בסוף מאי יצאתי עם שני ילדיי הבוגרים לטיול בן חמישה ימים בצפון יוון.
הרעיון היה לשלב בין מנוחה לטיולים רגליים קלים בצפון.
טסנו בטיסת ערב לסלוניקי ומשם התחלנו את הטיול. העדפתי לקחת טיסה יום קודם, כך שנוכל להתחיל את הטיול בבוקר המחרת ולהקדיש חמישה ימים תמימים לטיול. בדרך הלוך מצאתי טיסה מאוחר בערב, וכך הצלחנו”לדחוס” חמישה ימים מלאים בנוחות.
לנו במלון Iris Hotel, מרחק חמש דקות במונית משדה התעופה. את הרכב שכרנו בסוכנות שנמצאה ממש ליד המלון, ואותו לקחתי בבוקר,כשהילדים עדיין ישנו.
יום הטיול הראשון:
יצאנו דרומה לכיוון הר אולימפוס, שתמיד חלמתי לכבוש אותו. הפעם ויתרתי על הטיפוס עליו, אבל בכל זאת החלטנו לטייל בסביבתו. כיוון שההר היה מכוסה בעננים, לא הפסדנו הרבה. עדיין ניתן היה לראות את עצמתו של ההר, שלמדנו עליו כל כך הרבה כשהיינו ילדים. הגענו לעיירה LITOCHORO הנמצאת ממזרח להר וממנה יוצאים הטראקים להר. הלכנו בשביל המוביל אל הפסגה, וכעבור שעה חזרנו אל העיירה, שם שתינו שוקו חם, טעים וזול.
לקראת הצהריים יצאנו דרומה לכיוון חצי האי פליון (שאליו לא הגענו) ולנו במלון Bebis Hotel
המלון ממוקם קרוב לחוף ולידו נמצאת טברנה נהדרת בבעלות המשפחה המנהלת את המלון החדש והנקי. אכלנו בטברנה מאכלי ים במחיר מצחיק.
לקראת ערב יצאנו לכיוון דרום ברכב לטייל לאורך החוף, ומשם המשכנו אל ההרים. דובדבנים בשלים נראו על העצים לאורך הדרך, רק לעצור, לקטוף ולאכול.
היום השני:
בבוקר המחרת, אחרי ארוחת בוקר נהדרת במלון, יצאנו לחוף להגשים את משאלת הבת הגדולה - רביצה על החוף. לצערנו היה קריר, כך שלא יכולנו להיכנס למים.
בכל זאת, בילינו על החוף כשעתיים ובצהרי היום יצאנו לכיוון מטאורה.
הגענו לעיירה קסטרקי מעט אחר שתיים בצהריים, ואחרי ארוחת צהריים טעימה בכפר עלינו אל המצוקים ברכב, אף שראינו מטיילים שעולים ברגל. המליצו לנו לבקר לפחות במנזר אחד. בחרנו את המנזר הגדול מכולם, ונפרדנו משלושה יורו כל אחד בתשלום דמי הכניסה. בהחלט שווה, והנוף שנשקף ממנו מרשים.
חזרנו לנוח במלון שלנו Meteora Hotel at Kastraki - מלון נחמד ולא יקר,שמחדריו נשקף נוף נהדר של האתר. הילדים אהבו את המלון בגלל שהוא הזכיר להם מלונות בארץ, עם לובי גדול ובריכה.
לקראת השקיעה יצאנו שוב אל המנזרים, לאחר שיעצו לנו להגיע בשעת דמדומים.
באמת מראה מרשים ומיוחד. יש שהגדילו לעשות וחזרו שוב לקראת הזריחה בבוקר. אנחנו הסתפקנו בצפייה בזריחה ממרפסת המלון.
יום שלישי
אחרי ארוחת הבוקר ביקשו הילדים ללכת לבריכה, וכך עשינו. כעבור כשעתיים יצאנו לכיוון כפרי זגוריה.
בדרך עצרנו בעיירה מצובו METSOVO.
מול העיירה על ההר ממוקם מלון נהדר, שהפעם לא התארחנו בו. למי שעומד לרשותו יום נוסף, מומלץ להתאכסן בו ולטייל במסלולי הטיול שעליהם ממליץ המלון Grand Forest Metsovo.
המשכנו לכיוון כפרי זגוריה אל המלון שלנו בעיירה פפינגו.
הגענו למלון שלנו Archontiko Geki 1876, שנראה כמו חנות של מיכל נגרין. אמנם הילדים התלהבו ממנו פחות, אבל המלון נקי ומסודר ונוח מאוד לזוגות, פחות מתאים לשלישייה.
מיד יצאנו לטייל במסלול הקניון הנמצא בין פפינגו למיקרו פפיגקו.
בתחילה התקשינו למצוא את תחילת המסלול, אך כעבור זמן מה מצאנו את נקודת ההתחלה, שנמצאת ממש בסוף הירידה בכביש היוצא מפפינגו לפני פניה חזקה ימינה,משם הוא עולה אל מיקרו פפיגקו. אפשר לחנות שם, אך ניתן גם ללכת ברגל מהכפר, כעשר דקות הליכה.
המסלול עובר בתוך קניון צר ומלא בברכות מים. בשלב מסוים נדרשנו להיכנס למים ולאחר דיון משפחתי החלטנו לוותר ולחזור. לאמיצים מומלץ להמשיך עד מקרו פפיגקו. לפי הסיפורים על המקום – הוא מקסים.
חזרנו למלון, ומשם יצאנו למסעדת 'אסטרה', הנמצאת ממש ביציאה מפפינגו לכיוון מיקרו פפיגקו.
המסעדה נמצאת צמוד למלון חמוד Astra Inn. האוכל מצוין והשירות אדיב, ואפילו זכינו במנה אחרונה בלי שהזמנו אותה כלל ועליה לא חויבנו.
היום הרביעי:
לאחר ארוחת בוקר נהדרת יצאנו למסלול היומי שלנו בנחל הוויקוס.
המסלול מתחיל ממש בסיום הסרפנטינות בירידה מפפינגו, שם חנינו את הרכב מעט לפני הגשר העתיק והתחלנו את מסלול ההליכה שאורכו כ 3.5 ק”מ.
המסלול מסומן, קל ונוח לטיול. בכל הזדמנות שבה הבחנו ביציאה מהדרך הראשית אל הנחל, ניצלנו את ההזדמנות ובכל פעם הגענו למקומות נהדרים.
המים צלולים אך קרים מאוד.
הגענו לגשר בקצה המסלול .כאן הציעו הילדים שאולי נוותר על החזרה ונתפוס טרמפ לנקודת ההתחלה.
לשמחתנו, צצו שני זוגות ישראלים שמיד הציעו להסיע אותנו לנקודת ההתחלה, וכך אמנם היה.
הילדים המתינו ליד הגשר, ואני חזרתי לאסוף אותם כעבור כשעה. הדרך לא ארוכה, אך הכבישים צרים מאוד והנסיעה אטית. כשהגעתי זכיתי בנזיפה מהצעירים על הנהיגה הצבית שלי.
עצרנו בטברנה שבמרכז העיירה ARISTI, ובתום ארוחת הצהריים המשכנו לכפר ויקוס, כעשר דקות נסיעה מאריסטי, למסלול מעיינות הוויקוס.
לפני הירידה למעיינות חנינו במרכז הכפר ופנינו לתצפית הנמצאת ממש על גדת המצוק. שווה בהחלט.
חזרנו לכניסה לכפר, שם אפשר לחנות, וירדנו אל המעיינות. המסלול תלול למדי, ולאחר כשלושים דקות הגענו לשני שלטים - אחד מורה על שלושים דקות לתחילת המסלול, והשני על שלוש וחצי שעות להמשך הנחל. בנקודה הזאת יש לפנות שמאלה למסלול צר המוביל למעיינות. דווקא בנקודה הזאת אין שלט המורה אל המעיינות ולא מעט מטיילים מתבלבלים וממשיכים הלאה. ראו הוזהרתם.
המעיינות נהדרים. המים קפואים אך ביום חם ההתרעננות הזאת שווה זהב..
אחרי שהבן הצעיר האמיץ שלנו נכנס למים חזרנו לחניה. ארבעים וחמש דקות לקח לנו לעלות את המתלול – פחות נורא משצפינו.
חזרנו למלון ושוב יצאנו למסעדת 'אסטרה', אלא שהפעם גיוונו במנות. גם הפעם לא התאכזבנו.
היום החמישי:
בבוקר יצאנו לכיוון סלוניקי, והפעם המשימה שעמדה לנגד עינינו היתה למצוא קניון מסוג אחר.
אנחנו הבנים הקרבנו את היום לטובת חובבת הקניות שלנו ועצרנו באאוטלט הנמצא ממש במרכז העיר; לא מומלץ וחבל על הזמן שהתבזבז שם...
המשכנו לאורך החוף, חלפנו על פני הנמל של העיר סלוניקי אל הקניון הגדול הנמצא ממש ליד שדה התעופה.Mediterranean Cosmos. התברר לנו ששם אפשר לקנות הכול וגם המחירים טובים, כך מפי מומחית הקניות שלנו.
כעבור עשר דקות נסיעה הגענו לסוכנות הרכב, ומשם שמנו פעמינו חזרה לארץ.
