מבוא קצר(צר) -
פעם, כשהתפרנסתי מלנגן באירועים, הייתי מחכה לסבא שהיה ניגש למיקרופון ואומר: 'באמת שלא הכנתי שום דבר כתוב מראש על דף אז אני אגיד באמת ממש רק שני משפטים קטנים ולא אפריע לכם בחגיגות...
אז ידעתי שיש לי לפחות חצי שעה הפסקה ללכת לאכול ולשתות משהו...
אז הנה מבוא באמת קצרצר של שתי שורות בערך...
חזרנו מ-13 יום מקסימים באוסטריה השימשית יחסית והגרועה בקפה…
טיול השלישי שלי באוסטריה:
טיילנו בזוג בימים הרחוקים ההם בטירול, ואני עשיתי עוד טיול סולו נוסף באיזור האגמים ובאלפים הבווארים...
ישנו 7 לילות במיטרסיל שיושבת יושבת על גבול זלצבורגלנד ואוסט-טירול ובפתח שמורת הוהא-טאורן המדהימה , ו-5 לילות בעיירה אוברטראון על אגם האלשטט.
נקודת הלינה הראשונה היתה פשרה - רצינו טירול אבל הטיסה היתה מוינה ולכן התמקמנו במיטרסיל, וזה נראה לי בתחילת התכנונים כמו 'טירול לעניים...'
רוב המטיילים הישראלים מתמקמים באיזור היותר מערבי-מרכזי של טירול, באיזור אינסברוק - סיפילד – או בכניסה לאחד העמקים המערביים יותר (אוטס, פיצטל)
במהלך איסוף החומר, כמעט ולא מצאתי מטיילים ישראלים שטיילו באיזור.
תוך כדי שיטוט באתרים, בגוגל מאפ ואיסוף חומר הבנתי שהאיזור הוא ממש לא טירול לעיניים. למעשה זו טירול במיטבה!
באתרים האוסטרים, אוהבים לתאר את האיזור בתואר המחייב 'unspoiled nature'…
אז המסקנה הראשונה שלי מהטיול: האיזור הזה של אוסט-טירול, שמורת הוהא-טאורן, וכל העמקים הפנימיים שיוצאים מהכביש שמחבר את מיטרסיל ללינץ – מהממים.
טבע פראי ומרהיב שבעיני עולה על האיזור המרכזי של טירול ופראי ומרשים הרבה יותר.
מספר נתונים טכניים:
טיסה הוזמנה בדצמבר עם אוסטריין איירליינס. הטיסה, גם בהלוך וגם בחזור היתה מעולה (!!!), שילמנו 400 דולר לכרטיס. לא זול ולא מאד יקר -
רכב - דרך אוטו-שי - מחברת megadrive - קיבלנו דצ'יה לוגן אימתנית ועגלתית שהצליחה לגרום לי להתגעגע לקאיה פיקנטו הכסופה שלי
סהכ הם היו בסדר - ואפילו פספסו את השריטה הקטנה שעשיתי על המראה בנקיק קיצלוך
תכנון כללי
בבגדול, הרעיון המקורי היה להעביר את המשפחה טירונות גולני מזורזת בשבוע הראשון במיטרסיל, ובחמשת הימים הנוספים – באגם האלשטט – 'להוריד הילוך' ולעשות ימים יותר נינוחים כולל ימי נופש…
בפועל, הצד הנשי טוען שהשבוע הראשון היה 'די אינטסנסיבי' ובימים של ה-'נופש' היה אפשר להעלות הילוך דוקא...
את רוב התכנונים והמסלולים עשיתי על-ידי שוטטות עם האיש הכתום בגוגל-מאפ וחיפוש מקומות יפים, ובאתרים המעולים של אוטס-טירול והוהא טאורן.
ניצן התגלה כיצור חובב טבע והליכות וצעד יפה והרבה בטבע האוסטרי (אמא שלו היתה זו שלרוב קרטעה מאחור...)
ככל שנקפו הימים - ניכרה ירידה במוטיבציית ההליכה שלו (תרתי משמע, אגב...) והוא היה מטפס לפרקים על כתפי החסונות.
כאן מגיע הטיפ השני:
לכל מי שמשקיע כל-כך הרבה זמן בתכנונים – באמא'שלכם, אל תתבססו רק על מיחזור טיולים של גולשי פורום למטייל... כנסו לאתרים המקומיים, הם מעולים, נגישים, ולרוב באנגלית. כדאי לכם!!!
מז"א
שלא בצדק, אני נודע בתור אחד שמביא איתו מז"א גשום ואפרורי לכל טיול אליו הוא מגיע...
ובכן - שברנו (פחות או יותר...) את המנחוס!!
למרות שבכל השבוע שקדם ליום ההגעה שלנו היה גשום וחורפי, אנו זכינו בעיקר לימים יפים וחמימים עם שמש ושמיים כחולים, היה יום גשום בהתחלה ועוד אחד לקראת הסוף, עננים פה ושם אבל סה"כ זכינו לאוסטריה חמימה ושימשית.
שמיים כחולים באוסטריה:
שמיים מעוננים באוסטריה
לינה
לנו 7 לילות במיטרסיל בדירה הזו -
הדירה יושבת על גבעה עם נוף מהמם מחוץ למיטרסיל.
היא היתה בדיוק מה שחיפשנו: 2 דקות נהיגה ממרכז העיר לקניות/דלק וכו' אבל מבודדת ועם נוף מדהים.
הדירה נקייה, נוחה, מרווחת, בעלת הדירה חביבה ושופעת רצון לעזור בגרמנית.
מה הבעייה? שבדירות הקודמות בטיולים קודמים פונקנו עם המון דברים שחיכו לנו בדירה ופה כלום...
אז אדיס הכריזה ש-'בעלת הדירה קמצנית'...
אבל חוץ מזה אין שום דבר רע לומר על הדירה שמקבלת (ובצדק) ציון מעולה בבוקינג והמחיר שלה סביר מאד.
הלינה השניה היתה פה, בעיירה אוברטראון על אגם האלשטט.
המחיר יקר יותר, 100 יורו ללילה, וזה יותר תחושת 'מלון' - אדיס אהבה מאד והצהירה שהיא רואה את עצמה 'רוכשת לעצמה נכס כזה לאוסטריה ומגיעה לפה לחודשיים בשנה...'
הדירה עצמה נוחה, מרווחת, מעוצבת יפה, ממוקמת נפלא, בצמוד למסעדה ולחוף המדהים של אוברטראון.
העיירה ממוקמת 5 דקות נהיגה מהאטשטט ו-7 דקות מתצפית 5 האצבעות המפורסמת...
אוברטראון נבחרה כי בתכנון המקורי היתה אמורה להיות לפחות גיחה אחת לאיזור שלדמינג ולכן נבחר החלק הזה של איזור האגמים שקרוב לרכס הדאכשטיין.
אח'כ התוכניות קצת השתנו אבל כבר התעצלתי להחליף דירה וגם התחלתי לחבב את הרעיון של אוברטראון אז כבר נשארנו בה.
אז איפה בדיוק הבעייה?
א. המיטה מזעזעת. למי שיש גב רגיש - בעייה. מי שלא – שיקפוץ לסעיף ב'
ב. מיטת היחיד בחדר השני צרה מאד ולא צמודה לשום קיר. לא מצאנו שום אפשרות שילדון בן 3 וחצי ישן בה בבטחה, כך שבפועל הוא ישן במיטה הזוגית שלנו ואנחנו עשינו 'סבב' מי ישן לבד במיטת הקמיקזה (ועכשיו צריך לשכנע אותו בחזרה לישון לבד במיטה שלו...) - למי שאין פעוט שיקפוץ לסעיף ג'
ג. אין סעיף ג'. שיקרתי. חוץ משני הדברים האלו באמת אחלה דירה.
יום 1 – מ-ת-ח-י-ל-י-ם
אחרי לילה ללא שינה – עם ילדון שהתחיל את היום ב-03:00 בבוקר והיה ער כל הטיסה אנחנו נוחתים בוינה ומקבלים את הרכב.
נכנסים לאוטו. המשפויחה נרדמת ומתעוררת רק אחרי 3 שעות במפלי גולינג.
אדיס מפעם לפעם מתוך שינה ממלמלת משהו כמו 'גיל אני לא מאמינה שאתה מפעיל מזגן בקור הזה... תכבה ומייד...' וחוזרת לישון.
ככל שמתרחקים מוינה לכיוון זלצבורגלנד מז"א מתענן... קצת לפני המפלים מתחיל גשם. אני מה'כפת לי? ידעתי מראש שיהיה גשם היום ומחר ואז מתחיל קיץ...
אדיס לעומת זאת מעקמת את הפרצוף. 'הרגת אותי עם הקור הזה...' היא רוטנת.
מקורי מאד: גם אנחנו מתחילים את הטיול שלנו במפלי גולינג (****) כל המטיילים במפלים - ישראלים. כאילו מה? חסר מקומות לטייל באוסטריה? תניחו לנו!
ניצן, שהתעורר מ3 שעות שינה, שועט בשימחה את כל הדרך עד למעלה.
נתקלתי בכל מיני כאלה שלא אהבו אותם את מפלי גולינג. ובכן :
א. זכותכם. מדינה חופשית. כל אחד ודעתו. איש באמונתו יחיה. על טעם וריח אין להתווכח. כל אדם הוא עולם ומלואו. עולם כמנהגו נוהג. איש תחת גפנו ותחת תאנתו. ולכל סיר יש מכסה.
ב. מה נסגר איתכם אנשים??? מה, אתם אמיתיים?… כאילו, מה יש לא לאהוב במקום המקסים הזה???
מרוב בטחון עצמי מופרז לא טרחתי אפילו להפעיל אפליקציית ניווט בנסיעה הזו.
סחבק באיזור בפעם השלישית ויכול להיות נהג היסעים!
אז עד גולינג הגעתי בקלות ושם הצלחתי להסתבך עם ההגעה למפלים, ובסוף נשברתי והפעלתי sygic שלא הבינה מה אני רוצה ממנה, ואז להפעיל וייז רק כדי לגלות שחבילת הגלישה שרכשתי במיטב כספי מחברת פלאפון לא עובדת, לעצור בצד, להתקשר ל-'אייל פלאפון חו'ל במה אפשר לעזור, אדוני?...', להמתין עד שהוא 'יאפס הגדרות...' ובינתיים להסתדר ולמצוא לבד את המפלים (ומאז ועד סוף הטיול וייז עבד כמו שעון שווייצרי…
אחרי המפלים עוצרים לקניות, בפעם הראשונה והאחרונה כל המשפחה ביחד יורדת לסופר, אני אוסף מוצרים ואדיס שועטת בין המדפים בנסיון להשתלט על ילד שהכל פה חדש לו ומאד מעניין אותו....
ממשיכים לדירה במיטרסיל וקורסים לשינה עד למחרת.
יום שני - גשם גשם גשם
כאמור, היום הוא היום האחרון של גל חורפי ארוך יחסית שאמור להסתיים.
מחר, כל האתרים מבטיחים, יתחיל רצף של ימים יפים...
את זה שיהיה אפרורי, מעונן וגשום, צפיתי...
מה שלא צפיתי זו טמפרטורה מקסימלית של 10-11 מעלות...
בבוקר אנחנו פותחים את החלון. הבית שלנו נמצא על הר מחוץ למיטרסיל. והוא נמצא,ליטרלי, בתוך ענן.
המראה מדהים.
נוסעים למיטרסיל. יש שם מרכז מסחרי קטן.
מחנים בחניון התת קרקעי. בריטואל קבוע שיפתח את כל הבקרים שלנו אני עולה להביא שני קופי-טו-גו וקוראסון ואנחנו יושבים באוטו ושותים קפוצ'ינו אוסטרי מחורבן בכוסות פלסטיק.
רומנטי.
קור של יום חורפי בינואר בישראל. לניצן הבאנו 2 קפוצ'ונים חמים מישראל, וגם לאדיס.
לי יש טישרטים ומעיל גשם דק.
אני עולה לקניון שוב וחוזר עם מעיל בצבע כתום לאדיס ובצבע ירוק לילד.
נא לשים לב בתמונות!!!!! מי סטייליסט צמרת??? לא שמעתי. מי???
עכשיו אחרי ששפכתי 80 יורו על שני מעילים אפשר להתחיל לטייל.
היעד הראשון שלנו נשלף מהדף תחת שם הקאלט המקורי – 'אופציות לימי גשם'.
נוסעים לקניון בקפרון (sigmund thun klamm (***1/2.
המסלול נחמד. קצר וקליל. אפילו לא מתאבן בשביל ניצן שגומע אותו בקלילות.
יתרונו העיקרי שהוא היה הנקיק הראשון שלנו… מקניון לקניון התפנקנו יותר ונהיינו יותר אניני קניונים…
טוב האמת שאני סתם רוטן. מסלול כיפי, קליל ועם המון מים.
אנחנו מסיימים את המסלול ונוסעים לכיוון אגם hintersee (*****)
האגם נמצא בשמורת הוהא טאורן, לא יותר מרבע שעה נסיעה מהדירה שלנו - בכביש שיוצא מדרך felbertauernstrasse המהממת.
הינטרסי, אם פעם תישאלו על כך בחידון ידע כללי - זהו מושג כללי שנקרא אגם עליון או אגם גבוה - יש המון הינטרסי-ים ברחבי גרמניה ואוסטריה.
אז אם להיות יותר ספציפי האגם שלנו נקרא mittersill hintersee.
האגם מדהים. השמיים מעוננים, ערפל כבד, לא רואים את הפסגות. אני בטוח שביום בהיר מקבלים נוף עוצר נשימה אבל דוקא ביום החורפי הזה יש מראה מכשף!
אנחנו עושים טיול קצר מסביב לאגם ואז מתחילים לטפס לכיוון המפלים שיורדים מההרים.
המסלול המלא כנראה ארוך וקשה - אנחנו מטיילים משהו כמו שעה לכל כיוון. במהלך כל הטיול מטפטף אבל לא ממש גשום.
שוב נפעמים מהאוסטרים סביבנו שבכל מז"א מתלבשים כמו שצריך, לוקחים זוג מקלות, ולא נותנים לעננים לקלקל להם את שגרת הטיולים שלהם…
המראה הערפילי של אגם באמצע שום מקום הזכיר לנו קצת את אגם אושיננסי השוויצרי...
ניצן שועט בגשם ובבוץ כאילו אין מחר, אבל אמא שלו לא מרוצה. היא כבר שכחה מזמן איך צעדה פעם ברגל מאתיופיה לסודן...
הנוף בירידה חזרה לכביש הראשי מאלף. אני מבטיח לעצמי לחזור לנסיעה הזו (ממש כמה דקות מהדירה) במז"א יפה ולצלם. זה לא קרה.
מגיעים לדירה. השעה 16:00. אדיס עייפה. אני מציע לה, בבדיחות הדעת, ש-'תלך לישון ואנחנו, הגברים, נמשיך לטייל...'
לא הספקתי לסיים את המשפט והיא כבר מכורבלת בשמיכת פוך. הגברים ממשיכים לקרוע את האלפים בגשם…
אנחנו יוצאים לטיול רגלי שיוצא מהדירה ומטפס במעלה ההר. לא יאומן כמה מרהיב יכול להיות 'סתם מסלול הליכה שיוצא מהדירה לכיוון כללי – ההרים'
אח"כ אנחנו נוסעים על ה-felbertauernstrasse לעוד נקודה קרובה לבית שרציתי לבקר בה - אגם אליזבט (**) alisabethsee.
הנה מה שקורה כשמשוטטים יותר מידי עם גוגל-מפ.
ה-'אגם' במציאות מתגלה כחניון לאופנוענים לצד הכביש וליידו שלולית קטנטנה ועלובה...
אממה? גם מפה יוצא מסלולון מקסים לאורך הנחל עם המון מפלונים וכרי אחו מדהימים.
אנחנו חוזרים הביתה מאושרים ומרוצים, ואדיס, אחרי כמה שעות שנת-צהריים מרוצה לא פחות.
כבר ציינתי שחשוב לשים לב למעילים של אדיס וניצן בתמונות? מה, לא? אז לשים לב!!אני בחרתי! 80 יורו זה עלה לי!
יום 3 – עמק defereggental.
כל אתרי מז"א מבטיחים יום קיצי. שמש, שמיים בהירים, מז"א חמים ונעים...
אז למה לעזאזאל כשאנחנו קמים בבוקר זה נראה מהחלון כמו אתמול? ערפל סמיך, לא רואים ממטר?..
אנחנו נכנסים לרכב ומתחילים לרדת מההר שלנו. ואז, הבנתי את המשמעות של המשפט 'כשהערפל התפזר...'
תוך דקות העננים פשוט נסעו להם, כנראה לטיול של מישהו אחר, ושמיים בהירים בצבע כחול עז צצו, בלי אף ענן.
אנחנו נוסעים, שוב, על ה-felbertauernstrasse לכיוון דרום -
הפעם נוסעים מרחק רב יותר מאתמול, עוברים את הפנייה ל-hintersee...
הכביש היה מדהים גם אתמול בערפל, אבל עכשיו, עם שמיים בהירים, הנסיעה עוצרת נשימה.
כמה מילים על ה-felbertauernstrasse –
זהו הכביש הראשי של איזור אוסט-טירול שמחבר בין מיטרסיל בצפון ללינץ בדרום.
פחות או יותר באמצע הדרך נמצאת העיירה matrei im osttirol – שמהווה מקום אידיאלי למי שרוצה להתמקד באיזור הספציפי של אוסט-טירול. מהעיירה עצמה – אינספור אופציות לטיולים רגליים, ורכבל.
הכביש חוצה את שמורת הוהא-טאורן, וממנו מסתעפים כבישים לעמקים המשנה הצרים.
הנוף, כבר מהכביש עצמו – עוצרי נשימה, והוא נחשב באתרי התיירות המקומיים אטרקציה בפני עצמה.
לא מזמן נפתחה מנהרה באורך 18 ק”מ שקיצרה משמעותית את משך הנסיעה ממיטרסיל ללינץ –
הנסיעה בכביש כרוכה באגרה של 11 יורו.
כאמור, עמק defereggen הוא עמק צדדי שיוצא מהדרך הראשית .
רשמתי לעצמי מספר דברים שאפשר לעשות ביום הזה, מתוך ידיעה שלא ריאלי להספיק הכל:
1. רכבל מהיישוב st. jakob in defereggental ואולי מסלול הליכה קצרצר בפסגה
2. מסלול הליכה קצרצר למפלי stoller
3. water theme - מסלול לאורח הנחל עם הפעלות מים לילדים
4. מגלשות הרים - יש כמה בעמק - די קטנות ושכונתיות
5. אגם הרים obersee ממש על הגבול עם איטליה
6. אגם lago di anterselva מהצד האיטלקי של הגבול.
מה שהספקנו בפועל:
עלייה למפלי (stollerfalls (****½)
הטיפוס מתחיל על יד כפרון בשם maria hilfer.
באתרים האוסטרים מוגדר כרבע שעה של טיפוס עד המפל-
בפועל הטיפוס באמת לא ארוך אבל מדובר בעלייה די תלולה במדרגות סלע.
שום סיכוי לניצן שלנו לטפס את זה לבד. אני טיפסתי כשהוא על הכתפיים שלי.
בירידה הוא ירד לבד עם קצת עזרה.
בבגדול - מסלול לא ממש בטיחותי לעשות עם ילדון על הכתפיים.
לקח לנו סה"כ שעה לרדת ולעלות עם הפסקה ארוכה למעלה.
הנוף לכל אורך הטיפוס, שמשקיף על העמק, מהמם!!! המפלים מקסימים!!!
מסלול ה-water theme -
מוגדר כמסלול של שעה לכל כיוון – במקביל לנחל – אפשר 'להצטרף' אליו למעשה בכל נקודה לאורך הנחל, אנחנו תכננו ללכת מנקודת המוצא של המפלים - אפשר ללכת כמה שרוצים ולחזור -
לנו, אחרי הירידה מהמפלים לא היה כוח.
ניצן מצא זוג חברים אוסטרים ושכשך איתם בנחל ואנחנו עצרנו לפיקניק והחלטנו שהמסלול מיותר.
רכבל (Bergbahnen St. Jakob (****1/2 -
הנוף מהפסגה ובמהלך הטיפוס ברכבל הכפול - מדהים!!!!
מהפסגה רואים את רכסי הדולומיטים לצד אחד, את הגרוסגלוקנר לצד שני ואת עמק דפרגנטל ועמק וירג'נטל פרוסים. על מסלול הליכה ויתרנו.
אגם obersee (****) -
אל האגם מגיעים כשממשיכים לנסוע עם הכביש של העמק ומטפסים ומטפסים ומטפסים.
האגם מקסים. הוא גבוה ונמצא מעל קו היערות, עם נוף צחיח של קצה העולם.
המים בו קפואים (!!!!) אבל מרעננים מאד ביום חם כמו שהיה לנו.
במפה אפשר לראות שהגדה של האגם יושבת ממש על גבול אוסטריה - איטליה, מהצד האוסטרי.
בתכנון המקורי חשבתי להמשיך לתוך איטליה עד אגם lago di anterselva.
היום כבר התחיל להיות גדוש ועמוס לנו. וחוץ מזה היה גם את העניין השולי של ביטוח הרכב שלא מאפשר כניסה לאיטליה...
אז החלטנו לנסוע עד הגבול, מקסימום נלך ברגל לאיטליה לשתות קפה איטלקי נורמלי…
על הגבול אין בית קפה. רק שלט שמודיע שהגענו לרפובליקה של איטליה. יש תצפית מהממת על אגם אנטרסלבה.
הכביש שיורד לאגם, הוא חד סטרי - כלומר אפשר לנסוע בו לכיוון איטליה כל רבע שעה עגולה (ולחזור לאוסטריה כל רבע שעה אחרונה מתוך שעה...) -
על המגלשות הרים ויתרנו והתחלנו בנסיעה חזרה למיטרסיל.
הטיפ היומי: עמק דפרגנטל מטריף ביופיו. טירול במיטבה. גלוייה אלפים מושלמת.
יום 4 - שטובכטל ואגם weisssee (*****)
כל האתרים מבטיחים יום מושלם. אנחנו מתעוררים מוקדם ושמחים לגלות שמיים כחולים בלי ענן.
מתארגנים מהר, בנוהל הרגיל, עוצרים לקפה רומנטי בכוסות פלסטיק בחניון של המרכז המסחרי וממשיכים לכיוון עמק שטובך.
כל הנסיעה בעמק מרהיבה ביופיה. אנחנו מגיעים מוקדם, מגרש החנייה עוד די ריק, ואנחנו קונים כרטיס לפסגה.
אני חושב שכל מילה לתיאור ה-'אגם הלבן' מיותרת, ופשוט לתת לתמונות לדבר בעד עצמן.
אנחנו מקיפים את האגם ולא מפסיקים לצלם ולצלם ולצלם.…
המקום פשוט מושלם!!! אנחנו בשעת בוקר מוקדמת עם ראות מושלמת. מראה הפסגות המושלגות המשתקפות באגם - לא רע בכלל!!!
מתחנת הסיום של הרכבל – אפשר לעלות ברכבל כסאות לאגם קרחוני קטן. אנחנו מוותרים.
את החלק הראשון של הירידה למטה בחזרה אנחנו עושים ברכבל, יורדים בתחנת האמצע (grundsee) - ומחליטים להמשיך בטיול רגלי במסלול קצרצר לאגם גרונדסי המקסים (****) ומשם להמשיך עד למטה ברגל.
ההליכה עד האגם מישורית ונוחה, ניצן עושה אותה בקלות. לוקח כעשרים דקות. הירידה עד לחניון למטה לוקחת כ45 דקות נוספות.
יש אפשרות להמשיך על דרך סלולה עד למטה - אנחנו לוקחים את השביל הקצר יותר שיורד ישירות דרך היער. הדרך מקסימה אבל תלולה מאד -
עוד אחת מגרודנסי: שלא יתקבל חלילה הרושם המוטעה שאהבנו אותו פחות:
ועוד אחת מהירידה (התלולה...) ביער – שלא יתקבל הרושם (המוטעה) שבחרנו בשביל הקל והסלול…
למטה, כבר שעת צהריים. יום חם מאד, החניון מפוצץ.
בחצר המסעדה על יד החניון אנחנו מגלים גן-עדן: חצר עם טרמפולינה, פלג מים, ברזים משפריצים, נדנדות, מגלשות, רכבי צעצוע....
היום הזה הופך לאירוע מכונן: ניצן לא יודע את נפשו מרוב אושר ואנחנו יושבים (יחסית...) בנחת ומזמינים ארוחת צהריים. במסעדה (!!!)
ארוחת צהריים במסעדה באוסטריה?… צ'ק!
מפה לשם, שעת צהריים מאוחרות. כולנו מסכימים שמספיק לנו לטייל להיום אחרי היום המהמם הזה ואנחנו נוסעים שאגם uttendorf שנמצא ממש ביציאה מעמק שטובך.
איזה מקום מטריף (*****) –
מדובר באגם רחצה, עם מדשאות ענקיות, מגלשות למים, מתחם לילדים, איזור כדורעף, קיר טיפוס במים...
המים באגם, במונחי אוסטריה, נעימים יחסית, ואנחנו מבלים שם עד הערב ברחצה והנאה מרובה. הדירה, ממוקמת פחות מעשר דקות נסיעה.
יום מושלם מגיע לסיומו (ומחר - עוד אחד כזה...)
יום 5 – עמק וירג'ן (virgental) ומפלי umbalfall
מתעוררים, שוב, לעוד יום שמשי, בהיר, וחמים.
אתרי מז"א חלוקים.
yahoo weather שהתעקש לבאס בתחזיות הקודרות שלו לכל אורך הטיול טוען שבצהריים יתחיל גשם...
אפליקציית מז"א אוסטרית מקומית, לעומת זאת, זורמת איתנו בראש טוב: סיכוי קטן לטיפטופים בערב....
מי צדק?... היו עימנו בפרקים הקרובים…
עמק וירג'ן, כמו עמק דפרגן, הוא עמק צדדי שיוצא מ-felbertauernstrasse - לכיוון מערב, ולמעשה זו פנייה אחת לפני עמק דפרגן. העמק יוצא מהעיירה matrei im osttirol שיושבת ממש באמצע הדרך הזו.
בעצם אנחנו עושים שוב את אותה נסיעה על האוטוסטרדה היפיפייה הזו. אבל למי איכפת?
אנחנו נוסעים בעמק וירג'ן עד סופו - היעד שלנו: מסלול הליכה למפלי אומבל (umbalfalls).
המסלול מוגדר כמסלול קל ונגיש של שעה לכל כיוון
אנחנו מחליטים לקחת טיולון...
בפועל ההגדרות האוסטריות לנגישות ולתזמונים לא ממש מדוייקות.
מתחילת המסלול (יש שם, אגב, פארק חבלים מקסים כולל אומגות מעץ לעץ) יש הליכה של כ-45 דקות בשביל נגיש לטיולונים עד למסעדה שם בעצם מתחיל המסלול 'האמיתי' למפלים שהוא טיפוס בעוד ועוד ועוד מדרגות
הטיולון שימש בעיקר לסחיבת התיקים שלקחנו והמטריות שאדיס התעקשה לקחת
החלק הראשון של המסלול, כאמור - הליכה ביער לצד הנחל. מפעם לפעם תצפית די רחוקה על המפל.
בארץ זה היה יכול להחשב מסלול מדהים. באוסטריה כבר התרגלנו למראות מרשימים יותר.
ואז מגיעים למסעדה מתחת למפלים. פה מתחיל המסלול האמיתי של umbalfall (****).
בחצר שמחוץ למסעדה - טרמפולינה ומתנפחים. ניצן מאושר, ואנחנו עוד יותר… מזמינים קפה! אמיתי! בכוסות זכוכית! עם בסקויט לוטוס שמגיע איתו! תודה לך אוסטריה!
המסלול עצמו מקסים ומיוחד. מזכיר קצת את מפלי שטוייבן - סדרה של מפלים שנופלים מההר - המפלים פחות גדולים ממפלי שטוייבן אבל פראיים, מתויירם פחות, והתצפית על העמק בזמן העלייה (והירידה חזרה) - מקסימה!
קשה לי להעריך את משך המסלול - אנחנו טיפסנו וטיפסנו ובאיזשהו שלב מיצינו הסתובבנו חזרה (הטיולון נשאר במסעדה - כל החלק הזה של הטיול ממילא לא נגיש, ובכל מקרה ניצן הלך את כל הטיול הזה לבד...)
בדרך חזרה עוצרים שוב במסעדה לפיקניק לצד הנחל. מורידים נעליים, משכשכים רגליים במים הקפואים ונהנים מהחיים.
את ההליכה עד המסעדה אפשר לעשות על כרכרות סוסים. הצענו לניצן שסירב בתקיפות ('רוצה ברגל או על הכתפיים של אבא כשאתעייף...')
המסלול - שמוגדר אצל האוסטרים שעה לכל כיוון, כולל הטיפוס למפלים, עצירות צילום, קפה, פיקניק, לקח לנו כמה שעות טובות ובעצם זהו יום טיול מלא כולל הנסיעה.
קצת לפני שהגענו לאוטו, פתאום התענן והתחיל לטפטף.
כל האוסטרים מסביבנו תוך שניות שולפים במהירות את המעילים הדקים והקלילים שלהם, ואנחנו מצטופפים מתחת למטרייה של אדיס.
הנסיעה בחזרה מהעמק לכיוון מאטריי - מהממת!!! יש לעמקים האלו נטייה להיות יפים בעיקר בדרך חזרה כשהנסיעה היא בירידה מההרים בחזרה לתחתית העמק.
תכננתי לנו עוד כל מיני אטרקציות ליום הזה. יש רכבל במאטריי. יש גם מגלשת הרים ב-lienz שעובדת בכל מז"א (osttirodler) – ויש גם גן חיות אלפיני לא רחוק ב-assling.
אבל – השעה 16:30 ואנחנו אחרי 3 ימים מדהימים ואינטנסיביים ומחליטים, גם לאור ההתעננות והגשם שנוותר ונחזור הביתה.
אחה"צ מספיקים לעשות עוד טיול במיטרסיל. סתם טיול. בין בתים עם עדניות פורחות, שהנחל זורם להם בחצר. טיול קטן, עם מטרייה.
איזה כיף באוסט-טירול
יום 6 – soll ואגם hintersteinersee – די כבר שמש…
כל האתרים מסכימים שהיום צפוי שוב יום בהיר, שימשי, קיצי וחמים...
אפילו yahoo weather הנירגן נאלץ להודות בזה בחצי פה ולתת לנו ציור של שמש בבוקר...
היום משנים כיוון ומטיילים באיזור wilder kaizer - האיזור נגיש גם ממרכז טירול.
נסיעה של שעה מביאה אותנו לעיירונת soll, או ליתר דיוק hochsoll.
מחנים בחנייה הענקית שמתחת לרכבל.
סבתא אוסטרית יוצאת בפראות מחנייה ובלימה היסטרית בשניה האחרונה מונעת תאונה. הקשישה פותחת חלון וצועקת עלי… המילים 'יודן' 'ראוס' 'שנל' 'אכטונג' ו-'שוורצס...' נזרקות לחלל האויר. ממש קשה לנחש מה אבא שלה עשה במלחמת העולם השנייה…
טוב האמת שהגזמתי קצת אבל זה היה די משעשע ולא מאד אוסטרי…
לרכבל של hochsoll שתי תחנות:
בתחנת הביניים - גן עדן לילדים: מסלול רגליים יחפות הארוך באוסטריה (Hexenwasser hochsoll (****1/2- כולל הליכה בתעלות מים, בריכות שיכשוך, אבנים, חול, דשא…
חוץ מזה יש במתחם טרמפולינה, מתחמי משחקים, מגלשות שונות ומשונות, מסעדות..
כל המקום נמצא בנוף מרהיב.
התחנה העליונה של הרכבל זו תצפית hohe salve שמוגדרת באתרים האוסטריים 'התצפית המרשימה בטירול'. לא פחות ולא יותר.
אנחנו מחליטים לעצור קודם כל לתחנת הביניים .
ניצן לא יודע את נפשו מרוב אושר למעלה.
נכון - הוא לא עושה את המסלול מההתחלה עד הסוף לפי הסדר כמו האוסטרים המרובעים אלא רץ מבריכה לבריכה ומשתכשך בכולן.
מה רבה שמחתו, לשמוע עיברית מכל עבר…
המקום באמת מקסים. גם להורים וגם לילדים. אני נדיב פה במחמאות ובכוכבים אבל מה לעשות ובאמת שתכננתי בקפידה טיול מופתי ומקומות מרובי כוכבים שרבות ידובר בהם בדפי ההיסטוריה?...
אחרי שעה וחצי מדגדג לי להמשיך ל-'תצפית הכי מרשימה בטירול...'
לשנינו ברור שאין סיכוי לשלוף את ניצן מהבריכונת הקפואה בה הוא משחק עם שתי ילדונות אוסטריות בשביל לעלות לעוד תצפית נוף.
מחליטים לעלות לסירוגין: אני אעלה לבד וכשארד חזרה אדיס תעלה ואני אשאר איתו.
יש רכבל רגיל - סגור - שעולה עד לתצפית למעלה. ויש גם רכבל כסאות שעולה מאותו מקום (200 מטר לייד...)
שניהם פועלים. מה ההבדל? הרכבל הסגור מגיע ממש עד למעלה. ורכבל הכסאות מגיע 300 מטר יותר נמוך....'
אני מתייעץ עם הגברת שמוכרת כרטיסים מה עדיף והיא ממליצה: לעלות למעלה עם רכבל הכסאות, וממנו לטפס ברגל את המרחק הנותר, ולרדת בחזרה ברכבל הרגיל (ואני חושב: הפוך גיברת? לטפס עד הנקודה הכי גבוהה וממנה דוקא לרדת עד הרכבל כסאות? הגיון, כאילו?...)
ובזמן שאני נפרד ממנה עם הכרטיסים היא נזעקת מאחורי כולה מזועזעת -
but sir, you cant walk there with flip-flops...
איזה אוסטרים אלו…
אני צועד לכיוון הרכבל ואחד האוסטרים שעמד אחרי בתור רץ החוצה אחרי וצועק - hi, american sir you forgot your iphone on the desk...
באמת שלא ידעתי אם להתייחס לכינוי הזה כמחמאה…
תצפית hohe salve (*****)
העלייה ברכבל הסגור למעלה, הצעידה אחכ למטה לכיוון רכבל הכסאות (ופה המקום להתנצל בפני העם האוסטרי והגברת הנחמדה שמכרה כרטיסים. שיקרתי. וכן ירדתי את המסלול עם כפכפים. לא באמת היו לי בתיק נעלי הליכה טובות כמו שהבטחתי לכם. חוץ מזה תנוחו. זה לא אנחנו שהיטלר סיפח).
העלייה ברכבל הכסאות, הירידה ברכבל - כולם חווייה מהממת.
אבל התצפית מלמעלה - פשוט בלתי נתפסת. הרגשתי את זה בעבר בתצפית של הר השפרברג בחבל האגמים - היא יפה בצורה מגוחכת. המוח מסרב להאמין למה שהעין שולחת לו. נוף פנורמי מטורף.
לא יודע אם זו התצפית הכי מרשימה בטירול – כי הייתי בחלק קטן מהן – אבל היא מרשימה. מאד מאד מאד מרשימה.
אני מצלם ומצלם - למרות שתוך כדי צילום ברור לי שאי אפשר להעביר את מה שאני רואה למצלמת אייפון...
ועדיין מצלם ומצלם...
לתצפית אפשר גם להגיע ברכבל אחר מהעיירה שנמצאת מהצד השני של ההר (או לשלב - מי שמטייל בתחבורה ציבורית למשל)
אני מתבאס קצת שאני לא יכול לרדת עד תחנת האמצע ברגל - לא נעים להשאיר את אדיס לבד (וגם רימיתי בעניין הכפכפים...)
במילה אחת: חווייה
למטה בתחנת הביניים אני מגלה לתדהמתי שחסרוני כלל לא מורגש ('מה? כבר חזרת? למה? מה, לא יפה שם למעלה?...') .
ניצן על הטרמפולינה עם ילדונת ישראלית...
ואדיס בשיחה ערה עם האמא הישראלית של הילדונת..
רגע - אני מכיר אותה את האמא הזו (!!!)
איזה קטע - אדיס משוחחת פה עם קולגה ותיקה שלי מהארץ שלא יצא לי להיות בקשר כבר די הרבה שנים - הן משוחחות בינהן מבלי בכלל להבין שיש להן גבר משותף בחייהן - אני כאילו? - שנערץ על שתיהן :-) קטע, לא?
הייתכן שלא כל העולם סובב סביבי?
הקולגה שלי הגיעה לאוסטריה שבוע לפנינו. מקטרת שכל השבוע הראשון ירד גשם והיה מז"א נוראי. נחמד לשמוע :-)
אנחנו עושים פיקניק לארוחת צהריים באמצע האחו, יורדים ברכבל וממשיכים לדרכנו.
כאמור, שמיים בהירים, והיום ממש חם!!!
אנחנו בדרכנו לאגם (hintersteinersee (****1/2.
נסיעה של כעשרים דקות בשביל צר שמטפס בתלילות בתור יער סבוך מביא אותנו לאגם מהאגדות!!!
מכירים את התיאוריה שאחרי שבני זוג נשואים מספיק שנים הם מתחילים להדמות אחד לשני?
אז למרבה התדהמה אני מגלה את אדיס קופצת לשחות באגם (שהוא, אגב, בהחלט נעים לשחייה במונחים אוסטריים...)
מבלים את אחהצ באגם בשחייה ומנוחה וחוזרים לדירה מיום מושלם. מחר (צוחק בזדוניות yahoo weather) תפנית בעלילה...
יום 6 – מה קשור עננים בשמיים עכשיו…
'אל יתהולל...' כתבה האחות הקטנה מאגם גארדה בווצאפ המשפחתי כשתיארתי בזחיחות את רצף ימי השמש שזכינו להם
ואכן, בבוקר (ובערב לפני...) תגרה המונית בין אפליקציות מז"א השונות.
yahoo weather כדרכו, מתעקש לבאס:
הוא מבטיח חורף. הוא מבטיח גשם בסבירות של 80-90 אחוז. הוא מבטיח עננים, קור, ערפל...
האתרים האוסטרים אומרים משדרים good vibe - יתכנו טפטופים בסבירות בינונית-נמוכה, נעים, מעונן חלקית ושמש לסירוגין...
השמיים בבוקר מעוננים מאד. גשם אין. בחוץ נעים.
אגלה כבר עכשיו שהאמת היתה באמצע. לא ממש ראינו גשם ביום הזה, מצד שני את השמש שהאתרים האוסטריים הבטיחו שתציץ מפעם לפעם גם לא ממש ראינו...
אופציות ה-'טבע הפראי' שעוד נותרו לי כללו בעיקר רכבלים באיזור kals am grossglockner ואנחנו מחליטים לא לקחת סיכון ולהתייחס ליום כאל יום חורפי..
האמת היא שאנחנו אחרי 4 ימים מדהימים ושמשיים והספקנו בהם הרבה ודוקא מתאים לנו קצת להוריד הילוך...
היעד הראשון שלנו - קיצלוך-קלאם (***).
נחמד, קצר, עולים במדרגות, יורדים בחזרה, בדרך רואים מפל יפה... לא נפלנו מהרגליים. גם לא ממש התאכזבנו… הסברנו לניצן שאחרי הקניון נהיה בבריכה. היא הבין משום מה שהמסלול של הקניון מסתיים בבריכה, ולכן שעט את כל המסלול בריצה פראית כשאנחנו מתנשפים אחריו. מה רבה היתה אכזבתו לגלות בסוף המסלול, במקום בריכה, את הדאצ'יה לוגן השנואה שלנו…
בטיפוס עם הרכב בכביש הצר מהחנייה של נקיק קיצלוץ חונה משאית. אני יורד לשוליים ומנסה להדחף מימין. מייד שומעים קחצצצצצקחקרק מזעזע מצד ימין.
אני עוצר בצד, יוצא לבחון נזקים. בקטנה. שפשפתי קלות את המראה הימנית. שריטונת קטנטונת.
אדיס כמובן מסיקה מזה מסקנות גלובליות גורפות ('לא מבינה למה אתה תמיד נוהג בפראות כזו, אי אפשר לחכות שניה בסבלנות עד שהמשאית תמשיך?….)
אנחנו בדרך ל-alpentherme בעיירה באד גשטיין (****).
בדרך עוברים ברכבל שמעלה לגשר התלוי. אני מהרהר בקול רם על הגשר התלוי שנמצא שם למעלה וזוכה במבטי אדישות מזלזלים שאומרים לי 'תנוח תנוח אתה עם הרכבלים והגשרים שלך ליום אחד...'
קנינו כרטיס ל-4 שעות - כשקנינו את זה - זה נראה לנו ה-מ-ו-ן זמן, בפועל, הזמן טס לנו, כיף גדול, בייחוד ליום סגריר - והאמת שאחרי כמות הנופים שמה שהספקנו בימים האחרונים זה 'בא לנו טוב' הרגיעה הזו בעלילה...
ניצן התלהב מהמקום בטירוף - לא הצלחנו להוציא אותו מהמים אפילו פעם אחת ב-4 שעות...
גם פה - היה לו נחמד מאד לשמוע עיברית מכל עבר מסביב…
בערב אורזים מזוודות - מחר בבוקר נפרדים ממיטרסיל ונוסעים לאיזור האגמים
