בנובמבר סביב חג ההודיה האמריקאי יש לבעלי מספר ימי חופשה, ולא אחת בחרנו לנצל את הימים האלו לחופשה קצרה בחו"ל.
הפעם בחרנו לטוס למספר ימים לנאפולי ולדרך האמלפי בחבל קמפניה שבדרום איטליה.
חודש נובמבר ובעיקר השבוע האחרון שלו אינו החודש האידאלי לטיול באיזור. הוא כבר מחוץ לעונת התיירות חלק מהעיירות לאורך האמלפי ריקות האיזור פחות עמוס בלשון המעטה וכמובן יתכנו ימי גשם, שאכן פגשנו.
טסנו בין ה- 22-26.11.22 ימים שלישי עד שבת, כך שהיו לנו שלושה ימי טיול.
היה ברור לנו שיום אחד יוקדש לנאפולי, יום אחד לדרך האמלפי ולגבי היום השלישי התלבטנו בין שייט לאי קאפרי לסיור בפומפי. בסופו של דבר החלטנו על פומפיי.
טסנו עם ריינאייר, חברת תעופה איתה טסנו לאחרונה לא אחת. הטיסות הוזמנו מספר חודשים מראש, כאשר רכשנו טרולי לכל אחד מאיתנו.
הטיסה הלוך היתה אמורה לצאת בסביבות 11:00 בבוקר. מספר שבועות לפני הטיסה קיבלנו הודעה על דחייה של כשעתיים עם אפשרות לשנות את הטיסה. התלבטתי האם להקדים את הטיסה ביום. בסופו של דבר לא עשינו זאת ונשארנו עם הטיסה המקורית.
הזמנו מלון בסמיכות ל- VIA TOLEDO, במיקום מרכזי.
המלון IL CONVENTO הינו מלון שלושה כוכבים בבניין ישן. החדר היה מרווח ונוח, עם מרפסת קטנטנה לרחוב. ארוחת בוקר בסיסית למדי, אבל מכונת קפה, עוגיות וופרות שהיו זמינים כל הזמן ובינהן ספוליאטלה טעימה, וצוות קבלה נעים שסייע לנו בכל שאלה. המלון בהחלט מומלץ.
יום שלישי ה- 22.11.22
טיסות ריינאייר יוצאות מטרמינל 1. הבן האמצעי הסיע אותנו לשדה, והבידוק עבר במהירות. כל מראות הקיץ עם העומס הרב שפגשנו ביוני בטרמינל 1 ובאוגוסט בטרמינל 3 לא פגשו אותנו.
הסתובבנו קצת בדיוטי פרי, וקנינו כריכים בארומה.
הטיסה יצאה באיחור קל, כאשר נחתנו בשדה התעופה של נאפולי בסביבות 16:00.
ביקורת הדרכונים עברה במהירות ומצאנו את עצמנו לאחר זמן קצר מחוץ לשדה.
עם יציאתנו התחיל טפטוף קל, ובחרנו לנסוע לעיר במונית. מצאנו בקלות את איזור המוניות, כאשר נהג המונית ביקש מאיתנו 35 יורו. קראתי שעלות מונית אמורה להיות 25 יורו. התווכחנו קצת עם הנהג ובסופו של דבר סיכמנו על 30 יורו.
הגשם הלך והחזק והנהג נסע לכיוון העיר. הנהג הוריד אותנו ברחוב ויה טולדו ולא נכנס לרחובות הרובע הספרדי מיקומו של המלון. בשלב זה חשבנו שאסור לו להיכנס לרחובות אלו, מה שבדיעבד הבנו כי אינו נכון וכי הוא פשוט בחר שלא להתאמץ.
הלכנו מעט ואיתרנו את המלון.
ניצלנו את הקפה והעוגיות החינמיות, התארגנו בחדר ולקראת ערב יצאנו לעיר.
הסתובבנו מעט בויה טולדו, נכנסנו ל- GALLERIA UMBERTO וראינו את תיאטרון סן קרלו.
הגשם התחזק ולכן התיישבנו באחת המסעדות. כמו פעמים רבות בארוחה ראשונה בחו"ל הגזמנו בכמויות, סלט לחם, פיצה ועוד. העלות היתה כ- 40 יורו. הטעם סביר.
האמת שלאורך כל הטיול לא התלהבנו מהאוכל. אולי בשל הציפיות הגבוהות.
הגשם לא פסק ולכן חזרנו למלון.
הימים היו ימי המונדיאל כך שבעלי צפה באחד ממשחקי הכדורגל.
יום רביעי ה- 23.11.22
היום יום סיור בנאפולי.
מזג האוויר בהיר ונעים ואין זכר לגשם שפגשנו אתמול.
הזמנתי מבעוד מועד סיור חינמי בעיר. הרעיון, המקובל בערים רבות בעולם, הינו סיור, אשר התשלום עליו מבוסס על טיפים בהתאם לשביעות רצון מהמדריך.
התחלנו בארוחת הבוקר במלון, ופגשנו זוג ישראלים כבני גילנו, אשר הגיעו לעיר לחגוג לאישה יום הולדת. פגשנו אותם מספר פעמים במהלך החופשה והחלפנו חוויות. שוחחנו על התוכנית ליום הקרוב ושיתפנו אותם בסיור שהזמנו. בעקבות ההמלצה הם החליטו להצטרף לסיור חינמי, אולם בחרו בסיור שהתמקד בעיר העתיקה. הסיור שלנו היה שונה והתמקד ברובו בויה טולדו וברובע הספרדי, כך שאם מזמינים סיור חינמי צריך לבחון את המקומות בהם מסיירים.
יצאנו מהמלון וצעדנו לכיוון נקודת המפגש ליציאה לסיור קסטל נואובו. מאחר שהקדמנו הסתובבנו מעט באיזור וראינו שוק שוקולד שוהוקם במקום, כאשר הדוכנים התחילו להיפתח בשעת בוקר זו. חשבנו לחזור אליו בהמשך, דבר שלא הסתייע בסופו של דבר.
התכנסנו לסיור בכניסה לקסטל נואובו, קבוצה קטנה למדי בני לאומים שונים, אשר מנתה פחות מעשרה אנשים והודרכה ע"י מדריך בן העיר נאפולי.
חצינו את שער הטירה, אשר משמשת היום כמוזיאון, צפינו בחצר, ובשער הכניסה המרשים.
משם עברנו לגלריה אומברטו הראשון.עמדנו במרכז הגלריה וראינו את הפסיפס היפה של גלגל המזלות ורוחות השמים, כמו גם הגג היפיפה.
עברנו ליד תיאטרון סן קרלו ומזרקת הארטישוק.
צעדנו לכיכר PLEBISCITO המרשימה. מצידה האחד הארמון המלכותי של נאפולי, אשר בחזיתו 12 פסלים של שליטי ממלכת נאפולי. חלקם משעשעים למדי. בצידה השני של הכיכר בזיליקת SAN FRANCESCO DA PAOLA. הכיכר מרשימה ביותר, אבל הרוח היתה חזקה כנראה בשל הקירבה לים.
המשכנו לכיוון VIA TOLEDO, נכנסנו לרובע הספרדי וטיילנו בין הרחובות הצפופים, הצבעוניים, וכן ... גם המלוכלכים. ראינו כביסה בין המרפסות, ונזהרנו מהאופונועיים ברחובות הצרים. על חלק מקירות הבניינים נקודות זיכרון למתים, תמונה נרות ופרחים. אין ספק שללא הסבריו של המדריך לא היינו שמים לב לכך.
חזרנו לויה טולדו ונכנסנו לשוק SPACCANAPOLI. ראינו דוכני פירות, ירקות וכמובן פירות ים. בנוסף, היו קישוטי חג מולד לקראת החג המתקרב. ואיך לא פרטי כדורגל וציורים של מראדונה.
הגענו לעיר העתיקה ועצרנו ליד כנסיית CHIESA DEL GESU NUOVO. לצערנו, לא הצלחנו להתרשם מאבני הכנסייה הייחודיות, אשר עשויות מאבני לבה מאחר והיא בשיפוצים והקירות היו מכוסים.
ראינו את אנדרטת GUGLIA DELL’LMMACOLATA בקרבתה צילמו סרט קולנוע.
את הסיור סיימנו ב- OBELISCO DI SAN DOMENICO.
המשכנו לשוטט ברחובות העיר העתיקה, עברנו בסמטת חג המולד שאכן היתה עמוסה בקישוטי חג מולד.
היו עוד מספר כנסיות שסימנו כאפשרות לביקור, אבל התעייפנו והחלטנו לוותר עליהן, והתחלנו לחזור לכיוון הויה טולדו. עברנו בכיכר בליני ואזור דנטה.
ישבנו לצהריים – לא להאמין – בקנטקי פרייד צ'יקן.
עברנו שוב על הויה טולדו וראינו צייר רחוב מצייר את מראדונה. ראינו את ציור הגיר המרשים גם ביום למחרת.
עצרנו בחדר למנוחה קצרה ויצאנו שוב. המטרה הפעם לעלות לקסטל סנט אלמו, ע"מ לצפות בנאפולי ובמפרץ נאפולי מלמעלה.
עלינו בפניקולר שבסמיכות לויה טולדו וצעדנו לכיוון הטירה. התברר כי עלות הכניסה לטירה יקרה ולכן צפינו על העיר והנמל מחוץ לטירה. ראינו בעיקר את העיר ופחות את המפרץ, לכן אני סבורה שהנוף מרשים יותר מהטירה. חזרנו על עקבותינו ושוטטנו בסמטאות שכונת VOMERO היפה, והשונה כ"כ ממרכז העיר. ירדנו בסימטאות לכיוון הים וחזרנו לכיוון הפוניקולר.
הפעם ירדנו בפוניקולר לכיוון השוק וחזרנו דרכו לכיוון ויה טולדו. בדרך עצרנו באחד מבתי הקפה ואכלנו עוגיית בבה, שלא ממש אהבתי.
הרגליים נגמרו לנו וצעדנו לחדר למנוחה וצפייה במשחק כדורגל.
בערב יצאנו לארוחת ערב של פסטה וניוקי באחת המסעדות באזור הויה טולדו עם לימונצ'לו נהדר.
בזאת הסתכם מרבית הטיול שלנו בנאפולי. רצינו להגיע לטיילת ולקסטל דל'אובו, אולם ביום בו ניסינו לעשות זאת ירד גשם שוטף.
אני מאד אהבתי את העיר, הצבעים, הצפיפות וכן ... גם הליכלוך. בעלי אהב פחות.
יום חמישי ה- 24.11.22
היום נוסעים לדרך האמלפי - כמה חיכתי ליום הזה.
כמה קיוותי למזג האויר טוב, ואכן היום שקידם את פנינו היה בהיר ונעים.
התלבטנו איך לעשות את יום הטיול הזה. שכירת רכב ירדה די מהר מהפרק. חשבנו על תחבורה ציבורית, אבל זה נראה לנו מסורבל ליום אחד. בחנו מגוון טיולים מאורגנים, ובסופו של דבר החלטנו לשכור נהג פרטי ליום אחד בעלות של 220 יורו. מעט יקר יותר מטיול מאורגן לשניים, אבל משאיר לנו את הגמישות.
התכתבי בווטסאפ עם ג'נרו ותיאמנו את הטיול – רוולו, אמלפי, פוזיטנו וסורנטו.
קבענו נקודת מפגש על הויה טולדו מספר דקות מהמלון.
בבוקר הודיע לנו ג'נרו שהוא מאחר, לא נורא, כשהגענו למקום בזמן הוא הודיע שיאחר עוד יותר. כאן התבאסנו, מי שמאחר פעמיים, כיצד יראה איתו יום הטיול? בסופו של דבר זו היתה האכזבה היחידה וג'נרו התגלה כבחור מקסים, דובר אנגלית שטפת ויודע אף מספר מילים בעברית. הוא מטייל בעיקר עם ישראלים ואף היה בארץ מספר פעמים. הוא סיפר לנו על איטליה והתעניין בישראל. חמד של בחור ואנו בהחלט ממליצים על סיור איתו.
התחלנו לנסוע דרומה, כאשר הים מימין וההרים משמאל. ראינו את הר וזוב והבנו שלא ניתן לעלות עליו בשל הגשמים הרבים שירדו בימים האחרונים והבוץ הרב שהצטבר. נחסכה לנו ההתלבטות האם לנסות לשלב בין וזוב לפומפיי.
ג'נרו התחיל לנסוע דרך ההרים ועצר לנקודת תצפית. נסענו בדרכים מפותלות בין עצי פרי והגענו לרוולו.
וואו רוולו כמה אהבנו אותה. עצרנו לשעה ונכנסנו לוילה רפאלו. הוילה והגנים שלה נחמדים, אבל הם לא העניין. הנוף שנשקף מהגנים לעבר חוף האמלפי מדהים. אין לי מילים אחרות לתאר זאת. לאחר כארבעים דקות בוילה, פסענו לכיכר של רוולו ונכנסו לכנסיה שמשקיפה עליה למספר דקות. הסתובבנו ברחובות רוולו שהיו רקים למדי עם חנויות סגורות בשל העונה.
לאחר מיכן נסענו לאמלפי. הדרך מפותלת, וגם כאשר לא נסענו בעונה ג'נרו נדרש לתמרן את הרכב מול אוטובוסים שנסעו מולו.
עצרנו ליד חוף הים של אמלפי. נכנסנו לכיכר העיר וראינו את הקתדרלה המרשימה. טיפסנו לקתדרלה ונכנסנו אליה. לאחר מיכן המשכנו להסתובב בעיירה, שהיתה עמוסה בוודאי ביחס לרוולו, והיתה מלאה בחנויות מזכרות. ליקקנו גלידת לימונצ'לו, ויצאנו לחוף הים.
ג'נרו שוב אסף אותנו והתחלנו בנסיעה בדרך האמלפי. לאורך הדרך הוא עצר בכמה נקודות נוף יפיפיות – כמובן שהצטלמנו.
עברנו דרך פריאנו שהיא עיר מגורים ופחות מתויירת והגענו לפוזיטנו.
ג'נרו עצר לנו במעלה העיירה והנחה אותנו לרדת בדרך לכיוון הים. ושוב אני כותבת וואו – מאד אהבתי את הדרך לכיוון פוזיטנו. ירדנו במדרגות לכיוון חוף הים. מצאנו מסעדה פתוחה על החוף וישבנו לצהריים.המחירים היו גבוהים משמעותית מהמחירים בנאפולי. הזמנו פיצה משותפת ללא גבינה שאני פחות אהבתי. בדיעבד קראתי שהמסעדה בה ישבנו היא מסעדה מומלצת. אני פחות אהבתי אותה. השירות שקיבלנו לא היה טוב ובסופו של דבר השארנו את התשלום ועזבנו היות ואף מלצר לא ניגש אלינו. הסתובבנו מעט על חוף הים השחור והתחלנו לטפס חזרה לכיוון נקודת המפגש עם ג'נרו. פוזיטנו היתה ריקה מתיירים ואנשים, ובה הרגשנו יותר מכל את האמירה מחוץ לעונה.
הנקודה האחרונה בסיור היתה סורנטו. פחות התלהבנו מסורנטו אולי בגלל שכבר התעייפנו מהיום העמוס. ג'נרו עצר לנו במרכז העיר. ראינו את העמדת עץ חג המולד במרכז העיר, שיודלק בימים הקרובים. הסתובבנו ברחובות המרכזיים שהיו עמוסים בחנויות מזכרות בדגש על לימונצ'לו. בהמלצתו של ג'נרו נכנסנו לחנות שחילקה קינוחים לקונים. נכנסו לקונדיטוריה וקנינו ספוליאטלה.
הלכנו לכיוון תצפית על החוף וראינו את חופי הרחצה, הנמל והאי קאפרי. לא ירדנו לחוף הים, אלא חזרנו לכיכר המרכזית. פגשנו את ג'נרו והתחלנו את הנסיעה הארוכה והפקוקה חזרה לנאפולי.
ג'נרו החזיר אותנו לסביבות המלון בסביבות 18:00 בערב.
היה יום מקסים ועמוס.
חזרנו לחדר המלון למנוחה ויצאנו לארוחת ערב.
יום שישי 25.11.22
היום יום אפרורי שיהפוך לגשום בשעות אחה"צ.
נסענו לפומפיי בתחבורה ציבורית, כאשר קיבלנו הנחיות מפקידת הקבלה במלון. נסענו בתחתית מויה טלדו לתחנה המרכזית, וראינו את התחנה המעוצבת עם "העין הכחולה".
מהתחנה המרכזית עלינו על רכבת עמוסה ביותר לכיוון סורנטו אשר עצרה גם בפומפיי.
המרחק מהתחנה לכניסה הראשית לפומפיי קצר ביותר. קנינו כרטיסים בתור קצר– מיתרונות המחוץ לעונה, ורצינו להצטרף לסיור באנגלית עם אחד מהמדריכים המורשים באתר. כאן פגשנו את החסרונות של מחוץ לעונה. לצערנו, לא היו אנשים נוספים שרצו להצטרף לטיול ולאחר המתנה של כחצי שעה ויתרנו על הסיור. אציין שעוד מהארץ בחנתי סיור בעברית בפומפיי, שלא התקיים בימים בהם סיירנו באזור. בליית בריירה השכרנו אוזניות שמע שסייעו לנו חלקית להתמצא באתר הגדול.
סיירנו בפומפיי מעל לשלוש שעות. עברנו באתרים המרכזיים ובהם הבזיליקה, הפורום, מקדש אפולו, ושוק הבשר והדגים. היינו במרחצאות, באמפיתיאטרון ובפלסטרה. הסתובבנו ברחובות ונכנסנו למספר רב של בתים פרטיים. ראינו ציורי קיר, פספסים, כלים ועוד ועוד..
אין ספק שהאתר מרשים ביותר, יחד עם זאת אם יש אפשרות לסייר בו עם הדרכה הדבר עדיף. אנו הבנו התמונה הכוללת באופן חלקי.
לאחר הסיור באתר חזרנו לתחנת הרכבת והתחלנו בנסיעה חזרה לנאפולי.
הגענו חזרה בסביבות 17:00 ותיכננו להמשיך ולהתסתובב בנאפולי עם כוונה להגיע לטיילת.
יצאנו לויה טולדו שהיה עמוס ביותר, שכן זה היה ה- BLACK FRIDAY, עם היציאה ירדו עלינו מספר טיפות גשם, שהלך והתעצם עד כדי גשם חזק שלא הפסיק שעות ארוכות. הגשם השוטף שירד באזור במשך 24 שעות גרם להתמוטטויות בוץ באיים הסמוכים לנאפולי ולמותם של מספר תיירים.
הלכנו למלון למנוחה קצרה ויצאנו להסתובב. לאחר שצעדנו לכיוון הנמל הבנו שלא נגיע לטיילת בשל הגשם השוטף וחזרנו על עקבותנו. אכלנו ארוחת ערב אחרונה באחת המסעדות.
יום שבת ה- 26.11.22
כל הלילה ירד גשם שוטף ושאלנו את עצמנו איך נצליח להגיע לשדה התעופה. האם נלך לתחתית בויה טולדו וניקח רכבת לנמל התעופה, האם נזמין מונית.
בסופו של דבר בחרנו במונית אותה הזמין לנו נציג הקבלה במלון. המונית הגיעה על לכניסה למלון, וכך הבנו שהנהג שהביא אותנו ביום הראשון יכול היה להביא אותנו לפתח המלון.
הטיסה לארץ יצאה בזמן ונחתה בזמן. הגענו חזרה בשעות אחה"צ המוקדמות של יום שבת.
היה לנו טיול מגוון ומעניין, עיר וטבע, היסטוריה ואוכל.
שלושת ימי הטיול מרכזיים שלנו היו חלון זמן של ימים מזג אויר בהיר עד מעונן בין ימי גשם שוטף.
אני מאד אהבתי את נאפולי והאמלפי. יכול להיות שעוד אחזור בימי הקיץ ואז אהנה גם מחופי הים ומשיט בין האיים.
וזהו עד הפעם הבאה...