נתחיל מהסוף - תעשו לעצמכם טובה, כל עוד אוסטריה מוגדרת כמדינה "ירוקה" עפ"י מדינת ישראל, טוסו לשטוף את העיניים באינסוף גוונים מרגיעים של ירוק.

הימים ימי האופוריה של סוף הגל השלישי - סוף כל סוף ניצחנו את הקורונה, השמיים נפתחים ואנחנו חוזרים לחיים. הגעגועים ליבשות רחוקות עזים וגם אנחנו לאחר הערכות מצב לוגיסטיות כולל תחשיבי בידוד ילדים בחזור מזמינים כרטיסים למינכן במטרה לטיייל באוסטריה, שם מצב התחלואה נמוך מאוד.

יומיים אחרי ההזמנה שוב הודעה על עלייה ברמת התחלואה, דיבורים על תחילתו של הגל הרביעי ולא מעט ספקות ולבטים בקשר לקיומה של הנסיעה המתוכננת. על כן פרט לכרטיסי הטיסה, לרכב, ולביטוח ביטול הטיסה, לא הוזמנו רכיבים נוספים. כמו כן, בניית המסלול תוכנננה בעצלתיים, בפסימיות ובחוסר רצינות ומקומות הלינה הוזמנו בדקה ה-91.

4.8.21

טיסת לופטנזה למינכן עברה בזהירות ובמהירות. עיכוב קטן בשדה התעופה לשינוי היעד בחזור מוינה (כי גרמניה, כך הודיעו ביום שלפני, הופכת להיות מדינה אדומה שדורשת בידוד מכולם בחזור), איסוף הרכב, היפטרות ממסיכות ה-N95 וסוף סוף יוצאים לדרך, לירוק בעיניים והרבה ממנו!

עצירה ספונטנית ראשונה היתה במתחם התצפיות על מטוסים שבשדה התעופה Visitors Park Munich Airport‬. במתחם הפנימי מרכז מבקרים חינמי (היה סגור כשהגענו) ומסעדה. במתחם החיצוני גבעה גדולה לתצפיות על המראות ונחיתות לחובבי המטוסים שביננו (בעלות יורו), גן שעשועים בעיצוב שדה תעופה ומספר דגמי מטוסים ישנים.

את רוב הדרך משם ועד לצימר ב-SEEFELD (קרוב לשעתיים) עשינו בגשם שוטף ועל כן לא עצרנו לטיולים בדרך על אף שתוכננו כמה.

הצימר הראשון, שהוזמן פחות מ-24 שעות להגעתנו ליעד (משהו שבימי טרום קורונה לעולם לא היה קורה), התגלה כלא פחות ממושלם - Haus Wiesenruh. הבית ממוקם בלב שדות ירוקים, מרחק הליכה קצר ממרכז העיירה. במבנה 4 יחידות, כל אחת בקומה נפרדת. אנחנו קיבלנו את היחידה בקומה השלישית - דירה בגודל 110 מ"ר, 3 חדרי שינה גדולים, שני חדרי שירותים, מקלחת, אמבטיה, חדר סאונה, מטבח מאובזר בכל פרט אפשרי, סלון ופינת אוכל. גולת הכותרת מבחינתנו היתה מרפסת היקפית שניתן לצאת אליה מכל אחד מהחדרים. הנוף מכל כיוון מהפנט ורק בשבילו שווה להגיע לדירה הזאת. בעלת הבית (ההולנדית) זמינה בוואטסאפ ונכונה לעזור כשצריך. היה מאוד קשה להיפרד מהמקום!

תובנה מספר 1: במהלך יממה אחת באוסטריה אפשר לחוות את כל עונות השנה הישראליות - מגשם זלעפות וסופות ברקים ועד חום מלהיט ולחות דביקה.

5.8.21

עצירה ראשונה Leutascher Geisterklamm. לקניון שהוקם כפרויקט משותף בין אוסטריה לגרמניה שתי כניסות, אחת מגרמניה והשנייה מאוסטריה. אנחנו נכנסו מהצד האוסטרי ועשינו את מסלול מעגלי מתפתל באורך של 3 ק"מ שארך כשעה. המסלול חינמי, החניה בתשלום. רוב המסלול עובר על גשרי מתכת תלויים מעל לנהר הגועש בין צוקים מרשימים המתנשאים לגובה וסיום המסלול עובר בתוך יער. מסלול קליל ויפה.

עקב תחזית מזג אויר אפרורית וגשומה מעט נאלצנו לבחור בנסיעה לInnsbruck על פני טבע נוסף. העיר עמוסה בשעות הצהריים וכך גם החניות במרכז. חנינו בחניון נוח של eurospar מול התחנה השניה של הפוניקולר והלכנו כ-10 דקות לאורך הנהר עד לעיר העתיקה. סימנו וי על הגג המוזהב, מאפיה, חנות שוקולדים ועוד שתי חנויות שעניינו אותנו והמשכנו הלאה אל תצפית על העיר למרגלות הAlpen zoo. ניתן להגיע לתצפית בטיפוס רגלי, בנסיעה בפוניקולר או בנסיעה ברכב.

מזג האויר התבהר והחלטנו לנסוע לEuropabrücke . גשר בטון ענק המתנוסס כ-192 מ' מעל לקרקע ובעל אוטוסטרדה של 6 נתיבים המקשרת בין אוסטריה לאיטליה. עד לשנת 2004 היה הגשר הגבוה באירופה. בסופי שבוע נערכות במקום קפיצות באנג'י. לתצפית טובה יותר אפשר לעלות במעלה הגבעה הצמודה (הרבה מדרגות) ולהגיע בסופן למעין קפלה שממנה משקיף על הגשר חלון עצום. אגב במתחם נמצא גם סניף מקדונלדס עם נוף אלפיני יפהפה.

נסיעה של כחצי שעה בהמשך הכביש (כביש אגרה פרטי) במעבר ההרים Brenner וחוצים את הגבול לאיטליה. בסמוך למעבר נמצא Outlet Center Brennero. אאוטלט גדול

עם כ-70 רשתות, חלקן מוכרות וחלקן פחות. אנחנו הגענו לשם בעיקר כדי לומר שהיינו גם באיטליה.

תובנה מספר 2: לאוסטרים יש איכות חיים לא רעה בכלל. אטרקציות תיירותיות נסגרות סביב השעה 17:00, סופרים סביב השעה 19:00 והקניונים הנועזים ביותר סוגרים את שעריהם בשעה 20:00. לא רע בכלל. מסתבר שהאוסטרים מבינים שיש גם חיים אחרי שעות העבודה...

6.8.21

סוף סוף התעוררנו לבוקר יפה יותר ופחות מעונן. הילדים (הקטנים והגדולים) היו חמים על אטרקציה אקסטרימית ולכן היעד הנבחר היה Imst. עוד עיירה קטנה ופוטוגנית, מוקפת בנופים אלפיניים, אגמים ומזרקות הידועה במגלשת ההרים הארוכה שבה (3.5 ק"מ), המתחילות מפיסגת Hoch Imst אליה מגיעים ברכבל. במקום מספר אטרקציות נוספות לילדים כמו טרמפולינות, רכיבה באופנועי שטח ועוד.

כשחזרנו בחזרה אל האוטו גילינו שאפשר לעשות מסלול שמטפס מהחלק התחתון של העיירה ועד לאיזור העלייה ברכבלים. החלטנו לזרום... מסלול Rosengartenschlucht (חינמי)מתחיל במרכז העיירה מאחורי הכנסיה שנמצאת בסמוך ל tourist information המקומי. את הרכב מחנים במגרש החניה שמאחורי ה-Tourist information. שימו לב שהחניון מחולק ל-2: מגרש חניה לעד 120 דקות ומגרש חניה לעד 600 דקות. כמובן ששניהם בתשלום.

בתחילת המסלול יש מספר בתים שבנויים בתוך המצוק, שווה לשים אליהם לב. הקניון מרשים, מלא במים שמעלה אותך בין מצוקים ומערות עד לפסגת ההר בטיפוס לא פשוט אך יפהפה. עצירה לבירה וצ'יפס בדוכן קטנטן מהעבר השני של המגלשות ואז ירידה למטה דרך היער ומתקני הכושר הרבים הפזורים בו. הירידה לעומת הטיפוס היתה קלילה.

משם החלטנו לתת קפיצה לשוויץ שנמצאת במרחק חצי שעת נסיעה. נסענו קצת לאורך הכביש הגובל עם אוסטריה ובהמשך עם איטליה, צילמנו קצת תמונות בנוף השוויצרי (זהה לחלוטין לנוף הטירולי) וחזרנו חזרה לאוסטריה.

ארוחת צהריים מאוחרת אכלנו בדיינר אמריקאי בשם Oilers69, לא רחוק מ Imst. אוירה אמריקאית לחלוטין מעיצוב המסעדה ועד לאוכל. התפריט מורכב אך ורק מהמבורגרים מלאים כל טוב (במובן המאוד משמין ולא בריא של המילה), צ'יפסים והרבה אלכוהול. למי שלא חובב המבורגרים אין מה לחפש במקום הזה.

קפיצה קטנה ל Mosern, העיירה הצמודה ל Seefeld כדי לעשות סיבובון באיזור המלון בו לנו לפני כ-10 שנים (כלום לא השתנה, המקום נשאר מושלם כמו שזכרנו) וחזרה אל הצימר המפנק למנוחה.

תובנה מספר 3: אטרקציות בחבל הטירול כוללות טיפוסים/מדרגות והרבה מהן!! והאמת היא שאחרי יום יומיים כשמבינים שכל טיפוס מביא איתו נוף מהפנט עוד יותר מקודמו, היאוש נעשה יותר נוח. המדרגות אגב, יחזרו אלינו גם בהמשך...

7.8.21

פתחנו בטיול בוקר קצר ב-Seefeld, השמועות אומרות שהיא העיירה היפה ביותר בטירול. השמועות ככל הנראה צודקות ולא בגלל שעברנו בכל שאר העיירות בטירול וערכנו השוואה, אלא פשוט כי העיירה וסביבותיה יפהפיות וכך גם כל חבל הטירול.

עשו לעצמכם טובה ובתחילת הדרך הצטיידו בכוס קפה מ- Nannis ומאפה מ-Backer Meister, שניהם נמצאים במדרחוב של העיירה ופתוחים מהשעה שבע בבוקר כל יום. כל המאפים שקנינו היו משובחים וטריים וכשהבטן מלאה השיטוטים נעשים נעימים יותר. ההליכה בעיירה יכולה להימשך שעות, הנופים מהפנטים, מזג האויר מושלם והדרכים מלאות בשלטים צהובים המורים על מסלולי הליכה לאן שלא תבחרו ללכת. אנחנו עשינו סיבוב זריז סביב האגם והמשכנו הלאה (בצער רב).

היעד העיקרי של היום היה Stuibenfall, כשעה נסיעה ומבחינתנו היה אחד המרשימים והמפתיעים ביותר, חוייה רב חושית מהפנטת. מפלים אלה ידועים כגבוהים בטירול ויש לציין שבהחלט הרגשנו את הגובה תוך כדי הטיפוס המפרך. הכניסה למפל היא ללא תשלום, משלמים רק עבור החניה. חנינו בחלקו התחתון של המפל והתחלנו לטפס עד למעלה. יש אפשרות בטיפוס רגיל דרך גשרים ומדרגות ויש אפשרות לטפס עם ציוד סנפלינג מיוחד ממש על המצוק בצמוד למפל. המפלים ומסלול ההליכה מאוד עוצמתיים. אל תתנו לתחילת המסלול להטעות אתכם, רק אחרי שמגיעים לנקודת התצפית הראשונה (כרבע שעה הליכה) מבינים את העניין. הטיפוס לא קל בכלל אבל שווה כל רגע. ההליכה עוברת דרך גשר מתכת מרושת המתנודד בין שמיים לארץ וכלל לא ברור איך נבנה בתוך הטבע הזה, ובין גרמי מדרגות מתכת מרושתים אינסופיים שגם הם לא ברור איך קובעו במקום. כאן בהחלט באים לידי ביטוי עוצמתו של הטבע מול עוצמת האדם. פרט לרסיסי המים המרעננים מהמפל, ליווה אותנו לאורך כל הטיפוס השידור הישיר מגמר ההתעמלות האומנותית וזכייתה של לינוי אשרם במדליית הזהב.

במעלה המסלול יש מסעדה (כמו בכל אתר אחר באוסטריה) Gasthof Stuibenfall ושווה לעצור שם להתרעננות של בירה קרה ואוכל אוסטרי מנחם - שניצל, שפצלה וכמובן קייזרשמארן.

הירידה למטה היא ממש בקטנה ובמהירות יחסית ועם זאת עדיין עוצרים שוב להתפעם מהנופים שראינו בזמן העלייה. שורה תחתונה - המסלול שווה כל צעד וכל מכאוב בירכיים!

בצמוד למגרש החניה יש בריכת שחיה אקולוגית Badesee Umhausen (בתשלום) שנראית מאוד חביבה ומתאימה להתרעננות ביום שמש חם אחרי ההליכה הממושכת.

רבע שעה נסיעה ואנחנו באגם Piburgersee, הנמצא גבוה בפאתי הכפר הקטן Piburg. מחנים ברחבת החניה שבכניסה לכפר (כמובן בתשלום) וצועדים כעשר דקות עד לאגם. מסביב לאגם יש מסלול מעגלי של כשעה בערך. המסלול בחלקו לא נגיש ועובר בתוך היער. בחלקו הדרומי של האגם "חוף מוכרז" - רחבת דק ענקית עם שמשיות ואיזור המותר ברחצה.

עוד יום גדוש ועמוס הגיע לסיומו ואנחנו עם הפנים ליום הבא.

תובנה מספר 4: הזמנת מזון ושתייה במסעדות מתחלקת ל-2. הזמנת שתייה בעת הישיבה לשולחן (עוד לפני פתיחת התפריט) והזמנת האוכל רק לאחר הגעת השתייה. כשלקוח לא מזמין מיד שתייה (או בכלל) הדבר נראה לאוסטרים מאוד מוזר ועד להגעת האוכל (שאגב מגיע בתזמון מושלם לכל הסועדים יחד) המלצר יגיע מספר פעמים לוודא שלא התבלבל ושבאמת לא רצית להזמין שתייה.

8.8.21

היום החמישי לטיול, יום עם עלילה מפתיעה ולא צפויה, מתחיל בפינוי הדירה הטירולית המושלמת שלנו וקושי רב להיפרד ממנה ומן הירוק בו היא טובלת.

מטרת העל היום היא נסיעה לאזור Flachau לעבר דירה מספר 2, כ-3 שעות נסיעה. מטרת הביניים היא לבקר במפלי Krimmel בדרך, מה שאמור להאריך לנו את הדרך בעוד כשעה של נסיעה.

הדרך הררית, מפותלת ועוצרת נשימה כמו פחות או יותר כל הדרכים באזור. לא הייתה לנו נקודה עצירה ספציפית בדרך עד למפלים ופשוט החלטנו לעצור בספונטניות איפה שיתחשק. העצירה הראשונה (שנאלצה להיות גם היחידה) הייתה ב- Durlassboden מהסיבה הפשוטה שראינו מכוניות חונות שם מול גבעה ירוקה. תוך דקה התארגנו והיינו כולנו מחוץ לרכב, כולנו פרט למפתחות הרכב שבדרך כלשהי ננעלו בתוך הרכב (על אף שברכב מסוג הזה זה אמור להיות בלתי אפשרי). לקח לנו כמה דקות להתעשת על עצמנו ולהסדיר נשימה ועוד כמה דקות ארוכות מאוד להשיג את מספר הטלפון של SIXT בגרמניה (מהמוקד בארץ קיבלנו מספר לא נכון והמספר הנכון נמצא כשזוג גרמנים חביבים שעצרנו עזר לנו). מהמוקד נמסרו לנו המון פרטים טכניים ואינספור עלויות שונות כולל מהי העלות למקרה ויצטרכו לשלוח לנו מפתח חלופי בדואר (!). בשורה התחתונה נאמר לנו שתוך כ-180 דק' (3 שעות!!) יצור איתנו קשר פורץ רכבים לתחילת התהליך. החלטנו לא להישבר ולהישאר חזקים, תוך כדי שאנחנו מחשבים איפה כדאי להעביר את הלילה הקרוב ואיך תתרחש תורנות שמירה על הרכב שנמצא די בשום מקום עם כל המטען שלנו בתוכו כולל הדרכונים.

כדי להעביר את הזמן טיפסנו כמו כולם במעלה הגבעה (שאחרי שני ימי הטיפוס האחרונים הייתה ממש בקטנה) ואז למעלה נגלה בפנינו עוד אגם מקסים ופסטורלי, עוד מסלולי הליכה משולטים בצהוב, עוד ספסלים בנקודות תצפית מרהיבות וכמובן עוד מסעדה אוסטרית טיפוסית. במזל גדול כרטיס האשראי היה איתנו והחלטנו להעביר את הזמן בדבר שאנחנו הכי אוהבים - לאוכל. למרבה המזל הפורץ התקשר מספר דקות אחרי שהתיישבנו והגיע למקום תוך פחות מחצי שעה. אחרי כמעט חצי שעה של ניסיונות לפרוץ את האוטו המשוריין שלנו בכל האמצעים הכי מתקדמים ושנייה לפני שהוא מתייאש, החליט הפורץ ללכת על השיטה הכי פשוטה עם מוט ברזל שהצליחה וגרם לאושר עילאי של 4 מטיילים שאחד מהם אפילו חיבק אותו על אף ימי קורונה.

שורה תחתונה - הסיפור שיכל להסתיים אחרת לגמרי, נמשך קרוב לשעתיים, טופל בצורה נפלאה ומהירה על ידי כל האנשים שלקחו בו חלק ולנצח נזכור את שבירת השיניים שלנו במילים Parkplatz Speicher Durlaßboden כשהיינו צריכים לאיית למוקדנים ולפורץ את שם המקום בו נמצא הרכב שלנו.

מפתחות הרכב יצאו מהתיק ועברו דרך קבע לכיס המכנסיים ושמחים ומאושרים (מאוד) המשכנו בדרך למפלים, תוך עצירה לתצפית קטנה מלמעלה על האגם שביקרנו קודם.

הכביש המוביל ל- Krimmler Wasserfälle הוא כביש אגרה פרטי שלאורכו עד לאתר תצפיות אל המפל מנקודות שונות. מחנים בחניה של מרכז המבקרים (בתשלום), חוצים את הכביש וצועדים לעבר הכניסה למפל (בתשלום). המפלים מדורגים ומתחלקים ל-3 מפלסים ומכיוון שקשה לראות יחד את כל המפלסים הם מעט פחות מרשימים. מחוץ לכניסה יש שביל שמוליך לתחתית המפל. מהכניסה יש שביל שעולה במעלה המפל (מצריך מעט מאמץ פיזי) עם 11 נקודות עצירה ותצפית לאורך הדרך. בחלק העליון יש כמובן מסעדה מרעננת Gasthof Schönangerl להפסקת בירה והפעם גם פיצה לפני הירידה חזרה.

מפלים אלה הם הגדולים באירופה ומספר חמש בגובהם בעולם. המסלול הזה היה הכי עמוס ומתוייר בטיולנו עד כה בצורה משמעותית יותר מכל מקום אחר, אבל מבחינתנו לא הכי מרשים. מה שכן מעניין הוא הסיפור המופלא של 5,000 הניצולים היהודים שחצו את האלפים מאוסטריה לאיטליה דרך מעבר קרימל בדרכם לארץ ישראל בשנת 1947. לאורך הדרך יש מספר אנדרטאות המספרות את סיפורם.

מהמפלים ישירות לדירה הבאה ב-Flachau. דרך מפותלת בין כפרים ובמזג אויר גשום ואפרורי. Bauernhof Unterbichl קיבלנו דירה חמודה מעל ביתם של המשפחה המארחת שהתגלתה כמאוד אדיבה ונחמדה, התרגשה כשהגענו כי כבר שנתיים לא התארחו אצלה ישראלים, התעניינה בשלומנו יום יום ועזרה לנו כשהיה צריך. הדירה גדולה מרווחת ומצוחצחת, 2 חדרי שינה זוגיים, 2 שירותים ומקלחת, מטבח (מצויד) וסלון משותפים ולא גדולים ומרפסת. בחוץ פינת חי, עשרות בימבות ואופניים, טרמפולינה גדולה, חדר צעצועים עצום ועוד. הילדים היו בעננים.

הדבר היחיד המאתגר באותו ערב היה למצוא מה לאכול. יום ראשון, כל הסופרים סגורים (בגלל היום אבל עוד יותר בגלל השעה 20:00). ארוחת הערב שלנו כללה מרק של קנור משקית ונאגטס מהפריזר שנמצאו בתחנת הדלק הקרובה ופסטה שקנינו בסופר יום לפני. היה טעים :-)

תובנה מספר 5: 50 גוונים של כחול/ירוק. באוסטריה יש מים והרבה. לאן שלא תביט תמצא אגם, נחל, מפל. מפלונים שזורמים ממצוקים, נחלים שזורמים בצמוד לכבישים והרבה גשם שלא מפסיק לרדת (לשמחתנו תמיד ירד בדיוק כשהיינו תחת קורת גג). הדבר היחיד הלא ברור - עם כל המים האלה, למה בסופרים הם מוכרים רק סודה??

9.8.21

מוכנים לחציו השני של טיולנו ולהעלאת הילוך האטרקציות, יצאנו לרכוש את כרטיס הזלצבורגרלנד ב-tourist information המקומי של Flachau. הכרטיס אגב ניתן לקנייה גם און ליין. הכרטיס לא זול אבל מאוד משתלם למי שמתכנן לבקר בהרבה אטרקציות. החוברת הפיזית שקיבלנו במרכז עזרה לנו בתכנון האטרקציות וסדר היום כיוון שלא הגענו עם מסלול מתוכנן מהארץ.

החלטנו הפעם על יום ברדיוס קרוב ועל פחות קילומטראז' על הכביש. היעד הראשון, מרחק כרבע שעת נסיעה - Erlebniswelt Wagrainis Grafenberg, רכבל סגור המטפס במעלה הר לגובה של 1,700 מ' דרך נופים קסומים (כרגיל). על ההר אינספור פעילויות לילדים, מסלול רגליים יחפות, תצפיות, אגם, מסלולי הליכה, בתי קפה ועוד. בהחלט אפשר להעביר כאן יום שלם גדוש עם הילדים. אני חייבת לציין שכל האתר מלמטה ועד למעלה נגיש מאוד וידידותי גם למי שמגיע עם עגלות. עוד פרט שחשוב לציין הוא החוסר בהצללה, על הפסגה הזאת ועל כל פסגה אחרת שהגענו אליה. אז נכון שרוב הזמן מעונן ונעים באזור, אבל כשנופלים על יום חם לא נעים כשהשמש קופחת על הראש במשך יום שלם. צריך לקחת את העניין הזה בחשבון.

השילוב של החום היוקד ושל כרטיס הזלצבורגרלנד ש"צריך לנצל" גרמנו לנו להמשיך לעבר האטרקציה הבאה - Liechtensteinklamm, קניון טבעי עמוק וארוך. רוב המסלול הוא בין סלעים איתנים ומעט מאוד שמיים מלמעלה. שאון ורסס המים מלווים את המטיילים לאורך כל ההליכה שהופכת בזכות כך למאוד מרעננת ביום חם. כמעט כל המסלול מוצל בין הנקרות. מכיוון שהמסלול לא רחב במיוחד, עדיף להגיע לשם שלא בשעות השיא. המסלול לא ארוך במיוחד ולוקח כשעה.

התחנה הבאה והמאוד קרובה Geisterberg St. Johann-Alpendorf, רכבל נוסף סגור, ארוך יותר מההוא של הבוקר שמעלה אותך לעוד פסגת הר קסומה ובה שלל הפעלות ואטרקציות. בין הנקודה העליונה של הרכבל אל האטרקציות מפרידה עוד כברת דרך (כרבע שעה) שניתן לעשותה ברגל או ע"י שימוש בטרקטור הגורר קרוניות מעלה אל הר הרוחות. מכיוון שאנחנו עדיין באותו יום שמשי ביותר, נכנענו במהירות לגוף שאותת להתרחק מהשמש ולמצוא מחסה במקומות אחרים.

קפיצה קטנה לדירה להחלפת בגדים ואנחנו ממשיכים הלאה ברשימת האטרקציות הכלולות בכרטיס. היעד להערב Erlebnis Therme Amede, פארק מים מקורה שפתוח כל יום עד השעה 22:00. במתחם בריכת שחיה, בריכת גלים, בריכה מחוממת שחלקה מקורה וחלקה חיצוני (למרגלות גבעות ירוקות), בריכת פעוטות, 3 מגלשות מים, קיר טיפוס, מקפצות ועוד. שימו לב שבבריכות הרגילות אין מצילים. השפה השולטת במתחם בשעות הערב היא עברית, מתברר שאנחנו לא הישראלים היחידים שבאים לנצל את הכרטיס... הפארק מתוחזק להפליא, נקי ומאוד נעים לשהות בו. מזג האויר החמים שליווה אותנו לאורך כל היום התהפך בזמן שהיינו בבריכות ובעודנו בבריכה החיצונית התחיל לטפטף מה שהפך את השהות במים למעניינת ונעימה. לאט התחיל הגשם להתחזק ואת הערב סיימנו צופים מחלון הדירה בסופת ברקים אחרי שחזרנו אליה ספוגים מים מגשם הזלעפות שתפס אותנו ביציאה מהבריכה.

תובנה מספר 6: האוסטרים לוקחים מאוד ברצינות את עניין המיחזור ומדקדקים בפרטי האשפה הרבה יותר ממה שקורה בארץ (למרות שזאת לא חוכמה). הרבה יותר צבעי פחים להרבה יותר סוגי אשפה (גם באתרי תיירות!!). עם כל הערצתי העצומה למיחזור הקפדני אנו מודה שבזמן שאנחנו מטיילים והידע שלנו בגרמנית שואף לאפס אז את הפלסטיקים, הניירות והזכוכית אנחנו שמים בפחים המתאימים, אבל את כל השאר עורמים בשקית גדולה אחת ומנסים להיפטר ממנה בפחים ציבוריים שבצידי הדרכים המהירות.

10.8.21

היום התחשק לנו לקחת הפסקה מהטבע (לא באמת) ולעשות מסלול עירוני. היעד הנבחר היה העיר זלצבורג! ניסינו לבקר בדרך ב-Salzachklamm אבל הכביש היה חסום אז המשכנו ישירות אל Schloss Hellbrunn בכוונה לסייר בין מזרקות הארמון המפתיעות והסודיות שנבנו לשם השעשוע של הארכיבישוף ועדיין עובדות בעזרת אותם מנגנונים מכניים. העברנו קצת זמן בין גני הארמון ועוד קצת זמן בסיור בארמון עצמו עד לשעת הסיור במזרקות כפי שנקבעה לנו. בפועל הסיור המאורגן לא היה כל כך מאורגן והתפזר מהר מאוד. הסיור העצמי היה קצת מבורדק והיינו צריכים לחכות בכל נקודה עד שתתגבש קבוצת אנשים ויוכלו להפעיל עבורנו את המזרקות.

בסמוך לארמון נמצא גן החיות Salzburg Zoo Hellbrunn. הגן צר וארוך ומזכיר מאוד במבנהו את גן החיות בחיפה. היה בעיקר חם!

משם המשכנו למרכז העיר. חנינו בחניון של מרכז גני מיראבל, עשינו בוק בגנים, נזכרנו בצלילי המוזיקה וחצינו את גדת הנהר אל עברה המערבי. הסתובבנו בסימטאות העיר העתיקה, הצצנו במספר חנויות, נשנשנו קצת מאפים, רכשנו כדור מוצרט ענקי ב-Cafe Konditorei Fürst המיתולוגי, הגענו עד לכיכר מוצרט. הסתבכנו קצת עם ארוחת צהריים כי כל המקומות האוסטרים האותנטיים שהיו בהם מקומות ישיבה חיצוניים היו מלאים. לבסוף התיישבנו בבית קפה חבוי בסימטה נסתרת בשם Kaffeehaferl. הזמנו שניצל וגולאש אבל כנראה שזאת לא הייתה החוזקה של המקום, מה גם שהמלצרים לא היו הכי נחמדים. עברנו דרך בית הולדתו של מוצרט ומשם קפצנו למרכז המבקרים של בירת Stigel, כניסה חינם עם הכרטיס. בשעה שהגענו כבר אין סיורים מודרכים והסיור מתנהל באופן עצמאי. המרכז יפה והמסעדה נראית מצוינת אבל לטעמי אין מה להגיע לכאן במיוחד כסטייה מהמסלול.

משם המשכנו ל- Designer Outlet Salzburg, אאוטלט מאוד גדול עם רשתות מוכרות. אנחנו לא חובבי קניות בכלל, היתה לנו כשעה עד שהחנויות נסגרות ויצאנו עם שלל לא רע במחירי רצפה. שימו לב שהחניה חינם למחזיקי כרטיס זלצבורגרלנד.

תובנה מספר 7: יקר לחיות בישראל! סופרים בחו"ל הם בשבילנו כמו שופינג בחנויות בגדים או כמו ביקור במוזיאונים לאחרים. מבחינתנו זה המאסט כשאנחנו בארץ זרה, ואם אפשר לפחות רשת אחת של סופרים ביום. אנחנו עוברים מעבר מעבר ואוהבים לשטוף את העיניים בשלל המוצרים שאין בארץ וכמובן גם לרכוש מהם. מילא שלא כל המוצרים נמכרים בישראל, אבל למה המחירים בישראל יקרים לפעמים עד פי 4??

11.8.21

קמנו ליום בהיר ויפה והוחלט על נסיעה ל-Grossglockner, אחד משיאי הטיול. דרך נוף מפותלת של 48 ק"מ שמטפסת לגובה של קרוב ל-3,000 מ' מעל פני הים.

את היום התחלנו מוקדם בתור שנקבע מראש לצלב האדום לבדיקת PCR טרם חזרתנו לארץ. הבדיקה היתה בדיקת גרגור חינמית שתוקתקה וכך מצאנו את עצמנו בדרכים כבר בשעה שמונה וחצי בבוקר.

לפני שהתחלנו בטיפוס על ההר עצרנו ב- Sigmund Thon Klamm, עוד קניון, עוד מים שוצפים, עוד מדרגות וגשרים מעץ, עוד ירוק ולרגע לא נמאס עלינו כל ה'עוד' הזה. כל קניון שונה מקודמו ומפתיע בעוצמתו. המסלול קליל מאוד (בסה"כ 263 מדרגות) ונמשך פחות משעה. גם מסלול זה כלול בכרטיס הזלצבורגרלנד. צפונית למסלול התחום (מעל המפל) המסלול ממשיך וסובב את אגם Klammsee. אנחנו כאמור היינו בדרכנו ליעד העיקרי של היום כשהמסלול הנוכחי גרם לנו בסה"כ לסטייה של כרבע שעה מהמסלול.

אל ה-Grossglockner התחלנו לטפס מכיוון Ferleiten שם מתחיל הכביש הפרטי העולה מעלה. שילמנו אגרת רכב פרטי בסך 33.50 יורו, קיבלנו ברושור בעברית והתחלנו בחוויה (הכביש כלול בכרטיס הזלצבורגרלנד רק במידה ולא השתמשת בו בעיר זלצבורג). במסלול יש 12 תחנות עצירה עיקריות, כולן מסומנות במפה שמקבלים, בכולן יש מזנון או מסעדה, שירותים ואטרקציה כלשהי, לרוב תערוכה. מעבר לנקודות אפשר כמובן לעצור בעוד אינספור תצפיות לאורך הכביש ושווה לעצור בכמה שיותר כמובן!! כמות השלג שיש על הפסגות תלויה כמובן בעונות השנה ובכמות המשקעים שירדה במקום. בביקור הנוכחי זכינו לראות, יחסית לפעם הקודמת, מעט מאוד שלג ומזג האויר הפעם היה חם ולא הצריך מאיתנו לבוש ארוך. פרט לרבע שעה שהתקדר וירד מבול, ליוו אותנו מזג אויר קיצי ושמיים תכולים לאורך כל המסלול.

כל עצירה שווה ומיוחדת, גם התערוכות מעניינות.

שווה לעצור בתצפית מספר 5 - Fuscher Torl ולטפס על הגבעה כמה שיותר גבוה כי הנוף הנשקף מכל הכיוונים פשוט מהפנט. יש אפשרות להגיע מנקודה זו רגלית (כ-30 דק') לתצפית מספר 4 שהיא התצפית הגבוהה ביותר במסלול ומספקת מבט פנורמי על לא פחות מ-30 פסגות הרים גבוהות. המסעדה שבתצפית מספר 5 גם מומלצת. הישיבה בחוץ היא אל מול הנוף הקסום, אך גם הישיבה בפנים תספק לכם חוויה אוסטרית במיטבה (אנחנו נאלצנו לשבת בפנים בגלל המבול שירד באותו הזמן בחוץ).

נקודת עצירה חביבה נוספת היא בתצפית מספר 7 - Fuscher Lacke שם עשינו מסלול קצרצר סביב האגם, שיחקנו בקצת שלג שעוד נשאר וראינו תערוכה מעניינת על בניית הכביש המטורף הזה.

ה'נקודה' היא כמובן בסיום המסלול, נקודה מספר 11 - Kaiser Franz Josefs Hohe, תצפית ישירה על הגרוסגלוקנר, הפסגה הגבוהה ביותר באוסטריה. במקום מרכז מבקרים גדול עם תערוכת רכבים מעניינת, מספר תערוכות נוספות, תצפית מעל לחניית הרכבים, מסעדה גדולה (לא משהו), הרבה מאוד מסלולי הליכה מרשימים ופוניקולר שמגיע עד לקרחון.

שום תיאור או תמונה לא יוכלו להעביר באמת את המראות עוצרי הנשימה של הכביש האלפיני המיוחד הזה. מבחינתי זה אחד מאתרי החובה בכל טיול באיזור!

מסיבות לוגיסטיות החלטנו לחזור באותה הדרך ממנה באנו. על אף שאיננו נוטים לחזור על דבר פעמיים ותמיד מעדיפים לראות ולחוות מקומות חדשים, כאן לא סבלנו לרגע (פרט מהרכב שהיה לפנינו ונסע בירידות במהירות של 20 קמ"ש). גם בירידות עצרנו והמשכנו לצלם כל רגע.

את סוף היום בחרנו להעביר במרחצאות Alpentherme Gastein וגם כאן הורגשה נוכחות ישראלית חזקה. המקום מתוחזק בצורה נפלאה, מחולק למספר 'עולמות': עולם המשפחה, עולם הנשים, עולם הרוגע, עולם הסאונה וכו'. בחוץ שתי בריכות טבעיות תרמליות ובפנים מספר בריכות בכל עולם שלחלקן יש חיבור לבריכה חיצונית. בעולם הילדים יש מספר מגלשות, היכל מולטימדיה, בריכת פעוטות ועוד. הנוף מסביב 360 מעלות אלפיני.

תובנה מספר 8: אמרנו כבר שאוסטריה מלאה במים. זאת בדיוק הסיבה שתמיד צריך שיהיו ברכב גם מטריה וגם בגד ים, כל אחד למלא צורך אחר וחשוב בפני עצמו, ואין סתירה בין השניים. באוסטריה אפשר להשתמש בשני האביזרים גם יחד.

12.8.21

הספירה לאחור מתקרבת והיום שוב בחרנו במסלולים בקרבת מקום הלינה.

נקודה ראשונה מפלי גולינג Gollinger wasserfall, מפלים הנופלים מגובה של 76 מ' ומחולקים לשני חלקים. המסלול אינו מעגלי וצריך לחזור באותה הדרך. שוב יש טיפוס (בקטנה). המסלול נראה מאכזב מעט בהתחלה, אך בהחלט מרשים ככל שמטפסים מעלה. את המפלים ניתן לראות כבר לאחר כ-10 דקות של הליכה מישורית אך שווה לטפס עד למעלה ולעשות את כל המסלול (בערך כשעה). כלול בכרטיס.

הקניון הבא בו ביקרנו הוא ה- Lammerklamm. מכל הקניונים שביקרנו הוא הכי מאכזב. בירידה ימינה יש זרימת מים יפהפיה ובפניה שמאלה מסלול ארוך לאורך הנחל שמטפס בין גשרים ויש בו משהו מעט מייגע. לא התחברנו ובצורה שאינה אופיינית לנו הגענו רק עד לגשר המחבר בין שתי הגדות וחזרנו בחזרה.

אטרקציה מספר 3 להיום - מגלשות ההרים Abtenauer Bergbahnen. עולים ברכבל אל פסגת ההר בגובה כ-1,100 מ' ויורדים מטה במגלשה פתוחה במסלול רגוע ומפותל באורך של כ-2 ק"מ.

אטרקציה מספר 4 - Donnerkogelbahn Annaberg. רכבל ארוך העולה לפסגה בגובה של 1,475 מ'. היה חם. מאוד. רכבלים סגורים זה לא כיף ביום נטול עננים. למעלה מאוד יפה ויש אינספור מסלולי הליכה כולל אחד שמגיע לתצפית על קרחון דכשטיין המפורסם אבל שוב השמש הקופחת הביסה אותנו וגרמה לנו לרדת למטה די מהר. הרכבל פתוח רק בימים מסוימים ושווה לבדוק לפני הגעה למקום.

ארוחת צהריים מאוחרת אכלנו ב- Hotel Gasthof Post. מסעדה אוסטרית ברמה גבוהה, חלק ממלון. כדאי לשבת בחוץ. האוכל טעים מאוד, לא זול.

גם את היום הזה סיימנו במרחצאות Erlebnisbad Wasserwelt Wagrain. רוב הבריכות נמצאות בשטח החיצוני ורק חלק קטן מקורה. הרבה אטרקציות לילדים אבל גם הרבה מאוד צפיפות. המתחם היה מאוד מאוד עמוס ואי אפשר היה אפילו למצוא מקום לשבת. די מהר מיצינו את המקום והתקפלנו משם.

את היום חלקנו סיימו בצימר באריזות לקראת הטיסה הקרבה וחלקנו יצאו לרכיבת אופניים בשדות Flachau.

תובנה מספר 9: אוסטריה מיוחדת ומלאה באטרקציות. רוצים להספיק לראות ולחוות כמה שיותר אבל בשלב מסוים מגיעים להבנה שכדאי להוריד את הרגל מהגז וליהנות מהרגע.

13.8.21

בקושי רב נפרדים מפלאכאו ומהצימר הפסטורלי שליווה אותנו בחמשת הלילות האחרונים ומתחילים בנסיעה לכיוון שדה התעופה בוינה. אנחנו בוחרים בנסיעה שלא דרך אוטוסטרדות, בחירה שמתבררת כמוצלחת ביותר ונהנים מכל הירוק הנשקף אלינו.

בחרנו להכנס לדרך הנוף Mautstrasse Forstau. דרך פרטית בתשלום, חינמית עם כרטיס הזלצבורגרקארד. כביש על דרך כורכר באורך של כ-7.5 ק"מ. מאוד הזכיר לנו את פארק רמות מנשה. משום מה הירוק שם פחות ירוק. יש שם לא מעט מסלולי הליכה אבל בהסכמה גורפת של כולנו המסלול הזה היה מיותר.

עוצרים ב- Schladming לסופר שווה ועוד כמה שוקולדים וגבינות וממשיכים כ-20 דק' נסיעה ל- Zipline Stoderzinken. פארק אטרקציות ואדרנלין. בין היתר ניתן למצוא שם: פארק חבלים עצום בגודלו, אומגה אקסטרימית מיוחדת היורדת מגובה 1,600 מ' (מגיעים אליה בהסעה מיוחדת), רכבת הרים אישית מיוחדת בין צמרות העצים ועוד. ה-מקום לחובבי האדרנלין. מומלץ!

ממשיכים בנסיעה לכיוון שדה התעופה. עוצרים בדרך בעוד סניף פסטורלי של מקדונלדס. עולים על המטוס והטיול שלנו מגיע אל סופו.

תובנה מספר 10: צריך לטוס יותר לחו"ל. הקורונה לא תשבור אותנו!