טיול זוגי בחבל טירול שבאוסטריה - ספטמבר 2021

חזרנו (אני ואשתי אלמוג) מטיול של כמעט שלושה שבועות נהדרים בחבל טירול האוסטרי והאזור. אני כנראה אכתוב עשרות סופרלטיבים בבלוג הזה וגם לא אגזים, אבל זה אכן היה טיול חלומי שעלה על הציפיות. זו הפעם הראשונה שלנו בחו"ל בתור זוג נשוי וגם הפעם הראשונה שלנו באוסטריה, ואין ספק שמבחינת החוויה הנופית, היא מנצחת את טיולי הטבע שעשינו עד כה. גילינו נופים מהפנטים ופוערי פה שלעיתים גורמים לכם פשוט לעצור את הרכב באמצע הכביש, להביט וכמובן לצלם.

אוכל לספר גם שאוסטריה וחבל טירול היו הבחירה שלנו לירח הדבש, והבחירה הייתה מנצחת. בנוסף לנופים שעוטפים מכל עבר, גילינו אנשים נעימים ואדיבים, מסלולי הליכה רבים יותר ממה שאדם מסוגל לעשות בכל ימי חייו, ואת כל אלו ליוותה אווירה פשוט נהדרת של שלווה פסטורלית. ידעתם שאפשר לדעת הרבה על האזור והאוכלוסייה שבו ע"פ שעות הפתיחה של הסופר הקרוב? כי רשתות המזון השונות בטירול סוגרות את שערי הסופרמרקט בשעה 18:00-19:00, ובראשון? סגור. למה אני מתלהב מזה? זו אמירה על המנטליות הטירולית הרווחת, אנחנו סוגרים בשעה סבירה, אין לנו שום רצון לעבוד עד שעות מאוחרות כי פשוט אין שום צורך, סיים את יום העבודה שלך מוקדם, קנה כמה דברים לארוחת הערב ופשוט תנצל את הזמן המשפחתי. ואצלנו? נסו לראות את שעות הפתיחה של הסופר הקרוב לביתכם, האמינו לי שגם במוצאי שבת של שעון קיץ מהביל, הם ידאגו לפתוח שעתיים שלמות, וביום חמישי אף לעבוד עד כמעט 23:00. כמובן שאצלנו יש דברים שאני מעדיף, ולא הייתי רוצה לגור במקום אחר, אבל איזה כיף לא לרדוף אחרי הזמן ואחרי שעות עבודה, לא?

סיימתי להתפלסף על סופרמרקטים, אספר למי שלא קרא את הבלוגים הקודמים, שאנחנו זוג של טבע והרבה "קום והתהלך בארץ", לקום בבוקר בנחת, לאכול ארוחת בוקר מול הנוף, לצאת לטייל לאורך כל היום ולחזור לנוח בדירה המקסימה לקראת ערב, האם צריך יותר מזה? לא פלא שבכל מסלול הליכה שביקרנו, עשרות אוסטרים שכבר מזמן עברו את גילאי ה-70, מקפצים ומתהלכים כאילו מדובר בטיול שנתי שכבה ט'. והאמת? לא פלא שהם מסוגלים לכך.

את המידע הדרוש לי השגתי בפורום הנכבד הזה, בקבוצת הפייסבוק האיכותית והנהדרת "אוסטריה למטיילים" - https://www.facebook.com/groups/1904084036545048 וגם באתר המצוין בכתובת: https://austriatravel.co.il/ שעזר לסגור המון קצוות ובכלל עזר להבין מה אנחנו רוצים מהטיול הזה. אבל את רוב המידע לקראת מסלולי ההליכה ניסיתי לדלות מאתרי התיירות המקומיים, גם באנגלית וגם בתרגום קלוקל לאנגלית מגרמנית. נקודה חשובה נוספת שחשוב להגיד ואולי זה יפתיע אתכם כמו שזה הפתיע אותי: אתרי התיירות האוסטריים לא מוצלחים במיוחד. כן כן, פשוט לא מוצלחים. נכון, יש קווים כלליים והמלצות ממוקדות אבל הממשק לא ידידותי למשתמש, יש המון נישות בשפה הגרמנית בלבד (בעיקר באתרי תיירות של כפרים וערים קטנות) שתרגמתי דרך גוגל כדי לדעת בצורה הטובה ביותר לאן אנחנו הולכים. נתקלתי בחוסר שביעות רצון בגזרת "הסבר פניך לתייר" - לא בגזרת העובדים והאנשים, אלא רק בגזרת המידע המצוי באינטרנט. אני לא יודע ממה זה נובע, למשל, אתרי התיירות הגרמנים והשוויצרים הרבה יותר מוצלחים. חשוב להדגיש שאם פניכם לטיול של נקודות חן תיירותיות שכולם מכירים, אין ספק שלא תהיה לכם בעיה, אבל אם אתם מחפשים מעט מעבר, ומתעניינים בעיקר במסלולי הליכה, ממליץ לעשות עבודת הכנה יסודית וגם כמובן להשתמש בבלוג הזה :)

טיסות - הוזמנו מחברת לופטהנזה, הלוך וחזור ממינכן. אין יותר מדי מה להרחיב על הטיסות או על החברה, יצאו בזמן, צוות האוויר היה בסדר גמור והמושבים היו נוחים. בחרנו במינכן כי נסיעה משם לאזור טירול האוסטרי היא הקצרה ביותר, משהו כמו 2.5-3 שעות נסיעה. לפי מה שידוע לי, בגרמניה גם יותר זול להשכיר רכב ובנוסף יש מגוון רחב יותר של צי רכבים.

רכב - הזמנו כמו תמיד דרך חברת RENTALCARS. הממשק ידידותי למשתמש, יש אפילו שירות לקוחות בעברית בעלות שיחה לארץ, הליך ההזמנה היה פשוט וידענו בדיוק מה נקבל. החברה המשכירה הייתה יורופקאר. בשדה במינכן יש עמדות מאוד מסודרות של כל חברות ההשכרה ולא תהיה לכם בעיה למצוא את חברת ההשכרה שלכם, לאחר קבלת המפתחות תגיעו לחניון ענק ומקורה של כל הרכבים המושכרים, ומשם הדרך אל הטיול מתחילה.

דירות - שהינו ב-3 דירות במהלך כל שלושת השבועות. דירה ראשונה באזור סיפלד והגבול הגרמני, דירה שניה בעמק אוץ ודירה שלישית ואחרונה בעמק זילר. זו הפעם הראשונה שעשינו טיול "מתגלגל", משמע, הבאתי איתנו את הלפטופ והזמנתי את הדירות תוך כדי הטיול. לא הייתה בעיה של זמינות לזוג, ובמיוחד בספטמבר שרוב המטיילים כבר לא בחופש ולכן יש יותר גמישות. הדירות הוזמנו כולן דרך אתר BOOKING. אנחנו משתדלים להזמין רק מקומות שקיבלו לפחות ציון 9 מתוך 10 ומעלה, אבל כמובן שגם 8 ומעלה הוא ציון טוב וכנראה שתהיו מרוצים.

כבישים - ברכב שלנו הייתה מערכת לזיהוי מהירות מותרת באופן מיידי ולכן לא הייתה כל בעיה לעקוב. אם אין לכם מערכת כזאת ברכב, שווה לעקוב אחרי המהירות המותרת דרך אפליקציות וייז או גוגל מאפס, שימו לב שהמהירות משתנה באופן תדיר, ולפעמים בכביש שנדמה שאפשר "לטוס" בו, המהירות מאוד נמוכה. שמענו סיפורים רבים על דו"חות מהירות בסכומים של מאות אירו שהגיעו לארץ שבועות לאחר תום הטיול, חבל על הכסף וההרגשה החמוצה.

מזג אוויר- אנחנו נסענו כאמור בחודש ספטמבר. במשך כמעט שלושה שבועות היו לנו בקושי יום וחצי נטו של גשמים שמנעו מאיתנו לטייל רגלית. בשאר הימים, חמים, שמשי, וחסר גשם, מזג אוויר פשוט נהדר. בספטמבר, ע"פ הסטטיסטיקה, אמורים להיות הרבה פחות משקעים מאשר ביולי אוגוסט וגם הטמפרטורות הרבה יותר קרירות ונעימות. בנוסף, הכל כמובן הרבה יותר פנוי ועם פחות תיירות חוץ/פנים.

יום 1

אנחנו נוחתים במינכן בשעה המתוכננת, אוספים במהרה את המזוודות שלנו והולכים לעבר החוויה הראשונית והדי מלהיבה חייב לומר, דוכן השכרת הרכב. אחרי שיחה נעימה עם הנציג של יורופקאר, אוספים את הרכב (בחרו רכב אוטומט אם אתם אוהבים את עצמכם), ונוסעים לעבר היעד הראשון שלנו טרם הכניסה לאוסטריה - העיירה מיטנוואלד. רבות כבר נכתב על המקום כך שאני לא מוצא לנכון להרחיב יותר מדי, רק אגיד שזו עצירה מקסימה בדרך אל/מ אוסטריה, במיוחד אם הנחיתה שלכם במינכן. ממליץ לטייל במדרחוב הראשי, לספוג קצת אווירה ראשונית של הרים ובתים יפים, לשבת ולאכול משהו כמובן, ולהמשיך בדרככם. חשוב לזכור לקנות את מדבקת הכבישים המהירים VIGNETTE, לפני הכניסה לאוסטריה. תוכלו למצוא אותה כמעט בכל תחנת דלק לקראת מעבר הגבול וחשוב לרכוש אותה לפני המעבר לאוסטריה.

מכאן אנחנו נוסעים וחוצים סוף סוף את הגבול הקרוב לאוסטריה, נסיעה קצרה אל מול נופים נהדרים שעוד ילוו אותנו למשך כל הטיול, מובילה אותנו אל הדירה ראשונה שלנו, שם נשהה חמישה ימים פשוט מופלאים. הדירה נמצאת בעיירה Leutasch, דקות נסיעה ספורות מסיפלד המוכרת והתיירותית יותר. בחרתי במיקום כדי לצאת לטיולי כוכב יומיים במשך התקופה שנשהה בה באזור הגבול האוסטרי-גרמני, וגם כי רצינו עיירה פחות עמוסה מאשר סיפלד (לא שסיפלד היא מנהטן כן?), מדובר בעיירה קטנטנה, מקסימה, מסעדות ספורות וסופרמרקט גדול במרכזה (חשוב מאוד ליום הראשון כמובן). הדירה עצמה הייתה האהובה עלינו מכל שלוש הדירות בטיול הזה, עשרות מסלולי הליכה באזור, ניתן להשכיר אופניים מבעלת המקום בחינם, יש אופציה (מושלמת) להזמנת לחמים וממרחים שיחכו לכם ליד הדלת בכל בוקר, והנוף מהמרפסת משכר. המקום מאוד מודרני ומעוצב בטוב טעם אלגנטי, המטבח מאובזר ונעים, החדר גדול, המיטה נוחה וחדר המקלחת מפנק. בנוסף, למי שבעניין, יש גם מתחם ספא וסאונה בקומת הקרקע, באמת שאין דבר אחד שלילי להגיד על המקום. זה הלינק - https://www.booking.com/hotel/at/appartementhaus-handl.he.html.

יום 2

קמים לבוקר ראשון בחבל טירול, אוסטריה. במפתן דלת החדר שלנו כבר מחכים לנו לחמים טריים שנאפו הבוקר. ארוחת הבוקר שהכנו מוגשת במרפסת החדר אל מול הנוף ההררי המהפנט וציוץ הציפורים - כן, זה פסטורלי כפי שזה נשמע, וגם צריך למלא מצבורי אנרגיה לקראת ימי ההליכה המרובים שמצפים לנו (ממוצע של כ-20 אלף צעדים ביום).

נוסעים לעבר קניון Partnachklamm שנמצא כחצי שעת נסיעה מהדירה שלנו בצד הגרמני. החניה הטובה ביותר לפי בדיקה שלי היא באצטדיון הסקי בעיירה גארמיש הצמודה, יש להקיף את האצטדיון מימין, או לחצות דרכו אם הוא פתוח, ולעלות בשביל שמגיע ל Partnachklamm (יש שילוט ברור). בתוך האצטדיון אפשר לראות מגלשה אולימפית לקפיצות סקי. לאחר כ-5 דקות הליכה מגיעים לצומת T שבה יש לפנות שמאלה, ולהמשיך לעלות בעלייה מתונה. לאחר כרבע שעה הליכה מגיעים לתחילת המסלול שם צריך לשלם 3 יורו לאדם. יש לשמור את הכרטיסים משום שבודקים אותם ביציאה. המסלול קל מאוד, מקסים ויפהפה (אורך כשעתיים של הליכה נעימה), מבחינתנו המיטב של המסלול הוא דווקא בשטחים הפתוחים יותר ולאו דווקא בקניון המרשים שעל שמו נקרא המסלול. חשוב לנו לכתוב כי לאחר שמסיימים את ההליכה בקניון הצר, מגיעים לפיצול דרכים, עלו למעלה (למרות שהרגליים אולי קצת כואבות) ולא למטה, כדי להגיע לאזור שלטעמנו היה הכי יפה במסלול, גבעות ירוקות עד ומסביב הרים מחודדים ובקתות מטיילים עם ריח הקייזרשמרן - חלומי כבר אמרתי? אנחנו יושבים על הדשא, אוכלים עוגיות אוסטריות טעימות שקנינו אתמול בסופר, וזו לגמרי התחלה נהדרת של טיול.

חוזרים אל החניה ומכאן ממשיכים אל אגם EIBSEE. באפליקציית הניווט יש להכניס את השם eibsee hotel ומשם להקיף את האגם (עם/נגד כיוון השעון - לא ממש משנה). האגם צלול ושקט למרות שהוא מתויר יחסית. ניתן להשכיר סירות ולשוט בעצמכם, לשבת במסעדה על גדות האגם וגם לבצע את המסלול שאנחנו עשינו, הקפת האגם. הלכנו באופן די קליל, לקח לנו בערך שעתיים נעימות וחמימות ולפעמים ירדנו אל פינות חבויות יותר או פחות כדי לצלם, לשבת ולהירגע. כיף נורא. לאחר שסיימנו, נסענו לעיירה גרמיש כי נשארו לנו מעט שעות אור וחשבנו שזה יכול להיות נחמד לשלב אותה היום. מה אומר ומה אגיד? עיירה ציורית טיפוסית אירופית, לא שוקקת במיוחד, אפילו די מתה, יפה? אין ספק, אם לא שבעתם מעיירות פנסיונרים אירופיים למינהם, לכו על זה. אנחנו פחות התלהבנו וכבר רצינו לחזור לדירה המהממת שלנו לסגור את היום. כפי שאולי הבנתם, פחות מתחברים לסגנון, יותר אוהבים הליכה וטבע.

יום 3

אנחנו קמים לעוד בוקר של אנרגיות שיא, מדהים כמה אפשר לעייף את הגוף והרגליים בפרט בטיול מסוג כמו שלנו ועדיין לקום בבוקר, לאכול טוב, ולרצות עוד ועוד. אני יודע שמדובר באופי מסוים ושיש אנשים שיעדיפו להירגע בספא או במסעדה טובה, אבל לא אנחנו, ואם הגעתם עד לכאן, כנראה שגם אתם. אז מתחילים עוד יום גדוש בטיולים והליכה, כמה אושר. נוסעים אל rosshütte bergbahn - רכבל שיניים + רכבל עילי שנמצא סמוך לעיירה סיפלד. אנחנו מגיעים מוקדם ודי ראשונים, יש עוד עננות שתתפזר בקרוב. לוקחים את ה-FUNICULAR RAILWAY  ואז את SEEFELDER JOCHBAHN לכיוון SEEFELDER JOCH אשר בגובה של כ-2000 מטרים. משם לוקחים את השביל שנקרא PANORAMA HOHENWEG לכיוון SEEFELDER SPITZE בגובה 2200 מטרים וחזור. זמן ההליכה שלקח לנו - בערך שעתיים הלוך חזור. הייתי מגדיר את קושי המסלול כקל-בינוני, מתאים גם למשפחות (ואם אתם אוסטרים גם לבני 70 פלוס כאמור). הנוף שנשקף מלמעלה מקסים, ההרים המחודדים שכל כך מאפיינים את טירול עוטפים את האוירה, ואפילו הדרך ברכבלים יפהפיה. ההליכה כאמור, לא קשה בכלל, השבילים מסודרים וקריאים ויש סיכוי שתתקשו למצוא את הרצון לחזור שוב למטה, מסלול שאינו מוכר ע"י מטיילים ישראלים וחבל! ממליץ מאוד. אני כותב את הבלוג הזה זמן מה לאחר הטיול, וכשאני מביט בתמונות ונזכר אני מבין כמה מטורף להיות בטבע עוצמתי שכזה. מיותר לציין שגם שם, בתחנה האמצעית לרכבל יש מסעדה/חדר אוכל אל מול הנוף, כשירדנו התבהר לחלוטין וזה יצר רגע מושלם.

אז לאן ממשיכים מכאן? לעוד מסלול כמובן! והפעם נבחר LeutaschKlamm, שכפי שאולי רומז לכם שמו, נמצא ליד העיירה שאנחנו ישנים בה. זוכרים שכתבתי בתחילת הבלוג שהאתרים התיירותיים של אוסטריה הם לא הכי מוצלחים בעולם? והנה זה מכה בנו לראשונה. אנחנו יודעים שיש שתי כניסות למסלול, אחת בצד הגרמני והשניה באוסטרי, אנחנו מגיעים כאמור משטח אוסטריה ולכן הגיוני יותר שניכנס דרך הכניסה האוסטרית. לא מצליח למצוא נ.צ מדויק או כתובת להכניס לאפליקציית הניווט, אז פשוט כותבים את שם המסלול ומשם זורמים. איכשהו, זה הצליח. הבחנו בשלטים לא ברורים ולא גדולים מספיק בדרך כדי להבין באיזו חניה אנחנו צריכים להשאיר את הרכב ומשם להמשיך לעבר תחילת המסלול. עזר לנו גם לראות משפחה ישראלית נחמדה עם שלושת ילדיה. הגדול מבינהם (ועדיין קטן), הפציר בנו לא לשלם ולהיכנס למפל בתשלום בסוף המסלול כי "זה לא שווה את הכסף" ואמו המובכת שאומרת לו, "עזוב אותם הם יכולים להחליט בעצמם". עוד אחזור למפל הזה ולהמלצה של הילד החביב שלא השכלנו להקשיב לה.

המסלול מעגלי, אורכו כשעתיים וחצי בהליכה נעימה, לא קשה בכלל, כפי שיכלתם לנחש אם ראינו משפחה ישראלית עם ילדים. יפה ונעים, הקרבה למים לא יותר מדי מספקת אבל הגשרים שתחצו ממש נחמדים והנוף הכללי מרווה את הרצון לעוד ועוד מטירול הבלתי נגמרת. חשוב לציין, לאחר שמגיעים לגשר השני שבמסלול, לא לפנות בו ימינה אלא להמשיך מעלה בכדי להגיע לבקתה שליד המפל הידוע לשמצה. לאחר שמגיעים לאזור, ניתן לבחור לשלם עוד 3 אירו ולראות את המפל. יכול להגיד בפה מלא שתראו מפלים ופלאי טבע הרבה יותר מרשימים ואף בחינם בטיול שלכם בטירול, חוזר להמלצה של הילד מקודם - לא שווה את הכסף (למרות שזה "רק" 3 אירו). האמת, זה נראה מאוד אגבי כל העניין, מישהו החליט להציב מחסום קטן והחליט על תג מחיר, לא ברור ולא נורא. במקום לבזבז את הזמן שם, תוכלו לשבת בבקתה המקסימה אל מול נוף משגע של ירוק והרים שלא בטוח שיימאס לכם אי פעם מהם. ממליץ בפה מלא על המסלול הקסום והנחמד הזה, במיוחד אם אתם ישנים באזור סיפלד והסביבה.

יום 4

בדיעבד, היום הזה הוא לגמרי אחד הימים היותר מיוחדים שהיו לנו בטיול הזה. לא בגלל שהנופים או המסלולי הליכה היו הכי יפים או הכי מעניינים (למרות שכמובן שהיה יפהפה), אלא בגלל שזה פשוט מסלול לא מוכר בשום צורה, לתיירים בכלל ולישראלים בפרט, והייתי שמח אם דרך הבלוג הזה תוכלו להגיע גם למקומות כאלו וליהנות בדיוק כמו המקומיים. היום אנחנו שוב עוברים את הגבול הגרמני-אוסטרי לכיוון מיטנוואלד, לרכבל שנבנה בשנת 1955(!) ושמו Kranzberg Sessellift. אז נכון ששנת הבנייה של הרכבל יכולה קצת להלחיץ, במיוחד אם נשמע פתאום כמה חריקות... אבל מחליטים ללכת על זה כי פשוט בלתי אפשרי לוותר על חוויה כזאת, מדובר במקום סופר (בהגיה גרמנית) מקסים. זוכרים שכתבתי בהתחלה שאתרי האינטרנט התיירותיים לוקים בחסר בלשון המעטה? כאן זה לגמרי הסיפור ואף מעבר כי גם בקופה עצמה לא מצאנו ברושור נחמד באנגלית והיינו צריכים לזרום ולהחליט דרך המפה הנחמדה שקיבלנו. מה שמיוחד בעיני, שעולים ברכבל יחיד, פתוח, במשך כעשרים דקות, כשלמטה חיות חווה למינהן רועות באחו, שקט נפלא שמופר מדי פעם בגעיות ופעיות של החיות המקסימות שמתחתינו וכמובן נוף שכאילו בתולי ונלקח מההגדרה המילונית לפסטורליה ושלווה - פשוט נהדר. כשמגיעים מעלה, לגובה של כ-1200 מ׳ יש מספר מסלולי הליכה, אנחנו בחרנו את מסלול מספר 2 שמגיע גם לשני אגמים, ferchensee ו-lautersee. שם כבר ניתן לראות הרבה יותר אנשים, רובם ככולם מקומיים, שאולי הגיעו מעשרות מסלולי הליכה אחרים לגמרי. שכבנו על הדשא ונהנינו מכל רגע של שמש מלטפת ורגליים שנחות, וכמובן אכלנו את לחמניות הזמל (semmel) שהכנו מבעוד מועד - כיף טהור. אז כפי שאמרתי, מדובר במסלול לא מוכר תיירותית, יצא שזה היה אחד הימים המוצלחים של הטיול שלנו, תחקרו ותחפרו ותגיעו למקומות נהדרים ולאו דווקא במסלול המוכר והבטוח, תמיד מומלץ! המסלול לקח לנו בערך 3.5 שעות נעימות בנופים פשוט מהפנטים, והוא בדרגה קלה יחסית. שימו לב שאם תבחרו במסלול הזה ספציפית, יש לרכוש כרטיס עליה בלבד ולא הלוך חזור כי תחזרו רגלית לחניה.

יום 5

היום אנחנו עוזבים את הדירה ונוסעים לעבר עמק אוץ לדירה השניה שלנו. לפני כן, וכדי כמובן לנצל את היום כמו שצריך ולהוסיף עוד כמה אלפי צעדים למד שבטלפון, נוסעים אל מסלול בערוץ Rosengartenschlucht שליד העיירה אימסט (כן, יש שם גם מגלשת הרים מפורסמת שרצינו לנסות אך לצערנו הייתה בשיפוצים/סגורה). מגיעים אל כנסיית johanneskirche באמצע העיירה אימסט ושם מחנים את הרכב ומתחיל המסלול. כשעתיים וחצי של הליכה קלה-בינונית (הרבה עליות לא הכי מתונות). ביום שהמגלשות באימסט פועלות כמובן, אז באמצע המסלול אפשר לעשות הפסקה ולקחת את הרכבל לכיוון המגלשות ובסיומן להמשיך את המסלול. בסיום הגלישה, אפשר לעלות לתחנת הרכבל העליונה על פסגת ALPJOCH ולהנות מנוף פנורמי של כל האזור במרפסת SUNORAMA וגם במרפסת ADLERHORST הסמוכה. אם נתמקד במסלול של הערוץ בלבד, אכתוב כי כשמגיעים למעלה, לחניון של מגלשות אימסט, לשים לב לשילוט שמורה על חזרה לאימסט במסלול המעגלי הנמצא על עמוד לאחר שעוברים את החניה, מאוד קל לטעות שם לדעתנו. המסלול מקסים ונעים ובסופו אף עוברים בעיירה אימסט עצמה, להסתובב בין הבתים והרחובות המיוחדים, נפלא.

מתחיל להיות מעט גשום, ואנחנו די עייפים, אז החלטנו להגיע מוקדם יותר לדירה הבאה שלנו, להתמקם, לקנות כמה דברים בסופר הקרוב (נסגר בשעה 18:00 זוכרים?), ופשוט לנוח. אז כפי שכתבתי, הדירה הבאה שלנו בעמק אוץ, בעיירה Umhausen. הדירה נקייה, חדישה, ומשופצת, הנוף שנשקף מהחלונות יפהפה (לקום ככה בבוקר זה ממריץ באנרגיה). המיקום טוב בעמק אוץ, קרבה נוחה יחסית למסלולי הליכה ואטרקציות פופולריות בעמק - לכן בחרנו אותה. חשוב להגיד שיש גם חסרונות, לשיקולכם כמובן: הדירה נמצאת באזור יותר "נידח" של אומהאוזן וההגעה אליה עוברת דרך כביש מעט צר, אם תגיעו בלילה, כל האזור חשוך וזה יכול להיות בעייתי. בנוסף, אין ממש סלון בדירה, כך שלא קיבלנו הרגשה של בית, הרגיש קצת מנוכר ושאין באמת היכן לשבת ביחד ולרבוץ בסוף היום. סך הכל דירגתי בבוקינג את הדירה בציון גבוה כי לא היה באמת משהו רע, אלא רק הרגשה שלנו, בעל הדירה נחמד אך לא ממש מתקשר באנגלית, גם נקודה לשיקול. שימו לב לתמונה בבוקינג שמתארת את מבנה הדירה. להלן הלינק: https://www.booking.com/hotel/at/alps-3000-2.he.html.

יום 6

לפי התחזיות (שנהיות מדויקות אולי רק יום לפני), היום אמור להיות יום גשום ואכן כך היה. מבחינתנו זה דווקא נחמד, אחרי כמה ימים של מסלולי הליכה, אפשר להירגע וליהנות מיום בעיר אינסברוק. בלי מסלולי הליכה, בלי עליות קשות, רק יום של טיול עירוני באווירה חורפית - מומלץ במיוחד אם אתם חובבי טבע כמונו ולא רוצים להתעייף מהר מדי. כמובן שאין כל חובה להגיע דווקא בגשם, משום שאין ספק שאפשר להעביר יום שלם באינסברוק, יש לה מה להציע, היא מיוחדת, קטנה ומאוד יפה. רחובות ובניינים עתיקים יותר או פחות, וכמובן נהר "האין" שזורם בתוכה בעוצמה ומשלב את הנוף האורבני עם המנוגד לו. המיקום שלה מנצח מבחינת המטייל הממוצע בטירול האוסטרים, על כביש ראשי החוצה במאוזן את האזור ומבטיח הגעה יחסית מהירה וקלה מכל עמק פופולרי שתבחרו לישון בו. את כל האופציות ליום טיול בעיר לקחתי מהאתר אוסטריה למטיילים שהזכרתי בתחילת הבלוג ולהלן הלינק לכתבה המיועדת על העיר: https://austriatravel.co.il/tyrol/innsbruck-city-guide. אנחנו כאמור, רצינו לקחת את היום יותר "באיזי" ופחות לרוץ ולסמן וי על כל המקומות שאמורים לבקר בהם בעיר, אבל בהחלט ניתן לבנות כאן יום שלם של טיול.

יום 7

קמים לבוקר סגרירי כמו אתמול, אבל התחזיות מראות שבהמשך יתבהר, לכן לגמרי נוסעים אל מסלול הליכה חדש. על המסלול הזה קראתי לראשונה בקבוצת פייסבוק "אוסטריה למטיילים" בפוסט של בחור נחמד בשם מנחם. כנראה שמאז אותו פוסט המון מטיילים ישראלים תרו אחרי המקום, במיוחד בשביל הסכר היפהפה שנמצא בו. אז נוסעים אל העיירה Kühtai (נשמע כמו עיירה מהבלוג שלי על צפון הודו), מדובר בעיירת סקי מנומנמת עד ישנה לחלוטין, כשתגיעו אולי תחשבו שנסעתם למקום לא נכון, בעיקר בגלל המלונות ובתי ההארחה שפשוט נטושים בתקופה שאין בה שלג. אם אתם מטיבי לסת, תוכלו ודאי לנחש כי גם כאן, אין יותר מדי הסברים באנגלית או חלילה ברושור עם מידע שקל להבין. מנווטים אל הרכבל שבמרכז העיירה ששמו dreiseenbahn ומשם אל מעלה ההר לתחילת המסלול. כבר בהגעה לתחנה העליונה של הרכבל יש שני אגמים טבעיים מקסימים מלאים במי שלגים ומשם פשוט ממשיכים עם הסימון לעבר הסכר שהוא גולת הכותרת. לפני שאנחנו ממשיכים במסלול, עוצרים בבקתת ההרים למעלה, לקייזרשמרן ושוקו חם, קשה להתאפק, במיוחד שעדיין קריר. אחרי שתגיעו אל הסכר, אל תסתפקו בתמונות וצפיה בו מקו המים, עלו למעלה עם השילוט במשך 15-20 דקות בערך כדי לקבל זווית הרבה יותר מעניינת ורחבה, הסכר הזה באמת מופלא והצבעים נראים כלא אמיתיים. חשוב לציין כי לאחר הסכר, מתחילה הירידה מטה אל עבר החניה, יש לעקוב אחר הסימונים האדומים דרך ההר ולא לרדת דרך הכביש. גם כי הרכבים בו יכולים שלא לראות אתכם, וגם כי ההליכה דרך ההר פשוט מקסימה, יורדים לחניה דרך מרבד ירוק ואיך אפשר שלא, מקבצי נחלים קטנים, מסלול נהדר ולא קשה בכלל.

זהו, מסיימים את המסלול לאחר בערך 3 שעות ונוסעים לעבר מסלול נוסף. ולא סתם מסלול, אלא אחד המפתיעים שבטיול הזה. הגעתי אליו דרך האתר הרשמי של תיירות עמק אוץ והוא נבחר שם כאחד מהמסלולים בקטגוריית "TOP". כן כן, אנחנו לא מסתפקים בפחות מהפסגה. נוסעים לעיירה עם השם הקליט Gries im sulztal. שם מחנים את הרכב ליד הכנסייה ליד חנות המידע (יש כזאת כמעט בכל מקום בטירול, גם בעיירות הקטנות ביותר יש עשרות מסלולי הליכה ונציגה שתשמח לעזור). משם יש מספר מסלולים, בחרנו במסלול מעגלי וקליל (כשעה) לאחר יום עמוס יחסית. להלן קישור: https://www.laengenfeld.com/de/sommer/kraftquell-laengenfeld/grieser-besinnungsweg.html.

העיירה קסומה, מבודדת יחסית ושקטה מאוד, נראה כי העובדת בחנות מידע הופתעה מהגעתנו ושמחה לשפשף קצת את האנגלית החלודה. שימו לב שהמסלול כולל מספר שערים שייראו לכם כסגורים, אבל בקלות ניתן לפתוח את המנעול (כמובן לסגור בחזרה) ולהמשיך בדרך. עקבו אחר השילוט שמורה על besinnungsweg, אל תשאלו אותי מה זה, כל מה שאני יודע שכך ידענו לאן ללכת. בסוף המסלול מגיעים (איך אפשר שלא) לנהר עוצמתי ושברקע שלו ההרים המחודדים והדרמטיים של טירול. לא בטוח שתושבי טירול בכלל מכירים באופציה שלא לגור ליד נהר יפהפה. הנופים הורסים (או משקמים?) את הבריאות. באמת. התמונות שאני מעלה לבלוג הזה לא מצליחות לשקף בצורה מלאה את המציאות (גם בגלל האיכות שנפגמת - לידיעתכם מנהלי האתר). היינו לבדנו והיה נהדר וקסום. לצד הדרך ניתן להגיד שעשינו "צ'ק" על כל חיית חווה שקיימת, חזירים, פרות, סוסים ועוד ילוו אתכם לאורך המסלול הקצר והיפה הזה, שגם הוא כמו רבים אחרים בטיול הזה, נראה כלקוח מסיפור אגדות. פשוט מסלול נהדר.

יום 8

היום אנחנו קמים לבוקר נעים ושמשי בדיוק במידה הנכונה. ובמידה אכן צריכה להיות נכונה ומדויקת היום משום שמדובר ביום בו נעשה את המסלול הארוך ביותר בטיול שלנו. מסלול שאורך כ-6 עד 7 שעות בהליכה נעימה כולל מנוחה, בעיירה Ehrwald שנמצאת ממש בגבול האוסטרי-גרמני, לצד הפסגה הגבוהה ביותר בגרמניה, הלוא היא הצוגשפיצה. הייתי מדרג את רמת הקושי של המסלול כבינונית, כמובן שפחות מומלץ למי שחושב שהוא יכול להתקשות בהליכה, תכף אציין גם אופציה "עצלה" יותר שתחסוך כמה קילומטראז' של הליכה. הנסיעה מהדירה אל העיירה גם ארוכה יחסית, כשעה נסיעה לכיוון מהדירה שלנו, שכאמור נמצאת בעמק אוץ. יש לכוון את אפליקציית הניווט אל הרכבל שבעיירה, יש חניון ענק ודי מסודר, בתשלום כמובן. שווה להגיע בשעה מוקדמת יחסית, גם בגלל אורך המסלול וגם בגלל מקומות החניה. תוכלו לראות המון קרוואנים ענקיים, שכן העיירה קרובה לצוגשפיצה, שם יש עשרות אם לא מאות מסלולי הליכה למטרקים קצת יותר רציניים מאיתנו.

כדאי לקנות כרטיס דו כיווני ברכבל כדי לחסוך זמן אחר כך. מהרכבל הולכים בהתאם לשילוט על דרך שנקראת koatigerweg לכיוון האגמים Seebensee ו-Drachensee. לאחר כמה קילומטרים הדרך מתפצלת לשניים, דרך המתאימה לעגלות ואופניים ודרך המתאימה להולכי רגל, בסופו של דבר לא משנה באיזו דרך בוחרים שכן הן מתחברות בהמשך בסמוך לבקתה הראשונה (Seeben Alm). במידה והבקתה פתוחה ניתן לעצור בה להתרעננות. כל הדרך פשוט קסומה ועם יופי שקשה להסביר במילים, כמובן פסגות הצוגשפיצה מתגלות מסביב ויוצרות אווירה של טיול יפהפה בנופי בראשית. למרות מאות המכוניות בחניון והדוחק בתור לרכבל, מדהים שיש המון רגעים שאפשר להרגיש לגמרי לבד, רק אנחנו והטבע, ומי שטעם את ההרגשה הזאת, יודע כי מעטים הדברים שיוכלו לנצח זאת. אז ממשיכים לעבר האגם המרשים הראשון, אגם זבן (Seebensee). מאוד מומלץ לנוח כמה שיותר בקטע הזה, לפתוח חטיף או סנדוויץ' ולספוג את האווירה מהאגם ופעמוני הכבשים והפרות שאיכשהו תמיד נמצאים שם כמן תפאורה ששום הפקה לא תוכל לחקות. לאחר ההתרשמות מהאגם ממשיכים בהליכה לעבר האגם השני, כאן מי שהתייעף יוכל לחזור על העקבות לכיוון הרכבל אבל מומלץ בחום להמשיך לעבר האגם השני, אגם דרכן (Drachensee) לא כי הוא מרשים יותר מדי, אלא כי הנוף מהפסגה לעבר האגם הראשון שזה עתה שהיתם בו, פשוט מופלאה. ההגעה לאגם היא דרך הליכה על ההר אבל היא הרבה יותר פשוטה ממה שנראה לעין. היא בהחלט לא קלה ודורשת מאמץ פיזי שלעיתים אינו פשוט, אך היא לא בלתי אפשרית, ואנחנו לגמרי לא ספורטאים אולימפיים בלשון המעטה. בקצה העלייה מחכה בקתה המשקיפה על האגם (Couburger Hütte) בא ניתן לאכול אוכל מקומי, לשתות ולהתפנות. ניתן לרדת לכיוון האגם ולאחר מכן לחזור בחזרה את כל הדרך לכיוון הרכבל או אל מגרש החניה.

יום 9

יום גשום ואפרורי + עייפות פיזית רצינית מהיום המתיש של אתמול = תירוץ מעולה לישון עד מאוחר ולהסתובב באזור של הדירה. וכך עשינו. ולכן אין יותר מדי מה לפרט מבחינתכם הקוראים. קמנו מאוחר, אפשרנו מנוחה לרגליים אחרי מספר ימי הליכה לא מועטים של הליכה חסרת הפסקות, והלכנו לטייל במסלול הליכה קצר ונעים בעיירה ליד הדירה שלנו. לא פחות נחמד להסתובב ברחובות המיוחדים עם הבתים המיוחדים עוד יותר, ושוב לחזור ולתהות: רגע, הם באמת חיים ככה? בישיבה נעימה בבית קפה עם שוקו חם ואוכל מנחם (עד כמה שאוכל אוסטרי יכול להיות כזה), הגענו למסקנה, שכן, הם חיים ככה, אבל שווה דווקא להתמקד ביתרונות של לחיות בארצנו היפה ולשוב לכאן רק בתור תיירים... ואחרי הנקודה הפטריוטית הזו, חושב שזה הזמן להמליץ, אם לא עשיתי זאת עדיין, שאם אתם אוהבי טיולי טבע והליכות כמונו, האדרנלין אכן שוצף וגועש, אך חשוב מאוד לתת לגוף מנוחה מסוימת, וכמובן לנתב את המנוחה הזאת ליום שהוא גם ככה גשום. אל דאגה... החל ממחר חוזרים לשגרת ההליכות המרובות, הישארו עמנו.

יום 10

היום מזג האוויר מתבהר יותר, זמן לנסוע לאחד המקומות היותר מתוירים (בצדק יש לומר) - מפלי שטויבן. אנחנו מעט הסתבכנו עם החניה במלון שנמצא ליד התחנה העליונה של המפל, גם כי החניה לא באמת הייתה מסודרת וגם כי כמעט ולא היו מקומות מסודרים. לא רצינו להתעסק עם זה יותר מדי וגם לא באמת היה משנה לנו סדר וכמות ההליכה. ירדנו עם הרכב למטה לחניה המסודרת והרשמית של המפלים ומשם התחלנו את המסלול. קשה לי להעריך מה הוא אורך המסלול, גם כי אני לא ממש זוכר וגם כי עצרנו לשעה בערך באיזו בקתה נחמדה לאכול קייזרשמרן (כן, שוב). מה שאני יכול להגיד בבטחה שהמסלול מאוד מרשים והמפל עוצמתי ורועש באופן נהדר. אם כמובן גיגלתם את שם המפל, תוכלו לראות שהעליה לתחנות הצפיה השונות היא דרך מדרגות תלויות (סופר בטוחות ומתוחזקות כמובן), אך עדיין, לא מומלץ לבעלי פחד גבהים. למעוניינים, יש אפשרות למסלול "ויה פראטה" במקום, שזה מן מסלול טיפוס שנראה יחסית פשוט וטוב למתחילים, עם יתדות ברזל, המטפסים מגיעים ממש קרוב לתוככי המפל, אני בטוח שמדובר בחוויה מעניינת - פחות התאימה בשבילנו. בסיום המסלול, וכדי לא להעמיס יותר מדי, נסענו למרחצאות המפורסמות (והדי אינסטגרמיות) בעיירה לנגנפלד - האקווה דום. נהנינו מאוד אך עם הערת אגב. ההנאה הייתה כי לא באמת אפשר לסבול ממקום כזה, נעים, מתוחזק, מעוצב בצורה יפה, המים נעימים והרוגע אכן מבריא. אך מצד שני חשוב להגיד כי המחיר יחסית יקר משאר המרחצאות באוסטריה/גרמניה, מניח כי המקום די מתויר ואהוד במיוחד ע"י חובבי האינסטגרם בזכות העיצוב הנפלא שלו. בנוסף, אנחנו ציפינו לטמפ' גבוהה במיוחד, התאכזבנו שהמים היו חמים אך לא רותחים כפי שציפינו, אבל כמובן שמדובר בצרות של "עשירים" ועל כן לא נתעכב על כך.

יום 11

תראו, מדובר בבלוג של טיול ארוך. ועם השנים, יש יותר נכסים וכך גם יותר דאגות ופחות זמן להקדיש ולסיים לכתוב בלוג במהירות כפי שפעם הייתי יכול ועושה (בטח קוראי הבלוג שיש להם ילדים מסתכלים ומגחכים על מה שכתבתי עכשיו ואומרים לעצמם "חכה חכה") אבל מה נגיד? יש בזה יתרון נחמד. אני כותב את הבלוג ואת הימים בו בהפסקות יחסית ארוכות, מה שמקשה על הזיכרון הסלקטיבי גם כך אבל מהעבר השני, "מכריח" אותי לחזור ולהביט בתמונות הבאמת קסומות מהמקומות הפשוט נפלאים שביקרנו בהם. ועכשיו חזרה למידע שחשוב לכם!

קמים לעוד יום שטוף שמש, אך כזו שבבוקר היא עדיין שקרנית. איזו הרגשה מדהימה שהגשם לא יפריע לנו להתנסות בעוד מסלול הליכה (הכניסו כאן סופרלטיב כלשהו). אז אנחנו רוצים לבקר באגם פיבורג היפה והמפורסם של עמק אוץ, אבל רוצים לשלב מסלול הליכה שיכניס קצת עומק לעניין. ברור שיש אפשרות פשוטה יחסית להגיע לאגם, לשבת על כוס קפה ולשכשך רגליים, אבל היי, כבר בטח הבנתם באיזה זוג מדובר כאן נכון?

אז את המסלול של היום אנחנו מתחילים בעיירה Sautens ומשם לצד הנהר והעיירה אוץ והגשר העוצמתי שמעל הנהר. העיירה סאוטנס עצמה נראית כמתעוררת מאוחר מדי בבוקר או אף לא מתעוררת בכלל, קסום ואף מרגש. בתחילת השביל ניתן לראות חיות חווה שונות, שאפילו הן אולי קצת לא מבינות מדוע החבר'ה עם נעלי ההרים כל כך מתרגשים לקראתן. ההליכה לצד הנהר שוצף וגועש (אולי ככל הנהרות והנחלים בטירול?) ואנחנו אפילו מבחינים בשני ספורטאי קאנו מתאמנים לקראת תחרות גדולה שתתרחש כמה ימים לאחר מכן באותו נהר בדיוק. לאחר מכן לעקוב אחר השלטים לכיוון seejochl לתצפית נהדרת על אגם פיבורג, בעינינו יותר מרשים מההגעה הרגילה לאגם מלמטה (שעשינו בסיום המסלול באופן נפרד). לאחר התצפית מגיעים לעיירה קטנטנה בשם haderlehn שהיא אחת מהפנינות הבאמת נסתרות של הטיול הזה, איזה כיף ועונג שהגענו אליה, הירוק וההרים המשוננים באופק יוצרים את האוירה הכה מוכרת בטיול הנוכחי של "הייתי או חלמתי חלום?". המסלול מעגלי ומגיעים חזרה עד סאוטנס, משך ההליכה כשלוש שעות וחצי, אפילו 4 שעות. מבחינת רמת קושי, לא הייתי אומר שקלה באופן מובהק, גם בגלל שמדובר במסלול ארוך יחסית וגם כי... זהו בעצם, אל תחששו מהאורך, קחו את הילדים מטיבי הלכת שלכם ואל תשכחו לכתוב לי איך היה!

מוסיף כאן לינק לאתר הרשמי של העמק עם פירוט נרחב יותר של המסלול ואולי גם מפה אם זה יעזור לכם. בכל אופן, מדובר באחד המסלולים המומלצים והיפים ביותר בטיול הזה, לא הייתי מפספס אותו, זו הליכה פשוט נהדרת והמראות חוויתיים לחלוטין.

יום 12

היום אנחנו עוזבים את הדירה שלנו באומהאוזן ונוסעים לעבר הדירה השלישית והאחרונה של הטיול. הדירה נמצאת בעיירה פוגן, בעמק זילר ועליה ארחיב בהמשך. לפני כן, מטיבי הלסת של הבלוג הזה יוכלו לנחש מה עשינו עד ההגעה לדירה החדשה. נכון, עוד מסלול טיול. והפעם נקיק הזאבים (אל דאגה לא תראו זאבים) שנקרא בפי המקומיים - Wolfsklamm. נקודת ההתחלה והסיום של המסלול היא בכפר בשם Stans. אז לשם אנחנו מנווטים.  ישנו חניון בתשלום שנקרא Wolfsklamm – St. Georgenberg בכניסה למתחם של מסלול ההליכה. אם רוצים להימנע מתשלום, או שאין כבר מקום בחניון כפי שקרה במקרה שלנו, אפשר להחנות את הרכב בלב הכפר וללכת מעט ברגל לנקודת הכניסה למסלול. אנחנו מצאנו חניה במלון שנמצא מספר דקות מהכניסה למסלול והיה שם זול משמעותית מהחניון הרשמי. משך המסלול כשלוש שעות של הליכה, הייתי מגדיר אותו כבעל אופי קל-בינוני, אל תתנו להולכים הזקנים והזקנות להטעות אתכם, הכושר של הזקנה האוסטרית אינה כשל הזקנה הישראלית - גם אל תיעלבו אם יעקפו אתכם, תמיד הקפידו לברך Grüß Gott ולחייך במקביל להסתרת התחושה שאתם עומדים להתעלף :) ואיך מבטאים את מה שכתבתי הרגע? ממליץ לשמוע בלייב, אין סיכוי שיהיה אפשר להעביר את זה בכתיבה, אפילו פנים מול פנים קשה לבטא את זה. מה עוד לגבי המסלול? אי אפשר להתבלבל יותר מדי, גם כי הוא מעגלי וגם כי ישנו בוטק'ה בכניסה שם תוכלו לקבל מפה של המסלול אם לא תצליחו לעקוב אחרי השילוט. מה חשוב ונחמד לדעת? אל תפספסו את הכנסייה שנמצאת באמצע המסלול, כן, צריך לטפס אליה, אבל יש אווירה נהדרת למעלה, מסעדה נחמדה, ואפפלשטרודל דרכו תוכלו לנוח מהדרך שעשיתם עד כה.

זהו, אנחנו מסיימים את המסלול וממשיכים לעבר הדירה האחרונה שלנו לטיול זה בעיירה Fugen שבעמק זילר. הדירה נקייה, חדישה, ומשופצת, הנוף שנשקף מהחלונות מקסים והבונוס שיש מרפסת טירולית טיפוסית לפתוח איתה את הבוקר, תענוג. המיקום מצוין בעמק זילר, קרבה נוחה יחסית למסלולי הליכה ואטרקציות פופולריות בעמק - לכן בחרנו אותה. בעלי הדירה (מרטין ומרטינה - לא המצאתי את זה) נחמדים מאוד ואפשר לתקשר איתם באנגלית, ביום האחרון גם פיתחנו שיחה לגבי החיים בטירול, חיי היום יום, דעתם על ישראל כנוצרים אדוקים, עונת החורף באזור ועוד ועוד. חיסרון יחיד שעליו הורדתי נקודה אחת שלמה בציון בבוקינג - הוילונות בחדר השינה שלנו לא הצליחו להתגבר על השמש בבוקר, אין באמת חסימה אמיתית של האור למי שזה מפריע לו. אנחנו הצלחנו לחסום חלקית את האור עם כל האמצעים שהצלחנו למצוא. מצרף לינק לדף של הדירה באתר בוקינג שכולל גם את הביקורת שלי. להלן הלינק וגם כמה תמונות לאחריו: https://www.booking.com/hotel/at/apart-heim.he.html.

יום 13

קמים לבוקר ראשון בדירתנו המתוקה והנעימה, לאחר קפה ומאפה במרפסת השקטה שצופה אל אינסוף של פסטורליות, אנחנו דווקא יוצאים מהעמק, לא רחוק מדי, לאזור אגם אאכן (שגם מעטר את תמונת הקאבר של הבלוג הזה). מדובר באחד ממסלולי ההליכה היפים ביותר שעשינו בטיול הזה (ותודו שהייתה תחרות רצינית), מתחילים! נוסעים לכפר Maurach אל רכבל Rofan Seilbahn. עלות הרכבל הלוך חזור כ-22 אירו, אנחנו לקחנו רק את הדרך הלוך ובמסלול הליכה ירדנו עד לחניה. כמובן שצריך יום עם ראות טובה ובהירה, בדקו זאת בלילה שלפני או אפילו בבוקר המוקדם (יש גם מצלמות פסגה בלייב שיאשרו את תהיותיכם. שימו לב, אני מאוד ממליץ להגיע יחסית מוקדם, החניון לא גדול מספיק לעומת כמות הבאים לטייל במקום (מאוד מפתיע אוסטריה, מאוד מפתיע...) מפסגת הרכבל יש עשרות מסלולי הליכה, אנחנו בוחרים תחילה לעלות לתצפית ממרפסת נוף בראש ההר. העלייה לשם לא לוקחת הרבה זמן, בסביבות ה-45 דקות הלוך חזור. לאחר מכן ממשיכים במסלול נוסף שנראה לנו הכי מעניין ויפה, הולכים לכיוון בקתת Dalfazalm (45 דקות הליכה מהתחנה העליונה של הרכבל), משם למפלים Dalfazer Wasserfall ולאחר מכן יורדים לכפר, לחניה. מודה ומתוודה שלא ממש זוכר כמה לקח לנו כל המסלול, הייתי מנחש בסביבות 3-4 שעות עם עצירות לאכול או סתם עצירות ללא מטרה ובהייה ביופי הבלתי נגמר. המראות יפים עד בלי די, אתם ממש תרגישו שאין בכם שום רצון שכל הטוב הזה ייגמר. עד שמגיעים לבקתה המדוברת, וגם לאחריה, תוכלו לראות את אגם אאכן הפיורדי משהו, מכל זווית אפשרית, שמכל אחת מהן הוא נראה יפה ומרשים יותר מהאחרת. אל תשכחו להזמין קייזרשמרן בבקתה מעל ולנסות לתפוס את השולחנות שצופים אל האגם. כן כן, גם אם אתם לא רעבים ונשארה שקית של במבה בתיק, חברים, מסלול הליכה קשה בלי קייזרשמרן במהלכו, הוא לא מסלול הליכה בטירול.

יום 14

היום אנחנו נוסעים לאחד המקומות הפופולאריים ביותר לביקור באוסטריה כולה, לא רק בטירול. והאמת, טכנית הוא נמצא כבר במחוז זלצבורג. אני מדבר על מפלי קרימל. שימו לב שהנסיעה מעמק זילר יחסית ארוכה לשאר הנסיעות שעשינו בשלוש נקודות הכוכב שלנו - כשעה עד לחניה של האתר. בדרך עוצרים בנקודת תשלום לכביש המהיר/מס תיירותי אחר וממשיכים עד להגעה לתחילת המסלול. עוד המלצה נהדרת, לעצור בדרך הלוך או בדרך חזור בנקודת תצפית לעבר Speicher Durlaßboden, אני חושב שאין נקודת עצירה מסודרת למדי לעבר האגם, אנחנו עצרנו ליד פונדק דרכים מאולתר וצילמנו. בכל מקרה, לאחר שמגיעים לחניה הענקית של מפלי קרימל (מומלץ להחנות את הרכב בחניה 2 או 3), מתחילים את המסלול. מדובר כאמור, באחת האטרקציות הכי פופולאריות בכל אוסטריה כך שצפו למספר רב יחסית של תיירים, אנחנו היינו בספטמבר, מאמין שבתקופת השיא המעיקה של יולי-אוגוסט יהיו עוד יותר. המסלול הוא מסלול קווי של כ-3-4 שעות הליכה הלוך חזור. לא הייתי מגדיר אותו כקל למרות היותו תיירותי ופופולארי מאוד. העליה בהתחלה די קשה, למרות נקודות התצפית המופלאות על המפלים והטבע המקסים, כמובן שאף אחד לא דוחק בכם ותוכלו לעשות זאת במנוחה של מספר דקות בכל פעם אך האמינו לי, המראות שווים את המאמץ (כמעט כמו כל מסלול הליכה שתיארתי כאן בבלוג). לאורך המסלול, שאורכו הכולל הוא כ-4 קילומטרים, יש 9 עמדות תצפית וכן בקתת מטיילים לעצירה להתרעננות. מעמדת תצפית הראשונה שנמצאת בגובה של 1,070 מטרים מעל פני הים, יש לטפס בעלייה עד לגובה 1,460 מטרים. במחצית הדרך אפשר ממש להרגיש את עוצמתם של המפלים מקרוב ולעמוד ממש בסמוך אליהם. לקראת סוף המסלול תגיעו לעמדת התצפית שנקראת Bergerblick וממנה תוכלו להשקיף על האזור. אופציה נוספת, מהתחנה העליונה של המפלים ללכת לכיוון Die Hölzlahneralm וחזור, שעה לכל כיוון ואז ירידה למסלול הרגיל של המפלים. אנחנו הגענו לסוף המסלול והחלטנו להמשיך במשך שעה עד לבקתה האחרונה שציינתי, בחלק הזה של המסלול גם תראו כמה שפחות תיירים נוספים אלא רק טיילנים שהחליטו ללכת למקומות נוספים מעבר למסלול הקלאסי. הייתי מציע לשריין יום טיול מלא למפלי קרימל, גם עקב הנסיעה היחסית ארוכה, גם כי המסלול עצמו יחסית ארוך ולא בטוח שתרצו להפסיק במסלול הקלאסי. להלן התמונות כדי לשכנע אתכם עוד...

יום 15

זוכרים כמה התלוננתי בבלוג הזה שהאתרים התיירותיים הטירוליים פשוט אינם טובים וידידותיים מספיק למשתמש? אז הרי לכם האתר הרשמי של עמק זילר. הטיול המעגלי והמקסים שעשינו היום, הוא רעיון נפלא מתוך האתר, רק חבל שאין תרגום הוגן ואמין לאנגלית, ומפת מסלול וניווט. יכול להיות שהאוסטרים רוצים להשאיר את הכל לעצמם? כטיילנים שאוהבים לחקור מקומות שאינם מתוירים ע"י כולם - אנחנו באים להרוס להם הפעם. ראשית, להלן הלינק למסלול הרגלי שעשינו:

https://www.zillertalarena.com/zell/sommer/wandergebiet/detail/rundwanderweg-hainzenberg/.

אנחנו מגיעים לעיירה היפהפייה Hainzenberg במעלה דרכים עקלקלות וגבוהות בעמק זילר. המסלול עצמו מתחיל ליד רכבל שנקרא Gerlossteinbahn, ומשם, יש לעקוב אחר 11-12 נקודות במסלול מעגלי, אנחנו הצלחנו לפענח דרך הלינק לעיל וגם לפי ההיגיון הבריא. לא אמור להיות מסובך מדי והמסלול הזה פשוט מקסים וכל כך שקט. אחד המקומות שהיינו בהם והרגשנו שוב, לגמרי לבד, בממלכתם של המקומיים, כזו שלא היינו אמורים לגלות ולהפר. כל כך כיף. בכניסה לעיירה נתקלנו בפסטיבל השבת העדר שמתרחש לרוב באמצע-סוף ספטמבר ברחבי טירול. עדרי הפרות חוזרים יחד עם הרועים משטחי המרעה שם בילו את הקיץ וכעת הגיע הזמן לחזור הביתה. כל הכפר חוגג עם שתיה, מוזיקה, הפרות מקושטות, כולם יוצאים מהבתים לשמוח ולראות (ולרעות) והאווירה אותנטית ונהדרת. שווה אפילו להגיע במיוחד לאחד מהפסטיבלים האלו כדי לצפות מקרוב בתופעה ובבגדים המסורתיים שכולם לובשים יחד.

מסלול ההליכה עצמו אינו קשה מדי, יש המון פינות חמד מקסימות לשבת ולפענח בראש את הטיול שמתקרב לסופו, האווירה שקטה ונעימה ורק תצטרכו לפענח בעצמכם את המסלול ולתרגם את האתר - דווקא פשוט! שווה את זה לחלוטין, אמנם מדובר במסלול אוף דה רואד קלאסי, אבל אלו המקומות שעושים את הטיול ועושים אותו לזכיר עוד יותר. מומלץ בחום.

יום 16

מדובר בעצם ביום המלא האחרון של הטיול, גם הוא יוקדש כמובן למסלול טיול רגלי, וידוא הריגה לכפות הרגליים שלנו. מודד הצעדים בטלפון כנראה בטוח שהאייפון נגנב, כי אלו לא הבעלים אותם הוא מכיר. אנחנו נוסעים לאזור Wilder Kaiser שנמצא במזרח-צפון טירול, באזור שקרוב יותר לגבול הגרמני. מדובר באזור מופלא מלא בטיולים רגליים וכפרים מהממים, שלא מופיע יותר מדי בתוכניות של הטיילן הישראלי המצוי (וחבל). אני חושב ואף בטוח שניתן "למלא" כאן לפחות 3-4 ימי טיול מלאים ואולי שווה להקדיש חלק ניכר מהזמן כטיול של טירול למתקדמים. אנחנו מגיעים לכאן ליום אחד רגוע, שמשי ונעים למסלול טיול בן שעתיים-שלוש. ההרים המחודדים כשמתחתיהם הירוק האינסופי הכה מוכר, מאפשרים התפעלות יוצאת דופן מהמקום והכפרים המיוחדים שפזורים בו. עוד יתרון לאזור הזה - האתר הרשמי שמספק מידע לתיירים, ממש מצוין בניגוד לאתרי תיירות אחרים, שווה ומומלץ להגיע. להלן מסלול מעגלי עם נופים מטריפים ותצפית נהדרת בשיאו:

https://www.wilderkaiser.info/en/tours/hollenauer-kreuz-circular-hiking-route.html

על היום האחרון של הטיול אני לא טורח לכתוב, מדובר היה ביום של החזרת הרכב למינכן, טיול של מספר שעות בעיר, לא משהו מיוחד שניתן לכתוב עליו. מאמין שמינכן עיר מעניינת אבל ניכר שסביבתה הטבעית קצת יותר, ושיש ערים אירופיות שיותר שוות טיול של כמה ימים. הסתובבנו במרכז ההיסטורי של העיר, במדרחוב המפורסם, נכנסנו למוזיאון הפינקוטק שהיה נהדר וקינחנו בקפה ועוגה לפני הנסיעה לשדה התעופה במינכן. שימו לב, אם הטיסה שלכם עם אל על, הגייט לצורכי ביטחון כמובן, מאוד מאוד קטן וחסר מעוף. הייתי דואג לאוכל וכמובן לקנות מזכרות אם תרצו, בעיר עצמה ולא בשדה התעופה.

סיכום קצר

וואו, איזה טיול זה היה, חתיכת מסע, לרגליים ובמיוחד לעיניים. כיף טהור! אם אתם חובבי מסלולי הליכה וטיולים מלאים בחוויות בטבע (ברור שאתם בעד, קראתם עד לכאן) - טירול היא היעד עבורכם. כמובן שהיינו רק בחלק קטן מחבל הארץ הענק שנקרא טירול (ועוד כשהיו לנו כמעט 20 ימי טיול נטו), וניתן אף לחזור לכמה וכמה פעמים ולא לשבוע, פשוט נהדר. יש לנו עוד הרבה תכנונים בקנה האירופי (מקווה שבקרוב תקראו כאן על מקומות רחוקים יותר), אבל אוסטריה ללא ספק הייתה בטופ, ולא טעינו. מדינה עם טבע שלא עוזב אותך לרגע, מהרגע שאתם קמים לקפה הראשון של הבוקר ועד לחלון בחדר האמבטיה בצחצוח שלפני השינה, אושר.

הטיפ שאכתוב בכל בלוג שלי. שלבו אטרקציות/מסלולים/מקומות שלא כולם עושים, זו הדרך הטובה ביותר להכיר את המדינה, את המקומיים ואת הדרכים, לנסות חוויות חדשות ובכלל לצאת מהקופסא. כדי שכמה חוויות כאלו יקרו גם לכם, דברו עם המקומיים, חלקם מאוד מחוברים לנצרות כיאה לאזור כפרי וישמחו לשמוע יותר על ישראל.

אני מאוד מקווה שהצלחתי להעביר את התחושות והחוויות שלנו מהטיול. זה היה הטיול הראשון שלנו כזוג נשוי, לכן ההתרגשות מצדנו הייתה גדולה יותר, ועם המגפה "שהשתוללה" בעולם ולא נזכיר את שמה כדי שבתקווה קוראי העתיד לא ידעו ולא יכירו אותה, הציפיה הייתה ארוכה. וכמו תמיד, אני עושה את זה מאהבה, אני כאן לשאלות וטיפים. אם בא לכם לשאול אותי כל שאלה, להרחיב על עניין מסוים, או לראות תמונות נוספות מהטיול (ובאיכות הרבה יותר טובה, למטייל - אולי תטפלו בזה שאתם קצת הורסים את איכות התמונות?), מוזמנים לשלוח לי הודעה כאן בפייסבוק, אני רואה את כל ההודעות שנשלחות אליי ושמח לעזור :)

תודה לכם על הקריאה,

מתן.