יום 14 – 27.4.2011
החלק העירוני של הטיול הסתיים ברובו. עוזבים את קו החוף ומתחילים את הנסיעה בת היומיים לכוון הגרנד קניון בכביש 66. לאט לאט האזור הופך צחיח יותר, כל הצמחייה והפרחים שהתרגלנו אליהם נעלמים ואנחנו נוסעים בכביש ארוך ומשעמם.
אחרי כשעתיים נסיעה התחלנו את היום בביקור באאוטלט cabazonoutlets,
http://www.cabazonoutlets.com/
ההמלצה אמרה ש זהו ה-OUTLET המוצלח והזול ביותר בארה"ב. אין לי, כמובן, שום יכולת השוואה אבל הוא היה בהחלט זול, נעים להסתובב בו ובכניסה הייתה מפה של כל החנויות, שחולקה גם לפי נושאים וגם לפי מיקום החנויות.
המלצה שלי, אם מכניסים לתכנית עצירה באאוטלט להקציב לו מספר שעות, גם אם אתם לא קניינים גדולים. המקומות מתפרסים על שטח גדול, מפתים ולוקח זמן להסתובב ובודאי לוקח זמן אם גם קונים.
עפ"י התכנית המקורית היינו אמורים לעלות לפסגת ההר דרך כביש מס' SR18, הדרך נקראת: 'דרך פסגת העולם', Rim of the World Drive. אורך הדרך כ- 64 ק"מ.
אחרי שעשינו סימולציה לדרך ב-GPS החלטנו לוותר. הדרך מפותלת בשביל הררי. המשכנו ישירות למלון בברסטאו.
בנושא המוטל למדנו היום משהו חדש. למרות (ואולי בגלל) שהזמנו חדר כשלושה חודשים מראש חיכה לנו חדר בקומה השנייה ומכיוון שהמלון נראה לנו קצת לא בטוח לא רצינו להשאיר את החפצים במכונית.
החדר היחיד שהיו מוכנים לתת לנו בקומת הקרקע היה ע"י מכונת הקרח. רעש בלתי פוסק של המנוע והקרח שנוצר. נראה לנו שהם שומרים את החדרים הטובים יותר למי שלא התחייב כבר באינטרנט לשלם בעד החדר גם אם לא ימצא חן בעיניו.
בסופו של דבר עלינו לקומה השנייה עם כל החפצים, חדר די עלוב, הדלת נפתחה רק ע"י הפעלת כוח מתון עם הרגל...(בעיטה, בעברית..). אחרי הנסיעה הארוכה , יותר מ-5 שעות של נהיגה, החלטנו בכל זאת להישאר. הלכנו לישון מוקדם, קמנו מוקדם במטרה להסתלק מוקדם מהמקום והופתענו לגלות ארוחת בוקר נחמדה, יחסית למקום כזה.
יום 15 – 28.4.2011
היום מחכה לנו נסיעה של 7 שעות נהיגה!!! עד וויליאמס, עיירה הנמצאת כ-80 ק"מ לפני הגרנד קניון.
התכנית לנסוע דרך כביש 66 ובחלק מהדרך לבקר בעיירות שעל כביש 42 ההיסטורי. עיירות שמשחזרות את התקופה בה הכביש היה עורק תחבורה ראשי.
התחלנו עם נסיעה ל-CALICO עיירת כורים נטושה הקרובה לברסטאו. יש בה מבנים שונים שמשחזרים את התקופה. הכניסה עולה 6 דולר לאדם אבל בתוך המקום מבקשים כסף על כל דבר כמעט. אפשר להטביע מטבעות, לנסוע סביב ברכבת של פעם, להיכנס לתור מנהרת כרייה ועוד. אנחנו לא התלהבנו מהמקום ולדעתנו זה בזבוז זמן לעצור בו.
המשכנו בדרך ל-NEEDLES עיירה קטנטנה ולא מעניינת, עצירה לשירותים וממשיכים.
העיירה הבאה KINGMAN מעניינת כמו קודמותיה. שוב עצירה לחילוץ עצמות, חיפשנו את הבופה הסיני שהוזכר בפורום והוא כבר לא קיים. קנינו גלידה, אוכלים גזרים וחטיפים תוך כדי נסיעה וממשיכים.
בשלב הזה החלטנו לוותר על הירידה לכביש 42. הבנו את העיקרון של העיירות שבדרך והחלטנו לקצר בכמה עשרות ק"מ את הנסיעה הארוכה של היום.
כביש 66 נחשב לכביש של אופנועים וכך הוא מופיע גם בכל המזכרות. ואכן נסענו כשאופנוענים חולפים על פנינו לאורך כל הדרך. השעה קרוב ל-7 בערב ואנחנו מתלבטים אם לנסוע עוד כשעה עד לגרנד קניון כדי לראות את השקיעה. הוחלט שלא. החלטה נבונה כפי שהתברר למחרת.
מגיעים למלון וגם פה המלון מציאה קטנה מאוד.
נחנו קצת ויצאנו להסתובב בעיירה. שניים שלושה רחובות. ברחוב הראשי יש כמה חנויות מזכרות, זולות באופן משמעותי ממה שראינו למחרת בגרנד קניון.
יום 16 – 29.4.2011
היום יוקדש לגרנד קניון.
הגענו לעיירה טוסיאן ב-9:40 מרחק של כשעה נסיעה. הומלץ לראות שם סרט IMAX (עלות 12.5 דולר, יש הנחה ל-AAA ומחולקים גם קופונים בכל מלון וחנות מזכרות של 10% הנחה).
החלטנו לא לבזבז את השעות של מזג האוויר הנעים והאור על הסרט ולחזור מאוחר יותר (מרחק נסיעה של 10 ק"מ – קטן עלינו).
הגענו לפארק. הפארק מחולק לאזור המערבי בו אין כניסה לרכב פרטי וכל התנועה בין נקודת תצפית אחת לשנייה נעשית באמצעות שאטלים שמספק המקום. השאטלים מגיעים אחת לעשר דקות ואפילו פחות ומאוד יעילים.
באזור המזרחי יש כניסה לרכבים אבל קיימות שתי נקודות תצפית שלא ניתן להגיע אליהן עם הרכב.
עצה שקבלנו בפורום הייתה שלמרות שבמפות מסמנים את החניות באזור מרכז המבקרים ניתן להגיע עם הרכב עד התחנה הראשונה של השאטל האדום (מה שחוסך זמן). כך עשינו. אפשר לחנות על יד אחד המלונות או במגרש חניה סמוך.
הלכנו כ-5 דקות ברגל לאורך הטיילת ע"י הצוק והגענו לשאטל האדום. הייתה לנו מחשבה להתחיל ברגל ואח"כ להיעזר בשאטל. לא עשינו זאת בסוף כי המרחקים מאוד גדולים וגם כך בחלק מנקדות התצפית שהשאטל עובר בהן יש מרחק הליכה ולעיתים עליות וירידות.
עברנו במרבית הנקודות. הנוף של הקניון משתנה בהתאם למיקום הנקודה. לעיתים הנקודה יותר בולטת לתוך הקניון. השאטל האדום מגיע כל 10 דקות בערך ולפעמים הנהג מחכה שהנוסעים ירדו, יציצו, יצלמו ויעלו חזרה.
כדאי לשים לב שבעליה למעלה, השאטל עוצר בכל הנקודות, בירידה בחזרה הוא עוצר רק ב-3 מנקודות התצפית. יש נקודות מדהימות ויש מיותרות. העליונה ביותר Hermits Rest, לטעמנו, לא מיוחדת וכדאי לוותר עליה לטובת משהו אחר.
ירדנו חזרה עם השאטל האדום, ונסענו עם הרכב לנקודה הראשונה של השאטל הירוק. Yavapai Point, נקודת תצפית יפיפיה. שם גם ישבנו על ספסל ועשינו לנו פיקניק קטן.
השעה הייתה 3 בצהרים והתאים לעשות הפסקה ולנסוע חזרה לראות את סרט ה-IMAX. נסיעה של כ-10 ק"מ ונכנסנו לסרט. הסרט מוקרן באולם קולנוע כל שעה מ-8:30 בבוקר ועד 8:30 בערב.
הסרט נחמד. לא יותר מזה. קיוויתי שהוא מראה את הקניון ממבט שונה ומכל כיווניו. מה שראינו היה סרט שתיאר ע"י דמויות את ההיסטוריה של המתיישבים באזור. אולי לילדים יש בו עניין.
חזרה לגרנד קניון.
החלטנו להשאיר את הרכב במרכז המבקרים ולעלות משם לעוד שתי הנקודות האחרונות עם השאטל הירוק. במרכז המבקרים ישנה נקודת תצפית בשם MOTHER POINT. נקודה מדהימה. אימא של הנקודות...
העלייה לשתי הנקודות הנוספות Yaki Point ו-Pipe Creek Vista לא הצדיקה את עצמה. הכיוון שלהן כזה שלא ניתן לראות מהן הרבה ולא כדאי לבזבז עליהן זמן.
בשלב הזה היה צורך להחליט אם נוסעים לקמרון שם הוזמנה הלינה הבאה – כשעה וחצי נסיעה או ממתינים לשקיעה. הריינג'ר בפארק אמר שהנסיעה לא מסוכנת בלילה ולכן החלטנו להישאר.
איזו טעות!!! אנחנו נשארנו לראות את השקיעה ב- Yavapai Point יש בה תצפית מצוינת על הפארק אבל בשקיעה לא היה שום דבר מיוחד. שקיעה כזו יש גם בים התיכון. מה שכן היה, קור נוראי, חודר לעצמות. ישבנו שם עם עוד כמה עשרות תיירים וחיכינו שהשמש תשקע. אולי בנקודה אחרת בפארק יש שקיעה יותר מעניינת.
באופן מוזר התמונות יצאו הרבה יותר יפות ממה שאני זוכרת את השקיעה. אולי הקור הנוראי שהיה שם השפיע על ההנאה….
אני ממליצה לוותר. בין היתר בגלל הנסיעה ללינה בקמרון (שמובילה לפייג') שהייתה סיוט.
כל כך הקפדתי בתכנון הטיול לא לנהוג בחשיכה וכאן קבלנו עצה שכנראה התאימה למקומיים. הכביש לקמרון חשוך לחלוטין, כמעט לא היו מכוניות בדרך (ראינו אולי 3 מכוניות שנסעו בכוון שלנו), פיתולים, במקומות מסיימים גשרונים מעל תהום, הכביש צר בעל שני מסלולים אחד לכל כיוון. האורות הגבוהים של המכונית האירו אולי 2-3 מטר קדימה. נסיעה שביום הייתה עוברת בלי שום מחשבה הפכה לנסיעה ארוכה ולא נעימה.
הגענו לקמרון שנמצאת בשום מקום ושלמלון שהזמנו אין כתובת, צריך למצוא אותו בחושך ופתאום לפני ההגעה לקמרון שני שלטים ענקיים משני צידי הכביש עם שם המלון שנמצא מיד אחריהם.
המלון הפתיע לטובה. חדר נעים, מעוצב יפה ונראה מטופח. ללא ארוחת בוקר. צמודה אליו חנות גדולה של מזכרות ואוכל.
http://www.camerontradingpost.com/lodge.html
יום 17 – 30.4.2011
קמים מוקדם. יש לפנינו כשעתיים נסיעה עד פייג' וחייבים להגיע בזמן כי הזמנו מקומות לסיור של 10 וחצי בקניון אנטילופ.
עפ"י המלצות בפורום הזמנו לשעה הזו כי אח"כ הקניון הופך חשוך יותר וקשת הצבעים מרשימה פחות.
הקניון שייך לשבט הנבאחו ושתי משפחות מפעילות את המקום. נוסעים בג'יפ עד לקניון ומשם סיור קצר בתוך הקניון הצר שיש בו משחקי שמש ואור דרך הפתחים הצרים מעל.
עפ"י המלצה שקבלנו בפורום בקשנו להצטרף לסיור של המדריכה Velia Chee. זו אחת ההמלצות הנפלאות שקבלנו. המדריכה שייכת לשבט הנבחו, אבל יש בעברה (לפני 5 דורות) סבתא יהודיה ושמה המקורי ורד!! היא לא מדברת עברית אבל הייתה בארץ כמה פעמים, אוהבת את ישראל וממליצה עליה לקבוצה כמה פעמים במהלך הסיור.
מידי פעם היא לקחה את המצלמות של המטיילים וצילמה בעצמה מכל מיני זוויות. היא מכירה את כל סוגי המצלמות וידעה איך לכוונן כל מצלמה לצילום אופטימלי.
בסיור הכרנו זוג מקוריאה ומשפחה גרמנית (שפגשנו אותם שוב מטיילים ברחוב בווגאס).
כדאי להזמין סיור מראש באינטרנט, הסיורים יוצאים מהמשרד של צ'יף טוטסי האינדיאני במרכז העיירה פייג'.
הזמנת הסיור בכתובת הבאה: (להזמין ל-10:30 לקניון העליון).
עלות 32 דולר למבוגר.
אחרי הסיור, בסביבות 12 נסענו למלון בתקווה שהחדר יהיה מוכן ונוכל להכניס את החפצים. זה לא היה אפשרי ונסענו לאכול בבופה הסיני שהומלץ בפורום. ליד מוטל SUPER8 ישנו מרכז מסחרי קטן # 683 S Lake Powell Blvd., Page, AZ 86040
הפעם הבופה היה מוצלח לעומת ממסעדות סיניות אחרות שניסינו במהלך הטיול. 11 דולר לאדם למזנון חופשי.
אחרי האוכל פרקנו את החפצים במלון ונסענו לסיור של 2:30 בסכר גלן.
הסיור עם מדריכה שמסבירה על הקמת הסכר (4 שנים של הכנות כמו הקמת גשר, סלילת כבישים מהירים למקום והקמת העיר פייג' למגורי העובדים ואח"כ 6 שנים לבניית הסכר) פרויקט לטווח ארוך. מיד חשבנו על איך מתכננים אצלנו לטווח ארוך...
יש שם גם מרכז מבקרים ותערוכות.
משם נסענו לאגם פאואל להפלגה שהזמנו מראש באינטרנט. שעה וחצי הפלגה שבחלקה עוברת בין מצוקי הקניון. היה נחמד. קצת קר אבל בכל זאת ישבנו למעלה בחלק הלא מקורה ונהנינו מכל דקה.
http://www.lakepowell.com/tours/scenic-boat-tours.aspx
עלות 43 דולר לאדם לשעה וחצי הפלגה (לדעתנו מספיקה) ועלות נוספת של 15 דולר כניסה לאגם פאואל. מי שקונה את כרטיס הפארקים השנתי הכניסה כלולה בכרטיס.
נקודה אחרונה ומאוד חשובה להיום היא נקודת התצפית הנקראת “פרסת הסוס”. נוסעים 6 ק”מ דרומה לפייג', מחנים את הרכב לא רחוק מהכביש הראשי ואת יתר הדרך עושים בהליכה רגלית (בערך רבע שעה). המראה מקסים. זהו עיקול של נהר הקולורדו.
בערב "טיילנו" קצת בוולמרט של פייג'. נראה לנו שפעם הוא היה סופרסנטר אבל כעת הוא היה קטן יחסית ולא שווה ביקור.