הכתבה פורסמה בעיתון |"טבע הדברים" בגליון אוגוסט 2020 https://bit.ly/3iNgvg1

שורה ארוכה של  גברים שחומי עור,  צעירים זקנים וטף, עטויים בגלימות לבנות,  חלקם חובשים תרבושים אדומים  ו וחזים מקלות בידם  ופוסעים בלילה חשוך  במעלה ההר.רק  הירח מאיר את  דרכם והם שרים את שירת הים...

 לא זה לא קטע מסרט הוליוודי  זה קורה פה בארץ ישראל מדי שנה,  כשהשומרונים חוגגים בהר גריזים  את חג השבועות .  בראש התהלוכה צועד הכהן הגדול מכוסה בטלית לבנה מעל הגלימה הגדולה –  לידו צועד החזן  אף הוא ממשפחת הכהנים,  נושא בידו ספר תורה גדול .

הכל החל כשחברה טובה שלי , שומרונית,  הציעה לי לבוא לבקר בהר גריזים בחג השבועות ולחזות בעלייה לרגל .  כשסיפרה לי על הטקס לא האמנתי  למשמע אוזני ואז הראתה לי תמונות שצולמו שם-... באחת נכבשתי והחלטתי להגיע לטקס ולחזות בפלא במו עיני..

וכך  לאחר כמה שיחות תיאום עם כמה מנציגי  העדה,   עלינו חבורה של צלמים  על אוטובוס ממוגן  שלקח אותנו  באמצע הלילה אל הר גריזים בחג השבועות. הנסיעה ארכה כשעה וחצי  כשחלקה עבר בכפרים ערביים.  הר גריזים נמצא בין חווארה לשכם  ומקום הישוב הקרוב אליו הוא הר ברכה.

 התרגשות רבה עטפה אותנו עת נכנסנו לישוב החשוך והמתנו בשקט ליד בית הכנסת אליו הגיעו  בזה  אחר זה מתפללים עטויי גלימות הלבנות,  מעליהן טליתות, שלו נעליהם מעל רגליהם ונכנסו יחפים לחדר התפילה  המכוסה בשטיח אדום.  הם התיישבו  על הרצפה ווהתפללו  בניגונים המיוחדים להם שעה ארוכה  ואף איפשרו לנו לצלם אותם, לא לפני שדרשו  שנסיר את הנעלים  לפני הכניסה לבית הכנסת. 

 ליווינו אותם עם צאתם  מבית הכנסת, בשיירה ארוכה  אל ההר, עצרנו איתם בכל התחנות, והיינו עימם עד לסיום הטקס

בסוף התפילה הגיעו הנשים לפגוש אותם, כשהן מביאות  עמן  שתייה חמה בתרמוסים.

 התרגשנו מאד  מהאירוע ומהמעמד כולו שנדמה בעיננו ו קצת כמו מעמד  הר סיני.     וכך זכיתי   להכיר את העדה המיוחדת הזו מקרוב  ,את אנשיה ואת מנהגיה והגעתי לשם  ולשכונה בחולון שוב ושוב ...

כששאלתי אותם מה הסיבה לקיום טקס העלייה להר באמצע הלילה?  ענו לי  שהשומרונים היו עם נרדף מאות בשנים, ועל כן טקסיהם נערכו תמיד בשעות החשכה, שלא לעורר את חמת השכנים. השומרונים שומרים על מנהג זה עד היום.

מאותה סיבה  נוהגים השומרונים  לבנות את  הסוכות בתוך בתיהם. 

את טקס העלייה לרגל להר גריזים  מקיימים השומרונים בכל שלושת הרגלים :בפסח בשבועות ובסוכות.

 מי הם השומרונים? 

  • השם שומרונים מקורו בביטוי שומרי התורה. השומרונים הם  עם וקבוצה אתנית דתית ייחודית, שרואה בעצמה המשך ישיר של בני ישראל.  לפי המסורת השומרונית, הם "ישראלים טהורים", חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית.

  • את הפירוד בינם לבין שאר היהודים הם תולים בחילוקי דעות בדבר ה"מקום הנבחר" לשם בניית בית המקדש. לדבריהם,  משה רבנו  קבע את קדושתו של הר גריזים , לכן, לפי המסורת שבידם, בנה יהושוע בן בון  את המשכן בהר גריזים באתר על ההר שהם מכנים "גבעות עולם". בהר כיהנו ככוהנים גדולים:  פינחס   בן אלעזר בן אהרן הכהן  ובניו. המשכן, בהר גריזים הוכר על ידי כל שבטי ישראל 

  •  הקהילה השומרונית בישראל מונה כיום  800 נפש.  מחציתם מתגוררים בחולון בשכונה משלהם ומחציתם בהר גריזים.  הם דוברי עברית וערבית.  ומקיימים את התורה ככתבה וכלשונה.  ספר התורה שלהם כתוב בכתב עברי עתיק.   אוכלוסיית השומרונים מנתה מעל למליון נפש במאה ה 4  ו ה 5 לספירה, אך מהם שרדו כ 150  נפש  בלבד  במאה ה 20.  

 חג השבועות

השומרונים מציינים את חג השבועות 7 שבתות ממחרת השבת הראשונה  של חג הפסח, אותו הם מציינים לפי הלוח שלהם,  השונה מלוח השנה שלנו. לוח השנה היהודי חל החל מבריאת העולם בעוד שלוח השנה השומרוני החל מכניסת בני ישראל לארץ כנען.  אמנם שני הלוחות דומים ובנויים על מחזוריות אך המחזור היהודי הוא בן 19 שנה מתוכן 7 שנים מעוברות והשומרוני בן 32 שנה מתוכן 11 שנים מעוברות. הבדל זה גורם לכך שכל 2-3 שנים נחגגים החגים על ידי השומרונים 30 ימים לאחר חגי היהודים.

כמו בכל עלייה לרגל (פסח שבועות וסוכות) עוצרים השומרונים לתפילה ב-6 נקודות: בכל נקודה נושאים תפילה ומקיימים את טקס הנפת ספר התורה ע"י הכהן. בשנת 2014 היו שני חזנים ממשפחת הכהן.

ואלו הם 6 הנקודות:

1.     מקום 12 האבנים שיהושוע בן נון הציב בעת שנכנס לארץ ישראל

2.     מקום מזבח אדם ושת בנו

3.     מקום גבעת עולם- המרכז הרוחני של העולם על פי האמונה השומרונית

4.     מקום "אלהים יראה" בו היה האייל שנראה לאברהם בסבך ואותו הקריב לעולה במקום יצחק בנו

5.     מזבח יצחק המקום בו עמד אברהם לעקוד את יצחק

6.     מקום מזבח נח המזבח שנח הניח אחרי שיצא מהתיבה

7.      על גבעת עולם - מסיימים את העליה לרגל בתחנה זו עושים המתפללים 7 הקפות לסיום הטקס.


בימי חג אלה כל הקהילה השומרונית נמצאת בהר גריזים.

השמירה על החג דומה לשמירה על יום השבת. לא נוסעים, לא מבשלים, לא מדליקים אור ולא רואים טלוויזיה.  הם אוכלים אוכל קר ולא חם  בימים אלו ואף לא משתמשים בפלטה חשמלית לחימום האוכל.  בשבתות וחגים משתדלים השומרונים לבלות בחיק משפחתם, ללכת לבית הכנסת ולנוח כמה שיותר.

המסורת השומרונית רואה בהר גריזים את מקום משכנו של המקדש. במקום שנאמר בספר דברים "מקום אשר יבחר לשכן שמו שם", נאמר בתורה השומרונית "מקום אשר בחר  את הר גריזים"', על הר גריזים ולא על הר עיבל (לפי התורה היהודית) נבנה המזבח בידי יהושע. על הר גריזים נבנה המשכן המקורי ולא בשילה לפי האמונה היהודית, שבו שירת פנחס הכהן והיה מקום עלייה לרגל של כל שבטי ישראל.

חוקרים רבים בהם: טלמון, שורש, צ'רלסוורת, בן-צבי, קמפינסקי, עמנואל בן-גוריון, נודט, קוגן, סיירוס גורדון ואחרים עמדו על כך כי צמד במלים "בהר עיבל" החליף את "הרגרזים" בפולמוס הגדול בין יהודים לשומרונים בימי בית שני וכי הנוסח "בהר עיבל" בטקסט התורה המסור בידי היהודים אינו אלא זיוף.

חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום  בניצוחו של יצחק מגן, החל משנת 1982 ונמשכו כ 22 שנה, מצאו שעל ההר נבנו שני מקדשים. הראשון במאה החמישית לפני הספירה והשני הגדול יותר בראשית המאה השנייה לפני הספירה. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה, ששטחה למעלה מ 400 דונם וההערכה שגרו בה למעלה מ 10,000 נפש.  בחפירות אף נתגלו 400,000 עצמות  של קורבנות של בעלי חיים שהוקרבו: כבשים עיזים פרות ותורים .  וכן התגלו 17,000 מטבעות זהב כסף וברונזה, אלפי כלי חרס כלי אבן כלי נחושת כסף וזהב. 

האתר הוכרז גן לאומי והוא פתוח החל מ 2012 לביקורי הקהל הרחב.

כמה עובדות מעניינות על השומרונים-   

  • האם באמת מתחתנים השומרונים בינם לבין עצמם בלבד?  התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ואיננה חד משמעית.  בתקופות רחוקות וחשוכות כשהקהילה בארץ מנתה כ 130 נפש בקירוב היה ברור כי על מנת לשמר את הקהילה מפני הכחדה צריך לאסור על הילדים להתחתן עם בני זוג מחוץ לקהילה. אולם בשל המחסור הגדול בנשים וכלות פוטנציאליות  איפשרו בעדה לגברים להביא נשים מחוץ לעדה שהמירו  את דתן לשומרוניות. אלה חיות כבנות הקהילה השומרונית

  • הנוסח השומרוני של התורה כולל את החומש בלבד. והוא כתוב בכתב עברי עתיק. את שאר ספרי המקרא אין השומרונים רואים כמקודשים. על פי המסורת השומרונית עזרא הסופר שינה רק חלק מהטקסט המקורי של נוסח חמשת חומשי התורה ובכך גרם לקיום נוסחים שונים של תורת משה.  השומרונים מחזיקים בנוסח התורה העתיק ביותר בן כ 3650 שנה  אשר נכתב על גבי עור מעובד של בהמה באמצעות תערובת דיו. חוקרים שבדקו את  הספר העריכו את גילו כבן 1600 שנה ואחרים כ 2500 שנה. אולם השומרונים מיחסים אותו לאחד משנים עשר הספרים שקיבל כל שבט בכניסה לארץ ישראל לאחר מות משה. הספר העתיק נשמר בבית הכנסת השומרוני בהר גריזים בארון זכוכית בתנאי ואקום . 

  •   הכהן הגדול הוא התפקיד החשוב והמכובד ביותר בקהילה השומרונית. אין בחירות לתפקיד הכהן הגדול, בתפקיד הכהן הגדול מכהן המבוגר ביותר ממשפחת הלויים. השומרונים מאמינים כי רצף הכהונה הגדולה נשמר מימי אהרון הכהן ועד היום (134 דורות). הסכסוך בין עלי הכהן ועזי בן-חקי עוד לפני בית שני, גרם לעלי הכהן לעזוב בכעס לשילה, כשהבין שלא יירש את הכהונה מאחר ואינו משוייך לזרע פנחס בן אלעזר בן אהרן. עזי בן-בקי ירש את הכהונה וכיהן בהר-גריזים.

  • כהן גדול בקהילה השומרונית לבוש בתפילות וטכסי הדת, בגלימה צבעונית ומהודרת ולראשו מצנפת בד. הכהן הגדול אינו מקצץ את שערות ראשו וזקנו וחל עליו איסור על יין ושכר ביום שבת. כמו כן חל עליו איסור בתורה להינשא לאשה גרושה, אלמנה או נוכריה (ויקרא פרק כא') שכן הכתוב מחמיר עם הכהן הגדול בכל הנוגע לענייני טומאה וקודש. היות וכך, הכתוב לא מתיר לזרע כהן אשר נמצא בו מום כלשהו (עוור, אילם, עצם שבורה וכו') לתפקד ככהן גדול.

  • במידה ונפטר כהן גדול בקהילה, מיד מקבל את תפקיד הכהן הגדול הבא אחריו לפי גילו, בשיטת "המלך מת, יחי המלך החדש". לא יכול להיות מצב שבו תפקיד הכהן הגדול לא מאויש.

  •     לשומרונים כתב עת  משלהם – א.ב. -חדשות השומרונים-  - המופיע בארבע שפות: בערבית. שומרונית, אנגלית ועברית מודרנית.  החוברת הראשונה יצאה בשנת 1969 ועורכיו הם האחים בנימים ויפת בני רצון צדקה . כתב העת עוסק בענייני היום ברשימות ובמחקרים על העדה. בנוסף הוא מציין ילדים שנולדו חגים ונושאים אחרים המעסיקים את בני העדה .

 ·         השומרונים – בעיקר אלו המתגוררים בחולון - משרתים בצה"ל כמו כל ישראלי אחר ואף חלקם  מחזיקים בעמדות מפתח בצבא ובחיים האזרחיים. הם דוברי עברית על בורייה ומשכילים מאד.

  •  מעמדה של האשה השומרונית במשפחה ובקהילה איתן ויש לה זכויות בהחלטות לגבי עתידה ומסלול חייה ובהמשך גם על עתיד משפחתה. לא קיימות כמעט הגבלות דתיות על חיי היום יום של האשה השומרונית. האשה השומרונית בעלת חופש תנועה, ולבוש ולא קיימת הפרדה בין נשים לגברים,  לא בבית הכנסת ולא באירועים למיניהם. הננערה השומרונית  חופשיה להחליט עם מי ברצונה להתחתן ומתי, כמו בכל העולם גם בקרב בנות הקהילה השומרונית עולה אט אט גיל הנישואין והן אינן ממהרות להתחתן ולהקים משפחות.

  • חובות האשה השומרונית מסתכמות בשמירת השבת והחגים, שמירת חובות נידה וטהרה ושאר ציווי התורה שמקבילים לאלה של שאר היהודים כגון:כשרות. רוב הנשים השומרוניות עובדות ואינן נשארות בבית עם הילדים, לכן גם מספר הילדים הממוצע למשפחה שומרונית אינו שונה ממוצע הילדים למשפחה באוכלוסיה הכללית כ-3 ילדים למשפחה. בד"כ נשלחים הילדים לגני ילדים או נשארים עם סבתות שאינן עובדות ומוכנות לשמור על הילדים הקטנים.

  • הליך הגירושין הוא הליך נדיר יחסית בקהילה השומרונית. ההליך מתבצע על ידי הוצאת הכתובה ורישום ב"ספר כריתות". על פי הדת השומרונית, רק הכהן הגדול רשאי לבצע את ההליך, וזאת על מנת שתהיה לו הזדמנות לפשר בין הצדדים, ולקדם שלום בית.

  • בשנת 1995 מנו חברי העדה בהר גריזים 300 נפש  בלבד  והם לא הוכרו כיהודים. על ידי המדינה. למעשה,  כולם נשאו  ת.ז. של הרשות הפלשתינית.  לאחר מאמצים רבים ופנייה לרשויות הוחל עליהם חוק השבות והם זכו לבסוף לקבל תעודת זהות ישראלית.

  • ילדי הר גריזים לומדים עד כיתות ג'  בהר גריזים  אולם בגילאים הגדולים יותר הם עוברים  ללמוד בעיר שכם בבתי ספר ערביים.  את השפה העברית הם רוכשים בהר גריזים ממורה שומרוני המלמד את השפה.  באשר לשירותם בצה"ל- אמנם חלה עליהם חובת שירות צבאי אולם בשל העובדה שהם מתגוררים בסמוך לשכם, הם זכאים לקבל פטור משירות צבאי. 

(המידע בכתבה מתבסס על שיחות עם בני העדה ומידע מתוך האתר "שומרונים")

בסיום הטקס הזמין אותנו אחד מבכירי  העדה - - בנימים צדקה –להתארח בביתו שבהר ולשמוע קצת הסברים על העדה. בנימים צדקה  הוא עורך העיתון "א.ב- חדשות השומרונים", ראש "מכון א.ב. ללימודי שומרונות" ויושב הראש "קרן המדליה השומרונית לשלום והשגי אנוש". הוא רואה את עצמו שגריר של העדה ומפיץ את אמונתה בארץ ובעולם.

העדה השומרונית חיה במן קפסולת זמן  משלה.  היא עדה מרתקת קטנה ומיוחדת  במינה השומרת בקנאות על המסורת ועל  חיי המשפחה. החינוך הוא אחד הדברים החשובים ביותר לבני העדה וכבוד אב ואם הוא אחד מאבני היסוד של חיי הקהילה. אם חפצה נפשכם להפליג בדמיונכם אל תקופת  האבות ולהרגיש קצת את משק כנפי ההיסטוריה סעו לכם להר גריזים לצפות במקום המיוחד הזה.  על ההר נמצא גם מוזיאון השומרונים ובו מידע מעניין על תולדות העדה.

 שחר יהושוע וגיא יהושוע בנו עורכים סיורים מודרכים בשכונות בחולון ובהר גריזים – ובכל סיור כזה נותנים הרצאה המלווה במצגת אור קולית על כל אורח חייה של הקהילה חגיה ומנהגיה.  ניתן ליצור עמם קשר כדי להצטרף לסיורים אלו בטלפון 0508677225.