החוויה הפורטוגלית שלי- בין פורטו לליסבון- כתבה וצילמה אורטל צבר

הכתבה פורסמה במגזין טבע הדברים בגליון ספטמבר 2022- עמ' 38-48

כשחשבתי על טיול לפורטוגל עלו בעיני רוחי מראות של, גולשי גלים, נחשולי ים ענקיים, עיירות עתיקות מימי הביניים, מבנים הסטורים מרשימים ותושבים שחומי עור. לא הייתי מוכנה למרחבים  ירוקים ונפלאים, לשדות חקלאיים, לעיירות חוף  וכפרי דייגים  וגם לא לצבעוניות  הנפלאה שיש למדינה הקטנה הזו  להציע, צבעוניות שמכניסה אותך מיד למצב רוח עליז. אבל מראות הים לא הכזיבו.   

הים עיצב במידה רבה את פורטוגל, והשפיע על אופייה, האדריכלות שלה ,הנוף שלה ואף השפיע על אופי העם הפורטוגי. בפורטוגל יש הרבה חופים,  עיירות דיג  ועיירות נופש   אדריכלות מנואלית המושפעת מהים ומההפלגות בו  ואוירה נינוחה וקלילה  השונה כל כך מזו שקיימת באירופה במדינות אחרות.  אם תסעו לשם תפגשו הרבה אנשים חייכנים ורגועים שזמנם בידם.

הידעתם כי פורטוגל הייתה בעבר מעצמה ימית ששלטה בברזיל, במקאו, בגואה ובעוד מדינות?

המדינה הקטנה המשתרעת על 90 אלף ק"מ (פי 4 ממדינת ישראל)  ומספר תושביה 10 מיליון בלבד, שלטה במאה ה 16 על חלקים ניכרים מדרום אמריקה, אפריקה ואפילו אסיה שם הקימה מושבות.  אנריקו הספן -נסיך שהיה דמות חשובה בימיה הראשונים של האימפריה הפורטוגזית- שלח עשרות אניות למערב אפריקה ואיי האוקיינוס האטלנטי ולאט השתלטה פורטוגל על נתיבי שיט וטריטוריות ברחבי האולם. המעניין הוא שדוקא  הוא עצמו- שנחשב כמבשר עידן התגליות- לא שט בספינות ששלח.  אולם בזכותו שלטה פורטוגל על מדינות רבות והאניות הן אלו שהביאו לפורטוגל את  פריחתה הכלכלית ועושרה באותה עת.

אז מה באמת  מציעה פורטוגל לתיירים ?  ישנם כמה אתרים בפורטוגל שלמטייל בה לא כדאי להחמיץ.                    

NAZARE נאזרה

אם מדברים על הים, אחד המקומות המדהימים ועוצרי הנשימה  שמהווה  ומוקד משיכה לתיירים ולגולשי גלים כאחד הוא נאזארה- כפר דייגים קטן בעבר שממוקם  בין  ליסבון לפורטו . פגשתי  שם את אחד החופים היפים  שראיתי מימי, שבתי הכפר ממש נושקים למים.    אחת האטרקציות  במקום היא המצוק המתנשא לגובה של 120 מ מעל בתי הכפר ומשקיף אל הים. על המצוק תוכלו לראות  ציורים בטכניקת האזולצוס -עיטורים על לוחות קרמיים בכחול ולבן- של הדייגים ונשות הדייגים שיצאו לדוג את דג הבקלה במרחקים, האהוב כל כך על הפורטוגלים.

נשים שמנמנות לבושות חצאיות קצרות ונפוחות וגרביים גבוהות  הציעו לנו ממרכולתן  על שפת המצוק ונראו כאילו   נלקחו מתוך סט של סרט.  אלו הן "נשות הדייגים"  להן דוכנים של תורמוסים וקטניות- אותן הן מוכרות  לתיירים המגיעים למקום.

לנאזרה חוף ים נהדר עם  חולות לבנים  וטיילת בה תוכלו לסעוד את לבכם באחת ממסעדות הדגים  הנפלאות. אחת המנות שתמצאו שם היא  קלדרדה – דגים עם עגבניות שום כוזברה ועוד ירקות

Porto פורטו

אם הייתי צריכה לבחור מקום אחד בפורטוגל, לשהות בו שבוע ימים לפחות, היית בוחרת ללא ספק בפורטו:  עיר צעירה באופייה, תוססת,  קייצית ומלאת עניין.

פורטו היא העיר השניה בגודלה בפורטוגל אחרי ליסבון , שוכנת על שפת נהר הדואורו ונהנית מתדמית של עיר חוף מרתקת.

העיר ממוקמת  כאמור על נהר הדואורו, שנחשב ל"ציר היין" המשמעותי והמפורסם של פורטוגל ובכלל. פורטו מציעה מרתפי יין משובחים ומאכלים מיוחדים, חיי לילה מעולים, שופינג טוב, לוקיישנים רומנטיים ואווירה רגועה ונעימה במיוחד.

 בפורטו יש שילוב של מבנים היסטוריים מרשימים ואוירה צעירה ושמחה כל השנה.  זוהי אחת הערים היפות והמושכות תיירים מכל רחבי העולם.  יש בה מרכז תיירותי סביב הטיילת על שפת הים שבו נמצאות מרבית האטרקציות במרחק לא גדול. כמה אתרים חשובים שאסור לפספס:

לב פורטו היא  הריביירה המקום התוסס ומלא החיים אליו מגיעים הרבה  צעירים. הריביירה ממוקמת לצד הגשר המפורסם דום לואיס הראשון. גשר דום לואיס ה-1 (Dom Luís I) הוא אחד מששת הגשרים המחברים בין פורטו לוילה נובה גאיה – העיר שנמצאת מעברו השני של נהר הדוארו. גשר דום לואיש הוא המפורסם והאייקוני ביניהם, הודות לנוף המרהיב שנשקף ממנו, והעובדה שהוא מחבר את מרכז פורטו לגאיה. זהו מבנה ברזל מרשים אשר נפתח לשימוש בשנת 1886, והוא מאוד דומה בצורתו ובסגנונו האדריכלי לגשר מריה פיה (Maria Pia) הסמוך לו. 

בטיילת תפגשו  נגני רחוב, מסעדות, בתי קפה, רוכלים שמוכרים תיקים תכשיטים חפצי אמנות ועוד חפצים שתיירים אוהבים. תוכלו לעשות שיט לאורך הנהר באחת הסירות ששטות שם

בגדה השניה של הנהר נמצאת  העיירה גאליה היפה על בתיה הצבעוניים עם  טיילת  וססגונית  ועם דוכנים מתחלפים. מסעדות וברים.  מומלץ לחצות את הגשר במפלס העליון.

בפורטו מייצרים את יין הפורט הפורטוגלי הידוע בכל העולם ומושך אליה תיירות של חובבי יין.  כשתגיעו לשם תראו המון בארים על החוף בהם יושבים התיירים עם גביעי יין וחטיפים מול הנהר. 

סאו בנטו - תחנת הרכבת

אחד ממוקדי המשיכה לתיירים  הוא המבנה של תחנת הרכבת סאו בנטו. קירותיה של תחנת הרכבת אשר נבנתה על חורבותיו של מנזר מהמאה ה 19,   מעוטרים באריחי קרמיקה בהירים . את קירות חלל אולם הכניסה לתחנה מקשטים לא פחות מ 20,000 אריחי קרקמיקת אזולז'וש בצבעי תכלת לבן והציורים שעליהם מתארים ארועים חשובים בתולדות פורטוגל. הם אלו שהופכים את התחנה שנבנתה על חורבותיו של מנזר קדום לאחת היפות בעולם.

ארמון בולסה

אחד המבנים המרשימים ביותר בפורטו הוא ללא ספק הפלאסיו דה בולסה-  אשר שמש כמתחם הבורסה של פורטו הוא מבנה מרשים ביופיו אשר  נבנה באמצע המאה ה-19 בצמוד לכנסיית סאו פרנסיסקו,.  המבנה יפה מאד מבפנים ומעוצב כמו ארמון עם גרמי מדרגות  עגולים מרשימים משיש  ורחבה גדולה בכניסה אליה ניתן להשקיף מהחדרים בקומות העליונות.  הארמון  מחולק למספר חדרים, כאשר כל חדר מעוצב באופן ייחודי משלו. אחד החדרים המרשימים הוא  החדר הזהוב בעל  תקרת הזהב היפה במרכזו פסנתר כנף יפה ,  חדר המלכים בו תלויות תמונות של מלכי פורטוגל,  ואולם האומות המפואר שבו היו נוהגים להתכנס אנשים באירועים תרבותיים וחברתיים.  הסיורים במקום מודרכים ויש להזמין מראש.

לעת ערב אפשר לעלות על גשר דום לואיס (אפשר עם רכבל להגיע עד למעלה)  או אף להעפיל אל המצודה מעל הגשר  ולתצפת מגבוה על כל העיר. לקראת שעת השקיעה מתרכזים המוני תיירים וצעירים מהסביבה  על המדשאות מתחת לגשר, עליו ומאזור המצודה העליונה לצפות בשקיעה ולתעד אותה- מראה מרהיב ביותר.

המראות שנצפים בלילה מהגשר אף הם ראויים לציון ושווה לעשות טיול לאחר השקיעה ולראות את ההשתקפויות הנפלאות במי הנהר.

אם אתם מחפשים בילוי ערב - אפשר לצאת למסעדה טובה או לשתות יין על שפת הנהר ואפשר גם ללכת למופע פאדו – שהיא אמנם  מוסיקה קצת מלנכולית, אולם מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות הפורטוגלית.  משמעות המילה פאדו היא גורל (לטינית פאטום). בתקופה בה הגברים יצאו למסעות ארוכים בים הנשים היו נשארות ושרות את שירת הפאדו שירת געגוע ואהבה. מעין כמיהה לדבר לא ידוע. מוסיקת הפאדו שונה ממקום למקום ונשמעת שונה בליסבון בפורטו או בקוימברה.

אנחנו היינו במופע פאדו  באולם  הסמוך לטיילת של הריביירה אשר שילבארוחת ערב עם זמרת פאדו והופעה של להקה מקומית מסורתית שהיה חוויה בפני עצמה.

BAIXA

רובע באישה נחשב למרכז המסחרי הסואן והתוסס של פורטו הכולל את השדרה המפורסמת בה נמצא גם בית העירייה שכולל מגדל פעמון מרשים בגובה 70 מ'. בבאישה נמצאת גם ככר החירות בה ניצב פסלו של פדרו הרביעי הרכוב על גבי סוסו וכן הרבה אמני רחוב בתי קפה מסעדות ומלונות.

יש בפורטו עוד אתרים רבים אחרים ומעניינים אבל היריעה קצרה מלתאר את כולן  אולם פורטו היא בלתי נשכחת וללא ספק הפנינה של פורטוגל ומוקד התיירות מספר אחד במדינה.

יופיה של פורטוגל  לא בא לידי ביטוי  רק  בערי החוף הנפלאות שלא אלא גם  במרחבים הירוקים ללא סוף שיש בה למעשה  פורטוגל היא  אחת המדינות הירוקות יותר באירופה. בצפון המדינה ליד פורטו   נמצא עמק הדורו – נהר הדורו מתחיל בספרד מתנחשל ומתמשך עד האוקיינוס האטלנטי. חלק מהמטיילים מציינים שהנהר נראה כמו פיורד. הנוף מרשים ביותר.

עמק הדורו הוא אזור  יפה של טרסות וכרמים רבים (גפנים, שקדים, זיתים)  אחד המקומות שם אפשר לגדל את כל סוגי הכרמים,  מטעים  של תפוחים אפרסקים ועוד

בצפון  המדינה קיימים אזורים פראיים יותר,  שם יורד יותר גשם והנופים מרשימים וייחודיים

 קואימברה COIMBRA 

צעירים לבושים גלימות שחורות וארוכות קיבלו את פנינו בקוימברה בכניסה לאוניברסיטה. חלקם מכרו עטים צבעוניות בעלות ראש כדורי עם כובע כמו בוגרי האוניברטיסה . הסטודנטים לובשים את המדים השחורים   כל ימות השנה  ולא רק בסיום הלימודים.  

קוימיברה היא עיר צעירה ותוססת והיא יעד חובה לכל מטייל בפורטוגל.  בעבר היא היתה  בירת פורטוגל. העיר ממוקמת על גדות נהר מונדגו ונמצאת באמצע הדרך בין ליסבון לבין פורטו .  קוימברה ידועה בזכות האוניברסיטה העתיקה שלה שנוסדה בליסבון ב 1290 ועקרה לכאן בשנת 1537.   אמנים סופרים  משוררים והוגי דעות שהתכנסו פה יצרו כאן קהילה אינטלקטואלית וייחודית. 

אגודת הסטודנטים שלה נוסדה ב 1887 והיא העתיקה באירופה וניהלה מאבקים עקרוניים נגד הממסד הפוליטי.   בחודש מאי מתקיים פה טקס ססגוני בשם קיימה דה פיטש במהלכו שורפים במשך 8 ערבים  סרט צבעוני  כל ערב בצבע אחר – כאשר כל סרט מייצג פקולטה שונה.

הקמפוס מרשים ויפה ביותר. בכיכר שלפני הכניסה הוצב פסל עצום בגודלו של דון דיניש המלך שהקים את האוניברסיטה ב 1290 – בליסבון.    בקצה החצר יש נקודת תצפית על העיר והנהר ובצידיה כמה מבנים מרשימים: הקפלה שתקרתה וקירותיה מעוטרים בציורים ותבליטים יפהפיים מגדל פעמונים וספרייה  יפהפהיה ומרשימה של ספרים עתיקים עם תקרות מצויירות וריהוט מאפיין של התקופה. 

הספרים מוצבים על מדפי עץ מעוטרים הנמצאים בשלושה חדרים, החדרים צבועים בצבעים שונים. תקרות כל החדרים מצוירים בנושאים מיתולוגיים הקשורים לפקולטות השונות שבאוניברסיטה, קירות הספרייה בעובי של 2 מטר כדי לשמור על טמפרטורה קבועה למען הספרים. בחדר האחרון תלוי הדיוקן של המלך ז'ואו ה 5 שבזכותו הועברה האוניברסיטה מליסבון לקוימברה. בחזית הספרייה מתנוסס סמל המלוכה.

מה עושים עטלפים בספריה?

 כדי לשמר את אוסף הספרים המרשים הכולל 300 אלף פריטים וכתבי יד מהמאה ה 12 מפני העש מטפחים במקום מאות עטלפים  זעירים בגודל 2 ס"מ בלבד שעושים את המלאכה . בלילות  הם  יוצאים לציד  ואוכלים את החרקים הנמצאים בין דפי הספרים ומגנים עליהם.  כדי לשמור על הרהיטים בספרייה מפני גללי העטלפים מכסים אותם בלילה, ובבוקר אוספות המנקות את הגללים שהצטברו על הרצפה ועל הרהיטים.

  Cabo the roca קאבו דה רוקה  

"כאן מקום בו  הארץ מסתיימת והים מתחיל "  כך כתב  לואיש דה קמואש המשורר הפורטוגזי הידוע בן המאה ה 16.   על  הנקודה המערבית ביותר באירופה  - קאבו דה רוקה נקודת ציון נוספת על שפת האוקיינוס שחובה לבקר בה. – 42 ק"מ מערבית לליסבון.

רוח חזקה במיוחד  קיבלה את פנינו וממש דחפה אותנו לעבר הים. מבנה המגדלור הבולט מרחוק  התנוסס לו על הגבעה וממולה ראינו את אנדרטת הצלב עליה חקוק

 משפטו של דה קמואש  אנדרטה  הצופה אל הים מעוטרת בצמחיה ופריחה צהובה של תחילת האביב המדובר באחד המקומות היפים בפורטוגל  שאסור לפסוח עליו.  יש במקום מגדלור, בית קפה, חנות מתנות ונקודת תצפית נהדרת אל האוקיינוס.  המגדלור של הצוק הזה נבנה במקור בשנת 1772. הוא ניצב 150 מ' מעל לגובה פני האוקיינוס האטלנטי. ניתן לראות את האור שלו ממרחק של 46 ק"מ.

 Cascais קשקאיש  

עוד נקודה  מיוחדת לאורך החוף שכדאי לעצור בה בדרך מליסבון לפורטו היא עיירת נופש קטנה  לחוף האוקיינוס בשם קשקאיש, הנמצאת 25 ק"מ מערבה מליסבון.

 עיירה זו היא מפלט למקומיים שמחפשים חופשה מחיי העיר וחופי ים שטופי שמש האידיאליים לבילויי בטן גב  עם ספורט ימי כמו גלישת גלים דייג ונוף חלומי,. החוף מדהים ועוצר הנשימה שיש בו שילוב של סלעים מרשימים  חול לבן  ושחפים. נחמד גם לטייל בין הסמטאות   לבקר בשוק המקומי ולשבת לקפה ועוגה  באחד מבתי הקפה בטיילת המרכזית של העיירה.    במקום מסעדות דגים טובות כמו בהרבה עיירות בפורטוגל.

קשקאיש החלה את דרכה כעיירת דייגים קטנה ושקטה, ובמאה ה-19 הפך המלך לואיש הראשון את המצודה השוכנת בעיר לארמון הקיץ שלו, מה שהפך את העיירה ליעד פופולרי בקרב אנשי האצולה הפורטוגזיים. מאז ועד היום קשקאיש ידועה בתור עיירת נופש מבוקשת. בעיירה סמטאות יפות עם בתי קפה ומסעדות  וטיילת יפה.

סינטרה Cintra

עיירה ציורית ומדהימה הלקוחה מבין דפי האגדות בשם סינטרה ממוקמת 28 ק"מ מליסבון  ומתייחדת במאות טירות מרשימות שנבנו בה על צלעי ההרים.  מדובר על אתר מורשת עולמית שהוכרז על ידי אונסקו

הארמון הלאומי שהיה בעבר בית הקיץ של בית המלוכה שימש כבית קיט עבור מספר מלכים ומתהדר בחדרים יפים ומיוחדים ומשקיף אל הטירות בסביבה. ניתן לראות שם מגוון רחב של סגנונות אמנותיים כגון: מורי, מנואלי וגותי . הוא מציג גם תערוכה יפה של אריחים מורים והיספנים.

בסמטאות היפות  עם בתי הקפה והחנויות המיוחדות פגשנו גם תושבים מקומיים הקולים ערמונים על פחמים ואמנים המוכרים את מרכולתם ברחוב. כל אלו הופכים את סינטרה ליעד חובה למטיילים לפורטוגל

בנוסף בסינטרה ניתן לבקר במספר ארמונות ובגנים  כמו גני רגליירה  ארמון הפנה, מצודת המורים פארק וארמון המונסראט  ועוד.  ללא ספק מדובר בפינת חמד שכדאי להקדיש לה חצי יום לפחות.

בסינטרה ובערים רבות אחרות ניתן להתרשם מהסגנון האדריכלי המיוחד שהשפיע על פורטוגל ובא לידי ביטוי בעיקר בשני סגנונות אדריכליים עיקריים. אחד מהם הוא הסגנון המנואלי המושפע מהיותה של פורטוגל מעצמה ימית  ובא לידי ביטוי בשימוש בדימויים מהים ומהספינות שהפליגו בו לארצות רחוקות: עוגן חבלים ועוד,  וסגנון האז'ולאז'ו  המושפע מהתרבות הספרדית מרוקאית ומתבטא באיורים על קרמיקה בכחול ולבן. הכיבוש של פורטוגל על ידי עמים רבים הביא אף הוא לתערובת אדריכלית שמושפעת מהאדריכלות של המדינות ששלטו בה. ובנוסף התפשטות הנצרות אף היא הותירה חותמה על  מבנים רבים בפורטוגל ובאה לידי ביטוי במבנים מיוחדים של כנסיות ומנזרים.

אביירו Aveiro

אם חשקה נפשכם להרגיש ולו לזמן קצר בוונציה  כדאי לקפוץ לעיירה אביירו  השוכנת 50 ק"מ דרומית לפורטו.  עיר קטנה ומקסימה עם בתים יפים ותעלת מים מדהימה.

אביירו שוכנת על שפת האוקיינוס האטלנטי, בגדה השמאלית של נהר אווירו והאטרקציה העיקרית שלה היא הלגונה הגדולה לה מתווספות תעלות רבות בהן שטות  להן גונדולות  מעץ תיירותיות. בעיצוב הדומה לאלו שבונציה אך יותר מצועצעות  המשיטות תיירים.   העיר  גם  ידועה במוצרי המלח שהיא מייצרת בזכות בריכות המלח ששוכנות בה יחד עם האצות מהלגונה.

גונדולות העץ שמשו בעבר לקציר מלח אך כיום הן משמשות לתיירות. וניתן לשוט בהן במשך 45 דקות עם גונדולייר או גונדוליירית

בעיר גם מסעדות  דגים רבות  ועממיות  והיא ידועה גם  בזכות ממתק מסורתי מקומי מיוחד

שקרוי Ovos Moles de Aveiro (ביצים רכות מאביירו) מעדן עשוי חלמוני ביצה וסוכר בתוך תרמילים של נייר אורז בצורת צדפים. do Doce , Oficina הוא המקום ללמוד על הממתק והכנתו.

קוסטה נובו COSTA NOVA DO PRADO

עיירת דייגים מקסימה עם בתים מפוספסים ופוטוגנים  נמצאת כ 20 ק"מ מאביירו.

במהלך המאה ה 19 החלו דייגים לעבור לקוסטה נובה כי קו החוף החדש נתן להם גישה קלה יותר לים.   הם בנו שם מחסנים עבור הדייגים אשר במשך הזמן הוסבו לבתי נופש מהממים הצבועים בפסים בשלל צבעים כל בית בצבע שונה.  האגדה מספרת שהצבעים השונים נועדו להזכיר לדייגים שזהו ביתם ושלא יטעו ויכנסו לבית אחר...  הבתים בנויים לאורך כביש החוף ולצידם יש בתי קפה חנויות ומסעדות.

פאטימה

עיירה מיוחדת במינה ומעניינת ששווה לבקר בה  בלילה  היא פאטימה. היא נמצאת 123 קמ צפונית לליסבון

פאטימה ממוקמת למרגלות רכס  סיירה דה איירה.   Serra de Aire

מדי ערב  צועדת שורה ארוכה של מאמינים  בלילה חשוך עם עששיות בידיהם אחרי כומר נושא צלב וכולם חגים במעגל  בתוך כיכר גדולה  לצלילי המיסה המושמעת ברמקולים . מחזה סוריאליסטי ורב עוצמה .

סיפור עלייתה של העיירה  הקדושה מדהים לא פחות . ב 2017 נפוץ בעיירה ובפורטוגל כולה סיפור על שני רועי צאן שפגשו נסיכה מוסלמית שהתנצרה,  לבושה גלימה לבנה ועוטה רעלה בשם פאטימה. שתושבי האזור זיהו כבתולה הקדושה. היא ביקשה מהילדים להגיע ב 13 לכל חודש לפגוש אותה . בהתגלות של ה 13 באוקטובר צפו בה כבר 70,000 איש!  אשר האמינו כי הנסיכה היא התגלמות מרים עלי אדמות.

ומאז הוקם במקום מתחם מקודש  ואלפי מאמינים מגיעים למקום מדי ערב לטקס המיסה. ואף האפיפיור בכבודו ובעצמו ביקר שם.  האמונה היא שלמקום סגולת ריפוי למחלות שונות וסביב זה התפתחה תעשייה שלימה של מכירת איברים משעווה אשר המאמינים שורפים אותם באש מתוך אמונה שהאיבר ששרפו יביא לריפוי המחלה בגופם.

מאז פאטימה הפכה לעיר גדולה ומרכזית מאוד על מפת אתרי העלייה לרגל של אירופה ומושכת אליה עשרות אלפי מאמינים בעיקר במאי ובאוקטובר אך גם כל ימות השנה המקום עמוס בצליינים.

יער בוסקאו

בשל קרבתה לים פורטוגל , היא אחת המדינות הירוקות באירופה,  יש בה שפע של שטחים חקלאיים  ולאורך  הדרכים פוגשים  שדות חקלאיים רבים , המון מטעי  גפנים והמון המון ירוק.

אחד המקומות בהן ניתן לראות את שפעת הירוק הזה הוא יער בוסאקו – שמורת עצים במרכז פורטוגל. המשתרעת על  שטח של 1,050 דונם.

מדובר על גן העדן והשמורה היפה ביותר באירופה והמטופחות בעולם. גן היסטורי שנבנה לפני 1500 שנה שנבנה על ידי נזירים קתולים.

במהלך השנים הנזירים שלא היתה להם משפחה פיתחו את היער  שתלו בו

200 סוגי מינים וצמחים בעזרת הספנים שהביאו מרחבי העולם מינים שונים.

נקודת תצפית ביער לכיוון הים עשרות קילומטרים. העיר הקרובה קוימברה

 במקום ניתן למצא מפל עם 6 מעניינות. אפשר לטייל וללכת ביער עצמו בשבילים ולחוש הסטוריה של הבוטניקה.  במקום הוקם פונדק ציידים שעם הזמן הפך למלון חמישה כוכבים סוכת גפנים בריכת ברבורים. בשנת 2013 היתה סופה בפורטוגל שהכתה גם באותו יער ו 40 אחוז מהבוטניקה היחודית נפגעה

היום מנסים  שימור רשות הטבע הפורטוגלית ובוטניקאים להציל את אותם מינים שנפגעו.

יער בוסאקו נחשב לאחד העתיקים והחשובים באירופה כולה.

אובידוש Obidosh

אחד העיירות המקסימות ביותר בהן ביקרנו היא אובידוש.

מתגוררים בה כ 3,200 תושבים בלבד  היא נשתמרה באופן מרשים ביותר מיום הקמתה כעיירת ימי הביניים .  היא נמצאת סמוך לליסבון והיא פנינה אמיתית שלא כדאי לפספס.

העיירה  ניתנה במתנה למלכה לרגל נישואיה למלך מקומי מפורסם, התנהלו בה לאורך השנים קרבות אבירים ושווקים אותנטיים  ורחובותיה כאילו נלקחו מתוך דפי ההיסטוריה.

יש בה הרבה סמטאות ססגוניות מרכז קטן וייחודי  מסעדות קטנות וחנויות מזכרות וסוסים עם כרכרות מסתובבים בסמטאותיה.  סביב  העיירה קיימת חומה שניתן לצעוד אליה רגלית ומשם יש תצפית יפה לנוף.

מוכרים פה את  ליקר הדובדבנים המפורסם. עיירה שלא כדאי לפסוח עליה.

ליסבון lisbon

עיר הבירה של פורטוגל המהווה את המרכז הכלכלי והתרבותי שלה היא ליסבון המכונה גם ליסבואה בפי תושביה. העיר יושבת על 7 גבעות מעל נהר הטז'ו (טחו) . בעיר מתגוררים כ 545 אלף תושבים על שטח של 100 ק"מר.  ליסבון היא גם המרכז הכלכלי של פורטוגל. במרכז העיר עובר נהר הטג'ו  (178 ק"מ)  הארוך ביותר בחצי האי האיברי  (מעל 1000 ק"מ) הוא מתחיל בספרד עובר לאורך הגבול עם פורטוגל וחוצה אותה  בליסבון  עד שנשפך אוקיינוס האטלנטי.  הנהר הציף את ליסבון בשנת 1755 ,עת ארעה רעידת אדמה בעיר.   ברעידת האדמה  שארעה ביום כל הקדושים , נהרסה העיר כמעט כליל ונהרגו בה קרוב לשליש מתושבי העיר קרוב ל מאה אלף איש.

שנה לאחר רעידת האדמה שוקמה העיר לחלוטין הרבה בזכותו של המרקש דה פומבל , וסגנון הבניה החדש קרוי פומבליני – בניינים העמידים לרעידות אדמה ובעלי כיכרות ורחובות רחבים בשונה ממה שהיה נהוג באותה עת באירופה. דה פומבל נחשב לגאון כלכלי ולמושיע הלאומי של ליסבון.

הנה כמה אתרים ששוה לבקר בהם:

מגדל בלם(Torre de Belém)

המגדל  ממוקם  על גדת נהר הטז'ו

 הניצב על גדת נהר הטז'ו ברובע בלם. המגדל המבוצר נבנה בראשית המאה ה-16 כשער כניסה ימי מרשים לעיר לציון גילוייו של ואסקו דה גאמה, אשר יצא למסעותיו מליסבון, וכן כחלק ממערכת הגנה על גדות הנהר. גובהו 35 מטר והוא מעוטר במוטיבים ימיים מגולפים באבן. ממרפסת התצפית שבקומה העליונה נשקף נוף נהדר של העיר ושל שפך הנהר לאוקיינוס

מנזר ז'רונימוש Mosteiro dos Jerónimos

המנזר הוא אחד מסימני ההיכר של העיר ליסבון.  הוא נבנה במאה ה 16 והוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו בעיקר בשל הארכיטקטורה המנולינינית -המושפעת ממוטיבים של ספנים והפלגות בים- אך גם בשל החצרות הנפלאות שלו והחשיבות ההיסטורית שלו. המנזר נבנה לכבוד ואסקו דה גאמה מגלה הארצות אשר גילה את נתיב השייט מאירופה להודו והוא אף בור במנזר. ספנים רבים הגיעו להתפלל בו בטרם יצאו להפלגה.

 

גשר  ואסקו דה גאמה

זהו גשר מיתרים מרשים באורך של כ 17 ק"מ החוצה את נהר הטז'ו מצפון לליסבון ועד העיר אלקושט. הוא נחשב לגשר הארוך ביותר באירופה ובעל טכנולוגיה בין הטובות בעולם.

פסל ישו cristo rei

אם תהיו בליסבון תתקשו לפספס את הפסל הענק של ישו שהוקם בהשראת הפסל בריו דה ז'נרו  קרישטו ריי או המלך הצלוב.  בניית הפסל נמשכה מ 1950 עד 1959-והוא    נבנה כאות תודה לכנסיה על כך שפורטוגל ניצלה מזוועות מלחמת העולם השניה.

בתוכו יש ספריה ושתי קפלות הפתוחות לציבור.

הפסל מתנשא לגובה 110 מ' על בסיס בגובה 82מ ניתן לעלות במעלית למעלה לתצפית על ליסבון/

באירו אלטו (Bairro Alto)

רובע עתיק וקסום המהווה את מעוז הבליינים הליסבונאי. הרובע מאכסן למעלה מ-250 ברים שונים, הנפתחים בחלקם משעות הצהריים ומאוד כדאי להגיע אליהם בשעות הערב המוקדמות כי אז מגישים  משקאות  וקוקטיילים במחירים אטרקטיביים לעת שקיעה. כדאי גם ללכת לאחד ממועדוני  הפאדו התוססים, שהם למעשה מעין טברנות מקומיות שמתמקדות בפולקלור הפורטוגזי העשיר בשירי אהבה וגעגועיםבמועדונים מגישים גם ארוחות.

אנדרטת התגליות

בשיאה של מלחמת העולם השניה  התקיימה בליסבון תערוכת העולם הפורטוגזי  ברובע הבלם בליסבון. התערוכה שכללה מוטיבים וסמלים ראוותניים נועדה להעביר מסר   לשפר את מעמדה של פורטוגל אשר נקטה בעמדה ניטרלית בזמן המלחמה.

האנדרטה הוקדשה לתקופת התגליות במאות ה 15 ו 16 אז היתה פורטוגל מעצמה ימית ששלטה נתיבי המסחר הימי  ברחבי העולם . האנדרטה הוקמה כמיצג זמני בשנת 1948  אולם ב 1960 הוקמה  האנדרטה מחדש מחמרים חזקים יותר.

האנדרטה היא דמויית ספינה עם חרטום אשר בקצה החרטום ניצב פסל בגובה 6 מטרים בדמותו של אנריקה הספן, האוחז כלי שייט קטן בידו. משני צדי המגדל, מאחורי אנריקה, עומדות 33  דמויות מפוסלות מאבן גיר של אישים דגולים שבדרך זו או אחרת תרמו להתעצמותה של פורטוגל בעידן התגליות. ביניהם:  מגלי ארצות, ספנים, משרטטי מפות, אמנים, מדענים ואנשי דת,.

מוזיאון הכרכרות הלאומי

המוזיאון מציג אוסף מרהיב של כרכרות עתיקות ויפות וניתן באמצעותו ללמוד על ההסטוריה המפוארת של פורטוגל וסגנונות העיצוב והאמנות שרווחו בה לאורך ההיסטוריה.

.

אוכל בליסבון

אם לא טעמת את הקינוח המפורסם של הפורטוגזים – פסטל דה נאטה  - לא יצאת ידי חובתך. והטוב ביותר הוא זה שברובע בלם . מדובר בקינוח מדהים הזה שהוא שילוב של בצק עלים שנאפה בתבניות ברזל קטנות, דבר שיוצר שכבת בצק עלים סופר פריכה ומתפוצצת בפה בכל ביס במילוי של מעין רפרפת / פודניג המבוסס על חלמוני ביצה.

בקרנות רחוב תפגשו את מוכרי הערמונים

Time Out Mercado Da Ribeiraשוק אוכל   

אם תהיו רעבים ולא אכפת לכם לאכול אוכל רחוב כדאי שתקפצו לשוק האוכל המקורה הגדול  . הקרוב לכיכר קומרסיו וליד תחנת המטרו 

 שם תמצאו סוגי מזון שונים, בשרי חלבי או צמחוני. Cais Do Sodré.

 החיים הכפולים של יהודי פורטוגל

הידעתכם כי רבע מתושבי פורטוגל – כמליון איש- נאלצו להתנצר בכפייה    של המלכים  הפורטוגלים  במאה ה 15 ? (1496) ובלית ברירה המשיכו בחיי יהדות בסתר וחיו למעשה חיים כפולים? 

למעשה   יהודים רבים שנמלטו מספרד לפורטוגל, ושילמו כופר נפש, נאלצו לחוות גם בפורטוגל  רדיפות רבות ולבסוף נאלצו להתנצר.

כיום חיים בפורטוגל 700 יהודים בלבד, אשר חשפו יהדותם רק במאה ה 20 לאחר  תום השלטון הדקטטורי, בלבד אולם יש להניח שדם יהודי זורם בהרבה מתושבי פורטוגל.

במחצית הראשונה של המאה ה16 החלה אינקוויזיציה בפורטוגל והדיבור על היהדות פסק מהפחד של ההלשנות, אולם חיי היהדות התקיימו בסתר. במקביל החלו נשואי תערובת בעיקר בקרב בני המעמדות הגבוהים והמשכילים יותר והגן היהודי החל להתפשט בכרבע מאוכלוסיית פורטוגל.

במהלך הטיול נתקלנו בבתי כנסת יהודיים אשר פעלו בסתר שנים רבות, חלקם שופצו ושודרגו לרמת מוזיאונים מרשימים. בבתים  בהן הסתתרו  עיטורים  עם סמלי יהדות מוסווים ומזוזות בתוך משקופי דלתות ובעוד סממנים יהודיים. .

למעשה פורטוגל הבינה בשנים האחרונות כי תיירות היא משאב ייחודי, ולכן היא ניקתה ושיפצה ארמונות וגנים והקימה לתחייה את "שביל היהודים", שעובר לאורך הגבול המזרחי עם ספרד. טיול בעקבות האנוסים בפורטוגל המגלה כמה סודות מרגשים מהעבר.

אחד המקומות שמושכים אליהם תיירים יהודים הוא בלמונטה.

בלמונטה- "כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד, כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם. ומתוך העבר יקום העתיד" שלט זה מוצב בבכפר בו  התגוררה קהילה גדולה של אנוסים ששמרו על יהדותם בסתר והקפידו שלא להינשא לגויים. יהדותם נחשפה בשנת 1917 ובתחילת שנות ה 90 של המאה ה 20 רבים מהם גויירו על ידי הרבנות הראשית. בעיירה קיים מוזיאון  יהודי.

הביקור בפורטוגל השאיר בי טעם של עוד. רשמתי לפני מספר מקומות שהייתי רוצה לחזור אליהם שוב כדי לחוות יותר לעומק את אוירת המקום. ללא ספק זה יעד מרתק ונהדר ושווה תמיד לשוב אליו שוב.