"כמעט פסגות" או איזה כיף שבוע במונטנגרו עם תינוק

מונטנגרו 2-9.10

כמה נתונים יבשים לפני סיפור המעשה:

שני מבוגרים בכושר בינוני עם חיבה למתוקים ותינוק מתוק בן 9 חודשים.

טסנו עם ישראייר לטיווט לשבוע בתחילת אוקטובר.

רוב הימים היה שמש וקריר. יום אחד שלג וחצי יום גשם.

אין בעיה להסתדר עם אשראי. כמעט בכל מקום מקבלים. צריך מזומן לשמורות טבע, נשנושים בדרכים בדוכנים, טיפים וכו'.

כדאי לקנות SIM מקומי בחנויות של MTEL שניתן למצוא בטיווט. 5 יורו לסים יספיק לשבוע – 10 ימים.

המסלול בתמצות :

טיווט (נחיתה) -> נסיעה למנזר מונסטרוג - > נסיעה לז'אבליק. לינה ב מלון SOA (מומלץ) -> טיול בשמורת דורמיטור. לינה במלון SKI (אפשרי) -> נסיעה לפלוזין. נסיעה לקולאשין . לינה ב Four Points (מומלץ מאוד) -> טיול בביורסקה גורה. לילה שני באותו מלון -> נסיעה לכיוון סקאדר, עצירה בקניון בפורגריצה בגלל גשם (מיותר). שייט באגם סקאדר ונסיעה ללון במלון Monte Rosa בשמורת Lovcen (מלון לא מומלץ, אבל מיקום מעולה) -> טיול קצר בשמורה ונסיעה לכיוון בודווה. לינה במלון Splendid ואחה"צ רגועים בבריכת המלון (מומלץ) -> טיול בקוטור העתיקה וטיפוס לחומות העתיקות. חצי יום שני במלון -> נסיעה לשדה התעופה בטיווט – מפת גוגל >

אם יצא לכם לקרוא את הפוסט הקודם שלנו על איטליה על כל הפסגות בהן יצא לנו לטייל, אפשר לקרוא לטיול הזה "כמעט פסגות". מסתבר שכשיש עולל שתלוי בך, אתה שש פחות להיכנס לחושך, בלי ביגוד הולם ומזון מתאים. אז אם יש פרס טיילים שמחולק איפשהו, הפעם נקצור את פרס הלא מאורגנים מספיק. אבל עדין היה כיף גדול. אספר לכם על המסלול ובסוף מעט נקודות לגבי טיול עם תינוק.

את הטיול כאמור ביצענו בתחילת אוקטובר. התלבטנו מאוד לגבי מזג האוויר. מחד – פחות ירוק ופחות מיימי (רוב הנחלים מיובשים וגם כמה מהאגמים) ומאידך נוף הצבעים המתחלפים של השלכת הוא עוצר נשימה. מזג האוויר היה ברובו נוח, וגם מופע שלג האחד שראינו, היה משמח.

2.10 - טיסה של ישראייר ב 6:20, נחיתה בטיווט, איסוף רכב מאלאמו. ביציאה מהשדה לכיוון צפון, עצרנו להצטיידות בחיתולים ושטויות לדרך בסופר Voli על הדרך. רשת סופרים טובה וזולה וכן הצטיידנו בשני סימים מקומיים – 5 יורו ל SIM בסניף של MTEL.

החלטנו לשבור את הנסיעה צפונה, המשוערת בכ 3.5 שעות בביקור במנזר אוסטרוג (Ostrog). שתדעו – יש אפשרות לחנות למטה ולעלות במדרגות רגלית מעלה מעלה וניתן גם להמשיך עם הכביש ולהגיע ממש עד המנזר. אנחנו לא התרשמנו יותר מידי מהמנזר, אבל הנוף משגע. אחרי שעומרי רדף אחרי יונים וחתולה (לא הבנו איך לא כאב לו לזחול על האבנים שם...) נכנסנו חזרה לרכב והמשכנו לכיוון ז'אבליק Zabljak. הנסיעה עצמה יפה מאוד והנוף משתנה. הכבישים צרים, מפותלים ולעיתים חד נתיבים, אז הנסיעה היא איטית. התמקמנו במלון SOA הנעים ומסביר הפנים והלכנו לתור את העיירה. לאחר כחמש דקות בהן סיימנו לתור את העיירה, נכנסנו לעמדת עזרה לתייר והתייעצנו לגבי מסלולים למחרת. יש מסלולים קשים מאוד (כ- 7 וחצי שעות עם עליות תלולות) ויש מסלולים קלים (חצי שעה מסביב לאגם).

את ארוחת הערב אכלנו במסעדת המלון, שהיא גם מקום ראשון ב Trip Advisor. היה בהחלט טעים ומונטנגרו יחסית זולה במזון (ארוחה זוגית עם מנה ראשונה וכוס בירה/יין לכל אחד מאיתנו – 30 יורו).

3.10 – התעוררנו לבוקר בהיר וקר (6 מעלות). נסענו לשמורת הדורמיטור (Durmitor). התחלנו באגם סרנו ז׳נו (Crno Jezero) ומשם טיפסנו לכיוון ג'מיני זרו (Zminje Jezero).

רצינו לטפס לנקודת תצפית, אבל כבר היה מאוחר ולא היינו ערוכים עם מזון ולבוש מתאים. שבנו על עקבותינו והלכנו לאיבוד קל. משפחה ישראלית חביבה שעברה לידנו, הקפיצה אחת מאתנו לקחת את הרכב. אספנו את חפצינו ובלית ברירה (חוסר מקום במלון הראשון) התארגנו ללינה במלון סקי. המלון חביב, אבל פחות מוצלח מ SOA.

4.10 - נסיעה לכיוון פלוזין. עיקר סיבת הנסיעה לכיוון זה, היא הנסיעה עצמה שידועה כמאוד יפה. בתחילת הדרך היה מעונן וערפילי, לאט לאט התבהר והתגלו פסגות ההרים.

ראינו את הנחל שעובר (Tara) ואכלנו צהריים במסעדה נחמדה בפלוזין. אם נשארים ללון באיזור זאבליק, זהו טיול יום הגיוני, אבל משם עשינו נסיעה ארוכה לקולאשין (Kolasin), אז בדיעבד היה מעט מיותר. בדרך עצרנו בגשר טרה המרהיב ועופר עשה אומגה. זוהי אומגה של קילומטר מעל הנהר. הוא נהנה (אבל מהסופרמן בקוסטה ריקה יותר) אחרי האומגה עצרנו לקפה וקינוח והמשכנו לקולאשין. גם הדרך הזו יפה מאוד וציורית. לנו במלון Four Points המאוד מפנק. ארוחת ערב אכלנו בחדר אוכל שזה למעשה בופה ב 15 יורו לאדם. נחמד ולא יותר (כאמור, במונטנגרו האוכל הוא ממש לא ההיי לייט).

5.10 – בבוקר קפצנו לTourist Information . בחורה מאוד נחמדה ויעילה שנתנה לנו הרבה מידע והציעה מספר מסלולים (נמצא ממש מול המלון, ממול יש גם סופרמרקט להצייטדות). נסענו לשמורה ביורסקה גורה (Biogradska Gora). עלות כניסה לשמורה היא כאמור 3 יורו לאדם. יש מסלול סובב אגם ואנחנו גם טיפסנו לתצפית (הליכה של כשעה וחצי – שעתיים בעלייה). סביב השעה שלוש הגענו לבקתה לאכול צהריים (מעט לפני התצפית, אבל מהבקתה ישנה עליה נוספת של כחצי שעה מאוד תלולה) ועד שסיימנו ידענו שאיבדנו את היכולת לעלות עוד כי החושך יורד בשש וצריך עוד לרדת... הגענו למטה בדיוק ברבע לשש לראות את השקיעה על האגם.

בילינו עוד לילה במלון המפנק וארוחת ערב אכלנו במסעדה/פאב הקטן למטה.

*טיפ נקודתי למלון זה: אל תיקחו חדרים בקומה הראשונה. שומעים את כל מה שקורה בפאב בקולי קולות. מפריע לישון.

.6.10 - לכיוון סקאדר לשייט. הבוקר החל מאוד גשום, אז נסענו קודם לפודריצה לקניון. שנינו לא חובבי קניונים בלשון המעטה, אבל תכננו לקנות קצת בגדים לגוזל בזול. מיותר מיותר מיותר. אבל שיחקנו קצת בג'ימבורי (2 יורו) ואכלנו צהריים מהירים, כשהתבהר נסענו לשייט באגם אצל קריסטינה (חפשו מכונית ירוקה שכתוב עליה Zabes) ב- 25 יורו לשעה. בכניסה לאיזור יקפצו עליכם אנשים שיגידו לכם בקול סמכותי לחנות בצד ולבוא איתם. אל תקשיבו. אתם יכולים להכנס עם הרכב פנימה, לחנות באיזורי החניה ולתור אחר האופציות השונות לשייט.

בשייט צפינו בציפורים ובנוף המרגיע. אני מאוד אהבתי, עומרי זחל ועופר קצת התאכזב. סיימנו לקראת שקיעה והחלנו נסיעה לכיוון שמורת Lovcen - נסיעה איומה בערפל קשה וסיכון חיים. היה לנו באמת יותר מזל משכל. בדיעבד היינו צריכים לעשות את השיט מוקדם יותר (אפשר לעשות אותו גם בגשם) ולעשות את הנסיעה באור. לינה במלון Monte Rosa. מיקום יפה בתוך השמורה, אבל מלון לא משהו.

7.10 - הפתעה! שלג ירד כל הלילה בלובצן (גיליתי אותו נערם בהנקה של ארבע בבוקר. כי גם בחופשה את אמא במשרה מלאה). בוקר איטי והשתובבות בשלג, חיכינו שיפנו את הכבישים. עלייה למעלה לתצפית המהממת אחרי שפינו את הדרך ונסיעה לבודווה.

בבודווה ישנם מספר מלונות מומלצים, ברמת מחירים מעט יותר גבוהה, אבל חיפשנו קצת פינוק והרגעות, אז בחרנו במלון Splendid Conference & Spa (יותר גבוהה ביחס למונטנגרו, זולה ביחס לחיים מחוצה לה 😊) ועשינו חצי יום כיף בבריכה ובספא. ארוחת ערב במסעדת דגים מחוץ לעיר העתיקה בהמלצת המלון - Demizana מאוד טובה. לא טיילנו בעיר העתיקה לאחר מכן כי הרוחות היו חזקות מידי לילד כל כך קטן, אבל התרשמנו שיש דוכנים נחמדים לאורך הטיילת, סטייל איילת. שווה להגיע מוקדם למי שאוהב.

8.10- לאחר ארוחת בוקר טובה ועשירה מאוד (ירקות!!) נסענו כעשרים דקות לטיול בקוטור העתיקה ועלינו לתצפית על חומות העיר.

נשנשנו פיצה וגלידה (פיצה מעולה, גלידה אכזבה. ומעולם לא אמרתי את זה על גלידה) וחזרנו להמשך יום בבריכה במלון. את ארוחת הערב המסכמת אכלנו במסעדה היפנית במלון, שהייתה ארוחה מעולה וזמן זוגי איכותי תודות לעומרי שהשחייה עייפה אותו וישן בשלווה בעגלה.

9.10 - טיסה לארץ

טיול עם תינוקות במונטנגרו ובכלל:

1. כיסא תינוק לרכב שהוזמן מהארץ זה למעשה בוסטר או מושב בטיחות בלי ההגנה הנוספת לתינוקות קטנים יותר. את הכיסא מתקינים עם הפנים לכיוון לנסיעה. רציתי להפוך בשביל הבטיחות ונאמר לי שאם המשטרה תופסת אותי, זה דו"ח. בדיעבד – הייתי טורחת ומטיסה את כיסא הבטיחות שלנו. עומרי לא התלונן. אם אתם בוחרים שלא להטיס – תיקחו אתכם את השכבות הנוספות מהכיסא שלכם לפחות
2. אין כסאות אוכל במסעדות (ומעשנים בכל מקום גם בפנים. תהיו מוכנים נפשית). אנחנו רכשנו לפני הנסיעה כיסכיסא שפתר לנו את הבעיה ברוב המקרים. אין לי אחוזים במוצר ובכל זאת אשים לכם לינק: http://www.toyland.co.il/items/525534-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%90-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9A-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9B%D7%9D
3. בסופרים בחו"ל יש מזון תינוקות אורגני שמורכב כולו מחומרים טבעיים (לצורך הדוגמא פירות הן 100& פירות) של חברת HIPP. בניגוד לארץ, יש גם מנות צהריים מגוונות וטעימות. נכון שעומרי כבר בגיל של אכילה עצמאית ולא טחונים, אבל לא תמיד זה מתאפשר וזה סוגר פינה דיי טוב.
4. לארוחת בוקר "על הדרך" לקחתי שיבולת שועל מהירת הכנה וקופסא אטומה. הייתי בבקרים שצריך שמה 2-3 כפות שיבולת שועל ומוסיפה מים רותחים מחדר האוכל וסוגרת את הקופסא. בשעת הצורך מוסיפה פרי (לעיתים טרי ולעיתים סקוויז' אורגני מ100% פרי שקניתי בארץ, אבל ניתן להשיג גם שם) ושקדיה שלקחתי בקופסא קטנה והנה טייסת בוקר טעימה ומזינה.
5. המרצפות ברוב הערים/עיירות והמדרכות לא נוחות לעגלה בכלל. בעיקר התניידנו עם המנשא גב (בטיולים) והמנשא הרגיל בעיר (לנו יש ארגו, אבל זה לא באמת משנה). בכ"ז שווה לקחת את העגלה.