מחוז אפירוס
הכתבה שלפניכם, שוברת לי כמה הבטחות,שהיו לי בתחילת הטיול. התוכנית המקורית שלי הייתה לבלות קצת זמן בצפון וקצת קצת באיים, אך בעיקר עקב חסר תכנון וזמן שאוזל בין האצבעות, ככל שמתקרבים לסוף הטיול, החלומות נגוזים...עד כאן ההתנצלות, שמולידה הבטחה חדשה - אני חוזרת ליוון. לצפון. מסלוניקי צפונה, לכיוון מזרח אירופה. בקיץ הבא. אם הזמן, הכיס והחשק יאפשרו..צפון יוון. היוונים מגדירים את הצפון כמה שנראה על המפה כמרכז. אנחנו טיילנו במחוז שנקרא אפירוס Epirus במשך 5 ימים בערך, ולו היה עוד קצת זמן, וצחי ( האוטו שלנו) לא היה היונדאי אתוס אלא איסוזו טרופר, היינו יכולות לחגוג כאן גם עוד שבועיים לפחות.
הכי כיף במחוז הזה, שהוא הכי יפה בכל היבשת (ובמקום השני, מחוז ארכדיה שבפלופונז) זה שהכל קרוב, מה שמאפשר להירגע מהמרוץ והנסיעות המייגעות ולעצור הרבה, לצלם, לחוש מקומות ואווירה.המסלול שלנו התחיל ממטסובו Metsovo (ראה כתבה קודמת), המשיך לאיונינה Ioannina , ומשם ל-3 ימים מופלאים ב מחוז זאגוריה Zagoria , עם סיום בעיר הנמל איגומניטסה Igummenista . את הכתבה הזו אני כותבת מהאי קורפו, שזכאי לכתבה משל עצמו.
ומכאן, לסיפור הדרך....לאחר שצחי (האוטו), ליאתי וענבל קפאו להם במטסובו, השמש יצאה מבין העננים וגילגלנו עצמנו בהנאה מרובה (איך אפשר שלא, עם נוף מהמם של הרים ירוקים וענקיים) לעיר של האגם (או האגם של העיר) איונינה. במבט ראשון ובחיפושים אחרי מקום לישון בו, קיבלנו אלרגיה לעיר. גדולה, לא מרשימה, לא ציורית והמקום היחיד שמצאנו ללון בו במחיר סביר, `סיפק` נוף מרשים של פחי זבל ותחנת מוניות. אבל זה היה רק רושם ראשוני. (ווידוי קטן -; בדרך כלל אני טועה מאוד ברושם ראשוני, על בני אדם ועל מקומות כאחד. גם הפעם טעיתי).
איונינה לא נחשפה בפנינו כעיר יפהפיה, אבל זו בהחלט עיר חיה, שיש מה לעשות בה יום ויותר. יש איפה לבלות, יש הרבה אוכלוסיה צעירה מקומית ותוססת. היה נעים מאוד להגיע למקום שלא שואב את כל הלגיטימציה לקיומו מתיירים, מקום שלא כל התושבים בו מוכרים גלויות, כדים מכוערים, סנדלי עור ופסלים של אלים יוונים. רק חלק. חלק קטן. כדי להימנע מלהישמע לחלוטין כמו ספר טיולים, נחסוך את כל ה`איפה היינו ומה עשינו` כיוון שכל הפרטים על האתרים באיונינה ניתן למצוא בכל מדריך טיולים.
מה שכן -; יום ראשון בבוקר בעיר העתיקה של איונינה (שכולה כמה עשרות מטרים..) היה נעים במיוחד. כולם מסתובבים ברחובות, לבושים יפה ונקיים. אווירת חג באוויר. אנחנו תרמנו לאווירה שבכך שחרגנו ממנהגנו של ארוחת-בוקר -;סופרמרקט, וישבנו בבית קפה קטן ואינטימי, אוכלות ארוחת מלכים (2000 דרכמות לראש) בכלי כסף קטנים ויפים. הרגשנו חלק מציור.
אחרי סיבוב אתרים בעיר, נסענו למערת הנטיפים שבעיירה Perma. מערה זו היא השניה בגודלה ביוון. תמורת 700 דרכמות (מחיר סטודנט, מחיר מלא 1000 דרכמות-; זול יחסית), זכינו לסיור מייגע ומודרך, בשפה היוונית.מערה עצמה מרשימה, מיוחדת וגדולה, אבל, השעמום מההסברים הארוכים ביוונית על כל נטיף וזקיף גבר על ההנאה מהסיור, במיוחד שבסוף ציפה לנו טרק עליה במדרגות.
ורק עוד שני דברים על איונינה לפני שנעבור לחלק המעניין באמת.קודם כל, זו עיר במנצי`יז. עיר עם צורך עז לדברים מתוקים, ולכן כל חנות שניה מוכרת מאפים ושוקולדים משובחים. כחובבת מתוקים מושבעת, הייתי מאוד מרוצה מהסידור הזה.ושנית, באיונינה, כהרגלי, נכנסתי לאינטרנט -; הקשר עם העולם. זו עיר עם הרבה אינטרנט קפה מאוד זולים (כ-800 דרכמות לשעה, במקומות אחרים ביוון עלה יותר מכפול). השירות היה נחמד ויעיל (ובאנגלית, ועם מוזיקה טובה ברקע) במיוחד באינטרנט-קפה שממערב לחומות העיר העתיקה, בקצה של הרחוב הראשי ליד האגם. המקום נקרא Hackers .
לתחילת הכתבה
מחוז זאגוריה
60 ק"מ בלבד מפרידים בין איונינה לעיר המרכזית במחוז זאגוריה. אזור מיוחד בארכיטקטורה ובטבע שמסביבו. רבים היו כאן לפנינו, ויהיו כאן אחרינו, אך התחושה היא שהצביון הכפרי והייחודי של זאגוריה נשמר, ויש עוד הרבה הרבה פינות קסומות לגלות.
כל כביש לווה בנוף מדהים (עם תוספת של גווני שלכת סתוויים), כל כפר היה מיוחד, וכל נקודה זכתה להיכנס לאלבום התמונות. במקרה הזה, מלים באמת לא יספקו את הנדרש, במיוחד לא כאשר הכתבה נכתבת בלילה, ואוצר המילים שלי מצטמצם ככל שהעיניים קטנות ורומזות שהן רוצות לנוח כבר.
טיפ קטן לפני התיאורים -; לכל מי שמתכנן לבלות בזאגוריה יותר מיום אחד, מומלץ לקנות מפה מפורטת של האזור. אנחנו קנינו מפה 1:250,000 של מחוז אפירוס, אבל רצוי משהו בקנ"מ יותר גדול, כך שיהיו לכם סימוני מסלולי הליכה, מסלולים לרכב-שטח וכדומה.
הימים בזאגוריה היו הרפתקניים במיוחד לצחי, שעשה הסבה מקצועית מאוטו קטן שנסע על כבישים ראשיים, לרכב אמיץ שנוסע בשטח ועושה אבק שלא יבייש ג`יפ סופה. החלטנו שאם יש כבישים קטנים, שמסומנים בירוק במפה (כלומר, נחשבים לכבישים נופיים) אין שום סיבה לא לבדוק אותם.
כך עשינו נסיעה מקסימה עם הרבה עצירות ביניים (קפה, סיגריה, פיפי, טיול קצר) שמקיפה את מחוז זאגוריה ואת הNational Parkמצפון לדרום, דרך הצלע המזרחי שלו.
נסיעה של כ-100 ק"מ, שלוקחת לפחות 3 שעות, כי הכבישים קשים ומתפתלים.
הטיול שלנו התחיל בלילה בקוניטסה Konista . ישנו במקום מקסים, ק"מ אחד מהעיר עצמה. המלון נקרא Hotel Panorama , ובעבור מחיר לא יקר (800 דרכמות לזוג) זכינו לבית מפואר ונקי, עם מיטות נוחות ומגבות ריחניות. שינוי מרענן אחרי תחנת המוניות באיונינה. ארוחת ערב היתה במלון הכתום , בעיר, שהוא מעוז התיירים של קונטיסה. הארוחה היתה משובחת. איזה הבדל יש בין הצפון לדרום -; הדגים הופכים לבשר, הצ`יפס -; לתפוחי אדמה ברוטב, היין משנה צבע מלבן לאדום, והכל מדושן ומשמין ונותן תחושת חורף. ככה זה כשגרים גבוה.
בסמוך לקוניטסה יש אתר ציורי ויפה -; הגשר הישן(צריך לנסוע בתוך העיר לפי השלטים שמובילים ל Historical Site of Konista ) -; הגשר ממוקם על נהר הAoos, וממנו רואים את ההרים הענקיים שבשמורת הטבע, שנמצאת דרומית מזרחית לעיר, מפל גדול, עיזים ורועי עיזים.
מהגשר אפשר לטפס (כשעתיים) בדרך סלולה (להולכי רגל) למנזר שמשקיף על העיר והנוף. המסלול מהמם.מקוניטסה טיפסנו מעלה מעלה אל ההרים, ונסענו לנו בדרכים ובשבילים, עצרנו מתי שהתחשק, ותמיד זכינו לכפרים מיוחדים במינם .הבתים והגגות עשויים אבן ייחודית לאזור, הבניה אחידה בגווני אפור, בין הבתים המון נקודות צבעוניות -; חלונות ירוקים ואדומים והמון עציצים צבעוניים. הכל מרוצף אבן. אפשר להנות מהמקומות הללו באמת, רק אם עוצרים את הרכב, מסתובבים בלי מטרה בין הבתים, שותים איזה קפה קטן של צהרים. מטיילים ברגל, לוקחים אוויר, מקנאים בשלווה הזאת, שכל כך חסרה בארץ שלנו.
לתחילת הכתבה
הקניון העמוק בעולם
אנחנו עצרנו בכפרים טספלובו Tspelovo וויטסה Vista וישנו במונודנרי Monodendri. המטרה בלינה דווקא שם הייתה לקום למחרת בבוקר ולעשות את הטרק המפורסם בVikos Gorge. זהו הקניון (לא קניון של חנויות...) השני בכמות המבקרים ביוון (אחרי סמריה בכרתים).כמו שניתן להבין בין השורות, זה לא בדיוק קרה. אנחנו עשינו קצת טעויות בדרך, הודות לשילוט גרוע וסיור בלי מפה מפורטת,ויצרנו מסלול חדש... במקום להגיע בסוף הדרך לכפר פפינגו Papingo הגענו לכפר קיפי Kippi (לא, לא זה מרחוב סומסום, הוא עבר דירה..) ולכן כינינו את המסלול שלנו Kippi Gorge .
ההתחלה היתה דווקא מבטיחה -; קמנו בבוקר מוקדם (יחסית), אכלנו, העמסנו תיקים ב-5 ליטר מים כל אחת, כובע מימיה, ו...להתחיל לצעוד. בירידה ממונודנדרי לקניון לא היו בכלל בעיות. השילוט היה ברור ומרשים (הירידה לא קלה ולוקחת כ-45 דקות), אך כנראה כבר בהתחלה צעדנו לכיוון ההפןך בתוך אפיק נחל יבש (כנראה מסיבות עונתיות), כשרוב הדרך מלווה אותנו סימון דהוי של חצים אדומים המורים לכיוון ההפוך. אנחנו חשבנו שזה בגלל שהמסלול מתויר בדר"כ בכיוון ההפוך.
בדרך, עברנו כמה גשרי אבן עתיקים ויפים, בצידי הנחל היתה הרבה צמחיה בעשרות גוונים של סתיו, והקניון, המרשים מאוד בגודלו (זכה בספר השיאים של גינס לתואר - הקניון העמוק בעולם, 1100 מ` , לפחות לטענת היוונים..)מתרחק מאתנו לאט לאט...אחרי שלוש שעות הליכה מעקמת קרסוליים (בגלל הליכה מתישה על חלוקי נחל ענקיים שלא מפסיקים להחליק מהם), ראינו יישוב. לפי המפה הלא מפורטת שבידנו, לא היה אמור להיות יישוב. החלטנו לטפס ולצאת מהנחל, לראות איזה יישוב צמח בתוך המסלול, וכך הגענו -; משתוממות ומשועשעות לקיפי. עוד כפר זאגוריאני וציורי, שממש לא היה בתכנית, וממוקם בדיוק הפוך לכיוון המסלול המקורי... ואנחנו חשבנו שכמה ניווטים טובים בצבא יובילו אותנו ליעדינו...
שמחות ומבולבלות מהטרק הלא צפוי, התחלנו עכשיו את הטרק האמיתי -; להגיע מקיפי חזרה למונודנדרי, איפה שהשארנו את צחי האוטו, 15 ק"מ לפחות. שעתיים הליכה משולבת בטרמפים קצרים, על דרך אספלט (פחות שובר רגליים מהנחל, אבל בעלייה קשה) הביאה אותנו בסופו של דבר ליעדינו.על הויקוס גורג` החלטנו לא לוותר, אבל הפעם באופן ממונע. מסתבר שבאזור יש לא מעט כבישים חדשים, חלקם סלולים וחלקם ממש לא, וכולם נוסעים בנוף מדהים, בשבילים מתפתלים עולים ויורדים, מלאים בסיבובי-הפתעה- בלי- התראה- מראש. בסופו של דבר הגענו לכפר ויקוס Vikos . הדרך ליישוב הכי מפורסם בזאגוריה Papingo נראתה מרשימה (וכמובן, מתפתלת), אך -; יום קודם עלה במוחנו רעיון מבריק .
לסיים את המסע ביוון באי קורפו, ולכן מיהרנו להמשיך לאיגומניטסה Igumenista , עיר הנמל הכי מערבית ביוון, כדי לתפוס מעבורת עוד באותו לילה לקורפו.אם רק ידענו שהחילזון מן השפן, והדרך (היפה, באופן יחסי) לאיגומניסטסה (שהיא עיר ידידותית ונעימה לתייר, ביחס לפטרה ולפיראוס, ערי הנמל האפורות והמסריחות מעשן) תוביל ללילה קפוא בקמפינג נטוש ומלוכלך...
לתחילת הכתבה
