25.12
נסענו בבוקר לסידני לאיזור ששמו Donas Vally לבית שהזמנו מראש דרך AIRBNB. בעלת הבית ששמה Winnie, סינית כמובן, אירחה אותנו בבית קטן שנמצא בצמוד לבית שלה אך מופרד כמעט לגמרי ע"י גדר. 174 ש"ח ללילה+ 88 ש"ח עמלת ניקיון+ 200 ש"ח עמלה לאפליקציה. בבית הקטן היו שלושה חדרים, שאחד הם היה כ"כ קטן שנכנסה בו רק מיטת יחיד עם ארון מקביל וכמעט צמוד לה ומאוורר. החדר שלנו היה מרווח וצנוע. המטבח היה משותף לכל הדיירים ששהו בבית (מיותר לציין שהבית היה מלא דיירים מתחלפים כל הזמן בגלל הקרבה לתאריך של הקריסמס והשנה החדשה).זה היה יום שישי ושוב פעם נתקלנו במסעדות סגורות כי יצאנו מאוחר מידיי (שמונה בערב). החלטנו להסתובב במדרחוב הראשי של סידני שבקצהו נמצא מתחם העירייה (Town Hole) שנשמר בצורה נפלאה כבר כמה מאות שנים, לטייל קצת ואולי למצוא מקומות פתוחים במקרה. או מקדונלדס. עצרתי בכניסה למלון ושאלתי את פקיד הקבלה איפה אפשר לאכול. הוא אמר שהשעה מאוד גבולית ואם נסתובב ולא נמצא איפה לאכול תמיד אפשר ללכת לצ'יינטאון שם תמיד פתוח עד מאוחר בלילה. התחלנו ללכת לכיוון צ'יינטאון וגל שמע ממרחק ילדים צוחקים ומדברים בעברית. כשהתקרבנו והתחלנו לדבר איתם הכרנו משפחה נחמדה שבגלל העבודה של האבא הם חיים בסינגפור ונסעו לשבועיים לטייל באוסטרליה. כמובן שניצלנו את ההזדמנות לשאול אותם איך הם מבלים בסידני ומה אסור לפספס. הם המליצו לנו על הצגה של קוסמים בבניין האופרה שהם ראו לפני כמה ימים ואמרו שהכרטיסים לא כל כך יקרים כמו שכל התיירים חושבים ובגלל זה לא הולכים לראות הופעות. כמובן שבסוף הערב אכלנו בצ'יינטאון אך האווירה הייתה שונה מכל צ'יינטאון אחרים שהיינו בהם. היא הייתה מיוחדת ומאוד נעימה וחגיגית ונהננו מכל רגע.
26-27.12
בבוקר נסענו באוטובוס (4.9$ לאדם) לאותו מדרחוב שהיינו בו אתמול כדי לראות איך הוא נראה כשכל החנויות והמסעדות פתוחות. לא התחרטנו. מסתבר שממש בצדדיו נמצאות חנויות הבוטיק והמותגים המפורסמות ביותר ולכבוד החגים הכל מעוצב ומקושט בצורה מדהימה. בחוץ הרבה נגנים ושחקני רחוב. עצרנו בחנות של סמסונג כי גל רצה לקנות משקפי מציאות מדומה. לא היה להם במלאי ולכן הזמנו לבית של וויני. העובדת אמרה שיקח 48 שעות עד שהם יגיעו ועידכנו את וויני שיגיע אלינו משלוח בימים הקרובים. מזג האוויר היה נפלא ולמרות שבית האופרה היה במרחק של ארבעים דקות הליכה החלטנו ללכת ברגל להנות מהאווירה. כל הדרך היתה מלאה בתיירים, ציירי רחוב ושחקנים. הגענו לבית האופרה והצטלמנו הרבה. ניסינו את מזלנו ובדקנו כמה עולה כרטיס להופעה. גילינו שיש עוד כמה הופעות אחרונות כשהאחרונה מבניהם עוד יומיים וכרטיס עולה ליחיד 70$. החלטנו שלמרות המחיר הקצת גבוהה אנחנו רוצים לחוות חוויה של פעם בחיים ולהכנס להופעה בית האופרה.
28.12
תיכננו את הזמן כך שנתעורר בשעה נוחה בבוקר ונאכל צהריים בנמל של סידני. אחרי האוכל נלך להופעה. כפי שצפינו מראש המסעדות בנמל לא היו זולות אך האווירה הייתה נעימה ומוזיקלית. בית האופרה היה ענק ובכל מקום עמדו עובדים שהנחו אותנו לאן ללכת ואיפה לשבת. לקחו מאיתנו את התיקים לתאי שמירה מיוחדים וצפינו בהופעה. ההופעה היתה מדהימה, הופעת קוסמים בסגנון שנות העשרים כולל תלבושות, סיגנון דיבור ומוזיקה. היה נפלא.
29.12
נסענו שוב להסתובב ברחבי סידני. הפעם להפתעתנו גילינו ששינו את הדרך שבה ניתן לשלם לאוטובוסים ורכבות. רק לאחר שדיי נתקענו בלי דרך לשלם ראינו את הפירסומים הרבים שעשו לרפורמה החדשה. לא ניתן היה יותר לשלם במזומן לנהג האוטובוס אלא רק עם רב-קו. היינו צריכים ללכת לחנות מכולת SevenEleven שנמצאת בכל חור באוסטרליה ולקנות שם כרטיס. רק אחרי שנתקלנו בנהג שלא מוכן לקבל כסף מזומן הוא הסביר לנו מה עלינו לעשות. למזלנו הכטיס התאים גם לרכבת.
30.12
בבוקר נסענו לבונדי ביץ', החוף המפורסם ביותר בסידני הידוע במיקומו באמצע הרובע היהודי בעיר. כשהגענו ראינו הרבה מסעדות ישראליות עם פלאפלים וחומוס. ירדנו לחוף עם נישנושים ובירות ונהננו מהקהל הרב ומזג האוויר. הסתובבנו בחיפוש אחר ספר לגל ואחרי חיפושים רבים מצאנו אחד שהיה טיפה יקר אך לא כמו כל האחרים. בערב כתבתי בקבוצה בפייסבוק שאנחנו בסידני ורוצים לפגוש חבר'ה ללכת איתם לזיקוקים בגשר המפורסם. אחרי שיחות עם כמה חבורות כתב לי מישהו בשם רון ואמר שאם אנחנו רוצים להצטרף הוא וחברים שלו יהיו ממש מתחת לגשר איפה שכאמור רואים הכי טוב את הזיקוקים ושזה בחינם. שמעתי הרבה סיפורים על כך שאם לא באים מספיק זמן מראש (12 שעות לפחות) אין סיכוי למצוא אפילו מקום אחד לשבת, שלא לדבר על חבורה. כשהוא אמר שהם הולכים לשבת שם עוד מהצהריים גל ואני החלטנו להצטרף אליהם רק בערב כדי למנוע את ההמתנה המרובה.
31.12
הגענו Bradfield Park ברכבת אחר הצהריים, מזג האוויר היה מושלם. היו מלא צעירים, הרבה מוזיקה ותיירים. החבר'ה הישראלים התגלו כמאוד נחמדים ובילינו וצחקנו שעות רבות עד השעה 12 בלילה. הזיקוקים היו מרהיבים יותר משחשבנו, לא משנה לאן הסתכלת, בגלל שהיינו על גבעה, ראית את הזיקוקים של הרבה מקומות בסידני (מסתבר שאין מופע רק במקום אחד). ממש 360 מעלות של זיקוקים. אחרי הערב המהנה החלפנו פרטי קשר עם קבוצת החברים וקבענו להפגש שוב לקראת סוף הטיול בגולד קוסט. היציאה מהמקום הייתה מתישה. ההליכה לתחנת הרכבת, שבצהריים לקחה לנו לא יותר מארבע דקות לקחה בדרך חזרה ארבעים דקות בגלל פקק האנשים. אבל גם זו הייתה חוויה. כולם היו שיכורים ושרו שירים שמחים כל הדרך. לשמחתנו היו רכבות עד ממש מאוחר בלילה והגענו חזרה לחדר בסביבות 3 בלילה.
1.1.16
התעוררנו מאוחר ובילינו את היום במנוחה ובישולים כיפיים בבית.
2.1
נסענו שוב למרכז העיר לטייל בחנויות וברחובות העתיקים של סידני. נכנסנו לחנות של סמסונג והתלוננו על כך שעברו יותר מיומיים והחבילה עדיין לא הגיע. הפעם דיבר איתנו מוכר שאמר שבגלל החגים הדואר עמוס ויקח לזה אפילו שבוע. דאגנו שהחבילה תגיע אחרי שנעזוב את וויני ולכן החלטנו להשאר עוד לילה או שניים בקרבת סידני למקרה שהחבילה תגיע. קנינו בחנות אלקטרוניקה ששמה Dick Smith מטען לרכב עם חיבורים לכל מחשב אפשרי ב25$ ותיק מחשב בשבילי ב15$