בסוף יולי 2013 נסענו לשבועיים וחצי ללונדון, אנגליה וויילס. אני קצת אובססיבית כשזה מגיע לתיכנון טיולים, ובייחוד בזמן שיא עונת התיירות אני מרשה לעצמי לנסות ולתכנן מראש את המסלול ובוודאי את מקומות הלינה. לקראת הטיול הזה התכוננתי שבועות ארוכים (שלא לומר חודשים), מנסה למצוא את המקומות המתאימים ביותר עבורנו ואת הפעילויות המגוונות והמעניינות ביותר עבור כל המשפחה, שכוללת שלושה בנים בני עשר, שמונה ושנה וחצי (!) וזוג הורים.
אז חפרתי באינטרנט, קראתי את כל הבלוגים וההמלצות, בלמטייל ובטריפ אדוויזור ובכל בלוג בשפה האנגלית שעוסק בטיולים עם ילדים ובאנגליה בכלל. ברור שהאפשרויות לטיול באנגליה הן אינסופיות ממש, ובסופו של דבר כל אחד בוחר את מה שמושך אותו ואת מה שהוא יכול במסגרת מגבלות זמן ותקציב.
אז זה מה שאנחנו בחרנו לעשות:
שבוע ראשון בלונדון
שני לילות באזור קוטסוולדס
ארבעה לילות בויילס (באזור סנואודוניה)
שלושה לילות ביורקשייר (ליד שמורת היורקשייר דיילס)
לילה אחרון בשדה התעופה...
אני לא מרחיבה על הבילוי שלנו בלונדון, כי הכל כבר נכתב. זו באמת עיר מדהימה עם כל כך הרבה אפשרויות לבילוי, וכולן מוצלחות. מאוד מאוד נהננו, והלוואי ונוכל לחזור שוב בקרוב, כי יש עוד כל כך הרבה מה לעשות בעיר. אני רק יכולה להמליץ בלב שלם על הדירה ששכרנו ליד ראסל סקוור, בעקבות המלצה שהתפרסמה כאן באתר למטייל. הדירה מאוד נוחה ונעימה, וממקומת ממש טוב. המחיר מאוד סביר. וגם על מחזמר שאליו לקחתי את הגדולים (הקטן נשאר עם אבא) - צ'רלי בממלכת השוקולד, שנהננו ממנו מאוד למרות שאנחנו לא ממש בקטע של מחזות זמר. וחוץ מזה, היה כיף בפארקים הנהדרים ובמוזיאונים וכל האטרקציות הידועות שכל אחד בוחר מתוכן את מה שנראה לו.
אחרי שבוע, לקחנו את הרכב השכור בתחנת קינגס קרוס בקרבת הדירה שלנו, ויצאנו לדרך...
קוטוולדס
לעצירה בדרך מלונדון לאזור הקוטסוולדס יש מספר אופציות מתבקשות. הראשונה היא כמובן אוקספורד. ככל שאוקספורד נשמעת כמקום מעניין ויפה, ספוג תרבות ומורשת הארי פוטר, איכשהו היתה לי הרגשה שאחרי שבוע בלונדון, עם כל תיירי אוגוסט ומוסדות התרבות המדהימים שלה, האוטובוסים והמדרכות, נרצה לבלות קצת במרחב הפתוח. אוקספורד תחכה לביקור הבא.
האפשרות השניה המתבקשת מן המסלול שלנו לאזור צ'יפינג נורטון, שם הזמנו בד אנד ברקפסט, היתה ארמון בלנהיים. כאן עומדות בפני המבקר שתי אפשרויות - ביקור בפנים הארמון ובגניו המרשימים, או ביקור בגנים בלבד. נאמנים לגישת "מרחב ירוק פתוח", בחרנו לראות את הארמון מבחוץ ולהנות מהגנים ושטחי החוץ האינסופיים ביום שמש אביבי.
ואכן, הארמון מאוד מרשים מבחוץ. זו אחוזה מפוארת וענקית שצולמה רבות לסדרות תקופתיות בבי.בי.סי וסרטי גברות עם שמלות גדולות. הגנים מסביב מרשימים גם הם, עם מזרקות ודשאים ועצים ענקיים, שטחיהם מתפרשים עד אחרי האופק. אם יש יום יפה, כדאי מאוד להצטייד באוכל לפיקניק (הקפיטריה שם יקרה ולא משהו), ולפרוש איזו שמיכה על הדשא הזוהר. יש גם שולחנות פיקניק ליד הכניסה, והרבה אנשים הגיעו מצויידים לגמרי לבילוי של יום שלם.
חוץ מזה, ישנה רכבת פנימית קטנה שמסיעה את המבקרים לאזור גנים נוסף, שבו מבוך של שיחים שאמור להיות מאוד יפה וגדול. "אמור" משום שלצערנו, הבן הגדול הרגיש רע, חטף חום ואחרי שבלע כדור אדוויל - נרדם על הדשא. כשהתאושש מעט, בכל זאת גררנו אותו לרכבת רק כדי לגלות שהגענו אחרונים ואין יותר מקום. עם ילד אחד חולה ושניים עייפים, נאלצנו לוותר על צעידה רגלית אל המבוך.
נסיעה של פחות משעה הובילה אותנו אל מקום הלינה הראשון שלנו - חוות בנבורי, ליד הכפר Charlbury (צפון-מזרח אזור הקוטסוולדס, קרוב לאוקספורד). יש בחווה בתי נופש לשבוע, מתחם קמפינג ובד אנד ברקפסט שבו לקחנו את החדר המשפחתי לשני לילות. החדר היה נעים, נקי ומאוד מרווח, עם מיטה זוגית נוחה, שתי מיטות יחיד גדולות ולול לתינוק. על השולחן היה מגש עם קומקום ופינוקים. האמבטיה היתה עצומה בגודלה, עם מקלחון ואמבט, אבל קצת ישנה (עם קרמיקה פרחונית ירוקה). בחוץ רעו להם כבשים, סוסים, תרנגולות ואווזים - מה שהיווה את גולת הכותרת עבור הקטן שביקש לבקר את החיות בכל רגע נתון. הגדולים התלהבו מטרמפולינה ענקית בחצר האחורית. ארוחת הבוקר הכלולה במחיר היתה נדיבה ביותר. חוץ מבופה עם גרנולה, פירות, יוגורט וכולי, אפשר היה להזמין ארוחת בוקר אנגלית מלאה או כל צורה של ביצים וטוסטים שרוצים. אבל העיקר הוא כמובן הנוף.
אזור הקוטסוולדס יפיפיה ומשרה אווירה של רוגע כפרי. בין הגבעות הרכות בצבעי ירוק חום וצהוב של קיץ, נחים כפרים ציוריים מאבן צהבהבה. לחלקם גגות קש, חלקם ממש קטנטנים. הכל מאוד נקי ומטופח. יש הרבה שטחי מרעה וחקלאות, והכל משתלב כל כך יפה עם הטבע של האזור. היה לנו מזל שמזג האוויר היה מושלם, לא חם מידי ולא קר מידי, השמש זרחה ולא ירד גשם.
אחרי התארגנות קצרה בחדר, יצאנו לאתר קטן וקרוב - מעין סטונהנג' בזעיר אנפין, ליד העיירה Little Rollright. זהו מעגל של 77 אבנים שהוצבו בנוף אי שם בהסטוריה לצורך טקס פגאני כלשהו. ספרנו אותן אחת אחת, ואז עשינו טיול קטן למעין אנדרטה קדומה (מלפני 5000 שנה) המורכבת החמש אבנים גדולות.
עצרנו לאכול בדרך חזרה. כאן המקום לציין שהאוכל בכפר האנגלי הוא בעייתי בעיניי. זה לא שהוא לא טעים, אלא שתמיד יש פחות או יותר את אותו מבחר מאכלים כבדים ושמנוניים, וכמה אפשר לאכול צ'יפס, דג מטוגן או המבורגר? במקרה של הערב המדובר, התגלגלנו למסעדה כפרית מהסוג המשובח, כזאת שנחשבת ממש אוכל עילי יקר. מה אני אגיד? אוכל אנגלי. לדעתי עדיף לאכול אוכל פאבים עשוי כהלכה מאשר אוכל מתחכם במסעדה יומרנית, שהיתה סבירה אבל הגישה קוסקוס (אקזוטי!) במרקם של ממליגה. בכל מקרה, מבחינה קולינרית אנגליה היא לא צרפת ולא איטליה, ועדיף לחפש את המסעדה ההודית או הסינית הקרובה אליכם.
למחרת טיילנו בין כפרי סלוטר upper/lower Slaughter. לא כל כך הבנתי אם ממש עברנו מכפר לכפר, כי היתה לי הרגשה שזה אותו הכפר עצמו, אבל בכל מקרה, היה מרהיב. המשכנו משם לברטון Bourton on the water. היה זה יום שבת, והרבה אנגלים עליזים טיילו ברחובות הכפר שנחל זורם במרכזו. ישבנו לנו במקום מצויין, בשולחן מחוץ לפאב, עם בירה צוננת ונשנושי צ'יפס שמנוניים והשקפנו על השדרה, הנחל וכל האנשים שטיילו שם.
בתור אדם שנרתע מצפיפות בדרך כלל, אני חייבת לציין שמקומות מסוג זה הם במיטבם דווקא כשהם מלאים אנשים והתרחשות. היתה אווירה פסטיבלית קייצית כזאת, וזה נחמד. נכון שגם לטייל בכפר היפה הזה בשקט ושלווה זה ודאי מעניין, אבל כנראה ממצה את עצמו מהר יותר. בכל מקרה, העברנו שם כמה שעות בטלות, נעימות ואפופות בירה.
אחר הצהריים נסענו למקום מקסים ומעניין בשם Cotswold falconry center. זהו מרכז להצלת עופות דורסים - נשרים, עיטים, ינשופים וכל עוף דורס אפשרי. המטפלים המסורים של העופות, מוציאים אותם מידי שעה-שעתיים למעוף הדגמה. זו ההזדמנות של העופות לתרגל את מעופם, ושל המבקרים לראות אותם מקרוב קרוב ואפילו להחזיק אותם! המדריכים הנחמדים נותנים הרבה מידע על כל עוף דורס שהם מוציאים (היינו צריכים לתרגם לילדים). בהדגמה הראשונה שראינו, יצאו כמה נשרים ענקיים מהכלוב שלהם, ועפו ממש מעל הראש שלנו. נשארנו גם להדגמה השניה, אז הוצאו הינשופים והילדים הורשו ללבוש כפפת מגן כבדה ולהניח לינשוף לשבת עליה. זו היתה חוויה מדהימה.מקום מאוד מעניין וכייפי, במיוחד לילדים.
הביקור שלנו בקוטסוולדס הגיע אל סיומו, ולמחרת התחלנו לעשות את דרכנו לכיוון ויילס.
אבל לפני כן, בדרך במרחק של שעת נסיעה, עצרנו לביקור בטירת וורוויק Warwick castle. זכרתי את טירת וורוויק מביקור רב רושם בגיל שתים עשרה. למרות חשש קל להתמסחרות יתר, החלטנו לקחת את הילדים לטירה שבנוסף להיותה טירה אמיתית, אמורה להיות מלאה באטרקציות שממחישות את ההסטוריה ומעצימות את החוויה.
ובכן, לא התאכזבנו. מחוץ לחומות הטירה אפשר היה לירות בחץ וקשת ולשחק בהטלת עכברושים (מסתבר שזה שעשוע ימי ביניימי). ראינו הדגמה של הפעלת קטפולטה אמיתית, ודו קרב אבירים על סוסים. בתוך הטירה סיירנו בין החדרים המשוחזרים עם בובות שעווה שממחישות את החיים בטירה בתקופות שונות.
למרות ממוסחרות מסוימת, הכל עשוי בצורה נעימה שלא חורגת מהאווירה והנושא של המקום. לדעתי הגיל האידאלי להנות מהאטרקציות האלה הוא 4 עד 8, אבל גם בן העשר נהנה מאוד. אם לא היה יורד גשם היינו נשארים יותר, אבל הרטיבות מנעה מאיתנו לנוח על הדשא... סיימנו ברכישת קשתות וחצים לאבירים הצעירים ויצאנו לדרך.
טיול משפחתי לאנגליה וויילס - חלק 1
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
