חלק ה' - שייט באלף האיים, טורונטו

יום 13 – יום ג' 25.9.12

מעבורת בין שלבורן לאסקס

תצפית על המפל ב- Ausable Chasm

הר Whiteface Mountain

מסלול The Flume Falls

ערב יום כיפור. אני והבן לא צמים אבל הבעל כן וצריך להגיע ללינה בזמן. להתחלת הצום.

היינו אמורים להעביר את יום כיפור בטורונטו, אפילו הזמנתי מלון במרכז קרוב לבית כנסת, אבל מסתבר שטעיתי בתאריך של יום כיפור. אחרי התלבטות הוספנו לילה בטופר לייק (בצפון מדינת ניו יורק) בדרך לשייט באלף האיים, והורדנו לילה בטורונטו.

שוב ההזמנה בבוקינג הוכיחה את עצמה. החדר שהזמנתי היה עם אפשרות ביטול, התקשרנו אליהם ותוך דקות בוצע השינוי.

בבוקר יצאנו מוקדם יחסית לדרך כדי להגיע למעבורת שבין שלבורן לאסקס. הגענו באיחור של כמה דקות והמתנו שעה למעבורת הבאה. בעונה הזו יש מעבורת כל שעה עד 10 בבוקר ואח"כ כל חצי שעה.

הנסיעה במעבורת הוא חוויה. מעבורת קטנה עם כ-20 מכוניות, 25 דקות שייט, אפשר לצאת מהמכונית ולהסתכל על הים. היו גלים גבוהים ורוח קרה, אבל היה כיף לעמוד ולהסתכל.

מאסקס נסענו ל-Ausable Chasm והחלטנו לא להיכנס. ראינו את המפל מהגשר בכניסה וקבלנו את העצה שהייתה בפורום שאם ממהרים עדיף לוותר על המסלול הזה שהוא הפחות יפה מכולם.

המשכנו להר Whiteface Mountain- הייתה ראות מצוינת והחלטנו לעלות.

הדרך עם הרכב יפה מאוד ובדרך יש מפרצי חניה קטנים כדי לעצור ולהסתכל.

מגיעים למעלה ויש שתי דרכים לעלות לתצפית בפסגה: במעלית החצובה בתוך ההר או ברגל.

הדרך ברגל יפיפייה, המון מדרגות הצופות על כל האיזור, אבל הקור בחוץ מבריח כמעט את כולם למעלית.

הבנים עלו במעלית ואני החלטתי לטפס. היה כיף אבל בחלק האחרון המאמץ היה גדול מידי וגם הרוח הקרה התגברה. בסוף היה קשה וחבל שלא ויתרתי קודם.

משם המשכנו ל-The Flume Falls . כבר היינו בלחץ של זמן ובכל זאת החלטנו להיכנס. מסלול מקסים וקצר מאוד. לקח לנו פחות מחצי שעה.

התחלנו לנסוע ללינה כשיש חילוקי דעות מתי נכנס הצום ואז...עבודות בכביש והכביש חסום. לקח זמן אבל לבסוף פגשנו שוטרת שהדריכה אותנו איך להגיע לכביש חלופי.

בסופו של דבר הגענו לחדר מקסים ובזמן. המקום ממש אידיאלי להרגשה של יום כיפור. שקט – דממה. לא שומעים כלי רכב או אנשים. מאחורי החדר שטח ירוק ענקי ובבוקר ראינו שם צבי שבא לטייל מבין העצים.

יום 14 – יום ד' 26.9.12

יום כיפור. נחים בטופר לייק שבצפון מדינת ניו יורק.

בערב כשיום כיפור יצא נסענו קצת בעיירה. אין בה כלום. מעט חנויות שהיו סגורות ב-8 בערב. נכנסנו למסעדה איטלקית. אוירה נחמדה. נסגרת ב-9 בערב. הבנים אכלו.

יום 15 – יום ה' 27.9.12

שייט באיזור אלף האיים

סיור ערב בטורונטו

אתמול גילינו במקרה שההפלגה שתכננו היום באלף האיים לשעה 11:30 לא מתקיימת. אם אנחנו רוצים להפליג צריך להגיע להפלגה של 10 בבוקר. ממקום הלינה מחכות לנו שעתיים נסיעה.

קמנו ב-6 בבוקר אבל הצלחנו לצאת רק ב-7:40.

נסענו במהירות גבוהה מבדרך כלל. פחות התמקדות בנוף ויותר שאיפה להגיע עד 10 להפלגה.

הגענו ברבע ל-10. לחברה שמארגנת את השייט "אנקל סאם" יש חניון משלה אליו מפנים את הנוסעים.

ההפלגה ארכה כמעט שעתיים וחצי. בשעתיים הראשונות, המדריך דיבר ללא הפסקה וסיפר מי גר בכל אי. ויש, כמובן, מאות איים. גדולים עד קטנטנים, מיושבים ולא מיושבים. על חלקם בנויות טירות גדולות, באחרים בתים קטנים או צריפים והקטנטנים משמשים לעצירה של צפורים... יפה, נחמד. אפשר להסתפק בשייט של שעה, אם זה מה שיש, אבל גם שייט של שעתיים לא מעיק ולא נמאס.

אחרי שעתיים מגיעים לאי שעליו יש מבצר. אפשר לסייר בו תמורת 8 דולר לאדם. אם יורדים ניתן להסתובב באופן חופשי באי ובמבצר ואח"כ חוזרים בשאטלים החינמים של החברה המגיעים כל חצי שעה.

אנחנו ויתרנו, חזרנו לחוף והמשכנו בדרכנו לטורונטו.

הגענו לטורונטו ב-8 בערב ולמרות העייפות יצאנו קצת לעיר.

הפקיד במלון המליץ לנו ללכת לכיכר בצומת הרחובות Dundas ו-Yonge.

המיקום של המלון ברובע הסיני הוא מעולה וקל להגיע למקומות המרכזיים.

הליכה של כ-20 דקות. הכיכר תוססת, מוזיקה, אנשים ואורות בניגוד לדרך אליה, שבה כמעט כל החנויות סגורות ואין כמעט אנשים.

וכמו שנאמר לנו הכיכר קצת (רק קצת) מזכירה את הטיים סקוור עם השלטים המוארים שמסביב.

יום 16 – יום ו' 28.9.12

טורונטו –

מגדל C N Touer

סקיידום – מגרש הבייסבול הכי מתקדם וגדול בעולם

מרכז איטון

הרובע הסיני

סיור ערב באיזור מפלי הניאגרה

מה כבר אפשר להספיק ביום אחד בטורונטו. כנראה שלא הרבה...

התחלנו את היום בהליכה למגדל C N Touer. עלינו לכיכר וקנינו מבין 3 החבילות האפשריות את האמצעית. כלומר לעלות למרפסת הצפייה העליונה ולרצפת הזכוכית אבל ויתרנו על הסרט והתיאטרון התלת מימד. שילמנו את המחיר הדמיוני של 34 דולר לאדם ועלינו למעלית הראשונה המגיעה למרפסת התצפית הנמוכה יותר. כאן רואים רק את הנוף של 180 מעלות היתר חסום ע"י מסעדה עם נוף....

אח"כ עלינו עם המעלית השניה לגובה רב יותר ועם צפייה של 360 מעלות.

אחרי חצי שעה של התפעלות וצילומים מכל כיוון, יורדים לקומה בה יש בחלק קטן מהשטח רצפת זכוכית שאפשר להסתכל ממנה על הרחוב וגם לעמוד עליה.

היה מרשים ויפה ואי אפשר לוותר על האטרקציה הכי נחשבת בטורונטו אבל לדעתי המחיר מופרז לשעה ששהינו שם.

חזרנו לסקיידום – מגרש הבייסבול הכי מתקדם וגדול בעולם.

רצינו להיכנס אבל הכניסה אפשרית או ע"י השתתפות בסיור או ע"י כניסה למשחק.

לסיור הבא היינו צריכים להמתין 3/4 שעה ומשחק התקיים רק ב-7 בערב והחלטנו לא להישאר (למרות שבמחשבה לאחור, חבל שוויתרנו על לראות שם משחק. זה יכל להיות חוויה מעניינת) .

משם הלכנו למוזיאון ההוקי. הבן משחק בארץ הוקי גלגיליות ועניין אותו לראות את המקום. אני לא התלהבתי. הרבה אפשרויות רישה של מוצרים ופחות מידי תצוגה. אפשר לוותר.

המשכנו למרכז איטון.

מרכז מסחרי ענק בן 3 קומות. יפיפה. הגענו לחנות אפל כמה ימים אחרי שיצא לשוק אייפון 5, לפי הזמנה של הבת שנשארה בבית. החנות הייתה מלאה בעשרות אנשים שבאו לגעת במכשירים.

התברר שלא ניתן לקנות אייפון 5 סים פרי, הייתה התלבטות לגבי אייפון 4 ואחרי שעתיים מבוזבזות עזבנו את המקום בלי טלפון אבל אחרי ארוחת צהרים מצוינת.

בקומת האוכל קיימות חנויות עם כל סוגי האוכל ובמחירים לכל כיס.

מכיוון שלא נשאר זמן לעשות שום דבר נוסף, לקחנו מונית לחדר.

לפני שעלינו לקחת את המזוודות עשינו סיבוב היכרות וקצת מזכרות ברובע הסיני. קפה במלון, עם איסוף המזוודות ויצאנו לכיוון מפלי הניאגרה.

הגענו למלון בערב אבל עם הרגשה שלא עשינו הרבה היום ויצאנו קצת לעיר.

הפקידה במלון שלחה אותנו לאזור המסעדות והאקשן שליד המפלים. הסתובבנו קצת וחזרנו לישון.