נסיעת שטח בסוואנות פרועות, היכרות צמודה עם אריות, צ'יטות, זברות ופילים, לינה תחת שמים זרועי כוכבים ותחושה של ביקור על הסט של מלך האריות. טיול ספארי באפריקה הוא מסע בלתי נשכח אל המרחבים הפתוחים ואל חיי הבר הפראיים. באוקטובר 2016 הגשמתי חלום ויצאתי לארבעה ימי ספארי בטנזניה הקסומה, דקה אחרי עונת ההמלטות ותחילת הנדידה. ועד שאוכל לחזור לשם שוב (כשאזכה בלוטו) – הנה תקציר המסע.
מתחילים בהכנות:
טיול ספארי באפריקה הוא סיפור לא זול, שמחייב תכנון קפדני מראש – הזמנת טיסות, חיפוש מדריך, תשלום מקדמה, חיסונים וכמובן – בחירת מסלול, יעדים ואופציות לינה.
יעדי הספארי הנפוצים הם קניה, טנזניה, דרום אפריקה, נמיביה ובוצוואנה. אנחנו החלטנו ללכת על טנזניה – בגלל השמורות האדירות שלה – ומשם להמשיך לאוגנדה. סגרנו טיסת קונקשיין דרך אדיס אבבה עם 'אתיופיאן איירליינס' (850$) ועוד טיסה בין טנזניה לאוגנדה (130$).
הסתפקנו בספארי של ארבעה ימים (אילולא מגבלת התקציב, לא הייתי מהססת להאריך לשבוע שלם) בשמורות הגדולות של טנזניה – סרנגטי ונגורונגורו. ניתן לבחור בין מגוון אפשרויות לינה: מאוהל פשוט ועד מלון סופר מפנק, אנחנו כמובן הסתפקנו באוהלים הפשוטים והזולים.
מאחר והנהיגה בשטח דורשת מיומנות רבה, נהוג להיעזר במדריך-נהג מנוסה ודובר אנגלית. אז עברנו על כל ההמלצות ב'למטייל' ושלחנו מיילים לכל המדריכים עם בקשה להצעת מחיר. לבסוף סגרנו עם דויד מארו (750$ לאדם), שילמנו לו מקדמה של 150$ דרך העברה בנקאית. (יש לציין שקיבלנו גם הצעות יותר זולות, אך חששנו לסגור עם מדריכים שאין להם המלצות).
החבילה כוללת הסעה הלוך-חזור משדה התעופה, 2 לילות במלון בארושה, ארבעה ימי ספארי בג'יפ, כניסה לשמורות, שלוש ארוחות ביום, ו-3 ליטר מים לאדם ליום. לאורך המסע אין הוצאות נוספות, מלבד טיפים שנהוג לתת לנהג וטבח (אנחנו היינו ארבעה בג'יפ ונתנו כל אחד 25$).
חיסונים: מומלץ להיות מחוסנים נגד צהבת A, טטנוס, טיפוס הבטן וקדחת צהובה. (במידה ואתם מגיעים דרך מדינה נגועה בקדחת צהובה, ידרשו מכם הוכחת חיסון נגד קדחת צהובה – יש להצטייד בפנקס חיסונים).
יתושים: בעיה נפוצה מאוד באפריקה, לאור העובדה שהם נושאים את מחלת המלריה ועקיצה עלולה להיות קטלנית. לכן רצוי להצטייד במשחה/נוזל דוחה יתושים וללבוש בגדים ארוכים בשעות החשיכה.
ויזה: ויזה לטנזניה עולה 50$, ומקבלים אותה בדלפקים בשדה התעופה - הליך קצר ופשוט.
טנזניה – Here We Come!
עם הנחיתה בשדה התעופה קילמנג'רו בטנזניה, הגיעו לאסוף אותנו אל העיר ארושה, משם יוצאים טיולי הספארי. בפגישה במשרדו של דויד מארו התברר לנו שהוא מתכוון להוציא אותנו לטיול שונה ממה שסגרנו איתו – שכולל יום בטרנגירי (על חשבון יום בסרנגטי). לאחר דין ודברים, הוא שכנע אותנו שכדאי להתחיל בטרנגירי, כי יש הרבה מה לראות שם, וגם כי הנסיעה לסרנגטי ארוכה מאוד. מהוססים משהו נאלצנו להסכים ולקוות שהוא צודק.
אח”כ הוא הסיע אותנו למלון שלנו בארושה – Javas Hotel. בזמננו הפנוי יצאנו לטייל בעיר, בעיקר כדי לגלות שהגענו לכלום אחד גדול. אחת הערים הנידחות שיצא לי להכיר בחיי.
למחרת בבוקר, ג'יפ הספארי שלנו הגיע לאסוף אותנו מהמלון, יחד עם המדריך ג'קסון והטבח הצמוד. הסתפחו אלינו זוג צרפתיות לא מזיקות שישבנו מאחורה ובקושי הרגשנו בקיומן, ויצאנו בנסיעה לכיוון השמורה הראשונה במסע:
טרנגירי (Tarangiri)
שמורת טרנגירי, נחשבת לקטנה יותר ביחס לשמורות האחרות, ולכן ביקשנו לוותר עליה. בדיעבד, התברר שצדקנו. על אף שמדובר באזור יפהפה, החיות הגדולות סירבו לתת לנו הופעת אורח. אפילו פילים, שנחשבים לשליטי הממלכה כאן, בקושי ראינו, ונאלצנו להסתפק בעיקר בג'ירפות, זברות, קופים שגנבו לנו את האוכל ואריה אחד שנצפה מרחוק. המדריך ג'קסון הסביר שבגלל שהגשם הקדים השנה, הפילים כבר נדדו מהשמורה, מה שמבחינתנו היה מאוד מאכזב.
את הלילה העברנו במחנה מדוגם שנמצא על הדרך בין טרנגירי לסרנגטי. ישנו באוהל מאובזר עם שירותים ואמבטיה פרטיים. ארגנו לנו שולחן עם קפה, תה, פופקורן וארוחת ערב טעימה בסגנון מקומי.
סרנגטי (Serengeti)
בשש בבוקר, לאחר ארוחת בוקר קלה, יצאנו לנסיעה ארוכה-ארוכה לכיוון הסרנגטי. הפארק ידוע במישורי הסוואנה הענקיים ובנדידה הגדולה בין המסאי מרה שבקניה לבין הסרנגטי. מדי שנה אלפי חיות נעות ברחבי המישורים, כדי למצוא דשא ירוק ואזור עשיר בו הן יכולות ללדת את הדור הבא. הגענו לשמורה בשעות הצהרים, פתחנו את הגג של הג'יפ, ונערכנו לצפייה במגוון מדהים של חיות בטבע, כפי שאין בשום מקום אחר בעולם.
הסרנגטי אכן פיצה על האכזבה בטרנגירי, עם עדרים שלמים של תאו, זברות, בפאלו, פילים, ג'ירפות, צבועים וחזירי בר. היה פשוט מרתק לעקוב אחרי האינטראקציות ביניהם ולראות אותם בסביבתם הטבעית, הכל במרחק נגיעה. גולת הכותרת הייתה המפגש עם משפחת האריות ששולטת פה ביד רמה. כנראה שבאנו בעונה הנכונה, כי האריות סביבנו לא הפסיקו להזדווג.
בערב הגענו לחניון הלילה seronera בלב הסרנגטי. הקמנו את האוהלים על הדשא וסעדנו בארוחה מעולה שהטבח הכין לנו. לישון תחת כיפת השמיים כשברקע שאגות האריות ורקיעות הפילים – זו כבר חוויה בפני עצמה, שלא לדבר על הזריחה המדהימה שחיכתה לנו בבוקר.
למחרת, לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו לעוד יום שלם ומרתק ברחבי הסרנגטי. ראינו עוד ועוד אריות, צבועים, ג'ירפות מקפצות, עדרים שלמים של פילים, תנינים לאורך גדות הנהר, ראשי היפופוטמים מבצבצים מעל קו המים, שורות אינסופיות של זברות ומעט נמרים שמתחבאים על ענפים גבוהים עם הפגר שצדו לארוחת הצהרים. גם כשלא הבחנו בחיות שונות נהנינו מהיופי העשיר של הטבע האפריקאי.
נגורונגורו (Ngorongoro)
ביום הרביעי קמנו ב-6 בבוקר ויצאנו מהמחנה בסרנגטי לכיוון מכתש נגורנגורו. הנסיעה התלולה בדרך עפר לכיוון תחתית המכתש הייתה מרהיבה. מכתש נגורונגורו הוא לוע של הר געש ישן ומהווה שטח גידול יוצא דופן לחיות הבר, ובפרט לקרנף השחור שהוא בסכנת הכחדה חמורה. מכיוון שעדיין לא ראינו קרנפים, קיווינו מאוד לראות אותם כאן, אך ג'קסון הזהיר מראש לא לפתח ציפיות.
בתחתית המכתש ראינו הרבה חיות, כמו אריות, חזירי בר והיפופוטמים, אך דווקא הקרנפים סירבו להופיע. המסכנים ניצודים בשל אמונה ברפואה הסינית שלקרן הקרנף יש יכולות ריפוי ובשל הביקוש הרב הקרנפים ניצודו.
את ארוחת הצהרים שלנו (שזו בעצם קופסא עם כל מיני מאפים, ביצה, בננה וטרופית) אכלנו מול נוף מרהיב של אגם שורץ היפופוטמים, וקינחנו ב”בריכת ההיפופוטמים” המפורסמת, שם מתקבצים עשרות היפופוטמים שמנמנים שמגינים על עורם העדין מפני השמש, ויוצאים משם רק בשעות החשיכה.
אחר הצהרים יצאנו מהפארק בחזרה לכיוון ארושה, נקודת הסיום של הספארי. בסיום 6 שעות נסיעה מתישות הגענו עמוסי חוויות למלון שלנו – למקלחת, ארוחת ערב והיערכות לקראת היעד הבא – אוגנדה (ראו פוסט נפרד). תם ונשלם.
לסיכום...
גם אם נשיונל ג'אוגרפיק הוא לא הערוץ האהוב עליכם, ואתם לא משתגעים על חיות או טבע, הספארי הוא חוויה בלתי נשכחת! נסיעת שטח ברכב 4X4 יכולה להיות מתישה, אבל המורל גבוה והציפייה לראות חיות בסיטואציות מעניינות מעניקה אדרנלין ליום שלם. גם אחרי 10 שעות בתוך הג'יפ לא תרצו שזה יגמר.
לא לשכוח: משקפת, מצלמה איכותית, בגדים קלילים ונוחים ליום, בגדים ארוכים ללילה, נשנושים לנסיעה, בקבוקי מים נוספים וחומר דוחה יתושים. תהנו!