הפעם עשינו טיול קצת שונה, חלקו עירוני ללא רכב בכלל, וחלקו בטבע עם רכב שכור כרגיל.
טסנו לפריז, היינו בה 4 ימים שלמים, וביום החמישי שכרנו רכב ונסענו לאלפים הצרפתים. היינו 3 לילות בשאמוני, ועוד 2 לילות באנסי. חזרנו לארץ מהעיר ליון. כל הטיסות עם חברת Transavia.
לדעת בעלי זהו שינוי מעניין ומרענן, לחלק את הטיול לשניים, חלק עירוני לגמרי וחלק בטבע. לדעתי אם מחליטים על טיול עירוני עדיף לא לשכור רכב בכלל, אלא לבלות רק בעיר. אבל באופן כללי, יותר כיף ונוח לי עם ילדים לבלות בטבע, כשיש רכב בקרבת מקום, ובו מאוחסנים המעילים ושאר הציוד לשעת צורך.
נעבור לתיאור הטיול:
נחתנו בפריז, הלכנו לקבל את המזוודות, הגיעה אחת ומחכים מחכים לשניה... מחכים... והיא לא מגיעה. הולכים לברר, ומסתבר שהם איבדו אותה. כל הבגדים של הבנות וכל כלי הרחצה של כולנו והתרופות למקרה חירום, והאוכל היו במזוודה שנעלמה. אקצר פה את התיאורים ואספר שקיבלנו אותה כשבוע לאחר שכבר שבנו לארץ בסוף הטיול, שהיה מעולה כתמיד, ואפילו איבוד המזוודה לא פגם בהנאתנו מהטיול מקסים זה.
טוב, נסענו במטרו (דווקא כיף, שינוי מרענן לעומת רכב שאנחנו משכירים תמיד לאחר שנוחתים).
יום 1
ישנו עד איזה 10 בבוקר, ואז קמנו והתארגנו, נסענו במטרו לשאנז אליזה והלכנו מרחק 2 תחנות מטרו לשער הניצחון.
משער הניצחון הלכנו מרחק 3 תחנות מטרו לפארק parc monceau .
אחרי זה נסענו במטרו לכיוון הבית, קנינו עוד כמה דברים בסופר (המזוודה הנעלמת עדיין מוגדרת missing), קנינו סים מקומי עם גלישה 4gb ושיחות ב 15 יורו. לקחנו מעילים ונסענו במטרו למגדל אייפל.
אז נכון שכבר ביקרתי במגדל אייפל, אבל עכשיו הוא בהחלט קיבל וואו מכולנו, גם הבנות מאוד התלהבו!
קודם כל, כתחנה וחצי מהאייפל המטרו עובר על גשר מעל פני האדמה ורואים את מגדל אייפל, בדיוק הסברנו להן עליו ולראות אותו כזה גדול ויפה היה ממש במקום. כשיצאנו מהמטרו והתקדמנו כמה צעדים ראינו אותו במלוא תפאורתו, גבוה ויפיפיה.
הצטלמו וטיילנו שם, הלכנו למגרש משחקים, הלכנו לקרוסלה, ואז החשיך ונדלקו האורות במגדל אייפל וזה היה באמת מחזה מרשים עם כל האורות המנצנצים. הסתובבנו שם ואכלנו גלידה, והתפעלנו מהמראות היפים.
יום 2
נסענו לגני ורסאי. זהו אחד מהימים שהם מפעילים את המזרקות (ימי שבת וראשון).
כשיצאנו היה חם אז החלטנו לא לקחת את המעילים כדי לא להיסחב איתם כל היום.
נסענו במטרו עד לתחנה שבה מחליפים לרכבת RER, קנינו כרטיסים והלכנו לתחנה לכיוון הנכון אבל נכנסנו לרכבת הלא נכונה, אחרי 3 תחנות קלטנו את זה. יצאנו עברנו לצד השני וחזרנו 3 תחנות ואז שוב עלינו לרכבת, הפעם היא נסעה לתחנה של ורסאי.
יצאנו, הלכנו כרבע שעה, כבר הייתה רוח והתחיל טפטוף, קנינו כרטיסים רק לגנים, כי עם ילדים לארמון באמת שאין טעם ללכת, וחוץ מזה שנינו כבר ביקרנו בו, אבל לא בגנים.
התחלנו לטייל והתחיל כבר גשם אמיתי, ואנחנו בלי מעילים, רק עם ג׳קטים קלים.
פתאום נגלתה לעינינו מסעדה. הישיבה היא בחוץ אבל יש שמשיות גדולות נגד הגשם. ממש מתנה משמים.
האוכל טעים והמחירים סבירים כ 15 יורו למנה, כפי שצריך להיות.
ישבנו אכלנו נהנינו והתחיל גשם זלעפות שהעיף לזוג סועדים את השמשיה. הצרחות והצחוקים שהלכו שם כל פעם שהגשם ירד מהשמשיות בהחלט היה משעשע.
היינו שם עד ששוב חזר להיות טפטוף ואז הלכנו לטייל בגנים, הסיבה לשמה באנו לשם.
טיילנו בטפטוף, קצת לא נעים, אבל מעניין עם המזרקות המזמרות.
בדרך חזרה לרכבת קנינו לדיאנה ז׳קט של מיקי מאוס עם מגדל אייפל.
הנסיעה ברכבת הביתה הייתה חמה ונעימה לאחר כל היום הקר שעבר עלינו. כשהגענו לתחנת הבית הלכנו שוב לסופר וקנינו עוד בגדים לבנות, ועוד כל מיני דברים שחסרים לנו שבעקבות איבוד המזוודה.
יום 3
בבוקר הלכנו ברגל לגני לוקסמבורג, יש שם גן שעשועים קטן לילדים בתשלום, הבנות שיחקו שם והאכלנו גם יונים בלחמניה שהייתה לנו.
ואז הלכנו לטייל בגנים עצמם, גנים מאוד מאוד יפים, מטופחים, מזג אוויר נפלא.
.
.
ואז המשכנו ברגל לכיוון נוטר דאם, על האי אכלנו צהרים איפה שהוא (מנה ראשונה חלזונות, מנה עיקרית בשר), ואז עשינו שייט של שעה על נהר הסיין.
.
אחרי השייט המשכנו ברגל לכיוון הלובר, הצטלמנו ליד פירמידות הזכוכית של הלובר ואז המשכנו לגני טיבולי.
.
.
אכלנו שם גלידה, ואז נסענו במטרו לכיוון הבית ועצרנו במונטפרנסה, רצינו לעלות לפני שמחשיך, אבל לא לקחנו בחשבון את התור, שנראה לי עמדנו בו 40 דקות כדי לקנות כרטיסים.
כשעלינו אז כבר די החשיך, וברור שהמראה יפיפיה אבל קשה להעביר את היופי בתמונות.
יום 4
נסענו במטרו ליער בולון, טיילנו בו בשבילים בין העצים, האכלנו ברבורים באגם שבמרכזו, ואז המשכנו לטייל ביער עד שהגענו לפארק Jardin d'Acclimatation, שזהו לונה פארק לילדים קטנים.
פארק קטן, מטופח לילדים קטנים. היו ממש מעט אנשים בפארק, אבל ממש מעט, ברמה של מעט מדי, משעמם מדי.
ואז חזרנו במטרו לתחנת הבית והלכנו לעשות קניות, כי המזוודה עדיין לא הגיעה ומחר אנחנו שוכרים אוטו ונוסעים לשאמוני, שזה כ 6 שעות מפריז, ושם לדעתי לא יהיו כל כך הרבה אפשרויות לקניית בגדים לבנות.
יום 5 (יום מעבר מפריז לשאמוני)
נסענו 6 שעות, בפועל 9 כולל הפסקות, מפריז לעיירה ליד שאמוני באלפים הצרפתים.
בבוקר הגענו ברגל לתחנת הרכבת קרוב לדירה בה התגוררנו בפריז ואספנו את הרכב שהזמנו.
ואז נסענו ונסענו, ועצרנו להפסקות קצרות, בתחנות התרעננות שבהן יש לפעמים מגלשונת קטנה, לארוחת צהרים בבורגר ראנץ, ולבסוף בסופר לעשות קניות לדירה החדשה. יש להם פה בסופר גם עגלת ילדים, וגם בימבה שהיא חלק מעגלה של גדולים.
כשהגענו כבר היה חשוך, ובעל הבית עוד עשה לנו ״חפש את המטמון״ עם המפתח של הדירה (המפתח נמצא בקופסא תלויה מעל מחסן שלישי משמאל, שנפתח בעזרת קוד מיוחד ולחיצה עוד יותר מיוחדת).
אבל הדירה מרווחת, ועם נוף יפיפיה של ההרים.
יום 6
יום נפלא ! מסתבר שאנחנו באמת אוהבים יותר טיול טבע מאשר טיול עירוני. ידענו את זה אבל רצינו לתת סיכוי גם לעיר, אבל הטבע מנצח ובגדול! איזה נופים מדהימים, הרים מושלגים, מפלים מקסימים ועוד ועוד...
התחלנו את היום בנקיק Gorges of the Diosaz מסלול הליכה על סולמות וגשרים בנקיק עם מספר מפלים ונחל זורם, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. טיילנו שם לדעתי שעתיים הלוך וחזור.
.
.
.
לאחר מכן הלכנו למסעדה Restaurant La Sauvageonne אבל בדיוק הפסיקו להגיש אוכל, כי המטבח נסגר מ 14:00 עד 19:00 אבל המלצר החביב הביא לנו צלחת גבינות ונקניקים, וגלידה לבנות.
לאחר מכן נסענו לפארק איילים Parc de Merlet, פארק מדהים עם נופים מטריפים, הרים מושלגים מסביב. הפארק נמצא בגובה כ 1500 מטר ולכן רואים את ההרים המושלגים ממש מקרוב ואת כל העמקים תחתיו.
.
.
.
באמת מסתובבים איילים מדי פעם, אבל היופי הוא בעיקר מהנופים שרואים משבילי ההליכה המגוונים.
לאחר מכן בדרך לשאמוני העיירה עצמה, נסענו למפל Cascade du Dard.
ואז נסענו לשאמוני Chamonix, טיילנו בה במדרחוב הראשי ואז נכנסנו לאחת המסעדות, כולן כבר עבדו, זה היה אחרי 19:30 ואכלנו ארוחת ערב. ואז בחושך מוחלט כבר נסענו הביתה, לאחר יום באמת נפלא!
יום 7
עוד יום נפלא פה באלפים הצרפתים! נסענו לשמורת מפלים Cirque du Fer à Cheval, או בשמה בעברית ״הקרקס הקרחוני״. שמורה מדהימה, המון שבילי טיול בדרגות שונות, שבילים נוחים להליכה והנופים מהממים.
.
.
.
רעבים התחלנו לנסוע בכיוון הבית, אבל לא וויתרנו, ובדרך עצרנו במפל מדהים ביותר Cascade du Rouget, כ 10 דקות סטייה מהדרך אבל בהחלט שווה כל שניה. מפל מדהים ועוצמתי!
לאחר מכן נסענו ונסענו (רעבים) והחלטנו שנחזור לשאמוני ונאכל במסעדה שראינו אתמול עם הארנב בכניסה. האוכל בהחלט היה טעים אבל גם יקר! 90 יורו ארוחה! אבל לפחות הבנות אכלו הפעם טוב, ניקול סיימה כל מה ששמתי לה בצלחת. דיאנה כמעט.
יום 8
בבוקר עזבנו את הדירה באזור שאמוני אבל עדיין נשארנו לטייל באזור. קודם כל נסענו כחצי שעה של עלייה ופיתולים לאגם lac vert . אגם קטן ויפיפיה שהקפנו אותו בחצי שעה של הליכה.
.
.
התמונות לא מעבירות את יופי המדהים של האגם, מים צלולים, מראה ההרים מאחוריו, חלקם מושלגים. בקיצור קסם של אגם.
.
.
לאחר מכן נסענו קצת ועצרנו במקום Aérofiz Parapente Mont-Blanc שממנו קופצים עם מצנחים ובהינו בהם זמן מה. גם מעניין וגם נופים יפים מסביב.
ואז נסענו למפל cascade du coeur chedde. מפל יפיפיה מוקף עצי שלכת צבעוניים. שביל יורד למפל, מול המפל ספסל ושביל חוזר ממנו בחזרה לחניה.
ואז רצינו לנסוע לעוד מפל, שנמצא אפשר להגיד בצד האחר של ההר, אבל בדרך עצרנו לגלידה, ואז שוב עצרנו כי ראינו גן שעשועים בעיירה Megève והבנות רצו, ובהחלט מגיע להן! אז עצרנו והן שיחקו שם מאושרות.
ואז כבר היה מאוחר אז נסענו לאנסי Annecy למקום לינה האחרון, שזה מלון במרכז העיר. לקח לנו המון זמן להבין איך להיכנס לחניון ליד המלון, עשינו 2 סיבובים מיותרים אבל בסוף הצלחנו. הכנסנו את הדברים והלכנו לאכול (סוף סוף, לאחר יום שלם בלי אוכל), ודווקא מצאנו מסעדה מצויינת טעימה ולא יקרה, כ 46 יורו לכולנו, ויש מנות ילדים והפתעות לילדים.
ואז הלכנו לכיוון האגם, אבל כבר היה חשוך, הבנות מצאו 2 גני שעשועים ושיחקו בהם.
חזרנו למלון, והאמת, זה כבר מקום הלינה השלישי בצרפת שבו אני צריכה להציע את המיטות, די אני בחופש. אף פעם לא נתקלתי בזה שהמיטות לא היו מוכנות לכבודינו, ותמיד אני כותבת שאנחנו זוג עם 2 בנות 3&7. תמיד המיטות היו מוכנות, גם במונטנגרו, גם בסלובקיה, גם בגרמניה, אוסטריה, הולנד, איטליה, סלובניה, בכל המדינות. אז למה בצרפת לא? וזה מלון, אז בכלל ציפיתי ליותר..
יום 9
בבוקר אכלנו ארוחת בוקר במלון שלנו ואז נסענו לנקיק Gorges du Fier מרחק 20 דקות נסיעה.
נקיק יפיפיה, הליכה על גשרוני עץ בתוך נקיק צר ביותר, באמצע הדרך יש מין מערה עם מד גובה המים לפי שנים.
.
.
.
נקיק קצר ומאוד ידידותי, ההליכה בו הלוך ושוב. בכניסה קיוסק, שבו אכלנו גלידה כשחזרנו.
ואז חזרנו למלון, החננו את האוטו הפעם בחניה של המלון והלכנו לטייל במרכז אנסי Palace I'lle.
עיירה יפיפיה, מטופחת ביותר, ומאוד מתויירת. בזכות זה, לדעתי, הצלחנו הפעם לאכול צהרים בשעה סבירה (15:00), פה המטבח כן היה פתוח. הבנות סיימו את כל המנות שלהם, צ׳יקן נאגסט וצ׳יפס.
.
.
ואז המשכנו לטייל, כדי לראות את האגם, להצטלם ולספוג את הנופים היפים. התחיל קצת טפטוף, הגענו לקרוסלה שהבטחנו לבנות. הן עשו בה 2 סיבובים באושר רב. ואז התחיל גשם רציני וכולם התחילו פשוט לברוח משם.
חזרנו למלון רטובים לגמרי אך שמחים שבכל זאת הצלחנו לראות קצת את אנסי.
זהו, נגמרה חופשת הסוכות.
למחרת קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לליון, כשעה וחצי נסיעה, לטיסה שלנו.
כפי שכתבתי בהתחלה המזוודה הנעלמת הוחזרה לנו כשבוע לאחר שחזרנו הביתה, חברת התעופה לאחר כחודשיים החזירה לנו את הכסף עבור כל הקבלות שהיגשנו לנו עבור הדברים שקנינו. הבנות לבשו את הבגדים הצרפתיים במשך כל החורף. הכל הסתיים לטובה, והיה טיול מהנה כרגיל. נופי האלפים הצרפתיים הם משהו מיוחד!
