טיפוס בשמורת הטבע
שמורת הטבע הר אולימפוס המוכרזת משתרעת על שטח של כ-300 קמ"ר ובתוכה מצויים מספר כפרים. חלקו התחתון של הר אולימפוס טובל בצמחיה ים תיכונית: אלונים, אלות, דולבים ועוד. ככול שמטפסים משתנים העצים בהתאם לחיגור הקשור לגובה הטופוגרפי ולטמפרטורה: עצי אורן, אשוחים וערערים. מגובה 2300 מטרים נעלמים העצים (מלבד הערערים), היות ומחודש דצמבר ועד מאי האזור מכוסה ברובו שלג.
רוב העליות לרכס האולימפוס מתחילות בכפר ליתוחורו Lithochoron הנמצא כ-20 ק"מ דרומית לעיר קטריני (Katerine). השמורה איננה מגודרת, אך בכל הכניסות יש שילוט ברור עם עשרת הדיברות להתנהגות בפארק- אין להדליק אש, אין לצוד בעלי חיים וכדומה. הכפר ממוקם למרגלות ההר, בגבול שבין מישור החוף והרכס. יש מרכז מידע למטפסים , וניתן להשיג חומר קריאה ומפות רלוונטיות. בליתוחורו יש מספר מצומצם של בתי מלון, וגם היצע המזון לא גדול. אלה שרוצים לקנות מזון לשהייה של יומיים על ההר ולא להזדקק לשירותי מחנה A (פרטים בהמשך) יכולים להצטייד בכפר.
הכביש העולה להר מתפתל על השלוחה הצפון מזרחית של רכס האולימפוס. בדרך עוברים מחסום ביקורת של פקחי השמורה , אשר לא תמיד מאויש, ובהמשך ממוקמת מסעדה הצופה למישור החוף של הים האגאי הצפוני. הכביש מסתיים אחרי קילומטרים אחדים וממשיך כדרך עפר כבושה היטב המתאימה לכל כלי הרכב. לאחר כ- 18 ק"מ מליתוחורו מגיעים לחניון הרכב פריניה Prinia השוכן בגובה 1108 מטרים מעל פני הים. כאן מתארגים לקראת העלייה להר: ממלאים מים קרים מהמעיינות היישר אל המימיות ומחלקים את המזון בתרמילים. ליד החניון יש שירותים וצריף מזנון שנועד אמנם לפקחי השמורה אך יכול לספק גם למטיילים מצרכים הכרחיים.זוהי גם נקודת העמסת הפרדות, המביאות יום יום מזון וציוד למחנה המטיילים Refuge A המצוי בגובה 2100 מטרים.
קודם לכן, באמצע דרך העפר, ניתן לרדת שמאלה לוואדי ולאחר הליכה של קילומטרים ספורים מגיעים לשרידי מנזר וכנסיה על שם הנזיר דיוניסוס. המנזר והכנסייה נהרסו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה מחשש שפרטיזנים יוונים יסתתרו בתוכה, ורק לפני 20 שנה התחילו לשקם את המקום.
לתחילת הכתבה
עלייה רגלית אל הפסגות
משך ההליכה במסלול הרגלי ל-Refuge A הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי, תלוי בכושר הגופני ובגודל הקבוצה. חשוב לדעת שבמחנה יש כ-40 מיטות בלבד ולכן כשמגיעים ליוון מומלץ לטלפן ולהזמין מקום, טל` 035281800 (מריה). בקיץ כדאי להתקשר מהארץ אפילו חודשיים מראש. אין במחנה מים חמים, ואסור להרעיש בו או להדליק מדורות. אפשרות נוספת היא לישון בחוץ באוהלים ובשקי שינה תמורת תשלום סמלי. המחנה עצמו די נוח ללינה, למרות שבחדר גדול אחד ישנים כ- 20 בני אדם. חדר האוכל נפרד, וניתן לקבל בו ארוחה חמה בערב וארוחה קלה בבוקר. כיבוי האורות במחנה הוא בשעה 22:00 בדיוק, ולכן חשוב להביא פנסים. פיסת השמיים מעל ההר, לעומת זאת, זרועה במיליארדי כוכבים, ולהם אין תחליף.
אם מתחילים לטפס בבוקר ניתן להגיע עד לפסגת סקאלה Skala, השוכנת בגובה 2866 מטר ולחזור למחנה עד החשיכה. אם רוצים להמשיך ולטפס גבוה יותר, לפסגת מיטיקאס Mytikas שהיא פסגת האולימפוס הגבוהה ביותר, השוכנת בגובה 2917 מטרים, כדאי להשכים קום ולצאת עם אור ראשון, ואז אפשר להספיק אפילו לרדת באותו יום חזרה לחניון הרכב בפריניה. לאלפיניסטים שבינינו קיימת אפשרות נוספת, והיא להמשיך לכיוון הפסגות הבאות לישון במחנה Refuge Seo, ולמחרת לגלוש צפונה לכיוון הכפר פטרה Petra.
בכל אופן, כדאי להצטייד בלבוש חם, כולל מעילי רוח וגשם, כיוון שאחר הצהרים בדרך כלל מנשבות על ההר רוחות קרות ועזות מהצפון, ולעתים רובץ ענן על הפסגה ומגביל את הראות. מסלולי ההליכה כוללים את שולי הרכס ולא רק את אזור הפסגות, ולצפרים שבינינו מומלץ להביא משקפת. מגדיר ציפורים ניתן למצוא ב-Refuge A . בשמורה חיים גם זאבים, שועלים וכבשי בר, את האחרונים ניתן לראות בסביבת המחנה.
את הטיפוס לשמורת האולימפוס אפשר לשלב עם טיול במרכז ובצפון יוון, ומומלץ להקדיש לאזור לפחות יומיים כדי ליהנות מכל האטרקציות שישי למקום להציע.
כתבה זו לקוחה ממגזין טבע הדברים, גיליון יבשות מספר 5.
לתחילת הכתבה