רובע המארה מחולק באמצעות רחוב סן אנטואן (Saint Antoine) בין המארה הצפוני, אשר מכיל את רוב שכיות החמדה המוכרת של המארה (כיכר ווז', מוזיאון הקרנבלה וכו') לבין המארה הדרומי המוכר פחות אך המקסים לא פחות. מטרת המסלול היא לתת לכם לטעום משני חלקי המארה במהלך יום אחד אך הוא בשום פנים ואופן אינו יכול למצות את כל מה שהרובע המקסים הזה מכיל ולכן בהחלט מומלץ לחזור ולו עוד פעם אחת ל"סיבוב השלמות וקניות". מניסיון שלי מדובר במסלול יחסית אינטנסיבי שיכול לקחת לכם יום שלם ומומלץ מאוד לבוא עם נעלי ספורט נוחות ולשלב בו מספר עצירות על מנת לא לסיים את הטיול מותשים.
- נתחיל בכיכר הבסטיליה ונלך ברחוב סן אנטואן עד שנגיע לפסלו של בומרשה. מאחורי הפסל נמצאת הפטיסרי היקרה Le Notre, אשר כל חובבי המתוקים ישמחו להציץ בה. אם תסתכלו מעבר לכביש תראו כנסייה בארוקית יפה המשמשת היום את הקהילה הפרוטסנטית של המארה וככזו היא פתוחה אך ורק בשעות התפילה.
- המשיכו הלאה ברחוב סן אנטואן והסתכלו לעבר הבנין המקסים שעומד במספר 21. שמו של הבניין הוא Hotel de Mayenne, הוא נבנה ברובו בראשית המאה ה-17 וניתן לדעת זאת בזכות הלבנים האדומות המעטרות אותו. לבניין הזה ישנה היסטוריה עכובה מדם ובין השאר גסס בו מפצעיו אחד מחבריו של המלך הנרי ה-3 לאחר שנפצע בדו קרב סמוך למקום (המלך ציווה לרפד את הרחוב בקש על מנת שרעש תנועת העגלות לא יפריע לו).
- המשיכו הלאה ברחוב סן אנטואן לכיוון מערב עד שתגיעו ל Impasse Guemene. ויקטור הוגו, גדול הסופרים הצרפתים של המאה ה-19, אשר התגורר בכיכר ווז' נהג להשתמש בסמטה הזאת על על מנת להתחמק מביתו, מבלי שישימו אליו לב, ולרוץ לבקר את אהובתו ברחוק Petit Musc שנמצא מעבר לרחוב סן אנטואן.
- המשיכו הלאה באותו כיוון ותראו מימינכם את הכניסה הראשית לכיכר ווז' דרכה נכנסו שגרירים ותהלוכות מלכותיות, אשר עצרו בכיכר בדרך ללובר. אולם, אני ממליץ לכם להמשיך הלאה ולהכנס קודם כל אל אוטל דה סולי (Hotel de Sully), אשר נמצא ברחוב סן אנטואן 62. לאחר שנכנסתם לחצר המקסימה ולחנות המזכרות בעלת תקרה מימי לואי ה-13, אתם מוזמנים לקרוא את סיפורו של המקום כאן.
- מהחצר של אוטל דה סולי צאו לעבר כיכר ווז' והתרשמו מיופי בינייניה, אשר נבנו בראשית המאה ה-17. מדובר בכיכר עם היסטוריה עשירה עליה אכתוב פוסט שלם בעתיד. בינתיים טיילו הקיפו את הכיכר והתרשמו מהבוטיקים, הגלריות ובתי הקפה הנמצאים בה. שימו לבן במיוחד למספר 6 בו תמצאו את ביתו של וויקטור הוגו המכיל מוזיאון חינמי על חייו ולמספר 9 בה נמצאת מסעדת הגורמה המפורסמת l'Ambroisie. אם התמזל מזלכם וזכיתם במזג אוויר טוב שבו מעט בגן המקסים עליו צופה פיסלו של לואי ה-13.
- לאחר שסיימתם להתרשם מכיכר ווז' צאו מהכיכר דרך רחוב Francs Bourgeois ופנו מיד שמאלה ברחוב Turenne. במספר 14 של הרחוב, מאחורי הסורגים, תוכלו לראות כיצד נראות החצרות הפנימיות של בתי כיכר ווז', אשר רובם הגדול פרטי ולכן איננו זמין לציבור הרחב. המשיכו הלאה ופנו ברחוב Jarente. שם תוכלו להתרשם מהמזרקה המקסימה, אשר נמצאת ב"סימטת הדגים" (זכר לשוק הקטן שהיה כאן). ואפרופו שוק, פנו שמאלה ברחוב Jarente והכנסו לכיכר הקטנה והמקסימה Place Marche Sainte Catherine, תהנו מהשקט ואולי תשתו כוס קפה (הכיכר מקסימה במיוחד בלילה).
- לאחר שביקרתם בכיכר צאו חזרה לרחוב Jarente המשיכו הלאה, פנו ימינה ברחוב de Sevigne והמשיכו עד שתגיעו למוזיאון הקרנבלה. אני ממליץ בחום להכנס למוזיאון החינמי ולהכיר דרכו את ההיסטוריה המרתקת של פריז (משך הביקור כשעה עד שעה וחצי, לא כולל תארוכות מתחלפות).
- לאחר שסיימתם לבקר במוזיאון הקרנבלה המשיכו מערבה ברחוב Francs Bourgeois, הרחוב הראשי של המארה, והתרשמו הן מהבוטיקים הפזורים בו והן מהארמונות, אשר אל חלקם תוכלו להציץ (לדוגמא Hotel Lamoignon, אשר הכיל בעבר את הסיפרייה הראשית של פריז). כמו כן במהלך הליכתכם ברחוב ישנם מספר מקומות מעניינים, אשר בשבילם שווה לסטות מהציר הראשי ואח"כ לחזור אליו. מבחינה קולינארית הייתי ממליץ לבקר ב L'lair de Gie, אשר נמצא ברחוב Pavee 14 ומוכר אקלרים נהדרים. לחובבי האומנות הייתי ממליץ לבקר במוזיאון Cognac Jay, אשר נמצא ברחוב Elzevier 8 ומכיל אוסף נהדר של אומנות מהמאות ה-17 וה-18. כמו כן הייתי ממליץ לכם להציץ בסמטרה קטנה, אשר נקראת Impasse des Arbalriers (סמטת נושאי רובעי הקשת),אשר בה, ככל הנראה, נרצח לואי מאורליאן.
- אני משער שאם התחלתם את הטיול בבוקר, אתם כבר תהיו רעבים ותרצו לאכול צהריים באחת מהמסעדות הרבות באיזור. ההצעה שלי היא לוותר על הקינוח ולאחר שסיימתם ללכת אל Pain de Sucre, אשר נמצאת ברחוב Rambuteau 14. מדובר בפטיסרי נהדרת שעושה עוגות נפלאות. לאחר שהצלחתם לבחור איזו עוגה אתם רוצים (וזה לא פשוט), אני ממליץ לחזור על עקבותכם מעט לרחוב Francs Bourgeois פינת רחוב des Archives ולאכול את העוגות בגני הארמון רואהן-סוביז, אשר נפתחו לאחרונה לציבור הרחב.
- אחרי שסיימתם לנוח ולהתפעל מהגנים שמאחורי ארמון רואהן סוביז, הגיע הזמן לחצי השני של הטיול, המארה הדרומי. קחו את רחוב des Archives ורדו דרומה עד לעירייה. אתם מוזמנים להתפעל מארמון העירייה, אשר נבנה מחדש אחרי שנשרף בשנת 1871 ולאחר שסיימתם ללכת אל Place St. Gervais, אשר נמצאת מזרחית לעירייה ולהיכנס לכנסיית St. Gervais St. Protais. מדובר בכנסייה מקסימה, אשר החלה להבנות בשלהי המאה ה-15. מדובר בכנסייה פחות מוכרת מנוטרה דאם וסן אוסטאש, אולם מעבר ליופי שלה יש לה חשיבות מוזיקלית רבה מכיוון שכאן עבדו במשך כ-200 שנה בני שושלת קופרן (Couperin), אשר התפרסמו בזכות היצירות הדתיות שכתבו (הקשיבו ליצירה הזאת או ליצירה הזאת על מנת לקבל מעט מושג לגבי איזו מוזיקה שמימית נוגנה שם).
- לאחר שסיימתם להתפעל מהכנסייה (ואם יהיה לכם מזל גם להקשיב לנגינת העוגב בן המאה ה-17 במקום) צאו מהיציאה האחורית של הכנסייה לעבר רחוב des Barres. כאן תוכלו לצלם להנאתכם את החלקים הגותיים של הכנסייה ואף לשתות קפה בכיכר המקסימה והעתיקה הנמצאת שם.
- מרחוב des Barres הצפינו לעבר רחוב פרנסואה מירון ופנו מזרחה. ברחוב זה תוכלו למצוא כמה מהבתים העתיקים בפריז ובן השאר את אוטל דה בובה (de Beauvais), אשר היה שייך לאישה, אשר נטלה את בתוליו של לואי ה-14 ועליו כתבתי בעבר.
- מאוטל דה בובה פנו דרומה ועברו ליד אוטל ד'אומון (Hotel d'Aumont), יצירת ארכיטקטונית מקסימה מהתקופה הבארוקית, אשר נמצאת ברחוב Jouy 7. האוטל נבנה על ידי שניים מהארכיטקטים המפורסמים ביותר של המאה ה-17 לה וו (le Vau) ומאנסר (Mansart) ומכיוון שהיום שוכן בו בית משפט לא פשוט להכנס אליו. למרות זאת יופיו החיצוני מחפה על כך ויספק לאצבעות המפעילות את המצלמות תעסוקה רבה.
- לאחר שסיימתם לצלם המשיכו דרומה ועברו לרחוב Nonnains d'Hyeres, על מנת שתוכלו להתרשם מהגן המקסים של אוטל דה סנס (Sens). משם הקיפו את הגן ועברו לרחוב Figuiers 2 על מנת שתוכלו להתרשם מהחזית בת המאה ה-15 של הארמון ההיסטורי, אחד מהעתיקים ביותר בפריז. בארמון זה התרחשה פרשה רומנטית טרגית בה היום מעורבים המלכה מרגו ושני מאהבים ועליה כתבתי בעבר.
- מאוטל דה סנס המשיכו ברחובות אווה מריה (Ave Maria) וסן פול והגיעו ל Village st. Paul. כאן עמד בעבר ארמון אליו עבר להתגורר המלך שארל ה-5 במהלך המאה ה-14 וכיום ישנן כאן חצרות מקסימות המכילות בוטיקים ובתי קפה.
- אם רגליכם עוד נושאות אותכם אתם מוזמנים להמשיך מכאן ולהגיע לרחוב Charles V מספר 12. מאחורי השער, אשר לרוב נעול, נמצא ביתה של המרקיזה דה ברינווילייה, המרעילה הגדולה של המאה ה-17.
- מרחוב Charles V, פנו לרחוב Petit Musc, אשר שמו מהווה שיבוש לאימרה Putes y Muse (בתרגום חופשי: "כאן מסתובבות הזונות", אשר מרמז על מה שהתרחש ברחוב בעבר). במספר 26 תוכלו למצוא את המאפייה של פרדריק פולט, אשר קיימת כאן משנת 1844 ובה עבדה המאהבת של וויקטור הוגו. כאן הטיול מסתיים. קנו לכם קרואסון, הרווחתם אותו ביושר.
