ב 3.4 הטלפון מצלצל , אני בדרך לעבודה ועל הקו בן דודי איתו אני יוצא כל שנה לסקי (ועם שני הבנים מס' 2 של שנינו)
הבן שלטו עומד להתגייס, שאלו אותו מה הוא רוצה כמתנת גיוס והבחור פלט שהיה היה שמח לצאת שוב לסקי. אז אבא ישב במשך השבת ומצא טיסות לצרפת ומצלצל לשאול אם גם אני רוצה להצטרף. על המקום עניתי שכן אבל.... צריך לקבל רשות מהאישה. גם כי היינו בסקי לפני 3-4 חודשים, ובכל זאת מדובר בהוצאה לא מבוטלת, גם בגלל הקרבה לפסח עם כל ההכנות וכו', וגם כי באסה לנסוע בלי הבן שלי שלומד בעתודה.
אבל האשה פירגנה ותוך שלושה ארבעה ימים תקתקנו את כל ההכנות, שכירת דירה, הסעות ל... ומ... טיסות (הלוך לליון, חזור מז'נבה) והנה אנחנו מוצאים את עצמנו ב 11.4 על הטיסה של טרנסאוויה שיוצאת מכאן ב 19.30 ונוחתת בליון אחרי 23. בשדה מחכה לנו הנהג הנחמד שהזמנו מראש , אפילו עם קצת פינוקים ברכב (עוגיות וכאלה – אנחנו בעננים, כמה מעט צריך בשביל לספק קליינט...) ואנחנו מגיעים לול תורנס לקראת 2.30 לפנות בוקר.
את הדירה שכרנו בבנין שנקרא ARCELLE, שנמצא בקצה רחוב קרון (המדרחוב הקטן) ממש מעל הסופר. מבחינתנו מיקום מושלם. ליד סופר, ליד מרכז הקניות והספא שבו. בקושי מאה מטר הליכה למסלולים. זה המקום אגב להמליץ על אתר האינטרנט של ול תורנס. יש שם מפה אינטראקטיבית יעילה מאוד בעיקר כשמחפשים דיור כי קל מאוד לאתר דרכה את בניין הדירות, לאתר חנויות מסעדות וכו'.
כאן המקום גם לדבר קצת על "דירה"- כי בצרפת מדובר בד"כ על כוך מינימליסטי שבקושי מאפשר מחיה ובמחירים, לדעתי די מופקעים. הדירונת שלנו בת כ- 20 מטר. אני ישן במיטת קומתיים במין מסדרון שבקושי מאפשר להחליף בו בגדים. השנים האחרים כנ"ל במיטה זוגית נפתחת. כך שכולנו מתלבשים ב "סלון". ושיא השיאים? השירותים בהם הדלת כמעט נושקת לאסלה... לא הכי נוח אלא אם כן הרגל שלכם מסתיימת לפני הברך. המטבחון המיניאטורי מאפשר אולי לחתוך ירקות ולהכין חביתה בבוקר. תשכחו מלבשל ארוחה בערב. מאוד לא פרקטי וצפוף. אבל יש נוף יפה וכיף לקום בבוקר ולראות את המסלולים.
הבוקר הראשון מוקדש לקניות בסופר (הוחלט לאכול ארוחות בוקר בחדר, להכין סנדוויצ'ים לצהריים ולצאת לארוחה בערב), והשכרת הציוד. בחנות המוכר מבטיח שהציוד ממש טוב וכמה שהוא צודק. העלייה הראשונה , לקראת 10 ומשהו בבוקר על המסלול החצי קרחי ממש מפחידה אותי. המגלשיים פשוט "טסים" על השלג ואני מרגיש ממש לא בטוח. אנחנו עולים למסלולים ואני ממליץ שנעשה מסלול כחול לחימום ולהחזרת הטכניקה. אנחנו עולים לכיוון PECLET – מתחילים במסלול הכחול ואחרי 100 מטר בן הדוד שלי טועה כמובן ונכנס לאדום. אני גולש פחדני וחששני (כי אני אחרי קרע בשריר בביקורנו הקודם) , אחרי חצי דקה ההוא נעלם מעבר לעיקול וכשאני מגיע לעיקול אני מוצא אותו מרוח על השלג/קרח. התוצאה? אגודל חבול קשות שישחיר במשך כמה ימים ויתנפח למימדים של מלפפון. חבלה קלה בצלעות. אחרי שאנחנו מוודאים שהוא בסדר מגיע הזמן לצחוק עליו קצת.
אנחנו חוזרים למרכז ומשם עולים לכיוון מקבץ המסלולים הגדול שבין קרחון תורנס לאורל ושם גולשים גל היום בשמש חזקה, יום בהיר , די חמים , ללא אירועים מיוחדים. השלג במצב די טוב, לקראת סוף היום נעשה סלאשי. אבל חם. ולשמחתנו , לא עמוס.
את היום השני אנחנו מקדישים למריבל. גם היום הזה חם, כמעט בטירוף וכבר בירידה הארוכה מתורנס לכיוון העמק אנחנו מתחילים להזיע קשות. הירידה הארוכה הזאת (עם עצירה בדרך לעליה ברכבל קצר) אהובה עלי. היא מתחילה כמסלול אדום אבל "מכחילה בהמשך" ומאפשרת גם החזרת הטכניקה והביטחון. אנחנו עוברים באופן יחסית מסודר את המסלולים מכיוון LA CHALLE ו –TOUGNETTE , אם מסלול מוצלח, חוזרים עליו, אם לא ממשיכים ולאט לאט מתקדמים לכיוון העיירה. גם היום, ככל שהמסלול נמוך מצב השלג מתדרדר והגלישה נעשית קשה. במריבל עצמה (כפר יפה וציורי) המעלות נושקות לשמונה...
אחר הצהריים הטמפרטורות יורדות, אנחנו מחליטים לעלות לכיוון MONT VALLON= הגבוה במתחם. בדרך נוחת ערפל על ההר. מגיעים למעלה ובן הדוד מחליט לוותר ולרדת חזרה ברכבל. אני מקריב את עצמי ומתנדב לגלוש עם הבן שלו. הכוונה המקורית (לאחר התייעצות עם איש צוות במקום הייתה לגלוש במסלול COMBE - שמימין אבל כשמגיעים אליו הערפל כה כבד שלא רואים מטר קדימה. כל האחרים גולשים "שמאלה " למסלול השני אז אנחנו מצטרפים. המסלול מתחיל כמסלול מאוד צר וכשהוא נפתח למרבית השמחה מתפזר הערפל אנחנו צוברים מהירות אבל באמצע הדרך נופל ערפל כבד שלא רואים כלום. אנחנו נוקטים בטכניקה של גלישה לצד אחד עד שרואים עמוד שמסמל את קצה המסלול ואז לצד שני... בדרך אנו פוגשים חבורת הולנדים שהלכו לאיבוד והם מצטרפים אלינו. בגלל הערפל הכבד אי אפשר לראות 10 מ' קדימה וכך יוצא שבסוף, המסלול הופך שטוח אבל בגלל שלא רואים כלום לא צברנו מהירות וצריך לג'עג'ע ברגל שם. לא כיף.
העלייה חזרה לול תורנס הייתה סוריאליסטית. הרכבל הארוך/איטי/ פתוח COTE BRUNE שקוע בערפל, לא רואים כלום ורק כל כמה שניות פתאום צץ ממול הכסא ריק של הצד השני.
יום שלישי- מרחיקים לקורשבל. שוב, גולשים למריבל / מוטרה ומשם מתחברים לקורשבל. על הפסגה המחברת עומדים ומסתכלים בנוף המדהים. בקורשבל שתי אופציות. "ישר "( 1850") שמוביל ישירות למטה. מסלול י פה ומרשים, מתחיל שחרחר הופך לאדום או "ימינה" (1650) שמוביל למתחם של כמה אדומים (היה שחור ,אבל סגור) מאוד יפים בעיני, לא ארוכים מאוד. השלג מצויין, האזור לא עמוס והנוף מזכיר קצת את אישגיל. נהנינו שם נורא. משם יש מסלול שמקיף את ההר ומגיע עד לעיירה. שווה מאוד.
אנחנו גולשים חזרה ובגלל הערפל שירד גם על ול תורנס טועים בדרך ומגיעים לחלק הלא נכון של העיירה.... הליכה, גלישה בין המלונות, הגעה לצד הלא נכון ועלייה חזרה בשלושה מסועים כי היינו על הקשקש מבחינת לו"Z והרכבלים עמדו להסגר. שלג מתחיל לרדת
את היום האחרון מקדישים שוב לול תורנס- הולכים לצד של אורל. גם פה, המרחב פשוט יפיפה מבחינת נוף. אנחנו חורשים אותו ומצב השלג מעורבב. למעלה מעולה. באמצע קצת קרחי, למטה סלאשי. לאחר מכן אנחנו כולדים באזור של CIME CARRON, PLAN DE L EAU וגם כאן, ככל שמנמיכים איכות השלג מדרדרת. אח"ה"צ חוזרים לאזור של PORTETE ו- MORAINE אבל הרוחות העזות הופכות את העלייה למעלה לסיוט. אז נכון, יש רכבלים ארוכים ויעילים באתר אבל אף אחד מהם לא עם מגן רוח ובימים קרים/ סוערים/ עם רוח הרכבלים הופכים לסיוט. פשוט כך.
ביום השישי קמים בשש. בשמונה הסעה לז'נבה (שעתיים וחצי לעומת שלוש לליון). מגיעים ארבע שעות לפני הטיסה של פגסוס דרך איסטנבול (3 שעות המתנה שם- ככה זה כשקונים כרטיס זול...). שדה התעופה של ז'נבה יקר פחד. אל תבנו על קניות שם.
כללי: כאמור התמקמנו בצנטרום של הפיילה. בפתח המבנה היה הסופר של קרפור (יותר זול מהסופר במרכז הקניות). במרכז הקניות שנמצא מעבר לסמטא היה הספא בו בילינו כל ערב. בספא יש בריכה וסאונות. אני שחיתי (להרפייה- כ 500-600מ') ואח"כ עשינו סבב של ג'קוזי/ סאונות וכו'). יש אופצייה במקום לספא לרכוש מנוי לחדר כושר או לאולם ספורט (או לכל השלושה). את הסמטא חצינו בכפכפים וחולצות קצרות. LOCATION LOCATION
היינו במקום בדצמבר באתר ומכיוון שאז חלקים ממנו היו סגורים עקב חוסר שלג ניצלנו את הפתיחה הכמעט מוחלטת לגלוש במסלולים בהם לא ביקרנו "אז". כמו כן, בשל קוצר הזמן לארגון לא שקלנו אתרים גבוהים אחרים. הלכנו על מה שאנחנו מכירים ושהאינפורמציה לגביו טרייה בראש.
שימו לב שהחזרה ממריבל לול תורנס נעשית במסלול אדום /שחור לא קל- עמוס וממוגל. לא מומלץ לגולשים לא מנוסים.
כדאי לחשוב מראש אם רוצים סקי פס לשלוש העמקים או רק לול תורנס . תורנס זה מתחם גדול , מרשים ומספק. עניין של טעם. אני מעדיף את השלושה.אם אתם פחות מבינוניים- אין בעיני ספק, .אל תעשו סקי פס מורחב.
לדעתי, יש מיעוט של מסלולים שחורים וקשים מאוד בכל המרחב- כך שאם זה חשוב לכם, בעייה.
ארוחת ערב: אכלנו במסעדת LA GRANGE שנמצאת "למטה" ב –RUE DU SOLEIL- מסעדה שאכלנו בה בפעם האחרונה והציעה לנו דיל של חצי פנסיון ו/או של ארוחת ערב בלבד. מי שמגיע לעיירה דרך סקי דיל מכיר את המסעדה. אוכל בסדר. טעים, משביע. לא גורמה.
בוקר וצהריים בכוחות עצמנו גלשנו עם סנדוויצ'ים בירות ופיצוחים על הגב.
כאן יש נושא קצת כאוב בעיני. במתחם ול תורנס כמעט ואין מקומות בהם ניתן לשבת לסעוד ולנוח. בהרבה מסעדות יש שלט בכניסה שמודיע שאסור לעשות פיקניק, שזה שווה ערך ל-"אסור לשבת כאן ולאכול מה שהבאת מהבית", באחת בהן אפילו הגדילו וציינו שגם אם קנית אצלם משהו אסור לך לשבת שם ולאכול גם דברים "פרטיים". די מגעיל בעיני. באחת המסעדות הגדילו ועשו ואפילו גבו כסף בכניסה לשירותים. דוחה דוחה דוחה. בכל שנותי באוסטריה לא ראיתי כאלו דברים.
לגבי שני המתחמים האחרים. בנקודת החיבור בין מריבל לקורשבל (מריבל מוטרה) יש שולחנות לטובת הציבור (במבנה של הרכבל- ליד השירותים) בקורשבל יש ספסלי ישיבה ליד המרכז המסחרי וספסלים בנקודת היציאה של רכבל SAULIRE (רכבל של 150 איש שמוביל לפסגה ממנה יורדים למריבל). כמו שצריך.
כשמגיעים בסוף העונה האתר לא כל כך מלא וכיף לגלוש בלי עומס. מצד שני איכות השלג לא איי איי איי. מזג האוויר מתחמם (אני למשל אוהב קור), הימים מתארכים ויש אלמנט של הימור על המצב בכללי. אבל אנחנו יצאנו ברגע האחרון- כך שלא היה פה הימור. ספונטני ,אבל לאחר בדיקת התכנות.
בתקופה זאת העיירה מלאה בסיילים, ממש שווים למי שצריך ציוד. קניתי מעיל לאשתי ולבן הקטן. ולעצמי משקפת חדשה שמאפשרת לי לגלוש עם משקפיים אופטיים (הישנה לא כ"כ אפשרה את זה). אפשר למצוא ציוד/ביגוד איכותי בעד 50% הנחה. שווה.
נזקים: שפתיים יבשות (למרות השפתון) וקילו במשקל (יחסית ממש מצוין!!) -
עלויות: טיסות 260 יורו. הסעות מליון ולז'נבה 130. ציוד 70. ספא 46 לחמש כניסות.
דיור 400 לדירה של ארבעה, ,עאלק . אולי שני מבוגרים+ 2 ילדים. אחרת... צפוף צפוף. בכלל כדאי להתייחס בחשבנות לרובריקה של כמה אנשים מכילה דירה. א-ב-ל דרך הסוכנות קיבלנו הנחה בסקי פס- 240 לאדם לשלוש העמקים כך שיצא לנו ממוצע של 371 לאדם דיור/סקי פס.
מסעדה – 125 לאדם (5 ארוחות ערב נדיבות של 3 מנות+ בקבוק יין לא הכי איכותי). קניות בסופר – כ -30-35 יורו לאדם (זה כלל בוקר צהריים ,בירות בצהריים ושנאפס לילה לפני השינה ).
אקסטרות? –כל אחד כבבת עינו.
