אנחנו זוג בגילאי 32 ו-28.
עשינו טיול ביער השחור בחודש מאי 2016. מאד מומלץ לבקר בחודש הזה כיוון שיש משמעותית פחות תיירים מאשר בחודשי הקיץ וכן כל היער השחור נמצא בפריחה – מרבדי פרחים צהובים על דשא ירוק, עצי פרי בפריחה – פשוט מקסים. יש הטוענים גם שבעונה זו יורדים פחות גשמים מאשר בקיץ, אך איני יכולה להעיד עד כמה זה נכון.
יום #1:
טסנו לציריך עם חברת סוויס אייר. בשדה התעופה בציריך שכרנו רכב מחברת Avis, ויצאנו לדרך.
התחנה הראשונה שלנו היתה עיירה בשם Sankt Blasien. בעיירה הקטנה הזו נמצאת הקתדרלה הגדולה ביותר באירופה. נכנסנו לתוכה, עשינו סיבוב בעיירה והמשכנו בדרכנו.
התחנה הבאה היתה מגלשת ההרים Hasenhorn Rodelbahn (ניתן למצוא אותה בשם זה גם בגוגל מפס) בעיירה Todtnau. עלות האטרקציה היא 9.5 יורו לאדם, וגם החניה היא בתשלום.
(*) התייחסות לענייני חניה – ברוב המחולט של המקומות החניה היא בתשלום, יש מדחנים שממוקמים במגרש החניה או ברחוב, והרבה מהם מוגבלים לכמה שעות ספורות.
חזרה למגלשת ההרים – תחילה עולים ברכבל כסאות לראש הפסגה, ושם תופסים מקום בתור כדי לעלות על מגלשת ההרים. התור אורך כחצי שעה, אך תוך כדי המתנה ניתן להנות מנוף יפה על העמק שמתפרש למטה וההרים שמסביב.
בכל קרונית יכולים להכנס עד שני אנשים. ניתן לשלוט במהירות בה יורדת הקרונית ע”י בלימה מכנית דרך הידיות שמחוברות לקרונית משני הצדדים. האטרקציה מומלצת מאד למי שמגיע עם ילדים.
התחנה האחרונה ליום הזה היתה מפלי Todtnau שממוקמים במרחק של כ-10 דק' נסיעה ממגלשת ההרים. ניתן לעשות שם מסלול הליכה מלא ולעבור דרך כל המפלים והמפלונים שבדרך, אנחנו הגענו לנקודת התצפית אל המפל הראשי (כ-10 דק' הליכה מהחניה), עלינו לראשו, ושם ישנו מפל נוסף. משם חזרנו חזרה לרכב ונסענו למלון.
המלון שלנו בשני הימים הראשונים היה Best Western Hotel Hofgut Sternen. המלון מצויין, ממוקם באזור מאד יפה, ועל הכביש הראשי שמחבר בין Freiburg ל-Titisee. השירות בו אדיב מאד, החדרים מרווחים, והארוחת בוקר מפנקת מאד! הסתייגות יחידה – לא ממליצה להזמין את חדר הביזנס שלהם עבור שני מבוגרים – החדר לא מותאם לזה, הוא קטן מדי, ויש בו מיטה וחצי ולא מיטה זוגית. החדרים האחרים מעולים.
יום #2:
ביום השני נסענו ל-Freiburg. יש מסביב למרכז העיר כמה חניונים גדולים מאד. חונים שם, ולפני העזיבה משלמים על החניה על סמך כמות השעות שבהן חנינו בחניון.
מאד מומלץ להגיע לעיר ביום שבת בבוקר כיוון שכל יום שבת יש שם שוק גדול של אוכל ופרחים שממוקם בכיכר המרכזית ליד הקתדרלה הראשית. חוויה שמומלץ לא לפספס.
העיר עצמה צבעונית מאד ויפה. בילינו שם חצי יום, ומשם נסענו לאגם Titisee.
באגם שכרנו סירת פדלים למשך שעה בעלות של 10 יורו. השייט היה נהדר, והחוויה מאד מומלצת. לאחר מכן טיילנו לאורך האגם להנאתנו.
יום #3:
ביום השלישי נסענו לעיירה Triberg. בדרך עברנו שדות עצומים שמלאים במרבדי פריחה צהובה. ב-Triberg התחלנו את הסיור שלנו מביקור במפלים. אלה המפלים הגבוהים ביותר בגרמניה. הכניסה היא בתשלום (4 יורו למבוגר, יש הנחה בגובה 0.5 יורו לסטודנטים). המפלים מאד יפים ומרשימים, ויש שביל שעולה במעלה המפל עד לראשיתו.
לאחר הביקור במפלים, נכנסו אל מוזיאון היער השחור, אשר ממוקם לא רחוק מהכניסה למפלים. הכניסה עולה 6 יורו למבוגר ו-4 לסטודנט. במוזיאון ניתן לחזות בתערוכת תלבושות שמאפיינת את היער השחור, בתוצרת המקומית בעבר ובהווה, להחשף להיסטוריה של בניית מסילת הברזל לאורך היער השחור, שעוני קוקייה כמובן, וגולת הכותרת לדעתי – מכשירי נגינה אוטומטיים שנבנו לפני מעל ל-100 שנה, אשר יכולים להחליף תזמורת שלמה. כאן, כדי לשמוע אותם בפעולה, עליכם להוסיף כסף. אמנם מדובר בתענוג לא זול במיוחד, אך אני ממליצה להפעיל לפחות את כלי הנגינה הראשי שמוצג באולם התצוגה הראשון (עלות של 5 יורו).
לאחר שיצאנו מהמוזיאון, הלכנו לאורך הרחוב הראשי, ונכנסנו לחנויות מזכרות. היער השחור ידוע בתעשיית שעוני הקוקייה שלו, ואכן בכל החנויות ניתן לחזות במאות שעוני קוקייה מכל הצורות והמינים. מומלץ מאד.
משם נסענו אל מחוץ לעיירה, אל עיירה בשם Schonach, שם נמצא שעון הקוקייה הגדול ביותר בעולם. המנגנון של שעון הקוקייה נמצא בתוך בניין שלם הנמצא בבעלות פרטית. ניתן להכנס פנימה בעלות של 2 יורו למבוגר, ויורו אחד לסטודנט/ ילד. אם אין לכם זמן עודף, לטעמי אפשר לוותר על האטרקציה הזו.
לאחר מכן נסענו לעיירה בשם Schiltach, במרחק של כ-50 דק' נסיעה מ-Triberg. העיירה מקסימה וציורית, מלאה בבתים צבעוניים שמקושטים בקורות עץ, ועומדים על גדת נהר. זהו מקום פחות מתוייר ומוכר, ואני ממליצה מאד לבקר בו.
ביום הזה ישנו בעיירה שנקראת Lauterbach, שנמצאת כ-20 דק' נסיעה מ-Schiltach, בצימר בשם Fehrenbacherhod Naturgastehaus. הצימר מקסים, וכך גם בעליו. יש בו 4 חדרי אירוח סה”כ, בכל חדר יש מרפסת ענקית, והוא ממוקם בראש גבעה בין שדות ויערות. אני ממליצה עליו בחום.
יום #4:
בבוקר נסענו למוזיאון תחת האוויר הפתוח שנמצא ב-Vogtsbauernhof. המוזיאון מכיל קרוב ל-20 מבנים של חוות מאזור היער השחור מתקופות שונות. הבתים מקוריים והועברו במיוחד ממקום מוצאם המקורי אל המוזיאון. ניתן לבקר בתוך כל אחד מהם ולראות איך חיו פעם. בנוסף, המקום מכיל מגוון חיות משק, ולפעמים (כנראה בעיקר בחודשי הקיץ) נערכות שם גם הדגמות והפעלות כאלה ואחרות, כך שהמוזיאון יכול להיות מעניין גם עבור ילדים.
משם נסענו לבאדן-באדן, כשעה וחצי של נסיעה.
בבאדן-באדן התאכסנו במלון Quellenhof Sophia שהיה פשוט נהדר – חדרים מרווחים, שירות מעולה, והעיקר – מיקום מנצח – דקה הליכה משני המרחצאות העיקריים והמפורסמים ביותר בעיר – Caracalla ו-Freidrichsbad. תחילה לקחנו אופניים במלון ויצאנו לסיבוב רכוב ברחבי העיר. בין היתר ביקרנו בפארק היפה שבמרכזו זורם נחל.
לאחר מכן חזרנו למלון, החלפנו בגדים, לקחנו איתנו מגבת (חשוב!), והלכנו למרחצאות Caracalla. עבור שעתיים וחצי שילמנו 15 יורו לאדם, המלון מספק הנחה מסויימת לאורחיו. הביקור במרחצאות מומלץ מאד, ומעבר להנאה המובטחת מהווה גם אטרקציה מאד מעניינת. הקומה הראשונה מכילה מגוון גדול של בריכות עם מים בטמפרטורות שונות, מפלים, זרמים כאלה ואחרים שיוצאים ממקומות שונים, אזור מקורה ואזור באוויר הפתוח, שתי סאונות, והכל בנוי בצורה יפהפיה שמשרה אווירה מאד נעימה ומרגיעה על המבקרים.
ההרפתקנים יותר שמביניכם יכולים לעלות לקומה העליונה, שם יש מגוון עצום של סאונות, שכל אחת מהן מיוחדת במינה ולא דומה לאחרות. בקומה זו יש להוריד את הבגדים ולהשאר בעירום. מיותר לציין שאין הפרדה בין גברים לנשים. ביררנו, ונאמר לנו שמי שלא מעוניין להתפשט יכול להתעטף במגבת ולהשאר איתה לאורך כל השהות בקומה העליונה, אך את בגד הים הוא יצטרך להוריד בכל מקרה.
יום #5:
ביום הזה נסענו לפארק אירופה למשך יום שלם, נסיעה של כ-50 דק' מבאדן באדן. בחרנו ביום באמצע השבוע כדי להמנע מתורים ארוכים, ובשילוב עם הגשם שירד במהלך הבוקר אכן הגיעו יחסית מעט מבקרים לפארק, מה שאפשר לעלות על רוב המתקנים כמעט ללא המתנה.
הפארק גדול מאד ומכיל הרבה מתקנים ומופעים. אפילו ביום לא עמוס בתורים לא ניתן להספיק לעלות על הכל.
מהתרשמותי האישית, הפארק שם דגש חזק מאד על רכבות הרים (סה”כ 12 בכל הפארק), ופחות על מתקנים יותר רגועים. חלק מהמתקנים הרגועים יותר שעליתי עליהם היו מאכזבים למדי. כך שאם אתם חובבי רכבות הרים, זהו המקום בשבילכם. אם אתם לא, ומגיעים בלי ילדים, קחו את זה בחשבון. אם אתם מגיעים עם ילדים קטנים, אני מאד ממליצה על אזור האגדות – אמנם הכל בגרמנית, אבל עדיין ממש מקסים! אפילו בתור מבוגרים התלהבנו.
מעבר לזה בפארק יש הרבה מופעים. המרשים ביותר שהלכנו אליו היה מופע על הקרח, ואני מאד ממליצה.
בגדול הפארק מחולק לאזורים כאשר כל אזור הוא מדינה אחרת באירופה – התפאורה בה בהתאם, האוכל בהתאם וכך גם החנויות מזכרות, המופעים והמתקנים. נתקלתי בלמטייל בטיפ שבו צורף קובץ שמכיל את כל המתקנים והמופעים בפארק ומכיל מידע מפורט מאד לגבי כל אחד ואחד מהם, וכל זה בעברית – שווה להשקיע קצת זמן ולחפש את הטיפ הזה – שימושי מאד!
לאחר שהפארק נסגר, חצינו את הגבול עם צרפת, ונסענו לעיירה בשם Ribeauvillé, שם ישנו בצימר בשם Gite Meyer-Liss. אמנם החדר היה קצת קטן, ולא היתה בבניין מעלית, המארחת היתה מקסימה, החדר היה מאובזר היטב למי שמתכנן לבשל, וכן ארוחת הבוקר היתה טובה. העיירה עצמה קטנה וציורית, ויש ממנה נוף על מבצר שנמצא במעלה ההר.
יום #6:
בבוקר נסענו לעיירה שכנה, הנקראת Riquewihr, שנמצאת כ-10 דק' נסיעה מהעיירה בה ישנו. מרכז העיירה ציורי מאד, עם בתים צבעוניים שמקושטים בקורות עץ, חנויות מזכרות, מאפיות שמוכרות פרצלים ועוגיות מקומיות, והמוכרים שמציעים לעוברים ושבים לטעום מהן, מרתפים לטעימות של יינות מתוצרת האזור, האווירה מקסימה והעיירה יפה מאד, ומאד מומלצת לביקור.
משם נסענו לעיר Colmar שממוקמת כ-20 דק' נסיעה מ-Riquewihr. העיר מוכרת בעיקר בזכות אזור במרכז העיר שנקרא “ונציה הקטנה” – בתים צבעוניים מקושטים בקורות עץ שעומדים על גדת נהר שבו אפשר לשוט בסירה (6 יורו לאדם לחצי שעה). בנוסף אפשר לטייל בכל מרכז העיר, לבקר בבית הראשים (נמצא ברחוב Rue de Tetes) ועוד.
משם חצינו את הגבול, חזרנו לגרמניה, ונסענו למקום הלינה שלנו ללילה הזה – Best Western Hotel Hofgut Sternen שבו לנו בשני הימים הראשונים (נסיעה של כשעה).
יום #7:
בבוקר התחלנו מאגם קטן בשם Windgfällweiher, כ-25 דקות נסיעה מבית המלון. טיילנו סביבו, בצד אחד שלו המסלול עובר דרך יער, בצד השני המסלול קצת מתרחק מהאגם ועובר ליד מסילת ברזל.
3 דקות נסיעה משם נמצא האגם הגדול ביותר ביער השחור – Schluchsee. החלטנו לטעום שם את עוגת היער השחור המפורסמת. נכנסנו לתוך העיירה עצמה (כביש שעולה למעלה), ופנינו בו שמאלה כמעט עד הסוף. שם נמצא בית קפה מרשת Cafe Backerei (Cafe Hug). יש גם שילוט אליו. העוגות שם היו מעולות, ונשקף ממנו נוף לאגם. מומלץ מאד.
לאחר שטעמנו מהעוגות, הלכנו לעבר הרציף (נמצא כ-10 דק' הליכה מחוץ לעיירה, ניתן לזהות לפי כל סירות הפדלים שחונות על החול), ולקחנו שייט בספינה לאורך האגם. השייט אורך שעה ו-10 דק', יש 4 תחנות שהספינה עוצרת בהן, והעלות הינה 9.5 יורו לאדם.
מ-Schluchsee נסענו לכיוון שוויץ, חצינו את הגבול, והגענו למפלי הריין המפורסמים (כשעה וחצי של נסיעה). במפלי הריין הגענו לצד של הטיילת (ולא של הטירה), שם ניתן לקנות כרטיסים למסלולי שייט שונים אל המפלים. אנחנו קנינו שניים – שייט מעגלי שבו ניתן לראות את המפלים ממש מקרוב ומכל הכיוונים (כ-6 יורו לאדם), ושייט אל הסלע שנמצא במרכז המפלים (כ-10 יורו לאדם). שם ניתן לרדת מהסירה ולעלות לראשו וכך לראות את המפל ממרכזו עם נוף פנורמי לכל הכיוונים.
מומלץ גם לטייל לאורך הטיילת כדי לראות את המפלים מזוויות שונות.
משם נסענו אל בית המלון הבא שלנו – Bodensee-Hotel Kreuz שנמצא לא רחוק מאגם Bodensee, שהינו האגם השלישי בגודלו באירופה. המלון מעולה, ומאד מומלץ.
יום #8:
בבוקר נסענו לעיירה Meersburg שנמצאת על גדת אגם Bodensee, מרוחקת כ-10 דק' נסיעה מהמלון. העיירה מאד יפה וצבעונית, ויש בה ארמון חדש וטירה ישנה. נכנסנו לביקור בטירה, שעלה 12.5 יורו לאדם. הביקור מקיף מאד ומעניין. ניתן לעלות למגדל של הטירה עם מדריך בלבד, ולצערי ההסברים היו אך ורק בגרמנית. מהטירה נשקפים גם נופים על האגם ועל העיירה.
לאחר הביקור בטירה ירדנו אל הטיילת שעל גדת האגם וטיילנו לאורכה.
משם נסענו לעיירה בשם Lindau, אשר נמצאת גם היא על גדת האגם, אך דרומה יותר (כ-45 דק' נסיעה). העיירה נמצאת על גבי חצי אי שבולט אל תוך האגם. גם היא מאד ציורית ויפה, ונשקפים ממנה נופים מיפים אל האגם.
משם נסענו חזרה לשדה התעופה בציריך (כשעה וחצי נסיעה).
