הפוסט הזה מקומו כאן... ואולי לא כאן.
הוא עוסק בווינה,
אבל במקרה זה, וינה היתה רק רקע, רקע לפגישת מחזור של מחזור ו' בבית הספר לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר. אנסה אמנם להתמקד בפוסט הזה בווינה, אולם, מן הסתם, המפגש המחודש ואופי הטיול יקבלו גם ביטוי. כי אי אפשר שלא.
אז ככה,
הכל החל בסוג של בדיחה מחוייכת. ישו זרק לאויר שנבוא כולנו אליו, לחגוג בוינה את חגיגות החמישים שלנו, ילידי 67'...
ישו התבדח, אולי, ועוזי כבר באוגוסט, קבע עובדות בשטח ושלח לכולנו "..Save the date" לסוף דצמבר 2016 ומפה לשם, הרכבת יצאה לדרכה.
לקח לנו רגע להבין שזה רציני לגמרי . ולאט לאט התפקדנו.
היה לי ברור שעל המפגש הזה אני לא מוותרת, למרות שחלק ממשפחתי לא היה שבע רצון מהנסיעה הזו, שהוגדרה מלכתחילה "ללא בני זוג". לשמחתי משפחתי התגברה על הקושי והצליחה לשמוח עבורי...או לפחות לקבל את הנסיעה.
תוך יומיים כבר היה לי כרטיס טיסה.
22-26.12.16 .
חג מולד בוינה.
עם החבר'ה שסיימתי איתם תיכון לפני 31 שנים. חלק מהם לא פגשתי מאז. הזוי.
ישו (יהושוע) חי בוינה.
יש לאיווי אישתו מס' חדרים (B&B) מקסימים ודירות אירוח מקסימות וליהושע (שף מוכשר ברמות!) חברת קייטרינג -שזו כתובת האתר שלה: https://www.joshuascatering.at
הלכה למעשה הוא ומשפחתו המקסימה ארחו אותנו, את כולנו (29 בני כיתה!). גם אם נאלצנו להתפרס מעט בעיר מאחר וההענות למפגש היתה גדולה מהצפוי.
זה אתר דירות הארוח של איוי בוינה. איווי ויהושוע הם אנשים מקסימים ומנוסים באירוח שנותנים מענה לכל בעיה עוד לפני שהתעוררה. החדרים מקסימים, האוכל טעים והאפשרות, זמינה לכולם. לא רק לבוגרי מחזור ו' במדרשת שדה בוקר. זו כתובת אתר דירות וחדרי הארוח: Www.therooms.at
לגבי מחירים, תצטרכו לברר עם איווי בעצמיכם (אנחנו כאמור הוזמנו להתארח).
לגבי מיקום, אמנם החדרים אינם בטבעת המרכזית של וינה, אבל בגלל התחבורה הציבורית המצויינת בעיר, המקום זמין ונגיש מאד בכל שעות היממה.
נסעתי והגעתי במהירות גם לבד וגם מאוחר בערב (לילה??) ללא כל בעיה או חשש.
.
.
טיסת אוסטריאן לוינה יצאה בשעה 6:15 בבוקר והמפגש והחיבוקים החלו עוד בתור להפקדת המזוודות והמשיכו עמוק לתוך הטיסה (ועמוק לוינה...). הנוסעים האחרים והצוות ודאי תהו (שלא נאמר רטנו...) על הצחוק, הצ'פחות, השיחות במעברים, על החיוכים הצחוק והחום בעיניים, מוקדם כל כך בבוקר, אחרי הלילה הארוך בשנה.
נחתנו בוינה לטמפרטורה של 4- מעלות צלסיוס . ישו ואיוי חיכו לנו כבר בשדה בוינה וגם עדיאל בן כיתה גם הוא, שגם חי בווינה (ומיקי חברו...היה צריך צי של מכוניות...היינו 17 איש עם מזוודות רק על הטיסה הזו), וגוייסו על מנת להעביר את הקבוצה המתגבשת חזרה שלנו ,על ציודה, לבית של ישו.
בבית של ישו, עם צ'אי חם ביד ועוגיות חג מולד
התחלקנו לחדרים בהתאם לחלוקה שפיליפ אירגנה מראש ואחרי עוד מנה של חיבוקים כשחם בבית ובלב וקר מאד בחוץ, התחלנו לחשב את יומנו עד הערב, אז קבוצה נוספת של טיסת אל-על, תגיע הישר לפונץ' של שווקי חג המולד למרגלות Karlskirche.
אביטל, נטע, עוזי ואני החלטנו לצאת להסתובב מעט בעיר עד הצהריים.
כשקר לנו, ועוד לא ממש התאמנו את עצמנו לקור הוינאי (משמע מכנסיים תרמיים, כפפות, צעיפים...)
.
.
.
.
.
בשלב כלשהו מצאנו מסעדה טבעונית קטנה, אפילו קטנטונת,
.
.
.
.
.
.
אחרי שהתחממנו ושבענו פרשתי מהחבורה.
.
.
חלק מהאנשים קבעו להפגש ב Belvedere לראות את הציורים של קלימט.
אני העדפתי ללכת ל Albertina ולראות את התערוכה של הפוינטיליזם ואת התערוכה הקבועה במוזאון, של האימפרסיוניסטים והפוסט אימפרסיוניסטים.
.
לפני המוזאון החלטתי להמשיך להסתובב בעיר
אבל שלטים בעברית, מצאתי...
.
.
.
.
.
.
.
.
(וגם סופר פתוח בו העדפתי לקנות שוקולדים לילדים בבית. ולא שלא עשיתי השלמות בדיוטי פרי, בדרך הביתה).
.
.
.
פה המקום לציין שהכנתי מראש מפת גוגל של וינה שתיכננתי להתנייד איתה .
לצערי, בנסיעה הזו בחרתי להצטייד בסים של למטייל (סים לס) שמאפשר תוכניות גלישה של 10 מגה ליום בעלות של 1.9$. אין לי מושג למה, (אולי בגלל הקור?? חחח...) הצלחתי לגמור את התקציב הנ"ל בפחות משעתיים ונותרתי ללא מפה וללא יכולת לנווט אלא עם מפת תיירים מנייר ועם אנשים טובים ואנגלית עילגת אפילו משלי שכיוונו אותי למחוז חפצי.
היום אני יודעת שניתן להתנייד גם עם GPS ומפה לא מקוונת שהורדה מראש. שיהיה לפעם הבאה...
את מוזאון Albertina מיהרתי לסיים, מכוונת את עצמי לשעתיים, שוכחת שהשעון בוינה מאחר בשעה אחרי השעון שלי, שהגיע איתי מהארץ. הואיל וכך גיליתי בדיעבד שנשארתי עם זמן פנוי, קניתי לי נקניקיה חמה בלחמניה וכיוונתי פעמי חזרה לבית של ישו...חשבתי אולי אנצל את השעה העודפת למנוחה.
אצל ישו שמחתי לראות את גד דוד שהגיע מגרמניה והצטרף לחבורה.
עם גד, איווי, חומוס וכוס תה העברנו את הזמן הנותר עד שיצאנו ל Karlskirche לשווקי חג המולד ולפגוש את שאר החברים שהתקבצו לוינה במשך היום.
בשעה שמונה בערב חלק מהביתנים כבר נסגרו כך שאם אתם מעוניינים בביתנים אחרים מלבד מזון ומשקה, דאגו להקדים. ואני משערת שזה נכון לכל השווקים ברחבי העיר ולא רק לשוק הזה (הבחירה במקום הזה נעשתה מאחר והוא פחות צפוף וקלסטרופובי משווקים אחרים במרכז. כך לפחות טענו המקומיים...)
.
לערב הגעתי כבר עייפה מאד אחרי יום שלם של שוטטות וטיסה מוקדמת שסגרה את הלילה הקודם. השילוב של העייפות והקור הכריעו אותי והחלטתי לחתוך ולחזור מוקדם...להתקלח ולישון. הספקתי עוד לפגוש בחיבוקים את ברק וגלי שהצטרפו...את השאר אפגוש כבר בארוחת הבוקר.
מי שהחזיק מעמד, זכה לראות את שאר החבר'ה שהצטרפו, להסתובב בעיר ולראות את רחובות וינה בלילה, מוארים ומקושטים לקראת החג.
.
בעשר וחצי כולם עוזבים את הבית לכיוון קתדרלת סטפנוס הקדוש ( Stephansplatz ) שם נתחלק לקבוצות ונשחק במשחק תחרותי, המרוץ למליון, (אלק... כן, כן...) להכרת וינה, המרכז של וינה.
יש לנו שעתיים ושלל משימות כיד הדמיון הטובה על המארגנים, חברה בשם Vienna Riddle Rally שנמצאה ע"י עוזי באינטרנט. זו כתובתה:
http://himbeere.at/cms/raetselrallyes/?lang=en
במהלך המשחק היינו צריכים להגיע למקומות שונים ברחבי העיר לפי רמזים שונים שנתנו בכתבי חידה ובתמונות ולאסוף אינפורמציה שהיתה מפוזרת בעיר כמו שמות של ארמונות , שמות של אנשים על שמם נקראו מקומות , אדריכל שתכנן הרבה מבנים בוינה, ועוד.
.
היה לי כיף להסתובב עם החברים שלי, לראות את העיר פועמת גם בקור, שווקי חג המולד והדוכנים שנמצאים בכל מקום (ואיך הכל מסודר יפה...איך הכל נקי כל כך...) האורות, התנועה...
אבל הקצב שלי הוא שונה. לא הצלחתי ממש להפנים את כל האינפורמציה הזו, לא את המקומות הנפלאים האלה וגם לא לשחזר את הדרך בה הלכנו.
.
היה כיף לעבור בפסאג' יפיפה ולשמוע נגנית רחוב שניגנה על נבל
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
תוך כדי התפעמות מקימורי התקרה היפייפיים.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
והכי כיף היה להכנס על הדרך לקפה סנטרל- Café Central
ה"אפפל שטרודל" שלהם נפלא. וגם עוגות אחרות (עם חלב...אשר אני לצערי פסחתי עליהן) זכו לתשבוחות.
.
.
.
.
.
.
.
.
באחד הדוכנים איפשהו בדרך (יש המון...בכל מקום) קניתי עוגת פרג וינאית היישר משווקי חג המולד, בשביל הילדים בבית, שיהיה להם, ליד השוקולד.
.
.
.
.
.
לאחר שהתכנסנו חזרה ב Stephansplatz, הפננו פעמינו ל Café prueckel
שכתובת האינטרנט שלו היא: http://www.prueckel.at
.
שם הוזמנה לנו מראש ארוחת צהריים כקבוצה (היינו צריכים עוד לפני הנסיעה לבחור מתןך תפריט מצומצם) ושוב, תודה לאיוי לפיליפ לאלון ולעוזי, המנוע מאחורי כל המפגש הזה שגרמו לדברים לקרות כפי שאכן קרו.
.
לאחר הארוחה נשארה לנו כשעה של שוטטות באופן עצמאי לפני שניפגש ב Schwedenplatz U וניסע ל Schlumberger Wine Cellar
(http://panorama.cityguide.com/schlumberger-sektkellerei_0632/pano.html)
ונלמד שם על יין הנתזים (לידיעתכם, "שמפניה" זה מותג צרפתי ...) האוסטרי . בדרך לשם , כשירדנו מהתחבורה הציבורית, ראינו בחושך את (סילואטת) בניין שרפת הזבל שהונדרטוואסר עיצב.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
התמונה "המוארת" לכאורה כאן, צולמה בעצם לשם השוואה עם התמונה החשוכה, מגלויה בחנות המוזאון של הונדרטוואסר. עליו בהמשך.
.
הידעתם כי משקאות אלכוהוליים
ואיך מוציאים את שארית השמרים מהבקבוק בסוף התהליך?
.
.
.
.
.
לכו לסיור ותקבלו את כל התשובות (באנגלית) בעצמכם.
למקום באמור קוראים:
.
.
ואולי כמונו,
.
.
.
.
.
.
מכאן, עלינו כולנו על אותה חשמלית שאיתה הגענו ובאותו הכיוון נסענו לתחנה האחרונה שלה, למסעדה הסמוכה לכרמי גפנים בפרברים של וינה, המגישה אוכל יחד עם יין צעיר.
אמא שלי שותה לפעמים "שפריץ" יחד עם היין.
.
.
.
.
.
.
.
.
הערב הוגש האוכל בסגנון של מזנון. כל אחד לקח לעצמו כאוות נפשו ובהתאם להעדפותיו.
.
.
המקום נקרא: Heuriger SCHUBEL-Auer
(http://www.schuebel-auer.at/)
.
החברים שלי סיימו את הערב בחדר המגורים של ישו, מעלים נשכחות ומכירים מחדש אחרי שנים בפעילות יזומה של תולי ובמבי.
אני, להבדיל, מאד רציתי לבקר במועדון ג'אז בוינה. להכיר את סצנת הג'אז המקומית שחיה בשולי המוזיקה הקלסית שוינה מתהדרת בה, אם זה מוצארט, אם זו האופרה...
והואיל ואנחנו נושקים לחג המולד, לא היתה לי הזדמנות נוספת מאחר וביתרת הימים בהם שהינו בוינה, המועדון עליו שמתי עין, סגור לרגל חג המולד.
אז פרשתי מהחבורה, התברברתי מעט עם התחבורה (אוף...תכנית הגלישה הזו על הפנים) אבל הגעתי בסופו של דבר (גם, תודות לאנשים טובים שכיוונו אותי והסבירו לי איזה אוטובוס עלי לקחת מהחשמלית) למועדון ג'אז בשם JAZZLAND כתובת האינטרנט שלו: (http://www.jazzland.at ) שבאותו הערב הופיע שם הרכב בשם: Barrelhouse Jazzband.
ההרכב כלל 7 נגנים פסנתרן, קונטרבס, תופים, טרומבון, חצוצרה קלרינט וסקסופון ע-נ-ק (כנראה נגן אורח) שזו לי היתה הפעם הראשונה לראות כמותו.
כניסה עולה 15 יורו ומעבר לכך, ניתן להזמין אוכל ושתיה כמו בכל מועדון. לא ניתן להזמין מקום מראש וכל הקודם זוכה. אני הגעתי טיפה לאחר שההרכב החל לנגן וישבתי במעבר. הואיל ובאתי לבדי, זה ממש לא משנה, אבל אם אתם באים בקבוצה, כדאי שתקדימו.
לבחירה של המועדון והמופע נעזרתי באתר : http://www.ig-jazz.at/ שנותן כיסוי חודשי לכל ארועי הג'אז בוינה (ותודה רבה לגד-דוד שהפנה אותי לאתר) מתי ואיפה...
כשחזרתי לבית של ישו (בסביבות השעה 24:00) , עוד הספקתי לקחת חלק בסוף הפעילות לפני שנשפכנו כולנו, זולגים כל אחד לחדרו ומיטתו .
.
.
גם את הבוקר למחרת פצחנו בארוחת בוקר במטבח של ישו.
הבוקר חופשי וכל אחד יטייל ויפנה לפי העדפותיו הוא.
אני העדפתי היום לראות את NASHMARKET, השוק המרכזי של וינה.
.
אוהבת שווקים...
אלא שהיום הכל נסגר בצהריים לקראת חג המולד. וכמו שאיוי אמרה לי, "היום בטוח אין שוק פישפשים...אני חושבת..." ;-)
לשמחתי, איוי לא סמכה על עצמה והתקשרה ל"סיטי הול" לבדוק את הנושא ו...יאייי!! יש גם שוק עד הצהריים וגם שוק פישפשים! אבל רק עד השעה 12:00...
צ'יק צ'ק התארגנו 6 חבר'ה (גד דוד, תולי, מיכל, גלי ברק ואני) שאף הם כמותי התעניינו בשוק ונסענו עם U1 ל- NASHMARKET.
.
.
חייבת להודות כי הטיימינג שלנו היה מעולה. בזכות הסמיכות לחג המולד, נהננו מהשוק ללא הצפיפות שיש בו בדרך כלל.
.
.
.
.
בתי הגדולה שחגגה יומולדת עם שובי,
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הסתובבנו בשוק האוכל, שהוא צבעוני ויפיפה לא פחות
ואחרת.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
בהמשך אף עצרנו לנו לנוח ולאכול מרק חם במסעדה אקראית כלשהיא בשוק.
את השוק עזבנו רק כשדוכני האוכל החלו להתקפל אף הם
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
כשאנחנו מפנטזים על קפה ועוגה...אבל הפנטזיה נשארת בגדר פנטזיה כי כל בתי הקפה כבר סגורים לקראת חג המולד.
.
.
המשכנו לדרכינו לנק' המפגש עם שאר החבר'ה לקראת פגישה שנקבעה לנו בגלריה הפרטית במרתף ביתו של אומן יהודי בשם אריק בראואר.
אריק בראואר, ממייסדי אסכולת וינה של הראליזם הפנטסטי, מחלק את זמנו בין וינה לעין הוד, נשוי לישראלית ממוצא תימני ואב לטליה ולתמנע בראואר. תמנע כשלעצמה היא זמרת ג'אז מוכרת גם בישראל וגם באוסטריה.
בסוף הפגישה גם אריק הצטרף וענה על שאלותינו. אף הוא דיבר עברית.
לתאום פגישה או הדרכה לקבוצה יש לפנות באימייל:
[email protected] או [email protected]
בסוף הפגישה, בגשם שהיה חריג בזמן שהותנו בוינה, ובאוטובוס ציבורי שהיה הלכה למעשה פרטי שלנו מאחר וכל תושבי וינה הסתופפו בבתיהם עם משפחותיהם ליד עץ חג המולד,
.
.
.
.
.
לאכול סופגניות
.
.
.
.
.
לאכול ארוחת ערב משותפת שישו הכין,
.
.
.
.
.
.
.
להיפרד מאביטל ונטע שחוזרות לארץ (...ולקבל בחיבוקים את אורן, שהצטרף) ולהמשיך את הפעילות מאתמול בערב.
חלק גדול מהאנשים (לדאבוני לא אני, שנשפכתי מעייפות ולאור הפעילות שתוכננה למחר החלטתי לוותר) יצא לראות את המיסה של חג המולד בקתדרלת סן סטפן (סטפנוס הקדוש) …
.
עוד דבר ברשימה שאצטרך להשלים בביקור נוסף …
.
את הבוקר של חג המולד התחלנו מוקדם עם תה או קפה ודייסת קוואקר .
אוטובוס הוזמן .
אנחנו יוצאים מוינה ל Semmering, אתר סקי הנמצא כשעה וקצת דרומה מוינה.
.
.
.
.
.
מי שיכול ורוצה יעשה סקי,
.
.
.
.
.
.
.
ישב בבית קפה ברכבל העליון, או התחתון
ויהנה מהקפה
והחברה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
אנחנו עוצרים לאכול ארוחת
ערב במן פונדק בשם
Gasthof Pollerus
כתובת המקום בפייסבוק:(https://www.facebook.com/GasthausPollerusFamKratzer/ )
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ומכיוון שהייתי כבר בשוונג
.
.
על הקינוחים בהחלט אפשר לוותר. הזאכרטורט יבשה ודחוסה וגם פונדנט השוקולד לא הצלחה גדולה, בלשון המעטה. תבחרו מקום אחר לעוגות.
.
משלימים לאורי ודויד שהצטרפו רק היום את כל החסרים ומקרינים שוב את המצגת של ענבר.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ישו מכין סלט מדהים לארוחת לילה.
לדבריו אם היה לו עסק קייטרינג בישראל, הוא היה פושט את הרגל מאחר ו-20 חבר'ה משלנו מצליחים לחסל
כמות שהוא מכין לכ-70 אוסטרים...
תגידו, אנחנו אשמים שהאוכל שלו כ"כ טעים?
.
.
.
בבוקר נוסעי אל-על נפרדים מאיתנו בארוחת הבוקר. אבל יהיה מי שעוד יספיק לעשות ריצת בוקר לפני.
אחרי ארוחת בוקר מושקעת כפי שישו הרגילנו בארוח הזה (מממ...לטוב מתרגלים מהר מאד) ואחרי פרידה נרגשת מתמר, יגאל, ג'ומבה, יריב, פיליפ, מירב, שילה ואלון. וגם מברק שיצא חזרה לארה"ב,
התפנינו לתכנן את היום האחרון שלנו כאן.
הואיל והיום כמו בחג המולד, הרבה מקומות סגורים (כולל קניונים לאוהבי השופינג מבינכם שמשאירים את הקניות ליום האחרון).
ביוזמתה של תמי יצאנו כולנו לארמון שנברון (Schönbrunn) – שפתוח כל השנה .
יוחאי ואני (וגם אורי תולי, עירית ענבר רותי אייל זיו ורונן...) כיוונו להגיע בהמשך למוזאון של הונדרטוואסר Hundertwasserhaus – (שגם הוא פתוח כל השנה) ולהספיק להגיע להדלקת נרות בבית האבות היהודי, שם עדיאל עובד ושהוזמנו אליה ממש לפני הטיסה חזרה הביתה. הואיל וכך, היה לנו ברור שלא נצליח לעשות גם את הסיור המודרך בתוך הארמון. לדאבוננו גם הסיור בארמון ישאר לביקור הבא...
חברים אחרים כן בחרו בסיור המודרך במוזאון (והרעיפו עליו שבחים) חלקם המשיכו לאחר מכן למוזאונים אחרים, כל אחד על פי נטיותיו העדפותיו .
הגנים של ארמון שנברון מדהימים והכניסה אליהם אינה כרוכה בתשלום.
לא קשה לי לדמיין עד כמה הם יפים אפילו יותר בעונת האביב והקיץ כשהכל מלבלב ופורח. אנחנו הקדשנו לגנים כשעה, פחות מהדרוש לטעמי. לדעתי יש להקדיש להם שעתיים לפחות על מנת למצות את היופי.
.
.
לא רחוק מנקודת המפגש שלנו בכניסה לארמון, התקיים ביומו האחרון לשנה זו, שוק חג מולד תוסס. היה נחמד לראות שוק חג מולד לאור יום (אפילו השמש הפציעה).
.
חלק מהחברה עוד
פונץ' או יין חם
(או שוקו...) לפני שהמשכנו לעבודותיו
של הונדרטוואסר.
.
.
.
מאד קל להתנייד בוינה. התחבורה הציבורית יעילה מאד נגישה מאד ובתדירות גבוהה. ואם רכשתם כרטיס שבועי, או כרטיס תקופתי כלשהו, אחרי שתיקפתם אותו, אתם נעים בה בחופשיות. אין צורך כלל להוציא את הכרטיס (מאד יעיל כשאתם עטופים בשכבות ויש לכם כפפות על הידיים...) תנו לעצמכם זמן מה להתברבר ומהר מאד תצליחו למצוא את החוקיות הפשוטה, ואפילו להכיר את התחנות העיקריות שאתם משתמשים בהן (למרות שזה כמעט בלתי אפשרי לבטא את שמן לשכמותינו). בחורף כשקר, כמעט לכל מקום ניתן להגיע ממש בסמיכות בתחבורה ציבורית אם מצליחים לשלב את הרכבת התחתית (U) החשמליות והאוטובוסים.
למרות זאת, החלטנו ללכת חלק מהדרך ברגל . אני שמחתי. זה גם מאפשר להכיר ולהתמצא טוב יותר במרחב העיר וגם ניתן להחשף לחלקים נוספים, אחרים בעיר.
רק בשלב זה גיליתי שעל מפה לא מכוונת שהורדתי מראש, ובאמצעות הGPS, ניתן לנווט היטב גם ללא תכנית גלישה. אצל תמי ראיתי מפה דומה עם סימון של תחבורה ציבורית. שווה ביותר. תבדקו.
את בניין המגורים שהונדרטוואסר
(http://www.hundertwasser-haus.info/en/)
תכנן ראינו כבר מקרן רחוב סמוכה. אי אפשר שלא. הצבעוניות, הקוים, הצמחיה ושילוב החומרים נראים למרחוק.
.
.
.
.
.
.
הבנין הוא שילוב של שיפוץ בית מגורים זול ולו תוספת חדשה (בנקודת האינפורמציה בסמוך לבנין ניתן לראות את המצב לפני ואחרי) שהונדרטוואסר תכנן ללא כל תשלום, על מנת ששיקולים כלכליים לא ימנעו את בנייתו של הבנין.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
במרחק של כמה דקות הליכה
מוזאון הונדרטוואסר מציג את השקפת עולמו של הונדרטוואסר והשתקפותה בעבודותיו ,בציוריו ובבניינים שתכנן.
אהבתי מאד את המוזאון, את היצירתיות, האופטימיות, הצבעוניות וגם את גישתו לחיים ולאדריכלות.
.
.
עלות כניסה למבוגר 11-12 יורו. תקדישו לפחות שעתיים. נטו. בלי אוכל במזנון של המוזאון.
בצער רב נפרדתי מהמוזאון מאחר ולא הרגשתי שמיציתי…
.
.
.
עדיאל קיבל אותנו בחום עם שתיה חמה ומאפים. הצטרפנו לדיירי הבית להדלקת נר שלישי ולשירי חנוכה.
.
מעט לאחר מכן חזרנו לביתו של ישו.
התארגנות אחרונה, פרדה וחיבוקים...
המונית לשדה התעופה יוצאת בשעה 18:00.
לארץ והביתה הגענו עם גשם שוטף ועם געגועים בלב.
לחברים מני אז ומעכשיו ולוינה, שרק הצלחנו לטעום ממנה.
אין לי מספיק מילים לתאר ולהודות:
לישו (יהושוע) איוי, אישתו הנהדרת ובנותיהם על הרעיון הארוח והאכסניא,
לפיליפ, אלון ועוזי שהזיזו דברים קדימה ובלעדיהם אולי כל זה היה נשאר כרעיון בלבד,
ליריב ולבמבי על החמצאוור המדהים שכולנו קיבלנו,
לענבר על המצגת שהזכירה לנו איך היינו פעם
לאייל וליוחאי על הגזברות ...מה היינו עושים בלעדיכם (וגם על הטרמפ ;-) לשדה וממנו)
לעדיאל למיקי לישו ולאיוי על ההסעות
לכל חברי שהגיעו לוינה , ענבר, עירית, אביטל, נטע, מיכל, אודי, תמי. במבי, ברק, אורי, דויד, גד-דוד, תולי, גלי, תמר, פיליפ, שילה, אלון, יגאל, רותי, טל, אורן, יוחאי, רונן, זיו, ג'ומבה, ומירב...וגם לישו ועדיאל שחיכו לנו בוינה.
(ולכל חברינו שלא הצליחו להגיע לוינה, שתדעו שחסרתם... )
התמונות שמופיעות בפוסט, חלקן שלי, חלקן של ברק, זיו וענבר וחלקן עברו בוואטסאפ הקבוצתי ואפילו איני יודעת למי יש לתת את הקרדיט על הצילום. תודה לכולכם.
היה מפגש מדהים. מעל ומעבר לכל הציפיות ורחוק מכל קלישאה של "פגישת מחזור". עד כמה שזה ישמע דביק, אני ממש ממש אוהבת וכבר מתגעגעת.
