חזרנו מטיול של שבועיים קסומים בחודש ספטמבר, זוג סטודנטים צעירים - 10 ימים מהם היו בסלובקיה, בבלוג אשמח לחלוק את החוויה שלנו עם שאר הקוראים ולגרום גם לכם להשתכנע ולטוס למדינה המופלאה הזו 
כמו תמיד, אשמח לענות על כל שאלה ולעזור לכל מי שיתעניין, בתגובה לבלוג או בהודעה פרטית, בפייסבוק שלי יש יותר תמונות וגם שם אפשר לפנות אליי, כמו לפני כל טיול, עשיתי המון שיעורי בית – אשמח לחלוק במידע!
לפני כשנה בערך, חיפשנו יעד לטיול זוגי מוצלח, מלא בטבע ובנופים מדהימים לקיץ שאחרי שנת הלימודים הראשונה. כמובן שהדבר הראשון הנכון לעשות הוא לרכז כמה יעדים פייבוריטים ולהעלות שאלה לחוכמת ההמונים בפורום הנהדר הזה – דבר שעזר לנו לבחור בסופו של דבר בסלובקיה – שהייתה לא רק בחירה נכונה בהחלט לקריטריונים שהצבנו, אלא בחירה מפתיעה ומעניינת שלא נשכח עוד הרבה זמן 
מודה שלפני שהתחלנו לחקור על יעדים שונים באירופה, סלובקיה לא עלתה אפילו פעם אחת על הלשון, אוסטריה, איטליה והאלפים הצרפתיים כיכבו ברשימה שלנו (וגם אותם נכבוש) אבל ברגע שגיליתי את סלובקיה, יעד מפתיע לכל הדעות, רציתי ללמוד ולהבין אותה עוד ועוד…
אז הנה, מתחילים לבנות את מסגרת הטיול! רק מכורים כמוני יכולים להבין כמה אושר מציף אותך ברגע שאתה מתחיל…
את רוב המידע על סלובקיה, על מסלולי ההליכה, המקומות המומלצים ללינה ועוד אינפורמציה חשובה לטיול מוצלח ומהנה, אספתי כמובן בעמל רב מחברי הפורום וגם מבלוגים מוצלחים אחרים באתר. הזדמנות מצוינת להודות לכם, חברי הפורום שטורחים ועונים ובעצם עושים אחד לשני את הטיולים להכי מהנים שיש 
טיסות – הוזמנו כ-10 חודשים מראש לברטיסלבה דרך חברת SMARTWINGS. טיסת הלוך בלבד, החלטנו להחזיר את הרכב בבודפשט ולחזור לארץ משם. מחירי ספטמבר טיפוסיים נוחים וזולים יחסית. הטיסה יצאה בזמן ללא עיכובים, עברה בסדר גמור, אין מה להרחיב על טיסות לואו קוסט – הטיסה קצרה ולנו המחיר התאים, לא צריכים יותר מזה.
רכב – הוזמן דרך חברת RENTALCARS לאחר ניסיון מוצלח איתם לפני כשנה בטיול ליער השחור. ההזמנה הייתה לחברת יורופקאר. כמו בפעם הראשונה, הליך הזמנה פשוט וידידותי למשתמש עם שירות לקוחות בעברית.
דירות – חילקתי את הלינה כך שנישן 5 לילות בטטרה הנמוכים בליפטובסקי מיקולש ועוד 5 לילות בטטרה הגבוהים בעיירה השקטה נובה לסנה. הדירות הוזמנו יותר מחצי שנה מראש דרך אתר BOOKING הנוח.
תקשורת – אז החבילה הנוחה והזולה של גולן טלקום אינה עובדת בסלובקיה. החלטנו פשוט להיכנס לחנות של O2 הקרובה ולרכוש סים מקומי – זול, עובד מעולה, תקף גם בשאר אירופה ולכן פעל בצורה נהדרת גם ביום שהיינו בפולין ולאחר מכן בארבעה ימים האחרונים שהיינו בבודפשט.
כבישים ומהירויות – הכבישים עצמם טובים, כמו בארץ, סלולים בצורה טובה וחדישים. האתגר מתחיל בשמירה על המהירות המותרת. יש הרבה ניידות משטרה בדרכים ושמענו שגם על 5 קמ”ש מעל המותר מקבלים דו”ח שמן, לכן הנהיגה צריכה עצמה לא הכי כיפית, יש מעבר תדיר בין המהירויות ולפעמים אתה מוצא את עצמך נוהג על 50 קמ”ש בעוד שבישראל, לדוגמה, בדרך כזו נוסעים יותר. לכן שימו לב, הדבר יכול להיות מייאש לפרקים, אבל היי, לפחות יש לכם אחלה נוף!
מזג אוויר – אנחנו השתמשנו ב-3 אפליקציות שונות לחיזוי מזג האוויר ואף אחת מהן לא הייתה מדויקת ב-100% עד אפילו 12 שעות לפני. לכן, המלצתנו היא להסתכל ערב לפני וכך לקבוע מסלול וכמובן לשריין תכנון יומי לימי גשם, שתמיד יהיו.
אז אחרי שסיימנו עם ההקדמה, שנתחיל?
יום 1 – נוחתים ונוסעים לכיוון ליפטובסקי מיקולש
נוחתים בברטיסלבה. מגיעים לעמדה של יורופקאר לאסוף את הרכב והרי זה פלא – העמדה סגורה! בודקים שוב את שעות הפעילות, מוזר, אמור להיות פתוח. שואלים נציג אחר מחברה אחרת – מסתבר שהנציג שלנו יצא לאכול ארוחת צהריים. אבן ירדה לנו מהלב ! כבר חשבנו שיורופקאר החליטו לא לעבוד דווקא כשהגענו… לא יכלו לשים שלט קטן, ארוחת צהריים?
אחרי שהוריד לי את הלב לתחתונים, מופיע נציג (?) של יורופקאר. למה הסימן שאלה אתם שואלים? הבחור הופיע בטי שירט ומכנסיים קצרים ואם היינו בישראל הייתי אומר שהיה לו מראה של חייל משוחרר שכבר נח חצי שנה בבית. איפה הייצוגיות? השירותיות? מאוד מוזר, ועוד בחברה מכובדת וגדולה כמו יורופקאר. אוקיי, לא משנה, לוקחים את הרכב ומבינים שכל המדינה סגורה עקב יום החוקה הסלובקי (1.9 שתדעו להבא) אז אין סיכוי לקנות כרטיס סים היום, רק מחר בליפטובסקי, מזל שהבאנו ג'יפיאס ליתר בטחון 
מגיעים לדירה הראשונה שלנו בליפטובסקי מיקולש – ועוד תקלה, בעל הבית לא נמצא, אנחנו מחכים שעה עד שיגיע, ועד שהוא מגיע הוא גם אינו מדבר מילה באנגלית ! זה הרגע שעלתה בנו התחושה שתעלה שוב בהמשך, הסלובקים אינם לגמרי מבינים תיירות, הם התחילו לשווק את המדינה ואפילו לעשוק כשצריך אבל הם עדיין לא בתוך זה. דבר שיכול להוות חסרון לעיתים אך גם מלא ביתרונות – יש הרגשה שרוב המדינה עדיין לא ממוסחרת, הכל אותנטי – למרות שהדבר יכול להוות קושי לתיירים כמוני, זה מקסים בעיניי. כאן תוכלו לראות את הדירה וגם את חוות הדעת שלי בעברית, תחת שם המשתמש MATAN.
טוב, אנחנו רעבים בטירוף, כזכור שום דבר לא פתוח, כולל סופרים, מה עושים? האם היום הזה יכול לספק עוד תקלות? אפילו כאלו שיפגעו בקיבה רחמנא ליצלן? איכשהוא אנחנו מבינים עם בעל הדירה שהמסעדה המוכרת ROUTE 66 פתוחה גם היום, נוסעים לאכול! המנות גדולות וטעימות, המחירים זולים, אווירה נהדרת, עיצוב יפה ושירות מעולה – רוב התיירים מגיעים לישון בקרבת ליפטובסקי מיקולש ואנחנו מאוד ממליצים להגיע ולאכול שם לפחות ארוחה אחת.
אפשר ללכת לישון סוף סוף, עייפים מהנסיעה אך שבעים ומרוצים, עם תכנונים ליום שלמחרת…
יום 2 – אגם ורביקה ומסלול על גדות נהר דמנובסקה
אז היום הכל פתוח ואפשר לקום מוקדם ולהתחיל את היום בקניות גדולות להמשך השבוע (מבשלים ארוחות ערב בדירה). נוסעים לסניף ה-TESCO הענק שבליפטובסקי ונהנים מדבר פשוט לכאורה שהופך בחו”ל לחוויה כיפית – קניית מצרכים בסופר אחרי שארגנו את הקניות בדירה ממשיכים לטיול הראשון שלנו בסלובקיה! מסלול קצר ויפה לעבר ומסביב אגם ורביקה, בוחרים את המסלול הצהוב. כל הסיפור לקח לנו כשעה וחצי, פשוט ונעים לעין – מגיעים לאגם ולמראה הכחול והשקט יושבים לאכול משהו קטן וממשיכים לתחנה הבאה שלנו.
לאחר מכן אנו ממשיכים לעבר פסגת חופוק, מזג האוויר לא מאיר לנו עיניים אז אנו בוחרים לעלות ברכבל הפתוח ולאחר מכן ברכבת שיניים לתחנה הראשונה, לא מבואסים יותר מדי כי יודעים שיש מראות הרבה יותר מעניינים בטיול הזה. לאחר מכן ירדנו עם אותה הרכבת, אך במקום רכבל פתוח החלטנו לרדת את הדרך ברגל. ירידה קלה שלקחה בערך חצי שעה. אז אחרי שעלינו וירדנו ונהנינו מהנוף המקסים שנגלה לפנינו, ממשיכים לעוד מסלול הליכה קצר ונחמד שגם ישמש ליום הטיול הראשוני שמטרתו אימון הרגליים לבאות 
מחנים את הרכב ליד מלון הדירות הישראלי RIVERSIDE, החנייה מסודרת ונראה שלעיתים נלקח תשלום. לעומת זאת כאשר אנחנו הגענו לא הקופה לא פעלה. ממשיכים לעבר המסלול שעל גדות נהר ה-DEMENOVSKA. גם המסלול הזה, יפהפה, שקט ונעים, לאורך נהר שוצף ומרגיע במקביל. מומלץ מאוד, אהבנו. המסלול לקח לנו בערך כשעתיים, לא הגענו עד סופו, בשלב מסוים החלטנו לחזור מאותה הדרך. זה אינו מסלול מעגלי.
יום 3 – טירת אורבה וכפר האונסק”ו VLKOLINEC
יום גשום יחסית, לכן מחליטים לנסוע על הבוקר לטירת אורבה לסיור מודרך. מכניסים את השם של הכפר Oravský Podzámok לווייז, שם מחנים את הרכב בקרבת הטירה בעלות סמלית יחסית לזמן. כבר מרחוק, חייב להגיד שהמראה מרהיב, יש כאלו שלא מתלהבים מטירות באירופה ובכלל אבל אנחנו די אוהבים את הקונספט של טירה או שתיים בטיול. ישנו סיור מודרך באנגלית כל שעתיים ולמיטב הבנתנו לא ניתן לסייר בטירה לבד. הגענו בזמן מעולה, כעשרים דקות לפני תחילת הסיור, קנינו כרטיסים והתחלנו לעלות עליה מתונה לעבר נקודת המפגש. הסיור המודרך אורך כמעט שעתיים, לנו הייתה מדריכה מקסימה עם אנגלית מעולה במבטא קל, יכול להיות שלילדים (ואולי גם למבוגרים) זה יכול להיות יותר מדי, באמת המון היסטוריה וסיפורי עבר על הטירה, לפעמים גם כמה פרטים לא הכי מעניינים, מודים. אבל הסיור בחדרי הטירה מרשים ביותר ובמיוחד הנופים הנשקפים ממנה. לעיתים יש גם הופעת פולקלור נחמדה בשביל התיירים, הכוללת רקדנים, שחקנים וזמרים. לסיכום, נמליץ מאוד על סיור בטירה, גם בגלל המראות והנופים וגם בגלל הסיור המודרך שיחסית לאורכו ולהשקעה הניכרת של המדריכה, המחיר מאוד נמוך. למעוניינים, יש תצוגה זואולוגית שגם ילדים יכולים להנות ממנה (קצת קריפי לטעמי הפוחלצים האלו).
הגשם ממשיך לרדת (פלא שהמדינה הזו כל כך ירוקה?), ואנחנו נוסעים לכפר Vlkolinec – כפר שהוא גם אתר שימור מורשת עולמית של אונסק”ו. הדרך ברכב רצופה בעליות, הכפר שוכן בגובה של כ-700 מטרים, העובדת במוזאון הסבירה לנו שכרגע חיים בו רק 19 אנשים, כנראה שרובם קשישים. הבתים בנויים בסגנון מסורתי, מיושן, כל כך אותנטי. האמת, שרוב הזמן היינו מוקסמים מההליכה בו, מאוד שקט, מסתורי, העין עוצרת על כל בית והמחשבה מנסה להבין מה הוא טומן בתוכו. כל בית מיוחד ושונה מהאחר. זהו ללא ספק אחד המקומות המיוחדים שביקרנו בהם והסיור בו עלה על הציפיות שלנו, מאחורי הפאב-מסעדה קטנה שיש במקום, אפשר להגיע למרבדים עצומים של דשא המשקיפים על גבעות ירוקות עוד יותר, אם אתם מגיעים לכאן, שווה להגיע לנקודה הזו, פשוט להתבונן ולהשתכר מהנוף
יום 4 – מסלול דיירי
היום אנחנו עושים את מסלול ההליכה Jánošíkove Diery או בשמו השגור יותר בפי המטיילים, מסלול דיירי. מחנים את הרכב במלון שנקרא, בהפתעה גמורה אגב, HOTEL DIERY בעיירה TERCHOVA. מאחורי המלון מתחיל מסלול ההליכה. לפני כן, אפשר להשתמש בשירותים של המלון או לקבל קצת מידע על מסלולים מעובדות הקבלה הנחמדות. בוחרים בשביל הכחול לאורך הנחל ולאחר מכן בפיצול השבילים, בוחרים להתחבר לשביל הצהוב שמאריך את המסלול ועובר במקומות מגוונים יותר. מי שיבחר במסלול הזה, לא רק שיהנה ממסלול הליכה מרהיב ביופיו, עם המון מים וירוק אלא גם יהנה לאחר כשעתיים לערך, להגיע לבקתה מקסימה בהרים אל מול נוף מדהים שם קנינו קצת גבינות ושתייה וישבנו למול מראה פראי וטבעי של סלובקיה בהתגלמותה – ירוק בגווניו הרבים, בעלי חיים מלחכים עשב יחד עם שתייה קרה ומרגיעה לאחר הליכה מאומצת – פשוט תענוג בסוף המסלול הצהוב יש גשר שלפניו פיצול לימין או לשמאל למסלול הכחול, צריך לפנות ימינה בכדי להגיע למלון ולרכב בחזרה, מי שירצה להגיע לבקתה עליה כתבתי, ימשיך ישר ויחצה את הגשר. כל המסלול מההתחלה עד לחזרה למלון לקח לנו בערך שעתיים וחצי – שלוש. שימו לב שיש המון טיפוס וגם כמה סולמות, לא יהיה פשוט לכאלו שאינם בכושר או לילדים ולהם אמליץ פשוט להמשיך במסלול הכחול הקצר יותר.
לאחר המסלול, רעבים מתמיד, אכלנו בקוליבה ממש טעימה, שתי מנות עיקריות וקינוח, משביע עם אווירה מעולה וצוות מסביר פנים – Jánošíkova chalet. לקראת המסלול הארוך והקשה ביותר של הטיול ביום הבא, החלטנו לחזור מוקדם יותר ולהירגע לפני ארוחת הערב, הדרך חזור הזכירה לנו שוב באיזו מדינה מטורפת אנחנו נמצאים,טירוף של צבעים, נופים, בעלי חיים בדרך יוצרים מציאות סוריאליסטית משהו (אפילו ראינו להקת איילים, במבי אם תרצו ), לאחר מכן הספקנו לעשות סיבוב קטן בליפטובסקי מיקולש שם הייתה הדירה שלנו – שומם לחלוטין, כאילו לא גר כאן איש, מסעדות ובתי קפה בודדים פתוחים לקראת הערב וכל בעלי החנויות כבר מזמן בבית עם המשפחה – שגרת חיים שלא רודפת אחרי כלום, נהנית מהחיים ומעריכה את הזמן הפנוי יותר מהכל – הלוואי עלינו אורח חיים שליו שכזה.
יום 5 – מסלול בעמק הרוהאץ' וטטרלנדיה
היום אנו מכווני מטרה לעבר מסלול הליכה ארוך, קשה ומאתגר. לא הרבה אנשים בוחרים לטייל בו ולספר עליו, ממה שקראתי כאן בפורום ובמקומות אחרים, מהתמונות שראיתי, הרגשתי שאנחנו חייבים לחוות אותו ולהיות שם. נכון, אמנם אנחנו צעירים, אבל ממש לא בכושר שיא, והלימודים של השנה האחרונה לא עזרו בעניין הספורט, אבל אמרתי לעצמי שאין מצב שאני חוזר מסלובקיה ולא עושה מסלול אחד כזה לפחות, ואת המסלול בעמק הרוהאץ' – אנחנו חייבים לעשות ! קמים בשש בבוקר, רוצים להספיק לסיים בשעה סבירה ובכלל, לא באמת יודעים כמה זמן יקח לנו, התחזיות מראות פער של כמעט שעתיים בין מטייל אחד לשני, לא ניקח סיכונים. נוסעים לכפר ZUBEREC, משם יוצא הכביש לעבר החנייה של המסלול. אציין שדי קשה להבין איך להגיע לחנייה וכפי שנוכחנו לדעת רוב האנשים לא נמצאים ברחובות וגם אם כן הם לא יידעו אנגלית. יצא לי לקרוא מזמן טיפ כאן באתר למטייל עם הנ.צ המדויק – GPS: N49.23761 E19.71769. מי שיהיה מעוניין, פשוט תרשמו את זה ותגיעו, שלטים והכוונה נורמלית לא מצאנו. מחנים את הרכב ומשלמים 2-3 יורו לסדרן, מתחילים ! המסלול מתחיל בהליכה די מעצבנת וטכנית על כביש אספלט, לפחות שעה של הליכה. בפיצול השבילים הראשון ממשיכים לעבר השביל האדום, עד לבקתת מטיילים שם ישבנו קצת, הלכנו לשירותים, כמה דקות לפני האקשן האמיתי של העלייה המתישה והנופים אליהם באנו מלכתחילה. מאחורי הבקתה יש את האגם הראשון מתוך חמישה. ממשיכים בשביל ירוק-כחול ובפיצול בוחרים את הירוק, דרכו נגיע לארבעת האגמים הנוספים. לאחר האגם החמישי התחילה הירידה התלולה מטה,שעתיים די קשות משום שהתחיל לרדת גשם (לפחות הוא לא ירד בחלק היפה של המסלול...) זה בערך תקציר המסלול, לא בטוח שהתמונות שתכף תראו יוכלו לתאר את היופי המדהים שראינו ביום הזה, השילוב של האגמים עם הנוף ההררי, הפסגות הירוקות והאוויר הקריר והצח, עשו את העבודה לגמרי. לא אשקר ואגיד שהיה קל, להפך, היה קשה ולי במיוחד, בעיות ברגליים לא מוסיפות טוב. מזל שבת הזוג שלי הייתה שם יחד איתי לתת לי כוחות לסיים, כמובן שלא הצטערנו לרגע על כל עלייה ועל כל סלע גדול בירידה, מסלול מרהיב ביופיו, סיימנו לאחר כ-6 שעות בערך – מומלץ, מומלץ, מומלץ!
לאחר השגעון שעבר לנו על הברכיים, החלטנו שמוטב להירגע, לסגור את היום במשהו מפנק, שלא מצריך הליכה או מאמץ, רק טבילה במים רותחים כשבחוץ קר וגשום, פינוק אמיתי, מגיע לנו! נוסעים לטטרלנדיה, רבות דובר על הפארק מים הזה, על הגודל העצום שלו, על המגלשות הרבות ועל הפינוקים מסביב. אותנו עניין רק דבר אחד, להפקיד את החפצים בלוקרים הנוחים, לעלות על בגד ים, וקדימה – ישירות לבריכה תרמית מדהימה של 40 מעלות – איזו הרגשה אלוהית, ועוד אחרי מסלול הרוהאץ'… מושלם! את הכרטיסים לשם רכשנו מבעוד מועד בגרופון של...פולין! כן כן, שווה לנסות. כניסה עלתה לנו 50 שקלים לאדם בלבד.
יום 6 – טטרנסקה לומניצה, אגם סקלנטה, סטארי סמוקובץ' ומפלי הרבינוק
היום אנחנו עוזבים את הצימר בליפטובסקי מיקולש ונוסעים לעבר הדירה השנייה שנמצאת בעיירה נובה לסנה בהרי הטטרה הגבוהים. בלילה שלפני, דיברתי עם המארחת שלנו דרך הוואטסאפ והסברתי לך שנגיע מוקדם יותר וגם אם הדירה אינה מוכנה רק נרצה להניח את הדברים שלנו ולצאת לטייל עד הערב. אנחנו מגיעים בבוקר, ושוב, אף אחד לא נמצא. מתקשרים אליה הפעם, היא אומרת שבעלה יגיע לקבל אותנו וזה יהיה רק אחר הצהריים. מה הקטע של הסלובקים בקבלת אורחים? כמו שהזכרתי לפני, באמת שלמארחים שלנו היו כוונות טובות והם היו מאוד נחמדים, אבל הם באמת עדיין לא טובים בזה… יש הרבה מקום לשיפור. לדירה נגיע אחר כך. שמים את המזוודות בתא המטען וקדימה יוצאים לדרך
נוסעים לעיירה טטרנסקה לומניצה. מחנים את הרכב בקרבת המלון SLOVAN HOTEL אשר מאחוריו נמצא הרכבל שמוביל לאגם סקלנטה. בקופות אנחנו קונים כרטיס משולב שיתאים גם לקרונית בסטארי סמוקובץ' לשם נגיע בהמשך היום לאחר ארוחת צהריים. אנחנו בוחרים לעלות רק לתחנה של אגם סקלנטה ולוותר על פסגת לומניסקי, גם בגלל המחיר הדי מוגזם וגם כי לדעתנו מאוד ערפילי מעלה (מוזר שלמרות הערפל אנשים בחרו לעלות לשם, מה כבר תראו? 
מעניין). מגיעים לאגם אחרי עלייה ברכבל הסגור (כבר טוב בשביל הבת זוג), לא הכי גדול בעולם ולא עם נופים הכי יפים בעולם מסביבו, אבל כן, גם שם יש מן קסם לא מוסבר, ממש נחמד להקיף אותו, לשבת ולשתות משהו חם, בהחלט שווה לעלות ולהתרשם. נוסעים לאזור סטארי סמוקובץ' לקראת מסלול ההליכה השני של היום, לא לפני שנכנסים למסעדה המומלצת PIZZERIA LA MONTANARA. שווה מאוד לאכול שם, מנות גדולות וטעימות, מחירים זולים ומגוון רחב בתפריט. המסעדה גם מעוצבת ממש נחמד (תמה של פורמולה 1) והאווירה מרגיעה – מומלץ!
מתחילים את המסלול השני להיום, לכיוון מפלי HREBIENOK. מאחורי המלון היוקרתי גרנד הוטל, יוצאת הקרונית לכיוון המסלול. אנחנו בחרנו במסלול של כשעה וחצי. לאחר הירידה מהקרונית מתחילה הליכה לבקתת RAINEROVA במסלול הירוק, ישנה ירידה קלה ומשם הצעידה למפלים עצמם. ממשיכים עד לפיצול עם השביל הכחול איתו מגיעים לבקתה נוספת בשם BILKOVA. אחריה צועדים עוד דקה-שתיים ומגיעים לפיצול עם המסלול האדום. המסלול האדום מחזיר אותנו לקרונית. המסלול פשוט יפה, קליל יחסית מבחינת עליות/ירידות, יותר מישורי ממה שחשבנו ועדיין, זה לא אומר שהוא מתאים למי שאינו בכושר מספק, צריך להתאמץ. והמאמץ משתלם, הדרך אמנם מאוד ירוקה וכיפית להליכה, אך ההגעה למפלים היא כמובן השיא. המפלים מאוד מרשימים, עוצמתיים, הטבע ברוב הדרו, אפשר לשבת ופשוט להתבונן, הנאה צרופה. בכל אחת מהבקתות שציינתי אפשר לתת לרגליים מעט לנוח, לאכול או לשתות משהו קטן, ויש גם שירותים. במהלך המסלול ראינו לפחות 2-3 בחורים עם עשרות קילו של ציוד על גבם, אולי מגיע למאות, אפילו ראינו אחד שסוחב בלון גז והולך כאילו הוא סוחב תיק גן של דורה. לא הבנו את העניין עד שראינו שגם בשירותים בסוף המסלול, לפני החזרה בקרונית, יש המון תמונות של אנשים כאלו ! כנראה שזהו סוג של ספורט פופולארי, אירופאים, לך תבין. לא אסיים לפני שאמליץ על בית קפה מקסים שנמצא מיד לאחר שיורדים מהפוניקולר ליד התחנה. שמו Cukráreň u Elišky והוא פשוט פינת חמד שהיא חובה! העיצוב מתוק בדיוק כמו השוקו חם והגלידה, שווה ומומלץ
אז סיימנו עם ההליכות היום, נוסעים לעבר הצימר השני, בתקווה שהפעם ניכנס פנימה 
לאחר כמה דקות מקבל אותנו בעלה של המארחת, בחור קצת מוזר אבל מאוד אדיב, מנומס, יודע אנגלית מצוינת. הוא מראה לנו את הדירה בסבלנות ועונה על השאלות שלנו. כאן תוכלו לראות פרטים נוספים על הדירה וכמובן את חוות הדעת המלאה שלי תחת השם MATAN. ספוילר – הנוף להרים מהדירה מהמם!
יום 7 – הכפר זדיאר ונסיעה לזקופאנה שבפולין
היום החלטנו לנסוע לעבר פולין, לעיר זקופאנה. בדרך החלטנו לעשות עצירה באחד המקומות היפים שהיו לנו בטיול, בכפר ZDIAR שנמצא ממש בקרבת הגבול בין סלובקיה לפולין. החנינו את הרכב והתחלנו לטייל בכפר שהבטיח וקיים נופים מדהימים שכללו הפעם גם שמש חייכנית שעזרה להכל, כולל התמונות, לצאת הכי מדהים שיש. הכפר מאוד ציורי, סגנון הבנייה של הבתים שונה מהשאר שראינו, ממתק סלובקי-פולני אמיתי. מי שמתכוון לעלות לכיוון פולין, המלצה חמה לעצור איזו חצי שעה בכפר ורק אז להמשיך.
נוסעים לכיוון זקופאנה. אנו מחנים את הרכב הכי קרוב שאפשר למדרחוב KRUPOWKI הידוע של העיר ומתחילים לשוטט. המדרחוב אכן צבעוני, מלא בחנויות מכל הסוגים והמחירים וגם בהמון דוכני מזון ומזכרות, אך לטעמנו זה קצת חוזר על עצמו והופך ללא ממש מעניין. לדעתנו שווה להגיע למדרחוב אבל לא להישאר שם יותר מדי זמן ולעשות פעילויות אחרות כמו כאלו שארחיב עליהן עכשיו. בסוף הרחוב אפשר לעלות ברכבל לכיוון הר GUBALOWKA, המחיר זול והקרבה לרחוב הרבה יותר מזמינה מאשר הרכבל ההמוני והנודע יותר KASPROWY ולכן אנחנו מחליטים לבחור בו. העלייה נמשכת כמה דקות והנוף מלמעלה עוצר נשימה, יפהפה עם ראות מצוינת, היה שווה להגיע. גם כאן יש עשרות של דוכנים שמוכרים בדיוק את אותה הסחורה שמוכרים למטה – לא רוצים לגוון? מעט מקוריות? במעלה ההר יש גם מגלשת הרים קצרה וזולה, 8 זלוטי לגלישה, אז למה לא? מתלהב מהדברים האלו כמו ילד קטן 
אחרי שירדנו מההר אנו ממשיכים לרכבל פתוח, הרבה פחות מוכר מהשניים האחרים שהזכרתי לעיל, לדעתנו שווה את הנסיעה. הרכבל באמת שקט ביותר, אין כמעט תיירים, גם למעלה. הנוף כשמגיעים עושה את העבודה בצורה מעולה ואפילו מצאנו בית קפה קטן ונחמד לסיום היום הפולני שלנו. כמו כן, בעניין הדוכנים, אותו דבר – הפולנים צריכים ללמוד לגוון…
שמו של הרכבל szymoszkowa והוא נמצא ממש ליד מלון מרקיור זקופאנה.
יום 8 – טירת ספיש ושיט על נהר הדונייץ
היום אנו מגיעים לטירת ספיש – אחת הטירות הגדולות והמרשימות באירופה. הטירה היא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. אנו יודעים שאפשר לעלות לטירה בשתי דרכים ושאחת מהן כוללת הגעה נוחה יותר ליעד, אבל לנו אין בעיה ופשוט מכניסים את שם הטירה לווייז. מגיעים לחניה (הפעם ללא תשלום הייתם מאמינים?), ואז מתחילה עליה לא קשה במיוחד לכיוון הטירה, אז כן, לנו זה היה פחות מאתגר, אבל אני בהחלט ממליץ לחבר'ה שמרגישים שזה לא בשבילם לברר על הכניסה הנוחה יותר. הפעם אנחנו ללא הדרכה, משוטטים לבד בטירה, חייב לציין שנשארו יותר חורבות מהאירועים שקרו כאן מאשר טירה ולכן מבחינתנו פנים הטירה היה הרבה פחות מעניין ומרהיב מחוץ הטירה. הנוף שנשקף מהטירה ומטה פשוט נפלא, מרבדים ירוקים שלמים וגם נוף לכיוון הכפרים הסמוכים – תענוג להגיע לשם במזג אוויר מזמין שכזה, שווה את ההגעה, שעה-שעתיים שיטוט והנאה מהנוף. ותרו על הדרכה פנימית אם יש, לדעתנו מיותר כאן ספציפית.
מכאן ממשיכים לכפר CERVANY KLASTOR שם יוצא שיט על סירה בנהר הדונייץ אשר מפריד כגבול טבעי בין סלובקיה לפולין. הדרכים כל כך יפות שעולה בנו השאלה, האם המקומיים כבר התרגלו לכך שהם חיים בסוג של גן עדן? האם הם אדישים למראות המדהימים האלו בצורה יומיומית? מגיעים אל הכפר וממשיכים עד לאזור בו רוב חברות השיט נמצאות. מחליטים לקחת שיט עם חברת השיט של מריה שהומלצה בעיקר בקבוצות הפייסבוק השונות. החוויה שלנו איתה הייתה לא הכי מוצלחת אך השיט פיצה על כך. ראשית, היה נראה כאילו היא משכנעת אותנו לצאת לשיט עצמאי ללא מדריך למרות שהסברנו לה שאין לנו שום ידע או ניסיון קודם ולכן נשמח לצאת עם מדריך ליתר בטחון – לדעתי פשוט נתקעו שם עם חוסר במדריכים או שפשוט הם לא רצו “לבזבז” מדריך על זוג בלבד. בכל מקרה לאחר השיט, למרות ששילמנו מחיר די גבוה, היא מסבירה לנו שאין להם דרך להחזיר אותנו חזרה ואנחנו תלויים בתחבורה ציבורית (שגם עליה צריך לשלם). לנו אין בעיה להתנהל בתחבורה ציבורית לכמה דקות, אבל היינו צריכים לחכות שם כמעט חצי שעה בסיום השיט עד שהנהג אסף מספיק נוסעים לחזרה לכפר – את זה, בעלת העסק לא טרחה לספר לנו והדגישה עד כמה השטאלים חזרה יוצאים נון-סטופ. ועכשיו לחוויה החשובה יותר, השיט עצמו. המדריך, חוץ מלהשיט את הסירה, לא ממש מדריך. זורק כמה מילים פה ושם, באמת שלא מעניין. טוב היה שיקראו לו משיט ולא מדריך – יכול קצת להטעות. הנהר, אין ספק, משכיח ממך את החוויות הפחות טובות עם העסק וגורם לך להתמסר ליופי הנהדר שבו, בהחלט מרהיב, לכל מקום אליו אנחנו מסתכלים, הרים ירוקים וגבוהים, ברווזים וציפורים שונות, ונהר שקט ויפהפה… השיט לקח בערך שעה וחצי, הזמן עובר כל כך מהר שלא מרגישים לסיכום החוויה, סעו לנהר הדונייץ, עשו את השיט, מתאים לכל הגילאים – אך לפני כן, השוו קצת מחירים ולכו למי שהכי נראה לכם!
יום 9 – אגם שטרבסקה ואגם פופרדסקה
היום אנחנו מגיעים לאחד המקומות המתויירים ביותר באזור הטטרה ובכלל בסלובקיה, אגם שטרבסקה. כבר שמגיעים להחנות את הרכב רואים שהמקום מתחיל להתמסחר, המון דוכני קניות ומזכרות, המון מלונות טובים יותר ופחות שמציעים חוויה קצת יותר יקרה מהממוצע למי שיכול. אותנו לא מעניין המסביב, אלא העיקר. אנחנו בוחרים להתחיל במסלול הליכה שלוקח כשעה וחצי בערך לכיוון לעבר אגם פופרדסקה. ההליכה לא קשה מדי ורובה מישורית, השילוט מאוד ברור – עולים דרך השביל האדום עד שמגיעים לאגם. המוני משפחות עולות יחד איתנו ושוב אנחנו מתפעלים כל טיול מחדש כמה אנשי גיל הזהב אנו רואים במסלולי הליכה שכאלו, מסלולים שקשה גם לאנשים צעירים לעשות… תמיד מרשים וממלא בהערכה. ההגעה לשם שווה כל צעד, בהחלט האגם אולי הכי מרשים שהגענו אליו בטיול (הדעות חלוקות יחד עם האגמים בעמק הרוהאץ'), בכל מקרה, מאוד מרוצים שהחלטנו ללכת את המסלול הזה למרות שהרגליים כבר נותנות אותות של “די, גמרתם אותנו הטיול הזה”. אפשר להקיף את האגם בנינוחות, ללגום מעט מהנוף לפני שחוזרים חזרה לאגם שטרבסקה. יש מסעדה ובית קפה ליד האגם שם אפשר לשתות ולאכול (במחירים יקרים מדי) ויש גם שירותים נוחים.
יורדים חזרה הפעם בשביל הירוק שבסופו יתפצל ונמשיך דרך השביל האדום עד לאגם שטרבסקה. שם אנחנו קונים מעט מזכרות, יושבים לשתות תה חם יחד עם קינוח באחת המסעדות ליד האגם המתויר ונהנים מהנוף. בכל הטיול הזה נהנינו לראות שבמקומות הכי אטרקטיביים, הרוב המוחלט אינו של תיירים אלא של משפחות סלובקיות, ביער השחור לדוגמא לא כך היה הדבר. לאחר שסיימנו במסעדה השכרנו סירה ל-45 דקות, סירת משוטים קטנה, לדעתי הדרך הכי טובה לחוות את אגם שטרבסקה הגדול והצלול, כדאי מאוד. חוויה אמיתית לשוט אל מרכז האגם ופשוט לעצור, להקשיב לשקט שעוטף את האגם כשאין שום דבר מסביבנו פרט למים נקיים וכחולים, ולהנות מהרגע.
לאחר שסיימנו את השיט חזרנו לעבר המכונית, נשאר לנו מעט זמן והיה זכור לנו פלייר שקיבלנו באחד המקומות של מיני גולף באחד המלונות, אז חשבנו, למה לא? אפשר לעצור ולנסות וזה גם מאוד קרוב לעיירה שבה ישנו. המיני גולף נמצא בעיר פופרד והיה מרענן וממש נחמד, לא חובה כמובן, אבל יכול להיות ממש בסדר כשרוצים להוסיף עוד אטרקציה אחת אחרונה
יום 10 – גן העדן הסלובקי ותצפית טומשובסקי
יום אחרון בסלובקיה ! איך הזמן טס כשנהנים… היום אנחנו רוצים לטייל באזור גן עדן הסלובקי. בתכנון הראשוני, עוד בארץ, היינו צריכים לעשות את הסוחה בלה שנמצא באזור, אבל לאחר מחשבה רצינית אחרי המסלול העמק הרוהאץ' החלטנו שאל לנו להתגרות ביכולות ובגוף שלנו, ושמסלול ארוך ויפה אחד בהחלט מספיק. כמו כן, הבנו שהסוחה בלה לא הכי מתאים לבעלי פחד גבהים כמו לחברה שלי… עוד סיבה טובה לוותר. אבל לא מוותרים על האזור, מגיעים למסלול הליכה לעבר Tomasovsky Vyhlad – מרפסת הנוף המפורסמת הצופה מעל מצוק חשוף לגמרי בגובה של מאות מטרים ומשם חזרה דרך ערוץ נחל מרהיב - לוקח כשלוש שעות. מגיעים אל הכניסה לכפר CINGOV שם מחנים את הרכב בתשלום, מתחילים עם השביל הצהוב עד להגעה למצוק שמשקיף על העמק ואז יורדים בשביל שונה, ממשיכים עוד קצת עם השביל הצהוב והירוק (שניהם לאותו כיוון), בפיצול שלהם בוחרים במסלול הירוק היורד לאורך היער עד לערוץ הנחל. ממשיכים עם הירוק עד הפיצול עם השביל הכחול, ובוחרים בכחול הממשיך לאורך נהר HORNAD ולוקח אותנו חזרה לחנייה. העלייה מעלה לצוק לא קשה מדי וראינו גם הרבה משפחות שעושות אותו, המראה מלמעלה מרהיב ביופיו, מצוק חשוף לגמרי, גבוה מאוד ואפילו קצת מפחיד אם מתקרבים יותר מדי – בהחלט תצפית ששווה את ההגעה ומסלול מעולה. אנחנו רצינו לגוון ולכן בחרנו דרך שונה בחזור, מי שירצה יוכל לחזור באותה הדרך בה עלה, והדבר גם קצר יותר. בהליכה חזור התברברנו מעט ולכן ממליץ תמיד לשים לב לשילוט, לקחת מפה מהכניסה ואופציה טובה נוספת היא לשאול מקומיים, ניתן לתמונות לדבר.
זהו, נוסעים אל הדירה מוקדם מהרגיל משום שמחר קמים מוקדם בבוקר ומחכה לנו נסיעה ארוכה ביותר לכיוון בודפשט, הבירה ההונגרית אותה החלטנו לשלב בסיומו של הטיול בסלובקיה ואכן הוכרזה כהחלטה מעולה בדיוק כמו ההחלטה להגיע לטיול טבע בסלובקיה, גם את הבלוג על ארבעת הימים שלנו בבודפשט תוכלו לקרוא כאן.
סיכום קצר
אני מאוד מקווה שהצלחתי להעביר בבלוג הזה את החוויות האישיות שלנו ממדינת סלובקיה הנפלאה. אין ספק שיש בה את כל הדברים שאנו מחפשים בטיול ארוך יחסית בחו”ל – טבע ירוק ונהדר, מים בכל מקום, אנשים שמוכנים לעזור, שלל מסלולי הליכה ואטרקציות מגוונות שיוצרים בסופו של דבר יעד מושלם לטיול. בין אם אתם זוג צעיר כמונו, זוגות מבוגרים יותר, משפחות ואפילו מטיילים יחידים – לסלובקיה יש הרבה מה להציע לכם ואף יותר, ממליץ לכולכם להגיע לכאן בטיול הבא שלכם – הנאה צרופה מובטחת תודה על הקריאה ומקווה שנהניתם, תודה שוב לחברי הפורום המפואר הזה על המידע הרב, ועכשיו, קדימה לבודפשט…
אני פה לשאלות ולטיפים! אם בא לכם לשאול אותי כל שאלה, להרחיב על עניין מסוים, או לראות תמונות נוספות מהטיול, מוזמנים לשלוח לי הודעה כאן בפייסבוק, אני רואה את כל ההודעות שנשלחות אליי ושמח לעזור :)
