21.12
עזבנו את וואגה וואגה והבנו שאנחנו צריכים לחזור לכיוון החוף כדי לברוח מהשרב הכבד שנמשך במדבר. חיפשתי באינטרנט מקום חינמי בטבע לישון בו שמתקרב לסידני. מצאתי קצת מידע על מקום ששמו Royal National Park. ראיתי שכתוב שהוא בחינם ושיש בו שירותים ושהוא ממש על שפת הים. תוך כדי נסיעה, כשכבר היינו ממש קרובים למקום התחיל לרדת גשם, אמנם לא חזק מאוד אבל עדיין גשום ורטוב. כל הדרך הייתה ביער בכבישים לא כבישים. למרות שבגוגל היה כתוב שהגענו לנקודה זה היה אמצע היער ולא ממש מקום שאפשר להתמקם בו, כמובן לא היו שירותים ושום שלט שכתוב בו רויאל נשיונל פארק. הסתובבנו קצת, נסענו וחזרנו עד שמצאנו איזור חניה קטן שממנו יש מדרגות לתצפית על הים ולידה ירידה לחוף ומאחורי הרבה עצים ראינו פתאום שלט קטן עם השם שחיפשנו. באותיות מאוד קטנות ראינו שאין פה שירותים ושהשירותים הקרובים היחידים באיזור נמצאים כמובן בחוף עצמו שהכניסה לשם והלינה שם היא בתשלום. ניסינו את מזלנו וירדנו לחוף. הכניסה הייתה פתוחה לרווחה ואף אחד לא היה שם כדי לגבות כסף. הרגשנו לא ככ נעים להשאר במקום שהוא כביכול בתשלום ולא רצינו שבבוקר יכריחו אותנו לשלם לכן עצרנו לשירותים וחזרנו חזרה לתצפית למעלה כדי לעבור את הלילה. הגשם לא פסק וערפל כבד כיסה את כל היער. אי אפשר היה לראות ממטר ולא יכולנו להנות מהתצפית של הים. כמובן שקליטה סלולרית לא הייתה ובילינו ערב שלם מנותקים מהעולם.
22.12
בבוקר נסענו צפונה לכיוון סידני. ראינו שהתקדמנו מאוד ושאנחנו ממש קרובים לסידני אך הלילה הראשון שהזמנו דרך AIRBNB היה רק עד כמה ימים. חשבנו אולי הפעם המזל יאיר לנו פנים ונוכל לטייל בבלו מאונטיינס ולכן בחרנו לישון שוב בנשיונל פארק שנמצא בין סידני לבלו מאונטיינס כדי שמצד אחד נוכל לנסוע לטייל שם ומצד שני נשאר קרובים לסידני. חיפשתי באינטרנט דיי הרבה עד שלבסוף מצאנו פארק, שגם בו כתוב שהוא בתשלום 25$ לרכב, ולכן שילמתי ללילה אחד דרך האינטרנט (כי רצינו מקום עם מקלחות מסודרות אחרי הלילה הקודם אך רצינו את הלילה הבא לבלות במקום חינמי כדי לחסוך בכסף). נסענו לCattai National Park. הדרך לשם הייתה לבבית, ממש דומה לאירופה. חוות עם סוסים ופרות, טרקטורים בצידיי הדרך, ילדים הולכים לבתי הספר והרבה שדות וטבע. כשהגענו לנקודה שגוגל מפות כיוון אותנו ראינו ששוב, כמו בפעם הקודמת, הוא לא דייק. התחלנו לנסוע הלוך ושוב קילומטר או שניים עד שראינו שלט קטן המורה לכיוון של הפארק. הפעם החלטתי שכשנגיע לכניסה של הפארק אני אסמן זאת במפה ואשלח תיקון לגוגל. וכך היה. בהתחלה נסענו בדרך עפר שהבנו שעושים בה שיפוצים. אחרי לא מעט נסיעה (כרבע שעה) הנוף התחיל להיות יותר מיוער והדרך נהייתה יותר צרה. גם שם לא עמד אף אחד בבותקה ולא גבה כסף מהנכנסים. הכניסה לפארק הייתה רחוקה מאוד מהחנייה עצמה של הקרוואנים ומהמקלחות והשירותים. בצידי הדרך התחלנו להבחין בקנגרואים יחידים, מקפצים ובורחים מהמכונית. ניצלנו כל שנייה כדי לצלם בלי לדעת שאת הלילות הבאים נבלה כחלק מלהקת קנגרואים ענקית!. לקח לנו עוד כרבע שעה- עשרים דקות נסיעה עד שהגענו למיקום המדוייק של חניית הלילה. המקום ענק, עם דשא והרבה סככות עם עמדות ברביקיו (בחינם, כמובן). חנינו בסככה הכי קרובה לשירותים ולמקלחות. כל המיבנים היו נקיים ומצוחצחים, שפע של מים חמים והרבה בירזיות לרחיצת כלים. מזג האוויר היה טיפה טיפה גשום עם טיפטופים מידיי פעם אך בגלל שחנינו מתחת לסככה לא היה לנו אכפת ויכולנו לבשל ולהנות מהטבע. זה אחד הפארקים המומלצים ביותר מכל הטיול שלנו. הקנגרואים קצת פחדנים כשמתקרבים אליהם אך אם יושבים ולא עושים רעש הם מידיי פעם מתקרבים ומתיישבים לא רחוק מהסככה.
23.12
בוקר למחרת החלטנו להשאר עוד לילה בגלל שהיה ממש שקט וכיף. שילמתי באינטרנט. נסענו להסתובב קצת בעיירה השכנה, השארנו את כל הצידניות שלנו בסככה כי היינו לבד בפארק. לכבוד החגים חברת הסלולר טלסטרה עשתה מבצע לכל המשתמשים שלה ופתחה את כל עמדות הוייפיי הפזורות ביבשת בחינם. התמקמנו ליד וייפיי והורדנו מלא פרקים וסרטים לפלאפונים. עצרנו בסופר קרוב וקנינו כל מיניי מצרכים כי הבנו שאנחנו הולכים לבשל הרבה בימים הקרובים כי נשאר בשטח. ליד הסופר היה בית מרקחת שנקרא Bloom וקנינו שם אוטריוין שנגמר לנו בעבור 13.5$.
24.12
אחרי שני לילות בפארק ראינו שאף אחד לא בא לוודא ששילמנו על לינה ואף אחד לא שואל שאלות ולכן החלטנו להשאר לילה נוסף בלי לשלם ובמקרה הצורך נוכל לשלם בזריזות דרך האינטרנט. נהננו מכל רגע בפארק, ממזג האוויר הנעים, מהצל המרובה שהיה שם, הניקיון של הפארק בכלל והשירותים והמקלחות בפרט וכמובן הקנגרואים שסיפקו הנאה מרובה.