טיסת אל על לורשה עוזבת ב 5.30 ונוחתת לקראת 8.30. [שעון מקומי]. משדה התעופה אפשר להגיע למלון באוטובוס ישיר 175 שעוצר בתחתנת צנטרום [ CENTRUM]. לא לבלבל עם צנטרלנה שנמצא לא רחוק אבל היא למעשה התחנה המרכזית של ורשה.
האוטובוס עולה כ – 4 זלוטי לאדם. מונית עולה כ- 80 אבל יצאנו לתחנת המוניות ושאלנו בתחנה. מכיון שהינו שתי משפחות הסדרן הציע לנו מיני ואן הנסיעה אורכת כ -20 דק' ובסוף שילמנו ביחד כ -74 זלוטי.
המלון שנבחר היה מלון נובוטל צנטרום. במיקום מעולה [פינת ירוזולימסקה וומרשלקובסקה] , מלון גדול מאוד, לא יקר ומלא בישראלים. מהמלון ניתן להגיע למעשה לכל האטרקציות החשובות/ מרכזיות בורשה בנסיעה ישירה. ארוחת הבוקר פשוט מצויינת ומגוונת. חדר האוכל חולק לשניים. בקומה העליונה יש עמדת חביתות, בתחתונה עמדת ופלים בלגיים. החלוקה היא לפי צרכי המלון, הם מפנים לפה ולשם.מול המלון נמצא היכל התרבות המרשים [ןהמכוער] ומאחוריו הדאונטאון החדש והמודרני של העיר
בקומה האחרונה [31] יש חדר כושר , סביר, עם נוף מדהים לעיר. כמו כן, השיחוק הרציני הוא חדר הילדים עם עמדת X -בוקס, שולחן פינג פונג, שולחן כדורגל וקצת משחקים. לבעלי ילדים כמוני זה שדרוג רציני שמאפשר להורים קצת שקט.
מכיוון שלא אפשרו לנו כניסה מוקדמת לחדר החלטנו להפקיד את חפצינו במלון ולצאת לטייל.
מצפון למלון, ימינה מהיציאה הראשית, נמצא מרכז קניות קטן ואליו שמנו פעמינו. במרכז כמה חנויות מותג [HM CA, אפל וכו'] והכי חשוב סניף של הסופר- קרפור.[מיד אחרי ה –C&A] שבו אפשר לקנות מוצרים ממוצרים שונים. שוטטנו קצת , מכיוון שהיו רעבים בקרבנו עצרנו לסנדוויץ' ואח"כ לבית קפה לשתות קפה. משם המשכנו בכיוון צפון עד לפינת KROWELSKA. שם נמצא גם ציבורי יפה. פונים ימינה ובקצה שני של הגן נמצא קבר החייל האלמוני הפולני. מעבר לכיכר, מבנה ציבורי גדול ועליו תמונות של גדולי האומה הפולנית. במרכז, כמובן, האפיפיור יוחנן פאולוס השני. ממשיכים הלאה עד לרחוב נובי שיאט, השנז אליזה של ורשה ושם שמאלה לכיוון העיר העתיקה תוך שאנו מתרשמים מיופי הבניינים ההיסטוריים והפסלים. קצת לפני העיר העתיקה היה מין אוהל גדול שסוקר את תולדות הנצרות בפולין , קצר ומעניין וכנראה היה שם לרגל ביקור האפיפיור במדינה. הגענו לכיכר הראשית בעיר העתיקה והתיישבנו תחת העמוד של זיגיסמונד גם כדי להתרשם מהנוף היפה וגם בהמתנה לסיור של חברת FREE WALKING TOUR שלפי המידע שבידי אמור לצאת מהמקום ב- 12 בצהריים. אבל לא דובים ולא סיור, נפש חיה לא הופיעה אז החלטנו לצאת לסייר לבד.
פונים שמאלה והולכים לאורך החומה. מגיעים לאנדרטה היפה לזכר ילדי המרד שנהרגו בקרבות [מרד הפולנים, לא הגטו] ושם אגב ראינו את סיור החינם עובר. מאיפה הוא יצא? לך תדע. אבל, לדעתי יש לחברה אתר אינטרנט אז שווה ליצור איתם קשר ולברר, הסיורים נראים מעניינים ושווים. משם הגענו לשער ברביקן. לפני שנכנסים לשער כדאי לפנות שמאלה ולהתרשם מהכנסיות היפות והרחובות הציוריים בהם שוק רחוב ומסעדות. לאחר הכניסה לשער פנינו שמאלה לצפייה בנוף ומשם חזרנו והמשכנו לכיוון כיכר השוק המרכזית של העיר העתיקה.
בשלב הזה כולם הפגינו עייפות מהלילה החצי לבן שעבר עלינו ומהחום [27 מעלות]. מוותרים על המוזיאון הארמון וצועדים חזרה למלון, מרחק של כ -45 דק'. קצת אחרי הגיענו פרצה סערת גשמים חזקה ותוך חצי שעה יורדת הטמפרטורה בכ -10 מעלות. מרשים!
יום שני: בבוקר נוסעים לשוק הפשפשים שפעיל בסופי השבוע ומשוטטים בו. חלק מהדברים "עתיקות" חלק סתם זבאלה אבל נחמד להסתובב שם ולקנות איזה קשקוש. שימו לב לקראת הצהריים חלק מהסוחרים מתחילים להתקפל מהמקום כך שרצוי להקדים ולהגיע. משם המשכנו למוזיאון המדע ע"ש קופרניקוס. בהגיענו למקום מסתבר שיש להזמין מקום מראש, או לחכות בתור שיכול לקחת שעה. להזמין אפשרי רק באינטנרט אך למוזיאון יש אתר שעובד רק בפולנית... ידידותי כמו שאומרים. בסופו של דבר הצלחנו להכנס, מוזיאון מאוד נחמד. בוודאי למי שאוהב מוזיאוני מדע ואפשר לבלות בט בין שעה לכמה שעות תלוי ברמת הפעילות שלכם. כשיצאנו מן המוזיאון חצינו את הנהר על פני גשר המיתרים היפה לכיוון האצטדיון טיול יפה ורגוע. משם במטרו חזרה למלון
יום שלישי: בבוקר נסענו למוזיאון שופן [המלחין הלאומי הפולני] – מוזיאון אינטראקטיבי בו ניתן להתרשם מחייו ולשמוע את המוזיקה הנפלאה שלו. המוזיאון אינו כרונולוגי אלא מסודר לפני נושאים. קצת מוזר אבל ניחא. המוזיאון נמצא לא רחוק מהעיר העתיקה כך שמשם צעדונו לאורך הדרך המלכותית שמובילה מהעיר העתיקה לכיון פרק ואזיאנקי. דרך יפיפה שעוברת על פני מספר רחובות. החל בנובי שיאט הסטייליסטי דרך כיכר שלושת הצלבים [כן, ההיא מהספר] ודרך שדירת אוז'דובסקה בה ממוקמות המון שגרירויות. בקצה השדרה הגענו לפרק אחרי היכה ארוכה ומצאנו את האנדרטה של שופין לרגליה מתקיים קונצרט חינם בפרק בכל יום א' במסגרת הפסטיבל למוסיקה. תמיד רסיטל פסנתר מיצירות שופן. לאחר הקונצרט יצאנו לשוטט פארק למרות הגשם שהחל לרדת והגענו עד לארמון על המים. בפארק יש לא מעט מבנים יפים ומעניינים לבקר כולל פגודה סינית קטנה. בערב, לאחר ארוחת הערב החלטנו לבצע טיול רגלי לילי לאורך נובי שיאט התוסס ומלא צעירים שמבלים באווירה שמחה ומשוחררת. כיף!
יום רביעי: הבוקר נפתח בגשם כבד, החבר'ה גוררים רגליים אז מוחלט לוותר על ארמון ופרק וילנוב המרהיבים . אנו נוסעים למוזיאון יהדות פולין המרשים. בדרך אישתי מאבדת את התיק שלה ואנחנו מבזבזים שעה בנסיון [מוצלח] לאתר ולקבל אותו בחזרה!. המוזיאון סוקר את תולדות יהדות פולין לדורותיה בצורה מעמיקה ומעניינת ביותר. לאחר הביקור שאורך כמה שעות אנחנו משוטטים לכיכר השילוחים [אומשלגפלץ] ומשם חוזרים לאיזור התחנה המרכזית על מנת לצפות במה שנשאר מחומת הגטו [מעט מאוד] ברח ZLOTA 62. על הדרך קפצנו לבקר בבית היתומים של קורצ'אק שהיה סגור באותו יום.
יום חמישי: יוצאים לטייל ברובע פראגה הבוהמי. פראגה הייתה פרבר של ורשה, שיחסית נפגע פחות וניתו לראות בה רחובות "של פעם" ואפילו בתין עם חורי ירי [כמו בירושלים...] נכנסנו להציץ בכנסיה הרוסית המרשימה, שוטטנו ברחובות. אל תפספסו את רח' זברובסקה הציורי. אח"כ חצו בחזרה את השדרה לכיוון ההפוך ותגיעו לפסל המוסיקאים היפה. ממנו המשיכו טיפה שמאלה והכנסו לחצר הפנימית שנמצאת שם. חצר עתיקה ויפה. כמו כן ראינו באיזור חנויות בסגנון ישן והאווירה שונה מורשה. מוזר.... בשלב הזה נתקענו בקניון לעוד איזו שעה שעתיים [קניות קניות...]
יום שישי: הבוקר הוקדש לקניות אחרונות, סידורים וצ'ק אאוט. בצהריים יצאנו לבקר בבית הקברות היהודי. משהו משהו. לא להאמין כמה שהוא גדול וחלקים ממנו נראים כמו יער באמצע העיר. הקברים ה "ידועים" נמאים קרוב לכניסה, מצד ימין. האנדרטה לזכר קורצ'אק, קברו של זמנהוף, האנדרטה לזכר הילדים שנפלו בשואה וקבר האחים ההמונים לחללי /נרצחי הגטו. משם המשכנו בחזרה לבית קורצ'אק. ניתן לבקר רק בחדר אחד שהיה מעין חדר אוכל/אולם/ כיתה כללית וכו'. התמזל מזלנו ומנהלת מכון המחקר ששוכן במקום באה להרצות לנו על המקום ותולדותיו וזכינו בהרצאה מרתקת על המקום ועל קורצ'אק. שווה שווה. המקום אגב, עדיין פעיל כבית יתומים.
לסיום יצאנו לטיול קצר במה שהיה הגטו. תחילה לרח' חלודנה היפה בו נמצאת אנדרטה מעודנת ונוגעת ללב במקום בו עמד הגשר שחיבר בין שני חלקי הגטו. משם לרח' טברדה בו נמצא בית הכנסת נוז'יק, לכיכר ז'יבובסקה [GRZYBOWSKA ] בה נמצא תיאטרון היהודים והבית האחרון ששרד שהיה שייך ליהודים.
זהו- תם טיולנו. בשל הרכב הקבוצה לצערי נאלצנו לותר על כמה אטרקציות וכמה מוזיאונים אבל גם כך היה טיול מהנה ומענג.
קניות: - ליד תחנת הרכבת המרכזית, במרחק של 500 מטר ממלון נובוטל צנטרום נמצא מרכז קניות ענק שיש בו הכווווול , כולל לא מעט ישראלים... יש גם חלפן אבל הרייט שלו לא מוצלח. גם ברובע פראגה יש מרכז קניות גדול, אם כי פחות גדול לדעתי ופחות מגוון.
כסף: בעיר יש לא מעט חלפנים [מקבלים אפילו שקלים] שנקראים KANTOR. מנסיון, בעיר העתיקה תקבלו שער פחות טוב. את השער הכי טוב מצאתי אצל חלפן שנמצא בפסז' התת קרקעי מיד כשיוצאים ממלון נובוטל ויורדים במדרגות. שער הזלוטי היה כ -97 אג' בממוצע. ביחס לדולר 3.81-3.92. משתנה מדי יום ובמהלכו. שימו לב שבימי ראשון בעקרון החלפנים סגורים ואלו שכן פתוחים יציעו שער נמוך באופן ניכר, אז רצוי להתארגן מראש.
אוכל: סעדנו 3 פעמים במסעדה העממית מרשת זמפייצ'ק, פעם אחת במסעדה שנקראת או שוויק בכיכר זבויציאלה [דרומה מהמלון – לא לכיוון העיר העתיקה] ופעם אחת מסעדת MANEKIN – מסעדת קרפים טובה שתמיד משתרך תור לפתחה [פינת קרובלסקה ומרשלבסקה]. בכולן המחירים זולים להדהים שזה כואב כמה שיקר בארץ. המנות ע-נ-ק-י-ו-ת ובד"כ עיקרית תספיק להשביע אדם רעב,. המחירים? מצחיקים מנות עיקריות בין 16-35 זלוטי, חצי ליטר בירה 9-12, מרק 8-12 וכן הלאה. לא תאמינו אבל אכלנו כל כך הרבה שאף פעם לא הזמנו קינוחים. בגדול משפחה של ארבעה תשבע ללא בעיה בהוצאה של 100-120 ₪, אפילו בפחות. ושוב, מדובר על מסעדות ועל אוכל איכותי , בכלל, האוכל הפולני מושמץ ולא בצדק. אוכל טעים מאוד, משביע. עם השפעות רוסיות מחד וגרמניות מרכז אירופאיות מאידך. אל תוותרו על פירוג'קי, כמעט המאכל הלאומי. טעים ומשביע ומגיע במגוון סגנונות ומילויים, כולל מתוק ומלוח .
עוד מחירים לשם דוגמא- מנת ילדים במקדונלד'ס עולה ב -12 זלוטי ופיצה אישית בפיצה האט 11.... כדור גלידה ברחוב יעלה לכם בין 2.5-6. דווקא מחירי הקפה יחסית מתקרבים לאלו שפה בארץ ממוצע של 10-13 לקפוצ'ינו. אבל גם ראיתי בפחות.
מזג אוויר: שבוע באוגוסט- הטמפ' נעו בין 23-27 מעלות, די חם, אבל כמעט בכל יום ירד גשם. לפעמים לחצי שעה לפעמים ויותר. בערבים קריר ונעים, מזכיר את ירושלים אבל יותר נעים. העיר ירוקה להפליא, נקיה .אל תשכחו לקחת מטריות, משהו חמים אבל גם בגדים קצרים. השמש זורחת כבר בחמש בבוקר, שוקעת לקראת 20. בבקרים יכול להגיע ל15-18 מעלות.
תחבורה: התחבורה הציבורית יעלה מאוד ותוליך אתכם לכל מקום. בעיר יש שדרות רחבות כך שלא נצפו פקקים בכלל. בכל תחנת מטרו וליד כל תחנת אוטובוס יש אוטומט לממכר כרטיסים. יש כרטיס חד כיווני [1.5 ] ל 75 או 90 דק וכרטיס יומי [15 זלוטי] שמאפשרים נסיעה ללא הגבלה בתחום הזמן. הכרטיס היומי הוא לא "יומי" אלא ל- 24 שעות מרגע הכירטוס. בסופי השבוע ניתן לקנות כרטיס משפחתי במחיר 60 זלוטי למשפחה לכל הסופ"ש. אם קניתם כזה כרטיס אתם יכולים בקלות לשלב הליכה עם קפיצה של תחנה שתיים בכיוון שלכם. פרקטי בעיקר כשלומדים להתמצא ולהכיר. בכל מקרה,זו לא עיר סופר מסובכת להתמצאות בה, בפרט אם הצטיידתם במפה. בגדול הטראם יותר מהיר אבל התחנות שלו יותר רחוקות זו מזו. המטרו נחמד אבל מספר קטן של תחנות.
בכל המלונות מחלקים בחינם מפה טוב ויעילה של העיר שעוזרת מאוד להתמצאות . בנוסף למפה בכל בוקר ישבתי על מפת הגוגל לבדוק דרכי הגעה בתחבורה לאן שרציתי להגיע.
במלון היה לנו וויפי חינם. ברחבי העיר ראיתי כמה הוט ספוטס אבל לא הכי איכותיים. אל תבנו עליהם.
בגדול פניה של ורשה "מערבה"- כמעט כולם מדברים אנגלית כך שניתן להסתדר בה. בכל המסעדות בהן היינו התפריט הי דו או תלת לשוני. פרט למקרה או שניים לא נתקלתי בבעיות קומוניקציה [ואחד מהם היה של זקנה שפנתה אלי ברחוב ובקשה הדרכה איך להגיע למקום מסויים..... כנראה שיש לי פרצוף פולני J ]
