ב 13 למאי 2019 יצאנו לטיול בפורטוגל. בזמן התכנון הבנתי שיש הרבה מה לראות ועל הדרום נוותר.ולא רק עליו אלא עוד נקודות ענין..בזכות ההיסטוריה של פורטוגל על “קו התפר” בין אירופה לאפריקה אמצא בה כפרים עתיקים שהזמן כמעט עמד בהם מלכת, וגם בערים אמצא מבנים מענינים: ארמונות, טירות וכנסיות. דאגתי היחידה היתה באשר לכמות טיולי הטבע שאצליח לשלב, נדמה היה שהנופים פחות מרהיבים. בסופו של דבר גם לא הגענו לכל היעדים המתוכננים.

התלבטתי מאוד מה לכתוב בבלוג. לציין את היעדים בטיול ברור אבל לכתוב עליהם? אחרים עשו ויעשו זאת טוב ממני. מידי פעם אני קוראת על עוד מקום מעניין או יפה שלא שמעתי עליו טרום טיול.

אז החלטתי לחלק את הסיפור לשלושה פרקים:

פרק ראשון ובו שמות המקומות המתוכננים לבקור בכל יום.

פרק שני: קצת יותר מידע על מרחקים וזמנים מתוכננים כולל קישור למפה. למי שמתעניין בתכנון אפשרי - יש ימים שתכנם או ההספק האפשרי היה לוט בערפל, לכן בפועל היו שינויים. לפעמים היה קשה להתמצא, ולהגיע ליעד, לפעמים עייפנו או הגענו לרויה בחוויות היום.

פרק שלישי ארוך ארוך ובו סיפור הטיול, החויות והביצוע בפועל + צילומים. לכל יום טיול יש קישור בפרק א'.

ולסיום,איני נותנת המלצות על מקום זה או אחר כי כל אל כל אחד “מדבר” משהו אחר ובסופו של יום גם אם הכניס לתכנון יעדים שנראו לו “לא שווים” הוא עשוי להנות בהם (ולהיפך).

פרק א – נקודות ענין בתכנית

1. יום ב' 13 למאי : טיסה לבאזל . 

2.יום ג' 14 למאי: טיסה לליסבון 11:15-13:45. המרכז העתיק של העיר: ככר רוסיו מנזר כרמו, תצפית אלקנטרה, שער אוגוסטה וככר המסחר.

3. יום ד' 15 למאי: רובע בלם- אנדרטת המגלים, מגדל בלם, מנזר ז'רונימוס, גן טרופי? מוזיאון הכרכרות, הצצה לקונדיטוריה pasteis de belem. ואולי:LX Factory, שוק אוכל Time Out.

4.יום ה' 16 למאי: רובע אלפמה- תחנת מטרו Santa Apolonia, מנזר São Vicente de Fora, תצפיות בדרך לטירת Sao Jorge. מוזיאון הפאדו? מוזיאון  Azulejo .

5.יום ו' 17 למאי: השלמות בליסבון בבוקר, Evora.

6.שבת 18 למאי: Evora, Evoramonte Estremoz, Borba,Elvas, Marvao כ78 

7.יום א' 19 למאי:  Marvao, Castelo de Vide, Vila Velha de Ródão, Castelo Branco,Monsanto, Covilha

8. יום ב' 20 למאי: , Belmonte, Sortlha ,

9.יום ג' 21 למאי:כפרי הצפחה: Piodao ,Cerderia , מפל המים Fraga da Pena ליד Benfeita.

10.יום ד' 22 למאי: פסגת Torre דרך עמק הקרחונים לManteigas . מפל Poço do Inferno 

11.יום ה' 23 למאי: Guarda, Trancoso, Sao Joao da Pesqueira,Ervedosa do Douro. מוזיאון בעמק Coa

12.יום ו' 24 למאי: עמק הדואורו: יקבים. Peso da Régua, pinhao

13.שבת 25 למאי : עוד בעמק דאורו.

14.יום א, 26 למאי: Caza de Mateus לVila Real.. Amarante, Guimaraes

15.יום ב' 27 למאי: ,Bom Jesus de Monte., Braga,Barcelos, Porto

16.יום ג' 28 למאי:פורטו

17.יום ד' 29 למאי:פורטו

18.יום ה' 30 למאי:Aveiro, Válega, Costa Nova . פורצלן ב Ilhavo

19.יום ו' 31 למאי: ליער ,Bussaco, Coimbra, Tomar גשר פיליפינה

20.שבת 1 ליוני: castelo de Almoroul) Tomar, Aqueduto de Pegoes, Batalha, Fatimaאי בנהר,מערת mira de aira cave?)

21.יום א' 2 ליוני: , Tomar, Alcobaça Monastery, Nazare,Obidos, Peniche, Colares

22.יום ב' 3 ביוני:sintra ארמונות

23.יום ג' 4 ביוני:Cabo da Roca, Cascais,

24.יום ד' 5 ביוני: טיסה

פרק ב'

פרוט מרחקים וזמנים מתוכננים+קישורים למפה

1. יום ב' 13 למאי : טיסה לבאזל 12:15-15:45 . לינה במלון Brit בקרבת שדה התעופה.

2.יום ג' 14 למאי: טיסה לליסבון 11:15-13:45. נסיעה למלון Turim Marques , התארגנות וטיול אחר הצהריים בתצפיות קרובות Alcantara ליד מנזר Carmo , או ירידה דרך השדרה מככר פומבל עד חוף הים. https://goo.gl/maps/58AtuN3C1RJmd8SY9.

3. יום ד' 15 למאי: רובע בלם- אנדרטת המגלים, מגדל בלם, מנזר ז'רונימוס, גן טרופי? מוזיאון הכרכרות, הצצה לקונדיטוריה pasteis de belem. ואולי: LX Factory, ו Time outשוק אוכל https://goo.gl/maps/Kynh7kRHT5dY6GED6

4.יום ה' 16 למאי: רובע אלפמה- ת. מטרו Santa Apolonia, , הפנתאון, מנזר São Vicente de Fora, תצפיות בדרך מטירת Sao Jorge. מוזיאון הפאדו? מוזיאון Azulejo ספק אם נגיע כי קצת מרוחק. https://goo.gl/maps/vEcRgut1U9NVUDs59.

5.יום ו' 17 למאי: השלמות בליסבון בבוקר, יש פארקים קרובים למלון ובצהריים נסיעה של 130 ק”מ כ1:15 שע' לEvora. טיול ערב בעיר: האקוודוקט, כנסיות ושרידי מקדש רומי

6.שבת 18 למאי: מEvora עד Manteigas

מEvora לElvas כ-84 ק"מ, כ1:15ש' בנסיעה ישירה. ניסע על כביש 18N נעצור ב Evoramonte או ב Estremoz, בBorba? כשעה וחצי נקדיש לבקור באלווס כולל עליה לשרידי המצודה+ארוחת צהריים.

מ Elvas ל Marvao כ78 ק"מ 1:15שע'. אם יהיה זמן וכוח יש נקודת ענין לפני מרבאו בסטיה קלה מהדרך נמצא Ponte Velha da Portagem. כאן עברו האנוסים. https://goo.gl/maps/JnbTYRtPvKD7qAFs9

אחר הצהריים ערב במרבאו . נספיק לטייל במרבאו כ 2-3 שעות. יש שרידים עתיקים לא רחוק מהמלון.

7.יום א' 19 למאי: מ Marvao ניסע דרך Castelo de Vide המרחק כ11 ק"מ כ 20 דקות. בקור אפשרי ב Castelo de Vide כשעה וחצי. עד-11:30 בערך,

בהמשך כדאי לנסוע דרך 18N ל Vila Velha de Ródão לתצפית על הנהר (44 ק”מ) ומשם עוד 34 ק”מ לCastelo Branco סה”כ נסיעה של כשעה ו3/4 89 ק”מ, כדאי לבקר בקסטלו ברנקו בבית הבישוף עם גן יפה . נספיק?

מקסטלו ברנקו לMonsanto כשעה+ 52 ק”מ. ממונסנטו כ68 ק”מ כ 1:15 שע' לCovilha.

https://goo.gl/maps/SQdHKEf462YjA8xNA

8. יום ב' 20 למאי: חצי יום בסורטלה ובלמונטה. https://goo.gl/maps/wSUnoF1vtriH81we7 סה”כ כ75 ק”מ נסיעה של 1:20 ואחר הצהריים מנוחה.

9.יום ג' 21 למאי:כפרי הצפחה: הנסיעה איטית מ Covilha ל Piodao כ70 ק”מ מעל שעה וחצי נסיעה ). נצא למסלול רגלי בפיאודאו . ובסיומו נחליט עם לנסוע ישירות לסרדיירה (20 ק”מ בחצי שעה) ואולי נספיק להגיע למפל המים Fraga da Pena שליד Benfeita. מסלול זה כ31 ק”מ כשעה נסיעה.

https://goo.gl/maps/ADigZjUZrMs

10.יום ד' 22 למאי: נסיעה מסרדיירה לפסגת Torre כ 60 ק”מ. לפחות שעה וחצי ומשם דרך עמק הקרחונים כ 22 ק”מ , 40 דק' לManteigas . נעצור ליד פסל Senhora da Boa Estrela ואולי נספיק להגיע למפל Poço do Inferno קרוב למנטייגאס.

https://goo.gl/maps/p4HdeLJTPuLfSuQv7

11.יום ה' 23 למאי: מ Manteigas ל guarda, כ-59 ק"מ 1:15 דק' נסיעה, אם נכנסים לבלמונטה.

מ Guarda ל Trancoso כ-35 ק”מ, 1/2 שעה.

Trancoso ל Sao Joao da Pesqueira המרחק 52 ק"מ 50 ד'.

נסיעה על 222N ל Ervedosa do Douro ללינה, עוד 8 ק"מ כ15 דקות.

לבדוק האם כדאי להכנס לעמק קואה, אם אפשר לבקר רק במוזיאון.

https://goo.gl/maps/5LL6jdKWTyNbvp6h7

12.יום ו' 24 למאי: סיור בסביבה. אולי ביקבים? יקב סנדמן lSandeman Quinta do Seixo, Valença do Douro,

בקור ב Peso da Régua ב pinhao . אפשר לצאת לשייט בנהר שעתיים. https://goo.gl/maps/P2SVBooVApv35Zn2Al

13.שבת 25 למאי : עוד בעמק דאורו. https://goo.gl/maps/1VBrwLYL3NP2

14.יום א, 26 למאי: נסיעה לארמון Caza de Mateus קרוב לשעה מPinhao. שהייה בארמון כשעה וחצי. נסיעה של כ10 דקות לVila Real. אולי יש בה מה לראות.

נסיעה של כ 3/4 שעה לAmarante . סיור של כשעה. + נסיעה ל Guimaraes כשעה.

סיור ב Guimaraes ולינה בה.

https://goo.gl/maps/dbcbGz2mm1nkxzn28

15.יום ב' 27 למאי: נסיעה של 22 ק”מ כשעה ל Bom Jesus de Monte. בגוגל 35 דק'.

בקור במקום כשעתיים.

נסיעה ל Braga כ9 ק”מ 20דקות. עיר מקסימה.נוסדה לפני 2000 שנה על ידי הרומאים. אפשר לבלות בה כ4 שעות.

אולי נעבור בBarcelos 40 דק' נסיעה 22 ק"מ.

נסיעה ישירה 60 ק"מ לפורטו 1 ש'

הגעה לפורטו בערב.

https://goo.gl/maps/rjdn7MJHyxraU6aH8

16.יום ג' 28 למאי:פורטו- יש המלצות על יעדים בנפרד.

17.יום ד' 29 למאי:פורטו

18.יום ה' 30 למאי:מפורטו לAveiro כ50 דקות. כ 80 ק"מ.

בדרך אפשר להכנס ל Válega לראות כנסיה מרשימה . כ 44 ק"מ מפורטו 40 דק'

עוד 35 ק"מ עד Aveiro. אפשר להכנס ל ב Costa Nova (עירת דייגים?) סיור בעיר העתיקה כ3 שעות בעיר כולל שייט. יש רכבי טוק טוק ליד המעגן.

מומלץ לבקר במתחם של יצרנית מוצרי פורצלן, קרמיקה וקריסטלים איכותית פורטוגלית הנקראת ויסטה אלגרה. המתחם נמצא מספר קילומטרים דרומית לאביירו בעיירה איאבו Ilhavo בכתובת Largo da Vista Alegre, Ilhavo. יש מוזיאון על חיי הדייגים

עד למלון ליד יער בוסאקו 50 ק"מ כ50 דקות. https://goo.gl/maps/ZceuTPgJVCV1oanf6

19.יום ו' 31 למאי: ליער ,Bussaco טיול 3 שעות

ליד Convent of Santa Cruz נמצא המודיעין. (זה גם מול המלון)

ולCoimbra עוד שעה נסיעה. בקור בCoimbra 3-4 שעות, הגיוני? צריך פחות או יותר?

כ80 ק"מ 1 שעה ללינה קרוב ל Tomar

אם נוסעים לראות את גשר פיליפינה 123 ק"מ שעה וחצי. יותר מידי/

https://goo.gl/maps/VmHdR5USMJjG24vQ7

20.שבת 1 ליוני: מהחוה לטומאר כ1/2 שעה 16ק"מ. בקור בTomar 3ש' ?

4 ק"מ לאקוודוקט Aqueduto de Pegoes . אולי נעצור.

מהאקוודוקט נסיעה ל Batalha 44 ק"מ כ 50 דקות. בקור 1:30 +ארוחה.ש'

מ Batalha לפטימה 17 ק"מ כחצי שעה. בקור ב כשעה וחצי.

מפטימה 20 ק"מ לחווה דרך 357N, הדרך ארוכה בהרבה, לצפות במבצר על אי בנהר castelo de Almoroul

נסיעה של 46 ק"מ כ 50 דקות לmira de aira caves. בקור 1:30?

https://goo.gl/maps/H74JyoKcPPH2cbXR6

21.יום א' 2 ליוני: מTomar נסיעה למנזר Alcobaça כ 68 ק"מ כשעה. בקור במנזר כשעה.

נסיעה ל Nazare כ 16 ק"מ 20 דקות.

מ Nazare לObidos כ 40 ק"מ, נסיעה כשעה,

מObidos לPeniche כ26 ק"מ 35 דק'

מ Obidos ישירות ללינה בEugaria CountryHouse המרחק 101 ק"מ כשעה וחצי.

ו מPeniche המרחק ללינה 117 ק”מ כשעה ו3/4

https://goo.gl/maps/vHLtNAt8QAjbSiQQ7

22.יום ב' 3 ביוני: בקור בסינטרה, בארמון ובארמנות:Pena ו Monserrate אולי Castelo dos Mouros ו Regaleira

https://goo.gl/maps/ebBU6w8UtT1wirkbA

23.יום ג' 4 ביוני:Cabo da Roca, Cascais,

https://goo.gl/maps/AFWZcJaTKCp

24.יום ד' 5 ביוני:מהלינה בסינטרה לשדה התעופה של ליסבון. 40 דק' כ38 ק"מ

16:40 טיסה לבאזל

25.יום ה' 6 ביוני:טיסה מוקדמת ארצה

סיכום

פרק ג'

מה הספקנו, היכן טיילנו

יום ב'

יום טיסה לבאזל. אמנם לא חלק מנופי פורטוגל אבל חלק מהחויה הישראלית-נתב”ג. אפשר לדלג.

הטיסה מתוכננת ל12:15 יצאנו מנתב"ג בטיסת איזיג'ט לבאזל מטרמינל 1,.המתנו 5 דקות לתשאול הבטחוני. הדלפקים היו כבר פתוחים, 10 דקות המתנה למסירת המזוודות, 3 דק המתנה לבידוק הציוד האישי .... והמון דקות המתנה לטיסה. הזדעזענו לגלות שליד שער 30 ריח מצחין נישא באויר, ואין מקומות ישיבה קרובים (עולם שלישי). רוב הזמן ישבנו או התהלכנו באזור שבו יש ספסלים וחיכינו להודעה שהשער נפתח.

...ב11:30 נפתח שער "העליה למטוס". נשמע מעודד אלא שבפועל היה תחילתו של סיוט שנמשך מעל רבע שעה, שהרגיש כזמן ארוך של המתנה בתוך "אולם" היציאה התחתון שהיה גדוש, והדלתות סגורות. חם ומחניק ומחכים לאוטובוס שיסיע למטוס..אחרי כ5 דקות התחלתי לסבול מחוסר חמצן ובקשתי להתקרב לדלת. היה שם "איש קשר" שהיה אחראי על פתיחת הדלת. שאל אותי למה אנחנו לא עושים באלגאן.זה לא הגיוני שכך כולאים אותנו... בלשון המעטה-לא נעים ולא מכובד אבל כל הקהל היה מנומס והמתין בסבלנות

שאלתי את עצמי מה חושבים התיירים…

נחתנו ב15:30 כמתוכנן. מזג האויר היה נוח. תוך שעה היינו מחוץ לשדה התעופה, בצד הצרפתי. המתנו להסעה של מלון Brit שהגיעה 15 דק' אחרי שהודענו שהגענו. בשעה 17:00 הגענו למלון שנמצא ב Blotzheim והיינו אופטימיים לגבי אפשרות הבקור בבאזל אבל עד שקבלנו מפתח לחדר, הסבר, הרשמה להסעה בבוקר והתארגנו בחדר היה כמעט 6 בערב. ויתרנו על טיול בבאזל ויצאנו לצעידה למאפיה הכי קרובה בכפר. היה קריר ונעים. פעמוני הכנסיה היפה של הכפר צלצלו בדיוק כשהתקרבנו אליה. 

ב2.5 אירו קנינו מאפה תפוחים ושנק קינמון לארוחת בוקר. ויתרנו על חיפוש מסעדה ליד סופרמרקט כלשהו, לא ממש על הדרך, (בכלל כבר פתוחה בשעה זו?). חזרנו לארוחה במסעדת המלון (שהמליצו עליה במאפיה). איך שלא יהיה זה היה אוורור מצוין אחרי יום מתיש.

2.יום ג' 14 למאי 

אנחנו משכימי קום ושמחנו שהחדר במלון מצויד בקומקום ומיקרוגל. המאפים שקנינו אמש היו טעימים. ב 09:05 נסענו לשדה התעופה בהסעה של המלון. יש לציין שבמלון הציעו לנו לצאת מאוחר יותר (שעה וחצי טרום טיסה מספיק) אבל בתכנון שלנו ארוחת בוקר בשדה התעופה . הזמן הספיק בדיוק.העליה למטוס החלה ב10:35. הטיסה יצאה מוקדם

נחתנו בליסבון בשעה 13:00 למרות שהנחיתה היתה מתוכננת ב13:45. כיון שזו טיסה פנים אירופאית היציאה זריזה. למונית לא חיכינו הרבה זמן הדרך פנויה. חויה ראשונה לא נעימה. כמו שהזהירו אותנו, נהג המונית רימה אותנו. ביקש 27 אירו בטענה שברכב שלו 7 מקומות. הטעון מגוחך כשמדובר במונית ספיישל. לא השתכנעתי והוא לא השתכנע להוריד מחיר ואף דרש עוד אירו. ואיך מתווכחים כשאין שפה משותפת? שזה יהיה הנזק היחידי.

ב14:00 כבר הגענו למלון Turim Marques hotel.

לא טיילנו במרכז העיר כמתוכנן כי יומיים לפני היציאה לדרך גיליתי את האפשרות לטייל עם נימי, נרשמנו ל2 טיולים ולא הספקתי לחשוב על משהו אחר. מחר בבוקר נטייל עם נימי במרכז העתיק ומחרתיים אחר הצהריים באלפמה.

אז מה עושים עכשיו? אחרי מנוחה קלה החלטנו לנסוע לרובע בלם. תחנת המטרו קרובה, בככר מרקס דה פומבל.

הפסל בככר פומבל נישא ורם. למעשה אני לא מבינה למה הדמות עומדת על עמוד כל כך גבוה? קשה לראות אותה. ירדנו לתחנת המטרו. איפה קונים כרטיס? באשנב קרוב תור ארוך, זה בכלל קופת כרטיסים? (אנשים עמדו עם טפסים ביד) הצלחנו להגיע ל"אשנב" אחר מתאים (למרות שחשבנו בהתחלה שזה דלפק להחלפת כסף או משהו אחר כי ראינו שבו מתקדמים מהר..).רכשנו כרטיסים אישיים ל72 שעות. קיבלנו הסבר איך להגיע לבלם. להבין איך להגיע לרציף של המטרו המתאים היה קצת יותר מסובך (השילוט היה מעבר למדרגות. לא היה במקום שהתאים להגיון שלי)

נסענו במטרו עד, Terreiro do Paçoמכאן הלכנו לתחנת טראם 15 בככר קומרסיו. ההליכה לא היתה נעימה במיוחד בגלל עבודות בדרך.

בככר המסחר, לא רחוק משער אוגוסטה חיכנו לטראם שהגיע די מהר והיו בו היו מקומות ישיבה. היה נוח מאוד.

נוף העירוני במהלך הנסיעה ממש מרשים. הבתים מצופי אריחים "Azulejos", הגשר הגבוה, מוסך לטראמים, ציורים על קירות, ישן מול חדש.. ועוד. ירדנו בתחנת Belem שנמצאת בעצם רחוק ממגדל בלם אבל די קרוב למוזיאון הכרכרות, וקרוב לפינה הצפון מזרחית של שלשת הפארקים שבדרך לאנדרטת מגלי הארצות. הראשון Afonso de Albuquerque Garden , בשני פגודה מוזהבת ובהמשך מזרקה שלא פעלה

מדרום לה חצינו את הכביש דרך מעבר תת קרקעי אל אנדרטת מגלי הארצות. בהחלט מבנה מרשים.

המשכנו דרך הטילת (הפסקת שתיה ואוכל) אל המרינה והלאה עד למגדל בלם. הגענו למגדל רק ב18:05.

עדיין ראינו אנשים למעלה אבל נסגר ב 18:00. לא נורא. הלכנו לצידו השני של המגדל. היתה אוירה נעימה. זמרת הנעימה את הזמן על רקע הנוף היפה. המשכנו לטייל, בחזור. חצינו את הכביש על גשר קרוב לפארק ושמנו לב שהמזרקה שהיתה מושבתת כשטיילנו לידה עובדת עכשיו. הגענו למרכז התרבות והלכנו בשביל שחוצה אותו. מולנו התגלה מנזר ג'רונימוס במלוא גודלו. מרשים, חצינו את הכביש, הלכנו לאורך המנזר והגענו לכנסיה שהיתה פתוחה. התפעלנו מאוד. מלאכת מחשבת. בהמשך הדרך התרשמנו מהתור ל Pastéis de Belém פסטריה דה בלם, (לא תכננתי לטעום). אהבתי את המוצרים בחנות "Ale Hop". עברנו ליד החומה של ארמון בלם וחצינו את הכביש כי כאן ממוקמת תחנת האוטובוס 727 איתו חזרנו למלון. גם בדרך זו מאוד נהניתי ממראה הבתים והסימטאות המרוצפות בעליות וירידות. למלון הגענו ב8 בערב עייפים אך מרוצים.

יצאנו לאכול .. לא מכירים את המסעדות., מסתמכים על גוגל. 2 מסעדות לא נראו לנו והתבייתנו על השלישית - מסעדת Duk. (שנמצאת במלון ששייך לאותה רשת של המלון שבו אנו לנים). לקח זמן עד שקיבלנו אוכל אבל האוירה היתה נעימה והאוכל היה טעים. במלון שלנו יש כנראה מסעדת סושי אבל לא ראינו בה יותר מ2 סועדים.

3. יום ד' 15 למאי

היום טיול במרכז העתיק של ליסבון עם נימי ובנוסף...

ב09:15 ירדנו ברגל מהמלון לככר רוסיו, ב10:00 מתחיל הטיול המאורגן של נימי. הקדמנו. עברנו בכיכר, היו כמה מדריכים עם שמשיות, עברנו למדרכה ליד מקדונלדס. כאן נקודת המפגש. את נימי לא ראינו. הסתובבנו עוד קצת וכשחזרנו ראינו התקהלות קטנה. זאת הקבוצה שהתאספה סביב נימי והסתירה אותו. הסיור מתוכנן עד 13:00בצהריים. ממקדונלד פנינו לכיוון התיאטרון הלאומי ופנינו ימינה לככר קטנה Largo de São Domingos. כאן נצבת אנדרטה בצורת 1/2 כדור גדול ובחתך צורת מגן דוד. זכר ל4000 יהודים שנרצחו באכזריות בשנת 1506. בפינת הככר עצרנו ליד חנות קטנה a ginjinha registada שבה מוכרים ליקר דובדבנים (Ginja) בעיקר לתיירים. נכנסנו לככר רוסיו היא ככר Dom Pedro IV שמרוצפת בצורת גלים שגורמים ברגע הראשון לקצת "מחלת ים" – סחרחורת.

עברנו ליד Elevador de Santa Justa מעלית סנטה יוסטה שתמיד יש אליה תור..טיילנו בקבוצה קטנה עד ככר קומרסיו Praça do Comércio ,

עם נקודות ענין שאני לא הייתי מתמקדת בהן. ליד מאפיה שמכינה מיני עוגות מרובות חלמונים ובינהן כמובן גם pastel de nata, קיבלנו הסבר על הפסטריה של בלם וה"חיקויים". נכנסנו לחנות לממכר קופסאות סרדינים מיוחדות בה ירדנו למרתף וקיבלנו הסבר על תהליך היצור. עצרנו ליד החנות של רונלדו (מעניין?אותי לא),.

בככר קומרסיו נכנסנו לשרותים המעוצבים ,The sexiest WC on earth

שינינו כוון והלכנו עד תחנת המטרו Baixa Chiado, נעזרנו במדרגות הנעות שבה למעבר לבאירו אלטו. עברנו ליד Statue of António Ribeiro, בקרנו בככר Praça Luís de Camões . נכנסנו לPop Cereal Café. וגם לחנות לממכר ציוד לציירי הרחוב, שפה ושם עצרנו ליד יצירות מרשימות שלהם. הסיור המודרך הסתיים בתצפית אלקנטרה,שממש צמוד אליה עולה ויורדת המעלית גלוריה.

נהנינו מסושי מעולה מול התצפית. ארוחה משביעה כולל שתיה ב20.80 אירו לשנינו.

המשכנו לטייל- במורד רחוב R. de São Pedro de Alcântara נכנסנו לכנסיה המדהימה sao roque.

המשכנו לpop cereal cafe שבו בקרנו בסיור (אבל לא טעמנו). -חלקנו מילק שייק טעים, שהתאים לרענון ביום חם כמו היום. חזרנו לתצפית וירדנו ב"גלוריה". בדקנו את מצב התור למעלית סנטה יוסטה מתוך כוונה להגיע לConvento do Carmo. המוני ממתינים.. ויתרנו וחזרנו במטרו.לככר דה פומבל

סיימנו את הערב במסעדה שעיננו קלטו בדרך לככר רוסיו, לא רחוק מהמלון. המנה העיקרית לא היתה הכי משובחת אבל הקינוח “טרמיסו תות” היה מעולה.

4.יום ה' 16 למאי

בוקר מעניין ואחר הצהריים עם נימי באלפמה

אחר הצהריים מתוכנן סיור ברובע אלפמה עם נימי. מה עושים בבוקר? אני רוצה לנסוע לבלם, להגיע למנזר ז'רונימוס אבל לא מעיזה להציע כי התשובה בטח תהיה-”כבר היינו” (ולא משנה שהיעד הוא המנזר). לאחר בחינת האפשרויות בעלי החליט בכל זאת לחזור לבלם. כיצד קרה הדבר? הוא גילה שיש מוזיאון ימי סמוך למנזר ז'רונימוס.

וכך,לקראת השעה 10:00 עלינו על האוטובוס בתחנה קרובה מאוד למלון. כעבור 40 דקות הגענו לקופת המנזר. 2 זוגות תיירים עמדו ליד הקופות הממוחשבות. כעבור 2 דקות כבר היו בידינו כרטיסים. הלכנו לכוון הכניסה הראשית לכנסיה. שם נמצאת גם הכניסה למנזר. היה שווה ביותר.

אחד האולמות

לא רק אני , גם בעלי התלהב ממראה עיניו.

סיירנו במבנה מעל שעה שבסיומה המשכנו אל המוזיאון הימי.

נהנינו גם בו. כל כך הרבה דגמי ספינות מתקופות שונות. התעייפתי מהשפע . מרשים ביותר..ובהמשך ספינות בגודל טבעי ב pavilhao das galeotas. .... ב12:30 בערך יצאנו, חזרנו למלון באוטובוס. ארוחת צהריים אכלנו במסעדת “קוימברה”. תפריט רק בפורטוגזית. אוכלים בה הרבה מקומיים. סטק שבחרנו לא משהו אבל ראינו סביבנו מנות מענינות (איך קוראים להן?צריך לדעת פורטוגזית).

ב15:00 ירדנו לככר Martim Muniz . הנווט בלבל אותנו והאריך את דרכנו, מהרנו דרך סמטאות קטנות והגענו בול ב15:30 למדרכה שמול נקודת המפגש. צעקתי לנימי שיחכה לנו. מעבר החציה היה קצת רחוק. התנצלנו על האיחור הקל ויצאנו לסיור במורריה ואלפמה.

הסיור מתחיל במדרגות נעות Escadinhas da saude ליד הככר, שלא כולן נעו

בהמשך עברנו בחניה רב קומתית שקירותיה מעוטרים בעבודתם של ציירי רחוב. מהגג תצפית יפה.

נכנסנו לפאב, פגשנו זמרת פאדו, עברנו ליד המצודה, נכנסנו לעוד תצפית מרשימה, בבית קפה התכבדנו במשקה חריף ויכולנו גם לקנות..

והמשכנו בירידה לכוון החוף. בדרך עצרתי לצלם. רוכב אופניים שהגיח במהירות, ניסה לחטוף את המצלמה שלי. נרתע כשראה שהיא מחוברת עם רצועה לידי.

הסיור הסתיים. היה סיור מעולה, לבד לא הייתי מסתדרת/מגיעה לכל המקומות בהם בקרנו.

הלכנו ברגל עד תחנת המטרו שכבר הכרנו וחזרנו למלון. מרוצים מאוד. ארוחת ערב אכלנו במסעדה בה אכלנו בערב הראשון.

5.יום ו' 17 למאי

פארקים יפים, השכרת רכב מעצבנת והגעה לEvora

את הבקור בליסבון סיימנו בחיק הטבע. הבוקר היה קריר ונפלא הלכנו ברגל לככר פומבל ובמטרו נסענו 2 תחנות . ירדנו בתחנת São Sebastião. היעד Jardim…Gulbenkian (גני גולבקיאן) וגן בוטני Estufa Fria שנמצא לא רחוק משם. הכניסה לגן גולבקיאן אפשרית דרך מוזיאון צמוד. רק צריך להגיד שיוצאים לגן.

נהנינו מאוד מהטיול בגנים. יש פינות חמד . המשכנו דרך גן עמליה רודריגס אל ה”הגן הבוטני בחממה”.

הגן נמצא ליד או בתוך פארק אדוארדו ה7. למרות ניווט בעזרת מפת גוגל, לא מצאנו את המקום בקלות. בדרך הגענו גם לביתן Carlos Lopez שבחזית שלו לצידי הכניסה פסלים ועבודת Azulejo מרשימה. לאורך השדרה המרכזית בגן עסקו בהקמת ביתנים ולא ברור לכבוד איזה ארוע בדיוק. אולי בגלל העבודות האלה נסתרה מעינינו הדרך לגן הבוטני. הגן מעוצב יפה מאוד וחויה חביבה לסייר בו.

בצהרים נסענו במונית, שהזמינו עבורנו במלון, לשדה התעופה (15 אירו). הנסיעה ארכה כחצי שעה והגענו לפני השעה 14:00 (לשעה זו הזמנו את הרכב) לדלפק משותף לאויס ובאדג'ט. לקחנו מספר.. המתנו כשעה וחצי. סיוט. הרבה ממתינים ו5 מקומות ישיבה באזור השכרת הרכב. יצאנו לדרך ב15:30. בלית ברירה נסענו בכביש המהיר.

לאבורה הגענו אחרי 17:00. הנוף, בכמה קטעי דרך הזכיר לי את האזור בין בית לחם הגלילית למנדא. העצים כמובן שונים. אפשר לזהות את אלון השעם. מעניין.

התמקמנו במלון Ibis ויצאנו לטייל ברחובות/סימטאות העיר העתיקה. התרשמנו מאוד מאמת המים והסימטאות הצרות. מעניין לראות איך מכונית נכנסת או יוצאת מסימטה כזו. מה עושה עובר אורח?

חיפשנו מסעדה. כולן עדיין סגורות. ליד מסעדה אחת תור ארוך. זו מסעדה שהמליצו עליה במלון (בטח לא רק לנו) הצטרפנו לממתינים. אמנם לא הזמנו מקום אבל היה שולחן פנוי. ארוחה סבירה. המחיר פחות. השירות יחסית לכמות האורחים לא רע.

6.שבת 18 למאי:

בוקר בEvora ותחנות בדרך עד Marvao. 

ב9 בבוקר יצאנו מהמלון לקתדרלת אבורה. נהנינו מכל רגע. הכניסה בתשלום. מקבלים כרטיס עם פס מגנטי. טיפסנו במדרגות אל גג הכנסיה וטיילנו עליו, צפינו בנוף סביב. גם החלק העליון של עמודי המקדש הרומי נראו היטב.

.

ירדנו חזרה ונכנסנו לכנסיה. מרשימה. בעזרת הפס המגנטי בכרטיס כניסה פתחנו דלת ל”מוזיאון האוצרות”(אסור לצלם). מדהים, איזה מלאכת מחשבת. כמה שוקלת שכמיה של ארכיבישוף וכמה זמן נמשכה רקמה ידנית בחוטי זהב, ובכלל איך הכינו את החוטים האלה?

החלטנו שהיה בקור כל כך מושלם שאין לנו צורך בעוד חויות בעיר. הגיע הזמן להמשיך בדרך. קנינו קצת צידה לדרך בחנות לידל קרובה ובצהרי היום יצאנו לדרך.

פנינו לEstremoz. לשוק באסטרמוז' הגענו ב12:45. החניה בככר היתה די מלאה אבל לא ראינו הרבה מבקרים בשוק, שבחלקו הזכיר לנו את שוק הפשפשים שראינו בבודפשט לפני כ30 שנה, בתוספת שתילי פרחים, גבינות, נקניקים ודבש. קראתי שיש גם ריבת שזיפים. שזיפים ראיתי אבל לא ריבה. הסתובבנו במקום כ½ שעה.

המשכנו בדרך לElvas . גבעות השיש החתוך ביציאה מאסטרמוז' מרשימות. בהמשך גם עצי אלון השעם שהגזעים שלהם מקולפים לטובת תעשית השעם הרשימו אותי. רוב הדרך העצים צובעים בירוק כהה שטחים גדולים שמצהיבים.

כדי להתרשם מהאקוודוקט ירדנו מכביש N4 לrue de madrid ועברנו לכביש 372. נסענו לאורך קטע של אמת המים המרשימה והגענו אל מגרש חניה שרשמתי לי את מיקומו . מיד אחרי שהחנינו את הרכב הלכנו בסימטאות המרשימות, חיפשנו מסעדה להשביע רעבוננו לפני שכולן תסגרנה להפסקת צהריים. מצאנו לא רחוק מהככר המרכזית 3 מסעדות. האחת נראתה מלאה וצפופה, בשניה הסבירו לנו שהמטבח סיים לעבוד ובשלישית קיבלנו אוכל, לא צמחוני ולא כשר, אבל טעים.

למצודה עלינו בסימטאות מרשימות. תצפית נוף מרהיב. מבט על על העיר העתיקה.

בכוון מערב שיפוצים, אי אפשר לגשת לתצפית.

חזרנו דרך סימטאות אחרות לרכב. האוירה נעימה.

קטע הדרך האחרון למרבאו היה יפה מאוד, הדרך מתפתלת בעליה בהר. גם כאן עברנו מידי פעם ליד גזעים מקולפים.

כדי להגיע לחניה ליד המלון נסענו לאורך צידה הפנימי של החומה ולא פעם החסרנו פעימה. הגענו ב 17:40. נחמד כאן מאוד. (כשעה ורבע נסיעה)

יצאנו לטייל אל המבצר בקצה החומה קרוב למלון. עלינו למגדל, הנוף משגע, ירדנו אל בור המים, מרשים. קרר. חזרנו לחדר קפואים.

כל היום נשבה רוח קרירה וכאן למעלה היא התגברה.

באשר למלון. בקשנו חדר עם מקלחת. "שודרגנו” לחדר עם אמבט ג'קוזי ובלית ברירה הסכמנו, למרות תוספת מדרגות. למה? כי החדר שמוצע ובו מקלחת, מסריח מעובש.

עיצוב החדר אמנם מודרני אבל הזוי. ...מזוודות אפשר לפתוח רק על המיטה או הרצפה. ארון סביר אין אבל יש מתקן שתלוי עליו מעיל רחצה ומונחים כפכפים. בחדר אמבטיה אין מקום להניח כלי רחצה. לואיז פקיד קבלה חביב והוא עוזר לא רק לאורחים במלון אלא גם בבר מול המלון. תמיד צריך לחפש אותו…בסך הכל היה נחמד להעביר ערב ולילה במקום. גם האוירה בארוחת הבוקר היתה נעימה.

7.יום א' 19 למאי

בוקר בMarvao ודרך ארוכה ויפה עד Covilha.

מזג האויר השתפר, מאוד נהנינו אחרי הרוח הנוראית שנשבה אתמול.

בבוקר טיילנו על חומת מרבאו ועברנו בכמה סימטאות. היה מהנה מאוד.

נסענו בדרך מאוד ציורית בכביש מרוצף מפותל וצר לקסטלו דה וידה.

הדרך מרשימה. חניה לא מצאנו ברחובות הסבירים ולא רצינו להכנס לסימטאות. התיאשנו והמשכנו צפונה.

עברנו לכביש M1007 . תענוג. חצינו את הנהר טז'ו בVila Velha de Ródão וילה וולה דה רודאו. פנינו שמאלה, כי היה שלט לתצפית. הנוף כל כך מרשים שהחלטנו להמשיך באותו כיוון.הגענו לפניה שמאלה, שילוט חום. פנינו והגענו לתצפית Miradouro portas de Ródão,

היה שווה.בהמשך הדרך עצרנו בקסטלו ברנקו לארוחת צהריים במסעדה ברזילאית (ברחוב Estr. do Montalvão). המסעדה לא נראית טוב אבל האוכל היה ברובו טעים. בעלי בחר בבשר על האש וכל כמה דקות הגיע בחור עם שיפוד והוריד מנה קטנה של סוג כזה או אחר של בשר. אם אהב קיבל עוד אם לא החליפו את סוג הבשר. המשכנו ישירות לMonsanto. קצת הצטערתי שנאלצנו לוותר על הבקור בגני הבישוף אבל שמחתי שסטינו מהדרך לתצפית המרשימה. את הפניה לMonsanto פיספסנו אבל לנווטן אין בעיה, מיד מורה להמשיך קצת ולנסוע דרך Eugenia. החניה בעליה ועד הכניסה לMonsanto היתה מלאה, הסתובבנו חזרה ובדיוק יצא רכב ויכולנו לחנות. (מיקום מצוין, כך גיליתי שירותים ציבוריים..) חלק מהעליות במונסנטו די תלולות.

טיילנו בה כשעה וחצי.

רוב המטיילים פונים ימינה כדי להגיע למבצר אפשר ללכת באחד הרחובות שפונים ימינה. שמאלה יש שלט שמכוון לבית אלפונסו(? לא בטוח שקראתי נכון ). הלכנו בכוון זה. לא ראיתי בית שלצידו שלט מתאים אבל המשך הדרך הוביל אל שביל בין סלעים ובסופו של דבר אפשר להגיע ממנו למבצר. בעלי קל רגליים, טיפס בקלות בין הסלעים ועליהם. בשלב מסוים, לאחר טיפוס בין כמה סלעים, אני נשברתי וחזרתי לרחוב. הצצתי לסימטאות הקטנות. טיפסתי בכביש ושביל תלול למדי, הצלחתי בעזרת המקלות והליכה בזיגזג להגיע כמעט עד הפסגה, אבל בפיצול שבילים פגשתי את בעלי שהסביר לי שבקצב שלי יש הליכה נוספת של 10 דקות לפחות אז ויתרתי.. ולא כי היה לי קשה אלא כי היה כבר חמש וחצי.. למלון בCovilha הגענו בדיוק ב7 בערב. מלון נחמד מאוד​​​​​​. ארוחת ערב חמה טעימה.

8. יום ב' 20 למאי:

פחות או יותר יום מנוחה.

אמנם תכננו להגיע ביום זה לסורטלה ובלמונטה אבל היום היה בעיקר יום מנוחה. בעלי ניצל את הבריכה במלון, לקראת צהריים בקרנו במרכז קניות קרוב לנשנוש צהריים ואחר כך נסענו לטיול קצר בבלמונטה. יום ב' הוא יום בו המוזיאונים סגורים. חנינו קרוב ל castelo עברנו ליד חומות הטירה,

טיילנו קצת ברגל בסמטאות ובדרך חזרה לרכב עברנו ליד בית הכנסת שכמובן היה סגור. נסענו /עברנו לחניה מתוך סימטה,ליד הרחוב הראשי, (למרגלות הטירה מכיוון אחר) נכנסנו לחנות ה"יהודית". אמנם קראתי שגם כאן יש סימנים המרמזים על בתי היהודים אבל לא ראינו כאן סימנים כאלה. הלכנו עד כנסיה בקצה הגבעה ובחזור עברנו ברובע עלוב ,

די מדכא. ארוחת הערב במלון הוגשה הערב ב”מזנון”. האוכל היה מעולה. האם זה בזכות קבוצה ישראלית שהגיעה?

9.יום ג' 21 למאי:

לאורך הגבול הדרומי של שמורת אשתרלה ומסלול הליכה יפה מPiodao

ב10:00 יצאנו לדרכנו לפיאודאו...קריר. בחוץ 14מעלות. תחילת הניווט היתה בעייתית. רציתי לצאת מקובילה על כביש N230. שינויים בתנועה בלבלו את הנווטים וגם אותי, והתחלנו את הנסיעה על N18-4, הכביש רחב דיו ונוח. המשכנו על כביש N230, ש”גובל” את Parque Natural da Serra da Estrela מדרום. עברנו בUnhais da Serra. הנוף מרשים, אני התרשמתי מאוד מגווני השיחים בהרים והפריחה.

חבל שיש קטעים שרופים. בדרך עצרנו במפרץ חניה לתצפית (לא היו הרבה כאלה) והמשכנו לעוד תצפית והפסקה במרפסת מזנון בתחנת דלק (השעה היתה כבר 11:50 ועברנו רק כ55 ק”מ. (כשעל פי התכנון היינו אמורים להיות בדרך עד פיאודאו שעתיים. ויתרנו על עצירה נוספת בדרך (מפל מים ליד Barriosa). גם לFoz de Egua לא נכנסנו. כבר מאוחר.. ידעתי שנגיע ברגל וראיתי שהפניה בחזרה בזוית חדה מאוד. לקראת השעה 13:00 הגענו לחניה שבכניסה לפיאודאו, על שפת הכביש הראשי .https://goo.gl/maps/v7wUECfmm187YiH76

ללשכת המידע בכפר הגענו בשניה שהגברת עמדה לנעול את הדלת. בקושי מדברת אנגלית, היתה אדיבה, חזרה בשבילנו לשולחן. קיבלנו הסבר קצרצר על המסלול הרגלי לFoz de Egua. הרגשנו לא בנוח שאנחנו מעכבים אותה...התישבנו ב”פינת פיקניק” סמוכה ולאחר ארוחה קלה יצאנו לטייל.

לא הספקתי לרשום את הוראות ההגעה למסלול (זכרתי שצריך לעבור ליד מסעדה וללכת בכוון בית קברות, אבל איפה הם? מתי ללכת ימינה ומתי שמאלה) מעבר למסעדות יש שלטי הדרכה לשני כיוונים.

התחלנו בהליכה שמאלה, ושוב פנינו שמאלה. פגשנו מקומיים מאוד מבוגרים, דמויות מענינות. הגענו לנחל וכשהמשכנו בשביל על פי שילוט הגענו לכביש. לא בזאת חפצנו. חזרנו, חצינו גשרון. הגענו לגדר בקר, חצינו אותה. השביל נהיה צר מאוד, כך לא נראית דרך שרבים מטיילים בה. החלטנו לחזור לכיוון המרכז. המשכנו ישר ועברנו ליד מסעדה, (כנראה זו שהיתה בהוראות)

המשכנו במעלה ההר עם ה”כביש” שמרופד באבני צפחה, ירדנו לשביל משמאל לכביש סלול (למעלה בית הקברות?). די קשה לשים לב להפניה חיורת על סלע. https://goo.gl/maps/Wdh2hQmB1Gyg6fm58 במפות גוגל לא ניתן להכניס את כל הדרכים. הגענו דרך הסימטאות עד מקום שנקרא במפה Piscina Fluvial do Piodão ולכוון בית הקברות הלכנו על הדרך המקבילה לנתיב המסומן במפה. סימנתי את נקודת הירידה לשביל לפוז דה אגואה.

במסלול יש קטעי הליכה שהיו בשבילי די תלולים, הרבה פריחה, החל בשיחי לוונדר פורחים וכלה במיני מורכבים... היה קסום. הירידה נמשכה שעה+5דק'. ישבנו ליד המים. שוחחנו עם זוג צעיר שבילה במקום. חזור הלכנו כשעה וחצי. יש לציין שעצרנו לא מעט להתפעל ולצלם. בסה”כ טיילנו הלוך ושוב כ3 שעות.

בשעה 17:00 התישבנו לנוח בבית קפה, כאן פגשנו זוג ישראלי שהסתפק בטיול בסימטאות הכפר..אחרי מנוחה של ¾ שעה

המשכנו בדרך לCerderia , ויתרנו על נסיעה לBenfeita בגלל השעה המאוחרת. (בדרך גם ראינו שהירידה לשם מכוון זה מתחילה בירידה חדה כך שעדיף להגיע מהצד השני.)

קצת אחרי היציאה מפיאודאו ראינו שלט הכוונה לתצפית. כנראה שיש אפשרות חניה בסבוב (לא שמנו לב) ופנינו ברכב לדרך העפר . הנוף יפה, צופים על פיאודאו.

המשכנו עד נקודה בטוחה, לא הכי נוחה לסבוב וחזרנו. https://goo.gl/maps/N3MZMhkL23cSFJZU9

הנוף בדרך לcerdeira עוצר נשימה. על פי מפות גוגל מגובה של כ400 מ' מעל פני הים בפיאודאו עולים די מהר לגובה כ1000 מ' בעקלתונים ועולים ויורדים לגובה של כ360 מ' בסרדיירה (על פי הנווט ברכב הכל קצת יותר נמוך) .

אל מקום הלינה בQuinta da Palmeira בסרדריה לא הגענו בקלות. התפתח ויכוח בין הנווטים ואצלינו עצבים...בסופו של דבר הגענו בעזרת תושב מקומי, יחיד שנראה ב”עיר הרפאים” ועסק בשיפוצים ויצא מבנין בדיוק ברגע בו מצאנו אפשרות להסתובב חזרה (היה לנו ברור שכבר לפני כמה דקות עברנו את המקום). הגענו כמה דקות לפני תחילתה של ארוחת הערב. היינו רעבים אז שמנו ציוד בחדר וחזרנו לחדר האוכל.

קצת על הקוינטה: שיכת למשפחה הולנדית שרכשה שיפצה ועיצבה מחדש חווה. כיום זה בית גדול שהכניסה הראשית אליו על שפת כביש. בקומת הקרקע בר בשירות עצמי וחדרי הארוח, לקומה השניה העליה במדרגות. מצד אחד יציאה לחצר יפה שבה יש גם בריכה ומצד שני המשרד, חדר האוכל, חצר קטנה שאפשר להכין בה על האש ובנין מגורים של המשפחה. הכל נראה חדש ולדעתי בעיצוב יותר. עומס פריטים.. 

ארוחת הערב מוגשת בקומה השניה. יש לה תפריט “בהפתעה”. מה שלא ידעתי שאין אפשרות בחירה ולא נותר לי אלא להתפלל שלא תונח חתיכת עוף על הצלחת של בעלי. המנה קטנה. (אם אני לא שבעתי..) 

אחרי הארוחה כשחזרנו להתארגן בחדר (המרווח) הבנו כמה הזוי התכנון שלו. חלון/דלת פונה אל הכביש ומתחיל בערך באותו גובה, יש לידו פינת ישיבה מסוגנת אבל אין בחדר ארון, רק כמה קולבים ואין בכל המרחב מקוםלהניח ולפתוח מזודה, אלא על המיטה בלבד, ובחדר השירותים אין שום אפשרות להניח חפצים, גם לא מתלה לבגד.

10.יום ד' 22 למאי 

מפלי מים ונסיעה דרך שמורת אשטרלה

ב10:30,בערך, היינו מוכנים לתזוזה (ארוחת הבוקר מוגשת מאוחר) כיון שביום אתמול לא הספקנו להגיע למפל המים Fraga de Pena ליד Benfeita נסענו אליו למרות שהוא בכוון נסיעה הנגדי ל Parque Natural da Serra da Estrela. הגענו כעבור כ20 דקות (כ8 ק”מ) למגרש חניה קטן ליד הכביש. שביל מסודר מוביל למפל הקטן וימינה דרך פינת ישיבה אל מרגלות מפל גדול. אפשר לעלות במדרגות לתצפית. שהינו במקום כ40 דקות.

היעד הבא שלנו הוא פסגת Torre שבשמורה. על פי עצת ההולנדי נסענו חזרה לכוון סרדיירה. בפיצול שבדרך פנינו לכיוון Avo. כעבור כ45 דקות (14 ק”מ) החלטנו לרדת מהכביש הראשי אל גשר ב Vila Cova de Alva, (שגם בה יש בתי צפחה).הנהג זקוק לאתנחתא, חילוץ עצמות אחרי הפיתולים הרבים שבדרך.

הגענו לAvo הכנסנו את Vide לנווטן, כדברי ההולנדי כדי לא להתבלבל בפניות האפשריות. ליד VIde יש 2 כבישים המובילים לשמורה: דרומה לה M518 ומצפון N338. בחרתי לנסוע בדרך זו. לאורך הכביש הדרומי מסומנים 3 ישובים אבל במפה נראה מפותל יותר.. כמובן שלפני Vide פספסנו את הפניה לשמורה. היה שווה. זכינו להצצה קטנה בישוב. סבוב קטן מעברו השני של הנהר בעיירה, וחזרנו לדרך אל פסגת Torre.

נסענו בעליות די חדות וירידות בעקלתונים. מידי פעם עצרנו לצלם, (איפה שרק אפשר). נוף מדהים.

הנהר, ההרים הגבוהים, הצמחיה בין העצים, שחלקים גדולים ממנה היו צהוב וסגול ( בעיקר בגובה 1500- 1600מ' בערך. בגובה 1650 (בנווטן) הטמפ' ירדה ל15 מעלות . מכאן לרוב היו שיחים וקצת פריחה סגולה. ובגובה 1840 גם אלה נעלמו. קרוב לפסגה היו מעט שלוגיות ואגמים קטנים. הגענו להר בדיוק לשעת ארוחת צהריים.

בשעה 15:00 אחרי ארוחה במסעדה במתחם הפסגה, לא משהו אבל סביר, וטיול רגלי סביב המשכנו בדרכנו לכוון Manteigas. לא רחוק מTorre עצרנו בפינת נוף ותצפית יפיפיה ליד “הגבירה החצובה בסלע” Senhora da Boa Estrela (חבל שאין מקום בטוח לעצירה למספר רב יותר של מכוניות)

וכעבור חצי שעת נסיעה נוספת בדרך נוף יפה הגענו כמעט עד מנטייגאס לצומת בו פנינו ימינה ואחרי 15 דקות נוספות הגענו למפל Poço do Inferno. גם בקטע דרך זה הנוף יפה מאוד, שונה מהנוף עד כה. החניה ברחבה בצד שמאל של הדרך בכוון שלנו. יש שלטים מימין. החנינו את הרכב. הלכנו קצת לצד הכביש ולפתע התגלה המפל, לא גדול אבל בנוף מרשים. יש מימין מדרגות לנקודות תצפית ומשמאל אל גשרון קרוב...

טיילנו בסביבה כ40 דקות וחזרנו לרכב בדרכנו למקום הלינה הבא Manteigas. כעבור כ½ שעת נסיעה, חלקה מאתגרת בסימטאות הצרות השל הישוב הגענו כמעט עד היעד המבוקש. השעה היתה 17:30. גוגל הראה ימינה אבל כמו שכבר קרה לא פעם בטיול זה בעלי היקר החליט לבדוק קודם כל את הצעתו של הנווטן, שגם הפעם מאוד לא דייק. ואיך חוזרים? בנסיעה לאחור בעליה. החסרתי פעימה. תושב המקום הסביר לנו היכן בדיוק נמצא היעד. גוגל צדק. הגענו לסימטה הנכונה. Casa d'Avenida ממוקמת בפינת הסימטה הצרה כשמעבר לה משמאל סימטה קצת יותר רחבה ויש בה מקום לחניה. התקשורת עם בעלת הבית החייכנית היתה בעזרת תרגומון גוגל. היא מדברת והוא כותב: תה, קפה עוגה. אני מדברת והוא כותב... כשהתרגום לא מדויק זה מצחיק, כשאמרה בפורטוגזית שאחרי שתיה נכניס את הכוס למדיח, או משהו דומה, התרגום לאנגלית היה שכשאתם מתקלחים המפתח במדיח. הסתכלנו במבט שואל..לקחה כוס והכניסה למדיח... את זה הבנו.

חיפשנו מסעדה לארוחת ערב. המקום אליו שלחה אותנו אליו היה מלון שבכניסה שלו באלגאן, הזכיר יותר פונדק מזוהם מאשר מסעדה או מלון.(חשבתי לי שמזל שלא הזמנו שם חדר). מולו בר שלא נראה יותר טוב. על פי גוגל ראיתי שיש עוד מסעדות במעלה הרחוב. המשכנו ללכת הגענו ל2 מסעדות. בדקנו תפריט במסעדת Central, לא הבנו כלום. צמוד למסעדה פיצריה. .בעלת פיצריה יצאה אלינו, הגברת היתה דוברת גרמנית, אנרגטית וחביבה. נכנסנו לאכול אצלה. בחרנו קנלוני ופסטה עם ירקות. היה טעים. מנות גדולות מידי בשבילנו (להשלמת החסר אצל ההולנדי).

בחזור הרחובות היו ריקים מאדם. שמנו לב שקרוב לדירה, מצד ימין נמצא הנהר ובו שיחים פורחים. הבטחתי לעצמי לחזור ולצפות בו בבוקר. אני חושבת שאילו היה לנו פנאי יכולנו לגלות, למחרת, עוד מקומות מענינים בישוב.

בסך הכל היה יום נפלא. לא כל כך הרבה הליכה אבל שפע נופים עוצרי נשימה.

Casa d'Avenida אם הבנתי נכון זו דירה שכולה חדרים להשכרה ובעלת הבית המקסימה גרה בקרבת מקום, גם בתה. בכניסה פינת אוכל ומטבחון מצויד (כולל קפה תה ועוגה) לשמוש הדיירים, גם סלון ובו אח. החדרים המושכרים בקומה מעל. אין מעלית. לא קל לעלות עם המזוודות אחרי יום טיול אבל סביר. האוירה מאוד נעימה גם בשעת ארוחת הבוקר שאותה מגישה בעלת הבית. התשלום במזומן בלבד ומשום מה ללא קבלה. זה בסדר? אין מה לעשות.

11.יום ה' 23 למאי

יום “יהודי”

התחנות ליום זה לא נקבעו בשל יופים של אתרים אלא כדי לחזור כמה מאות שנים אחורה, לנשום במקומות בהם חיו יהודים/אנוסים. ב09:30 כבר נסענו בסימטאות מנטייגס בדרך לבלמונטה. ב10:50 נכנסנו למוזיאון היהודי בבלמונה, שהיה סגור בבקורנו הקודם בעיר. עלות 6 אירו. הסיור קצר. המשכנו לGuarda על N18. ההגעה אל העיר העתיקה הסתבכה. למה? כאשר הדרך ארוכה וברורה אני מכבה את הוייפיי, סומכת על הנווטן שברכב ולא הספקתי להדליק מחדש טרום הגעה לצומת שבה היינו אמורים לפנות שמאלה. הדלקתי..ויכוח.. על פי הנחית גרמין פנינו ימינה בסיום כביש N18. ראיתי במפה שהיעד של גרמין הוא תחנת הרכבת וזו טעות. לפני הצומת לא ראינו שילוט הכוונה . רק כשגארמין רצה שנפנה שוב ימינה, היה שלט ברור לתחנת הרכבת וזה שכנע את בעלי שמכאן לא נגיע לעיר העתיקה. היה די מעצבן. החלטנו להמשיך בדרך. הוי.פי. התעורר. מצאתי במפת גוגל את החניה המבוקשת (המפה לא ירדה לשמוש ללא אינטרנט ולא שמתי לב לזה) ומהר מאוד קיבלתי הנחיות תנועה. בככר הבאה, שבה הרשים אותי פסל כף יד ענקית, פנינו שמאלה. הרכב טיפס וטיפס עד שהגענו לרחבת חניה גדולה משמאלנו. נשמתי לרווחה. החנינו את הרכב והמשכנו ברגל. עברנו ליד אנדרטה שלידה תצפית נוף מעולה. במפה ראיתי רק רחבת תצפית. בדיעבד מצאתי שהאנדרטה הוקמה בספט' 2018 לזכר לוחמים מתנדבים באנגולה, מוזמביק וגינאה. בהמשך הדרך, לא רחוק, מרכז קניות במבנה מודרני (מכוער בעיני מבחוץ). מולו, מימיננו מבנה ארוך שבחזית שלו קירות זכוכית, שעליה מודפסים צילומים היסטוריים. מאחורי המבנה רמז לנוכחות חומה.. עוד כמה צעדים שער , וסוף סוף שילוט הנחיה

. משמאל כנסיה יפה, הרבה אנשים ראינו כאן. על פי ההכוונה פנינו ימינה והגענו אל מבנה קתדרלה שהקסים אותי בעצמתו למרות שהוא נראה מוזנח והסביבה עוד יותר, חלק מהבתים מחכים למושיע.

הלכנו סביב הקתדרלה וחזרנו לקניון דרך סימטה שחלקה מטופח וחלקה זועק לעזרה אף יותר מהבתים ליד הקתדרלה. הגענו למגרש חניה בתשלום וממנו ירדנו לקניון. ניצלנו את השרותים. הכניסה אליהם מעוצבת בצורה מענינת.

מחניה לחניה- מבלמונטה לגוארדה: https://goo.gl/maps/FkKyLxC854ZPYHth8

בשעה 12:45 המשכנו בדרך ל Trancoso.

גם לפני גוארדה וגם בהמשך הדרך, להערכתי בגובה של 650 מ' ויותר השיחים הצהובים צבעו חלקים בנוף. הנווטנים היו תמימי דעים לגבי מסלול הנסיעה. נסענו על כביש IP2 ועל N226. מלאנו דלק והמשכנו עד שהגענו לחניה קרובה לחומה בTrancoso. החנינו את הרכב והבנו שבמקום זה, לפני הצהריים, החניה מותרת רק לחצי שעה, עד 13:30, הגענו אחרי. חיפשנו את לשכת המידע לתייר שאמורה להיות מאחורי הבנין הזה אבל מהר מאוד הבנו שכדאי קודם כל לאכול (שלא יסגרו את המסעדות ונשאר רעבים). חצינו ככר נכנסנו למסעדת Café Restaurante Portas D'El Rey. היה טעים ושמנו לב שיש כאן שדרה יפה ומגרש חניה מאוד גדול. אחרי הארוחה העברנו הרכב למגרש זה. יצאנו לסיור בין החומות. זה היה בהחלט סיור מרשים.

חזרנו למסעדה לקפה ומאפה(פודינג אפוי) ובשעה 16:00המשכנו צפונה למקום הלינה הבא.. https://goo.gl/maps/cgge7bKDPp6cQtmr9

כל הדרך יפיפיה. מכוניות כמעט שלא ראינו. שדה הראיה פתוח למרחב. בקטעי הדרך הגבוהים הפריחה הצהובה מקשטת את הנוף. בקטע האחרון הנוף משתנה, כרמים נטועים בכוונים שונים מקשטים את ההרים ומימין ניתן היה לראות בקטע מסוים את הנהר דואורו.

לקראת 6 בערב הגענו לוילה Casa do pinhal שבה הזמנו לינה ל3 לילות. לא הסתבכנו. קבלת הפנים ידידותית ביותר.

ב7 בערב, מוקדם במושגים מקומיים, הגענו למסעדה די קרובה. בעליה מהגר מרומניה שסיפר לנו הרבה סיפורים. לא היה זול אבל בחרנו מנת בשר ברווז באורז. תבשיל טעים ביותר. לא היו סועדים מלבדנו. הפתיח היה עגבניות מומלחות לצד פרוסות לחם טעימה ושמן זית טעים ביותר. קינחתי בדובדבנים..

כשחזרנו חיכו לנו בעלי הבית עם מגש ועליו טרמוס מים רותחים וספלים שנוכל לשתות לפני השינה את התה שלנו, ואין כמו תה פסיפלורה מנגו לשינה טובה.

12.יום ו' 24 למאי

תצפיות וטיול רגלי מדהים בעמק הדואורו.

ארוחת הבוקר משותפת לכל המתארחים סביב שולחן גדול. הבוקר רק זוג אחד התארח מלבדנו. שוחחנו מעט. ב10:30 יצאנו לדרך, על פי המלצות, הן מהמסעדן והן מבעל הבית קבענו את היעד הראשון בדרך -תצפית Miradouro de São Salvador do Mundo, אליה מגיעים מ São João da Pesqueira (הנווטן לא הכיר), משך הנסיעה כ25 דקות. הגענו לרחבה שנראה היה שמשמשת כמגרש חניה. שלט אין וגם רכבים אין. שלט איסור נסיעה בדרך צרה העולה לתצפית אין. אז המשכנו. הדרך במצב טוב אבל צרה מאוד. כל הדרך התפללתי שלא יגיע רכב ממול..אחרי כ600 מ' הגענו למחסום שרשרת. אי אפשר להמשיך.. מזל שיש כאן מספיק מקום חניה לשתי מכוניות ולרכב נוסף להסתובב חזרה. אחרינו הגיעה רק עוד מכונית אחת. מה היה קורה אילו הגיעה עוד מכונית? הטיפוס ברגל לתצפית בקטע האחרון לא היה לי קל. המקלות עזרו לי מאוד.

המקום יפה וגם התצפית טובה. טיילנו כחצי שעה והמשכנו בדרך למקום שנקרא Ferradosa ונמצא על שפת הנהר.

גם לאורך דרך זו הנוף יפה מאוד. לא ראינו כאן ישוב . רק מסעדה ויקב סגור ובהמשך הדרך מעגן . כאן עוגנות ספינות גדולות וגם לרכבת שנוסעת מזרחה לגבול ספרד יש תחנה.

נסענו עד תחנת הרכבת, ראינו היכן מתחילה העליה לSão Xisto וחזרנו לחניה ליד המסעדה, כמו שהציעו לנו לעשות. ב12:15 סיימנו להתארגן ויצאנו לטיול רגלי במסלול מעגלי. ניווטתי בעזרת מפות גוגל. הלכנו 10 דק' לאורך הנהר,

עלינו כ½ שעה עד הישוב הקטן São Xisto , שחלקו מטופח מאוד ולאורך הרחוב האחד שבו (בערך) עברנו בתצפית יפה לנהר ולהרים סביב.

ראינו מכונית אחת ו2 דירות ארוח.

המשכנו במעלה ההר עוד כחצי שעה והגענו ל vale de figueira. (ההליכה על שפת כביש) בחלק מהדרך לא היה צל והיה חם מאוד. על פי התחזית 29 מעלות. אבל המראות סביב היו שוים את המאמץ. כשהתקרבנו לישוב היו כמה עצים שבצילם נחנו ואף קטפתי ואכלתי שסק טעים. הדרך ממשיכה מעלה, אין בעיה ללכת על הכביש כי אין תנועת כלי רכב. הופתענו לראות בצומת שבקצה העליה אוטובוס, אולי הסעה כלשהי. .הגענו לצומת פנינו ימינה, הלכנו על הכביש הראשי השומם (בבדיקה מאוחרת יותר במפה ראיתי שמספר הכביש שעובר בכפר M541). פנינו לסימטה שמובילה לתצפית מהממת. יש לציין שקצת לפני הפניה מצאנו נפש חיה (-: קשיש שכנראה יש לו יעוד בחיים – להראות למטיילים היכן לפנות לתצפית המרהיבה. הקשיש בחן אותנו מכף רגל ועד ראש ונתן לבעלי הסבר בזמן שאני צילמתי, בסוף הסימטה רחבה. כאן ישב צעיר בכניסה למבנה ולא הפסיק לדבר בטלפון. היה לי הרושם שבסוף הסימטה יש אפשרות חניה שמשמשת את מי שמגיע לvale di figueira ברכב. אבל איך עוברים את הסימטה ברכב? מה קורה כשיש זה מול זה 2 מכוניות? לא שאלתי.(דמינתי לי שיש קשר טלפוני בין הקשיש והצעיר.)

מאז שיצאנו לדרך ועד לנקודת התצפית הלכנו כמעט שעתיים בעליה. ירדנו מערבה (הדרך פחות מרשימה) וחזרנו כעבור כשעה+ למסעדה.

בקטע האחרון הולכים קרוב לנהר. https://goo.gl/maps/LB3KZ3q3AEiEEpCZ7

במרפסת המסעדה נשארנו כמעט שעתיים. נהנינו מארוחת דגים מענינת ונוף הנהר. לחדר חזרנו ב17:30

ממליצה למי שאינו מעונין בטיול רגלי ארוך לנסוע ל vale de figueiraרק אם הוא מסוגל ללכת לתצפית. להמשיך ל Ferradosa ומשם על פי גוגל אפשר לחזור לצומת ולנסוע לאורך הנהר על כביש CM1121 לגשר על הנהר ולעבור צפונה לCentro Interpretativo do Vale do Tua . בTua להחליט אם חוזרים דרך הגשר אל הדרך ממנה מגיעים או ממשיכים לפיניאו..

לפנות ערב בעלי הלך למרכז הכפר להביא פיצה לארוחת ערב. קשה לתאר את החיוך על פניו כשחזר. הסביר שביקש פיצה קטנה. ולא ברור לו מה המוכרת הבינה. אולי היא מכינה רק גודל אחיד? הפיצה שהביא היתה ענקית. הזמנו את בעלי הבית לסעוד איתנו. הצטערנו שאורחים שהם ציפו להם טרם הגיעו. היה טעים. הארוחה המשותפת היתה מאוד ידידותית. את החצי שנשאר כמובן שהשארנו להם...קינחנו ביין טעים.

13.שבת 25 למאי 

שעות “מבוזבזות” ודרך נוף.

חם כבר בבוקר. יצאנו ב10:30 ל Lamego. כעבור כ5 דקות עצרנו בתצפית Miradouro da Abelheira. זו אחת התצפיות היחידות לאורך כבישי פורטוגל בהם נסענו, שהיה בה מקום חניה לכמה מכוניות בו זמנית הרחק משולי הכביש. נוף יפיפה,

וכמובן גם קטע נהר. המשך הדרך לאורך הנהר יפה. היו לא מעט מטיילים בספינות ששטות על הדואורו. אנחנו החלטנו לא לצאת לשייט כי לדעתינו, בשבילנו זה לא יהיה תענוג בחום הזה. בעלי החליט לוותר גם על בקור ביקבים כי כשנוהגים לא שותים.

ב11:50 הגענו לLamego . הבקור בעיר לא תוכנן מראש. קראתי עליה אבל לא רשמתי כי חשבתי שנטייל רק צפונית לנהר אבל שכנינו בבית המליצו להגיע אליה. הכנסנו לנווטנים את הטירה. הגענו לרחוב גדוש מטיילים. אין חניה. המשכנו בהתאם לכוון התנועה האפשרי בלי לדעת לאן . הגענו לככר שהיתה בה התקהלות המונית, ככל הנראה ארוע מתנדבים במכבי האש ה bombeiros .

החלטנו לוותר על סיור בעיר. מהר מאוד יצאנו בדרכנו לPeso de Regua. גם כאן המזל לא האיר לנו פנים. אין חניה למרות שיש מגרש ענק. בדיעבד הסתבר שיש ארוע ספורט ורוב שטחו של מגרש החניה תפוס על ידי ביתנים. פקק תנועה אין סופי. כולם מחפשים חניה. ויתרנו על תכניתנו לבקר במוזיאון ובעיר. לחזור לגשר ייקח שעה..אחרי בדיקת המפה ואפשרויות ההמלטות מהפקק בחרנו לנסוע עד Vila Real על N2. כדי שהנווטן לא ייקח אותנו לגשר או לכביש המהיר הכנסנו כיעד את Rebeiroes .

ב 14:15עצרנו בCumeeira בבית קפה, אכלנו (סנדויץ כוס קפה ועוגה) כי זה היה המקום היחידי שבקרבתו מצאנו חניה. אחרי שעברנו את Rebeiroes הופתענו לראות מימיננו, די רחוק גשר גבוה וארוך מאוד.

בדיעבד קראתי שזהו גשר בכביש A4, מעל עמק הנהר Corgo (המידע עליו מבלבל כנראה בגובה של כ220 מ' ואורכו אולי 300 מ' ואולי מעל 500) נבנה בשנת 2013.

נהנינו מאוד מנסיעה רגועה ונוף יפה, היה מעולה אחרי הלחץ בערים. עברנו את Vila Real ואת Mateus. לא נכנסנו לCasa de Mateus. בדרכנו לSabrosa היה ויכוח בין הנווטנים. פעם הקשבנו לזה ופעם לאחר. וייז נדם, לא היה לי ברור איפה אנחנו בדיוק נמצאים. שילוט הדרכים קצת מבלבל. ומצאנו את עצמנו בVilela דרומית ל .Sabrosa המשכנו לפי חוש הכיוון. גם ל provesende לא הגענוופנינו לקטע כביש מקסים, כביש N589 צר אבל נופי. די מהר הגענו ל לPinhao.

ואם מישהו חשב שבPinhao יכולנו לעצור. טעות. מרגע שהגענו לעיירה התקדמנו באיטיות אחרי קארוואן, שבשלב מסוים נהגו עצר, לא העיז להתקדם כי מולו הגיע רכב עם נגרר ובצד הדרך חנו מכוניות. באמת שהיה צפוף אבל הנהג לא שעה להכוונה.

וכשכבר פנינו שמאלה לכיוון תחנת הרככבת היו הרבה מכוניות, כולל אוטובוסים, תנועה איטית ביותר. הצצתי לכיוון בנין תחנת הרכבת, עוד יעד שלא נבקר בו והמשכנו לחדרנו השלו. הנוף מנחם. בכביש שהיה ריק בשעות הבוקר היתה תנועה רבה. רחבת התצפית היתה מלאה.

הגענו לחדר לקראת השעה 16:00. שמחים למתוח רגליים ולשתות כוס תה במטבח הביתי. https://goo.gl/maps/7zmouD9WqfxtBdTd6

חשבנו שנוכל לאכול ארוחת ערב במסעדה סמוכה לבית. המקום נראה סגור. בעל הבית שלנו קרא לבחורה שעובדת במקום. היא פתחה לנו דלת צדדית, האם זו הכניסה הראשית למסעדה? ריח מצחין, חוסר תקשורת מילולית עם הבחורה ותפריט לא קרי … התנצלנו שהטרחנו אותה וצעדנו למסעדה בה אכלנו בערב הראשון. מנת כבש טעימה. קינוח לא מוצלח והמחיר 55 אירו. קצת יקר יחסית למה שחוינו.

לאחר הארוחה ניסינו לתכנן את יום המחר. יונית הסבירה שכדאי להגיע מוקדם בבוקר או אחרי הפסקת צהריים לגנים בCasa De Mateus. הבוקר לא מתאים לקצב הפורטוגזי והצהריים לא מתאים לנו. נסיעה ללשמורת Alvao מאריכה את הדרך. היום נסענו הרבה והנהג עייף. החלטנו שאם יהיה עוד יום חם ניסע ישירות לGuimaeres.

14.יום א, 26 למאי

היעד Guimaeres – ערש הלאום הפורטוגלי

אחרי שיחת פרידה ממארחינו החביבים יצאנו לדרך אחרי 10:00. נסענו דרך פיניאו על N323 לא ניסינו להכנס לSabrosa המשכנו על N322 לכוון caza de mateu , לא נכנסנו כדי שנספיק לטייל בגוימארס, אבל עצרנו בAmarante .

אמנם אמרו לנו שאין בה הרבה מה לראות אבל היינו זקוקים להפסקה. כנראה בגלל כבישים חד סיטריים, גוגל הורה לנו לנסוע שמאלה לשכונה במעלה הגבעה, אחרי סבוב בשכונה חזרנו לנהר עד למגרש חניה עירוני, אלא שעליו עמד אוהל קרקס. די מיואשים הסתובבנו חזרה בככר, אבל בקצה שדרה קצרה לידו חיכה לנו מקום פנוי. נשמתי לרווחה.

חצינו את הגשר אל igreja de sao goncalo. הגשר צר ומשמש הולכי רגל וגם מכוניות. התישבנו לשתות קפה משמאל לכנסיה. אחר כך הלכנו קצת במעלה הרחוב והגענו לקונדיטוריה מעולה (את שמה לא מצאתי). נהנינו ממאפים טעימים וכוס קקאו..…

סה"כ היינו באזור הגשר כ3/4שעה. המשכנו בדרך.

לפני vila cova de lixa שלט הכוונה לכביש חדש. לא הבנו לאן הכביש הזה מוביל. מספרו N101. גוגל הפנה אותנו ל N15 , למעקף (?) בהמשך הדרך נסענו על N101. (אז הבנו שהכביש שלא נסענו בו הוא כנראה המשכו. הנסיעה איטית בין כפרים. רוב הדרך בעקלתונים בעליה.

לקראת השעה 15:00 הגענו לחניה ברחוב, ליד המלון guimaraes. הגישה מככר Toural בכביש מרוצף כמדרכה, כל כך צר שלא שמנו לב שעברנו אותו והגענו רק אחרי סבוב נוסף. היה קצת מפחיד. הסתובב שם בן אדם צעיר וצרח, דפק על המכונית, כאילו ניסה לכוון אותנו. שתוי או חולה נפש? המשיך ללכת ברגע שהמכונית עצרה. בדלפק הקבלה קיבלנו תו חניה, (הרגיעו אותנו שהאיש לא מסוכן) התארגנו בחדר המלון. ויצאנו לטיול רגלי שנמשך כ 3 שעות.

עברנו ב Largo da Oliveira חלק גדול מבתי הקפה היו מלאים עד אפס מקום.

המשכנו בדרכנו, ליד jardim do carmo היה שער פתוח וראינו מבנה עם כניסה יפה (זה המנזר?).

בקרנו בארמון הדוכסים palace of the dukes of braganza ובGuimaraes castle . מזמן לא טיילנו בתוך טירות וארמונות ושטיחי הקיר הענקיים בארמון הדוכסים, הארונות וכמה כלים, הרשימו אותנו מאוד.

גם בחורבות טירת גוימארס היה מעניין

עייפנו. בדרך חזרה למלון נכנסנו לסימטה צרה מאוד Viela di Serpa Pinto והמשכנו לPalácio da Justiça. בהמשך הדרך השתדלנו לעבור בסימטאות שלא עברנו בהלוך. היה נעים מאוד לשוטט,

ב18:00 הגענו למלון למנוחה קלה. בקשנו מפקיד הקבלה המלצה למסעדה. לדעתו כיון שיום ראשון היום יש זמן למנוחה עד 19:15. רוב המסעדות לא ייפתחו בערב. מסעדות ייפתחו רק ב19:30. הוא יודע שרק מסעדת Buxa תהיה פתוחה. חיפוש מהיר באינטרנט העלה עוד מסעדות. מסעדת טאפאס קרובה פתוחה כבר עכשיו והחלטנו לנסות בה מזלנו . הלכנו ל Taberna Trovador . היה טעים. אחרי הארוחה הסתובבנו עוד קצת באזור הקרוב. עם רדת הערב כשהשמיים עדין בצבע תכלת, היו מבנים מוארים, והיה נעים לטייל.

15.יום ב' 27 למאי

ועד פורטו Bom Jesus de Munde ל

ב09:50 יצאנו לדרך לBom Jesus de Munde. קיבלתי המלצה בפורום אירופה להוסיף למסלול את פארק הסלעים בPenha ליד Guimaraes אבל בעלי הודיע לי שנוותר. הוא החליט שאחרי הטיול בין הבולדרים במונסנטו אינו זקוק לחויה דומה ובמיוחד לא בתוספת עקלתונים.

תוך כדי נסיעה הספקתי לצלם פינת חמד בגיומארס ( בערב לא הצלחתי)

הג'י.פי.אס הכיר רק מקום בשם סנטאריו בום. המרנו על התאמה ליעד שלנו..דרך איפה נסענו? מידי פעם בתוך כפרים, בכבישים צרים למדי. נאלצנו לעצור כדי שהגברת תסיים את הורדת החציר .

נסענו על EM585 בתוך יער אקליפטוסים וכשהגענו לN309 צפינו על Braga. אז הבנתי שאנחנו בכוון נכון. ב 10:45 הגענו לשער חשמלי. בן אדם גבה מאיתנו 1אירו ופתח את השער. לא בדיוק הבנו איפה אנחנו. בקצה העליון של מפרץ חניה, יצא רכב ונכנסנו במקומו. אחרי שירדנו מהרכב ראינו שאנחנו מול מלון ואפשר להמשיך לנסוע -יש פנית פרסה במעלה והדרך מובילה לעוד מקומות חניה.

לא רחוק מהמלון הגענו לקרונית/ ראיתי את הכנסיה ורק אז הבנתי איפה בדיוק אנחנו נמצאים. קרוב לכנסיה ולא במפלס התחתון שאליו חשבתי שנגיע.

אז קודם ירדנו ברגל כמה מהלכי מדרגות שלאורכם פסלים ובינהם תבליטים מענינים הגענו עד ל"ככר" שממה צופים על ברגה ובחזור התבוננתי במה שלא שמתי אליו לב בירידה.

טיילנו קצת בשבילי הפארק שמאחורי הכנסיה, עד בריכה ששטו בה ילדים רעשנים בסירות. מקום נחמד.

ב12:10המשכנו בדרכנו לBraga. הנסיעה אמנם קצרה אבל יש ירידה חדה בעקלתונים מרוצפים. דרך האבנים התחלפה בכביש והירידה החדה נמשכה..

רשמתי לי מראש כתובת לחניה תת קרקעית קרובה למקומות שענינו אותי. היה מעולה. ב12:30 התחלנו לטייל ולהנות ממראות העיר העתיקה. היה חם. 29 מעלות.

לקחנו פסק זמן עם ארוחת צהריים במסעדה פורטוגלית. היה טעים מאוד. המשכנו לטייל, אל הקתדרלה הענקית.

מאוד נהנינו מעיצוב הגינות והאדריכלות

ב 15:00, לא בדיוק על הדקה. יצאנו לדרך לפורטו. החניה עלתה 3.10 אירו. חששנו מפקקים בשעה מאוחרת יותר. הגענו כעבור שעה ורבע לפתח הגסט האוז ליד ככר המוסיקה.

Porto Music Guest House נמצא קרוב לצומת. אפשר לחנות זמן קצר עם 2 גלגלים על המדרכה לצורך הורדת הציוד. צלצלתי בפעמון, אישה לבבית פתחה את הדלת. בעלה הגיע אחריה, רץ למכונית, לקח את המזוודות, אשתו הצטרפה אליו. הכניסו את הציוד שלנו למבואה ובעל הבית ביקש את מפתחות הרכב, הוא יעביר את הרכב לחניה, שלא נסתבך בדרך.., ועד שחזר היה באלאגן. זוג אורחים יפני התלונן שנעלם להם תיק שחור שבתוכו כל המסמכים שלהם …נאלצנו להמתין .

קיבלנו חדר בקומה השלישית- אין מעלית. בעל הבית שהספיק לחזור ולשמוע את ספור התיק העלה את הציוד. הסביר לנו שהן למלון והן לחדר הכניסה אפשרית רק עם קוד. החדר נראה טוב. יש בו מטבחון, מכונת קפה ובמקרר מים ובירה.

כשירדנו, בדרכנו לאכול, הגיחה סוזנה, בעלת הבית, כאילו חיכתה לנו, והתנצלה על קבלת הפנים ההזויה. הסבירה לנו שהיא היתה מאוד מוטרדת למרות שידעה כיצד נעלם התיק …. בבוקר זוג האורחים הגיע מטיסה, כיון שהחדר לא היה מוכן הם השאירו את הציוד למטה ויצאו לטייל. בהמשך היום היה באלגן, 2 אחים הורידו את הציוד של משפחותיהם, היו להם הרבה שקיות ותיקים. הביאו את הרכבים שלהם והעמיסו בלי לבדוק..היא בטוחה שבלי משים לקחו את התיק. היא יודעת לאן פניהם מועדות- לארוע משפחתי בספרד במרחק של כ3 שעות נסיעה מפורטו. היא הצליחה ליצור קשר עם אחד האחים שעצר את רכבו אבל לא מצא את התיק. כשהגיעו ליעד התיק נמצא במכונית השניה. עכשיו בעלה בדרך להביאו. (המסקנה המתבקשת, תשמרו על הכללים. טלפונים ותעודות חשובות תמיד עליכם.)

סוזנה ובתה הצעירה (שבגלל הבלגן נאלצה לוותר על שעור מחול) יצאו לטייל, ליוו אותנו בדרך לארוחת ערב, בהמלצתה בחרנו בארוחה צמחונית ב Da Terra שב“מרכז אוכל" בשם Bom Sucesso יש בו מסעדות שונות ודוכני אוכל. (בקצה שלו בית מלון וכנראה היתה גם חנות כשרה. נראתה ריקה.)

אחרי הארוחה יצאנו לחקור את הסביבה. בקניון סמוך למרכז האוכל מצאנו מרכול וגם מכבסה בשרות עצמי, (לפי מידע שקיבלנו מבחור שכיבס את בגדיו, העלות 5.5 אירו. כולל יבוש כ 3/4 שעה) ליד המכבסה יש מסעדה קטנה ובית קפה.. חזרנו אל הככר, תחנת המטרו בצד השני של ככר המוסיקה. הכל במרחק כ 5 דקות הליכה מהמלון.

המלון אמנם לא קרוב לעיר העתיקה אבל בסביבה תוססת למדי.

16.יום ג' 28 למאי

בבוקר, בסביבת השעה 10:00 בעל הבית התעקש לקחת אותנו למרכז העיר. נתן קצת הסברים, הראה לנו איפה תחנת המטרו שממנה נחזור (סאו בנטו), עשה סבוב סביב בנין העיריה בטענה שבכל מקרה זו דרכו חזרה הביתה, והוריד אותנו ליד לשכת המידע לתיירים. כאן קיבלנו מהר מאוד הסברים, כל מה שאתמול לא בדיוק הבנו ועוד (למשל שבשעה 12 יש קונצרט של העוגב בכנסית clerigos.)

בנין העיריה בהחלט הרשים אותנו. השדרה שיורדת ממנו לכוון הנהר מרשימה אף היא. מימין ומשמאל לככר הארוכה הרבה בתים שלראשם יש כיפה כלשהי. אין אחת דומה לחברתה.. מעניין

בקצה התחתון של הככר פנינו ימינה ומהר מאוד הגענו למגדל clerigos. הקופה בקומה הראשונה התור לאורך כל המדרגות, ארוך. המתנו לשוא. לא ברור למה לא מעדכנים כבר בכניסה לחדר המדרגות שבשעה וחצי הקרובה לא ניתן יהיה לעלות למגדל? את ההסבר מקבלים רק בקופה. יצאנו/ירדנו במדרגות ונכנסנו לכנסיה. ככל הנראה לא הרשימה אותי כי כבר בערב לא זכרתי אותה.

ברחוב שמאחורי המגדל ירדנו לכיוון החוף והגענו לתצפית Mirador da Vitória מרשימה מאוד. משם המשכנו בעזרת מפת גוגל לכוון ארמון Bolsa. יש מדרגות שמקצרות קצת את הדרך.

עצרנו בboutic do gelato, נהנינו מכדור גלידה גדול למדי תמורת 2.30 אירו והמשכנו בדרכנו.לא נכנסנו לארמון Bolsa רק צפינו בחצר הפנימית , כי הבקור רק בקבוצה וראינו מבחוץ שעולים לקומה השלישית. לא בא לנו בטוב לטפס... המשכנו, לפני שעלינו לכנסית סאו פרנציסקו התישבנו לנוח ולאכול.. ממש ממולה, לכוון הנהר, כי מצאנו בתפריט בס.. היה טעים ולא יקר.

העליה לכנסיה מכוון הנהר. כרטיס כניסה כולל את כנסית הארמון, שהרשימה אותנו מאוד, ואת מרתף הקטקומבות - מוזר .

בכנסיה אינספור פיתוחים מוזהבים שמעטרים אותה, מעשי אומנים ש"נכפו" על המבנה הישן. מרשים. גם פיתוחים בעץ מצפים חלקית את העמודים המאסיביים, הנושאים בגאון את התקרה הגבוהה ובכניסה תקרה מונמכת מסתירה את הויטראז' בחלונות. במקום ישבה קבוצת תלמידים צעירים שהאזינו לשעור בפורטוגזית, כמובן. על האמנות הדתית או ההיסטוריה של המבנה?

מכאן המשכנו ל”בית המכס” שבימינו מארח תערוכות. היעד שלנו היה בעצם בקור בתערוכה של Esher אחד האמנים האהובים עלינו. בדרך זכינו לבקר בתערוכת “האדם”. התרשמנו ונהנינו בשתי התערוכות.

חזרנו ברגל עד תחנת סן בנטו. את הכניסה לתחנה לא מצאנו, היתה מוסתרת בברזנט, רק לאחר שוטטות נוספת שאלנו והגענו לפתח מצד שני..איפה הקישוטים? המתנו בתור ארוך להטענת כרטיסים שבעל הבית נתן לנו. רק מכונה אחת. עובד אדיב מאוד במקום עזר לנו.

בתחנת טרינדאד הסתבכנו קצת עם החלפת רכבת. עלינו במעלית יחד עם זוג מבוגר מאוד. שאלנו אותם על המטרו לבית המוזיקה וכיון שידעו רק פורטוגזית הסבירו לנו בשפת הסימנים שאנחנו צריכים לחזור לקומה 1- ושם לעבור לצד השני…3 קוים מגיעים ליעד שלנו.

הגענו אחרי 6 בערב לחדר .. ארזנו כביסה מלוכלכת .. הלכנו למרכז הקניות... ירדנו קומה ליד המרכול .

המתנו 10 דקות עד שהמכונה סיימה לכבס בגדיו של צעיר.. הפעלנו את המכונה והתישבנו לאכול בחנות שיש בה גם מסעדה צמחונית קטנה. 3 דק אחרי שסיימנו לאכול המכונה סיימה.. נחנו 20 דקות במהלך היבוש וחזרנו לחדרנו.

עייפים אך מרוצים.

17.יום ד' 29 למאי

אמנם תכננו להגיע בבוקר לגאיה אבל סוזנה שכנעה אותנו ללכת חצי שעה ברגל למוזיאון לאמנות מודרנית. יצירותיה של האמנית Joana Vasconcelos הם באמת חויה ויזואלית יחודית, מרתקת, משעשעת וארוחת צהריים במוזיאון היתה חויה גסטרונומית נעימה וטעימה.

חםםם.

החלטנו לחזור למלון באוטובוס, עייפים וקצת מתוסכלים שאין לנו כוח להמשיך לטייל, להגיע עד החוף, לגלות ולהנות בעוד פינות חמד שיש לעיר להציע. לאחר מנוחה יצאנו לטייל בסביבה הקרובה. חשבנו שנוכל לראות את בית המוסיקה מבפנים אבל אי אפשר. אפשרי רק בסיור מודרך.

היינו קצת מוטרדים לנוכח הידיעה שבימים הבאים הטמפרטורות הצפויות יהיו עוד יותר גבוהות .

על פי התחזית ביער בוצ'אצ'ו יהיו כ32 מעלות, ובקוימברה 34. בשבת בBatlha צפויות 32 מעלות ובטומאר 37 מעלות. ביום ראשון ישתפר. הטמפרטורות הצפויות לסוף הטיול בסינטרה, מעודדות.

18.יום ה' 30 למאי

יצאנו מהמלון רק אחרי 10:00, היעד שלנו Aveiro. היציאה מהעיר היתה מהירה מאוד.

בהמלצת בעל הבית ניוווטנו לחניה של קניון forum aveiro. ב11:10 הגענו.

לטובת הקוראים שמתכננים טיול בעיר: למרות שהכנסנו כתובת לנווטן לא מיד מצאנו את הכניסה לחניה התת קרקעית של הקניון. השילוט לא היה עקבי. הכניסה ממזרח או דרום מזרח לבנין. רק אחרי סבוב חזרה באי תנועה ראינו שילוט הכוונה. בכניסה יש מכונה שמוציאה צ'יפ-מטבע פלסטיק. משום מה לקח זמן עד שיצא המטבע. היה צורך בכמה לחיצות חוזרות (איפה שרק נראה הגיוני...)

יצאנו דרך הקניון , די מהר הגענו לתעלה/נחל. מיד ניגש אלינו אדם בחולצה ירוקה והציע שיט. לא נראה לנו. המשכנו ללכת. נשארנו בצד הזה של הגדה כדי לצלם את הבתים מהצד השני והגענו אל תחנה לשייט. חיכו 4 אנשים. אמנם חשבנו להמשיך לטייל ברגל אבל סירה שיצאה מהגדה השניה התקרבה, אז אם לא צריך להמתין מצטרפים. היה נחמד. מצד אחד של הסירה דייג לשעבר הסביר בפורטוגזית בקול צרוד ומצד שני "משיט" שהסביר באנגלית. שעור מעניין לאורך 45 דקות , תמורת 10 אירו לאדם.

היה חם מאוד. קנינו גלידה, טיילנו קצת ברחובות הצרים ליד שוק הדייגים וחזרנו לקניון. אכלנו סלט טעים בפיצה האט.

שילמנו 3.40 אירו עבור החניה, בלי משים ירדנו קומה. לרגע התבלבלנו. שחזרנו את ההגעה. מצאנו את המכונית ויצאנו לדרך.

נסענו אל חוף המגדלור barra, בכל האזור לא מצאנו חניה אז הדרמנו לחוף costa nova מערבית ללגונה של אויירו כאן ממש לפני פניה אחרונה מזרחהמצאנו חניה. ירדנו לחוף לכמה דקות ונהנינו מרוח קרירה. האזור נחמד מאוד.

חוף הים

חוף הלגונה

ב15:45המשכנו בדרכינו לLuso, הנסיעה נמשכה כשעה ורבע.

את מלון Alegre מצא הנווטן. החניה בחצר פנימית. צפוף. המלון בבנין בן 160 שנה. הזכיר לי סיפורי רוחות רפאים בארמונות.

בצילומים: מימין 1.“הארמון” .2. נסיון להיות מובן בכמה שפות ( בשלט אחר פענחנו את הכתוב שאמור להיות “ השאירו את המזוודות על הרצפה זה לפני הצ”ק אין “ אבל פרוש הבקשה לא היה ברור כי באזור הקבלה לא היתה רצפה חשופה. רק שטיחים. 3. מפתח החדר על השידה.

פקיד הקבלה הציע לנו לנסוע מיד ליער בוצ'אצ'ו, לא לכניסה הראשית, כי היום יום חג וכולם באזור עושים פיקניק ויש ביתנים. לכאורה פשוט. מהחניה צריך לצאת ברברס בירידה, ויש גם עיקול עם ראות מוגבלת. ניסינו לצאת לכוון שהציע הפקיד. באחת הפניות ימינה עליה חדה מאוד, כביש צר מאוד. שלט אין כניסה לא ראינו. נאלצנו לעצור בגלל רכב שהגיח ממול בפראות ובזה תמה העליה. האוטו לא סוחב בעליה... חזרנו ברברס עד חניה פרטית שבה יכולנו להסתובב. חזרנו למלון בכפר בתקוה שמחר לא נסתבך. יצאנו לטייל ברגל. החלטנו שאפשר כבר לחפש ארוחת ערב..נכנסנו למה שמוגדר בגוגל מסעדה. ישבו שם כמה מקומיים על כוס בירה. מזון מוצק לא ראינו. מסעדה שניה, סמוכה, ספק בית קפה, משהו מהסרטים. המשכנו לטייל.

2 שלטים בהם חיצים בכיוונים נגדיים שולחים לבית מרקחת. איפה הוא? גוגל סיפר לי על עוד מסעדה ברחוב מקביל Pedra de Sal. נפתחה ב19:00. נכנסנו. נראה ריק, בקצה הרחוק ישב זוג תיירים. התישבנו לא רחוק מהם. נהנינו מאוד מארוחת ערב באוירה טובה ואוכל טעים. לסיום היתה לנו דילמה : האם המלצר הגיש לנו בכוונה את החשבון של הזוג השני,(שכבר עזב) שהיה גבוה ולא תאם את מה שאכלנו ? בכל אופן כשראה שאנו בודקים בציציות הגיע עם חשבון אחר והתנצל.

19.יום ו' 31 למאי

היום תכננו לצאת מוקדם. התכנית ארוכה, אבל רק ב10:00 הצלחנו לצאת מהארמון "המכושף" בו לנו. אחרי ארוחת הבוקר חיכינו לגברת אחת ששרתה את הסועדים, ובאותה עת היתה אחראית גם על הצ'ק אאוט. קדימות לסועדים, וכשכבר הגיעה לקח לה זמן להבין ש – המחשב ללא תקשורת. הלכה לקרוא לפקיד הקבלה ורצה למטבח. ועד שהוא הגיע..למה היא עושה הכל והוא לא ליד הדלפק?

עד לארמון/מלון Palace hotel do Bussaco ביער בוסאקו כרבע שעה.

התרשמנו מאוד מהמבנה היפיפה ועוד מבנים בסביבה.

נכנסנו למודיעין ותמורת 5 אירו קיבלנו מפת מסלולים וכרטיסי הכניסה . טיילנו ביער קרוב לשעתיים.

<מבנה משופץ במתח הארמון > תצפית ליד שער קוימברה

מהכניסה הסמוכה למודיעין עד שער “קוימברה”, משם לתצפית ובדרך נחמדה מאוד ביער עד עץ אקליפטוס זקן ענק, מרשים, שלא רחוק ממנו הקטע האחרון של השביל, ואין ברירה אלא ללכת עוד כ10 דקות על שול הכביש.

מסלול מעגלי נחמד מאוד.

עם שובנו התישבנו במסעדה קטנה שקימת במקום. היינו זקוקים בדחיפות לתוספת אנרגיה וצינון הגוף . ב13:30 יצאנו לקוימברה, חנינו בקניון שמישהו המליץ עליו. רחוק מידי בחום הזה ללכת ברגל לעיר העתיקה, לאוניברסיטה. המתנו לתחבורה ציבורית אבל לא אוטובוס ולא מונית הגיעו בזבזנו שעה וחזרנו לרכב. נעזרנו ב https://www.parkopedia.pt/ ונסענו לחפש חניה קרובה יותר. מצאנו חניון תת קרקעי ברחוב Av. Sá da Bandeira לא הכי מסודר אבל העיקר שהיה איפה לחנות.

יצאנו לדרך ברגל, גוגל כנווטן,

התחלנו לטפס ברגל ברחוב Martins de Carvalho . הסימטאות צרות, לא פעם נצמדנו לסף דלת כדי לא להפגע ממכונית חולפת.

הגענו לאוניברסיטה. תור בקופה מפה עד להודעה חדשה, התרשמנו מתצפית אל הנהר, וגם מהכנסיה שכשעברנו לידה בדיוק נפתחו הדלתות ומטיילים יצאו. יצאנו מהבנין..עדיין תור ארוך ליד הקופות.

בדרך חזרה למכונית ירדנו מזרחה מעל 100 מדרגות, נכנסנו לקפיטריה שבה למדנו סטודנטים. שתינו הרבה, שטפנו פנים, נגבתי את עדשות המשקפיים שהתמלאו מאדי הזיעה.

וחזרנו לרכב דרך ככר הרפובליקה. הצצנו לכוון mermaid garden שבגוגל רשום כ Sereia Garden. טיול בפארק היה בתכנון אבל לפנינו עוד נסיעה למקום הלינה.

ב17:30 יצאנו לדרך. נראה פקוק ביציאה אבל ב18:00 כבר היינו על הכביש המהיר בדרכינו ללינה הכפרית בQuintinha de Eira היה קשה למצוא את הבית. פניה אחת מוקדמת מידי. הגענו לביתה הפרטי של בעלת הבית. השער נעול .. בעזרת זוג קשישים דוברי צרפתית הגענו ליעד. מקום נחמד מאוד. בעלת הבית, דונה פטימה, אוהבת חיבוקים ונשיקות ואינה יודעת מילה באנגלית לכן באופן קבוע נמצאת איתה עובדת שדוברת טוב אנגלית. החדר בקומה ראשונה חמוד ומרגיע, במיוחד אחרי חויית הלילה הקודם. אחרי שהתארגנו דונה פטימה הסיעה אותנו למסעדה קרובה Café/Restaurante "O Lagareiro" שנמצאת במרחק 1 ק”מ בלבד. הבחורה שעבדה איתה באותה שעה, הצטרפה לנסיעה כמתורגמנית ורק אחרי שהיתה משוכנעת שנקבל מנות שמתאימות לנו הן חזרו לבית. פטימה מיהרה לטקס דתי שהתקיים במרכז הישוב באותו ערב, ואנחנו המתנו לארוחה במסעדה הגדולה וריקה מאדם. כששילמנו את החשבון פנה אלינו גבר שהיה בחוץ, דיבר באנגלית קלוקלת והבנו שהוא שמע איפה אנחנו לנים והציע לנו טרמפ חזרה, כי הוא גר בשכנות...

20.שבת 1 ליוני

קמנו לבוקר חם 28 מעלות. הלילה היה קשה, חם מהרגיל. מידי פעם התעוררתי מבכיו של טלה בין יומיים, כנראה כשהיה רעב.

בטומאר צפויים 37 מעלות. חוגגים את יום הילד.

תהיה חניה? הגוף מבקש לוותר.

בבטאלה "רק" 34 מעלות.

יצאנו לדרך בשעה 11 אחרי טיול בחצר ושיחה עם בעלה של פטימה. היעד מנזר Batalha. מצאנו חניה במקום שמסומן במפות גוגל כtourist parking. בשבת משלמים שם חניה רק עד 13:00 . שעת חניה עולה 55 סנט. הכנסתי 60 כי על השעון שלי היה כבר 11:55.

היה מדהים.

בתוך המנזר קריר ונעים, הכניסה בתשלום, 6 אירו ליחיד. שווה.

המבנה יפייה והכנסיה הבלתי גמורה לידו מאוד מרשימה. אולי המקום הכי יפה שראינו. מי שמסתפק באתר אחד מרשים מאוד באזור, לדעתי, זה המקום.

לא רחוק משם מצאנו חנות מתנות (הצד החלש שלנו) לבני משפחתנו. המשכנו .. חיפשנו מקום לאכול. יש כמה בתי קפה ומסעדות בסביבה/בכיכר. בחרנו להתרחק קצת. התבייתנו על מסעדה קטנה וחביבה בשם Sopas&Companhia . היה נעים וטעים.

ב14:30 יצאנו בדרך מזרחה, בגלל החום (34 מעלות) ויתרנו על בקור בפטימה. תכננו לחזור לחדר לנוח ולהמשיך לטומאר מאוחר יותר. תוך כדי נסיעה בעלי החליט שהשהייה ברכב הממוזג הקלה עליו ויש לו מספיק אנרגיות להמשיך לטייל. הדרך בה נסענו יפה.

ב15:30 הגענו לכנסית הצלוב Convento de Cristo בטומאר. כאן משלמים חניה כל השבוע... לא יקר. 1 אירו הספיק למשך הבקור. היציאה מהבנין בדרך חזרה למכונית ראינו גם חלק מאקודוקט.

לא התאכזבנו. אפילו, בעלי היה מרוצה .

מכאן נסענו לעיר. חנינו ברחוב Av. Dr. Cândido Madurei מרחק הליכה סביר מבית הכנסת. החום כל כך התיש אותנו ששכחתי מהפארק שבקצה הרחוב. עברנו ליד בית הכנסת, הצצנו לתוכו והמשכנו עד שמצאנו מקום שיש בו לא רק קפה ועוגה אלא גם קרפים. ונראה היה שנעים לשבת בו. היה טעים

המזגן צנן אותנו.. האוכל הוסיף אנרגיה והמשכנו לטייל עוד קצת עד ל Mouchão Parque פארק קטן אבל נחמד מאוד.

בדרך חזרה למכונית היה מענין. נכנסנו לחנות עם כלי אוכל יפים, שתי נשים שישבו בה הכינו פרחי נייר. נתנו לנו הזמנה ל Festa dos Tabuleiros שיתקיים מה 29 ביוני עד 8 ביולי. כשהמשכנו ללכת פגשנו 3 פעמים נערות הולכות עם מגדל פרחים על ראשן. מתאמנות לקראת החגיגה הגדולה.

נכנסנו למכולת. קנינו לנו מצרכים לארוחת ערב וב18:15 יצאנו לנסיעה הקצרה, כ 20 דקות לצימר

בדרך רבת עקלתונים בנוף יפה.

21.יום א' 2 ליוני

לא פשוט להפרד.. דונה פטימה לא נמצאת אבל לעובדת שלה יש תפקיד. כל האורחים מצטלמים לפני צאתם לדרך וגם מקבלים שי קטן. בעצם הוא מונח כבר על שולחן ארוחת הבוקר אבל לא לקחנו אז היא רדפה אחרינו.. יצאנו לדרך בערך בערך ב10:00. בדרך הגיע מולנו שיירה ארוכה למדי של רכבים עתיקים (ספרתי 50) אנחנו בירידה והם בעליה. ב11:10 הגענו לחניה על גבעה לא רחוק ממנזר אלקובצה. ירדנו ברגל והגענו בשעת מיסה. אין כניסה. אפשר לעמוד רק מרחוק ולהשקיף על קהל המאמינים ונושא הדרשה. המבנה בהחלט מרשים במימדיו. חובה לבקר? אולי בשעה שאפשר להכנס לראות מה יש בין העמודים ולחוש את הגובה.

המשכנו בדרכנו לNazare כעבור 30 דקות, לאחר טיול קצר בככר. ב12:20 הגענו לחניה במגרש כורכר על ”גבעת תצפית” בדרך למגדלור בנאזרה (צריך להזהר בירידה אליו מאין תעלה). תצפית מרשימה מאוד.

לאחר הליכה בשבילים לנקודות תצפית ירדנו ברגל עד המגדלור. היו שם הרבה מטיילים אז חזרנו לרכב בלי להתעכב.

המשכנו לאובידוש. כ½ שעה נסיעה .

ב13:20 הגענו לחניה ליד האקוודוקט. יש הרבה מקומות חניה. במקומות הקרובים לעיר העתיקה תפוסה מלאה. אחרי ארוחה טעימה שחיכינו לה כמעט חצי שעה, נהנינו מהסיור שלנו באובידוש למרות שפע המטיילים. טיילנו כשעה וחצי.

עברנו ברחוב הראשי בעיר העתיקה עד לתצפית מעבר לטירה.

בדרך הצצנו לסימטאות,

על החומות לא טיפסנו ובחזור החלטנו ללכת בכביש צר מקביל לדרך הראשית.

החניה עלתה 2.60 אירוהמשכנו לpeniche , הגענו כעבור כ½ שעה. אחרי סבוב בתוך הישוב, בתקוה למצוא חניה, שלא מצאנו, המשכנו אל החוף. החוף ב peniche מרשים ביותר. כדאי לנסוע מצפון לדרום עד המגדלור לידו יש חניה. אין בדרך הרבה מקומות לעצירה אבל התרשמתי מאוד מהסלעים.

קצת לפני המגדלור יש עמוד לבן ועליו סימן דג. כדאי להגיע לשם. אפשר לרדת בין הסלעים. מעניין.

הסתובבנו כ¾ שעה באזור החוף בין הסלעים וליד המגדלור

והמשכנו בדרכנו למקום הלינה הבא מערבית לסינטרה קרוב לColares. ושוב הנסיעה על כביש ללא אגרה לא היתה עם נוף מרשים במיוחד אבל איטית, מעצבנת. בהזדמנות הראשונה שינינו הוראות לנווטנים ועלינו על הכביש המהיר.

הגענו לאזור סינטרה. הנסיעה בקטע האחרון אל Eugaria CountryHouse, מקום הלינה שלנו לימים האחרונים בפורטוגל, היתה מפחידה מאוד. הדרך כל כך צרה והגיעו רכבים ממול...נאלצנו לנסוע 4 פעמים לאחור עד שהצלחנו להסתובב בפניה ימינה. ליד שער הכניסה לבית בכפר יש מקום חניה לזמן מוגבל. מגרש החניה שלהם בחצר אחורית אליה מגיעים מתוך שביל צר מאוד בין הבתים. מה ששוב חייב תמרון בפניות. המקום נחמד מאוד. קיבלנו חדר מרווח צמוד לחדר האוכל שהוא גם קבלה. בבנין ממול בקומה השניה “סלון ומטבחון” לאורחים .

יצאנו לארוחת ערב בColares. מצאנו רק מסעדה אחת עם בקורת טובה מאוד Ribeirinha de Colares, ליד תחנת משטרה. חניה קרובה לא היתה פנויה . פנינו לחניה של הסופרמרקט, מול היקב. לידו Take away לא נראה לנו מתאים אז הלכנו ברגל למסעדה. נהנינו מאוד מהארוחה.

בחזרה לצימר בבית בכפר למדנו שאילו הגענו דרך Colares לא היינו צריכים לעבור בכביש הצר.

22.יום ב' 3 ביוני

הבוקר היה קריר ונעים, 17 מעלות, קצת ערפילים. מעונן חלקית.

כיון שבחלק מאתרי מזג האויר נכתב שמחר יתכן גשם, החלטתי שהיום ניסע לCabo da Roca וממנה על N247,לאורך החוף, עד קאשקאיש.

יצאנו ב10:15. אחרי כ20 דקות נסיעה הגענו למגרש החניה בCabo da Roca היו עדיין קצת ערפילים. רוח קרה, הרבה מטיילים, גלים לא גבוהים אבל יופי של נוף.

כשחזרנו לרכב כעבור כ½ שעה מגרש החניה היה מלא עד אפס מקום.

המשכנו בדרך.

עלינו על כביש N247 דרומה. קטע הכביש הראשון בו נסענו רחוק מהחוף, מעל גובה פני הים אבל בהמשך יורד ומתקרב לקו המים, בנווטן ראיתי שכשנגיע לצומת הוא יקח אותנו לכביש N9-1 שממשיך לקשקאיש רחוק מהים, לכן הכנסתי כיעד חוף רחצה דרומית ל Guincho, הגענו לחוף Guincho, לא עצרנו. יש מלון וחופי רחצה עם חניה בתשלום.

המשכנו לנסוע לאט. פעמיים עצרנו במפרצי חניה לתצפית, פעם אחת ירדנו לטייל ברגל אל המים.

קו החוף יפה..

כעבור כ10 דקות נוספות של נסיעה הגענו לחניה בתשלום ב-boca do inferno, (צריך לשלם מראש). הכנסתי 50 סנט. הלכנו אל נקודות תצפית על סלעים מרשימים. כ25 דקות הסתובבנו והתבוננו…

עוד נסיעה קצרה והגענו למרינה בקאשקאיש.

הנווטן הוביל אותנו אל מרכז העיר. מגרש חניה לא ראינו לכן חזרנו עד המרינה כי בדרך ראינו שיש לידה חניון תת קרקעי (642, Av. Rei Humberto II de Itália). לשמחתנו היה בו מקום פנוי. טיילנו להנאתנו אל המרכז, העיר מטופחת. במרכז ישבו תיירים רבים בבתי קפה. שעת צהריים, זמן לאכול והחלטנו לחפש משהו קליל. הגענו לפינת הרחובות Rua Manuel Joaquim de Avelar- Afonso Sanches, שבה בית קפהPanisol מרק, סנדויצ'ים טעימים, מיצים, קפה ועוגה טעימה,מילה שהתקשינו להוסיף לרוב העוגות שאכלנו בפורטוגל כי הכילו כמויות מופרזות של ביצים וסוכר- מה שאני מאוד לא אוהבת.) השביעו את רעבוננו. המשכנו ללכת עד שדרות ואסקו דה גאמה ודרך הרחוב היפה הזה אל החניון

ב14:35 המשכנו בעזרת הנווטן בנסיעה לארמון pena . לא היינו בטוחים שאנחנו בדרך הנכונה. כביש צר חד סיטרי.

ב 15:15 הגענו למגרש חניה מול הקופות. כשהגענו לקצה המגרש הגיע סדרן והסביר לנו שכאן אי אפשר לחנות וכשעמדנו לצאת מהמגרש, בהתאם להנחייתו, יצא רכב ויכולנו לחנות. הסדרן מנע מרכב אחר להכנס. בקצה מגרש החניה הזה מתחיל השביל לביצורי המורים.

כשעתיים טיילנו בפארק המקסים טיפסנו אט אט עד לארמון בין בריכות מים וצמחיה מרשימה, נכנסנו לשבילים צרים ומידי פעם חזרנו לשביל הרחב שמוביל אל הארמון, עלינו לארמון, אפשר להגיע עד המבואה ללא תשלום. לא היה לנו ענין לבקר בחדרי הארמון.

בירידה נכנסנו לעוד שבילים. תענוג.

: ב17:30 יצאנו מהפארק והמשכנו דרך מגרש החניה, בשביל אל ביצורי המורים. הנוף לאורך רוב הדרך יפה. הגענו כעבור כ10 דקות. מה ששרד זו בעיקר החומה.

טיפסנו במדרגות רבות על החומה מול ארמון פנה. נוף מדהים...

ב 18:45 התחלנו דרכנו חזרה לצימר. הנווטן הוביל אותנו בכביש 375N הכביש צר, עובר תחילה ביער יפה וזמן קצר אחרי שנכנסנו לאזור מיושב , המתנו הרבה זמן בטור די ארוך של מכוניות (כי גרר העמיס רכב) המשכנו בנסיעה לחדרנו בכביש רחב דיו גם לאוטובוס. למדנו שזו הדרך לQuinta da Regaleira ו5 דקות אחרי שעברנו את Quinta de Monserrate הגענו לחדר. הדרך יפיפיה.

היום הזה היה יום מושלם. ארוחת הערב פחות. עברנו את הצימר והמשכנו לColares המסעדה בה אכלנו יוo קודם סגורה. מצאנו רק מסעדה אחת פתוחה.בחוץ היה קר מידי לשבת. מלבדינו היה רק עוד זוג סועדים. הזמנו סלט-היה טעים. סטיק פילה-לא דומה כלל לסטיק. (4 פרוסות קטנות דקות כנייר) אורז ותפוחי אדמה שכבר שכחו מתי בישלו אותם. כל זה בעבור 31 אירו. ב21:00 חזרנו לצימר.

23.יום ג' 4 ביוני

את היום התחלנו קל"ב. מבעל הבית למדנו שכשנוסעים מכוון Colares לQuinta da Regaleira אפשר לנסוע עד מגרש החניה. המשך הדרך חד סיטרי.

אחרי נסיעה קצרה הגענו ב10:30 לארמון monserrat.

בשעה זו היה שפע מקום במגרש החניה שנמצא מעבר לכביש, קנינו ב29 אירו, בערך, כרטיסים לשנינו לארמון זה ולסינטרה. החזאי צדק.

היה קריר, טיילנו בגשם קל, מעל שעה, בפארק המרשים (ברובו) ובקרנו בארמון המקסים. בסה"כ כשעתיים.

חיכינו 10 דקות לאוטובוס 435, שנוסע מכאן לסינטרה. קנינו כרטיס לנסיעה מעגלית (10 אירו לזוג פנסיונרים). בסינטרה הלכנו מתחנת האוטובוס עד בית העיריה. לא ראינו הכוונה להולכי רגל, גם לא תיירים ולא כל כך הבנו דרך איפה ממשיכים מכאן לארמון. גוגל יודע.

החלטנו לנוח ולאכול לפני שנמשיך בהליכה. נכנסנו למסעדה ממש ליד בית העיריה, לא זולה יחסית למסעדות בהן אכלנו בדרך כלל, אבל היה נעים לשבת בה והאוכל היה טוב.

ב14:30 טפסנו לארמון ובקרנו בו. אותי רובו לא הרשים במיוחד.

המשכנו ברגל, כ15 דק' לארמון regaleira. בקטע האחרון עליה די תלולה. הגענו ב16:05. נחמד לטייל בגן, יש פינות מפתיעות. חלק הארמון הפתוח לקהל קטן.

ב17:30 נסענו באוטובוס עד ארמון מונסרט, מכאן המשכנו לצימר ברכב שלנו.

אחרי מנוחה קלה יצאנו לאכול ב colares. לא התחשק לנו לנסוע רחוק כשלא ברור אם בכלל נמצא מסעדה פתוחה. המסעדות שאכלנו בהן אתמול ושלשום היו סגורות. אחרי סבוב בישוב הגענו למסעדה פתוחה בשם central הבקורות עליה סבירות. לא הזמנו הרבה מנות כי לא היינו רעבים.

הזמנו מנת דגים בהמלצת בעל המקום אחרי שהסברנו לו שאנחנו לא אוכלים הרבה ושאלנו האם מנה אחת תספיק לנו. הוא המליץ לנו על דג מסוים שיש לו טרי. קיבלנו מנה ממש קטנה, והדגים היו מחוממים וכמעט שרופים. מה שהיה אכיל היה טעים. בעל הבית “נעלם “ כשהצטרף לשולחן אוכל, כנראה עם בני משפחתו. התעלם מאיתנו. המלצרית/קופאית אף היא לא יצרה קשר עין. המחיר היה גבוה יחסית לגודל המנה, 21.70 אירו, ניחא. הם צריכים להרויח אבל יצאתי ממש כועסת כי הגברת שקיבלה ממני כסף החזירה אירו אחד פחות. (אירו זה לא הרבה אבל ההתנהגות היתה מגעילה) ראתה אותי סופרת.. הורידה עיניים כאילו עסוקה ולא הרימה אותן עד שיצאנו. אין למי להגיד מילות פרידה ובזאת לא נתקלנו באף מקום.

בכל הטיול קרה לנו פעם אחת בתחנת דלק שהקופאית "טעתה" ולא החזירה 20 אירו, אלא רק אחרי שבעלי העיר לה. בפעם השניה בLuso ספק טעות של מלצר בהגשת החשבון.

כאן בעצם תם הטיול שלנו

24.יום ד' 5 ביוני

יום אחרון לשהייה על אדמת פורטוגל. ארזנו בנחת נהנינו ממבט אחרון על חצר בית החווה

וב 11:00 יצאנו לדרך לשדה התעופה, כמובן שדרך Colares. בדיוק ב12:00 הגענו למלון מרקס טורים בליסבון לאסוף את הטאבלט שבטעות השארנו בכספת. יש לציין שהיה שמור היטב. החתימו אותי על כמה טפסים עד שקיבלתי אותו.

מילאנו דלק לא רחוק משדה התעופה. הגענו לשדה בדיוק כמתוכנן בשעה 13:00. החזרנו את הרכב. המשכנו בהסעה לטרמינל 2 . נכנסנו לטרמינל ב 13:30. ב14:00 התישבנו לאכול וחיכינו לראות לאיזה שער עלינו להגיע.

הטיסה היתה מתוכננת ל16:40 מספר שער העליה למטוס הופיע לקראת השעה 16:00. העליה למטוס החלה ב16:15 והסתיימה די מהר.

לבאזל הגענו כמתוכנן. מהמלון שלחו לנו הסעה. כשהגענו למלון פגשנו ישראלי עצבני שלא מצא את דרכו להחזרת הרכב בשדה התעופה..סיימנו את הערב בארוחה מהנה במסעדת המלון...למחרת בבוקר יצאנו מבאזל לארץ כמתוכנן, ללא עיכובים.

בזאת תמו ימי הטיול המהנים.