קמינו פורטוגז קוסטל ספטמבר-אוקטובר 2024
הקמינו נהייה בשנתיים האחרונות אחד היעדים החמים בישראל, יש חברות שמוציאות קבוצות ויש חברות שסוגרות לך את הכל.
האמת שפצו תכנן ב 2019 לעשות ב 2020 את הקמינו על אופניים.
התוכנית היתה לקנות או לשכור קרוואן ובמהלך הטיול שפצו יעשה עם חבר את הקמינו באופניים ואני וחברתי נלווה אותם ונחליט אם ללכת במקביל חלקים מהקמיני או לעשות דברים אחרים.
האדם מתכנן ואלוהים צוחק, התוכניות היו עדין על הנייר ואז קרו שני דברים חברנו חלה והקורונה פרצה והתכנית ירדה מהפרק.
לפני כשנתיים כשראינו שרכיבת האופניים לא תצא הצעתי לפצו להצטרף איליו להליכה בקמינו ואז התחלנו לרקום את הרעיון .
מ 7.10.23 הדבר היחידי שעשינו זה לבטל את כל התכניות והנסיעות שהיו לנו. הדבר היחידי שהיה ברור זה שנשארים בארץ ותומכים איפה שאפשר. עברה כמעט שנה והחלטנו שנוסעים לקמינו, זה יאפשר לנו קצת לנשום ולהוריד קצת מהמתח של השנה האחרונה. לא ידענו שניסע על השבועיים הכי קשים של מדינת ישראל אחרי 7.10.23 .
בגלל המצב וההבנה שכל תוכנית היא בסיס לשינויים וחייבת להיות עם אפשרות ביטול.
לאחר בדיקה החלטנו לעשות הכל בעצמנו כי חברות הטיולים לא באמת מאפשרות ביטול.
פצו לקח על עצמו לתכנן את המסלול ולסגור את הקפצת התיק בין המלונות ואני לקחתי על עצמי לסגור את כל המלונות עם אפשרות ביטול.
עד שלא התחלנו את הקמינו לא באמת האמנתי שזה יקרה.
פצו מחליט שהוא רוצה לעשות את קמינו פורטוגז קוסטאל עם הוארייט ספירטואל, אני חא מתערבת בהחלטות אבל כן נותנת נקודות למחשבה לגבי חלק מנקודות העציקה שיאריכו ימים מסויימים ויקצרו ימים אחרים.
אחרי שפצו נותן לי את המסלול ואני מזמינה מלונות פצו בודק שאכן כל המלונות על המסלול ואם צריך משנים מלון.
למה כן ולמה לא קמינו
כשהולכים את הקמינו הראש עובד שעות נוספות
אז אחד הדברים שעוברים בראש זה מה לענות כשישאלו אותי על הקמינו
אז למה כן
כי אנחנו יכולים
כי בגיל 66/71 זה מאתגר ללכת 10 ימים ואף פעם לא הלכתי כל כך הרבה ברצף ( עשינו 5 את שביל הגולן ברצף ואת שביל ישראל במקטעים)
כי המסלול מסומן טוב ואפשר ללכת לבד/זוג ולא בקבוצה בשונה מטרקים אחרים
כי אפשר לבחור כמה ימים רוצים ללכת
כי הלוגיסטיקה של העברת התיקים בין המלונות עובדת מצויין
כי אפשר לישון ברמות שונות של מלונות ( אנחנו התפנקנו איפה שאפשר)
כי לרוב אפשר לבחור את כמות הקמ שהולכים ( אם מתכננים לבד)
כי הדרך לא מאוד קשה יחסית לטרקים
כי פוגשים אנשים מכל העולם וזה מעניין
כי זה לא מאוד יקר
כי אני אוהבת ללכת
כי הולכים גם בטבע וגם ליד האוקינוס וגם בכפרים
כי זה טוב לזוגיות אם לא הולכים בקבוצה.
אז למה לא
כי זה טרנדי וכולם עושים אותו
כי זה הרבה הליכה ומי שיש לו בעיות גב רגלים וכו זה לא בטוח שווה את זה
כי לכל המקומות שהולכים בקמינו פורטוגז אפשר להגיע ברכב ויש מקומות יותר יפים בפורטוגל ובספרד
כי הנופים יפים אבל לא וואו
כי זה לא יותר רוחני מאשר ללכת לבד או בזוג ברצף בשביל הגולן או בשביל ישראל
כי ללכת בגשם זה די מבאס/ מאתגר/ גורם לחולי ( ואף אחד לא יכול להבטיח שלא יהיה לך שבוע
אנחנו נהננו בגלל כל הלמה כן. היתה לנו חוויה מאוד טובה והסיבה העיקרית שבגללה עשינו את הקמינו היא כי אנחנו יכולים וזה מאתגר אותנו לבדוק את יכולות הגוף שלנו.
קצת מידע על הקמינו
מאז המאה ה-9 צועדים צליינים ב"דרך סנטיאגו" (Camino de Santiago), בדרכים שונות החוצות את ספרד אל הפינה הצפון-מערבית של המדינה, כשמטרתם היא סנטיאגו דה קומפוסטלה, הנמצאת כ-50 ק"מ מהאוקיינוס האטלנטי.
לפי האגדה, יעקב הקדוש (בספרדית, סנטיאגו) אחד מ-12 השליחים, הגיע לגליסיה ובילה פה 7 שנים בדרשות והטפות לנצרות. אחרי שחזר לירושלים הוא הוצא להורג וראשו נערף. תלמידיו הביאו את עצמותיו חזרה לספרד בספינה, עגנו בפדרון (Padrón) ואחרי קשיים הוא נקבר לבסוף. כעבור 700 שנה, בשנת 813, הופיעו כוכבים מסתוריים בשמיים מעל קברו והובילו למקום את הבישוף תיאודומיר. מכאן ההסבר המסורתי לשם קומפוסטלה שלפיו מקורו בביטוי הלטיני Campus Stella ("שדה הכוכבים").
כשני מיליון עולי רגל עשו את הדרך המתישה מדי שנה בימי-הביניים. בגלל הסכנה שנשקפה להם בדרך, הם לבשו כובע מעוטר בשלושה צדפים ונשאו מטה ארוך. סמלים אלה הגדירו אותם כעולי רגל במסע דתי ואמורים היו להבטיח את בטחונם במהלך המסע (עד היום רבים מעולי הרגל נושאים מקל ארוך ולעיתים קרובות עונדים תגים של צדפים). בעקבות התנועה הרבה התפתחה במקום עיר, שנקראה סנטיאגו דה קומפוסטלה וסנטיאגו הפך לפטרון הקדוש של כל ספרד.
הקמינו שלנו
אנחנו טסים ב 21.9.24 לפורטו נשארים לישון בה לילה
ביום ההגעה הלכנו לקתדרלה כדי לקחת דרכון אנחנו מחתימים את החותמת הראשונה. כל נושא ההחתמות מאוד נחמד. לכל מקום יש חותמת מיוחדת ( אני משערת שאעשה ממנו משהו ביומן הויזואלי שלי)
למחרת בבוקר אנחנו נוסעים עם אוטובוס מפורטו ל-Viana do Castelo
לינה- Casa Melo Alvim - by Unlock Hotels - מומלץ
מלון מקסים שיושב במבנה עתיק. מקבל אותנו בחור חמוד שמספר שלנו על ההיסטוריה של המקום, נותן לנו טיפים לאן ללכת וגם ממליץ לנו על מסעדת פירות ים מעולה.
אנחנו עולים בפיניקולר לראש ההר לקתדרלה מרשימה וזוכים לראות מיסה של יום ראשון ותצפית נוף יפה על העיר.
טיול לאורך הטיילת ליד האוקינוס האטלנטי וסיום עם ארוחה ערב מדהימה שהבחור במלון המליץ עליה, סיפתח מצויין לקמינו.
בארוחה אכלנו צדפות ולפצו היה רעיון מגניב הוא ביקש מהמלצר לשטוף לנו 2 צדפות ואז בחדר הוא עשה חור עם האולר ותלינו אותם על התרמילים.
יום שני 23.9 - יום הליכה 1 בקמינו
19.5 קמ הליכה
מ- Viana do Castelo ל- Vila Praia De Áncora
מלון-BLUE ANCORA HOTEL מלון חדש ברמה גבוהה, מומלץ
פצו ואני לא אוכלים בבוקר ארוחת בוקר בטח לא כשיש לפנינו יום הליכה ארוך. המלון היה כלול עם ארוחת בוקר אז החלטתי לבקש שבמקום שיכינו לנו קופסה לדרך שחצי ממנה לא נאכל שיאפשרו לנו לשתות קפה ותה ופצו יכין לעצמו סנדוויצים ואני אשים לי אוכל בקופסאות שהבאתי מהבית. לשמחתי הם אמרו שאין בעיה.
רגע לפני היציאה אנחנו מקבלים מהבחור בקבלה את הטיפ הכי חשוב
אל תשכחו הקמינו זה לא תחרות The caminho is not a race ואת זה אנחנו לוקחים איתנו לדרך.
אנחנו יוצאים מהמלון בשעה תשע ומתחילים את הקמינו, הדרך מתחילה מטר מהמלון. יש לנו מזג אויר מושלם.
מה היה לנו
הליכה בן כפרים, עם עליות מתונות
אחרי 11 קמ מגיעים למקום קסום עם שולחנות וספסלי אבן וברזית מים ראשונה. מקום מושלם לארוחת בוקר מאוחרת בשעה 11. ( שלקחנו מהמלון)
כמה דקות אחרי הגענו לבית קפה ראשון, פצו שתה קפוצינו והחתמנו את הדרכון
משם התחילה דרך מעניינת ביער בין עצים ושרכים. בדרך ראינו מקום עם מגדלי אבנים( הפעם הראשונה שנתקלנו בזה היה בנורבגיה כשחצינו את החוג הארקטי והיו בו עשרות מגדלים ונאמר לנו שיש בזה אמירה אני אחזור לכאן. אחרי זה ראינו את זה בכל מיני מקומות בעולם עם משמעות אחרת) עשינו מגדל של אבנים והורדתי מהתיק שלי סרט צהוב עם התאריך 7.10.2023 בתקווה שאנשים יראו אותו וכמובן עם תקווה להחזרת החטופים.
בהמשך השביל הגענו לנחל זורם שבו לא התעצלנו וטבלנו את הרגליים במים קרים וגם פגשנו 2 בחורות ישראליות. ( אם יש לרגע מחשבה האם שווה לחלוץ נעלים ואת כל ההתעסקות עם זה אז שיהיה ברור שזה הכי שווה בעולם אז לא להתעצל)
בהמשך הדרך המחשבות הלכו קצת לארץ. בנופית איפה שהבת שלי גרה היו מלא התראות של פיקוד העורף ואני השתדלתי להיות מעודכנת.
המשכנו את הדרך עם קצת עליות וירידות ובעיקר הליכה על אבנים שמאתגרת את הרגלים.
הלכנו 19.5 ק״מ הגענו למלון חמוד וחדש, כולם מאירי פנים וזה כף בתקופה הזאת. אגב
בהמלצת פקיד הקבלה במלון אנחנו הולכים 30 מטר ואוכלים במסעדה מקומית מאכלי ים , סטייק וכמובן יין טוב והכל ב 41 יורו .
יום שלישי 24.9.24
יום הליכה 2 בקמינו
14.5 קמ הליכה ושיט של 10 דקות מעבר בין פורטוגל לספרד מ-Vila Praia De Áncora ל-A Guarda
לינה Hotel Monumento Convento de San Benito -מומלץ
היום לנכדה הבכורה שלי יש יום הולדת אז אנחנו פותחים את היום בשירה בווטסאפ בזמן שהיא יושבת בזום כי בנופית אין שגרה ואתמול כל היום היו אזעקות והם ישבו בממד.
את הגלידה אני שולחת לה בבוקר כי לא בטוח שיותר מאוחר יהיו משלוחים- אנחנו כרגע בעולם מקביל וזה הזוי, ועצוב ואני לא באמת מצליחה להתנתק כי הודעות פיקוד העורף מגיעות עד לפורטוגל, ככה זה כשנוסעים והמשפחה במדינה במלחמה.
את הבוקר אנחנו מתחילים בנוהל הרגיל
אריזה, הורדת מזוודה עד שעה שמונה להעברת המזוודה על ידי חברת הקפצות.
תה וקפה בחדר האוכל ואריזת ארוחת בוקר להמשך היום.
גשם בחוץ ואנחנו מצטיידים במעילים ובמטריות. ( מטריות זה רעיון נהדר במיוחד אם אין רוח והכי טובות זה המטריות המתקפלות של יוניקלו)
אנחנו הולכים 9 קמ בפורטוגל בגשם הרוב לאורך החוף במזג אויר מעונן שהופך את ההליכה לקסומה. קצב ההליכה שלנו 4 ק״מ בשעה, פצו רוצה יותר מהר ואני צריכה להזכיר לו שהקמינו זה לא תחרות.
אנחנו מגיעים לנקודה ממנה לוקחים סירה ( סירה קטנה שקצת מזכירה את הסירות שהפליטים מגיעים לאירופה, מחשבה מאוד לא נעימה) יושבים לשתות ולאכול עד 12:30 השעה שהזמנו את השיט . עלות השיט 6 יורו לאדם הזמנו מראש באינטרנט.
שטים כעשר דקות ״מפסידים״ לכאורה שעה מהחיים. אומרים תודה שבזמן השיט אין גשם ומגיעים לספרד.
איתנו בסירה אליזבט ולורן מפלורידה
עד עכשיו ברכו אותנו bom camino
ומעכשיו bueno camino
הליכה של 5 קמ ואנחנו בבמלון
בדרך פגשנו את יורגן מגרמניה שהתברר כבן שיחה נחמד ביותר.
הגענו למלון מקסים ממש על הקמינו . הוא נמצא במבנה עתיק מהמאה ה 16 עם פטיו יפה. בכניסה קיבלה אותנו בחורה חמודה שעשתה לנו סיור קצר במקום.
בשעות הערב המוקדמות הלכנו לטייל על הטיילת היפה ואחר כך לארוחת ערב טובה.
יום רביעי 25.9.24
יום הליכה 3 בקמינו
18.5 קמ הליכה מ-A Guarda ל- oia
לינה Hotel Costa Verde מלון בסיסי, יש נוף מהחדר לאוקינוס אבל אם יש רמה יותר טובה עדיף.
יום גשום, הליכה לאורך האוקיינוס האטלנטי במזג אויר גשום זאת בהחלט חוויה. המטריות ומעיל הגשם עושים עבודה טובה למרות שבסיום היום אגלה שנעלי סלמון גורטקס לא באמת עמידים לגשם של 5 שעות וגם המכנסיים בחלק התחתון רטובות, נקווה שיתיבש עד מחר.
בדרך פוגשים אנשים מקנדה ומנורווגיה ושמחים לשמוע שעדיין יש אנשים שאוהבים אותנו. משוחחים קצת תוך כדי הליכה ואז נפרדים ובהמשך נפגשים עוד פעם. כל אחד הולך בקצב שלו, גם פצו ואני חלק גדול מהזמן לא הולכים ביחד. פצו הולך 5 קמ בשעה ואני 4 וזה בסדר, העיקר שפצו מידי פעם מסובב את הראש לבדוק שהכל בסדר ובפיצולים לוודא שאני לא חולמת וממשיכה למקום לא נכון. כל אחד והשביל שלו וזה בסדר עבורנו. הדרך לרוב מסומנת היטב והיום אנחנו כבר רואים הרבה יותר אנשים שהולכים בשביל.
אחרי 7 קמ בגשם חזק אנחנו מוצאים בית קפה ונהנים מתה וקפה וקצת מנוחה לרגלים.
די מפתיע, לפחות בחלק הזה של הקמינו הרוב נטוש וסגור. בכלל הארופאיים עובדים שעות מצומצמות.
ממשיכים ללכת לאורך חופי האוקינוס כשכל הזמן הגשם מזרזף ואנחנו נזכרים שכמעט בכל טרק שעשינו היה לנו יום או יומיים גשם, בגאורגיה עברנו נהר על סוסים בגשם שוטף, בדולומיטים תפס אותנו גשם שהיינו חייבים לעצור בבקתה, ובקירגיסטן אחרי יום הליכה קשה נאלצנו לאכול באוהל ארוחת ערב כי היה גשם שוטף והתעוררנו בבוקר לשלג.
אז אנחנו למודי ניסיון, ויודעים שאת הימים הללו בדרך כלל זוכרים.
במהלך הדרך נפרדים מהאוקינוס ונכנסים ליער אורנים ואז שוב לאורך האוקינוס.
4 הק״מ האחרונים הכי קשים כי הרגליים כבר כואבות. מתחילים ללכת בתשע בבוקר ובשלוש מגיעים לחדר לנוח עד ארוחת ערב.
ארוחת ערב במסעדה טעימה מטר מהמלון עם נוף לאוקינוס. הגיל הממוצע במסעדה הוא הגיל שלנו האחרים אוכלים בפאב או באלגבריות ( בתי הארחה של צליינים מרובי מיטות וזולים.)
יום חמישי 26.9.24
יום הליכה 4 בקמינו
15.5 ק״מ מ-oia ל-Baiona
לינה במבצר 4 כוכבים, המלון הכי יקר בטיול שווה ביותר עם ארוחת בוקר מדהימה. Parador de Baiona
רוב ההליכה היום היא לאורך האוקינוס, מזג אויר יפה בהתחלת היום קריר.
בחלק מהזמן המסלול מוריד ממש קרוב לחוף
באמצע הדרך טיפסנו טיפוס קשה וארוך
עשינו עצירה בבית קפה( היחיד שהיה פתוח) ולהפתעתי היה לי מה לאכול. פצו אכל כריך של קוואסון ואני קיבלתי צלחת ענקית עם ביצה מקושקשת ובייקון, ארוחה מושלמת לקיטוגנית. בהמשך ירדנו מהצד השני של ההר לבאיונה ישר לתוך העיר.
המלון שלנו היה ק״מ בתוך באיונה, עיירה חמודה ותוססת, קתדרלות שוק נחמד ועוד.. אנחנו ישנים במבצר במלון מדהים על הים. מקבלים חדר מוקדם בשעה אחת ומתישבים לשתות יין ובירה על הנוף של הים.
אחה״צ הולכים לעיירה לאכול ארוחת ערב מוקדמת ( רוב המסעדות נפתחות בשמונה אבל למזלנו מצאנו אחת ואפילו טעימה)
בהמשך הלכנו על החומה מסביב למבצר כי לא הלכנו מספיק היום.
אני מסיימת את היום עם כאבים ברגלים וממש לא בטוחה שמחר אוכל לצעוד.
באחת בלילה קיבלנו התרעה של פיקוד העורף שיש להכנס למרחב מוגן במודיעין.
יום שישי 27.9.24
יום הליכה 5 בקמינו
22 ק״מ מ-Baiona ל-Vigo
לינה Occidental Vigo. מלון טוב מאוד
אנחנו פותחים את הבוקר שלא כהרגלנו בארוחת מלכים במלון, היה שווה ביותר.
בגלל ארוחת הבוקר מתחילים את ההליכה בעשר בשעה מאוחר מהרגיל.
הדרך מתחילה בשוליים של העיירה
היום אנחנו מתוכננים ללכת 27 ק״מ אבל כשרגלי כואבות ואני מבינה שחמשת הק״מ האחרונים הם לא בקמינו אני מחליטה שעדיף לשמור על הרגליים ותופסת טקסי ותמורת 11 יורו אני חוסכת לנו שעת הליכה .
בהמשך הדרך אנחנו הולכים בעיירות וביערות, נפגשים עם אנשים מכל העולם, הולכים איתם כברת דרך, מדברים על המצב בישראל, מסבירים את המצב ומקבלים חיבוק גדול וסימפטיה ולפעמים כמו היום יושבים לשתות משהו בבית קפה בדרך, רוב השיחות הם עם אנשים בגילנו. מסתבר שהקמינו פופולרי לבני גילנו חלקם אפילו הולכים עם על רכושם על הגב, אנחנו נפעמים מהם כי הם ממזערים את מה שהם לוקחים לכל ההליכה לאותו משקל שאנחנו לוקחים ליום אחד.
לצערי את זה לא הצלחתי לעשות, אני תמיד צריכה להיות מוכנה לכל צרה.
זאת אני ובגיל 66 למדתי לקבל את עצמי כמו שאני.
בסביבות השעה שלוש אנחנו עוצרים במסעדה קטנה על הדרך עם מנות ענקיות וטעימות שמספיקות לנו עד למחרת.
אנחנו מסיימים את ההליכה בעיר ויגו.
אני מסיימת את היום עם כאבי רגליים קשים. לפני הנסיעה קניתי נעלי סלמון חדשות וצעדתי איתם כחודש, לא ברור למה אבל נעל ימין לחצה על הבוהן כבר מהיום הראשון והיום ממש היה קשה מהבוקר, למזלי היום לקחתי איתי נעלי ברפוט בתיק ואת חמשת הק”מ האחרונים הלכתי איתם. במקביל כנראה פיציתי עם רגל שמאל והברך השמאלית פשוט שרפה.
אנחנו מגיעים למלון שם אנחנו שוהים 2 לילות ועושים יום מנוחה ללא הליכה.
נקווה שזה יעשה טוב לרגליים.
המלון מצויין, מציעים לנו תמורת 10 דולר ליום סוויטה עם נוף לים אז אנחנו כמובן משדרגים ונהנים.
יום שבת 28.9
יום מנוחה , לא צריך לקום מוקדם כדי להוריד מזוודה להעברה. אנחנו מתפנקים עד מאוחר,
מול המלון יש מול ענק אז אנחנו הולכים לשוטט קצת ואחר כך הולכים לקנות לי נעלי הוקה.
ובעיקר מנסים קצת לנוח.
בשבת בבוקר קיבלנו בשורה מצויינת שנסראללה חוסל, חדשות טובות לשם שינוי.
יום ראשון 29.9
יום הליכה שישי בקמינו
21 קמ מ-vigo ל-Redondela
לינה Casa D'Mina. מבנה עתיק בעל בית מקסים בשם קריסטוס במקום יש פאב ומטבח לשימוש השוהים בתשלום עצמי.
אנחנו אוכלים ארוחת ערב נחמדה בפאב
אנחנו מתחילים היום יחסית מוקדם בשמונה וחצי
להפתעתי הגוף אחרי מנוחה ומלא אנרגיה,
הדרך יפה חלק גדול ממנה מקיף את ויגו והים נשקף מלמעלה. הגענו ל 100 קמ האחרונים וזה אומר שאנחנו רואים הרבה צועדים ,רואים גם קבוצות והרבה רוכבי אופנים . יש לזה מינוסים כיוון שפחות מדברים עם אנשים, יש הרבה רעשי רקע, האופנים מפריעים וגם המקומיים פחות מאירי פנים.
הדרך יפה ומגוונת, הרבה עליות והרבה ירידות.
אחרי שמונה ק״מ אני מבקשת לעצור במקום שאפשר לשבת לנוח קצת ואז פצו מוצא סלע ואני מתיישבת ובאותו הרגע בחור שהלך עם פצו קורא לו, מסתבר שמיד אחרי הסיבוב היה מפל עם מקום קסום ומסודר לעצירה וגם נקודה למילויי מים. איזה מזל.
המשך הדרך בתוך יער יפה ובהמשך נקודת מפגש בין הקמינו פורטוגז והקמינו פורטוגז קוסטל אותו אנחנו עושים.
ואז לסיום עליה שלא נגמרת שבסופה מחכה לנו מקום הלינה.
שינוי הנעלים היה לטובה הגרב עזרה לברך ולמרות שהלכנו 21 ק״מ הגוף קיבל את זה יפה.
מחר יום קצר איזה כף ( קצר זה 15 ק״מ)
פצו מסיים את היום קצת חולה
יום שני 30.9 יום הליכה שביעי בקמינו
15 קמ הליכה מ-Redondela ל-Pontevedra
לינה ב Parador de Pontevedra מלון טוב מאוד
יצאנו בבוקר סגרירי גם היום חלק מהדרך תהיה עם מטריות ומעיל. הלכנו ביער יפה היה היום הרבה טיפוס. באמצע הדרך פתאום שוק ופצו קנה ענבים והחתים את הדרכון בהמשך אחד האיכרים נתן לי גם ענבים ישר מהכרם.
נכנסנו ל Pontevedra הליכה בתוך רחובות קטנים.
אחהצ אחרי שהיינו במלון הלכנו לטייל ברחובות החמודים וישבנו לאכול במסעדת גורמה ( הכי יקרה בקמינו 80 יורו) הוגש לנו אוכל בצפחה האוכל היה מושלם המסעדה ממש צמודה למלון.
יום שלישי 1.10.24
יום הליכה שמיני בקמינו
התקפת טילים קשה על ישראל מאירן
9 קמ בפועל במקום 22 מ-Pontevedra ל-Armenteira
לינה מלון 4 כוכבים מעולה Pousada Armenteira
גשם וערפל לאורך הדרך .
חלק מהדרך על שביל אספלט וחלקו ביער עם שלוליות ובוץ. אי אפשר היה להמנע מלהכנס לתוך השלוליות .הליכה מאוד מאתגרת אחרי 9 קמ הבנו את העיקרון, לא היה נראה שהגשם הולך להפסיק. היינו רטובים מלמעלה עד למטה, כלום לא עזר לא שכמיה לא מעיל גשם ולא מטריה. בהחלטה אמיצה לאחר שהגענו לכנסיה הצלחנו להזמין מונית, אחד הדברים החכמים שעשינו.
הגענו למלון מקסים, קיבלנו חדר מוקדם למזלנו המזוודה גם הגיע כך שיכולנו להתחמם עם מקלחת חמה ונהדרת.
בערב אכלנו ארוחת ערב בפאב קרוב, כשנכנסנו לפאב ישבו שם 2 נשים אחת צעירה ואחת בסביבות 55 והמבוגרת יותר אמרה לצעירה, זה הגבר עם המטריה שחיכה לאשתו, הן היו כבר אחרי 2 כוסות יין כי את האוכל מגישים רק משבע וחצי. הן הזמינו אותנו להצטרף אליהן ואחרי חצי שעה וכוס יין הבנו שהן חלק משמיניה. אז בילינו את הערב עם חבורה של אמריקאים מג׳ורג׳יה שאוהבים את ישראל , הרבה יין ושיחות היו שם בערב מאוד טעון כשהאירנים ממטירים טילים על ישראל ואני מקבלת בטלפון התראות שבכפר הס, כרכור ומכבים נכנסים למקלטים ואז כל הארץ במרחב מוגן. למזלנו הערב מסתיים בלי פגיעות בנפש ואנחנו זכינו להנות מחבורה מקסימה שתמשיך ללות אטתנו בהליכה עד סנטיאגו.
יום רביעי ערב ראש השנה 2.10.24
יום ללא הליכה בקמינו- היום במקרה לשמחתנו יש לנו ארוחת בוקר מצויינת החלטנו על יום מנוחה. יום גשם מטורף וערפל אנחנו מחליטים לדלג עם מונית למלון הבא, החלטה מאוד נבונה. אנחנו נשארים עד שעה אחת במלון המשובח ואז עוברים למלון הבא.
0 קמ בפועל במקום 22 מ-Armenteira ל-vilanova de Arousa
לינה Hotel Bradomin
מלון 2 כוכבים כי זה מה שהיה, המלון סביר ארוחת הערב במלון בסדר , אני מרימה כוסית לשנה החדשה עם 14 אמריקאים שאוהבים את ישראל. ומאחלת לנו שנה יותר טובה מהשנה שהסתיימה.
יום חמישי ראש השנה 3.10.24
יום הליכה תשיעי בקמינו
שייט מ-vilanova de Arousa ולאחריו 9 קמ ל-Padron אחרי A Esclavitude
לינה במבנה עתיק Casa Grande da Capellania
זה שיט שלפי המסורת עשו הצליינים בדרכם לסאנטיגו. היינו אמורים להתחיל בשמונה ואז התקשרו להגיד שמקדימים (אז כדאי לענות לטלפון) השיט הועבר לשעה שבע וחצי, אז היום יש לנו השקמה מוקדמת קמים בשש ורבע ( בכל הימים אנחנו קמים בשעה שבע וחצי כדי לארגן את התיק, התיק צריך להיות בשמונה בקבלה, בודקים שכל מה שאנחנו צריכים נשאר בחדר וכל מה שצריך להיות במזוודה נמצא במזוודה, אחד מאיתנו מוריד את המזוודה ואז אנחנו מתארגנים ברוגע. יוצאים בסביבות תשע להליכה כי הזריחה כאן בסביבות שמונה וחצי ואין לנו מה למהר כי יש לנו מלונות מוזמנים) כדאי להגיע בשבע ורבע למעגן כי אחרת יכול להיות שלא יהיה מקום ישיבה בפנים.
חשוך בחוץ אז לא ממש רואים את הדרך. בסירה יש קפה ועוגות . בשמונה וחצי מתחילים לראות אור אבל לצערנו יש ערפל אז לא באמת רואים. אפשר להחתים את הדרכוני צליינים בסירה.
בתכנון הראשוני היינו אמורים ללכת היום 3 ק”מ אבל אז החלטנו להאריך וללכת 9 ק״מ ולקצר את היום הבא ( החלטה נבונה) הדרך היום יפה, עוברת באזור כפרי בין כפרים עתיקים שזורה כרמים ושטחי תירסים. כבר רואים הרבה הולכים בדרך אבל עדיין לא פגשנו ישראלים.
מזג האויר נעים ואנחנו מגיעים ממש מוקדם למלון/ בית הארחה, המקום ממש על הקמינו ומסביבו אין כלום למעט 2 מסעדות אנחנו אוכלים צהרים באחת האוכל בינוני מינוס. במלון אנחנו מקבלים דירה ( שדרגנו ״לסויטה״) במבנה עתיק וזה דווקא נחמד , מחוץ למבנה יש שטח מאוד יפה ופסטורלי אבל הרמה של חדר השינה די נמוכה ויש מדרגות ממש מסוכנות לקומת השינה. אחת הבעיות במבנים העתיקים שיש קצת ריח של עובש שמפריע לי. אנחנו מגיעים לערב ומסתבר לנו שארוחת הערב במסעדה מתחילה בשמונה וחצי, מחר יום ארוך וממש לא מתאים לי לאכול בתשע בערב הבעיה שאין איפה לקנות למזלו של פצו בדיוק נפתח דוכן צורוס ואני מוצאת זיתים וגבינה צהובה בחנות קטנה שאין בה כלום וזאת ארוחת הערב שלנו.
יום שישי 4.10.24
12 יום בקמינו יום הליכה עשירי ואחרון
20 קמ מ- A Esclavitude ל-סנטיגו
לינה מלון 5 כוכבים מצויין Eurostars Araguaney
יום הליכה מקסים, הרבה מאוד אנשים בכל הגילאים מתנקזים מכל מיני כיוונים. הדרך עוברת גם היום בין כפרים ובין כרמים ואפילו ביערות טחב עם עליות וירידות אבל מזג האויר מאיר לנו פנים. אנחנו פוגשים שוב את גו’ , לין, גאף ,קאתי ,קאט וחבורתם סהכ 8 אמריקאים חמודים להפליא צעירים מאיתנו בכמה שנים ואוהבים את ישראל. אנחנו הולכים לסרוגין יחד איתם את השביל וכולם מתרגשים לקראת הסיום , הם קתולים אז בשבילם לשביל יש משמעות עמוקה יותר.
כשנכנסים לסאנטיאגו יש כבר מלא אנשים עם תרמילים. המסע מסתיים ברחבה מול הקתדרלה סנטיאגו דה קומפוסטלה. רבבות של אנשים, יחידים וקבוצות מגיעים ממסלולים שונים עם בליל של שפות, בהחלט הרגשה מיוחדת. כולם מצטלמים כולל אותנו ואנחנו מצטרפים לאלה המתיישבים על הרצפה כדי להשהות את רגע הסיום להעמיק את החוויה.
אני לא מאמינה, עשינו את זה!!
התגברנו על רגשי האשם שאנחנו לא בארץ כשאירן תוקפת אותנו, שהחטופים עוד לא שוחררו ממנהרות החמס, כשהחיילים שלנו נלחמים בדרום ובצפון. התגברנו על כאבי כפות הרגלים, על כאבי הברכיים, על השיעול והצינון. צעדנו 170 ואולי קצת יותר קילומטרים ב 12 ימים מתוכם הלכנו 10 ימים ו 2 ימים מנוחה.
היתה חוויה מדהימה, היה כף הביחד שלנו, היה משהו אחר, משהו חדש והכי מפתיע שיכולתי להמשיך אפילו עוד.
אנחנו נשארים 2 לילות בסאנטיאגו ממשיכים ללילה למשייה ולפיניסטרה ( סוף העולם) וחוזרים לעוד לילה לאותו מלון בסנטיאגו .
