היום השישי והאחרון : השלמות, קניות, הביתה ולישון
בוקר טוב, הגיע היום האחרון של טיולנו בפריז.
עם אמא שלי - מיטב הנוחות. בעצה אחת עם אורן היקר, הזמנו לילה נוסף במלון כדי שלא נצטרך על הבוקר לארוז ולעשות צ'ק-אאוט ונצא בזמן שלנו בנחת מהמלון בערב. ישנם אנשים המבקשים צ'ק-אאוט מאוחר, גם תמורת כסף - אך לא תמיד כדאי לסמוך על כך, אם המלון בתפוסה מלאה וגם לעתים - הסכום גבוה מעלות לילה אחד. כך, שאם מזמינים מראש 7 לילות, ההפרש קטן מאד ומשתלם.
נותרו מספר מקומות שרצינו לדגום, וגם מספר חנויות...
החלטנו לפתוח את הבוקר (כמובן לאחר הקרואסון והקפה
) בסיור נוסטלגי נוסף מרחובות הרובע הלטיני, מאחורי הפנתאון, שם התגוררנו באחת הפעמים שהיינו בפריז. מצאנו את הבניין "שלנו" ושוטטנו ברחובות היפים, בסמוך למוסדות אוניברסיטת פריז.
איזור סטודנטיאלי, משובץ במבנים יפים ובכיכרות קטנות וחמודות.
*
מכאן, החלטנו לנסוע באוטובוס לאיזור סן ג'רמן דה-פרה - איזור מאד אופנתי, טרנדי ומומלץ ע"י כולם.
וכאן - אני מביעה את הסתייגותי. הייתי שם כמה פעמים, ובכל פעם - אני לא מבינה ממה התלהבות. כך גם הפעם. לא מצאתי שום דבר מיוחד או מפעים באיזור הזה, והוא לא עושה לי את זה. אמא שלי, בזמנו מאד אהבה את המקום - והפעם גם היא התאכזבה, כמוני.
אז הסתובבנו קצת בשוק חג המולד (אין מה להשוות לזה בשאנז אליזה!) וגם נכנסנו לכנסייה, שהיא הכנסייה העתיקה ביותר בפריז - נבנתה במאה ה-11. וגם נכנסנו לבית מלון יוקרתי לשירותים
- היו מאד אדיבים ולא אמרו מילה.... (מה אכפת לי מה חשבו!).
לא כל-כך מצאנו את עצמנו שם (סאבטקסט: בזבוז זמן!) , אז הלכנו. כלומר נסענו - מספר תחנות אוטובוס ואנחנו במרכז מונפארנס.
כמה תמונות, בכל זאת :
*
כאמור, הסתלקנו מסן ג'רמן דה-פרה, כשפנינו לאיזור מונפארנס, המשופע חנויות וקרפריות.
התחלנו בחנויות.... לאחר סיבוב ב- C&A , התחלתי להרגיש שאני במשביר לצרכן. לא בא לי יותר. הרגשתי בזבוז זמן ולא מצאתי את עצמי. אמא שלי יותר מתחברת לחנות זו ויש לה סבלנות (היא גם טובה בלמצוא דברים שווים שם), אבל אני - נשברתי.
מכיוון ששתינו היינו רעבות, החלטנו ללכת לקרפרי הידועה באיזור - בה יש קרפים בסגנון ברטאן. בקרפרי זו היינו מספר פעמים בביקורים הקודמים, גם עם אבי ז"ל, והיא זכורה לנו מאד לטובה.
הפעם יש כתובת!!!
Creperie du Manoir Breton
18, rue d'Odesa - רחוב אודסה שיוצא מאחורי הכיכר הגדולה של מונפארנס.
(אגב, יש גם רחוב קטן שנקרא מונפארנס (לא השדרה הגדולה) ושם יש המון קרפריות מצויינות.)
אבל נחזור לשלנו. היא באמת היתה מעולה, שוקקת אנשים, מאד צרפתית והחוויה של אוכל טוב , סיידר חם (אלכוהולי כמובן) , צרפתים וגינוני הטקס - היתה נפלאה.
אז אכלנו גאלטים (קרפים מלוחים) ושתינו Cidre ולקינוח הזמנו קרפ גרנד מארנייה, עם כל הטקס של הברנדי שהמלצרית שופכת על הקרפ ומדליקה להבה -
crepe flamb au grand marnier ממממממ-משובח!! 
זו היתה ארוחה חגיגית לסיום הטיול ואכן היתה שווה ביותר!!!
*
לאחר סעודת הסיום שלנו בקרפרייה השווה, שמנו את פעמינו לעוד מטרה שחיכתה לנו והמתינה ליום האחרון - אמנם לא ברשימת המכולת, אבל בהחלט קשור : קניות בסופרמרקט.
אמא שלי, שזכרה היטב את הסביבה, איתרה את הסופר של "מונופרי" מאחורי כיכר מונפרנס. נכנסנו לסופר הגדול והתחלנו בחגיגת קניות - גבינות מכל הסוגים, שוקולדים (נמצאו ביצי-קינדר הישנות!!) , חטיפים מיוחדים ועוד ועוד. מצאתי גם את תיק "הנסיך הקטן" שחשקתי בו מאז ראיתיו בגלארי לה-פאייט - רק שם עלה כמעט פי שתיים...
בקיצור - הנאה ...
מכאן - שוב חל פיצול.
אמא שלי התעייפה ורצתה להתכונן בשקט במלון לטיסה. מגיע לה בהחלט.
ואני - כמובן שרציתי לשאוף עוד קצת פריז, עד כמה שאפשר...
בינתיים - כמה תמונות מהאיזור סביב מונפארנס, ליד המונופרי.
*
כפי שסיפרתי, התפצלו שוב דרכינו.
אמא חזרה למלון עם אוטובוס + חבילות הקניות של הסופר.
אני ראיתי חנות בודי-שופ (זאת האנגלית, לא הישראלית...) , שאני מאד אוהבת את מוצריה ונכנסתי לחגיגית שופינג נוספת, כולל מתנות לבנים (המלצה - האפטרשייב שלהם White Musk לגברים - מעולה ואהוב מאד על בני משפחתי) ולעצמי .
יצאתי עם חבילה מכובדת ועליתי על קו אוטובוס, שראיתי כי ייקח אותי למקום שלא הייתי מוכנה לוותר על ביקור בו - אי סן-לואי Saint-Louis - אחד המקומות האהובים עלי בפריז, שאין פעם שאני בעיר שלא מוכנה לוותר על ביקור בו. וגם הפעם, החלטתי, לא אוותר!! לרשותי כשעתיים (בהנחה שעלי להגיע למלון, להשלים אריזה ולהתארגן לטיסה) ואני מתכוונת לנצל אותן!
בדרך חלפתי ברחובות הרובע הלטיני ונהניתי לראות מקומות בהם טיילתי בזמנו - כמו כיכר קרדינל לימוניין (בדיחה משפחתית). ראיתי מהחלון את המכון הערבי בו לא ביקרנו בסופו של דבר ונהניתי מהטיפוסים באוטובוס.
ירדתי ליד הנהר, סמוך לגשר המחבר את העיר עם אי סן לואי - Pont de la Tournelle לאורך הגדה, דוכני הספרים - Bouquiniste .
כמה תמונות לדרך :
הגעתי לאחד המקומות האהובים עלי ביותר בפריז - אי סן לואי - Ile st. Louis.
זה האי הקטן שנמצא בהמשך לאי דה-לה סיטה (זה של נוטרדאם) והוא ידוע בעיקר בשל הגלידה המפורסמת של ברתיון
, שנמכרת שם בבית העסק המקורי. האי נחשב כאחד האיזורים היוקרתיים ביותר בפריז.
קצת מידע:
האי מחובר במערכת גשרים ליתר חלקי פריז, בגדה הימנית ובגדה השמאלית, וכן לאיל דה לה סיטה, באמצעות גשר סן לואי. האי, שכיום משמש בעיקר למגורים, היה בעבר שני איים בלתי מיושבים ששמשו כשדה מרעה עבור בקר וכאזור לאכסון עצים. בנייתו הצפופה במהלך המאה ה-17, בעת מלכותם של אנרי הרביעי ולואי השלושה עשר, היא אחת הדוגמאות הראשונות לתכנון עירוני. האזור מופה ונבנה מקצה האי לקצהו בין השנים 1613-1664, והפך למעין אואזיס שליו ורגוע בלב העיר הרוגשת.
כמה מהמפורסמים שהתגוררו באי סן-לואי : הפסלת קאמי קלודל, לאון בלום, וולטר, ז'אן-ז'ק רוסו. לנשיא צרפת ג'ורג' פומפידו היתה כאן דירה סודית.
עד היום מתגוררים באי אמנים וסופרים רבים והוא חביב מאד על הבוהמה הפריזאית.
האי קטן ויש בו למעשה רחוב ראשי אחד וכמה סימטאות.
ברחוב הראשי - בוטיקים וחנונות קטנות, קסומות ומעניינות, בתי-קפה ותה, מסעדות יוקרתיות ובתי מלון נחשבים.
בכל ביקור שלי בפריז אני מגיעה לאי סן-לואי, לפחות פעם אחת...
וגם הפעם - החלטתי - לא אוותר. כמעט כמעט התפספס לי הביקור שם, אבל גיליתי נחישות והחלטיות...
אז טיילתי לי באי, לאורך הרחוב הראשי, מתענגת על חלונות הראווה, נכנסת מדי פעם לבוטיק יפהפה או לחנות מתוקה, רוכשת כמה מזכרות ומצלמת... 


אמנם את הטיול הקטן הזה קיימתי בתנאים לא הכי נוחים - עם שקית הבודי-שופ הגדולה, בקור ובעיקר - בלחץ זמן, אבל - נהניתי מכל רגע ודקה
...
מומלץ!!!
עוד תמונות מאי סן-לואי המקסים :
ועוד כמה תמונות אחרונות מאי סן לואי:
השעון מתקתק והזמן אוזל.
אני חייבת להפרד מהאי, ועוברת בגשר המחבר את שני האיים - אי סן לואי ואי דה לה סיטה.
אני צועדת מאחורי הנוטרדאם (אגב, למטיילים שם שזמנם עמם ובשעות אור כמובן - נמצאת שם אנדרטת השואה לזכר יהודי פריז שניספו. מקום מצמרר ועוצמתי).
אני מאד אוהבת את המקום הזה הזה בפריז. החלק האחורי של הנוטרדאם לא פחות יפה (ויש האומרים אף יותר ) מהחלק הקידמי המפורסם.
הנה תמונות מהמעבר בין האיים :
** והייתי חייבת להוסיף תמונת נוסטלגיה של שלושת ילדיי באותו המקום.... 
*
הגעתי לגשר האחרון המחבר את האיים עם הגדה השמאלית. נדמה לי שקוראים לו "הגשר הקטן" Petit Pont .
הוא היה מקסים ביותר כי היו עליו מלא מלא מנעולי אוהבים והנוף ממנו היה פשוט מהמם.
ועכשיו, ניתן לתמונות לדבר :
*
צעדתי בגדה השמאלית, סמוך לנהר וחיפשתי את תחנת האוטובוס הקרובה שבה יהיה קו המביא אותי למלון. כבר הייתי די עייפה מהסיור ולחוצה בזמן. הלכתי עוד ועוד (אין שום תחנת אוטובוס מתאימה שם!) עד שהגעתי לפינת שד' סן-מישל, סמוך לנוטרדאם, החלק הקידמי.
סגירת מעגל - כי בבוקר היום הראשון היינו שם, אמא ואני.
עכשיו, הנוטרדאם פצחה בשיר פרידה עבורי (בחיי...) שכלל מנגינות פעמונים ודינדונים. כל כך נהניתי... זו לא היתה שעה עגולה והיה די מוזר שפתאום סתם כך החלה המנגינה הזו - אז הרגשתי קצת שזה אולי גם לכבודי ולכבוד הערב האחרון שלי בפריז.
הנה גבירתנו עם עץ חג המולד המואר :
*
מצאתי את תחנת האוטובוס עם קו 21 שייקח אותי למלון.
נכנסתי לבולאנג'רי "שלי" לקחת את הבאגטים והקרואסונים שהבטחתי לבני משפחתי המייחלים ל"טעם של פריז".
הגעתי למלון (אמא שלי כמעט התפוצצה מרוב דאגה ולחץ עד שחזרתי, אבל הכל היה בסדר...). סיימתי לארוז צ'יק-צ'ק, התרעננתי וירדנו למטה לפגוש את בת-דודתנו ס'המקסימה, שכזכור - החליטה לקחת אותנו לנמל-התעופה.
ולא זו בלבד - היא הגיעה עם בעלה, מלווים בתשורות
- קופסאות מאקרונים, ספרים על פריז ומזכרות... אין על ס' הנפלאה שלנו! 
הדרך לנמל-התעופה עברה עלינו בנעימים ובאווירה משפחתית.
נפרדנו מבני הזוג בחיבוקים ובנשיקות ונכנסנו לאולם הנוסעים.
כל תהליך הצ'ק-אין עבר חלק וביעילות, ולנו היה זמן להנות בנמל-התעופה - לאכול ולשתות, קצת שופינג בדיוטי-פרי (לא זול).
כבר אמרתי קודם שנמל התעופה שארל דה -גול מצא-חן בעיני מבחינת העיצוב והסטייל - צרפתי או לא?...
עלינו על טיסת הלילה שלנו
(לא ישנו יותר מדי...) ונחתנו בשלום בארץ.
ומה קבלת הפנים? גשם שוטף....
לא ייאמן ! - כל השבוע בפריז בלי גשם ודווקא כאן בארץ - ארובות השמיים נפתחו.
(בדיעבד, זה היה אחד מימי הגשם המועטים, לצערנו הרב, שהיו בחורף זה...)
עלינו על הרכבת ובעלי היקר
אסף אותנו ולקח אותנו הביתה.
חזרנו עייפות אך מאד מרוצות ומחוייכות...
הבנים אכלו קרואסון לארוחת הבוקר ואמא הלכה לישון....
Au Revoir Paris
C'etait Marveilleuse
*
סיכום היום:
רשימת המכולת : אפשר לסמן "וי" - על הטיול שלי באי סן-לואי. גם על קניות בסופר...
משפחה : ס' ובעלה היקרים לקחו אותנו לנמל התעופה והעניקו לנו עד הרגע האחרון אווירה משפחתית חמה ואוהבת
.
דברים לא מתוכננים : כל היום לא היה מי יודע מה מתוכנן...
שוטטות: ברובע הלטיני, בסן-ג'רמן דה-פרה, באי סן-לואי.
הנאה: Avec Grand Plaisir
!
שיר לסיכום היום - שיר שגיליתי במקרה באחד הזיפזופים שלי- שיר על לינדברג, הטיס שהיה הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי בטיסה מניו-יורק לפריז ב- 1927.
את השיר שר הזמר הצרפתי רוברט שארלבאווה ומוזכרות בו כמה חברות תעופה (שחלקן כבר לא עמנו...).
תמונה לסיכום היום, ובעצם גם לסיכום הטיול :

סוף-סוף סיימתי לכתוב על הטיול שלנו, אמא ובת, בפריז.
תודה לאמי היקרה שיזמה את קיום הטיול הזה. היה לנו כיף ביחד!! 
מקווה שנהניתם ואולי גם קצת קבלתם נקודות מבט שונות ומידע שחידש לכם.
ולסיום-סיום: תמונת נוסטלגיה של אמא ושלי מפריז, 1972 - על המדרגות למרגלות גשר ביר-חכים .