חודש וחצי בניו זילנד

דברים כלליים:

·       אנחנו: זוג בני 29, אוהבי טבע וטיולים

·       תאריכים: טסנו מסוף ינואר עד תחילת מרץ. מזג האוויר היה מושלם! כמובן שהיו ימי גשם פה ושם, אבל בגדול היה נעים רוב הזמן ואפילו חם. זה שיא העונה אז המחירים כנראה בהתאם, וגם דברים נתפסים כי יש הרבה תיירים.

·       טיסות: במקור הזמנו טיסה עם חברת קת'אי פסיפיק עם קונקשן בהונג קונג. הטיסה התבטלה בגלל המלחמה, ההתנהלות של קת'אי פסיפיק הייתה מזעזעת, ובסופו של דבר היינו צריכים למצוא טיסה חדשה ממש ברגע האחרון. בסופו של דבר, עם הרבה יצירתיות, מצאנו טיסה במסלול מפתיע – על אל על ללוס אנג'לס, ומשם דלתא לאוקלנד. זה אמנם ארוך יותר מלטוס דרך המזרח, אבל עבר ממש אחלה. נעזרנו בסוכנת נסיעות בשם חלי ששון שהייתה מקסימה.

·       רכב: שכרנו קמפרוואן של חברת אסקייפ – ממליצה בחום! ההתנהלות מולם הייתה מעולה והרכב היה בדיוק מה שהיינו צריכים. הרכב הוא ואן די גדול, יש מושב לנהג וליד הנהג, ויש גם ביניהם מושב מתקפל שאפשר לפתוח ולשבת שלושה מקדימה. כל החלק האחורי הוא מיטה בגודל של מיטה זוגית. ממש אהבנו את זה שהמיטה יכולה להשאר פתוחה כל הזמן ולא צריך לקפל אותה בשביל לנסוע! המיטה הייתה לנו ממש נוחה, והרכב מגיע עם שמיכת פוך, כריות ומצעים. ישנו ממש טוב. היינו בתקופת הקיץ (ינואר-פברואר) והיה לנו ממש נעים מבחינת טמפרטורה בתוך הרכב. המיטה יכולה גם להתקפל לשני ספסלים ושולחן קטן באמצע. הדלת האחורית נפתחת למעין מטבחון, יש כיור (שמחובר למיכל מים שצריך למלא), המטבח מצויד בכל מה שצריך – צלחות, סכו"ם, מחבת, סיר, כירת גז די גדולה. צריך רק לקנות גז כל פעם. יש גם צידנית, בלי קרחומים. כן חשוב לציין שהרכבים של אסקייפ הם ואנים גדולים ודי ישנים, וזה הורגש בעיקר בעליות, נסענו די לאט בעליות... אבל בסופו של דבר עברנו כל עליה וכל דרך עפר שרצינו.

·       לקחנו את הרכב באוקלנד, טיילנו באי הצפוני, עברנו לדרומי במעבורת עם הרכב, ובסוף הטיול החזרנו את הרכב בקרייסצ'רץ' וטסנו לאוקלנד לטיסה חזרה.

·       היט HIT: ישנו כמה פעמים אצל מארחים של HIT – נוצרים אוהבי ישראל שאוהבים לעזור לישראלים. אפשר למצוא מארחים באתר שנקרא HIT או באתר חיבורים. רובם לוקחים סכום ממש סמלי ללילה, של דולרים בודדים, ויש גם כאלה שמארחים בחינם. כן חשוב להבין שהם עושים את זה מתוך רצון להכיר, אז הם בדרך כלל מצפים שתשבו ותדברו איתם, תאכלו איתם ארוחות וכו', אז תחשבו האם ומתי זה מתאים לכם.

·       הכנות מראש:

o      לינה: לא הזמנו שום מקום לינה מראש מהארץ, חוץ מה-HIT הראשונים שישנו אצלם באוקלנד ותיאמנו איתם בערך שבוע לפני. את כל שאר מקומות הלינה הזמנו יום-יומיים מראש כשכבר היינו בניו זילנד.

o      טרקים: גרייט ווקס – להזמין ברגע שנפתחת ההרשמה. טרקים אחרים – אפשר כמה ימים/שבועות מראש. אנחנו הזמנו מראש את הקפלר, ביום שבו ההזמנה נפתחה. כמה שעות אחרי שההזמנה נפתחה כבר לא היו מקומות במילפורד נגיד, לנו זה לא היה חשוב אבל אם רוצים אותו (וכנראה גם את הרוטברן) צריך להזמין ממש כשההזמנה נפתחת. את האנג'לוס האט הזמנו בערך שבוע-שבועיים לפני. לעומת זאת היה טרק אחר שרצינו (ברוסטר), וכשחיפשנו מקומות כמה ימים מראש לא הצלחנו למצוא.

o      מעבורת: הזמנו מראש כי עקבנו באתר וראינו שככל שהתאריך מתקרב, המחיר עולה. הזמנו כמה חודשים מראש.

o      ציוד: אנשים אומרים שאת הכל יש בניו זילנד וזה די נכון, אבל אנחנו העדפנו לבוא עם כל הציוד שאנחנו חושבים שנצטרך ולא לבזבז שם זמן על חיפושים. הדבר היחיד שלא הבאנו זה פינג'אן לקפה, כי היה לנו חבל על המקום בתיק ואמרנו שנקנה שם, ובסוף מצאנו את עצמנו עוברים מיליון חנויות טיולים עד שבאחת החנויות שאלנו והמוכר אמר לנו "30 שנה אני מוכר בחנויות טיולים ובחיים לא ראיתי מוצר כזה". אז מסקנה – לדעתי עדיף לבוא מוכנים מהארץ.

לו"ז מקוצר:

o      יום 1: נחיתה באוקלנד, מעבורת ל-Devonport וחזרה, לינה אצל קארין ואוטמר (HIT)

o      יום 2: אגם רוטורואה בהמילטון, לינה בחניון מהמם של ה-DOC ב-Lake Okareka

o      יום 3: Kerosene Creek (מעיינות חמים), Waimangu volcanic valley (פארק גיאותרמי), Huka falls, לינה ב-Reid's Farm

o      יום 4: נסיעה לטונגרירו, לינה ב-Tongariro Holiday Park

o      יום 5: Taranaki falls, Silica rapids, Tawahi falls, לינה באותו מקום כמו אתמול

o      יום 6: טונגרירו קרוסינג, לינה בקמפסייט חמוד של ה-DOC שנקרא Ohinpane camping area

o      יום 7: Ohura, הקבר של Joshua Morgan, טרנאקי. לינה בקמפסייט Volcanoview

o      יום 8: מסלולים באזור הטרנאקי – Pouakai tarns, Wilkies pools, לינה בחווה של דיוויד

o      יום 9: יום מנוחה בחווה של דיוויד + וואנגנואי

o      יום 10: שוק בוונגנואי, לינה בקמפסייט באזור טרארואה Kohutu farm

o      יום 11: Field hut, לינה אצל אן (HIT) בוולינגטון

o      יום 12: וולינגטון – מוזיאון טה פאפא, הר ויקטוריה, לילה נוסף אצל אן

o      יום 13: מעבורת, נלסון לייקס, לינה בקמפסייט של ה-DOC שנקרא West Bay

o      יום 14: אנג'לוס האט

o      יום 15: סיום אנג'לוס האט, נסיעה לאבל טסמן, לינה ב-the bran

o      יום 16: אבל טסמן – ווטר טקסי לאנקוראג', הליכה חזרה ברגל, לינה בקמפסייט Riverside במורצ'יסון

o      יום 17: ראפטינג, מושבת כלבי ים, לינה ב-Beach Hostel בפונקייקי

o      יום 18: פנקייק רוקס, Hokitika Gorge, Peter's Pool, לינה בקמפסייט Orange Sheep

o      יום 19: Alex knob

o      יום 20: Lake Matheson, סיור תולעים זוהרות, לינה בקמפסייט Fox Glacier Lodge

o      יום 21: נסיעה לוואנקה – Thunder Creek Falls, Fantails Falls, Haast Pass, Blue Pools, לינה בקמפסייט Mount Aspiring Holiday Park בוואנקה

o      יום 22: וואנקה

o      יום 23: צניחה חופשית, Roy's peak

o      יום 24: עמק המטוקיטוקי – אספירינג האט

o      יום 25: ויה פרטה, Mount Crichton Loop, לינה בקמפסייט של ה-DOC שנקרא 12 mile delta

o      יום 26: Arrowtown ואגם קווינסטאון

o      יום 27: קפלר יום 1

o      יום 28: קפלר יום 2

o      יום 29: סיום הקפלר, לינה בטה אנאו

o      יום 30: Mirror lakes, Lake Marian, לינה בקמפסייט של ה-DOC שנקרא Cascade Creek

o      יום 31: מילפורד סאונד בגשם ומנוחה

o      יום 32: קייאקים במילפורד, לינה בקמפסייט Cairnmuir Motor Camp

o      יום 33: טוויזל, Hooker Valley, לינה בקמפסייט Fairlie Holiday Park

o      יום 34: Rakika Gorge, Stream Cave, לינה בחניון של ה-DOC בארתור'ס פאס

o      יום 35: Avalanche Peak, לינה ב-Kowai pass domain camp

o      יום 36: אקארואה, סיור פינגווינים, לינה ב-Duvanchelle holiday park

o      יום 37: אקארואה

o      יום 38: אקארואה, נסיעה לכרייסצ'רץ'

o      יום 39: טיסה לאוקלנד

o      יום 40: תחילת המסע חזרה לארץ

ועכשיו בפירוט:

23.1.24 – לוס אנג'לס

אז טסנו מהארץ עם אל על ללוס אנג'לס, טיסה של 15 שעות, היו לנו בערך 12 שעות בלוס אנג'לס, ואז טיסה של דלתא מלוס אנג'לס לאוקלנד. החלטנו לנצל את הזמן לחקור קצת גם את לוס אנג'לס. לא אחפור פה יותר מדי על לוס אנג'לס, כי התכנסנו פה כדי לדבר על ניו זילנד וגם כי היא עיר די משעממת. היינו בסנטה מוניקה, הלכנו על הטיילת לוניס ביץ' ובחזרה, נסענו לגריפית' פארק ועלינו ברגל לתצפית על העיר. הנהיגה בלוס אנג'לס הייתה מלחיצה ממש (משמעותית מלחיצה יותר מנהיגה בצד שמאל בניו זילנד!).

25.1.2024 – אוקלנד

מעבורת ל-Devonport וחזרה, לינה אצל קארין ואוטמר (HIT)

במעבר בין ארצות הברית לניו זילנד, דילגנו על ה-24.1 😊 נחתנו באוקלנד בבוקר וקנינו כרטיס סים מקומי בשדה בניו זילנד. התקשרנו לקארין ואוטמר, מארחים באתר HIT שדיברנו איתם מראש. באופן כללי החוויה עם HIT הייתה מצויינת, וקארין ואוטמר היו מקסימים, אבל לא ממליצה על HIT ללילה הראשון. הגענו אליהם הביתה ממש עייפים ומגעילים אחרי יומיים של טיסות, והם היו מאוד נחמדים ורצו לדבר ולעזור כשכל מה שאני רציתי זה מקלחת ושקט. אבל כדי להיות נחמדה וכדי להלחם בג'ט לג, הכרחתי את עצמי להשאר ערה. נסענו למרכז העיר, קנינו לי משקפי שמש כי הספקתי לאבד את שלי בלוס אנג'לס, אכלנו המבורגר ברשת Burger Fuel. תיכננו לקחת מעבורת לאי Waiheke, אבל גילינו שזה יקר יותר ממה שציפינו, והחלטנו להסתפק במעבורת ל-Devonport. האמת שזה לא מקום מעניין יותר מדי, אבל יש ים יפה מכל הכיוונים. חזרנו, אכלנו ארוחת ערב עם קארין ואוטמר שהיו חמודים מאוד, ובסוף הלכנו לישון בשעה טובה כי היינו גמורים מעייפות עוד מהבוקר.

26.1.2024 – מאוקלנד ל-lake Okareka (אזור רוטורואה)

אספנו את הרכב, אגם רוטורואה בהמילטון, לינה בחניון מהמם של ה-DOC ב-Lake Okareka

בבוקר לקחנו מונית לסניף של Escape car rentals ואספנו את ריקי האהוב שלנו! הקמפר וואן שליווה אותנו כל הטיול. יצאנו עם ריקי, היה קצת שוק בהתחלה עד שהתרגלנו לנהיגה בצד שמאל, בעיקר כי מדובר ברכב די גדול. נסענו ל-Pak N Save להצטייד באוכל לימים הקרובים.

נסענו לאגם רוטורואה שבהמילטון לפיקניק וסיבוב קצר ברגל. אגם די סתמי בתוך עיר, אבל אחלה לעצירה בדרך אם צריך התרעננות. משם נסענו לחניון של ה-DOC ב-Lake Okareka. קמפסייט מהמם ושווה ממש!! ישנו ממש על שפת האגם, שהרגיש כמו חוף בכנרת רק מאוד נקי ויפה. כמו רוב הקמפסייטים של ה-DOC, הוא די זול ואין בו כלום חוץ משירותים כימיים.

27.1.2024 – מרוטורואה לאזור טאופו

Kerosene Creek (מעיינות חמים), Waimangu volcanic valley (פארק גיאותרמי), Huka falls, לינה ב-Reid's Farm

קמנו לבוקר קצת אפרורי וגשום. נסענו ל-iSite ברוטורואה במטרה להתייעץ על מסלולי טיול, אבל גילינו שהם יותר מוכוונים אטרקציות בתשלום, אז בסוף אילתרנו לבד ויצא מעולה!

נסענו ל-Kerosene Creek, נחל של מים חמים שאפשר להתרחץ בו. מתאים בול ליום קריר וגשום. היה ממש שווה! כשהגענו היינו שם לבד, נכנסנו למים שבאמת היו חמים ונעימים כשבחוץ היה קריר וירד עלינו גשם. היה ממש כיף. שימו לב אם אתם רגישים לריחות – מהרגע הזה ועד סוף הטיול, בגדי הים שלנו הסריחו מגופרית, לא משנה כמה שטפנו אותם.

משם נסענו לפארק הגיאותרמי Waimangu volcanic valley. מהמם ומטורף ממש! הסוף קצת משעמם, אבל רוב המסלול מדהים. הלכנו ברגל את כל המסלול בפארק וחזרנו בשאטל.

בצהריים התחלנו לחפש מקומות לינה באזור אגם טאופו וראינו שהרבה כבר מלאים, אז החלטנו לנסוע מוקדם ולתפוס מקום ב-Reid's Farm, קמפסייט חינמי. אין בו כלום, אבל הוא במרחק דקה הליכה מנהר מהמם. השארנו שם את האוטו כדי לתפוס מקום, והלכנו ברגל ל-Huka Falls. לא ההליכה הכי כיפית, זאת הליכה של חצי שעה לאורך הכביש וגם ירד עלינו גשם רוב הזמן, אבל רוב הדרך יש מדרכה אז זה סבבה. המפלים מאוד יפים ומרשימים וגם מאוד מתויירים. בנקודת הכניסה קשה למצוא רגע לבד להצטלם עם המפלים, אבל אם הולכים כמה דקות יש עוד נקודות תצפית על המפלים שבהן כבר יש סיכוי שתהיו לבד.

בערב הכנו שקשוקה באוטו והסתכלנו על התכנון לימים הקרובים. ראינו שהיומיים הקרובים אמורים להיות גשומים באזור טאופו אז החלטנו למחרת להתקדם לאזור טונגרירו, וכבר הזמנו שם לינה לשני לילות.

28.1.2024 – מטאופו לטונגרירו

נסיעה לטונגרירו, לינה ב-Tongariro Holiday Park

בבוקר שתינו קפה וטבלנו בנהר שממש ליד Reid's farm. במקור לי הייתה פנטזיה לעשות צניחה חופשית באגם טאופו, כמו שבן הזוג שלי עשה לפני 8 שנים, אז בבוקר עוד ניסיתי והתקשרתי אליהם, אבל הם ביטלו את הצניחות בגלל הסיכוי הגבוה לגשם. באמת המשך היום היה גשום בטירוף, אז לא עשינו הרבה. נסענו ל-warehouse בטאופו, חנות בסגנון הום סנטר, כדי לקנות קצת דברים שהיו חסרים לנו באוטו. משם נסענו לטונגרירו, תוך כדי מבול שוטף כל הדרך. התייעצנו עם ה-DOC שבאזור הטונגרירו לגבי המסלול היומי של הטונגרירו קרוסינג, והם המליצו לנו לא לעשות אותו למחרת אלא לחכות עוד יום. ישנו ב-Tongariro Holiday Park שהיה ממש אחלה, עם מקלחות ומטבח משותף.

29.1.2024 – מסלולים קצרים באזור טונגרירו

Taranaki falls, Silica rapids, Tawahi falls, לינה באותו מקום כמו אתמול

אז יצא שהיה לנו עוד יום אקסטרה באזור של טונגרירו, כי החלטנו לדחות את המסלול המפורסם של הטונגרירו קרוסינג למחר בגלל מזג האוויר. בעמק שמתחת לטונגרירו, לעומת זאת, היה אחלה מזג אוויר, אז ניצלנו את היום לכמה מסלולים קצרים באזור.

Taranaki Falls – מסלול ממש יפה, באמצע מגיעים למפל המאוד מרשים ואז אפשר לחזור כמו שבאנו או להשלים מסלול מעגלי. לקח לנו שעתיים וחצי בערך, בסוף יש עליה קצת מתישה.

Silica Rapids – החצי הראשון של המסלול ממש חמוד, עליה בתוך יער במעלה נחל. היינו ממש לבד. בסוף העליה מגיעים ל-silica rapids. חמודים, לא כזאת אטרקציה. הדרך יותר יפה מה-rapids עצמם. נקודה חשובה! זה השלב שבו תסתובבו ותחזרו. ראינו באפליקציית All Trails שיש אופציה לעשות את המסלול מעגלי, אז המשכנו לפי האפליקציה. אחרי ה-rapids המשכנו בירידה ארוכה ולא מעניינת בשמש, ואז הגענו לכביש וראינו שהמשך המסלול הוא ללכת חצי שעה בשולי הכביש! למזלנו אחרי כמה דקות הצלחנו לתפוס טרמפ חזרה לאוטו שלנו. אל תאמינו לאופציה של המסלול המעגלי...

Tawahi Falls – מסלול ממש קצר וקליל של כמה דקות, מגיעים למפלים מאוד יפים אבל המקום מאוד צפוף. כשהיינו שם היה מאוד עמוס אז ראינו את המפלים לרגע וחזרו לאוטו תוך כמה דקות.

30.1.24 – טונגרירו קרוסינג

לינה בקמפסייט חמוד של ה-DOC שנקרא Ohinpane camping area

חנינו בחניון Ketetahi שכולם חונים בו ולקחנו את השאטל שכולם לוקחים לתחילת המסלול. האמת, היה מאוד קר ומעונן, מזג אוויר לא משהו למסלול, ובאמת ההליכה הייתה קצת מבאסת. לא ממליצה לוותר פשוט בגלל ה-FOMO כי זה מסלול שכולם מדברים עליו, אבל אם לא מסתדר בגלל מזג אוויר אז לדעתי לא בכוח. הלכנו את כל המסלול ברוח די חזקה ובערפל, ברמה שהיו קטעים שלא ראינו מעבר ל-2 מטר קדימה, והיה מאוד מאוד קר! תביאו הרבה בגדים חמים, בדגש על כובע צמר וכפפות. ההליכה מתחילה מישורית, בהמשך נהיית עלייה לא קלה. בסוף העלייה מגיעים לתצפית על ה-red crater, אנחנו לא ראינו כלום בגלל הערפל. קצת בהמשך מגיעים לתצפית על בריכות הטורקיז, אותן קצת הצלחנו לראות ובאמת היה מאוד יפה. בהמשך הערפל קצת התבהר והגענו לירידה מאוד ארוכה ומתונה עם נוף מהמם מולנו. הירידה הייתה יותר ארוכה ומתישה ממה שציפינו. בסה"כ המסלול לקח לנו 8.5 שעות.

אחרי המסלול התחלנו לנסוע לכיוון הטרנאקי. עצרנו בדרך ב-Taumarunui למקדונלדס, סופר ודלק.

משם נסענו לקמפסייט של ה-DOC בו העברנו את הלילה, Ohinepane Camping Area. קמפסייט ממש חמוד ושקט ממש על נהר הוונגנואי, היינו שם לבד. אין קליטה בכלל!

31.1.24 – מ-forgotten world highway לטרנאקי

Ohura, הקבר של Joshua Morgan, טרנאקי. לינה בקמפסייט Volcanoview

היו לנו ממש הרפתקאות ביום הזה בגלל כבישים חסומים שלא ידענו עליהם, בגדול נסענו שעות של הלוך-חזורים והיה די מתסכל אבל בסופו של דבר זה זכור לנו כחוויה. בקצרה, התחלנו בבוקר לנסוע לכיוון טרנאקי, ופתאום הגענו לחסימה בכביש. לא היה איך לעבור בכלל. הבנו אחרי הרבה בירורים שהכביש סגור עכשיו לכמה שעות ויפתח רק בצהריים, ושהדרך העוקפת לטרנאקי תיקח לנו כמה שעות. אז התחלנו סתם להסתובב באזור, וככה במקרה הגענו לעיירה Ohura. בדיעבד גילינו שזה מקום מפורסם שעשו עליו כתבות, אבל לא ידענו את זה. מדובר בעיירת רפאים. עיירה שבעבר הייתה מצליחה, והיום מתגוררים בה מעט מאוד אנשים, ורוב הבתים נטושים. ברחוב הראשי יש חנויות שסגורות כבר 20 שנה אבל עדיין עומדות כמו שהן, עם חלונות ראווה שבורים ומאובקים. הכל נראה מסרט אימה, באמת חוויה! בסופו של דבר, חזרנו ל-Taumarunui כדי להעביר קצת את הזמן, חיכינו שהכביש יפתח ואז נסענו סופסוף לטרנאקי. עוד משהו שלא ידענו, זה שהכביש הזה, הדרך לטרנאקי, הוא כביש מפורסם שנקרא forgotten world highway, ויש בו כל מיני נקודות עניין בדרך. ממליצה ממש לקרוא ולהכיר לפני שאתם נוסעים ולא להיות קלולס כמונו 😊 בערך 20 ק"מ מהכביש הם דרך עפר שאי אפשר לנסוע בה מעל 30 קמ"ש! עצרנו בדרך בקבר של Joshua Morgan, שהיה אחד ממייסדי הכביש הזה. בסופו של דבר, אחרי יום שלם של הרפתקאות בדרך אליו, פתאום לקראת סוף הנסיעה נגלה בפנינו הטרנאקי! הוא ממש ממש מרשים וממש אהבנו את האיזור, ממליצה מאוד להגיע למרות שזה איזור שמדלגים עליו בדרך כלל! הגענו לטרנאקי רק בערב. ישנו בקמפסייט חמוד בחצר של משפחה, שנקרא Volcanoview.

1.2.24 – מסלולים באזור הטרנאקי

Pouakai tarns, Wilkies pools, לינה בחווה של דיוויד

עשינו את המסלול ל-Pouakai hut שיוצא מ-Mangorei road. רוב המסלול זה עלייה ארוכה שכולה מדרגות, הליכה בתוך יער. מדובר בהמון המון מדרגות! בסופן מגיעים לבקתה עצמה, ממנה יש נוף מהמם לים. מהבקתה יש הליכה של עוד 15 דקות בערך ל-pouakai tarns, אגמים מול הטרנאקי שאמורים לראות מהם השתקפות שלו. אנחנו לא ראינו שום השתקפות, כנראה בגלל שהייתה רוח חזקה, אבל עדיין האגם מהמם והטרנאקי פשוט מדהים ביופיו. ירדנו באותה דרך חזרה לאוטו, ירידה קצת שוברת ברכיים עם כל המדרגות. סה"כ המסלול לקח לנו בערך 5.5 שעות. אחריו נסענו למסלול נוסף באזור, ה-Wilkies pools. מסלול סלול מסודר ודי קל, אפשר לעשות אותו מעגלי או לבחור את אחד הצדדים ולעשות הלוך-חזור, כשבקצה יש בריכות של מים קפואים! לקח לנו בערך שעה (הלכנו מהר יחסית לעצמנו כי מיהרנו).

בערב נסענו לחווה של דיוויד, יעד די מפורסם לישראלים. דיוויד הוא ניו-זילנדי אוהב ישראל, שהפך כמה מבנים בחווה הענקית שלו לסוג של אכסניה. מתארחים אצלו אנשים מכל העולם, אבל בעיקר ישראלים. המגורים אצלו הם בתשלום מאוד סמלי, ויש שם אווירה מאוד חברתית. כולם ישנים בבית אחד גדול (בחדרים נפרדים), אבל הרבה פעמים אוכלים ארוחות ביחד ובאופן כללי מדברים ומבלים הרבה ביחד. יש אנשים שמגיעים כמונו ללילה אחד או כמה לילות, ויש אנשים שנשארים אצלו שבועות או חודשים. בערב שבו הגענו בדיוק עשו ערב הכנת פיצות בתור פרידה ממשפחה שגרה אצל דיוויד כמה חודשים.

2.2.24 – יום מנוחה בחווה של דיוויד + וואנגנואי

לקחנו את הזמן בחווה של דיוויד כדי קצת לנוח, עשינו כביסה וטלפונים להורים, והחלטנו להשאר אצל דיוויד עוד לילה ולנצל את הזמן למנוחה ולסידורים. נסענו לעיירה הקרובה וואנגנואי, שנמצאת בקצה הנהר המפורסם בעל אותו השם. עשינו קצת קניות של דברים שהיו חסרים לנו. עלינו במעלית עתיקה שעולה לנקודה גבוהה ממנה יש תצפית על העיר, אטרקציה חמודה אבל לא מעבר. המליצו לנו על פנקייקים בחוות ווינדרמיר, אבל לא הספקנו. תבדקו את שעות הפתיחה ואל תגיעו לקראת הסגירה!

בהמשך התחיל לרדת גשם אז חזרנו לחווה של דיוויד. כל אחרי הצהריים דיברנו עם דיוויד, הוא מאוד אוהב להסביר לאורחים שלו על ההיסטוריה של ניו זילנד ועל היחסים בין הלבנים למאורים, הייתה שיחה ממש ממש מעניינת ואני ממש שמחה שהייתה לנו את ההזדמנות הזאת לשמוע הסבר מעמיק מניו זילנדי שמבין בזה.

3.2.24 – מוואנגנואי לאזור טרארואה

שוק בוונגנואי, לינה בקמפסייט באזור טרארואה Kohutu farm

קמנו וראינו שעדיין גשום. חיכינו וחיכינו שהגשם יפסיק בשביל לצאת ולהתחיל את היום, עד שהבנו שזה לא עובד ככה ופשוט יצאנו. נפרדנו מהחווה של דיוויד, וחזרנו לעיירה וואנגנואי לשוק שפעיל בימי שבת. השוק באמת היה ממש חמוד, קנינו שם קצת אוכל ומזכרות.

בוונגנואי יש קטע של סדנאות ניפוח זכוכית, לצערי לא הספקנו לעשות סדנה בעצמנו, אבל יש מקומות שאפשר לשבת ולצפות בסדנאות, אז זה מה שעשינו. היה מאוד מגניב ומעניין לראות.

כשמיצינו את העיירה, התחלנו לנסוע לכיוון Tararua. בדרך עצרנו ב-Kitchener Park, פארק על שם לורד בריטי שגר שם ותרם את הבית שלו כאתר מורשת. לא מעניין במיוחד ולא שווה נסיעה במיוחד, אחלה מקום לעצור לפיקניק אם אתם כבר עוברים באזור.

משם נסענו לקמפסייט Kohutu Farm, בגדול לא ממליצה. זה פשוט חצר של בית שיש בה מקום לשני קמפרוואנים בחצר. השירותים הם בתוך הבית, די מוזר. באתר היה כתוב שיש מסלולי טיול קצרים באזור, תיכננו להגיע ולצאת לטייל, אבל בעלת המקום לא הייתה תקשורתית כל כך ולא הבנו איפה המסלולים. ניסינו לחפש אבל בסוף ויתרנו וחזרנו לאוטו. לא הייתה קליטה במקום וגם לא וויי פיי.

4.2.24 – טרארואה, הגעה לוולינגטון

Field hut, לינה אצל אן (HIT) בוולינגטון

נסענו ל-Otaki Forks לתחילת המסלול ל-Field Hut & Table Top. ממש ב-Otaki Forks הייתה מפולת לפני כמה שנים והכביש שם חסום, אז חונים לפני המפולת (יש שם שער שחוסם את הכביש, כולם חונים פשוט לפני השער). יש שביל שעוקף את המפולת, אנחנו הלכנו ממש דרך המפולת עצמה (בעיקרון זה אסור), מישהו סידר שם מעקה וזה ממש סבבה לחצות אותה. המסלול שעשינו היה עליה (ארוכה!) ל-Field Hut, עליה בעיקר בתוך יער שלקחה לנו בערך 3.5 שעות, ומההאט המשכנו ל-Table Top. הנקודה של הטייבל טופ לא ממש מסומנת בשטח, הלכנו לפי ה-All Trails, לא לגמרי הבנו מה הנקודה המדויקת אבל הגענו לפסגה והיה נוף מטורף! הדרך חזרה לקחה בערך 3 שעות, ואז עוד 45 דקות בער לחצות את המפולת ולהגיע לאוטו. האזור הזה כמעט ולא מוכר לתיירים, הלכנו שם די לבד וכל מי שפגשנו היו מקומיים. היה מסלול קשה אבל אחד היפים! לא ברור לי איך זה לא אזור יותר מוכר לתיירים.

אני אציין שהמסלול שעשינו הוא חלק מטרק ארוך שנקרא Mangahuka, ממש רצינו לעשות אותו אבל הוא די מסובך לוגיסטית כי צריך הקפצת רכבים וכי הוא די ארוך (לפחות 3 לילות), אז בסוף ויתרנו.

משם נסענו לוולינגטון, ישנו אצל מארחת בשם אן מאתר HIT. היא מאוד מוכרת ומארחת כבר שנים המון ישראלים, הבית שלה ממש אחלה, אבל אני מזהירה שהיא לאנשים חברותיים בלבד. היא נחמדה אבל מדברת ה-מ-ו-ן ולנו זה היה מעיק באיזשהו שלב.

5.2.24 – וולינגטון

מוזיאון טה פאפא, הר ויקטוריה, לילה נוסף אצל אן

השארנו את האוטו אצל אן (שגרה מחוץ למרכז העיר ויש לה חניה ברחוב) ונסענו באוטובוס למוזיאון טה-פאפא. היה מעניין ונחמד. אני מרגישה צורך להזהיר מתערוכה על מלחמת העולם הראשונה, היו שם פסלים מאוד ריאליסטיים של חיילים הרוגים וקולות של ירי וקרבות ברקע, וזה היה לי ממש טריגרי וקשה. אחרי המוזיאון רצינו לאכול, גילינו שרוב המסעדות סגורות בין 14-16 או בין 15-17 אז היה לא פשוט למצוא אוכל. הסתובבנו עוד קצת במרכז העיר ועשינו קניות וכל מיני סידורים.

אחרי הצהריים נסענו (עם האוטו) להר ויקטוריה, ממנו יש תצפית של 360 מעלות על כל אוקלנד. היינו עצלנים אז הגענו עד למעלה עם האוטו, יש גם אפשרות לחנות למטה ולעלות ברגל.

6.2.24 – מעבורת והגעה לנלסון לייקס

לינה בקמפסייט של ה-DOC שנקרא West Bay

על הבוקר לקחנו מעבורת (שהזמנו מראש) מוולינגטון לפיקטון. באתר היה כתוב להגיע שעה לפני, הגענו 55 דקות לפני והיינו ממש האחרונים בתור. כלומר תגיעו באמת שעה לפני! המעבורת קצת מתישה, בדומה לטיסה, ואין כל כך קליטה ואינטרנט בדרך. יש קפיטריה ומסכי טלוויזיה שמשדרים ריאליטי. כשהגענו נסענו ישר לסניף ה-DOC של הנלסון לייקס, גילינו שצריך לעשות צ'ק אין לקמפסייט שהזמנו לאותו לילה – west bay. היה ממש חם, אז החלטנו לנסוע ישר לקמפסייט שהיה על שפת אגם ולהתרחץ. העברנו את אחה"צ והערב על שפת האגם, היה ממש חמוד.

7.2.24 אנג'לוס האט

יצאנו למסלול מכיוון Robert Ridge. האמת, יצאנו בלי לקרוא יותר מדי על המסלול לפני, אז אני אכתוב מראש – הוא יותר קשה ממה שחשבתי! אבל הוא אחד הכי יפים שעשינו בניו זילנד. מתחילים בעליה ארוכה ותלולה, ובסופה ראינו במפה שנהיה די מישורי, אז חשבנו שסיימנו את החלק הקשה, אבל אז ראינו שלט של ה-doc שאומר "that was the easy part". ובאמת, ההמשך היה קשה! הליכה על צלע הר, על דרדרת אבנים, חלק מהזמן בלי שביל מסומן אלא באמת פשוט צלע הר, עם המון עליות וירידות קטנות (שבמפה נראות כמו מישור). היה קשה אבל בסוף הגענו לבקתה (לקח לנו בערך 6.5 שעות), והבקתה פשוט מהממת! הבקתה נמצאת על שפת אגם מהמם, שכשכנו רגליים באגם. הלינה בבקתה הייתה ממש נחמדה וחווייתית.

8.2.24 – סיום אנג'לוס האט ונסיעה לאבל טסמן

לינה ב-The Barn

התעוררנו לבוקר ממש קר, עם המון עננים וערפל, ברמה שלא ראינו כלום. בהתאם לזה, החלטנו לחזור דרך speargrass ולא כמו שבאנו, כי הדרך הזו נחשבת קצת יותר ארוכה אבל יותר פשוטה טכנית. גם הדרך הזאת לא הייתה פשוטה, היתה ירידה ממש קשה ובאמצע היום בערך השמש יצאה והיה מאוד חם. לאורך הדרך יש כמה פעמים שצריך לחצות נהר ללא גשר, בחלק מהפעמים מדובר בנהר ממש גועש בעומק הברכיים בערך. ניסינו לחצות בלי להרטב, לא תמיד הצלחנו. הדרך חזור לקחה 6 שעות והייתה לא פשוטה בכלל (אבל כנראה שעדיפה על פני הרוברט רידג' במזג אוויר לא טוב). נסענו בערב לאזור האבל טסמן, לקמפסייט יוקרתי (ויקר) שנקרא The Barn.

9.2.24 – אבל טסמן

ווטר טקסי לאנקוראג', הליכה חזרה ברגל, לינה בקמפסייט Riverside במורצ'יסון

דרך המשרדים של The Barn, הזמנו water taxi לאנקוראג'. הסירה הייתה ממש כיפית, לא ציפיתי בכלל! חשבנו שזה נטו כלי תחבורה אבל השיט היה כיף, הראו לנו בדרך את ה-split apple. הסירה הורידה אותנו בחוף אנקוראג', חום מהמם עם מים טורקיז וחול לבן, משהו באמת יפהפה (אני לא מתלהבת מים בדרך כלל). בילינו קצת בחוף, נכנסנו למים, קראנו ספר, וכשנמאס לנו התחלנו לחזור ברגל. ההליכה ברובה מישורית ובמסלול סלול, די קליל. הלכנו עם סנדלים ובגד ים וזה היה ממש סבבה, לקח לנו בערך 4 שעות הליכה ממש באיזי.

בסוף היום נסענו לקמפסייט Riverside במורצ'יסון, קמפסייט ממש חמוד ומומלץ ויחסית זול!

10.2.24 – ממורצ'יסון לפונקייקי

ראפטינג, מושבת כלבי ים, לינה ב-Beach Hostel בפונקייקי

בבוקר עשינו ראפטינג במורצ'יסון, באותו מקום בו ישנו. היה ממש כיף! אחרי הראפטינג התחלנו לנסוע לכיוון פונקייקי, להוסטל Beach Hostel שמארח ישראלים ב-10 דולר ללילה. בדרך עצרנו במושבת כלבי ים ליד פונקייקי, היינו קצת סקפטיים שנראה משהו כי ירד גשם, אבל אז באמת ראינו אותם! הם די רחוקים אז צריך להסתכל טוב. הגענו בסוף להוסטל, היה נראה שהוא ממוקם במקום מהמם על שפת הים אבל ירד מבול מטורף אז נכנסנו ישר פנימה. ההוסטל עצמו שווה ממש! קיבלנו שם חדר זוגי ממש מפנק, כמו במלון, עם מרפסת ונוף לים. יש שירותים ומקלחת משותפים ומטבח משותף, וגם חללי ישיבה משותפים עם ספות, טלוויזיה וכו'.

11.2.24 – מפונקייקי לפרנץ ג'וזף

פנקייק רוקס, Hokitika Gorge, Peter's Pool, לינה בקמפסייט Orange Sheep

היה לנו יום של נסיעה ארוכה עם הרבה עצירות קצרות, היה כיף! יצאנו מההוסטל ונסענו לפנקייק רוקס. האמת, זה היה נשמע לנו סתם אטרקציה תיירותית מוגזמת, אבל באמת יפה ממש! המשכנו בנסיעה, רוב הנסיעה הייתה על החוף והיה יום ממש יפה. היעד הבא שלנו היה Hokitika Gorge. המים היו בצבע טורקיז מטורף ממש! ההליכה קלה על מסלול שטוח וסלול. מלא מלא סנדפלייז! משם המשכנו בנסיעה עד לאזור של הקרחונים פרנץ ג'וזף. הלכנו לעוד מסלול קצרצר, ל-peter's pool. ההליכה ממש קצרה, כמה דקות, ובסופה מגיעים לבריכונת שנראית מאוד לא מרשימה, אבל במזג אוויר הנכון ומהזווית הנכונה – רואים בה השתקפות מטורפת של הקרחון! לנו היה מזל ובאמת ראו השתקפות ממש יפה.

ישנו בלילה בקמפסייט Orange Sheep, הוא אחלה אבל כשאנחנו היינו הוא היה מאוד עמוס ומאוד צפוף, המטבח כל הזמן היה מלא, וגם למצוא מקום לעמוד בו עם האוטו לא היה פשוט. נשארנו כי הוא בסך הכל סבבה וגם כי לא היו כל כך אפשרויות אחרות.

12.2.24 – Alex Knob

הזהירו אותנו שזה מסלול ארוך וקשה, אז התחלנו אותו כבר ב-7:20 בבוקר. היה מאוד קר אבל די מהר התחלנו את העלייה והתחממנו. בדרך יש שתי נקודות תצפית על הקרחון, Rata ו-Christmas, מהן באמת ראינו נוף יפה של הקרחון (אבל לא שונה בטירוף ממה שרואים מלמטה). לקח לנו בערך 4 שעות להגיע לפסגה, וכשהגענו הבנו שאנחנו בתוך ערפל מטורף ולא ראינו כלום. חיכינו קצת שיתבהר, אבל זה לא קרה, אז ויתרנו וירדנו. ירדנו באותה דרך שבה עלינו. סה"כ המסלול לקח לנו 8 שעות, היה די ארוך וקשה, ומבחינתנו לא היה שווה את זה בכלל כי לא ראינו כלום מהפסגה. הנוף שראינו מהתצפיות בדרך היה יפה אבל לא וואו. חזרנו לישון באותו קמפסייט מאתמול.

13.2.24 – מפרנץ ג'וזף לפוקס

Lake Matheson, סיור תולעים זוהרות, לינה בקמפסייט Fox Glacier Lodge

הייתי אמורה לעשות צניחה חופשית בצהריים וכל היום שלנו תוכנן סביב זה. בבוקר הלכנו לתצפית התיירותית על קרחון פרנץ ג'וזף, הצטלמנו איתו כמו תיירים טובים. העברנו את רוב היום בהמתנה לצניחה חופשית שבסופו של דבר התבטלה בגלל מזג אוויר.

אחרי שהתאוששתי מהבאסה על הצניחה, נסענו ל-Lake Matheson באזור פוקס. מסלול קצר וקל ומאוד חמוד, אנחנו לא ראינו שום השתקפויות.

בגדול המזג אוויר היה לא טוב והתוכניות שלנו השתבשו בגלל ביטול הצניחה, אז לא היה לנו הרבה מה לעשות היום. נסענו די מוקדם לקמפסייט שהזמנו, Fox Glacier Lodge. בערב יצא סיור חינמי לכל אורחי הקמפסייט לראות תולעים זוהרות. המדריך לקח אותנו לאזור ממש כמה דקות הליכה מהקמפסייט, היה ממש חמוד ובאמת ראינו תולעים זוהרות! זה היה נחמד לראות אותן סתם ככה, בטבע, בחינם.

14.2.24 – מפוקס לוואנקה

Thunder Creek Falls, Fantails Falls, Haast Pass, Blue Pools, לינה בקמפסייט Mount Aspiring Holiday Park בוואנקה

בבוקר נסענו לסניף DOC ב-Haast כדי להתייעץ איתם מה לעשות בדרך לוואנקה. עשינו בדרך כמה עצירות לפי ההמלצות שלהם:

Thunder creek falls – מפלים ממש על הכביש, בקושי דקה הליכה. ממש גבוהים ומרשימים.

Fantails falls – גם הם על הכביש, גם ממש יפים. זוהי גם נקודת היציאה למסלול לקרחון הברוסטר, ממש רצינו לעשות אותו אבל לצערנו לא היה מזג אוויר מתאים בשום שלב. ראינו את הנהר שצריך לחצות בתחילת המסלול ושהרבה חוששים ממנו, דווקא לא היה נראה לנו מאוד מסובך לחצייה.

Haast pass – עלייה די תלולה בשביל תצפית לא מעניינת. ממש אפשר לוותר.

Blue pools – בעיקרון כשהיינו המסלול נחשב סגור בגלל שהגשר שמוביל לבריכות סגור, ולכן גם ה-DOC לא המליצו עליו. החלטנו ללכת בכל זאת והיה ממש שווה! ההליכה מהחנייה עד לבריכות היא די קצרה ומישורית, אפשר בכיף עם סנדלים. רק ממש בסוף מגיעים לגשר, שאכן היה סגור, אבל אפשר ממש בקלות לרדת לנחל עצמו ולחצות אותו ברגל. המים הגיעו לנו עד הברכיים, היינו עם סנדלים ומכנסיים קצרים אז זה היה ממש אחלה. הבריכות מהממות! אבל מלא מלא סנדפלייז.

המשכנו לנסוע עד שראינו את לייק וואנקה! עצרנו קצת והצטלמנו איתו, וכל המשך הנסיעה הייתה לידו וליד אגם נוסף והיה נוף מהמם כל הדרך.

עשינו בוואנקה את המסלול של ה-diamond lake שהיה מדהים! עלייה של המון מדרגות בשמש, אבל הנוף ממש שווה את זה.

ישנו בקמפסייט Mount Aspiring Holiday Park שהיה ממש אחלה, נשארנו בו 4 לילות (כל הזמן שלנו בוואנקה).

15.2.24 – יום עירוני בוואנקה

קרפ מול הסינמה פרדיסו, סרט בסינמה פרדיסו, לייק וואנקה

הסתובבנו קצת בעיר, עשינו כל מיני קניות וסידורים שהיינו צריכים. נסענו לסניף של ה-DOC להתייעץ איתם על מסלולים באזור. בצהריים אכלנו קרפ בדוכן שמול הסינמה פרדיסו, היה ממש ממש מעולה! מאוד מומלץ, בעיקר הקרפ עם העגבניות, פסטו ודבש!

ראינו סרט בסינמה פרדיסו, לצערנו נפלנו על סרט ממש מעפן אבל החוויה עצמה הייתה ממש כיפית ומתאימה ליום גשום כמו שהיה לנו. כל האולם מורכב מספות וכורסאות ממש כיפיות. כמובן לא לוותר על העוגיות (צריך להזמין לפני הסרט, יוצאות חמות מהתנור במהלך ההפסקה).

את אחה"צ העברנו על שפת האגם.

16.2.24 – וואנקה

צניחה חופשית בוואנקה, Roy's Peak

עשיתי צניחה חופשית! וואו וואו וואו הייתה חוויה מטורפת ומדהימה והנוף של וואנקה ושל מאונט קוק מדהים, היה לי מזל והיה מזג אוויר מעולה וראות טובה. הצוות היה ממש מקסים ומקצועי. מומלץ בחום!

אחרי שקצת התאוששתי מהצניחה, הלכנו ל-Roy's peak. העלייה הייתה לי ממש קשה, יכול להיות שגם כי הייתי אחרי צניחה. אבל מדובר בעלייה ארוכה! לנו לקח 4 שעות (שוב, כנראה שלא הייתי במיטבי וזה יכול לקחת פחות), וכל המסלול חשוף לגמרי לשמש. בסוף הגענו למעלה והנוף באמת היה ממש יפה. לא היה שום תור להצטלם בניגוד למה שהזהירו אותנו...

אני יודעת שיש כאלה שמשווים את רוי'ס פיק לדיימונד לייק, אז בעיניי הנוף בפסגה ממש יפה אבל אם צריך לבחור מסלול אחד, diamond's lake מנצח.

17.2.24 – Matukituki valley

מסלול יומי ל-Aspiring Hut

כמעט כל הדרך מוואנקה לשם היא על דר עפר אז נסיעה די איטית, אבל משמעותית פחות איטית ממה שגוגל אומר. אני כבר לא זוכרת את הזמנים אבל אני זוכרת שזה תואם את מה שה-DOC מפרסמים.

המסלול הכי מוכר וכנראה הכי מומלץ באזור זה הרוב רוי, אבל לצערנו הוא היה סגור ולא הייתה אופציה לעשות אותו. במקום זה עשינו מסלול הלוך-חזור ל-Aspiring Hut. ההליכה ברובה ממש מישורית ופשוטה, בעמק מהמם לאורך אגם עם הרים מושלגים ברקע. מקום מהמם ממש! לקח לנו בערך שעתיים וחצי להגיע לבקתה, ובערך אותו זמן לחזור. אין בעיניי פואנטה מיוחדת בלהגיע ממש עד הבקתה, אין בה משהו מיוחד. החלק היפה זה ההליכה בעמק לאורך הנחל. אפשר פשוט ללכת כמה שבא לכם ולחזור כשנמאס.

18.2.24 – מוואנקה לקווינסטאון

ויה פרטה, Mount Crichton Loop, לינה בקמפסייט של ה-DOC שנקרא 12 mile delta

בבוקר עשינו ויה פרטה דרך חברת Wildwire, היה ממש כיף ומומלץ! המדריך היה מקסים ומקצועי, וקצת סיפר גם על ההיסטוריה והטבע של ניו זילנד.

חזרנו לוואנקה, אכלנו גלידה ונפרדנו מהאגם. היה שוק איכרים חמוד במרכז העיר (כנראה קטע של ימי ראשון?).

נסענו לקווינסטאון, הדרך די מפותלת ועם הרבה עליות אז הנסיעה לקחה לנו קצת זמן. הלכנו לסניף DOC לקבל המלצות, ובעקבות המלצה נסענו ישר למסלול Mount Crichton loop. עשינו אותו די מהר בגלל לחץ של זמן ולקח לנו שעתיים וקצת. מסלול ממש חמוד, לא קשה. עוברים בדרך באיזשהו hut היסטורי ומכרה.

ישנו בקמפסייט של ה-DOC שנמצא ממש בסוף המסלול, ונקרא 12 mile delta. קמפסייט פשוט, כמו כל אלה של ה-DOC, יש בו רק שירותים וכיור. הקמפסייט ענק וממש על שפת אגם, אבל כמה שניסינו לא הצלחנו לתפוס מקום עם הרכב ממש על האגם, אלא רק באזורים רחוקים יותר.

19.2.24 Arrowtown ואגם קווינסטאון

ארוטאון זאת עיירה ליד קווינסטאון, שהקטע שלה זה שבעבר גרו בה כורי זהב, בעיקר פועלים סיניים. היום מדובר בעיירה קטנה, חמודה ותיירותית. בכניסה לעיירה יש אזור עם המבנים ששימשו כמגורים של כורי הזהב הסיניים, ועם הסבר על ההיסטוריה של המקום. התחלנו שם, ומשם המשכנו לעיירה עצמה. הרחוב הראשי מלא בחנויות מזכרות ומסעדות.

ראינו מאפייה עם הרבה תור בחוץ, אז הנחנו שהיא טובה. המקום נקרא AB – arrowtown bakery and cafe, קנינו שם קפה ומאפה דומה לסופגניה עם קרם וניל, היה ממש טעים!

בהמשך סתם הסתובבנו עוד בעיירה, נכנסנו לחנויות ולמוזיאונים בלי יותר מדי תכנון.

אכלנו צהריים במסעדה שנקראת the fork and tap, היה יום שמשי ונעים וישבנו בחוץ במרפסת שלהם. לקחנו בירה, פיצת פטריות וכמהין ופיש אנד צ'יפס, והכל היה ממש מוצלח.

חזרנו לקווינסטאון והעברנו את אחה"צ על שפת האגם.

** במקור הייתה לנו תוכנית אחרי קווינסטאון לעשות עוד יום של נסיעה לאזור גלנורקי וללכת חלק מהרוטברן, אבל מסתבר שהתבלבלנו בתאריכים ולא הספקנו את זה בסוף.

20.2.24 – קפלר יום 1

הליכה מה-control gates דרך broad bay עד Luxmore Hut

יצאנו ממש מוקדם מקווינסטאון ונסענו לתחילת הקפלר בחניון של ה-control gates. ההליכה עד ל-broad bay קלילה ונוחה, ובערך משם מתחילה עלייה מייגעת ביער. בסוף העלייה פתאום נפתח נוף מטורף! ואחרי עוד קצת הליכה לא קשה, הגענו לבקתת לקסמור. בקתה מהממת ושווה ממש, עם נוף מדהים!

מהבקתה יש הליכה קצרה למערה מגניבה שאפשר להכנס אליה. חובה פנס!

בערב כמובן הייתה שיחה עם ה-warden, אנחנו עשינו טעות ולא תפסנו מקום ישיבה אלא עמדנו כל השיחה, שנמשכה מעל שעה והייתה די משעממת.

21.2.24 – קפלר יום 2

מ-Luxmore Hut ל-Iris Burn

וואו איזה יום מהמם! לקחנו את הזמן ויצאנו מהבקתה רק בסביבות 10:00, כי בבוקר היה ממש קר. יצא לנו מזג אוויר מושלם, יום בהיר ממש ונעים. אין לי מילים לתאר כמה הנוף מטורף! נראה לי שזה אחד הימים שהכי אהבתי בניו זילנד.

סטינו מהשביל לעלייה לפסגה של הר לקסמור, עלייה של 10 דקות בערך ממש תלולה, אבל שווה את זה!

כל ההליכה על הרכס הייתה מהממת.

מהרגע שהתחלנו לרדת מהרכס, ההליכה כבר פחות מעניינת (בעיניי), והירידה קצת ארוכה ומתישה. בסוף הגענו ל-iris burn. זה המקום היחיד שהזמנו בו קמפסייט ולא בקתה, והאמת שזה היה טיפה מבאס. הבקתה משמעותית יותר יקרה אז אני לא מתחרטת, אבל האמת שבסוף יום ארוך ומתיש יש משהו כיף בלהכנס לבקתה מוארת ומחוממת בלילה.

הקמפסייט היה ממש מופרד לחלוטין מהבקתה, היה אזור בישול בחוץ לקמפסייט והיה אסור בכלל להכנס לבקתה למי שלא ישן בה. היו המון סנדפלייז! ובנוסף, הזהירו אותנו שזה אזור עם הרבה קיאות (הציפורים) שאוהבות לקרוע אוהלים "כי הן סקרניות". בדיעבד גילינו שהן באמת קרעו את האוהל לכמה אנשים שישנו לידינו! אנחנו נכנסנו לישון ממש בעומק היער יחסית (באזור שעדיין נחשב חלק מהקמפסייט והיה מותר) ולא הגיעו אלינו קיאות במהלך הלילה, רק בבוקר. היה לילה ממש ממש קר!

בגלל הקיאות, ביקשו שלא נשאיר תיקים באוהל. יש מחסן נעול במרחק 100 מטר בערך מהקמפסייט, שם משאירים את התיקים וכל הציוד.

22.2.24 – סיום הקפלר

מ-Iris Burn ל-Rainbow Beach, לינה בקמפסייט Fiordland Great Views

יום מישורי ברובו, בעיניי פחות יפה ומעניין. רוב ההליכה בתוך יער. לקח לנו 5 שעות בערך להגיע ל-Moturau Hut, שם עשינו עצירה קצרה. סיימנו את המסלול ב-Rainbow Reach. תיכננו לקחת משם טרמפ לחניון שבו השארנו את הרכב בתחילת המסלול, אבל יצא שבדיוק כשהגענו, יצא שאטל לחניון שלנו ב-19 דולר לאדם. יקר מאוד, אבל היינו עייפים אז הלכנו על זה וזה היה מאוד נוח. כנראה שגם בטרמפים אפשר להסתדר.

היינו עייפים ורצינו מקלחת טובה אחרי הקפלר, אז ישר הזמנו מקום בקמפסייט – Fiordland Great Views Holiday Park – ונסענו לשם. היה לא זול אבל ממש אחלה קמפסייט! קחו בחשבון שאפשר לשלם רק במזומן והם לא מאוד נחמדים.

אני רוצה להגיד לסיום הקפלר, שאני ממש ממליצה על איך שחילקנו אותו. בן הזוג שלי עשה את הקפלר לפני כמה שנים בחלוקה אחרת – הלכו הליכה די קצרה עד ה-broad bay, ישנו שם, ולמחרת עלו ללקסמור, הלכו על הרכס, ירדו וישנו באייריס בארן. זה הופך את היום השני לממש ממש ארוך ברמה מוגזמת. חוץ מזה, בקתת לקסמור מהממת ואני ממש ממליצה לישון בה! בנוסף, אנחנו החלטנו לא להשלים לגמרי את המסלול המעגלי, ולחתוך בריינבו. לדעתי זאת הייתה החלטה טובה, רוב ההליכה מהאייריס בארן לריינבו הייתה די משעממת, ומיותר בעיניי להמשיך עוד כמה קילומטרים של הליכה כזאת.

23.2.24 – מטה אנאו ל-cascade creek

Mirror lakes, Lake Marian, לינה בקמפסייט של ה-DOC שנקרא Cascade Creek

יום לאורך הכביש למילפורד. עצרנו בדרך בElington Valley רק לצלם ולהמשיך, וב-mirror lakes שהיו מאוד חמודים ועם מלא מלא תיירים.

חשוב לשים לב שלאורך הכביש הזה בין טה אנאו למילפורד אין קליטה כמעט בכלל! ברמה של אפילו לא פס אינטרנט אחד. הצלחנו להשיג טיפונת קליטה בחניון של תחילת הרוטברן.

המשכנו ועשינו את המסלול ל-lake Marian, ממש ממש יפה! מתחיל בהליכה קלה עד למפלים, ומשם מתחיל טיפוס די קשה של שעה וחצי. אבל זה לגמרי שווה את זה, כי האגם בסוף מהמם! ירדנו חזרה באותה דרך.

ישנו בקמפסייט של ה-DOC שנקרא cascade creek, קמפסייט ענק ודי יפה על שפת נהר. כשאנחנו היינו שם היה ממש קר ורוחות חזקות אז לא נהנינו מהנהר כל כך.

24.2.24 – cascade creek, Milford sound

היום הכי גשום שהיה לנו בטיול. מבול בלי הפסקה מהבוקר עד הלילה. החלטנו להמשיך עם התכנון ולנסוע למילפורד, במחשבה שבטח יש שם בית קפה/מסעדה, או בכללי קליטה סלולרית, ונוכל לשבת שם קצת, להזמין קייאקים במילפורד, ולתכנן את הימים הבאים ולשתות קפה טעים.

ואז גילינו פרטים טכניים חשובים: אין כלום במילפורד סאונד! כאילו, יש טבע מהמם. אבל אין קליטה סלולרית בכלל בכלל, יש מרכז מבקרים שהוא גם בית קפה עם מעט מאוד אוכל ועם קפה לא טעים, אין שם ווייפיי. זה באמת נטו להגיע למילפורד עצמו וזהו. חשבנו שבמקום כזה תיירותי תהיה חנות מזכרות, מסעדה, אינטרנט... אז לא. אה, גם תחנת דלק בקושי יש! (בהרחבה ביום הבא)

מבחינת חנייה, כל החנייה הגדולה שמול המרכז מבקרים עולה די הרבה כסף (לא זוכרת כמה). יש חניית עפר בערך קילומטר לפני מרכז המבקרים, מצד שמאל. אנחנו היינו קמצנים וחנינו שם והלכנו 10 דקות ברגל, למרות שירד מבול.

במרכז המבקרים בעיקרון אפשר להזמין שייט או קייאקים למילפורד, בפועל הנציגה שהייתה שם לא ידעה להסביר לנו כלום ואמרה לנו להזמין לבד באתר. רק כשאמרנו לה שאנחנו לא יכולים להזמין כי אין לנו אינטרנט, היא הזמינה לנו קייאקים למחר.

בסוף חזרנו ל-cascade creek. לאורך הנסיעה כל המצוקים שלצד הכביש הפכו למפלים ענקיים בגלל הגשם, זה היה מראה מטורף! ממש ממש מומלץ לנסוע לאורך הכביש הזה ביום גשום, זה היה מדהים!

את המשך היום העברנו בלראות סרטים בטאבלט באוטו ולשתות תה. ישנו עוד לילה ב-cascade creek.

25.2.24 – ממילפורד סאונד ל-Bannockburn

קייאקים במילפורד, לינה בקמפסייט Cairnmuir Motor Camp

קמנו ממש מוקדם ונסענו למילפורד סאונד לעשות קייאקים! אנחנו העדפנו קייאקים ולא שייט סתם כי זה היה נראה לנו חווייתי יותר, וגם כי אני סובלת מבחילות בשייט.

היה לנו יום ממש יפה, הים היה מהמם, ואפילו ראינו פינגווין!

הקאייקים היו ממש כיפיים ואני ממליצה! אבל חייבת להגיד בכנות שההייפ על המילפורד קצת מוגזם בעיניי. היה מאוד מאוד יפה, אבל לא הנוף הכי יפה שראיתי בניו זילנד. מסייגת שלא נכנסנו לעומק הסאונד, מה שלהבנתי כן עושים בשייט, אז אולי זה נותן מראות אחרים.

בהמשך העברנו חצי יום בערך בלנסות לתדלק. בשורה התחתונה: תתדלקו בטה אנאו ותגיעו למילפורד עם כמה שיותר דלק! אל תסמכו על לתדלק שם. בעיקרון יש שם תחנת דלק, אבל היא לא עבדה במשך כמה שעות, וגם אין שם קליטה אז אין איך לדבר עם החברה. הבנו שזה דבר שקורה שם יחסית הרבה. בסוף היא חזרה לעבוד איכשהו והצלחנו לתדלק ולנסוע.

נסענו לישון בקמפסייט בשם Cairnmuir Motor Camp שהיה ממש אחלה. יש באזור הרבה גפנים והבנו שיש גם יקבים, אנחנו לא ביקרנו אבל האזור ממש יפה.

26.2.24 – מ-Bannockburn ל-Fairlie

טוויזל, Hooker Valley, לינה בקמפסייט Fairlie Holiday Park

נסענו בבוקר לטוויזל. קראנו שיש שם טבעת ענקית של שר הטבעות, אבל חיפשנו וחיפשנו וכנראה שהורידו אותה. נכנסנו לטוויזל אבל לא מצאנו משהו מעניין יותר מדי, סתם מרכז מסחרי קטן עם כל מיני חנויות.

המשכנו בנסיעה והגענו ל-Hooker Valley. הנסיעה הייתה ממש יפה עם נופים מהממים להר קוק. המסלול עצמו ממש ממש יפה ודי קליל, עם נוף מהמם להר קוק המושלג לאורך הדרך. בסוף המסלול מגיעים ל-Hooker lake שהיה מלא בשברי קרחונים! טבלנו בו רגליים והיה מאוד מגניב. משם חזרנו באותה דרך לאוטו.

ישנו בקמפסייט Fairlie Holiday Park שאין לי יותר מדי מה להגיד עליו, היה אחלה. נטו ישנו שם והמשכנו למחרת.

27.2.24 – מ-Fairie לארתור'ס פאס

Rakika Gorge, Stream Cave, לינה בחניון של ה-DOC בארתור'ס פאס

נסענו ל-Rakika Gorge, עשינו מסלול קצר של שעה הלוך-חזור לתצפית יפה על הנהר. חמוד, לא חובה.

משם נסענו ל-Stream Cave. בדרך גוגל מאפס לקח אותנו בדרך עפר שהייתה ממש ממש יפה.

ממליצה בטירוף על ה-Stream Cave! חוויה מטורפת. לא ידענו כל כך למה אנחנו באים, ראינו שהזכירו את זה בפוסט בפייסבוק ואמרנו יאללה ננסה. היה אחד הכיפים, ממליצה בחום!

אז כמו שהשם מרמז, מדובר בנחל שזורם בתוך מערה, והמסלול הוא פשוט ללכת בתוך הנחל במערה. מדובר בהליכה בתוך מים שהגיעו לנו רוב הזמן עד גובה הברך בערך, אבל היו גם רגעים עמוקים יותר של מים עד המותניים בערך. אין דרך לא להרטב או לא לעבור במים. בנוסף, בגלל שהמסלול בתוך מערה, הוא בחושך מוחלט. חייב פנס ראש לכל אחד!

מסלול ממש ממש מגניב, ממש ממליצה אבל לבוא מוכנים (בגדים ונעליים שמוכנים להרטיב, שקית נגד מים לפלאפונים, פנסי ראש טובים).

ישנו בחניון של ה-DOC בארתור'ס פאס.

28.2.24 – מארתור'ס פאס לספרינגפילד

Avalanche Peak, לינה ב-Kowai pass domain camp

טיפסנו ל-Avalanche Peak! עלינו ירדנו מאותו כיוון, דרך Scotts Track. חייבת להגיד, זאת לדעתי העלייה הכי קשה שעשיתי בחיים. ברמה שלא הייתי בטוחה שאני אוכל לסיים. לקחת לנו כמעט שעתיים להגיע ל-Bushline (שלפי ה-DOC מגיע אחרי שעה וחצי), וקצת יותר מ-4 שעות עלייה עד הפסגה. היה לי קשה ברמות, אבל הנוף מהפסגה היה באמת עוצר נשימה! וממש שווה את זה לדעתי. אבל כן חשוב לקחת בחשבון שזאת עלייה באמת קשה, וגם הירידה אחר כך קשה. סה"כ המסלול לקח לנו 7 וחצי שעות וסיימנו אותו שפוכים לגמרי. אבל הנוף מדהים!

נסענו משם לעיירה בשם ספרינגפילד. באמצע העיירה יש פסל של הדונאט של משפחת סימפסון, עצירה חמודה בדרך.

ישנו בקמפסייט שנקרא Kowai Pass Domain Camp. חשוב לי להזהיר שקראנו בביקורות שהבעלים ממש לא נחמדים, וזה אכן היה ככה. האישה שקיבלה אותנו דיברה ממש לא ברור וממש כעסה שלא הבנו אותה.

29.2.24 – מספרינגפילד ל-Duvanchelle

אקארואה, סיור פינגווינים, לינה ב-Duvanchelle holiday park

עצרנו בדרך במפעל הגבינות המפורסם ב-Barry's Bay. לא יודעת אם זה ככה תמיד, אבל כשאנחנו הגענו לא ראינו שום דבר של הכנת הגבינות, ראינו רק את החנות שמוכרת גבינות תוצרת המקום, לחמים ויין. קנינו כמה גבינות והמשכנו בנסיעה ל-Akaroa.

הסתובבנו קצת באקרואה, עיירה צרפתית ממש חמודה. רוב החנויות נסגרות בסביבות חמש אז שווה להגיע מוקדם!

בערב יצאנו לסיור פינגווינים. אמרו לנו מראש שאנחנו כבר לא ממש בעונה ולא בטוח שנראה פינגווינים. שיא העונה להבנתי הוא בנובמבר-דצמבר, ובמרץ החברה כבר מפסיקה לעשות סיורים, ככה שהגענו ממש ביום האחרון שעוד יש סיורי פינגווינים. קודם כל הסיור כלל נסיעה קצרה לגבעות שמחוץ לאקרואה, ראינו את השקיעה והנוף היה מהמם! קיבלנו הסבר על הפינגווינים באזור, והגענו לחווה פרטית שנמצאת באזור שבו הפינגווינים אוהבים לצאת בתקופה שבה הם מחליפים נוצות. ראינו כמה פינגווינים בתוך קינים מיוחדים שבנו להם בחווה, אבל לא הצלחנו לראות פינגווינים בים. מצד שני, כן ראינו כלבי ים על החוף!

ישנו בקמפסייט Duvanchelle Holiday Park, שנמצא קצת מחוץ לאקרואה. האמת שהתלבטנו מלא אם לקחת את הקמפסייט (היחיד) שיש באקרואה עצמה, שבאתר שלו מתגאים שהוא במרחק הליכה מהעיר, אבל אני מרוצה מהקמפסייט שבחרנו בסוף. הוא מהמם והיה מרווח ממש, ממש על שפת אגם, עם מטבח ענקי. בנוסף, כשהגענו לאקרואה ראינו שגם הקמפסייט שכביכול נמצא "במרחק הליכה מהעיר", מצריך עלייה של 10 דקות בערך בחזרה מהעיר, אז זה לא כזה נוח להגיע ממנו לעיר ברגל.

1.3.24 – אקארואה

שייט דולפינים בלי דולפינים, הסתובבות באקרואה

קנינו לארוחת בוקר באגט וקרואסונים במאפייה שנקראת A la baguette, היה מעולה! אכלנו את הבאגט עם הגבינות שקנינו אתמול ב-Barry's Bay.

עשינו שייט ושחייה עם דולפינים עם חברת Black Cat, אבל האמת שלא היו דולפינים לצערי. אז היה רק שייט, וראינו שני דולפינים מרחוק, ממש לא מספיק מקרוב בשביל לשחות איתם. אני אגיד לזכותם של החברה שהם מאוד התנצלו והחזירו לנו חצי מהכסף (זה גם מה שהיה כתוב כשהזמנו, שאם הדולפינים לא מאפשרים לשחות איתם מקבלים חזרה חצי מהסכום – והם עשו את זה בלי בעיות).

בן הזוג שלי אכל פיש אנד צ'יפס בדוכן שהמליצו לנו עליו ממש על המזח. לקח למנה כמעט שעה להיות מוכנה, ואמנם היא הייתה טעימה בסוף, אבל זה לא שווה את ההמתנה המטורפת. משם המשכנו לבר בשביל שגם אני אוכל (אני צמחונית אז לא אכלתי פיש אנד צ'יפס), הלכנו למקום שנקרא Tini Gin Bar & Eatery ואכלתי שם פיצה שהייתה ממש טעימה.

הסתובבנו עוד קצת בעיירה בין חנויות, קנינו קצת מזכרות הביתה.

ישנו עוד לילה באותו קמפסייט ב-Duvanchelle.

2.3.24 – מאקרואה לכרייסצ'רץ'

שוק באקרואה, Giant's House, הגעה לכרייסצ'רץ'

נסענו לשוק שפעיל בימי שבת באקרואה, וגילינו שהוא ממש קטן ומשפחתי וחמוד. היה שם דוכן של אותה מאפייה שקנינו בה אתמול, קנינו שם שוב באגט וקרואסונים (אחרים הפעם), ושוב הכל היה מושלם! ממש ממליצה על המקום הזה.

משם המשכנו ל-Giant's House באקרואה. בעצם מדובר בבית בעיירה שגרה בו אמנית, שהפכה את כל הבית ובעיקר את החצר למיצג אמנות עם פסלים ופסיפסים מטורפים וצבעוניים. המחיר יקר בצורה מוגזמת לדעתי, אבל המקום כן יפה ונהננו להסתובב שם בערך שעה למרות שאנחנו לא ממש חובבי אמנות.

נפרדנו מאקרואה ונסענו לכיוון כרייסצ'רץ' דרך כביש שנקרא Tourist Drive עם נופים ממש יפים על כל האזור.

נסענו לכרייסצ'רץ', קנינו עוד קצת מזכרות ומתנות לחברים. הלכנו לשוק מקורה שנקרא Riverside, קצת בסגנון שרונה מרקט. נחמד, לא חובה.

ישנו אצל טוני וסו (HIT), סו לא הייתה בבית אבל טוני היה מקסים. הם גרים קצת מחוץ לכרייסצ'רץ', באזור שנקרא Rangiora.

3.3.24 – מכרייסצ'רץ' לאוקלנד

נסענו להחזיר את הרכב שלנו באסקייפ בכרייסצ'רץ', ההחזרה הייתה מאוד קצרה ופשוטה. לקחנו אובר לשדה וטסנו לאוקלנד. ישנו באוקלנד לילה אחד במלון שנקרא Quest Mount Eden שהיה ממש אחלה, ולמחרת בבוקר התחלנו את המסע בחזרה לארץ.