10.4.2015
טיסה של כשעה וחצי ואנחנו נוחתים בליג'יאנג ( Lijiang) ויוצאים מהשדה בשעה 11 וחצי בלילה.
כאן הובטחה לנו הסעה מהמלון ואכן, בשער היציאה עומדת בחורה צעירה וחמודה עם שלט ועליו שמנו.
היא לוקחת אותנו לחניה ושם ממתין ג'יפ שחור וחדש להסיע אותנו למלון. אכן, שדרוג מהמוניות שנסענו בהן עד עכשיו.
המלון נמצא בכניסה לעיר העתיקה, שבה אין כניסה למכונית. הנהג עוצר במקום הקרוב ביותר למלון ומשם עוזרים לנו לקחת את המזוודות. מגיעים למלון קטן וחמוד, בצד השקט של העיר העתיקה. החדר קצת קטן אבל פטיו חמוד עם כורסאות ישיבה במרכז המלון. במחיר כלולה גם ארוחת בוקר במבנה נפרד.
אנחנו שילמנו 994 יואן לשלושה לילות.
11.4.2015
קמים לבוקר מעונן. התכנית שלנו לטייל קצת ללא מטרה ולנוח משבוע טיול.
ארוחת הבוקר מוגשת במבנה צמוד למלון ובו ספות ושולחנות נמוכים. מקבלים ביצים קשות, קלחי תירס, מרק נודלס ענקי חריף בטירוף , לחם וקפה או תה. מקום נחמד להתחיל את היום.
הסתובבנו קצת בעיר העתיקה וטיילנו גם בעיר החדשה.
ניסינו למצוא את תחנת האוטובוס המרכזית על פי ההוראות שקבלנו מהבחור בקבלה במלון. לא הצלחנו. במלונות לא ניתן לקבל מפות של העיר. לפעמים יש מפה של סביבת המלון…
מאוחר יותר התברר שהוא הפנה אותנו לכיוון לא נכון… הרבה פעמים בסין כשביקשנו הכוונה, גם כשהיה להם GPS, אנגלית סבירה והמון כוונות טובות הם שלחו אותנו לכיוון לא נכון. משהו לא בסדר ביכולת ההתמצאות שלהם…
משהו מעניין נוסף הוא שבכניסה לעיר העתיקה נמצאת ברכת מים שהמים זורמים ממנה ואליה בתעלות אבן בעיר. ביום הראשון ראינו נשים מכבסות בה בגדים. ביום השני ראינו מישהו ממלא ממנה כד מים גדול (כמו הכדים הגדולים של מי עדן). יש סיכוי שהמים האלה גם מגיעים לברזים ולשולחנות האוכל בעיר…
ביקשנו מהמלון שיסדרו עבורנו נהג למשך היום הבא כי רצינו להגיע להר הדרקון ולעוד אתרים והיה ברור שלא נוכל להספיק את הכל בתחבורה הציבורית.
12.4.2015
קמים ליום מעונן וגשום.
ב-9 בבוקר מחכה לנו הנהג שאסף אותנו משדה התעופה בג'יפ החדש והנקי שלו (300 יואן ליום טיול).
הוא לא יודע מילה באנגלית אבל במלון נתנו לו רשימה של האתרים שאנחנו רוצים לבקר בהם.
בהחלטה של הבוקר אנחנו מוותרים על הביקור בהר הדרקון, היום גשום ומעונן ורוב הסיכויים שלא נוכל לראות בכלל נוף.
מתחילים את הנסיעה בעצירה בתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר (שנמצאת, כאמור, בכיוון אחר מזה שהלכנו אליו אתמול...), קונים כרטיסים לנסיעה ביום הבא לשנגרילה (Shangri - La) או בשמה המקורי ז'ונגדיאן (Zhongdian) – העלות 67 יואן לאדם.
משם נסענו לכפר Jade Water Village.
הכפר נמצא כ -13 קילומטר מליג'יאנג, בשטח של נוף יפיפה והוא מדורג כאזור נופי AAAA בסין.
את הכפר הקימו אנשי שבט הנאשי (Naxi) ויש בו בתים מסורתיים, מקדש ופסלי אלים, מעיין קדוש הגולש על מדרגות אבן, תאטרון מוזיקה וסמלים נוספים של תרבות הדונגבה (Dongba).
אנשי הנאשי אינם גרים במקום אלא מפתחים אותו לצורכי תיירות וכן להעברת המסר שלהם על חשיבות שמירת הטבע ע”י האדם.
המקום קסום ונעים לטיול. כשהגענו לתאטרון המוסיקה ישבה שם להקה של נגנים וניגנה.
הכניסה בתשלום של 25 יואן.
בכניסה עומדות כמה נשים משבט הנאשי בבגדים מסורתיים ומשכנעות אותך לרקוד איתן תמורת כמה יואנים. ברור שלא ויתרתי…
משם נסענו למקדש פסגת הירקן (Jade Summit) שבו גדל עץ קמליה בן כ- 300 שנים הפורח ממרס עד יולי בכל שנה.
לפי מה שקראנו מספר פרחי הקמליה בזמן הפריחה הוא יותר מ -20 אלף פרחים. כשאנחנו הגענו (אמצע אפריל) הייתה פריחה מועטה של כמה עשרות בודדות של פרחים.
העץ נמצא בקצה המקדש ואין אליו שילוט אז קצת קשה למצוא אותו, אבל העדות לכך שהוא מאוד מתוייר היא בכך שהוא מוקף גדר סביבו ועציצים עם עוד עצי קמליה קטנים.
בכניסה עמדו שני נשים משבט הנאשי וניסו באגרסיביות למכור מקלות קטורת.
הכניסה עולה כסף (לא זוכרת כמה) והמקום לא מרשים במיוחד. יש הצדקה להגיע אליו רק אם נמצאים בסביבה (כפר Jade Water נמצא כמה ק”מ משם).
בהמשך נסענו לכפר באישה (Baisha).
החלק התיירותי של הכפר מכיל שלושה ארבעה רחובות שבהם דוכני מזכרות ומסעדות. הרחובות אינם סלולים, חלק מהתושבים בבגדים מסורתיים וההרגשה של חזרה בזמן.
הרבה מבנים נוספים נמצאים בשיפוץ ובניה ונראה שבכפר יש תנופת פיתוח גדולה.
במקום נמצאת גם המרפאה של ד”ר הו המפורסם. הוא נמצא על הרחוב הראשי ולא הספקנו אפילו לחפש אותו כשראינו אותו עומד בגלימה לבנה, באמצע הרחוב, מוקף במשפחה ישראלית (היחידה שפגשנו בכל הטיול) ומספר על עצמו. הוא לא הציע לתת יעוץ ובעיקר דיבר וסיפר על עצמו והראה כתבות בכל השפות כולל עברית. הוא עוצר את כל מי שאפשר ברחוב ומנסה לדבר איתו.
למרות גילו המופלג, הוא נשמע צלול ולחיצת היד החזקה שלו לא תבייש צעירים בהרבה ממנו.
בין היתר, חיפשנו ומצאנו את בית הספר לרקמה סינית השוכן שם. התלמידים לומדים בחינם כשנה ויותר.
כשנכנסנו קמה לקראתנו תלמידה, דוברת אנגלית טובה, שהסבירה לנו על המקום ועל העבודות שיוצרים שם. ראינו מורה ותיקה עם 40 שנות ניסיון בעבודה על יצירת רקמה מדהימה ואחר כך נלקחנו לחדר התצוגה והמכירות
איזה עבודות מדהימות!!! שעולות מאות ואלפי יורו (כאן מתמחרים ביורו...).
אסור היה לצלם את העבודות.
שווה להיכנס לראות. הקושי הוא לצאת בלי לקנות. הם לוחצים לקנות משהו, אפילו עבודה של תלמיד שגם הן יקרות (200 יואן לעבודות קטנות ופשוטות יחסית).
חזרנו עם הנהג ללינה, נחנו כשעה ויצאנו לסיבוב ערב בעיר העתיקה.
הלינה שלנו הייתה במכוון בצד השקט של העיר העתיקה כדי שנוכל לישון בלילה.. וחצינו ברחובות הקטנים לכיוון הסואן. זהו יום ראשון הרחובות מלאים באנשים, הכיכר הגדולה סואנת, החנויות מלאות בקונים, אורות צבעוניים בכל מקום.
עלינו לכיוון התצפית ב-Lion Hill. נכנסנו למסעדה סמוכה לתצפית וראינו בעיקר נוף של גגות העיר. אולי ביום יותר בהיר רואים יותר.
הלכנו ברגל לברכת הדרקון. בדרך חצינו את כל האיזור התוסס של העיר העתיקה, בתי קפה, מסעדות, חנויות מזכרות, תעלות מים. מעל תעלות המים יש גישרונים רבים ויפים וכל אחד בנוי בצורה שונה. בכניסות למסעדות עומדות בחורות בתלבושות מפוארות במטרה למשוך את אנשים למסעדה.
חוצים את הכיכר הגדולה והצבעונית שבה נמצא גלגל המים הענק, לצידו מצטלמים עוד ועוד אנשים. יש מדרגות שיורדות לכיוון הנהר ועומדת שם כלה עם צלם שמצלם אותה בכל מיני תנוחות. הבגד שהיא לובשת עשוי מתחרה אבל לא כולו לבן, חלקו צבעוני. בהמשך הטיול, בביג'יין ראינו עוד כלות מצטלמות בשמלות בכל צבעי הקשת.
הדרך הרגלית עוברת לאורכו של הנהר, דרך סלולה בתוך הטבע והמראה והאווירה מאוד נעימים. שעת בין ערביים, על העצים תלויים פנסים שכבר מאירים, מאוד רומנטי ויפה.
הגענו לברכת הדרקון בסביבות 6 אחה”צ. מתברר שבשעה זו כבר לא גובים דמי כניסה. זו הייתה שעת שקיעה, היו עדיין מטיילים במקום ולמרות שהיה קצת מעונן היה נוף מקסים. טיילנו קצת על הגשרים וישבנו על הספסלים שבגן פשוט לצפות בשקט על הטבע הקסום.
בדרך חזרה היה כבר חושך, כל האורות הצבעוניים דלקו, בתי הקפה והחנויות נראו אחרת בלילה, להקות מוזיקה היו בכל פינה והייתה אוירה עליזה וזוהרת ברחובות הקטנים. היה צריך לפלס דרך בין המטיילים. כך צעדנו עד הלינה.
הפוסט הקודם: עליה להר האמי וחזרה לצ'נגדו
הפוסט הבא: הנסיעה צפונה לשנגרילה ולהר השלג
