שייט עצמאי על התמזה. החלק הראשון של הטיול שלנו באנגליה.

מכירים את הבדיחה על המרצה לחינוך מיני ששואל את הסטודנטים שלו על תדירות הסקס שלהם בסדר יורד?מי עושה את זה פעם בשבוע? מי פעם בחודש?…
וכשהוא מגיע ושואל מי מקיים סקס רק פעם בשנה, רק סטודנט אחד מצביע והוא מחייך מאוזן לאוזן.
המרצה לא מבין למה הוא כל כך מאושר אם הוא עושה סקס רק פעם בשנה והסטודנט עונה לו שאמנם זו רק פעם בשנה אבל הפעם הזו היא היום...
אז גם אני מרגישה כך.
עם טיולים לחו"ל...
ועכשיו אני רצה לספר לחבר'ה!
ועל הדרך, חווה את הכל שוב מחדש.
מעבדת את החוויות ומפנימה אותן.
מה שאכתוב, יחד עם מאות התמונות (אחרי סינון!!) שצילמנו, זה מה שישאר לנו כזכרון מהטיול הזה.כל השאר יאבד.
 אז יאללה, לעבודה.

קצת פרטים כלליים לפני שאכנס למסלול הטיול עצמו:

כרטיסי טיסה:

קנינו הרבה זמן מראש כרטיסי טיסה בחברת מונארך.
במקרה זה, העובדה שקנינו הרבה זמן מראש היתה בעוכרינו...
לצערי, זה שרכשנו אותם בכסף מלא, לא מבטיח מסתבר שגם נטוס איתם. משמע, זה לא מבטיח מסתבר, שלא נצטרך לרכוש מעכשיו לעכשיו כרטיסי טיסה חזרה לארץ, במחיר שערורייתי, בחברה אחרת, כי מונארך פשטה את הרגל בדיוק בחופשה שלנו.
אמרתי כבר שאני לא מצליחה למצא כרטיסי טיסה זולים?
 זו ההוכחה החותכת!

השייט על התמזה:

את כל השיקולים המקדימים לחלק מהבחירות (מקום, מסלול, תקופה...) שלנו תוכלו לקרא בפוסט הקודם על תכנון הטיול.
את הסירה הזמנו הרבה זמן מראש (סירות מוזמנות כבר לעונה הבאה כך שרצוי במקרה זה להזמין מספיק מראש) באמצעות נטע מ"תשוט"
סירה בשם Elegance של חברת LE BOAT.
Elegance זו סירה שמיועדת ל6-7 אנשים לכאורה. בצפיפות.
גם ל5 אנשים שלא רגילים לחיות בארגונומטריה של סירות או קרוונים זה צפוף.
אבל, בהחלט מתרגלים. ואפשר גם לאהוב את זה.
חדרי השינה בסירה נמצאים בחזית ומרחב השהייה העיקרי נמצא באחוריים.
זה הוצג לנו כיתרון העיקרי של הסירה בפרט בעונה שלנו.
היתרון לדעתי התגלה כחיסרון. המנוע נמצא בירכתיים, הוא מרעיש וגם יש ריח של דלק והשהיה בחלל הזה פחות נעימה תוך כדי שייט.
אם סוגרים את הדלתות, אז הן מתמלאות אדים ולא רואים את הנוף.
החיסרון של הסירה כפי שהוצג לנו, שלא ניתן לאכול על גג הסירה, לא הפריע לנו כלל מאחר שממילא נח יותר לאכול בפנים.
לא מכירה סירות אחרות כך שאני לא יכולה להשוות.
חוצמזה, ששום דבר מהדברים שציינתי לא היו דברים שלא ניתן להסתדר איתם ולהנות מהשייט.
 ציינתי זאת לטובת מי שירצה ללכת בעקבותינו ולעשות שייט דומה.

המסלול שלנו היה מסלול חד כיווני של שבוע שהחל ב Benson והסתיים ב Chertsey
קיבלנו את הסירה ביום שישי ה29.9 אחה"צ והחזרנו אותה נקייה למשעי (דמי נקיון 110 פאונד למי שמעדיף לא לנקות בעצמו...) ביום שישי ה6.10.

בזמן קבלת הסירה מקבלים הדרכה מפורטת על הסירה, הנהיגה בסירה, הלוקים בדרך (אפרט ואסביר בהמשך) התנהלות יומיומית על הסירה, מילוי מים, ריקון שפכים והכל בעצם.
זה גם הזמן לכל השאלות. כדאי לעשות רשימה מראש.
בסיום ההדרכה עושים סיבוב קטן להתנסות עם המדריך שהוא גם אחד מהאנשים שנותנים מענה לבעיות טכניות או אחרות בהמשך השייט, אם יתעוררו (וכן...מתעוררות בעיות. וכן. לרוב נותנים מענה מספק)
בהתחלה זה נראה מסובך.
 שמחנו שעשינו ביטוח הקטנת השתתפות עצמית (לא זול בעצמו!) בשביל השקט הנפשי. אבל אח"כ מתרגלים והכל זורם תרתי משמע על מי מנוחות. אפילו הקטנה שלי נהגה בסירה (עם השגחה, לא להלחץ...)

לינה בלונדון:

גם את הלינה בלונדון סגרנו באמצעות AirBnB הרבה זמן מראש ונראה כי זה השתלם.
https://www.airbnb.com/rooms/10982615?eluid=0&euid=25c98c34-3c1f-8f43-619c-0fc8da492ddb
 המיקום מ-צ-ו-י-ן, מרכזי מאד, נגיש מאד לתחבורה ציבורית, למסעדות ולמזון מהיר וכן לנקודות להצטיידות של מצרכים.
 הדירה בקומת קרקע (בהחלט יתרון!) כללה שתי מקלחות (אין הרבה דירות עם שתי מקלחות), מטבח מאובזר ואת כל מה שהיינו צריכים לשהיה שלנו (למעט מייבש כביסה שחסרונו גרם גם למכונת הכביסה להיות מיותרת) לא היו מקומות אחסון כך שנאלצנו להשאיר את הכל במזוודות שלנו. אבל זה באמת חיסרון זניח לעומת כל היתרונות.

ללוטון הגענו בטיסה בערב מאוחר ולאור ההתנהלות האיטית שם, עשיתי בחכמה כשהחלטתי להזמין לילה במלון שנמצא מרחק הליכה מהשדה – הולידי אין אקספרס: https://www.ihg.com/holidayinnexpress/hotels/us/en/reservation?cm_mmc=EMAIL-_-Res_AWA-_-Res_EX_2017-_-EN-_-NAV_LOGO

התניידות:

מוניות:
את המונית מלוטון לנקודת המוצא של השייט שלנו ( מונית ל5 אנשים +ציוד) הזמנתי מראש כבר מהארץ ושילמתי עםPAYPAL . המונית הוזמנה לבוקר לאחר שינה במלון ולאחר שנהננו מארוחת הבוקר שהמלון הציע.
 המונית הוזמנה דרך: Luton Airport Taxi: http://www.lutonairporttaxis.co.uk/ והיינו מאד מרוצים. אותו נהג שהסיע אותנו לBENSON גם נתן לנו הצעת מחיר והמשיך ולקח אותנו לאוקספורד לאחר שהציוד הושאר ב Benson.
מאידך, כשהזמנו אותו בדרך חזרה מלונדון להיתרו, המחיר שנתן לנו היה ב20 פאונד יותר מבאתר. לאחר שהזמנו את המונית באתר (ב20 פאונד פחות), הם התקשרו מעט לפני הנסיעה ודרשו עוד 10 פאונד בטענה שהיתה תקלה באתר (לא ברור ונשמע מופרך!).
הואיל ולא רצינו להתקע בלי מונית נאלצנו להסכים.
אם היינו מבקשים לשלם גם את ההפרש של 10 פאונד ב PAYPAL, היינו גם מקבלים את הכסף חזרה (באמצעות PAYPAL). הואיל ושילמנו במזומן לנהג ישירות, אכלנו אותה.
אתם יותר ממוזמנים ללמוד מהנסיון שלנו ולהפיק לקחים.
רכבות תחבורה ציבורית בלונדון:
כאן קצת התברברנו.
עם כל ההנחיות של חברי למטייל כאן לא הצלחתי להבין עד שהגעתי לשטח בעצמי.
קודם כל,
לילדים גדולים (סף תחתון איני זוכרת, סף עליון 16) עלות הנסיעה ברכבת היא חצי מחיר (ולא חינם!!) כנ"ל נסיעה בתוך לונדון.
אוייסטר: ניתן לקנות בכל שעה במכונות האוטומטיות. ניתן לקנות כרטיס יומי שבועי או חודשי בהתאם לצרכים שלכם. בזמן קניית הכרטיס, מעבר לעלות הנסיעות, נגבים בזמן החיוב 5 פאונד נוספים שהם פיקדון על הכרטיס. ניתן לטעון בהמשך על הכרטיס לפי הצורך נסיעות נוספות.
כשהכרטיס מוחזר, הפיקדון מוחזר עם יתרת הכסף שעל הכרטיס.
אולם... אליה וקוץ בה.
 ההחזר יכול להעשות רק לאחר תום השבוע ולא לפני. כך שאנחנו לא הצלחנו לקבל החזרים (נאמר לנו שניתן לעשות זאת באינטרנט אולם לא ניסינו זאת)
כמו כן, אין אוייסטר לילדים אשר מגיל מסויים ועד גיל 16 משלמים חצי מחיר.
על מנת להנות מההנחה יש לעשות להם טרוולכארד.
טרוולכארד להבדיל מאוייסטר, ניתן לעשות רק במשרדים מול פקידים אנושיים בשעות פעילות המשרד בלבד (אין בערב!!) ויש להצטייד בתמונה מראש. למי שאין תמונה, יש מכונות צילום אוטומטיות בתחנות הגדולות.
לטרוולכארד אין פיקדון, אולם גם אין החזרים.
כמו כן, כשהיינו צריכים לקנות כרטיסי רכבת מחוץ ללונדון (לאולפני הארי פוטר), בכרטיסי האויסטר היינו צריכים לטעון רק את ההפרש בעלויות. לא כך בטרוולכרד. שם שילמנו מחיר מלא.
לטרוולכארד יש יתרון גם בקניית כרטיסים לאטרקציות יקרות.
 אנחנו ממילא לא היינו מעוניינים בהן כך שהיתרון הזה לא היה משמעותי בשבילנו.

בשורה התחתונה, אנחנו עשינו כל טעות אפשרית שניתן בנושא.
בלילה כשהגענו ללונדון קנינו כרטיסים במחיר מלא כי חשבנו שניתן לקנות כרטיסים שבועיים רק במשרדים. בבוקר גילינו כי ניתן לקנות אויסטר באוטומטים וקנינו ל3 מבוגרים.
ואז גילינו שלילדים הנסיעה לא חינם כפי שנכתב כאן, אלא בחצי מחיר...אבל בטרוולכארד בלבד... אז לבנות קנינו טרוולכארד (כמובן, לא היו לנו תמונות ונאלצנו לעשות במקום...)
וכמובן,
נשארנו עם כרטיסי האוייסטר כי לא היה ניתן להזדכות עליהם ועל ההפרשים לפני הטיסה שלנו חזרה הביתה.
הכל בקטנה.
 הצלחנו להתנייד בלונדון וזה מה שחשוב.

מפת גוגל:

זה הטיול הראשון בו אני משתמשת אך ורק במפת הגוגל שהכנתי.
בזכותה גם לא הייתי זקוקה בלונדון לשום אפליקציה אחרת (לא שלא ניסיתי. ניסיתי גם את MOOVIT וגם את CITYMAPPER)
באפליקציה אחרת יש להקיש ולאיית שם מקום או כתובת דבר שנחסך ממני כאן.
המסלולים שגוגל נתן לי היו טובים לא פחות מהמסלולים שהאפליקציות האחרות נתנו.
וכאן כן היתה לי השוואה מאחר ובן זוגי נעזר באפליקציות האחרות.
בהמשך תוך כדי מסלול, אתאר יתרונות וחסרונות של האפליקציות הנ"ל שהפכתי להיות מודעת להם.
 זו מפת גוגל שלי.
https://drive.google.com/open?id=1Ven3LGWTMHs3c8rclIA2-xC68R4&usp=sharing
היא פתוחה לצפיה. לא לעריכה.
 אנא, אל תבקשו ממני גישה אליה... אם אתם מעוניינים בה, אתם מוזמנים ליצא אותה וליבא אותה למפה חדשה שתפתחו אצלכם. כך היא תהיה זמינה לכם לעריכה ושינויים.

תכניות תקשורת:

הואיל וכולנו כבר עם מכשירים צמודים שמשמשים אותנו מעבר לתקשורת בסיסית גם לתחומים אחרים (ניווט, צילום, גישה לאינפורמציה...), היה ברור לי שכולנו נהיה עם טלפונים.
בן זוגי קיבל תכנית מהעבודה.
הגדול ואני (שהיה סיכוי כי אף נתפצל מהחבורה) בחרנו תכניות עם גלישה בלבד. ההפרש בעלויות בין גלישה בנפח של G3 או G6 היה כ20 ₪ בלבד כך שלא התלבטנו ולקחנו את התכנית עם נפח הגלישה הגדול יותר.
אף אחד מאיתנו לא ניצל אפילו חצי מהנפח, אבל שמחתי שזה זמין לנו. שנינו פתחנו נקודות חמות לבנות, כך שהן גם השתמשו באותן תכניות גלישה שאנחנו רכשנו ולכולנו היה אינטרנט זמין, ואפליקציות ניווט שמתבססות על אינטרנט וGPS.
צריך ללמוד לנטרל עדכונים של פייסבוק ואפליקציות כבדות אחרות ואז גם נפח קטן יותר של גלישה מספיק. אבל עד שלומדים... ;-) ...בהחלט לא מזיק שיש נפח גדול יותר ומרווח טעויות.
ליתר בטחון היה לנו גם סים של סיםלס שניתן באמצעותו לעשות שיחות טלפון אבל לא עשינו בו שימוש כי היה לנו טלפון אחד של בן זוגי, שפתוח לשיחות.
גם זה וגם זה היו נחוצים ביותר ובעת הצורך היה נחמד לדעת שאיני מוגבלת ושאיני צריכה להטריד את עצמי עם תכנית שעלולה להסתיים לי באמצע...
 רכישת סים מקומי אינו אופציה מבחינתי לאחר הנסיון שהיה לנו באיטליה. אז החלטתי שגם אם יעלה יותר, אני מגיעה לחו"ל עם תכנית תקשורת מסודרת מראש. שווה את הזמן והשקט הנפשי. מוכח.

נראה לי שהגיע הזמן לספר על הטיול עצמו…
 למי שאין סבלנות ורצון לקרא את הכל, בן זוגי עשה מצגת וידאו קטנה של תמונות של כמה דקות מדגם מהשבוע הזה: https://www.youtube.com/watch?v=D7iofS98eWI

היום הראשון לטיול. יום חמישי – 28.09.2017

היום בעצם הספקנו רק להגיע לאנגליה ולמלון הולידי אין אקספרס שנמצא במרחק הליכה משדה התעופה לוטון. למלון הגענו סמוך ל23:00 ושמחנו כבר ללכת לשון.

 כאן גילינו שהמתאם החשמלי שהבאנו לא מתאים לאנגליה. זו תמונה של שקע אנגלי:

וזו תמונה של תקע אנגלי:

אבל שמחנו מאד לגלות שיש במלון חיבורי USB כך שאת מכשירי הטלפון הצלחנו לטעון.
 בכל השאר נטפל בהמשך.

היום השני לטיול. יום שישי – 29.09.2017

לאחר ארוחת הבוקר שהוגשה במלון, המונית הגיעה כמתוכנן בסביבות השעה 9:00 והנסיעה לבנסון ארכה כשעה ורבע.
מאחר ורק היום אחה"צ אנחנו מקבלים את הסירה, את הבוקר החלטנו לבלות באוקספורד (כ20 דק' נסיעה במונית מבנסון).
באוקספורד יש מס' לוקיישנים של סצנות בסרט של הארי פוטר וגם בדיוק היום מתקיים באוקספורד יריד מדעי כך שפעמיים כי טוב.
 הגענו לאוקספורד עם נהג המונית שהביא אותנו לבנסון. הישר לקרייסטצ'רץ ( Christ Church ) קולג' .
 ואגב, זה אחד מהמקומות היחידים בטיול שלנו בו נותנים הנחה (מזערית) לסטודנטים בכניסה.

שם ראינו את המבואה עם המדרגות (והתקרה המעלפת), שם צולמה סצנה בסרט הראשון של הארי
פוטר וגם את חדר האוכל שלכאורה (יש סיפור סביב זה...) גם צולם בסרט.
 מה שמדהים שחדר האוכל במתכונתו הנוכחית מתפקד לחלוטין ברמה יומיומית.

(וזו הסיבה שהוא צולם לכאורה!...וגם שהוא לא מספיק רחב...)
 משם המשכנו בגשם לכנסיה עתירת הקישוטים, הפרטים והעיטורים (שהם אגב, כאין וכאפס לעומת קפלת סנט ג'ורג' בוינדזור) ויצאנו לעיר עצמה.
בעיר קנינו מתאמים לחשמל (ברשת בשם BOOT'S שהיא מעין מקבילה לסופרפארם)
 והלכנו לאכול במסעדה שהיו עליה המלצות בגוגל מאפס (אפליקציה שליוותה אותנו לכל אורך הטיול כאמור):

 Fernando's Cafe

65 Cornmarket St, Oxford OX1 3HY, בריטניה

‏‪+44 1865 790622‏

https://goo.gl/maps/z6pLuHpF6fR2

במסעדה הזו (כמו בהרבה מסעדות באנגליה, מסתבר) מזמינים ליד הדלפק ומתיישבים. האוכל מוגש ע"י המלצרים.
מים, למי שמעוניין, יש בהגשה עצמית .
 האוכל היה בסדר. וזול. לא וואו. אבל בהתחשב במחיר, בהחלט סביר.

כאן במסעדה, הגדולה שלי כמעט התעלפה אחרי שלקחה ביס גדול מדי מתבשיל חם מדי.
ראינו אותה מאבדת צבע ומהר השכבנו אותה על הרצפה והרמנו לה את הרגליים. כשהיא התאוששה קצת, יצאה החוצה לנשום אויר
 לאנגלים אגב, זה לא הזיז כלל...היא יכלה להתעלף שם חופשי בלי שאף אחד יפריע לה בזה...

משם הלכנו לכיוון האוניברסיטה ומהר מאד הגענו למתחם הראשי של היריד המדעי שהיה קטן אבל חביב ביותר.

הילדים לקחו חלק בפעילויות,נהנו מצ'ורוס כיפי עד ששלפנו אותם מתוך פעילות, כמעט פשוטו כמשמעו, כדי לחזור לבנסון.
אם נאחר את שעת קבלת הסירה, נישן על המזח הלילה....
מסתבר שלא הצלחנו להשיג אובר למרכז העיר אז MOOVIT נכנסה לפעולה (CITYMAPPER לא פעילה מחוץ ללונדון) והובילה אותנו לתחנת האוטובוס שיוציא אותנו מאוקספורד.
בדרך לאוטובוס עברנו בשוק אוכל מקורה שעשה לי חשקים לרחרוח ומבט נוספים...
 לצערי לא היה לנו את מרווח הזמן…

החיסרון של MOOVIT הוא שהוא לא ממקם במדוייק את התחנה.
כמעט ועלינו על האוטובוס לכיוון השני...
 אבל הצלחנו להגיע ולעלות על האוטובוס הנכון כמעט ברגע האחרון.

הואיל והיינו צריכים לתפוס אוטובוס נוסף בהמשך, היו לנו שם חמש דקות של פחד כשכל התנועה נעצרה בשיפוצים שנעשו שם על אחד הגשרים.
הנהג היה נחמד והרגיע אותנו ואמר שאם אנחנו באיחור, גם האוטובוס הבא כנראה יאחר מאחר והוא מגיע דרך אותו הגשר.
הוא צדק והגענו בזמן.
 נאמר לנו כי לוקח חצי שעה לקבל את התדריך לסירה.
לנו זה לקח שעה וחצי
 ולאחר מכן סיבוב קטן כדי לקבל תחושה

ו...
החלטנו בניגוד למתוכנן במקור, לעגון בוולינגפורד שנמצאת 20 דק' מכאן, להשאר לישון בבנסון.
 להצטייד בבנסון ולצאת לכיוון וולינגפורד רק למחרת בבוקר.

רצינו לחוש את הסירה להתרגל אליה ואם תהיה בעיה כלשהי, נוכל לקבל מענה כבר על הבוקר.
חוץ מזה, גילינו שלא קיבלנו מספיק מצעים כך שזו התגלתה כאסטרטגיה נבונה.
כמו כן, כל ההבנה של תפקוד מערכות הסירה (חימום וחימום מים רק כשהמנוע פועל) הופנם ביתר שאת והודגם שוב על הבוקר לפני שיצאנו לדרך.

ואכן כך,
 הלכנו לעיירה להצטייד במצרכים (חנויות מזון פתוחות עד 22:00 )

ולאחר מכן, את ארוחת הערב אכלנו במסעדה שישבה ממש על הגדה במרחק 15 צעדים מאיתנו:

The Waterfront Café

A4074, Benson, Wallingford OX10 6SJ, UK

+44 1491 833732

https://maps.google.com/?cid=2277872933120354627&hl=en&gl=us

היה כיף וטעים (ולא זול, אבל אז מה...)
 היינו רעבים ועייפים מאד והלכנו לישון בפעם הראשונה שלנו על הסירה (אחרי שהביאו לנו עוד סט מצעים).

היום השלישי לטיול, יום שבת , 30.9.2017

מסתבר שכשישנים על סירה וקמים בלילה (או בבוקר מוקדם. לעשות פיפי לדוגמה...) הכל חורק סביבך.
לוקח זמן להתרגל... (ולא מזיק להשתמש באטמי אזניים)
 לילדים שלי בד"כ זה לא הפריע . אנחנו הגדולים התעוררנו מוקדם (בערך ב7:00 היתה הזריחה שם...אז אז...) בן זוגי יצא לצלם ואני התחלתי להתארגן עם הקפה וארוחת הבוקר לגדולים.
בשעה 9:00 פתחו את המשרד ובאו לבדוק את החימום בסירה (היה קר בלילה!!) ולהסביר לנו את הקונצפט של הסירה שפעילה פחות או יותר רק כשהמנוע עובד (בערך כן?...לא ישנים עם מנוע עובד!)

הילדים קמו ואחרי בוקר שעבר בעצלתיים, יצאנו לדרך.
אחרי 100 מטר בערך הגענו ללוק (Lock) הראשון שלנו.
לוק הוא נקודה על הנהר בו משנים מפלס.
לוקים כאלה מאפשרים בעצם שייט בשני הכיוונים ובעצם יוצרים מעברים בטוחים לסירות באזורים בהם יש מפלונים וקפיצות מפלס בנהר.
 ללוק יש 2 צדדים צד אחד נפתח, הסירה נכנסת, הפתח נסגר וממלאים או מרוקנים את הלוק בהתאם לצורך.

כשמפלס המים מתאזן עם הצד השני, השערים נפתחים והסירה ממשיכה בדרכה.
לחלק מהלוקים יש מפעילים מקומיים ובחלקם יש צורך בשרות עצמי.
יש ממש פרוטוקול מסודר איך המעבר הזה מתבצע.
 עם הזמן נעשים מיומנים בו כמו גם בקשירת הסירה לגדה וזריקת החבלים ואיסופם.

לא הרבה אחרי הלוק הראשון הגענו לוולינגפורד (WALLINGFORD) שם עגנו לראשונה

ואכלנו ארוחת בוקר אנגלית טיפוסית של ביקון עם ביצה שהסטודנט שלנו הכין
 ויצאנו לטייל בעיירה

וגם להשלים קניית מצרכים שחסרו לנו.
 במרכז העיירה פעל שוק איכרים שם קנינו מצרכים ומאפים לארוחות הבאות שלנו.

כשחזרנו לסירה התארגנו עם ארוחת צהריים והמשכנו בדרכנו. בקטע הנהר שהחל בוולינגפורד התקיימה תחרות שייט באותו היום, כך שלכל אורך הדרך בהמשך, חלפו על פנינו שייטים ושייטות חטובים וחטובות שחתרו במרץ ועקפו אותנו ללא כל מאמץ.

את חניית הלילה החלטנו לעשות בגורינג (GORING ) ויצאנו לטייל בעיירה.
רוב האנשים היו ספונים בבתיהם מתארגנים כנראה לארוחת הערב (חלק מהחלונות נמצאים ממש במפלס הרחוב כך שאפילו יכולנו לראות זאת...).
בשלב כלשהו התחלנו לשמוע מוזיקה והתכווננו אליה.
הגענו לשני שירים האחרונים (לפני הפסקה בגלל מזג האויר) של להקת פופ מקומית שנתנה הופעה קצבית פתוחה לקהל בחצר של פאב מקומי.
 לא היתה לנו סבלנות להמתין את ההפסקה והמשכנו הלאה.

תוך כדי סיור, לקראת חושך כבר התחיל לרדת גשם ונכנסנו לפאב מקומי לשוקו חם ומתוקים.

The Bull At Streatley

Streatley, רדינג RG8 9JJ, בריטניה

‏‪+44 1491 872392‏

https://goo.gl/maps/acvazwcGbq12

בערב,
באחת המקלחות בסירה, הניקוז נסתם וגם הנורות באזורי התפקוד העיקריים (מטבח...אזור אכילה) הפסיקו לתפקד.
 הובטח לנו כי יגיע על הבוקר איש טכני לתקן.

היום הרביעי לטיול, יום ראשון, 1.10.2017 (יום ההולדת של הסטודנט שלנו שחוגג 24 סתיוים)

היום הזה אמור להיות אפור וגשום. היום הכי חורפי בטיול שלנו.
 בגלל הצפי למזג אויר שכזה החלטנו שהיום בעיקר נשוט. לקראת סוף השייט אנו מעוניינים להגיע לפארק חבלים שלצערנו לא פתוח ביום רביעי, כך שאנו צריכים להגביר מעט את הקצב.
סוף השייט יהיה רגוע יותר.
כמו שהובטח בדיוק, האיש הטכני מגיע ומתקן את התקלה במקלחת ומאחר ואין לו להם מנורות להחליף, הוא מנטרל לבקשתנו מנורות שפחות פעילות בסירה לטובת העמדות הפעילות יותר.
 לאחר ארוחת בוקר, אנו יוצאים לדרך.

מדהים איך הנוף נראה אחרת במזג אויר סגרירי.

בסירה יש עמדת ניווט על הגג וכן עמדת ניווט פנימית למקרים של גשם.
אולם,
עמדת הניווט הפנימית לא נוחה בעליל וגם שדה הראיה משם מאד מוגבל כך שהלכה למעשה כל הניווט נעשה מהגג. גם כשהיה גשום וקר.
 הגשם באנגליה דק והרבה פחות מציק מאשר הגשם בארץ כך שעם מעיל, צעיף ואספקה שוטפת של משקה חם זה לא היה נורא. זה אפילו כיף.

וגם בתוך הסירה יש מה לעשות.
 חוץ מההתעסקות עם ארוחות ומקלחת (שאפשר לעשות רק כשהמנוע פועל, אחרת אין מספיק מים חמים) הבנות, כשהן לא נוהגות בסירה, עסוקות עם הטלפונים שלהן ועם משחקים שהבנו מהבית. הסטודנט לומד כשאפשר.
בשבוע שאנחנו חוזרים יש לו 2 בחינות.
 וכמובן מדי פעם יש לוקים שצריך לעבור ולתפעל. ומאחר וזה יום ראשון, שעות הפעילות של המפעילים קצרות יותר כך שאנחנו (איכשהו הסתדר שבעיקר אני) הם אלה שמתפעלים את הלוק.
אנו חולפים על פני PANGBOURNE שהחלטנו מראש לוותר עליה ולהמשיך הלאה וב READING (שזו העיירה הכי גדולה ומרכזית שנחלוף בדרכנו) החלטנו לעגון ולחפש מסעדה שווה לחגוג את יום ההולדת של הסטודנט שלנו.
ברידינג העגינה עולה כסף ויש שלטים גדולים שמתריעים על העונשים למי שלא משלם.
לצערינו לא הצלחנו לשלם לא באתר ולא בטלפון ואנחנו גוררים חוב לא מוסדר של כ8 פאונד לעיריה של רידינג.
עם זאת, סביר להניח שאנחנו היחידים שמוטרדים מהחוב הזה...
באותו המקום בדיוק, תוך כדי קשירת החבלים לדופן הנהר, משקפי השמש שלי קפצו וצללו אל התמזה.
 אני מקווה שהם משמשים איזה דג שם.…

קיווינו לחפש פאב מקומי בו ניתן לאכול צלי של יום א' שהוא מאכל מסורתי שמוגש במקומות רבים באנגליה ורק ביום ראשון בצהריים.
 לצערינו לא מצאנו כזה ונכנסנו למקום שהומלץ ע"י גוגל:

‪Alto Lounge

32A, 32 Church St, Reading RG4 8AU, בריטניה

‏‪+44 118 947 3522‏

https://goo.gl/maps/Jo7vJmU92Bs

המקום היה מלא מאד ונאלצנו לחכות לאוכל כ40 דק' לאחר ההזמנה.
לזכות הצוות המקומי יאמר שהם עמדו בהבטחתם ולא היתה חריגה בזמן.
כמו כן האוכל היה טעים והשרות היה טוב.
אחרי האוכל חיפשנו קונדיטוריה, שנוכל לחגוג את יום ההולדת גם עם עוגה.
ברידינג לא מצאנו דבר שיעמוד בסטנדרטים שלנו לעוגת יומולדת וגם בנושא הזה נותרנו עם חוב, שנסגר כבר למחרת בבוקר לאחר עגינת לילה ב HENLEY ON THAMES. ליד המוזאון של נהר התמזה.
גם כאן היה צריך לשלם על עגינה ויש לי הרגשה שהתבלבלנו ושילמנו באוטומט על חנייה של רכב...
 ניחא. אני בטוחה שהם יצליחו לאזן את ספרי החשבונות גם כך…

כהרגלינו, גם כאן יצאנו לסיבוב ערב בעיירה, שנראת שונה לחלוטין באור יום.
 את היום סיימנו בשיחה צפופה עם הברווזים והברבורים המקומיים ובארוחת ערב בסירה.

היום החמישי לטיול, יום שני 2.10.2017

את היום התחלנו בסיבוב בעיירה, הפעם באור יום,

ובסגירת חובות ישנים – חיפוש וקניית עוגות שוות.
 את העוגות קנינו ב"פטיסרי ולרי" שמסתבר שזה סניף מקומי של רשת שנפוצה בכל אנגליה (בהחלט ניצלנו את העובדה הזו גם בהמשך):

Patisserie Valerie

4 Market Pl, Oxfordshire, Henley-on-Thames, Henley-on-Thames RG9 2AH, בריטניה

‏‪+44 1491 413038‏

https://goo.gl/maps/56XVNHzhQgt

אחרי הסיבוב בעיירה, חזרנו לסירה והמשכנו בדרכנו הלאה.
 גם היום תכננו לעבור כברת דרך על מנת שנספיק להגיע לוינדזור עד מחר בצהריים, (משם ניקח מונית לפארק החבלים...)

 בהמשך הדרך עצרנו למלא מים.

במהלך שבוע של שייט יש למלא פעם עד פעמיים את טנק המים של הסירה שמשמש למקלחות בישול והדחות (לשתיה העדפנו ללכת על בטוח ולקנות בקבוקי מים או למלא בקבוקים בברזים שמיועדים במפורש לשתיה)
המילוי מתבצע במקומות שמיועדים לכך ושנמצאים לרוב בסמיכות ללוקים (לא לכולם!) ובהתאם להדרכה שקיבלנו בתחילת השיט.
מילוי מים לא כרוך בעלות כספית.
 החלטנו מראש כי נעצור ב MARLOW לסיבוב ונדלג על COOKHAM מפאת חוסר זמן.

ל MARLOWהגענו סמוך לצהריים ויצאנו לסיבוב.
 גם MARLOW היא עיירה יפה עם גשר מרשים (אהבתי מאד לראות את מגוון העיצובים של הגשרים שחלפנו בדרכינו).

ארוחת צהריים חזרנו לאכול בסירה כשהבנות מנצלות את זמן הכנת האוכל להאכיל את הברווזים והברבורים שהתקבצו ליידנו.

את עגינת הלילה עשינו ב MAIDENHEAD. נקשרנו לגדר…

כאן מרכז העיר היה טיפה רחוק והדרך לא היתה אטרקטיבית במיוחד. המרכז היה חביב אבל אחרי שבע בערב הכל שומם וסגור.

אז נכנסנו ל waitrose – רשת של סופרמרקטים גדולים שהיתה לה נציגות כמעט בכל מקום שהיינו בו. עשינו קניית השלמה של מצרכים שנדרשו לנו וחזרנו לסירה לארוחת הערב.
 העוגות שקנינו בבוקר קראו לנו...

היום השישי לטיול, יום שלישי 3.10.17

תוך כדי שייט לכיוון וינדזור אנו עושים ברורים טלפוניים כי עושה רושם שנספיק להגיע כבר היום לפארק החבלים (GO APE BLACK PARK)...לסבב האחרון. (להזכירכם, מחר סגור...) צריכים להזמין מקום ולוודא שנמצא מונית.
לצערנו, העובדה שאנחנו נספיק, לא מספיקה.
מסתבר שאין מקום...
בדיקה זריזה בפארק חבלים שנמצא טיפה רחוק יותר - GO APE BRACKNELL, SWINLEY FOREST (ופתוח מחר!) מגלה שיש מקום ולאחר שוידאנו שנוכל למצא מונית, הזמנו כרטיסים. בהחלט לא זול, אבל מדליק אש בעיני בת המצווה שלנו שהטיול הזה הוא עבורה. אבל זה למחר...
אז היום נגיע לוינדזור ונסתובב בארמון המלכה. בלונדון, לא נעשה זאת!
אבל לפני שמגיעים לוינדזור, צריך לרוקן את תא השפכים של הסירה.
 יש לעשות זאת בערך פעם בארבעה ימים וזה נעשה במקומות בהם יש מרינה.
 יש אופציה לשרות עצמי בעלות של כ-8 פאונד ויש אופציה לקבל עזרה (בעלות גבוהה יותר מן הסתם). אנחנו הסתדרנו לבד עם ההסברים של המפעיל המקומי של המרינה הסמוכה לוינדזור.
 ועל הדרך, מילאנו גם מים. שיהיה.

אבל קודם צריך לעגון והפעם אנחנו עוגנים ליד כר דשא ב ETON, נעזרים ביתדות ובאיש נחמד שגם עובר יום יום על הגדה ואוסף את דמי העגינה ליום – 8 פאונד.
עוגנים ויוצאים לוינדזור (WINDSOR).
נטע הזהירה אותנו לא לאכול בוינדזור מאחר והיא מלכודת תיירים...
אז הזהירה.
 היינו רעבים...נכנסנו למסעדה איטלקית ששייכת לרשת מסעדות שהומלצה פה באתר של למטייל ולא התאכזבנו. היה טעים ונהנו מאד:

Zizzi

24 Thames St, Windsor SL4 1PL, בריטניה

‏‪+44 1753 842909‏

https://goo.gl/maps/JpWtP594zs22

משם המשכנו הלאה כשחנות של פאדג' גרמה לנו לעצור.
למען הדיוק לא החנות עצמה תפסה את עינינו. זו חנות קטנה והיינו מפספסים אותה.
אבל בכניסה היה איש מצחיק שצעק:
 “Wibbly wobbly fudgie wudgie stuff" (וויבלי וובילי פאדג׳י וואג׳י סטאף)

אני לא יודעת אם הוא אמר את זה כי הוא קלט שהגדולה שלי הלכה עם חולצה של דר' הו או סתם, אבל הוא ידע לשים את הפתיון הנכון לדג הנכון והמעריצות שלי החליטו שנכנסים לטעום פאדג'.

Fadge Kitchen

20 Thames St, Windsor SL4 1PL
http://www.localdatasearch.com/windsor/other/confectioners/fudge_kitchen-10694613

http://www.fudgekitchen.co.uk/

יש המון סוגים של פאדג'...לטעמי זה הרבה יותר מדי מתוק.
אפילו הפאדג' החריף (וואלה חריף!) שאני טעמתי.
 צפינו בסדנה שהתנהלה במקום ובן זוגי יצא עם חבילה מותאמת לסוכרתיים.
 מכאן לארמון.

 המקום מתוייר ברמות! (ובהתאם המחירים. הם שוחטים במחירים!) מאידך, היה ברור לי כי בלונדון לא נתקרב בכלל לארמון אז כאן זה מקום לא רע למלא את חובתנו לממלכה.
 כאן ראינו חיילים ממשמר המלכה ובדקנו אישית את היכולת שלהם להשאר קפואים, ראינו את החדרים המלכותיים עם אוספי הפורצלן וכלי הנשק שתלויים על הקירות, את הרהיטים שאפיינו את התקופה (הטירה נבנתה לפני כ900 שנה), את הפורטרטים של כל המי ומי מתקופות עברו, את בית הבובות, את הקישוטיות הרבה, אם לא לומר המופרזת מאד מאד (אבל המרשימה!) של הארמון ושל קפלת סנט ג'ורג'.
 כהרגלנו, אנחנו לא ממהרים וסיימנו את הסיור במקום רק סמוך לשעת סגירת המקום.

 מכאן יצאנו למדרחוב השוקק של וינדזור (ואני אפילו הצלחתי להתחדש בזוג משקפי שמש חדשים שנמכרו בהוזלה מאד משמעותית ברשת BOOT'S) ומשם "הלכנו לאיבוד" לכיוון הסירה שלנו.
 בזמן שהתארגנו לארוחת ערב דאגנו גם להאכיל את ברבורי, ברווזי ושחפי הסביבה שבאו להתארח אצלנו.

למחר בבוקר הזמנו כבר מונית (יקר פחד...42 פאונד...מסתבר ש- או עבדו עלינו או שהזמנו את המונית לצד הלא נכון של התמזה) כדי שנדע בוודאות שאנחנו מגיעים בזמן.

היום השביעי לטיול, יום רביעי ה- 4.10.17

הפעילות בפארק GO APE BRACKNELL הוזמנה ב10:00.
 ייקים שכמונו, את המונית הזמנו כבר לשעה 9:00 כדי להספיק להגיע גם אם נתברבר בדרך.

צריך להגיע עם נעליים גבוהות, מכנסיים ארוכים ואם קר, בגדים חמים (היה קר למדי, אבל לשמחתנו, גשם לא היה) הם המליצו להביא כפפות.
 הבאנו, אבל העדפנו לוותר. קשה להתנהל עם כפפות .

אם אתמול לא היה מקום, כאן בפארק היינו היחידים.
וזה ללא ספק כיף הרבה יותר לא להתקע במסלול אחרי מישהו איטי או פחדן.

 אנחנו כבר למודי פארקי חבלים והפארק הזה ללא ספק היה נחמד ואף היו בו פעילויות שלא נתקלנו בהן בעבר לא בגרמניה ולא באיטליה.

 לפי דברי המדריכים, הפעילויות בפארק הזה זהות לפעילויות בפארק שחשבנו ללכת אליו אתמול למעט חלק אחד, חדש לחלוטין, שקיים רק בפארק GO APE BLACK PARK.

את הדרך חזרה עשינו במונית שהוזמנה במקום והפעם משום מה דרשו מאיתנו רק 20 פאונד כדי לחזור לוינדזור... פריירים שכמונו.
ביתרת היום טיילנו מעט בETON (אית'ון)
 הקולג' היה סגור למבקרים אבל ראינו נערים בחליפות (ממש פראק) משחקים כדורגל.

נכנסנו לחנות עתיקות וברחנו מהר לפני שנפיל ונשבור משהו ונצטרך למשכן את הבית,
 אכלנו המבורגרים בארוחה עסקית באיתון בואכה וינדזור במסעדה בשם:

Flaming Cow

75 High St, Eton, Windsor SL4 6BT, בריטניה

‏‪+44 1753 863379‏

https://goo.gl/maps/iX8Eo23bMdv

וחזרנו להסתובב בוינדזור עוד בתכנון סימנו לעצמנו את חנות הממתקים (השייכת לרשת שנמצאת גם בלונדון): Hardys Sweetshop .
היו לנו הרבה תקוות לגביה למצא בה ממתקים מגניבים מהארי פוטר. כנראה בדמיון שלנו הדובשנריה היתה הרבה הרבה יותר אטקרטיבית.
 החנות הזו היתה אכזבה קשה...
ממתקים סטנדרטים לחלוטין (אין צפרדעי שוקולד!!...) עם כל צבעי המאכל וחומרי טעם וריח שיש בכל מכולת ממוצעת.
 ובמחיר מופקע. (עד כדי כך שהחלטנו לבדוק אולי בלונדון המצב שונה, ולא...גם שם זה כך)

 אבל... מצאנו את "פטיסרי ולרי" והתנחמנו בעוגות שלהם.…

בערב,
קצת אחרי ארוחת ערב וקצת לפני העוגות,
נכנסתי לאימייל ו...חשכו עיני.
קיבלנו הודעה כי כרטיסי הטיסה שלנו חזרה לארץ לא רלוונטיים מאחר ומונארך פשטה את הרגל.
לא האמנתי למראה עיני וביקשתי מבן זוגי שיקרא הוא, אולי אני לא מבינה נכון...
לצערי הבנתי נכון.
בלילה ההוא בן זוגי ואני כבר לא ישנו הרבה.ומזל שהיו לנו טלפונים עם תכנית גלישה ותקשורת .מה היינו עושים בלי...לא יודעת.
בשורה התחתונה ואחרי הכל הצלחנו להשיג במחירים שערוריתיים כרטיסי טיסה (עם קונקט של 3 שעות בפאריז) חזרה לארץ בזמן, כך שהסטודנט שלנו לא יפספס את הבחינות שלו.
 אחרי שסוף סוף בבוקר קיבלנו לכך אישור, יכולנו להפסיק לחשוב על זה (ועל הכסף שירד לטמיון...) ולהמשיך בטיול שלנו.

היום השמיני לטיול, יום חמישי ה5.10.17

היום הזה הוא בעצם היום האחרון להפלגה שלנו.

יום רגוע, שמתנהל לאיטו עם עצירה בעיירה STAINES והליכה קצרה בשביל התמזה לידה.

את היום הזה נסיים בעגינה ברוורס במרינה הצפופה בצ'רטזי (CHERTSEY) ,ללא ספק מהלך אקסטרימי מעלה דופק, שם נמסור מחר בבוקר, את הסירה חזרה.

השיקול שלנו היה לחסוך זמן מחר בבוקר.
לקום לנקות בזריזות את הסירה (כאמור, מי שמעדיף שינקו אחריו ישלם 110 פאונד...) להזדכות עליה ולהמשיך לפארק ת'ורפ (Thorpe).
לא לקחנו בחשבון שאין במרינה מקום לאכול בו בערב ושלא עושים משלוחים למרות מה שכתוב בגוגל. מאידך, יש במרינה מקלחות, כך שאפשר להתקלח בנוחות (לא לשכוח לבקש קודי כניסה לשער של המרינה ולמקלחות! אנחנו לא ידענו אפילו שצריך לבקש. היה לנו מזל שפגשנו את האחראי שהסתובב עם הכלב שלו. אחרת גם לא היינו יכולים כלל לצאת מהמרינה)
לנו לא היה אוכל...
אז יצאנו לצ'רטזי לפאב מקומי.
25 דק' הליכה בחושך לצד כביש.
ממש ממש לא נעים.

 היינו מורעבים. המנות נדיבות ולא רעות. קינוחים על הפנים:

Hungry Horse - Twynersh

Thorpe Rd, Chertsey KT16 9EJ, בריטניה

‏‪+44 1932 568231‏

https://goo.gl/maps/TTF2wd1JNFq

בחזרה הצלחנו כבר להשיג אובר ותוך 5 דקות היינו חזרה במרינה והתמוטטנו.
 אל תשכחו, לילה קודם לא ממש ישנו ...

 בדיעבד, אם אתם עושים את אותו המסלול כמונו, אולי כדאי לשקול לעגון בערב בSTAINES או לוודא שיש לכם מספיק מצרכים לארוחה ערב אחרונה בסירה.

‏
היום התשיעי לטיול יום שישי ה6.10.17. נפרדים מהסירה.

היום הזה היה אחד מהשיאים של הטיול עבור הילדים
והיום הכי מאפן עבורי.
היום התחיל באריזת הציוד שלנו ובניקוי הסירה (נעזרנו בסמרטוטי רצפה חד פעמיים, מגבונים וחומר ניקוי לשרותים שהבאנו מהארץ. בהמלצתה של נטע).
 מאחר ולא יכולנו להשאיר את הציוד שלנו במשרד של LE BOAT בצ'רטזי, נערכנו ותאמנו מראש לקחת ולהשאיר את הציוד תמורת תשלום של 20 פאונד באחד מהמלונות/צימרים שנמצאים סמוך לפארק ת'ורפ.(THORPE PARK)
התכנון היה שהילדים ובן זוגי יבלו כל היום בפארק (אם לצרוח ולהרגיש שאתם מאבדים את כח הכבידה נחשב בילוי...) ואני אמצא מכבסה ואטייל בסביבה.
לקראת ערב ניפגש במקום בו השארנו את הציוד וניסע בתחבורה ציבורית ללונדון.
ולמען האמת, הדברים התנהלו פחות או יותר כמתוכנן.
 המשפחה שלי, שאכן מחשיבה צרחות (עד כדי איבוד הקול!) ואיבוד כח הכבידה כבילוי, אכן בילתה יום מדהים בפארק.

עד היום הם מדברים על הפארק הזה בעיניים נוצצות ומצרים שלא הספיקו את "המשור" (לכו תבינו...)
 הם התחילו במתקנים המפחידים ביותר (אח"כ הכל היה משחק ילדים), נרטבו עד לשד עצמותיהם במתקן אחר (וזו בדיוק הסיבה שלא היה בו תור, מה שאפשר להם בקלות לעשות אותו פעמיים!), נכנסו בטעות למתקן זומבים שחשבו שהוא פעיל רק בערבים, ומסתבר שגם במהלך היום, איבדו את הקול מרוב צרחות, אבל לא הספיקו את המשור…
נו...תהיה להם סיבה לחזור לשם.
אני לעומת זאת כיתתי את רגלי עם מזוודה מלאה כביסה מלוכלכת לאיזו מכבסה אוטומטית שנמצאת באיזה חור שאף אוטובוס לא מגיע לשם.
לו ידעתי, הייתי לוקחת מונית…
אולי הייתי חוסכת גם את התיקון של הגלגל של המזוודה שנשחק לחלוטין.
זו היתה כאמור מכבסה אוטומטית שכונתית כך שהייתי צריכה לדאוג לכבס ולייבש את הבגדים בעצמי. אתם כבר מבינים שבינתיים גם אני התייבשתי לפני שיכולתי ללכת לדרכי (ולהשאיר שם את המזוודה עם הכביסה הנקיה עד לשעת הסגירה).
מכיוון שהמכבסה נסגרת בשעה 16:00 הייתי צריכה להתייצב לפני. אלא אם רציתי להגיע למחרת בבוקר במיוחד מלונדון לאסוף אותה...
בשלוש השעות הפנויות שהיו לי בין לבין, הגעתי למרכז העיירה STAINES שם מתקיים ביום שישי שוק אוכל חביב ושם אכלתי את ארוחת הצהריים שלי בדוכן של אוכל הודי.
את הקינוח קניתי בדוכן של אוכל איטלקי (קניתי מספיק כמובן כדי להשאיר לילדים שחזרו מורעבים מהפארק...).
 יש כאן מרכז מסחרי פעיל שעזבתי לטובת שביל התמזה, האכלת ברווזים וברבורים ובסופו של דבר חזרה למכבסה לאסוף את המזוודה שלי.

בדרך חזרה עם המזוודה, נכנסתי לאתנחתא קלה לכנסיה מקומית שם עמדה להתחיל חזרה לחתונה.
הספקתי להנות מכמה רהיטי עץ (שהציתו את דמיוני) ולשוחח עם הכומר(ה) המקומית שספרה לי על חוויותיה בישראל.
כשהגעתי למקום המפגש שלנו בו השארנו את הציוד, נאלצתי גם כאן, להמתין עוד כשעה עד שהמשפחה שלי תגיע אף היא.
לוח הזמנים תוכנן לפי לוח האוטובוסים והרכבות.
יחי MOOVIT!
גם כאן שמחתי מאד שיש לי תכנת גלישה כמעט בלתי מוגבלת שהיתה לי לחברה בזמני ההמתנה שלי. הצרה היתה שהסוללה שלי לא היתה כזו...
לדירה שהזמנו בלונדון הגענו אחרי שהתברברנו מעט בטיוב ובאמצעי התשלום למיניהם.
מזל שהדירה נמצאת במקום מעולה, סמוך לתחבורה ציבורית וסמוך להרבה מסעדות.
את היום הזה סיימנו מאוחר מאד בפיצה האט.
 ועל הזמן ששהינו בלונדון, אפרט בפרוטרוט בפוסט הבא. ולמי שלא בא לקרא הכל,יוכל לקבל טעימה מהטיול שלנו בלונדון בוידאו קליפ של תמונות שבן זוגי הכין גם לחלק השני של הטיול:
https://www.youtube.com/watch?v=O0-y_ZRn31s

להתראות בלונדון...