טרק מדהים ויפיפה בגיאורגיה, בין היפים שקיימים שם לפי דעתי.
הטרק נמצא באזור Samegrelo, שהוא דרומית לסוונטי. אנחנו הגענו לטרק מטביליסי ואחריו המשכנו לאזור סוונטי.
אנחנו עשינו את הטרק באמצע ספטמבר, שזה כבר סוף העונה. מומלץ לעשות את הטרק באזור יולי – אבל כל תאריך בין יוני לספטמבר הולך, לפי מה שהבנו (יכול להיות שתחילת יוני זה בעייתי מבחינת השלגים באזור, כדאי לבדוק זאת).
כמה נקודות חשובות לפני שקוראים את הפוסט:
*נכון לשנת 2015 חייבים מדריך לטרק, ברוב המקומות אין אפילו שבילים, והטרק לא משולט כלל
*הטרק הוא למטיבי לכת
*הטרק מחייב שינה באוהלים. אין באזור שום יישוב קרוב, וגם לא קליטה
*פעם ראשונה שטירקו באזור היה ב2009. לנו היה מדריך שהיה שם לראשונה ב2010, והוא יצר מסלול שלדעתו הוא אידיאלי. לפי דעתי, לאחר סיום הטרק, המדריך שלנו צדק ואכן המסלול שאנחנו עשינו מאוד מומלץ.
*הטרק הוא 6 ימים, אנשים מטיבי לכת מאוד יכולים לקצר ל4 או 5 ימים.
*בגלל אורכו של הטרק, צריך לשכור גם סוסים שייסחבו אוכל. אנחנו שכרנו 2 סוסים ושמנו גם את המוצ'ילות עליהם, אך ניתן לשכור רק סוס אחד ולשים עליו את האוכל, וללכת עם האוהל והציוד האישי על הגב.
מהלך המסלול
התחלנו בעיירה שנקראת MUKHURI , שם המדריך שלנו השאיר את הרכב ועלינו על משאית שלקחה אותנו 32 ק”מ בכביש משובש אל עבר הבקתה הראשונה.
יש לציין שניתן לעשות יום זה ברגל, אך יש הרבה מאוד עליות ביום הזה, וזה נראה לי יום מאוד קשה.
נכון לשנת 2015 בנו בשביל הזה כביש כדי להנגיש את האזור, כך שאם אתם מטיילים בשנת 2016 ומעלה, כדאי לבדוק האם אכן נבנה כביש – זה ייפשט את ההגעה למקום הלינה הראשון.
בכל מקרה מומלץ לדלג על הליכה ביום הזה.
השינה באזור היא ליד בקתה של רועי צאן (בדרך כלל אי אפשר לישון בתוך הבקתות – שכן חיים שם אנשים. ובבקתה הספציפית הזאת יש מקום בכל מקרה גג ל2 אנשים).
אנחנו נחתנו בטביליסי בלילה, ב11 יצאנו עם המדריך שלנו לכיוון מוחורי, השארנו את הרכב ועלינו על המשאית שתיקח אותנו למקום הלינה הראשון. בערב הגענו לבקתה והלכנו לישון כדי להתחיל את הטיול בבוקר שלמחרת.
היום הראשון
ביום זה פגשנו את איש הסוסים שלנו והתחלנו ללכת לכיוון ה”האגם הקטן”.
זהו יום מאוד קשה, בערך 7 שעות הליכה. מתחילים את ההליכה ביער תוך כדי עלייה לא תלולה עד שעולים מספיק ויוצאים מקו העצים. לאחר מכן הולכים בין ההרים עם עליות וירידות כמה שעות.
לבסוף מגיעים לתחתית של ה”פס”. הפס הוא בגובה 3000 מטר והעלייה אליו קשה. לאחר שמגיעים לפס יש ירידה של בערך 300 מטר ומגיעים ל”אגם הקטן”. האגם הקטן מדהים ביופיו, הוא שוכן בעמק מדהים וממנו אפשר לראות שרשרת הרים מושלגים מרחוק.
על שפת האגם מקימים אוהל וישנים.
היום השני הוא יום קצר של 4-5 שעות ולא כל כך קשה. יוצאים מהעמק של האגם הקטן ועולים אל עבר פס נוסף. לאחר מכן יורדים לעמק מדברי וצחיח, עוברים אותו ועולים לעוד פס. מהפס אפשר לראות את קצה “האגם הגדול” יורדים מהפס עד שמגיעים אליו.
ישנים, כמובן, על שפת האגם.
אנחנו סיימנו את היום הראשון מאוד מאוד עייפים, ולכן זה היה מאוד טוב שהיום השני הוא קצר. כמו כן האגם הגדול יפיפה, ובגלל שהגענו יחסית מוקדם היו לנו כמה שעות להנות מסתלבט על שפת האגם.
היום השלישי
*אם אתם מטיילים מאוד מנוסים, יש אפשרות לחבר את היום השני עם היום השלישי, אנחנו נהנו מאוד מכך שעשינו את האזור ביומיים, זה נתן לנו אפשרות להנות בסתלבט מהאזור היפיפה הזה. אלו הם היומיים היפים ביותר של הטרק
ביום השלישי של הטרק לא מזיזים את האוהל אלא רק מטיילים באזור. אנחנו השארנו את איש הסוסים שלנו עם האוהל והלכנו עם המדריך. האזור נטוש לחלוטין והיה אפשר להשאיר את הציוד גם ללא כל השגחה. הנקודה הזאת של הטרק רחוקה 3 ימים הליכה לכפר הקרוב.
עלינו על פס נוסף באזור שהיווה תצפית מדהימה על האגם מלמעלה (תמונת השער של הפוסט הזה). לאחר מכן יורדים בירידה יחסית תלולה עד שמגיעים לאגם קטן. אולי בגלל שהגענו בספטמבר, אבל האגם הזה לא מרשים כלל וזכה אצלינו לכינוי “שלולית”. אך אין מה להתבאס, אגם מדהים נוסף מתחבא למטה. ממשיכים לרדת עד שמגיעים לאגם שנקרא “אגם הלב”, מהסיבה הפשוטה שהוא נראה כמו לב.
אפשר לרדת עד לאגם עצמו ולהנות ממים צלולים לחלוטין מאגם קטן שנמצא בין רכסי הרים.
לאחר שהיינו באגם עלינו למעלה שוב, אך במקום לעלות חזרה לפס ולחזור לאגם, הקפנו את ההר ועלינו בעלייה מאוד תלולה לתצפית נוספת על האגם הגדול, וירדנו מהצד הזה.
גם זה יום יחסית קצר, תלוי כמה זמן מבלים על שפת אגם הלב, וגם בו נהנו מסתלבט על שפת האגם הגדול.
היום הרביעי
ביום זה נאלצים להיפרד מהאגמים ולהתחיל לרדת חזרה מההרים. גם פה הנוף מדהים ועוברים בערוץ מאוד יפה. הירידה היא באזור 1000-1200 מטר, ולוקח לעשות אותה 6-7 שעות. אנחנו ירדנו יחסית לאט עקב בעיות ברכיים, אז יכול להיות שאפשר לעשות את זה יותר מהר.
הגענו לבקתת רועים של איש הסוסים שלנו. הוא אירח אותנו בבקתה והביא לנו גבינה שהוכנה שעה לפני שהגענו, הכין לנו מאפה שנקרא “אלארג'י” שזה המון המון גבינה שאופים אותה עם קמח תירס וכמובן – צ'צ'ה.
ישנים 3 דקות הליכה מהבקתה הזאת, על שפת הנהר. הקרקע שם לא כל כך ישרה כמו שהייתה בימים שלפני, אז שמנו ענפים של שיחים כדי לרכך את הקרקע – יצא ממש נוח, מומלץ :)
הבקתה של רועי הצאן, הם גרים בבקתה 4 חודשים במהלך השנה, והכל הם בונים ומכינים בעצמם
היום החמישי
ביום זה ממשיכים ללכת בוואדי. חוצים בו 2 נחלים (לא גועשים, פשוט צריך להוריד נעליים). יש בו כמה עליות וירידות מאוד תלולות, וזהו יום קשה, גם בערך 7 שעות.
מגיעים בסוף ל”בקתת תיירים”, שם יש שלט יחיד שמצביע כיוון כללי לאגם הגדול (כאילו שזה מספיק). הבקתה נחמדה, לא כל כך נקייה. השינה שם היא על הרצפה, וזה היה הלילה הכי לא נוח שלנו – שכן לישון על רצפה זה הרבה פחות נוח מלישון על אדמה. מה שכן בפנים לא כל כך קר, ויש שם שירותים כימים חדשים, כך שהם לא היו מסריחים (לפחות לא שאנחנו היינו).
ביום זה יש קליטה לראשונה בטרק, אך לא בבקתה. המדריך שלנו הוביל אותנו בשביל שמתחיל לעלות על הר במשך כ10 דקות, ושם על גבעה שנראית דיי רנדומלית ב2/3 גובה יש 2 מטר שבהם יש קליטה. אמיתי.
היום השישי
היום השישי הוא יום מאוד קצר, של כ3 שעות, ולא קשה. מסיימים את הטרק בעיירה שנקראת Skuri.
אצלינו המדריך יצא מוקדם והלך 8 ק”מ ואז תפס טרמפ חזרה למוחורי להביא את הרכב, אנחנו יצאנו מאוחר יותר והלכנו בהדרכת איש הסוסים שלנו.
ניתן לחבר את היום הזה עם היום הקודם, אך כמה סיבות שלדעתי זה לא מומלץ:
*היום החמישי זה יום יחסית קשה, ולחבר אותו ליום הזה יהפוך אותו למאוד קשה.
*אנחנו סיימנו את הטרק באזור 1 בצהריים, ואז נסענו לאזור סוונטי. אם מחברים את הימים מגיעים מאוד מאוחר למקום שאין יותר מדי מה לעשות בו ואפשר רק למחרת להמשיך לטייל. בזכות זה שחילקנו את הימים, ברגע שסיימנו את הטרק נסענו למסטיה, ככה שזה לא באמת חוסך יום לחבר את שני הימים.
דברים נוספים, טיפים, דרך ליצירת קשר לשאלות ודרך ליצירת קשר עם המדריך שלנו
*לאורך כל הטרק שתינו מים ממעיינות באזור, המים נקיים לחלוטין ואין שום בעיה לשתות ואין כלל מחסור במים.
*לא קיימת מפת סימון שבילים טובה לאזור, ואף לא קיימת מפה טופוגרפית לאזור. כל הגבהים שציינתי הם בערך, שכן הם הערכה של המקומיים באזור.
*אין הרבה פרטים על הטרק הזה בכללי. הנה בלוג באנגלית שמישהו רשם על הטרק:
http://georgiantour.com/toba/
והנה פוסט במטייל שיש בו פרטים, בזכות הפוסט הזה עשינו את הטרק:
https://www.lametayel.co.il/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94++%D7%98%D7%A8%D7%A7+%D7%99%D7%A4%D7%94%D7%A4%D7%94+%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8+%D7%9C%D7%90%D7%92%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99
*ניתן לעשות את הטרק הזה ב3 ימים כהלוך-חזור, מנקודת הסיום שלנו אל האגם הגדול וחזרה. לדעתי זה חבל, האגם הקטן ואגם הלב גם מאוד יפים, ואם כבר מגיעים לאזור – חבל לפספס.
*פרטי המדריך שלנו: שם – Shota, מייל: [email protected], סלולארי: +995551297149
*לשאלות והתייעצויות נשמח לעזור, ניתן לשלוח מייל ל [email protected] (רוני)
