הטיסה של אייר ברלין יוצאת פעמיים בשבוע בשעה שש בבוקר. לאחר לילה לבן (שילוב של צפייה בתוצאות הבחירות ודאגות הרגע האחרון) אנו יוצאים בזמן למרות עומס מה בשדה התעופה. "המחיר" שמשלמים על טיסה זולה יותר הוא מושבים צפופים יותר וסנדוויץ' קטן לארוחת בוקר. מצד שני הקרינו סרט ממש נחמד של קלינט איסטווד בהלוך (עידן הקרח בחזור). אם יש לכם אוזניות לסלולארי אפשר לחבר אותן ולשמוע את פס בקול. למרבית השמחה מינכן עוטה דוק קטן של שלג (כ-5 ס"מ) שהופך את הנחיתה למראה מלבב ומעודד . אם במינכן יש שלג אפשר רק לדמיין מה קורה "שמה"- בהרים. הפעם הנחיתה וקבלת החפצים עוברים חלק (בעבר כבר נתקענו) ובדוכן השכרת הרכב של סיקסט הפתעה! הפקידה , נעלמת לכמה דקות וכשהיא חוזרת היא מודיעה לנו שפורד הפוקוס שהזמנו אזלה ושואלת אם בסדר שישדרגו אותנו לפסאט. J . הפסאט היא שיחוק רציני. מעבר לפינוקים כמו חימום מושבים, חיישני גשם GPS שכולל גם את אוסטריה ועוד, תא המטען המורחב שלה מאפשר לנו לראשונה להכניס את המגלשיים ששכרנו באתר פנימה בלי לקפל מושב. מנוע הדיזל עוצמתי ושקט ואפילו ב- 140 קמ"ש אנחנו יכולים לדבר בשקט מבלי לשמוע כל רחש.בדרך לאלפים לאחר כשעתיים וקצת נסיעה אנו מגיעים למלון ברמסאו. הבחירה ברמסאו נפלה בעיקר מפני שתכננו לגלוש במאיירהופן אבל גם בקלטנבך וצילרטל ארנה. רמסאו והיפאך הם שני כפרים שנמצאים "לפני" מאיירהופן למגיעים מכיוון אינסברוק ולהם גישה יעילה משלהם להורברג. אחד משלושת חלקי האתר של מאיירהופן. לאחר הגעה למלון אנו מחליפים מהר בגדים ונוסעים להשכיר ציוד בחנות שנמצאת קרוב לרכבל ההורברג. לאחר השכרת הציוד עולים ישר מהחנות להר וכך נותר לנו כמעט חצי יום גלישה מלא! אמנם משלמים עליו כעל יום מלא אבל לזקנים ביננו (אנו שני מבוגרים +שני בנים בגיל 15.5) החצי יום הזה הוא אידיאלי לעשות חימום, להחזיר את מעט הטכניקה שיש לנו מבלי להתעייף יותר מדי. ראשית כל עושים את מסלול 8 הכחול והקל (ממש במרכז האתר) ולאחר שהתחממנו עולים לכיוון מסלול 5 (אדום) ועושים אותו פעמיים. זהו אמנם לא מסלול ארוך אבל הוא די תלול בעיקר בתחילתו. אופצייה טובה אחרת היא מסלול 3 שלדעתי הוא קצת פחות קשה. לאחר מכן עולים לצד השני ועושים את ה- 27 אדום פעמיים. מסלול נפלא לדעתי שגם מתחילים יכולים במאמץ מסוים לעשות אותו (רק הזהרו לקראת סופו, יש ירידה חדה לפני הרכבל). את היום חותמים במסלול 17 השחור -; לא רעיון טוב, אנחנו עדיין לא מספיק "חמים" והמסלול נעשה חלקלק, קפוא ועם נטייה מוזרה מימין לשמאל בסופו. המסלול דורש יותר מידי מאמץ ואנחנו חותמים בעוד מסלול אדום בטרם ירידה חזרה למלון. סאונה, ארוחת ערב שופעת (בה משלימים את כל מה שלא אכלנו במשך היום) , עלייה מוקדמת לחדר, אירגון החפצים ונחיתה במיטה להשלמת שעות שינה נחוצה.יום גלישה ראשון ביום הראשון אנחנו מחליטים לגלוש בצילרטל ארנה. לאור מזג האוויר השימשי הנפלא אנחנו מחליטים לבצע סקי ספרי. הכניסה לאתר מתבצעת דרך שני רכבלים הרוזנאלם (כחול) והקרשפיץבאהן (אדום). אין הבדל גדול ביניהם- אם כי כל אחד מוביל לחלק אחר של האתר.כך שזה עניין של החלטה. ההבדל המשמעותי היחיד הוא שליד הרוזנאלם יש יותר בתי מלון ולכן גם יותר מקומות לשתות בהם בסוף היום, אבל, החנייה יותר מלאה ויש יותר תור בבוקר. עניין של שיקול. אנו עולים ברוזנאלם.
סוף הרוזנאלם
 משם תיכף מתחת תופסים את הקרשפיץ אקספרס . גולשים במסלול 15 עד אמצעו , תופסים את הקרויציוך אקספרס וממנו יש חיבור קצר ממנו עולים לפסגה בגובה 2500 מטר ממנה מתחילים לגלוש לכיוון גרלוש. מסלול 21 הוא די עמוס אבל מאוד יפה. בעיניי הייחוד שלו הוא שהוא מסלול "בודד" והתחושה היא שגולשים במעין ישימון שלג. עוד כמה מסלולים ורכבלים ומגיעים לאתר של גרלוש (ברכב אגב זה סיפור של כחצי שעה נסיעה!). אנו גולשים במסלולים הכחולים במרכז האתר ומתחברים ל 36 שחור שמוביל לחלק האמצעי של האתר. באמצע המסלול מסעדה (פרולראלם) שבה יש WIFI חופשי ואנחנו מתעכבים זמן מה על מנת ליצור קשר עם הארץ. אנחנו ממשיכים לכיוון פסגת הקוניגשלייטנשפיץ שם לדרישת הילדים אנחנו עושים כמה פעמים את המסלולים השחורים (41, 42). 42 יותר קשה מ-41 ולמי שבשניהם קשה ( הם די קצרים) אפשר גם לרדת באדום 39 ולחתוך דרכו ימינה ומשם לחזור לרכבל הקרון שמעלה חזרה למעלה. משם אנו גולשים בחלק הרחוק ביותר של האתר (מסלולים 1-4) שמסלוליו ארוכים יחסית. השלג אגב, בכל המקומות במצב נפלא ואנחנו "טסים".
החיבור בין צילרטל לגרלוש ארוחת צהריים בעיירה קוניגשלייטן- אין WIFI . משם למעשה מתחילים לחזור חזרה. פה צריך תכנון זמנים וחשוב לדעת מראש מתי היציאה האחרונה של הרכבלים החשובים, שלא נתקע בדרך. החלק השני של המסע יכלול יותר מסלולים ופחות רכבלים. למעשה מפסגת הקוניג אפשר לגלוש נונסטופ כמעט עד למרכז גרלוש ואנו עושים זאת. אחה"צ המסלולים הופכים עמוסים ודי ממוגלים אבל השלג המעולה מאפשר להתגבר על זה בקלות יחסית. נקודת התורפה של המסע היא החיבור מגרלוש חזרה. לקרימל (הרכבל שמוביל חזרה) ארוך , איטי ובלי חופה. לוקח כ- 20 דקות ואנחנו פשוט קופאים למוות עליו למרות שהיום לא קר במיוחד.אבל אחה"צ אנחנו בצל. כדאי להביא בחשבון אם מתכננים כזה ספארי! רק בימים יפים. כשמגיעים בחזרה לאתר הצילר ארינה (על ראש האוברגנגיוך) שוב מצפה לנו גלישה ארוכה וכיפית עד לתחנת האמצע דרך מסלול 19 שמגיע לנקודת המוצא שלנו בבוקר ממנה אפשר עוד לגלוש את מסלול 11 שחלקו הראשון קשה אבל מרגע שעוברים את הסיבוב המסוכן בשליש העליון, הוא הופך להיות ממש כיפי ולא קשה ואפשר לטוס עליו.

 בארוחת הערב אחד הילדים מעיר שיורד שלג בחוץ. לישראלים שלג תמיד הוא סוג של הפתעה. אנו רגילים לגשם שדופק על החלונות והגגות. השלג כ"כ שקט שלא שומעים אותו יורד. למחרת בבוקר השלג כבד והצטברו כ- 5-8 ס"מ על הרכבים. מחליטים לנסוע שוב לצילרטל ארנה מהסיבה הפשוטה. כמעט כל הרכבלים שם מצוידים בחופת מגן, חלקם אפילו במושבים מחוממים. חוץ מזה זה בדיוק חמש דקות נסיעה מהמלון.
סופת השלג בשל מזג האוויר אנו מתמקדים בעיקר בחלק המרכזי של האתר ומכיוון שמהר מאוד גם מגיע ערפל די כבד אנחנו גולשים בעיקר במסלול 18 הנהדר ש"רץ" ממש באמצע הארינה בינות לעצים. מדי פעם לשם גיוון חותכים דרך אחד האחרים (13,14) לכיוון מסלול 11 הקצר. לקראת הצהריים אנו עולים למסלול 17. מסלול חדש בחלק הימני של ההר שגם נמצאים בו סלאלום מצולם ומד מהירות. בתום בדיקת המהירות אני מנסה לעצור באופן פתאומי מדי ונופל. התוצאה: חבלה בכתף ובשורש כף היד שיכאב לכיום יומיים. למזלי שום נזק רציני. אחה"צ הערפל מתחיל להתפוגג והשלג נחלש ואפשר לעלות למסלולים הגבוהים יותר. למרות הסערה המסלולים במצב סביר יחסית ואפשר לגלוש עליהם בנוחות יחסית.
והערפלמבט מהרוזנאלם לקרשפיצהאהן. ברקע עמק צילר וקלטנבך את היומיים הבאים שהם סוף השבוע אנו מתכננים לבלות בקלטנבך. מזג האוויר נפלא ושימשי אבל דבר אחד לא הבאנו בחשבון. יום שבת הוא יום חילופי המבקרים ולראשונה בחיינו אנו נתקעים בפקק בעמק צילרטליחד עם כל אלו שעוזבים. חבל שאין לנו וייז.... במקום עשר דקות לוקח לנו בין 20-30 דקות להגיע לאתר הדי עמוס בו נבלה את היומיים הבאים. באופן כללי, גם מביקורים קודמים, קלטנבך זכור לי כאתר הכי צפוף באיזור. אנחנו גלשנו הרבה בחלק השמאלי (מסלולים 6-10) בו יש גם סנו פארק. המסלולים קצרים עד בינוניים בארכם. מסלול 7 השחור מתפצל באמצע לשניים. החלק הימני (כשגולשים) הרבה יותר צר , תלול ובעל זוית. רק לגולשים טובים. לאחרים , כמוני, עדיף לקחת את הפיצול השני שהוא יותר ידידותי ולהפגש בחיבור אח"כ. אגב, בין ה 6 ל- 7 יש HALF PIPE טבעי כנראה שנראה מצוין לחובבי הז'אנר. בכלל קלטנבך היא אתר מעולה לאוף פיסטים שרובם נפגשים מתי שהוא עם המסלול ולא מחייבים תכנון מיוחד. מסלולים 5 ו- 4 נוטים להיות די עמוסים כמו גם הכחולים למיניהם שממש צפופים. מי שהעומס מפריע לו מומלץ לו לקחת את הSONNEJET שעולה לראש ההר וממנו מתחברים לחלק של HOCH FUGGEN שבו המסלולים יותר ארוכים , בעיקר אדומים ושחור אחד די קשה. שם פגשתי בשלג הכי מדהים בחיי . כל כך חלק, כמו שמן, שאפילו לא השמיע קול חריקה כשגולשים עליו. תענוג צרוף. ראוי לזכור שעל ראש ההר (בחיבור) יש רוח קרה מאוד בד"כ. הנוף פשוט מדהים. גם מתחילים יכולים לעבור בין האתרים. מקלטנבך זה מסלול כחול ובחזרה יש מסלול אדום לא מאוד מסובך. המסלולים רחבים וביותר וסופגים את העומס כך שמתחיל יוכל לגלוש לרוחב עליהם. ביקרנו גם בחלק המרוחק יותר של ההוך פוגן אבל רק חלקית כי אנו נמנעים עקרונית מטי-ברים. אני יכול להמליץ על ה 6 שחור וה 7 שחור שמתחבר ל 13 כחול ויוצר מסלול ממש כיפי. שניהם מחזירים אותנו לנקודה בה יש רכבלי קרון לשני הכיוונים.

הוך פוגןהמסלוליםהחיבור בין 7 שחור ל 13 כחול
 בדרך חזרה צריך רק להגיע לנקודת המפגש הגבוהה בין האתרים ממנה ניתן לגלוש עד לעמק! המסלול הוא כדלהלן. 3 (אדום או שחור) עד לסופו ואז יש למצוא את 1 שחור שנקרא גם GOLD PIST.(מימין למסעדה) זה לא מסלול למתחילים. להם עדיף לרדת ברכבל. מי שבדרגה בינונית לא מי יודע מה יכול לגלוש עד האמצע ולעלות לקרון ב MITTLE STATION. המסלול די עמוס. צר יחסית וחרוש לעייפה והסוף שלו ממש קשה. באחת הפעמים גם נתקעה שם קבוצת ילדים באחד הסיבובים הקשים וגרמה לפקק. לכן , אם אתם עייפים או ברמה לא מי יודע מה כדאי לשקול. אגב, אחד הדברים שעשינו היה לגלוש את כל המסלול באמצע היום. אז הוא פחות צפוף, במצב יותר טוב ואפשר ליהנות ממנו ולהתרשם מהקושי שבו. באחד הערבים גם הפעילו את תותחי השלג בחלק התחתון דבר שהקשה על הגלישה.

הגולד פיסטובערב בשעות הלחץ
 סוף המסלול את היום הבא שוב בילינו בצילרטל ארנה כשהפעם מזג האוויר היה הפוך. התחיל בסדר והפך למושלג אבל הצלחנו לעשות את רוב המסלולים בצד העיקרי. בשלב מסוים ר' עיקם ברך ונאלצנו להאט את הקצב.

אחרי הסערה
את היום האחרון שוב בילינו במאיירהופן. עלינו מההורברג, עשינו כמה מסלולים על הפנקן (15 12 13) כולם במצב טיפ טופ ושלג מעולה. במסלול 13 גם חידשו את הרכבל קצנמוס שהפך מזוגי לשש מושבי. לאחר מכן עברנו לאיזור האגלם. EGGALM. החיבור , שוב נעשה דרך ראש הר סחוף רוחות.

 עולים בקרון של 150איש. די מדהים.

קרון ה 150
 מראש ההר גולשים את מסלול 3 כחול עד למטה ומשם ממשיכים בשביל סקי עד לאגלם, יש שילוט. השביל לא קשה במיוחד , אפילו למתחילים. על האגלם גלשנו כמה פעמים. אגב, השילוט מודיע שעל ראש ההר (ממנו רואים את הקרחון) יש WIFI חינם אבל היה לנו קר מכדי שנעצור לבדוק. מזג האוויר התחיל להתענן ופתיתי שלג החלו לרחף אז החלטנו לחזור. יורדים את כל ההר למטה עד לתוך העיירה שם נמצא ה RASTKOGELBAHN שמחזיר אותנו לאיזור הרסטקוגל. בשלב זה כבר הסופה הכתה בכל עוז, שלג חזק, רוח וערפל. ג'יעג'ענו קצת בשביל לחזור לפנקן ובשלב זה הוחלט לוותר על החרקירי המסוכן והקשה. גם ככה ספרנו ארבעה מסוקי חילוץ וראינו מרחוק מישהו מתרסק על המסלול. לא שווה את המאמץ והסיכון. לקראת סוף היום התבהרה האווירה והספקנו לחתום את טיולנו בשלושה מסלולים אדומים מהירים. החזרת ציוד, החלפת בגדים במלון (+מקלחת בסאונה) וחזרה בגשם שוטף למינכן.
נפרדים הצילרטל :-( לסיכום: הצלחנו לחוות את כל סוגי מזג האוויר השבוע. השלג נע בין מעולה למדהים והיה רק מעט קרח. בשל מצבו הטוב של השלג גם ההתמודדות עם מוגולים לא הייתה נוראית. האתר הוא אתר מושלם לגולשים בינוניים כי בעיקרו הוא בנוי ממסלולים אדומים כשחלק לא קטן מהשחורים הוא מהזן שמאפשר גם לבינוניים לגלוש עליהם בלי מאמץ אקסטרימי. יש גם הרבה אופציות לאוף פיסטים. בעיני הצילרטל ארנה הוא האתר האולטימטיבי. בקלטנבך היה השלג הכי טוב אבל הוא סובל מצפיפות מסוימת, בעיקר בחלק הקלטנבכי. מצד שני אפשר לגלוש שם עד למטה בסוף היום. לא הגענו לבקר בקרחון ההינטרטוקס לצערי. את גרלוש /גרלוס אני גם מאוד אוהב אבל הוא מרוחק. הן בגלישה הן ברכב. בחירת המלון ברמסאו הסתברה כשוס- היינו במרחק חמש דקות נסיעה מצילרטל ארנה ומההורברג (= מאיירהופן) ןכ- 10 מקלטנבך כשלידנו מספר לא קטן של סופרמרקטים. מאיירהופן היפה נמצאת במרחק של כ 10-15 דק' נסיעה משם אבל יש בה בעיית חנייה רצינית. בהורברג ובצילרטל אין בעיית חנייה. מאיירהופן היא גהינום מהבחינה הזאת ומומלץ להכנס אליה רק עם סקי באס. אבל לדעתי יש גם תורים די משמעותיים בבוקר ובערב ולחץ רב. בהורברג זה עולה מאוד חלק. בערב יש קצת לחץ, תלוי בשעה.0 בקלטנבך יש בניין בן כמה קומות לחנייה אבל אם תגיעו מספיק מוקדם תוכלו אפילו לחנות בחניון הפתוח שממש קרוב למסלולים. יש שני רכבלים מקבילים שמתקתקים את כל המגיעים. הימני עדיף כי הוא לא עוצר באמצע. השירותים שם די רחוקים (צריך לעקוף את המבנה ולהכנס לחנות הספורט) עדיף להתאפק עשר דקות ולעשות למעלה!
החניון בקלטנבך למי ששוכר דירה: כל האיזור של רמסאו היפאך זרוע סופרמרקטים, ממש על הכביש הראשי, בהם ניתן לערוך קניות. רובם נסגרים לקראת שש בערב. במאיירהופן יש כל מיני מקומות לצאת לאכול ולשתות בהם. בכפרים עצמם צריך לבדוק אילו מהמלונות נותנים גם שירותי הסעדה חיצוניים לאנשים שאינם אורחי המלון.