עניינים כלליים:
* הטמפרטורה במהלך היום היתה כמה מעלות בודדות, ובלילה הטמפרטורה ירדה ב2 מעלות בערך.
עם זאת, היה פחות קר משציפיתי. היינו כולנו עם מעילים חמים מאד, עם מכנס תרמי מתחת למכנס הרגיל ועם מגפיים, אבל מעבר לזה לבשנו ביגוד רגיל מתחת, וזה הספיק. די מהר הפסקנו לשים כפפות וכובעים. לפעמים בערב שמנו צעיף/ חם צוואר.
מעבר לזה היה יבש - לא היה גשם ולא היה שלג.
* למרות שצ'כיה הנה חלק מהאיחוד האירופי, המטבע העיקרי שנמצא שם בשימוש הינו קרונות צ'כיות. מי שמתעקש לשלם ביורו, כנראה ישלם יותר כי הם משתמשים בשער המרה גבוה.
* נדהמתי מכמות הישראלים בפראג, מרגיש כאילו כל המדינה שם, ולעתים ממש הרגשתי כאילו אני בישראל ולא בחו"ל, ברמה שנתקלים בכל מיני אנשים מוכרים אקראיים ברחובות העיר.
השפה השלטת ששומעים ברחובות היא לגמרי עברית וגם רוסית (של תיירים מרוסיה). יש גם לא מעט תיירים ממדינות ערב, אבל בהחלט שוררת תחושת ביטחון.
*זו לא הפעם הראשונה שלנו בפראג, אנחנו מכירים את העיר היטב ומאד אוהבים אותה. אז הפעם עשינו טיול שכולו מוכוון ילדים ופחות sightseeing.
*שירותיות - זה משהו שהפתיע את שנינו מאד כיוון שכאמור זה לא הביקור הראשון שלנו בפראג, ולא הרגשנו תחושה כזו בעבר. הפעם כמעט בכל אינטראקציה עם נותן שירות כלשהו חווינו תודעת שירות ירודה מאד וגסות רוח מצד נותני השירות.
* האור עולה מאוחר, רק בסביבות 8 בבוקר, ומחשיך מוקדם, סביב 16:00.
יום #1 - הגעה:
היתה לנו טיסת ערב עם אל על.
משך הטיסה 4 שעות.
יש לנו עגלה שיותר קטנה מיויו, ונתנו לנו להעלות אותה לטיסה.
הזמנו כרטיסים 9 חודשים מראש. הכרטיסים היו מהסוג שמאפשר בחירת מושבים מראש. בגלל ההרכב, והעובדה שבעלי טס עם תינוק על הידיים, היה לנו חשוב לשבת באותו אזור, ועל כן דאגנו לרכוש טיסה שהמקומות המתאימים לנו פנויים, ושילמנו על כרטיס יקר יותר כדי לשריין לנו את המקומות.
זה לא הפריע לאל על לשלוח מייל גנרי יומיים לפני הטיסה שמודיע שהם מעיפים אותי ואת הילדים לשורה האחרונה במטוס, זו שנמצאת צמוד לשירותים היחידים בכל המטוס, ושאי אפשר אפילו להשען שם אחורה. בעוד שבעלי נשאר בקדמת המטוס כי שילמנו על מושב אקסטרה ספייס עבורו ועבור התינוק.
מסתבר שיש אותיות קטנות שאומרות שאפילו אם רכשתם כרטיסים שמאפשרים בחירת מקומות מראש ושריינתם אותם, הם עדיין יכולים להושיב אתכם איפה שבא להם. שתדעו.
ולא עזר לנו שום דבר. בסוף אחרי שהגעתי לדרגות הגבוהות ביותר באל על, ועברתי איתם על מפת ההושבה, הם הסכימו לקבל רעיון שהעליתי ולהעביר אותנו לפחות לאמצע המטוס, אבל זה עדיין היה רחוק מאד מבעלי, והקשה עלינו מאד את ההתנהלות במהלך הטיסה.
אירופה עוברת עכשיו למערכת ביקורת דרכונים ביומטרית, לכן היו עומסים כבדים מאד במעבר הדרכונים. במקביל אלינו גם הגיעה טיסה מירדן, ולא בהכרח היה הכי נעים לעמוד כולם יחד בתור, למרות שלא היו שום תקריות. למזלינו, כיוון שאנחנו עם עגלת תינוק, הסדרנים גילו רגישות יוצאת דופן מבלי שהיינו צריכים לבקש, חסכו מאיתנו את העמידה המייגעת בתור, והעבירו אותנו ישירות לנציג אנושי.
משדה התעופה הזמנתי הסעה מהאתר הבא:
https://www.prague-airport-transfers.co.uk/
השתמשנו בשירות ההסעות הזה בטיול הקודם שלנו בפראג לפני שנים, ונשארנו מרוצים, וגם בטיול הזה הם לא אכזבו.
תמיד מגיעים בזמן וישר יוצרים קשר, מחכים בסבלנות. הזמנו גם כסאות בטיחות מסוגים שונים לילדים. אמנם הכסאות באיכות ירודה, אבל תמיד היו 3 כסאות להושיב בהם את הילדים.
בגלל ההרכב שלנו וכמות המזוודות הזמנו מיניבוס פרטי שיקח אותנו ממקום למקום.
משך הנסיעה משדה התעופה למלון שלנו הינו כחצי שעה והעלות של הנסיעה בהסעה היתה 45 יורו.
הזמנו מלון במרכז העיר בשם Residence BENE. עשינו את ההזמנה דרך בוקינג.
המלון נמצא במיקום מנצח, כמה דקות הליכה בודדות מרוב אתרי התיירות (הכיכר המרכזית, כיכר הרפובליקה וקניון פלדיום וכו).
וזה בערך היתרון המרכזי שלו.
לקחנו שם חדר משפחתי שכלל 5 מקומות לינה + עריסה שהוספנו בתשלום נוסף. החדר היה 27 מ"ר אבל הסתדרנו שם ואפשר היה לשהות שם גם עם כל המזוודות פתוחות.
יש ארוחת בוקר שבעינינו היתה לגמרי מספקת.
ניקיון החדרים - כל יום היה נגמר לנו הסבון ולא היו ממלאים. כל פעם היינו מגלים את זה בערב כשהיינו חוזרים, וישנו שם 5 לילות. לא היה יום שלא התעסקנו בהעדר הסבון.
רוב הצוות הם מהגרים מרוסיה, ואלה מאד נחמדים ושירותיים. כל אלה שאינם רוסים - מזעזעים.
דוגמה: כשנגמר זמן ארוחת הבוקר ואנשים עדיין יושבים ומסיימים את הביסים האחרונים שלהם בחדר האוכל - העובדת פשוט סוגרת עליהם את השאלטר ומשאירה אותם לאכול בחשיכה. ויש עוד דוגמאות.
יום #2 - החלקה על הקרח ו-sightseeing:
התחלנו את היום בהחלקה על הקרח במרכז העיר. במרכז הספורט מקימים משטח החלקה על הקרח שנראה שבעיקר התיירים המקומיים מכירים.
תחפשו בגוגל:
Na Frantisku ice skating
כניסה + השכרת מחליקיים לי ולשניים מהילדים עלתה 600 קרון (כ100 שח). אין הגבלת זמן.
לילדים יש "דולפין" שהם יכולים לאחוז בו בזמן ההחלקה כדי להתייצב.
היה ממש כיף, והילדים (שפעם ראשונה מחליקים על הקרח) ממש נהנו!
משם הלכנו רגלית לרודולפינום דרך סמטאות העיר העתיקה, נהנינו מהנוף על מצודת פראג, וחצינו את הגשר לmala strana.
לאחר חציית הגשר, פנינו שמאלה לאורך גדת הנהר. בחצי הדרך לכיוון גשר קארל יש מקום שבו אפשר לרדת ממש אל גדת הנהר, ויש ממנו נוף מהמם אל גשר קארל. בנוסף, יש שם תמיד הרבה ציפורים כי אנשים מאכילים, ולמרבה ההפתעה - נוטריות!
הנוטריות איבדו את הפחד מבני אדם לחלוטין, ניגשות אליהם בחופשיות, נעמדות על הרגליים האחוריות ונשענות על הרגליים של התיירים בבקשה לאוכל.
כדאי לזכור שבכל זאת מדובר בחיית בר, ולא כדאי לבוא איתה במגע.
משם המשכנו הלאה לסמטה שהולכת לכיוון גשר קארל. ראינו שם מסעדה צ'כית אותנטית של Svejk והחלטנו שזה זמן טוב לעשות עצירה לארוחת צהריים.
בגלל שמדובר באזור מאד תיירותי, וגם בגלל מראה המסעדה היחסית פנסי, הנחנו שיהיה לא זול כנראה אבל התפריט נראה טוב והיו מנות במחירים סבירים.
מה שפספסנו, וראינו אחרי זה גם במקומות אחרים, זה שבמנות העיקריות המחיר הוא עבור המנה העיקרית בלבד, ועבור התוספת יש תשלום בנפרד.
בסוף הארוחה, שהיתה ברובה טעימה, המלצר ניגש לשולחן עם מחשבון ופשוט הקליד איזשהו סכום אקראי שהוא רוצה שנשלם.
ביקשנו שידפיס חשבונית כי הסכום לא היה קשור למחירים בתפריט.
כשהוא הדפיס את החשבונית, יצא שם הפרש של 200 קרונות ממה שהקליד במחשבון.
נסיון העוקץ עיצבן אותנו, והחלטנו שלא בא לנו להשאיר לו טיפ.
אחרי זה הוא בא אלינו שוב ודרש שנשלם גם על סלסילת הלחם שהוא הביא (חשבנו שזה היה כלול בעלות המרקים שהזמנו). שזה העוקץ האולטימטיבי. ביקשנו שיראה איפה בחשבונית מופיע החיוב על הלחם. כיוון שלא היה כזה, סירבנו לשלם על זה.
הוא ממש התעצבן עלינו, ואנחנו מצידנו אמרנו שעם שירות כזה, לא נחזור לשם יותר.
המסעדה נמצאת ממש מול חנות עוגיות ג'ינג'ר מהממת בסמטה הזו שמובילה מגדת הנהר לגשר קארל, אז ראו הוזהרתם.
משם הלכנו הלאה לכיוון גשר קארל, דרך הרחוב הצר.
ליד גשר קארל יש שוק כריסמס קטן ב- Na Kampe square.
אין שם יותר מדי דוכנים, וגם הסגנון של הדוכנים בין השווקים השונים די חוזר על עצמו. יש עץ אשוח מקושט.
בעלי קנה שם יין חם בכוס חד פעמית באחד הדוכנים. הוא ביקש עוד כוס כדי למזוג טיפה לילד הבכור לטעום, ונענה בסירוב על ידי המוכרת.
משם עלינו על גשר קארל. יש נוף מאד יפה על פראג גם בלילה, הבניינים מוארים.
חצינו חזרה לגדה השניה, והלכנו דרך סמטאות העיר לכיכר המרכזית, תוך שאנחנו נכנסים לחנויות ממתקים מהממות וקונים טרדלניק.
בכיכר המרכזית נמצא שוק הכריסמס המרכזי. יש שם גשר תצפית שתמיד ממש עמוס במבקרים, יש עץ אשוח ענק ומקושט, והרבה דוכנים שמוכרים אוכל. היה דוכן אחד שבו ייצרו פריטי נוי ממתכת בלייב.
לאחר שהסתובבנו שם, חזרנו למלון דרך רחוב Parizska המקושט.
קפצנו גם לסופרמרקט Billa שנמצא ליד קניון פלדיום כדי להצטייד במצרכים.
יום #3 - שוק כריסמס בכיכר המרכזית ואטרקציות לילדים:
התחלנו את היום מהליכה נוספת לכיכר המרכזית כדי לחוות הפעם את שוק הכריסמס שם באור יום. קנינו שוקו חם עם קצפת וLangos. הLangos היה נראה מזמין למראה אבל בפועל היה דוחה וזרקנו אותו לפח - בצק מטוגן שמעליו גבינה מפוררת לא מותכת וקצת שמנת חמוצה. המחירים יקרים.
הבת שלי ממש רצתה לנסוע בכרכרה רתומה לסוס. עלות 1000 קרונות (כ160 שח) לסיבוב של 20 דקות ברחובות העיר העתיקה. היו רק 2 כרכרות עם סוסים, והמחיר היה זהה. לפני ששילמנו, כולם היו מאד נחמדים. ברגע ששילמנו וירדנו מהכרכרה, וניגשתי עם הילדים ללטף את הסוסים, קיבלנו צעקות שאסור לגעת בסוסים. שניה לפני זה אלה שעלו אחרינו ליטפו אותם בלי שום בעיה, אבל זה היה לפני שהם החליטו לעלות.
משם הלכנו לSteel Art Museum. זה מוזיאון שיש בו מלא פסלים מפלדה ממוחזרת ואפשר לטפס על הכל ולגעת בהכל - מושלם לילדים! יש מלא רכבים שאפשר להכנס לתוכם, יש מלא פסלים של דמויות מסרטים מוכרים. בקומה השניה יש גם פינת יצירה שאפשר לבנות דגמים מחלקי מתכת וברגים, שכחתי את שם החברה אבל משהו מוכר. זה גם העסיק את הילדים הרבה זמן.
בצמוד יש את מוזיאון Lumia Gallery. אפשר לקנות כרטיס כניסה משולב לשניהם, ואז מקבלים הנחה של 20% לאחד מהם.
המוזיאון ממש מהמם! עם מלא אפקטים אורקוליים ואינטראקטיביים. גם כן מושלם לילדים!
משם הלכנו דרך שער אבק השריפה לכיכר הרפובליקה. גם שם יש שוק כריסמס. חלק מהדוכנים נמצאים לפני הפלדיום וחלק לפני הסופרמרקט. קניתי נקניקיה בלחמניה. גם מאד יקר, אבל היה טעים.
אחרי עוד סיבוב השלמות בסופרמרקט נכנסנו לאכול בקניון פלדיום. בקומה העליונה יש מלא מסעדות עם אזורי ישיבה. אנחנו אכלנו בפיצה האט.
משם חזרנו למלון.
יום #4 - שוק כריסמס בכיכר ואצלב ואטרקציות לילדים:
נסענו לכיכר ואצלב בחשמלית מספר 6 שעוצרת 2 דקות הליכה מהמלון שלנו. קנינו כרטיס נסיעה חד פעמי למבוגרים שתקף לחצי שעה מרגע התיקוף. כל כרטיס עולה 30 קרונות. לילדים אין צורך בכרטיס.
אחרי 4 תחנות הגענו לכיכר ואצלב. החלק העליון של הכיכר נמצא כרגע בעבודות. השוק ממוקם בחלק התחתון. יש שם משטח החלקה על הקרח מצומצם שהקימו לכבוד הכריסמס, אבל בעינינו הוא לא משתווה לזה שהיינו בו ביום השני.
נכנסנו לאחת מחנויות הצעצועים שבכיכר, והמשכנו לסייר בשוק. קנינו פנקייקים לילדים (גם פה נתקלנו במוכרים לא ידידותיים), נקניקיה בלחמניה (לא היתה מוצלחת) ושוקו חם עם קצפת. שימו לב - המשקאות ממש חמים! המוכרת שמה לי קשית בכוס, ולצערי נכוויתי קשות כשלגמתי ממנה.
גם פה יש עץ אשוח גדול, ודוכן הכנת דברי מתכת בלייב. פה לראשונה ראינו גם דוכן שמכין חזיר על הגריל, והשתרך לדוכן הזה תור ארוך מאד. כמו כן היה גם דוכן שמכר גבינות ונקניקים במחירים מאד גבוהים.
משם הלכנו למוזיאון האשליות.
המוזיאון חמוד ואינטראקטיבי. החסרון היחיד הוא שהשירותים נמצאים 2 קומות מתחת, והכרטיסים של המוזיאון מאפשרים רק כניסה אחת לשם ללא תשלום.
יש לוקרים, והמבקרים מתבקשים להשאיר עגלות בחוץ, אז תצטיידו במנשא.
משם הלכנו לשוק Havelske Trziste. האמת שציפיתי ליותר. חשבתי שזה יהיה בעיקר שוק ירקות ופירות, ובפועל היו שם לרוב דוכנים עם כל מיני מזכרות. קנינו שם תותים ופטל. היה מאד יקר כי עכשיו חורף, ולא העונה, והתותים גם לא היו טעימים.
עצרנו לאכול במסעדה צ'כית שאני ממש רוצה להמליץ עליה, ממש בקצה התחתון של כיכר ואצלב. המחירים לא זולים, אבל רוב האוכל טעים, והשירות וואו! בעיקר אחרי כל השירות הקר שחווינו עד כה.
המסעדה נקראת Restaurant Mustek. איך שהתיישבנו, המלצרית הביאה חוברות צביעה וחבילת עפרונות לילדים. למודי נסיון, ישר שאלנו אותה אם צריך לשלם על זה, והיא אמרה שממש לא. בסוף הילדים קיבלו גם סוכריה על מקל, והמבוגרים שוט על חשבון הבית. השירות ממש אדיב, כל המלצרים נעימים ונחמדים, מגלים סבלנות גם כלפי הבלאגן שנשאר אחרינו (במיוחד אחרי התינוק שלנו שלא אוהב לאכול וכן אוהב לזרוק אוכל על הרצפה). כמובן מפיקים חשבונית, והטיפ הוא לשיקול דעתינו. בקיצור, ממליצה בחום!!
משם המשכנו לחנות צעצועים The Playground. היינו שם בביקור הקודם שלנו כשזה עוד היה Hamleys, ובעינינו החלפת הבעלים לא עשתה טוב למקום. פפילוניה (בית הפרפרים) שממש רציתי לקחת אליו את הילדים נסגר לצמיתות, וכרגע אין במקומו שום דבר. יש המון משחקי arcade בתשלום, וזה נראה משמעותית פחות חמים ומזמין ממה שהיה בעבר. למי שאין למה להשוות, כנראה יאהב בכל מקרה. יש מגלשה מהקומה העליונה עד למטה. הבן שלי נהנה, הבת שלי פחדה לרדת. לא ראיתי מוכרים מסתובבים.
משם הלכנו דרך רחוב Na Prikope המקושט למלון שלנו, באותו המסלול כמו יום קודם.
יום #5 - המוזיאון הלאומי:
בדומה ליום קודם, נסענו בחשמלית לכיכר ואצלב, ומשם הלכנו למוזיאון הלאומי. היה תור מאד ארוך בכניסה, והם מכניסים בנגלות כל רבע שעה בערך. אז במצטבר לקח לנו איזה חצי שעה עד שנכנסנו פנימה, וכל הזמן הזה היינו צריכים להמתין בחוץ בקור.
הפקדנו את המעילים בשמירת חפצים מה שגם לקח עמידה ממושכת בתור.
ואז הסתבר שבמוזיאון מבקשים להפקיד תיקים נפחיים. כיוון שהיינו עם 3 ילדים קטנים, שרובם גם הספיקו לחלות עד אז, היה לנו הרבה ציוד שסחבנו על הגב, ולא היתה לנו אפשרות להפקיד את התיקים, וגם זה דרש לעמוד מחדש את כל התור. משום מה לא אמרו לנו על התיקים בזמן הפקדת המעילים, אלא רק כשרצינו להכנס לתצוגה. לאור כל זה, החלטנו שבעלי ישאר עם התינוק לחכות מחוץ לתצוגה, ואני אכנס עם הגדולים לתצוגה, מה שהיה די מבאס. זה לא שאסור להכנס עם תיקים בכלל, אלא ספציפית התיקים שהיו לנו נראו להם נפחיים מדי, ולא משנה כמה ניסינו להסביר להם ולבקש מהם, ולפרט מה יש בתיקים - כלום לא עזר. אז התפצלנו, ובעלי ישב במשך כל השהות על הספסל מחוץ לתצוגות.
התחלנו מתצוגת הטבע בקומה השניה. ברמה האישית שלי, הדבר היחיד שאהבתי שם זה את שלד הלווייתן הכחול. הפוחלצים של החיות פחות מדברים אלי, בטח של חיות מוכרות כמו זברה. היו כמה חיות שלא הכרתי, ולצערי לא היו שום תוויות שמסגירות מה זו החיה הזו. אז בעיני זה חבל כי זו בדיוק המטרה של מוזיאון - לתת ידע חדש. אני אפילו לא בטוחה עד כמה היו הסברים של ממש באנגלית. הילדים לא הרגישו טוב, וגם להם התצוגה הזו לא זרמה. אחרי זה הלכנו לתצוגה הפרה-היסטורית בקומה 1. פה הבן שלי יותר התעניין, היו תצוגות של מאובנים, ובובה בגודל אמיתי של ממותה, אבל גם לא יותר מדי הסברים נלווים. חשבתי שיהיו איזה שלדי דינוזאורים או משהו כזה, והתבדיתי, לא היה שום דבר כזה. היו פה ושם כל מיני פסלים לא אמיתיים של כל מיני סצנות מאד ספציפיות שהקונטקסט שלהן לא בהכרח ברור. משם עברנו לתצוגת המינרלים, וזה בהחלט היה מהמם! אולמות שלמים של מינרלים מכל הסוגים והמינים. אני והבן שלי עפנו! הבת שלי שכבר היתה ממש עייפה בשלב הזה גם התעניינה חלקית.
הבניין עצמו של המוזיאון הלאומי מבפנים מרשים מאד כמובן.
יצאנו משם אחרי שהיה כבר חשוך בחוץ, והלכנו לאורך כיכר ואצלב המוארת והמקושטת עד סופה, חזרה למסעדה שאכלנו בה יום לפני.
גם הפעם החוויה חזרה על עצמה, והם לא איכזבו.
משם הלכנו שוב באותו מסלול כמו יום קודם חזרה למלון. גיחה לסופר להשלמת מצרכים, וגיחה נוספת לבניין YMCA ברחוב Na Porici מהצד השני של הפלדיום כדי לראות את מעלית הפטרנוסטר. מעלית הפטרנוסטר זו מעלית שעולה ויורדת כל הזמן, ללא דלתות וללא כפתורים, ואנשים פשןט נכנסים ויוצאים ממנה תוך כדי תנועה. המעלית ממוקמת ישר מאחורי הדלפק בכניסה. לצערינו היא לא היתה בפעולה כשבאנו, לא בטוחה אם בגלל השעה המאוחרת או בכללי, כי היא היתה מגודרת.
:יום #6 - מעבר לפארק המים אקווה פאלאס:
הזמנו שוב את שירות ההעברות שציינתי בתחילת הפוסט, והנהג לקח אותנו מהמלון שלנו במרכז פראג למלון אקווה פאלאס שצמוד לפארק המים. הזמנו שם לילה אחד בסוויטת הפיראטים שהיתה מהממת! המלון עצמו נמצא במרכז מסחרי מחוץ לעיר, ואין מה לעשות מחוץ למלון. במלון עצמו יש כמה פינות מאד קטנות ומצומצמות למשחקים, אבל אין משחקיה של ממש. בעת הקבלה נותנים צמידים עם צ'יפ למבוגרים שמקנים כניסה לפארק המים. אתם מפקידים פיקדון עבור הצמידים, והפיקדון מוחזר לכם בצ'ק אאוט. השיטה הזו ממש נוחה - כל דבר שאתם קונים בפארק המים יורד מהחשבון שלכם בעת הצ'ק אאוט במלון, ואין צורך להסתובב עם ארנק בפארק המים.
הלילה שרכשנו במלון הקנה לנו כניסה חופשית לפארק המים (כולל סאונות ופיטנס) ביום ההגעה וגם ביום העזיבה לאחר הצ'ק אאוט, אז בפועל בילינו יומיים בפארק המים.
מן הסתם השתמשנו במתקנים המקורים בלבד בפארק המים, למרות שהיו כמה משוגעים שיצאו גם לבריכות החיצוניות.
האולם הראשי מחולק לחללים קטנים שבכל חלל יש משהו אחר - בריכת גלים עם הפעלות, עולם הילד לגילאים שונים בעומקים שונים ועם מתקנים שונים, ג'קוזי, ג'קוזי בר, בריכות עם יציאה החוצה מתוך המים לבריכות חיצוניות, ספינת פיראטים, כדורי ענק שנכנסים לתוכם (בתשלום נוסף). משם יוצאים 2 פרוזודרים למתחמים נוספים - חלל עם שלל מגלשות מים וחלל עם בריכת שחיה וג'קוזי. כל חלל כזה מוקף ב"נהר" עם זרימה שמכיל כל מיני מתקני נינג'ה בתוך המים, אזורי מערבולת, מפלים וכו.
הכל היה באמת באמת אחלה וכיף, למעט עניין אחד - בחלל של מגלשות המים בכלל ובנהר המקיף אותו בפרט כנראה מוסיפים איזשהו חומר למים. אני לא הרגשתי כלום, אבל הילדים האסמטיים שלי הגיבו לזה כל פעם במיידי בחנק מוחלט. שיעול מטורף על גבול החנק שנגמר פעמיים בזה שהבן שלי הקיא מרוב שיעול. בשניה שהיינו יוצאים מהמים ומהאזור הזה, השיעול היה נרגע ופוסק. וככה אצל שלושת הילדים, כל אחד בדרגת חומרה שונה בהתאם לאסתמה שלו.
בהתחלה לא הבנו ממה זה נובע, ולא קישרנו, אבל ככל שחזרנו לאזור הזה ומיד עם המגע במים הם נכנסו להתקף, הבנו שהמקור הוא שם. בהמשך שמתי לב לעוד ילדים קטנים שמסתובבים ומשתעלים בטירוף באזור הזה.
במגלשות קל לפספס את הגבלות הגיל, אני הייתי צריכה ממש לחפש את זה אחרי שבטעות עליתי עם הגדולים שלי למגלשה שממש לא מותאמת לגילם.
אין פיקוח כמעט בכלל.
היה נער אחד שעמד באחת המגלשות, ושאלתי אותו האם אני יכולה לעלות עם הבת שלי שעוד לא בת 4. אמר לי שכן, אם את מתגלשת יחד איתה. בהמשך ראיתי שהגבלת הגיל למגלשה הזו היא 10+. בכללי הילדים שלי לא זרמו על המגלשות ופחדו, הן מיועדות לגילאים יותר גדולים.
משאר הדברים מאד נהנינו.
אין סאונת ילדים, יש סאונות רגילות - בערום מלא.
בערב שילמנו על בופה ארוחת ערב במסעדת המלון - 30 יורו למבוגר, הילדים בחינם. שווה ביותר!
יום #7 - יום נוסף בפארק המים:
ארוחת הבוקר היתה נהדרת.
עשינו צ'ק אאוט, השארנו את המזוודות בשמירת חפצים, והלכנו לפארק המים. יש שם אינספור לוקרים, אבל כל צמיד מאפשר שימוש רק בלוקר אחד, מה שהיה קצת מאתגר כי בפועל אנחנו 5 אנשים עם 2 צמידים בלבד.
היינו בפארק המים עד השעה 17:00. בסיום משלמים את החוב על הרכישות בפארק (שנעשו לאחר הצ'ק אאוט) בקופות הפארק, ומוסרים את הצמידים שם.
כשחזרנו למלון, הנהג של ההעברה (אותה חברה שהשתמשנו בשירותיה לאורך כל הטיול) כבר חיכה לנו כדי לנסוע לשדה התעופה.
כשהסתכלתי בפלאפון, ראיתי שאל על עידכנו שיש דיליי של 45 דקות בטיסה. בפועל הדיליי לא מאד הורגש ולא השפיע הרבה. נתנו לנו קדימות לאורך רוב הדרך בגלל שאנחנו עם תינוק, נתנו להעלות את העגלה לטיסה בלי שום בעיה, ובכללי היחס של צוות הקרקע וצוות האוויר היה טוב.
