לילה לפני...
כמה קניות... מה אני בכלל צריכה? כל אחד מדווח לי על מזג אוויר אחר. הסוכנת אומרת שבהרים קרררררר.... נכנסת לחנות מטיילים, מקבלת רשימת ציוד ושוקלת לקחת משכנתא. הסתפקתי בגופיה תרמית אחת וויתרתי על גרביים מיוחדות במחיר של 100 ש"ח. חשקתי במקל הליכה עם קפיץ, אותו ניסיתי פעם בהודו והחלטתי לוותר אחרי ששמעתי את מחירו. אהיה מס' ימים בקטמנדו. אולי אקנה שם. ידיד מתקשר ושואל אם קניתי גלולות אותן נוטלים בגבהים. איך שכחתי?...... מה עושים עכשיו? אני טסה מחר. למה ברגע האחרון , למה? בטח אפשר להשיג שם. מתרגשת. לא יודעת מי יחבור אלי לטיול הזה. רוצה כבר לנקות את הראש, רק לראות נופים ולהרגע מהאטרף היומיומי. לוקחת אתי אייפון, אייפד, טלפון עם סים מקומי ושואלת את עצמי אם זה באמת נחוץ. איילת, חברה של הבן שלי, מתקינה לי באייפון אפליקציה ווייברס, ווטס אפ, שאוכל לדבר ולסמס בלי כסף. למה קניתי טבלט? למה אני צריכה את זה? למה אי אפשר פשוט לנסוע ככה באיזי ולהשאיר את הכל מאחורי למשך חודש? נראה לי שאנסה להתנתק. נראה מה יהיה.
"תצלמי ותשלחי לנו, תעלי הרבה חוויות בבלוג" אומרים לי הסובבים ואני מרגישה פתאום כמו תלמידת בי"ס שצריכה להגיש עבודת סיכום על הטיול שלה.
אז משפחה, חברים וחברות יקרים / יקרות. אם לא אכתוב עכשיו מיד, אם יהיה פסק זמן, לא לדאוג. מבטיחה שאשלים את החסר אח"כ.
הולכת לישון. כמובן שטרם ארזתי (למה תמיד הכל ברגע האחרון?....)
נראה לי שהכי חשוב, לפני הכל, לקחת את הכרית שלי.
טסה בעוד כמה שעות
רונית הסוכנת חזרה אלי בפייסבוק והרגיעה אותי שגלולות לגבהים לוקחים רק מגובה 4000 מ' ושלא אגיע לגובה רב מזה. נרגעתי. אורזת, פורקת, אורזת. אין מקום לכרית.
להת... חבריה. מה זה מתרגשת ומתמלאת אדרנלין.
