הסיפור שלי עם יפן התחיל אי שם בשנות ה-70 בהיותי ילדת קיבוץ בת חמש. כילדים באותה תקופה לא היו לנו הרבה דרכים לדעת מה קורה בעולם הגדול. סדרת הספרים "ילדי העולם" נתנו לנו הצצה קטנה למקומות רחוקים. במיוחד היו אהובים עלי שני הספרים"אלה קארי הילדה מלאפלנד" ו"נוריקו סאן הילדה מיפן".
אין לתאר את הקסם שהילך עלי ספר זה. הספר איפשר לי הצצה לחיים שונים לגמרי של ילדה כמוני שחיה במדינה שלא יכולתי לחלום שאי פעם אוכל להגיע אליה. יפן הייתה תמיד חלום רחוק, משהו לא מושג. עם השנים העולם נהיה “קטן” יותר והחלטתי שגיל 50 זה הזמן המתאים להגשמת חלום של עשרות שנים. מוזמנים להמשיך לקרוא על חלום יפן פרק א.
נוריקו סאן ואני חלום שמתגשם יפן חלק א'