מסע גיבוש משפחתי (3) בסלובקיה, קיץ 2012

סיכום מסע גיבוש משפחתי (3) הפעם לסלובקיה אז למה סלובקיה? מזג אויר מצויין, נופים מדהימים, טיולי טבע, אטרקציות לילדים ומחירים סבירים (ואפילו נמוכים) הם אלה שהביאו אותנו לתכנן טיול נוסף באווירה "מזרח אירופאית" (ועוד מעט תבינו למה זה במרכאות), אחרי הקודם בסלובניה. נתחיל דווקא מתכנון המסלול: עשינו המון "שעורי בית" באתר למטייל והכנו מסלולים לימים בהירים ו"פתרונות" לימים גשומים. שמירת המסלולים כקבצי KML והעברתם לGPS (ראה טיפ) נתנה אפשרות להחליט בכל בוקר, על סמך תחזית מזג האויר, מה יהיה המסלול היום. אז למי שעוד לא הכין שעורי בית, על קצה המזלג נסכם שסלובקיה היא מדינת נופים (ערים גדולות יש אולי רק במערב -; ברטיסלבה, שם לא היינו): יערות, אגמים, כפרים קטנים והרבה טבע. אוטוסטראדות אינם הצד החזק של סלובקיה, אולם קטעים מסויימים על הכביש החוצה אותה ממערב למזרח הם אוטוסטראדה (130 קמ"ש). ההרכב המשפחתי שלנו הוא זוג הורים וחמישה ילדים בגילאי 5 עד 18 (שלוש בנות ושני בנים) התחלנו את מסענו בטיסת אל על לבודפשט (כבר לא כ"כ מאהבת מרדכי. הטיסה עם אל-על היא בשל כרטיסי הבונוס, אולם גם כרטיסי הבונוס שהנפקנו עלו לנו לא מעט בשל מה שמכונה "תוספת הדלק" שאיננה אלא סוג נוסף של שיטת מצליח שפושה במקומותינו. הרי את הנקודות המיוחלות הנדרשות לכרטיס הבונוס "קנינו" במחיר כרטיסי טיסה אחרים, שבהם כבר מגולמת תוספת הדלק, ועתה נדרשנו להוסיף עוד סכום לא מבוטל עבור "תוספת הדלק". עוד ניצול ציני של הפטריוטיות הישראלית ע"י אל-על, שמחפשת איפה לעשות עוד רווחים). את הרכב (פולקסווגן טרנספורטר) שכרנו עוד מהארץ כמובן, דרך http://www.traveljigsaw.co.il . קיבלנו מחיר מצויין ושירות טוב. ויחד עם הGPS שהבאנו מהבית (עם קובץ הKML) הניווט היה די פשוט. אבל למה להקדים את המאוחר. נחזור להכנות. היות ואנו 7 בני משפחה שומרי כשרות, הבאנו איתנו מהארץ לא פחות משלושה ארגזי מזון וכלי אוכל (חד ורב פעמיים), כולל מזון קפוא שנשאר כזה עד שהגיע ליעדו בפריזר בבית הנופש. כמובן שאת בית הנופש הנ"ל הזמנו מראש (לא מצאנו ב"למטייל" שום דבר שמתקרב לזה... -; ראו טיפ) -; מדובר בבית פרטי, בן שתי קומות, שלושה חדרי שינה (שניים לזוג ואחד לארבעה) שתי מקלחות ושירותים, סלון, מטבח מאובזר (כיריים חשמליות, מקרר, מיקרוגל, מכונת כביסה, שולחן ל-8 סועדים ועוד) במצב חדש לגמרי, חניה פרטית מקורה ועוד. המחיר (600 יורו ל-9 לילות) כלל הכל, כולל חשמל. מסתבר שתצלומי הלויין בגוגל מאפס אינם מעודכנים כלל! הבית הנ"ל לא הופיע בגוגל, מה שגרם לנו לחששות מסויימים, אולם במציאות הוא קיים גם קיים. המיקום, בכפר ליפטובסקי טרנובץ' (ליד מיקולאש, 5 ד' נסיעה מפארק המים טטרלנדיה), נבחר בכוונה משום שהוא ממוקם באיזור די מרכזי והיות ורצינו להמנע מ"מעבר דירה" באמצע התקופה, חשבנו שזה מיקום טוב באמצע בין האטרקציות המזרחיות (קצת רחוקות -; עד שעה נסיעה מזרחה) לבין המערביות והדרומיות
(עד חצי שעת נסיעה לכ"א).
 צמוד לכפר ליפטובסקי מיקולש ישנו מרכז קניות גדול ובו שתי חנויות מזון, TESCO ועוד חנות שהייתה יקרה
הרבה יותר.

ובכן, יצאנו מבודפשט צפונה, לכיוון מרכז סלובקיה, נסיעה של כ5 שעות. חלק ניכר מהדרך עובר דרך כפרים קטנים ואזורים חקלאיים, בשבילי עיזים. נחמד, מעניין, אבל איטי מאוד. המעבר בין הונגריה לסלובקיה מדהים בפשטותו -; אין אפילו שלט שמציין את מעבר הגבול. חשוב: מייד עם הכניסה לסלובקיה כדאי לקנות מדבקת אגרת כבישים (10 יורו ל10 ימים) בתחנת הדלק הראשונה.
 באחד הכפרים שבהם עברנו (בכפר BALASSAGYARMAT) ראינו לפתע בית שבחזיתו מגן דוד! עצרנו וראינו שלידו יש בית קברות יהודי!
היום כולו נוצל לנסיעה, התמקמות וקניות בסיסיות (יש חנות TASCO ביציאה הדרומית ממיקולאש, מייד אחרי המחלף עם כביש D1). ביום השני, שהיה צפוי להיות בהיר, נסענו לדדינקי. המסלול שדובר עליו רבות בפורומים, אכן קליל אך מענין, מזכיר מעט את קניון וינטגר בסלובניה. "החברה להגנת הטבע הסלובקית" סימנה את המסלול בסימוני לבן-כחול-לבן ולבן-צהוב-לבן כך שקל מאוד להתמצא. התחלנו בכחול, המשכנו לצהוב עד הביקתה המפורסמת (בה תוכלו לקנות משקאות חריפים) ומשם שוב בכחול -; מסלול מקוצר משום שרעמים החלו להשמע ולא רצינו למצוא את עצמנו בגשם בדרך (מה שהסתבר כנכון -; כמה דקות אחרי שהגענו לרכב התחיל לרדת גשם שוטף). זהו מסלול לחצי יום +/-.ביום חמישי, שהיה השלישי לטיולנו, התחיל ב"מרכז המבקרים של אדריאנה" במלון Ski&Sun ומשם המשכנו בכביש 584 שלאורכו כמה אטרקציות מענינות: קרוניות על מסלול סקי ב Pavcina Lehota, מערות (קרח ונטיפים), פארק חבלים (טרזניה של יאסנה) ואגם קטן עם ברווזים ליד מלון גראנד. האטרקציות האלה יכולות להספיק ליומיים נינוחים, היינו בכולן חוץ מהמערות. נתחיל בקרוניות: מתישבים בתוך קרונית קטנה (ילדים צעירים יושבים יחד עם מבוגר), מתחגרים (חגורה נפרדת לילד ולמבוגר) ונמשכים במעלה ההר ע"י הרכבל. כשמגיעים לשיא הגובה החיבור לרכבל מתנתק ומעתה מתחילים לגלוש במורד ההר, כשאת המהירות ניתן לווסת (ואף לעצור לגמרי) ע"י מוט מעצור שמותקן בקרונית. כיף אמיתי.
לאחר שני סיבובים כאלה (והבטחה שיהיו עוד בהמשך) הצלחנו לעזוב את המקום (שהיה אגב די ריק -; לא חיכינו אפילו רגע בתור) ולהמשיך דרומה. הכביש הצר עובר דרך יער, כשמדי פעם ישנו אתר סקי, מערה או אטרקציה אחרת, משולטים היטב. ארוחת צהרים אכלנו ליד האגם (זה עם הברוזים) ואחריה טיילנו סביב האגם וביער שלידו (קטיף אוכמניות). כאן ניתן היה להמשיך לפארק החבלים או לרכבל של חופוק.ביום שישי ניצלנו את מזלנו הטוב. התאריך היה 13 ביולי (כן, אני יודע שיש מי שחושש מימי שישי, ה13 בחודש...) ומקריאת הטיפים של ליאור למדנו שבסופ"ש זה ישנו פסטיבל בכפר קזמרוק. הגענו לכפר (הייתי אומר עיירה קטנה) לצלילי תחילת מצעד ססגוני (ראו תמונות). במצעד, שעבר ברחוב הראשי של העיירה, היו קבוצות של צועדים בתלבושות ותחפושות שונות, לחלקם כלי נגינה (מתופים ועד קונטרבס שנישא ע"י שני צועדים) ואלה שלא ניגנו -; שרו. היו שם גם נערים מחופשים לציידים עם בזי צייד (ועופות דורסים נוספים) וכלבי צייד. בסיומה של התהלוכה -; מול "חומות" העיר, היתה הצגה של נסיון הבקעת שער העיר הגדול ע"י "כוחות" שנלחמו נגד מגיני העיר באמצעים שונים: חרבות, רובים ישנים ואף תותחים ("נפוליונצ'יקים") שהחרידו אותנו בפיצוצים עזים. לאחר כמה דקות קרב "נכבשה" העיר, התהלוכה נכנסה לתוכה והקהל הוזמן פנימה, בעלות של 5 יורו לאדם. בתוך העיר היו דוכנים, חלקם הציגו את ההוואי של החיים במקום, חפצי אומנות וחלקם דוכני שעשועים לילדים.באטרקציה מענינת זו סיימנו את היום לטובת ההכנות לשבת שעברה עלינו בנעימים בטיול רגלי בכפר שבו התארחנו וסביב אגם מיקולש (כך החלטנו לקרוא לו, שמו האמיתי אגם מרה). לאחר שבת משפחתית נינוחה יצאנו ביום א' בבוקר לטיול בטטרנסקה לומניצה. חנינו בחניון של הרכבל (פה לא גובים דמי חניה...) ובקופת האתר קנינו כרטיסים לתחנה השניה, משולבים בכרטיסים לרכבל שיורד מנקודת סיום המסלול סקלנט פלסו לכפר הרבינוק. שימו לב: כשמחזירים את הכרטיסים בקופת הרכבל השני (לאחר הירידה מהרכבל, בכפר סטרי סמוקובק ) מקבלים החזר על הכרטיסים עצמם (שמיועדים לשימוש חוזר). עלינו ברכבל לתחנה השניה (גובה של 1751 מ') והתחלנו בירידה ארוכה, בנוף אלפיני ובתוך ערפל כבד, לכיוון הכפר הרבינוק. הדרך עוברת (כפי שנאמר בפורום) על שביל של חלוקי נחל גדולים ואיננה כ"כ נוחה להליכה, מה גם שבדרך (הלא קצרה, כ-3.5 שעות) תפס אותנו טיפטוף קל. בסך הכל בואו לא נשכח את הנוף המרהיב (אחרי שהלכנו קצת- הערפל התפזר), הנחלים והמפלים בדרך ואת מזג האוויר הנוח יחסית. לבסוף הגענו לרכבל השני (שכרטיסים עבורו כבר רכשנו בטטרנסקה לומניצה). מפה ניתן לרדת ע"י הרכבל (כפי שעשינו) וגם באמצעות הקורקינטים המפורסמים. בשני המקרים מגיעים לכפר סטרי סמוקובק, שממנו יש לקחת רכבת חזרה לטטרנסקה לומניצה, וללכת ברגל כמה דקות לחניון הרכב שליד הרכבל. מרגע שירדנו מהרכבל ועד סוף היום ירד גשם חזק, למזלנו היינו רוב הזמן תחת קורת גג כלשהי. זה היה היום החורפי ביותר בטיולנו, ובסך הכל לא הצריך יותר מחולצה דקה ארוכה ומעליה פליז (וחליפות גשם פה ושם).את יום ב' פתחנו במרכז המבקרים של הכפר ליפטובסקי מיקולאש, שנמצא במרכז הכפר, במעין מדרחוב גדול עם המון בתי קפה וחנויות אחרות. הסתבר לנו שבית הכנסת בכפר הוא אחד משלושת האתרים החשובים במקום והוא גם ממוקם קרוב מאוד (כמה דקות הליכה) ממרכז המבקרים. לצערנו, ביום ב' סגורים כל המוזאונים והמערות בסלובקיה, ובכללם גם בית הכנסת. הסתפקנו בצילום מבחוץ -; מדובר בבנין ענק, לא מאוד מרשים מבחוץ אבל ניתן להבחין בכתובות בעברית בחזיתותיו הקדמית והאחורית. בהמשך היום נסענו שוב לאזור יאסנה, הפעם לפארק החבלים טרזניה. יש לציין כמה דברים. ראשית, "טרזניה" זוהי רשת של פארקי חבלים, ראו באתר האינטרנט שלהם (אתר). שנית, אל תצפו לאיזה פארק מגודר, עם דוכן כרטיסים וכו' -; בסך הכל זהו יער (אפילו אין מגרש חניה מסודר) וכמה בנות שגובות תשלום, חוגרות ונותנות הסבר בנושא בטיחות.ביום ג' הגיע הגשם כצפוי.... ולכן נסענו לפארק טטרלנדיה, פארק מים שבחלקו מקורה. שילמנו עבור החלק המקורה בלבד, אך הכרטיס איפשר מעבר גם למגלשות החיצוניות. ביציאה מהפארק נאלצנו לשלם תוספת עבור אלו שיצאו אל המגלשות החיצוניות. כולנו- למגדול ועד קטן נהננו מאד!ביום ד' טיילנו בגן העדן הסלובקי. נסענו לכפר Biele Vody (יציאה מכביש 535) נסענו עד סוף הכפר וחנינו ליד מבנה של בי"ס. משם הלכנו עפ"י השילוט שבו היה כתוב: Zejmarska roklina נכנסנו ליער למסלול יפיפה, הליכה ליד נחל ומפלים, בדרך ישנם סולמות גבוהים, בן ה-5 שלנו טיפס בהנאה רבה! לבסוף הגענו לקרחת יער, אכלנו א.צהריים, וחיפשנו את הרכבל שיורד חזרה לכפר דדינקי (Dedinky) אבל הסתבר שהרכבל אינו פעיל. אי לכך ירדנו ברגל בשביל מסודר אל הכפר דדינקי. המסלול ברובו עובר מתחת לרכבל הישן. בכפר דדינקי (ליד האגם) עובר אוטובוס הנוסע חזרה לכפר בילי בודי, שם חיכה לנו הרכב, אך במקום לחכות לאוטובוס החלטנו לשלוח נציגות רגלית שחזרה אל הרכב (כ-45 ד' הליכה). שאר המשפחה בילתה בהאכלת ברווזים באגם, צילומי ברווזים ומשחק מחבואים משפחתי. ביום ה' בבוקר נפרדנו מדירת הנופש שלנו והתחלנו בנסיעה חזרה לבודפשט. לבודפשט הגענו בסביבות הצהרים. חנינו ליד בנין מטה המשטרה (אחרי שהפחידו אותנו בסכנת הפריצות לכלי רכב) וקנינו כרטיס חניה בפינת הרחוב. שימו לב: בבודפשט (וכפי שהתברר לי אח"כ, גם בערים אירופאיות אחרות) מניחים את כרטיס החניה על הדש-בורד של הרכב ולא בחלון. אנחנו שמנו בחלון, ולהפתעתנו קיבלנו קנס (שבוטל אחרי כמה ימים ע"י משלוח מייל ופקס לרשות החניה). טיילנו ברגל בחום כבד לגדות הדנובה אותה חצינו על גשר האריות (או השלשלאות) -; הדנובה מפרידה בין שני חלקי העיר: בודה ופשט. בבודה עלינו על קרונית שמגיעה לארמון המלך, שם הספקנו לחזות בהחלפת המשמרות (שלא היתה מרשימה במיוחד) וטיילנו בגינות הארמון, התצפית ממנו על שני חלקי העיר מרהיבה, לא להפסיד! נסענו לביכנ"ס של בודפשט שהיה לצערנו כבר סגור וממנו המשכנו לפיצה (כשרה) ברובע היהודי של העיר. משם נסענו במהירות לשדה התעופה (כמובן שהיה איחור בטיסה) ובזה סיימנו את טיולנו.
קרוניות: