הולנד באוגוסט 2016 עם ילדה בת 5 ותינוקת בת שנה

זוהי פעם שנייה שלנו בהולנד השנה, בפעם הקודמת היינו בפסח השנה 8 ימים, ואז ביקרנו בפארק הוחה ולואה, תהלוכת הפרחים השנתית בעיירה Sassenheim, דולפינריום, מוזיאון המדע בליידן וליידן עצמה, טירת מאודן, פארק הפיות, גני קוקנהוף, זאחסה סאנס, גן חיות ברוטרדם.

להלן סיכום טיול של עכשיו לפי ימים וכמובן השוואה לפעם הקודמת:

יום 1:

טיסה לבריסל, השכרת רכב ונסיעה איטית ביותר לכפר הנופש לנדל רביט היל (המון פקקים אפילו עם waze). אנצל את המקום הזה כדי לערוך השוואה מול לנדל heihaas שבו היינו באפריל. רביט היל כמובן הרבה יותר גדול ומשוכלל מהייאס. יש מגלשה גם בבריכה הגדולה וגם בבריכת התינוקות, יש אי עם מפל מים. יש גם בריכה חיצונית. יש פינת חי יותר גדולה, יש גבעת ארנבות (מין הסתם). הבקתות די אותו הדבר אבל לדעתי ברביט היל הן יותר חדישות (אסלה תלויה וכו').

כל השאר די דומה. יש סופר שהציל אותנו כמה פעמים כי לא הספקנו לסופר מחוץ לכפר, יש משחקיה נחמדה אבל מלאה בחול שכנראה הילדים מביאים מבחוץ, יש טרמפולינה בחוץ, יש מסעדה קצת יקרה לדעתי, אבל אם לא הספקת לאכול בחוץ, אז זה פתרון טוב. ויש עוד מלא שירותים שלא השתמשנו כמו מכבסה, באולינג ובטח עוד דברים.

סה"כ אנחנו מאוד מרוצים מכפרי הנופש (משניהם) ובהחלט ממליצים. הישיבה בתוך הבקתה ובמיוחד מחוצה לה כאילו אתה נמצא ביער לבד – הרגשה מיוחדת ביותר! השירותים הרבים שהכפר נותן בהחלט מצילים אותך פעמים רבות (למשל לקפוץ לקנות פירות יער לחנות הכפר, בנוסף למצרכי יסוד). 

רוצה להוסיף גם שבשני הכפרים הזמנו ארוחת בוקר בתוספת תשלום. ארוחת בוקר הגיעה לבקתה ונתלתה על ידית הדלת בחוץ כל יום בערך בשמונה בבוקר. בהייאס לא היה בארוחת בוקר תה/קפה, וברביט היל כן ואפילו כמה סוגי קפה מאוד מעניינים וטעימים. בהייאס נתנו ביצים לא מבושלות וברביט היל הביצים היו מבושלות, כלומר ארוחת הבוקר ברביט היל מנצחת ובגדול. ארוחת הבוקר מאוד משביעה ושווה את המחיר הגבוה (7.5 יורו לאדם) לדעתי. היינו שבעים כל יום בערך עד 16:00. בנוסף בשניהם הזמנו שירות סידור מצעים ביום הראשון ומגבות (כן, אנחנו מפונקים). קיבלנו גם מגבות מטבח ועוד כמה דברים (comfort package).

יום 2:

תהלוכת הפרחים ב leersum – חנינו די רחוק והלכנו די הרבה, הפעם התהלוכה הייתה בתשלום (בפסח היה חינם), אבל תהלוכה נהדרת, הגענו מוקדם על מנת להסתובב ולהצטלם עם כל כלי הרכב המקושטים, הופתענו לטובה מהמתנפחים שהיו לטובת הבנות (אפילו הבת שנה מאוד נהנתה). אנשים מאוד נחמדים ובכלל עיירה מאוד נעימה. התהלוכה עשתה 2 סיבובים כך שהצלחנו לראות אותה אפילו כמה פעמים. היה יום יפה, לא קר ולא חם מדי. פגשנו שם גם חברים שלנו מהארץ (בהרכב דומה לשלנו) שגם ביקרו בהולנד באותם תאריכים.

אחרי התהלוכה נסענו לפסטיבל כדורים הפורחים בעיירה Barneveld. מגרש חנייה ענק, פארק ענק, הגענו בזמן אבל הם לא התחילו בכלל בזמן (חיכינו יותר משעה), כנראה בגלל שהייתה רוח חזקה הם חיכו, אבל בהחלט שווה את הציפייה, זה משהו שלא רואים כל יום וגם ממוקם קרוב לרביט היל. זה היה היום האחרון של הפסטיבל, בגלל זה המשכנו אליו אחרי תהלוכת הפרחים. היה מאוד מעניין לכולם כולל הילדה ואפילו התינוקת. בסיום הפרחת הכדורים הפורחים כל ההמון פשוט שעט לכיוון מגרש החניה ובערך חצי שעה לקח לנו רק לצאת מהחניה. אבל בהחלט שווה, ממליצה למי שיהיה בהולנד בזמן הפסטיבל שנה הבאה, לבקר שם. הרבה הביאו גם כסאות כדי לא לשבת על הדשא/לעמוד בזמן שמחכים.

יום 3:

מוזיאון פתוח ארנהם – כל כך חיכיתי למוזיאון הזה, אטרקציה הולנדית במיטבה. כגודל הציפייה, גודל האכזבה. מקום ענק, לא ברור לאן ללכת, היה גם גשם, אז נסענו ברכבת ועצרנו בתחנות השונות. המון מבנים ולא ברור מה יש בהם. ניסיתי לבקש בקבלה שיגידו מספר אטרקציות עיקריות, אבל הם אמרו שהכל מעניין. מופע ההילודרמה המתואר בספר המשפחה המטיילת בשיפוץ וכבר לא מתקיים, שזאת האטרקציה המרכזית לדעתי. כביסה ביד וחליבת פרות – אז הילדה התעסקה בזה ל-10 דקות. זה שווה 15 יורו? נסיעה בכיכר על אופניים מיוחדות? יש את זה במקומות אחרים. כיכר זאנחסה – דומה לזאחסה סאנס שבו היינו בטיול שעבר, שם לפחות הכל בחינם (גם אם ממוסחר וכניסה לתחנות רוח עולה כסף). בקיצור, לא התלהבנו בכלל. גם לא מצאנו איפה לאכול שם, אז עצרנו בדרך הביתה באיזה שהיא מסעדה.

יום 4:

מוזיאון נמו באמסטרדם – פשוט סיוט, נסיעה מרביט היל לכיוון אמסטרדם במקום לקחת שעה לקחה שעתיים עם פקקים נוראיים וגם waze לא עזר. נסענו לכיוון החניון שעולה 13 יורו ליום שנמצא 400 מטר מהמוזיאון. עוד בחניון הסתובבנו חצי שעה ולא מצאנו חניה וכשבאנו לצאת עוד דרשו שנשלם, הסברנו שלא מצאנו חניה, אז נתנו לנו להיכנס לחניון אחר שנמצא שם, ושם חנינו. כשנכנסו למוזיאון פשוט היינו בשוק, כאילו כל עם ישראל הגיע להולנד ודווקא למוזיאון הזה. הכל עברית ומלא מלא אנשים, כמו בכל אטרקציה בארץ. פשוט אי אפשר להנות. היינו שם שעה וחצי וברחנו. יום מבוזבז, לפחות בסוף קינחנו בבריכה ברביט היל, ומאוד נהנינו.

יום 5:

ארמון הט לו – יום מעולה! ארמון יפיפייה!!! הסיור בתוך הארמון הוא לפי הקצב שלך (לא מאורגן) יש מעלית לעגלות בצד הארמון. לאחר הסיור יוצאים לגנים מטופחים ומדהימים ביופיים מלא פרחים ומזרקה ענקית לאחר גני הארמון ממשיכים הלאה למין יער עם שבילים מטופחים ואגם נפלא הנופים שרואים שם פשוט מדהימים טיול נפלא במזג אוויר טוב! נראה לי זה היום הכי טוב שהיה לנו בהולנד הפעם. בסוף היום קינחנו במסעדה מעולה ליד רביט היל בשם Buds Hollandse Restaurants B.V. אוכל ביתי וטעים – מומלץ בחום.

יום 6:

פארק יוליאנה טורן – פארק קטן וחמוד, מלא מתקנים לקטנטנים, לא הספקנו את כולם, יש מלא. נפגשנו שם שוב עם חברינו שגם היו עם ילדיהם (קבענו מראש). יש מתקנים ממש מדליקים לא היו כמעט תורים רק תור לטרמפולינה שבת ה-5 שלנו התעקשה לעמוד שעה בשמש כדי לקפוץ 2 דקות. הכל נקי ומסודר, אנשים לא נדחפים בתור. יש מופעים של עכברי הפארק, נותנים להצטלם איתם. קרוב לרביט היל שזה יתרון גדול שבגללו בחרנו את הפארק הזה ולא אפטלינג. (החלטנו שלאפטלינג ניסע בגילאים יותר גדולים – נעשה מין מסע פארקים באירופה בעוד כמה שנים ששתי הבנות יוכלו ליהנות). הפארק נסגר בדיוק בחמש, מפסיקים לתת לעלות למתקנים בחמישה לחמש, אבל כן אפשרו לקנות אוכל, אז הזמנו המבורגרים וצ'יפס ואכלנו בזמן שבת ה-5 המשיכה לשחק במתקנים שלא מופעלים על ידי אנשים (כמו מגלשות) שנשארו פתוחים. רוצה גם לציין, שכנראה בגלל שיש לא הרבה אנשים, הם חוסכים בכוח אדם, ושמים מפעיל אחד על נגיד 2 מתקנים צמודים, ככה שהוא מפעיל מתקן ובינתיים נוצר תור במתקן השני, ואז הוא כאילו סוגר את הראשון ועובר לשני וכך הלאה.

בקיצור יום מאוד נחמד, רק חם מאוד (31 מעלות), חזרנו לרביט היל וישר קפצנו לבריכה כדי להתקרר קצת, ולהחזיר את הגוף לטמפרטורה הנכונה.

יום 7:

חיטהורן – הדרך לחיטהורן היא פשוט סיוט מרביט היל. הדרך עוברת בכפרים קטנים שבהם המהירות מוגבלת ל-30 קמ"ש. בגלל שבפעם שעברה בהולנד חטפנו 2 קנסות על סך 200 יורו, הפעם שמרנו ככל יכולתנו על המהירות, אבל קשה מאוד לנהוג עד 30 קמ"ש כשהדרך מאפשרת 60 לפחות. בחרנו יום חמישי שהוא לא סוף שבוע, אך בכל זאת היו מלא אנשים, פשוט כל השבילים עמוסים באנשים וכל התעלות עמוסות בסירות. האכלנו קצת ברווזים ונסענו משם. מצטערים מאוד שלא נהנינו מהמקום כמו שצריך. חברים שלנו הגיעו לשם בשעה ארבע וכן השיגו סירה ויצאו לאגם ואמרו שמאוד נהנו.

יום 8:

אוטרכט ומוזיאון הרכבות – קראנו וידענו את ההמלצות שצריך לחנות בחניה של מוזיאון הרכבות ולשלם 5.5 יורו, אבל הסתבכנו קצת בעיר עצמה ולכן חנינו במקום הראשון שמצאנו ושילמנו יותר מ-20 יורו וזה עוד היה במרחק של כרבע שעה הליכה ממוזיאון הרכבות. מוזיאון הרכבות עצמו מאוד אהבנו, מתאים בהחלט ליום גשום אף שלנו היה יום שמשי וחם מאוד. ניתן להסתובב בקרוניות, יש מין אטרקציה שממש הלהיבה אותנו המבוגרים של נסיעה ברכבת וכל מיני מכשולים ורכבת מתנגשת בנו. לבסוף יש רכבת קטנה לילדים בחוץ, בקיצור, מאוד נחמד, מומלץ. אחרי זה הלכנו לטייל באוטרכט עצמה. רצינו לעשות שייט, אך מצאנו רק סירה גדולה של תיירים והחלטנו לשוט בה כי היינו כבר עייפים מכל ההליכה. שייט של שעה, נחמד. לאחר מכן התיישבנו במסעדה ליד התעלה, הזמנו ופתאום מהעבר השני של התעלה אנחנו רואים את חברינו הטובים שגם טיילו בהולנד באותה תקופה, אבל לא ידענו שהם יגיעו דווקא לאוטרכט בכלל ובמיוחד באותו יום ואותה שעה, הם גם חיפשו איפה לאכול ולכן הצטרפו אלינו. היה מעולה. לאחר מכן עוד טיילנו איתם באוטרכט עצמה ואכלנו גלידה. ואז חזרנו כחצי שעה הליכה לחניה היקרה שמצאנו בתחילת היום.בערב עוד נסענו להיפגש עם חברינו הנוספים באיזה בר בעיירה הולנדית קטנה. היה מאוד נחמד ושווה. בעלי מאוד אהב את הקטע החברתי בטיול הזה, הפעמים הרבות שנפגשנו עם חברים במהלך הטיול בהחלט תורמות להנאה הגדולה מהטיול.

יום 9:

קלן, גרמניה – נסענו מרחק של שעתיים להיפגש עם חבר טוב של בעלי שגר בפרנקפורט (שגם נסע מרחק של שעתיים כדי להיפגש אתנו), היה יום חם בטירוף 31 מעלות. הסתובבנו בקלן, טיילנו, אכלנו במסעדה. היה נחמד ביותר אבל חום נוראי. הדרך חזרה לקחה לנו 3 שעות, כי נגמר לנו האינטרנט של 6GB (סים של גולן) ואפליקציית here נתקעה משום מה, ועד ששמנו לב נסענו כ-10 קילומטרים לא בכיוון הנכון. נסיעה קשה אבל היה שווה להיפגש עם אותו חבר.

יום 10:

פארק הקופים – קרוב מאוד לרביט היל (באותו מיקום של יוליאנה טורן וארמון הט לו), נחמד אבל לא הייתי נוסעת מרחק רציני בשבילו יש יותר אנשים מקופיםאולי לא באוגוסט יותר מעניין שם, אבל כשאנחנו היינו בקושי ראו קופים, וכך אמרו גם חברינו שהיו יום לפנינו. מדי 10 דקות הליכה יש מגרשי משחקים לילדים וקרוסלה בסוףאנחנו עלינו עליה גם בהתחלה וגם בסוףהפארק בהחלט מטופח וגדול, ומעניק את חווית היערועוד תמונה ועוד אחת אבל 20 יורו – לדעתי לא שווה, אלא אם כן גרים באמת ברביט היל וזה קרוב (אין פקקים). מסעדת עמי ותמי – כולם כל כך מהללים את המסעדה הזאת אבל כבר הייתי בדומות, ובאמת שלא ציפיתי יותר מדי וטוב שכך. יש טרמפולינות אבל גם בכפר נופש יש. יש עוד כל מיני אטרקציות אבל זאת לא המסעדה היחידה בעולם שהיא כזאת. אני אישית לא אהבתי את הפנקייק, לא שבעתי ממנו. הילדה נהנתה לרכב על האופניים שהיה שם מין מסלול כזה עם תחנת דלק בשבילם. על הטרמפולינה הגדולה הילדה לא הצליחה לעלות (בת 5), ומאוד התאכזבה. יש גם מגלשות בתוך המסעדה עצמה שהיא התגלשה כמה פעמים. אולי אנשים מתלהבים מזה שקיבלו מין לונה פארק במחיר הזמנת ארוחה, אם כן, אז זה בהחלט מומלץ. את היום הזה קינחנו בבריכה ברביט היל, פעם אחרונה. היה כיף!

יום 11:

ארמון דה האר – ארזנו את חפצינו, נפרדנו מרביט היל. ונסענו לארמון דה האר. ארמון יפה מאוד. בדיוק ערכו שם חתונה. הסיור בארמון הוא גם עצמאי שזה ממש התאים לנו. ואחריו טיילנו בגני הארמון. גם גני מטופחים ויפים, במיוחד החלק של הפרחים. יש שם גם מבוך. הספיק לנו כשעתיים טיול ואז אכלנו במסעדה שם (מנות קטנות, כדי לשבוע צריך לאכול מנה וחצי). ונסענו לשדה התעופה בבריסל.

כרטיס מוזיאונים – התלבטנו הרבה ובסוף החלטנו לקנות כרטיס מוזיאונים, התכוונו ללכת ל-4 אטרקציות: ארמון הט לו, ארמון דה האר, מוזיאון הרכבות ומוזיאון פתוח ארנהם. סה"כ הם מסתכמות ב-55 יורו והכרטיס עולה 60. בסוף החלטנו לקנות את הכרטיס שאם נרצה להיכנס לעוד מוזיאונים זה ישתלם לנו. בפועל, בגלל שקנינו את הכרטיס נסענו למוזיאון נמו (כלול בכרטיס), מה שהתברר כטעות גדולה. ועדיף שבכלל לא היינו קונים את כרטיס המוזיאונים.

תובנה נוספת שלנו, עוד מהטיול הקודם, היא לא לנסוע מכיוון רביט היל/האייס לכיוון אמסטרדם כי יש המון פקקים. זאת הסיבה שלא נסענו לשוק גבינות, וולנדם, האג וכו'. היום היחידי שחיזקנו את התובנה מהטיול הקודם הוא היום שנסענו לנמו והנסיעה לקחה לנו שעתיים. טוב שזה היה באחד הימים הראשונים וחיזק אצלנו את התובנה מהטיול הקודם.

בכלל, לדעתי, ספר המשפחה המטיילת מטעה בעניין הולנד וההמלצה לעשות טיול כוכב כי הכל קרוב. הכל קרוב אבל בגלל הפקקים זמני הנסיעה מתארכים מאוד, ולכן עדיף לישון ב-2 ואפילו 3 מקומות לינה כדי לא לעמוד בפקקים כל הזמן. למשל בדיעבד הייתי בוחרת במקום לינה אחד ליד זאחנסה סאנס, מקום לינה שני רביט היל. ואם הייתי רוצה לבקר באפטלינג אז לידו, ואולי מקום לינה נוסף ליד חיטהורן.

לחילופין, אם כבר הזמנתם מקום לינה אחד, תעדיפו אטרקציות שנמצאות לידו על פני רחוקות יותר.

בקיצור, באוגוסט חם, אין מזגנים, ולא הכל ורוד כפי שנשמע. המטרה העיקרית לטיול הייתה לברוח מהחום של הארץ, ובפועל בילינו כ 4-5 ימים בחום נוראי בלי מזגנים (טוב שהייתה בריכה לפחות להתקרר בסוף היום). מטרה נוספת הייתה גם לברוח מההמון של הישראלים שמטייל בכל המקומות והאטרקציות בארץ, ולא הצלחנו גם בזה כי כולם נראה לי גם ברחו להולנד.

2 המקומות שבהם הכי נהנינו היו ארמון הט לו וארמון דה האר, אחת הסיבות העיקריות היא שלא היו הרבה אנשים בכלל (בקושי ראינו אנשים במסלול בגנים וביער), וכמובן היופי המהמם תרם הרבה.

סה"כ כמובן שנהנינו, הרי נסענו לחו"ל (הפעם הרביעית של התינוקת בת השנה בחו"ל, ופעם שמינית של הילדה בת ה-5), אבל להולנד נחזור רק כשנעשה סיבוב פארקים באירופה כשהילדות יהיו גדולות יותר ורק בשביל אפטלינג. בהחלט אפשר לומר הפעם שמיצינו את הולנד. אי אפשר להשוות אותה לאוסטריה שאליה הייתי חוזרת עוד הרבה פעמיים (היינו פעמיים).