כמה טיפים לפני פירוט המסלול.

קניות... אוכל... ומה שצריך.

טוב, לצורך גילוי נאות, אני חייבת להתוודות שגן הקניות הוא לא ממש דומיננטי אצל רוב משפחתנו. קונים כשצריך או כשבא לנו משהו. רובנו לא סובלים שיטוט שנועד לצורך קניות בלבד. לא לנו המבוגרים ולא לבן הגדול יש סבלנות לכך. לעומת זאת הצעיר נולד עם חורים בידיים וחדוות בזבוז עצומה. לא משנה לו איפה, מה ומתי הוא ישמח לקנות והרבה. אבל היה ברור שעל מנת לישר קו עם העולם הנאור לא נוכל שלא לבקר לפחות באאוטלט אחד וכן לקנות דברים ששווה וכדאי לקנות בארצות הברית בהשוואה לארץ.מותגים שפה הם יקרים מאוד, או שבכלל אין אותם כאן.
 1.אאוטלטים
הטיפ הראשון ניתן מדר" רון שנהב, ממרפאת "שן חן" והיה אחד הטיפים הטובים ביותר לאוהבי הקניות.
 האאוטלטים הטובים ביותר בארצות הברית שייכים לרשת Premium Outlet. הרשת מחזיקה אאוטלטים (מרכזי קניות גדולים בשולי הערים,עם מגוון חנויות ממותגות במחירים נמוכים יחסית) כמעט בכל הצמתים המרכזיים בארצות הברית. גדלי המרכזים נעים בין גודל של עיר קטנה עד למרכז מסחרי קטן.
מראש המחירים באאוטלטים נמוכים יחסית, אבל יש דרך נוספת להפוך את הרכישה בהם משתלמת יותר.
הכנסו לאתר הפרמיום אאוטלטס ובידקו לאיזה אאוטלטים אתם מתכוונים להכנס. אם המסלול שלכם ידוע מראש אים בעיה לבדוק היכן ממוקמים האאוטלטים לאורכו.
 עשו (בחינם!) כרטיס v.i.p לאאוטלטים דרך האתר(מצורף קישור). הדפיסו את האישור וברגע שתגיעו לאחד האאוטלטים תקבלו את כרטים הוי אייפי. הכרטיס מקנה הנחות נוספות על אילה שבחנויות. כמו כן, כדאי להדפיס מראש קופונים לחנויות באאוטלטים בהם תבקרו (שוב ,דרך האתר). לא תמיד הקופונים הללו תקפים (לדוגמא אין כפל מבצעים) אבל לפעמים הם פשוט עושים הבדל של יום ולילה. אנחנו הדפסנו קופונים לאאוטלט שליד ווגאס מתוך מחשבה שאם לא יועיל לא יזיק. באמת הגענו לאאוטלט (הצפוני) שהיה מרשים והבן הצעיר גילה שם את חנות חלומותיו (אד הארדי). כשבאנו לשלם עבור שני סווצ'רים ושתי חולצות נזכרתי שיש לנו קופון, הוא הקנה לנו הנחה של שישים אחוז על מחיר שהיה נמוך כבר קודם.

****חשוב לזכור שהאמריקנים לא מנדבים מידע!!! הם לא שואלים אם יש לך קופון או נותנים לך אופציות "מסיעות". הם נותנים שירות אדיב מאוד אבל לא "יתערבו" בשיקולים שלך, לכן תמיד, אבל תמיד, כדאי לשאול אם יש מבצע, הנחה, אופציה, מסלול או כל מידע נוסף. זה תקף לכל המקומות.פארקים. שמורות טבע. מסעדות וכד'.
 לדוגמא כרטיס משולב למספר אטרקציות שניתן לרכוש בכניסה ליוניברסל סטודיוס יוזיל בצורה משמעותית את העלויות המשפחתיות. אבל אף אחד לא יציע לך אותו... או כרטיס "ללא תורים" ביום עמוס במגיק מאונטיין היה יכול להיות הצלה אמיתית בהפרש של מחיר זעום, ושוב, איש לא הציע לנו ואנחנו לא שאלנו...

אנחנו הרגשנו שהקניות שעשינו הצדיקו את הביקור באאוטלט. אמנם לא קנינו המון אבל קנינו איכותי ובמחירים שפויים. הקניות הכדאיות ביותר היו של טומי הילפיגר, אדידס ונייקי, וולקום ואד הארדי.
*המלצה: דבר ראשון בכל חנות בדקו את עמדת הקלירנס. זו עמדת ההנחות ולפעמים יש שם מציאות מטורפות. שוב, אף אחד לא יוביל אתכם לשם. צריך לשאול מפורשות איפה הקלירנס clearance. בניגוד למה שרגילים מהארץ, זו אינה סלסלת שמעטס מגובבים שצריך לנבור בה אלא יחידה לגיטימית שהיא חלק אינטגרלי מהחנות ואלמלא השלט (שלפעמים הוא קטן מאוד...)אפשר לפספס אותה. בחנות של טומי הילפיגר העמדת הקלירנס היו פריטים בודדים שנשארו מכל ליין. מחיר של כל פריט היה כחמישה עשר דולר. גם מכנסי ג'ינס ארוכים ,וגם נעלי נשים. פריטים זהים שעדיין היו על המדפים (בצבע או גודל אחרים) עלו כמעט פי חמש.
* מותגים שאין באאוטלטים: היו מספר דברים שחיפשנו לא מצאנו באאוטלטים. למשל אמברקרומבי שהילדים מחבבים מאוד אין בפרימיום אאוטלטס. ברוב בחנויות שלהם המחיר אחיד, לפעמים אפשר לפול על איזשהו סייל במזל. אנחנו נכנסנו להרבה חנויות, אבל המחירים היו באמת גבוהים יחסית. (בחנות אחת (בגרוב בל"א) ניגש אלי המוכר, שכנראה הזכרתי לו מישהו שהוא מסמפט,אחרת אין לי הסבר למחווה... ולחש לי באוזן לא להעיז לקנות בה כי המחירים בה מוטרפים ושאם אכנס לחנות שלהם באיזור אחר המחירים יהיו נמוכים יותר...). באמת, מחוץ לערים הגדולות הסניפים קצת זולים ויש בהם יותר מבצעים והנחות.


 2. קניות ואוכל באתרי תיירות.
באופן כללי ככל שהמיקום תיירותי יותר כך גם המחירים גבוהים יותר. מאחר והילדים שלנו בוגרים ולא ממש מתלהבים ממזכרות מדיסנילנד וכד' ,זו לא היתה ממש בעיה. כן איפשרנו להם לבחור מזכרת צנועה מכל מקום אם הם רצו, אבל הם העדיפו לא לבזבז כסף על שמוצעס אלא לשמור אותו ל"דברים שווים".
עשינו הסכם עם הילד שמידי פעם נבקר במקום שבו ינתן להם זמן שיטוט וקניות.
החנויות ברוב האתרים מקסימות ומפתות, וקשה מאוד לא לרצות לקנות בהן. אבל אחרי שילדי גילו שאת אותם דברים שיש בחנות של יוניברסל אפשר להשיג בעירית מחיר בחנות שליד המוטל הם נהנו להסתכל וכמעט לא קנו כלום, למעט מזכרות קטנות שבאמת בלעדיות למקום, וגם זה לא תמיד.
בחלק מהפארקים דווקא השתלם לקנות דברים שהם גם שימושיים וגם "סובנירים". לדוגמא, בסי וורלד כוס שתייה עצומה ומפוסלת היתה גם חמודה כמזכרת וגם חסכונית מאוד מכיוון שהיא מאפשרת ריפיל בלתי מוגבל לאורך כל נקודות המכירה של הפארק. הצעיר נהנה מאוד לשתות גלונים של קולה ביום חם והיה מבסוט מהכוס הקיטשית.
מהטיפים שבאתר "למטייל", ידענו שהאוכל באתרי הבילוי הוא לא רק יקר אלא ברובו גם לא ממש טעים, אבל שהשהות בחלק מהפארקים היא שהות ארוכה של הרבה שעות ואי אפשר לא לאכול ולשתות בזמן הזה. לכן החלטנו לקחת איתנו אוכל, סנדוויצ'ים, שתיה ונשנושים וובמהלך היום לעשות רק "השלמות". "השלמות" זה כל מה שאין לנו ונורא מתחשק, כמו ארטיקים, גלידות, ממתק אופייני למקום, (למשל תפוח מקורמל, צמר גפן מתוק או צ'ורוס). זה מוזיל עלויות על מזון בצורה משמעותית, שכן ההוצאה על אוכל רציני ושתייה (שיקרה מאוד הפארקים) מתכווצת בצורה משמעותית כשמגיעם מצויידים ומדוגמים, ומצד שני אין תחושת קיפוח של מסכנים שחיים רק על סנדוויצ'ים אלא נהנים גם מהמבחר שדוכני המזון מציעים לנו.
כל אחד מאיתנו היה מצוייד באוכל לפי בחירתו, מסנדוויצ'ים, פירות, חטיפים, ממתקים, סלטים (כן, קונים בקופסא ישר מהסופר) דונאטים ומה לא. שתיה אנחנו שותים מיים אז הצטיידנו בקבוקים גדולים ובכל הפארקים יש קולרים שמאפשרים מילוי.

 3. הגשמת מאווים "קולינרים".
למעשה, עוד לפני הנסיעה היה ברור לנו שחלק מהחוויה האמריקנית קשור גם באוכל. לכולנו יש ב"זיכרון הקולקטיבי" מאכלים אמריקניים שאנחנו חייבים לטעום, (דונאטס אמיתיים של קריספי קרים, סוכריות ג'וג'י פרוטס שכיכבו בסיינפלד, טווינקי שמופיע בכל סרט אמריקני) ומקומות שאנחנו חייבים לאכול בהם (צ'יזקייק פקטורי, בופה בווגאס, אאוטבק סטייק האוס וכד'). גם לנוה היתה רשימת מאכלים שהוא חייב "לנסות", שלקוחים מהתרבות האמריקנית אליה נחשף בטלוויזיה..(נקניקיה במשחק בייסבול, קורן דוג בלונה פארק, הפופקורן הכי טוב בעולם מניו יורק), ואפילו לאיתן, הגדול, היו מספר דברים שהוא רצה לנסות.
 החלטנו מראש לנסות לסמן וי על כל החשקים והרצונות שקשורים לאוכל אבל שבשום פנים ואופן התזונה שלנו לא תתבסס על ג'אנק פוד או פאסט פוד בלבד. ההחלטה היתה שבמהלך היום אנחנו אוכלים סנדוויצ'ים, פירות וירקות, חטיפי אנרגיה ואגוזים וארוחה אחת אנחנו אוכלים בחוץ. מסעדה, דיינר או מזון מהיר. החלטה נוספת שהתקבלה (והשתכללה במהלך הטיול) שלא אוכלים במקומות שמכירים מהארץ, (כמו מקדונלדס למשל, שאף אחד מאיתנו לא סובל בלאו הכי, או דומינוס, שאנחנו אוהבים). משתדלים לא לאכול פעמיים באותו מקום/רשת כדי להכיר כמה שיותר, ובכל פעם קונים חטיף או ממתק אחר.

המסקנות לגבי הרשתות היו די מתבקשות וצפויות:
רשתות המזון המהיר הן בדרך כלל זולות מאוד, מעניקות הרבה (בכמות) אוכל ומעט טעם ובריאות. כשאין ברירה או מבחר, ונורא רוצים לבדוק על מה המהומה.
הדירוג שלנו (חשוב לזכור שאכלנו רק פעם אחת בכל רשת אלא אם כן צוין אחרת):
1. זוועה- וונדי'ס, וסאב ווי. המטבח פתוח ולמרבית הזעזוע ראינו בדיוק איך האוכל מוכן (אוכל?? זה מוצרי מעבדה מפלאסטיק. גועל נפש שלא נברא. אפילו הילדים שבדרך כלל לא מאוד ביקורתיים התאפקו לא להקיא כשטעמו)
2.סביר- קיי.אפ. סי.- עוף מטוגן. מה יש לומר. מנה משפחתית שמתאימה לחמש משפחות ממוצעות בארץ. טחנו בלי הכרה והשולחן נראה כאילו לא נגעו בו. הטעם היה סביר. פעוף, סלט ופירה עם רוטב. פונקצוינלי. טאקו בל- סתמי לגמרי. לא טעים המיוחד אבל גם לא דוחה. הרבה ירקות ,עגבניות, חסה ואבוקדו.. דאנקן דונאטס דונאטים בינוניים לחלוטין. הסופרים מציעים מגוון יותר טעים .
3.יאללה, בסדר- ג'ק אין דה בוקס.כמו מקדונלדס אבל טעים. (ככה הילדים אומרים )
4. טובים- דני'ס. פגי סו (דיינרים) אוכל אמריקאי נחמד, המבורגרים, מרקים תבשילים וקינוחים נחמדים במחירים סבירים. וסיזלרס- שזו מסעדה עם בר סלטים מגוון ומשתלם שהיאיפשרה לכל אחד מאיתנו לאכול מה שבא לו.
5. טובים מאוד (ובמפתיע שייכים לטרנד הבריא ברשתות הפאסט פוד)- פנדה אקספרס (סינית, ללא מונסדיום גלוטמט, בישול טרי ובריא ובעיקר טעים. כאן חרגנו מההחלטות שלנו ואכלנו יותר מפעם אחת...)ןצ'יפוטלה-מקסיקנית. הירקות והמצרכים אורגניים והבשר גודל בתנאי חופש וללא אנטיביוטיקה. יש כמובן גם בוריטוס צמחוניים. טעים מאוד ונקי מאוד.)
 6. מעולים- צ'יז קייק פקטורי, אאוטבק סטייק האוס, קריספי קרים.
עלויות:
מחירה של ארוחת פאסט פוד משפחתית (בהתחשב בתאבון הבריא של המתבגרים שלנו, זו יכולה גם להחשב מבחינת הכמויות כארוחה משפחתית לחבורת גורילות בריאות☺) ברשתות הפשוטות נעה בין עשרים וחמישה לשלושים דולר. משתלם להזמין קומבינציה משפחתית למרות שהרבה פעמים יותר מחצי נשאר. בדיינרס זה יכול להגיע גם לשישים דולאר אם מתחזרים ומזמינים בלי חשבון. במסעדות טובות אבל לא יוקרתיות במיוחד (הצ'יזקייק או אאוטבק למשל) זה יכול גם להגיע לחשבון של מאה דולר לארבעה אנשים.

בפארקים המחירים מכפילים את עצמם. ארוחת המבורגר ליחדי עולה כ15- דולאר. צ'ורו מסכן עולה שלושה וחצי דולר.
 אנחנו עשינו חישוב (אופטימי) שבממוצע נוציא על אוכל כשמונים דולאר ליום. בפועל הוצאנו בממוצע כמאה דולר ביום על אוכל ושתיה. וזה כשחלק גדול המאוכל והשתיה נקנו בסופר, ביומיים הראשונים לא אכלנו אפילו במסעדות.ובחלק מהמקומות היתה ארוחת בוקר.מצד שני, לא התקמצנואבל נהגנו בשיקול דעת. אם לא היינו רעושים קניות בסופר נראה לי שהעלויות על המזון היו מכפילות אם משלשות את עצמן.

 4.קניות בסופר
 בתא המטען של האוטו היו לנו באופן קבע שתי ציידניות עם שתיה קרה, פירות, גבינות וירקות, כמו כן היה לנו תמיד מלאי של אוכל יבש, קרקרים, דגנים וכד' שבהם היינו מצטיידים בסופר.