פרולוג:
היא: 'מה עושים מחר?...
אני: 'בואי נקום בבוקר ונתעדכן שוב בתחזית מז'א האויר ונחליט....'
היא: 'מה התחזית כרגע?...'
אני: 'מדברים שהגשם מחר מגיע....'
היא: 'הם אומרים את זה מאז שהגענו וכל הזמן שמש....'
אני: 'טוב נקום נראה, אם יהיה יפה אולי נעלה ל....'
היא: 'נמאס לי לעלות ל.... אני רוצה מחר עיר... מחר נוסעים לברן. מתלבשים יפה, אוכלים כמו שצריך, עושים קצת שופינג, רואים בני אדם ולא רק פרות
אני: 'לא חבל? ואם יהיה עוד פעם יום יפה? בואי נשמור את ברן לגשם... בתחזית אומרים ש...'
היא: 'בתחזית אומרים כל יום מאז שהגענו שיהיה גשם ובינתיים כל הזמן שמש. אני לא מאמינה להם יותר. נראה לי שיהיה לנו שמש עד סוף הטיול....'
פרולוג (2) לענייני מז'א ויוקר הטיול בשוויץ. לאו דוקא בסדר הזה
שני מוטיבים חוזרים בכל סיכומי הטיול והדיונים שקראתי (וקראתי!!) על שוויץ היו
א. יוקר הטיול
ב. מז'א
אקדים את המאוחר ואספר שמתוך שבועיים היה לנו שבוע ראשון של מז'א סביר עד מדהים, ושבוע שני של מז"א בינוני עד קטסטרופלי...
מה זה קטסטרופלי? 4 וחצי ימים רצופים של גשם בלי הפסקה, אפס ראות, ערפל, וטמפרטורה ממוצעת של 13 מעלות...
בבגדול - היו לנו בסך כל הטיול - 4 ימים בהירים, יפים, חמימים ושימשיים (כולל יום ההגעה שזה לא נחשב - 4 ימים מלאים ורצופים של גשם בלי הפסקה - ו5 ימים של שמש/גשם/עננים שמתחלפים...
שוויץ יקרה. לא בטוח ש-'יקרה בטירוף' כמו שקראתי הרבה.
טסנו עם אל-על לציריך - 500$ לכרטיס -
מצאנו לינה מדהימה במחיר סביר של 100 פרנק ללילה.
עלות רכב - 3000 ש"ח ל-13 יום בשלמה סיקסט (פורד פוקוס ידנית). דלק בערך כמו בארץ - וממילא לא נסענו המון.
המסעדות בשוויץ יקרות בטירוף - בעיקר באתרי תיירות.
כדי לצמצם עליויות לא בחלנו באמצעים:
1. ארוחות בוקר מושקעות בדירה
2. ארוחות מוכנות וזולות יחסית ברשתות הסופר הגדולות והזולות יחסית - coop ו-migros
3. בישול ארוחה 'חגיגית' בדירה (בעיקר בימי גשם שמסתיימים מוקדם
4. ג'אנקפוד: מקדונלס, בורגר קינג ופעמיים סאבווי.
מבין שלל כרטיסי ההנחות שיש בשווייץ חישבנו שעבורנו הכי פרקטי כרטיס ההף-פייר.
להלן תוצאות המחקר שלי – מי שלא מתכוון לטוס לשוויץ בקרוב – שידלג...
הכרטיס האיזורי לא משתלם (לנו...) - הוא יקר מאד וכדי לכסות אותו צריך רצף של ימים בהירים בהם עולים לפסגות הגבוהות והיקרות - לנו לא היו רצפים של ימים בהירים, וממילא, עם פעוט בן 19 חודשים לא בנינו לעלות לפסגות המפורסמות כמו היונגנפראו או הטיטליס
ה-swiss pass - יקר מאד, משתלם למי שמטייל בתחבורה ציבורית ונוסע בחינם בכל הרכבות, האוטובוסים והאוניות.
כרטיס ההף-פייר - תקף לחודש - מחירו 120 פרנק וכשמו כן הוא - מקנה 50 אחוז הנחה לכל הרכבות, רכבלים, אוניות ואוטובוסים - לנו הוא חסך בין 80 ל-90 פרנק לכל אחד - סהכ של כ-700-800 ש"ח – אם היה יותר שמש – היה חוסך יותר!
שתי הערות נוספות לגבי יוקר הטיול בשוויץ -
1. הטיול יקר גם כי התרגלנו שבשוויץ 'צריך' לעלות לפסגות הכי גבוהות. בסופו של דבר אפשר לטייל ברגל בעמקים, לעלות לפסגות פחות יקרות, לשחות באגמים, או, חלילה, לטפס על ההר רגלית - כל אלו יורידו משמעותית את עלות הטיול
2. התחושה בתחילת הטיול היא שהכסף נוזל בין האצבעות - כל דבר עולה כסף: חנייה על יד מפל נידח דרום מערבית לטיזי-נאבי עולה כסף. שירותים ציבוריים בתחנת רכבת עולה כסף. קטשופ נוסף לצ'יפס עולה כסף...
באיזשהו שלב מבינים שבשוויץ מקבלים תמורה לעלות הגבוהה -
במשך רוב הטיול הרגשנו שהגענו ל-'שיא' עד היום מבחינת מה שאירופה מציעה (בלי לפגוע חלילה בטירול המדהימה, איטליה אהובתנו, צרפת יקירתנו וכל השאר) - בכל פרט מורגשת חשיבה ותשומת לב לאיך לגרום לטיול (בדגש על טיול משפחתי עם פעוט) להיות יותר נעים ונוח.
בכל מסעדה/נקודת תצפית - יש מתחם משחקים קטן לפעוטות. כמעט בכל רכבל לצד המדרגות יש מעלית לכסאות.
האדיבות השוויצרית, הסבלנות האינסופית והנכונות שלהם לעזור - מדהימה.
לא העמקתי במחשבה כמה הם אוהבים אותי באמת, מה דעתם על הסכסוך הפלסטינאי-ישראלי או האם יש בבעלותם בנק שהעלים את כספי היהודים בשואה - כן נהנתי מאד מתודעת השירות הבלתי נלאית שלהם.
'את מכפר סבא נכון?...'
'יעקוב בוא תראה יש פה עוד זוג עם תינוק מישראל...'
'את מכפר סבא נכון? ראיתי אותך כמה פעמים עם הקטנצ'יק במתחם G... תגידי הוא כבר הולך לגן?
איך שוויץ?... מדהימה נכון?... איזה יפיפייה את... איך אני אוהבת את העדה שלכם, אנשים כל כך נחמדים ושקטים....'
אייסלוולט
כאמור, לנו את כל 13 הלילות שלנו בעיירונת iseltwald על שפת אגם ברינץ.
אהבנו מאד מאד גם את הדירה וגם את העיירה -
עד היום, כל הלינות שהייתי מוצא היו מתאפיינות בשיחה הקצרה הבאה:
אני: 'נחמד, לא?...'
היא: 'המממ... כן.... אבל.....'
הפעם, שנינו התאהבנו במקום הלינה שלנו:
אייסלוולד עצמה מקסימה. הנוף הנשקף ממנה לאגם עוצר נשימה. היא ממוקמת מצויין - 2 דקות מהאוטוסטרדה, פחות מעשר דקות לאינטרלאקן, ומצויינת לטיול כוכב 'קלאסי' שכולל את האטרקציות התיירותיות המרכזיות של האיזור.
יש לה חוף רחצה מקסים - שהיה סגור - במשך כל השהות שלנו - אבל אל חשש! לא זה מה שמנע ממני ומבני האמיץ לשחות במימיו החמימים של האגם .
הדירה נמצאת 30 שניות (ובעברית 30 שניות) של הליכה עצלה עד לאגם. יש בה חדר שינה מרווח, אמבטיה, ומטבח מאובזר עד הפרט האחרון: כולל בקבוק יין, שוקולדים , שמן זית, עוגיות, מכונת קפה משובחת ופרודוקטיה...
הדירה יפיפייה, נוחה מאד, מרווחת, נגישה בקלות גם לציוד/תינוק/טיולון, הנוף הנשקף ממנה לאגם מקסים, וכמובן עם אינטרנט אלחוטי וחנייה פרטית צמודה.
המקום שייך לבחורה מקסימה, שפשוט יצאה מגידרה על מנת לסייע בכל דבר אפשרי - החל מכביסה שהיא התעקשה לעשות לנו ובחינם 3 פעמים במהלך השהות, דרך אינספור עיצות מעולות על מקומות - בעיקר בימים גשומים, ועד לערב אחד בו הגיע אלינו עם זוג פנסים כי בלילה צפוייה הפסקת חשמל ושחס וחלילה שלא נתעורר בחושך והתינוק יפחד...
עלות הדירה - במונחי שווייץ - 100 פרנק ללילה לזוג ופעוט - לא כולל ארוחת בוקר (אין עלויות ניקיון נוספות) - סבירה מאד!
הנה אייסוולד - מה? לא יפה?...
נ.ב. מדד השחיה באגם בטיול הזה עמד על 5 מתוך 13 ימים...
אייסוולד, סחבק, וניצן:
ועוד אחת אחרונה מאייסלוולד. בהחלט מקום מצויין.
היום הראשון:
נוחתים ב-11:00 שעון שוויץ
כאן המקום להודות לאיש יקר. סטיב ג'ובס ז"ל. מייסד חברת אפל, והוגה מכשיר האייפד
לא ברור לי איך פעם, בתקופות קדומות, אנשים שרדו טיסות טרנס-אטלנטיות לשוויץ עם פעוט תזזיתי בן כמעט שנתיים.
התחושה הראשונית שלנו בשוויץ ש-'הכל מתקתק' - התורים מהירים. הכל יעיל. זריז - תוך פחות משעה מהרגע שאנחנו נוחתים בציריך אנחנו ברכב בדרך לאלפים.
הנסיעה מרהיבה ביופייה.
בכלל - זה מוטו חוזר. כל 'סתם נסיעה' בטיול - מרהיבה ביופיה.
מאייסלוולד ללאוטרברונן? מרהיב. לגרינדלוולד? כנל... סביב האגמים? ברור... ללוצרן? למאירנגן? הכל פשוט מדהים.
מז'א מקסים. שמיים כחולים. 25 מעלות. אנחנו בכלל לא מבינים מה עושים כזה עניין ממזא בשוויץ בקיץ...
ע"פ שיחת תיאום הציפיות המוקדמת שלנו סוכם שבימים בהירים קמים מוקדם, מתקתקים עניינים, ומנסים לצאת מוקדם ו-'להספיק' בעוד שבימים גשומים 'ניקח את הזמן באיזי', ארוחת בוקר איטית, שינה עד מאוחר וכו'...
בפועל - כהרגלנו – ביום הראשון לא הספקנו לעשות כלום, למרות שב-12 בצהריים כבר היינו ברכב בדרך לאלפים...
נסענו לאט, עצרנו לאכול צהריים במסעדה עם נוף מדהים מעל אגם לונגרן, ועד שאכלנו, ועד שניצן סיים להשתולל בנדנדות (הכרות ראשונית עם התופעה השוויצרית המדהימה הזו – בכל קיוסק של תחנת דלק תמיד יש מגרש משחקים קטן וחביב...)
הגענו לדירה. התפעלנו מהנוף המדהים, עשינו סיבוב ראשון בטיילת של אייסלוולד, נסענו מהר לעשות קניות 'לכל השבועיים' (שנגמרו אחרי יומיים) - ואז כל התפצלנו וכל אחד הלך לעשות את מה שהוא הכי אוהב:
היא: לארגן את כל הציוד שלנו ולבשל לפעוט
אני: לקפוץ לאגם לשחיית אחר צהריים...
התחזית למחר: גשם
היום השני
התחזית מדברת על טיפטופים. אני אוהב את המילה הזו: 'דריזלניג' - מילה סקסית ללא ספק. משדרת משהו בריטי. מאופק. מאד לא ישראלי...
אנחנו אוהבים להתחיל את היום הראשון של הטיול באיזי - באיזור הקרוב, בלי להתרחק יותר מידי.
הכנתי מבעוד מועד המון מסלולי הליכה שצמודים לאגם ברינץ ושכולם נגישים עם טיולון.
אבל דוקא הבוקר , בפרץ יצירתיות, התחשק לי לנסות את המסלול היחידי שלא טרחתי לבדוק אם הוא נגיש וזה הליכה רגלית מאייסוולד שלנו למפלי גיסבך.
היא: אתה בטוח שזה נגיש?...
אני: אני לא רואה סיבה למה לא?..
היא: לא יודע... אולי כדי לשאול?.../
אני: אין מה לשאול. הכפר על האגם? המפלים על האגם? אז המסלול נגיש...
אז התחלנו לצעוד...
ובכן -
המסלול אינו עביר עם טיולון
מדובר בהליכה מקסימה, של 7 ק"מ, על שפת האגם, קלה ונינוחה, אממה? למעט עשר הדקות הראשונות היא מאד לא סימפטית עם עגלה. מדרגות, סלעים, גזעי עצים...
את רוב המסלול העברנו כשאני סוחב טיולון מעל הראש ואדיס נושאת פעוט מנמנם ביד אחת ומטרייה ביד שנייה...
לפעמים, לשם העניין והשעשוע, התחלפנו.
למפלי גיסבך הגענו, אחרי שעתיים, עייפים ובכלל לא מרוצים.
מפלי גיסבך (****1/2) - מקסימים ומיוחדים.
אנחנו סועדים במסעדת המלון מול הנוף המדהים של המלון, ועושים את הטיול עד הגשר השני שעובר מאחורי המפל - מראה מקסים ומיוחד של האגם דרך מסך המים של המפל.
אני קוצר מחמאות רבות על אירגון היום, והפדיחה עם המסלול הלא נגיש כמעט נשכחת...
אני: 'מה את אומרת. שייט לרינגנברג בגדה השנייה לעוד מסלול? נגיש. מבטיח.
(אני: שום סיכוי שהיא תסכים. היא גמורה. והיא גם כועסת עלי על הפדיחה עם המסלול הראשון)
היא: 'בכיף, למה לא...
(היא: מה הוא מנסה כאילו לבחון אותי?... מי הלך ברגל מאתיופיה לסודן, מי?..)
אז שטים לעיירה הסמוכה רינגנברג ועושים הליכה רגלית מקסימה עד העיירה הסמוכה אובריד - המסלול משולט brienzersee Planetenweg - רובו צמוד למים והוא אכן נגיש וקליל.
בשייט חזרה לאייסוולד כבר היה מבול שנמשך רוב הלילה.
אבל קטן עלינו. מחר אמור להיות יום בהיר ושימשי
היום השלישי: ביום שמש עולים להרים
התחזית דיברה על יום בהיר, שימשי ונעים.
'התחזית' - כל דרדק יודע, היא דבר די פרובלמטי בשוויץ.
אני הסתמכתי על שני אתרים:
1. yahoo weather - להלן 'הפסימי' או 'עוכר השמחות'
2. 'weather finder - להלן 'האופטימי' או המ-גניב (במלעיל כמובן...)
הפסימי, לא משנה מה, תמיד ראה גשם קדימה.
האופטימי, לעומתו, תמיד ראה יום שמשי ונעים. או לכל היותר טפטוף.
בחלקו הראשון של הטיול האופטימי היה לרוב מדוייק יותר. ביום הספציפי הזה שני האתרים הבטיחו יום קיץ.
אני מתעורר מלא אדרנלין ב-06:30 בבוקר ונדהם לגלות שכל אייסלוולד בתוך ענן. בעלת הבית כבר אחרי טיול עם הכלב. היא מרגיעה אותי שאין מה להתרגש. זה ערפל קבוע בימים חמים שיתפזר עוד שעה.
באורח פלא, בשעה 08:45 אנחנו באוטו, אחרי ארוחת בוקר דשנה, והתארגנויות. השמיים בהירים בלי אף ענן נוצה אחד אפילו.
הנסיעה לכיוון לאוטרברונן מהממת. כל הסופרלטיבים שנקשרו לעמק הזה נכונים. הפסגות המושלגות, המפלים שנופלים מכל פינה... פשוט מרהיב!!!
האמת שקשה לי אפילו עכשיו להבין איך הספקנו את מה שהספקנו ביום הזה - שתוכנן כאופציה ליומיים...
האם זהו האדרנלין של תחילת הטיול? האם זה האירגון המופתי והמדוקדק שלי? האם זו משמעת הברזל שהשלטתי על המשפחה?
מה הספקנו?
1. החננו את הרכב בלאוטרברונן ליום שלם.
2. רכבל לגרוטשלפ
3. מסלול הליכה בנופים מהאגדות מגרוטשלפ למורן
4. רכבל ממורן לאלמנדהובל
5. ארוחת צהריים ומנוחה באלמנדהובל
6. ירידה ברגל מאלמנדהובל חזרה למורן
7. ירידה רגלית ממורן לגימלוולד בנוף מהמם
8. רכבל מגימלוולד חזרה לשטכלברג
9. צעידה חזרה לצד הנחל משטכלברג ללאוטרברונן
אה ובדרך חזרה הביתה עוד הספקנו לעלות לתצפית של harder-kulm לייד אינטרלקן.
וגם הספקתי לשחות בערב לפני השקיעה... (****1/2)
מה היה לנו ביום הזה? נופים מהאגדות. בדיוק מה שמפנטזים כשעוצמים עיניים וחושבים על שוויץ: פסגות מושלגות, מפלים, מפלונים, פלגים, נחלים, כרי אחו מלאים פריחה מרהיבה, פרות מדנדנות...
השבילים עמוסים. בחורה אמריקאית מסבירה לנו שהם כבר שבוע וחצי בשוויץ והגשם פשוט לא הפסיק - והיום סוף סוף יצאה השמש וכולם עולים להרים....
הלכנו המון ביום הזה. הספקנו המון, אבל היה יום מאלף. ומחר?...
היום הרביעי (מה? עוד יום קיצי ויפה?...)
קמנו בבוקר ואצנו רצנו לבדוק את תחזית מזג האויר להיום.
האופטימי: יום קיץ חמים ונעים
הפסימי: מעונן וגשום.
האופטימי צדק...
אז אחרי אתמול שהיינו חדורי מוטיבציה, אדרנלין, ומשמעת ברזל – היום, למרות השמש בשמיים הסיפור שונה.
היא: 'השרירים שלי תפוסים. מה אני במסע טירונות? אני רוצה יום קל בבקשה...'
ואני, שביליתי את לילות ינואר הקרים בנבירה בטריפ-אדוויזור, אאוטדור-אקטיב, וכו' שולף במהירות אופציות ל-יום לעצלנים
פחות מרבע שעה נסיעה ואנחנו בברינץ - עולים על הרכבת brienzer rothom bahn (****1/2.
יקר מאד! (80 פרנק. 40 אחרי הנחת ההף פייר) - ושווה כל אגורה!!! נסיעה מענגת ברכבת צעצוע איטית ומקרטעת שעולה ועולה ועולה... הנופים הנשקפים מהממים.
הבדל משמעותי בין הרכבת הזו לרכבת ההארדר קלאם מאתמול: הנסיעה להארדר קלאם היא ברכבת בקרון צפוף, בלי נוף, והנסיעה ממש לא נעימה. התצפית למעלה מדהימה. ברוטהורן הנסיעה עצמה, שעה לכל כיוון, זה חלק גדול מהכיף – בכל עיקול/זוית הנוף נחשף בצורה קצת שונה ועוד פיסה מהאלפים ומהעמקים למטה נחשפת! פשוט מרשים.
למטה בברינץ חם מאד. חייב לשחות. חייב. אחרת לא ממשיכים. בגד ים? למה שיהיה? בוקסר תופס בשוויץ? מה לא? אז לא. לא צריך. אני אשחה באייסלטוולד בסוף היום.
היעד הבא שלנו אגם טון ועלייה לתצפית נידרהורן מעל הכפר ביטנברג.
נעים 'להחליף אגם'.
הנופים של אגם טון פסטורליים יותר, לטעמי דרמטיים פחות, אבל אולי אני לא אובייקטיבי.
השארנו את הרכב בביטנבוכט על גדות האגם. משם פוניקולר לביטנברג. ורכבל קטן עד נידרהורן (*****)
אומר כבר עכשיו שמכל התצפיות באיזור האגמים שהיינו זו המקסימה ביותר!!! היינו שם בשעות אחה"צ, לבד לגמרי... נשכבנו בתוך האחו הפורח, ניצן השתולל לו במגלשה (אין. פשוט אין על השוויצרים האלו מהבחינה הזו עם הגני שעשועים הקטנים האלו בתוך הנוף...) ואנחנו חשבנו למה מגיע לנו כל הטוב הזה ואז....
בום
נבוט 5 קילו על הראש. אני קורס על העשב. רואה כוכבים. מנסה להבין מי נגד מי ולמה התמוטטתי. פותח עיניים, שומע כל מוכר 'גיל הכל בסדר?... וקולט ש...
נשענתי עם הראש על גדר חשמלית שאמורה לעצור את הפרות...
זה ללא ספק היה לא נעים וביטויים כמו 'שוויצרים מטומטים' 'שוויצרים אנטישמיים' 'איפה בדיוק הם היו בשואה?...' בהחלט רצו להם בעשבי נידרהורן...
אנחנו יורדים חזרה לביטנברג. תכננו לטייל בה קצת אבל אחרי התצפית למעלה הנוף מביטנברג נראה קצת חיוור ואנחנו חוזרים חזרה.
יום מהאגדות מגיע לסיומו - לא לפני שאני סוגר חשבון עם אגם בריאנץ בשחיית לפנות ערב והמפלצת הקטנה מצטרפת אלי.
