גם הבוקר קמים ליום בהיר שטוף שמש, זה יומנו האחרון בגן העדן.
הולכים לאכול ארוחת בוקר והילדים לא מוותרים על ים ובריכה, בין היתר רוצים לעשות בננה שכה השתוקקו לה בימים האחרונים, הם הולכים לא לפני שהם מכינים מזוודות לאריזה סופית שאותה עושה יערי (אלא מי?).
הילדים חוזרים מהבריכה ומהבננה שמחים עד השמים.
לא מוותרים ויורדים לאכול ארוחת צהרים, חלילה שלא נפספס, ומיד אחר כך כולם על הטוק טוק לכיוון הסירה המהירה שתביא אותנו ליבשה בצד השני, 5 דקות ואנחנו בסירה.
הדילמה מה עושים עם כרטיסי הזיהוי שליוו אותנו בשהותנו בריזורט מקבלת פתרון, בכניסה להפלגה האחרונה הכרטיסים פשוט נבלעים בתוך המכונה, איזה קידמה, איזה יעילות ,,, (מדינת עולם שלישי?)
בכך הסתיים לו פרק גן העדן ,,, - מומלץ החום רב לכל מי שנוסע עם ילדים !!!
מגיעים לפיר בצד השני, טון, המדריך שלנו, כבר מחכה עם האוטובוס, מעמיסים מזוודות ולאחר נסיעה של כמה דקות מגיעים לנמל בו יש סירות עץ לא גדולות. עולים על סירה שתיקח אותנו לטיול שלנו היום.
אחרי הפלגה מיטלטת משהו של כשעה, טון נזכר עכשיו לספר שבדרך כלל הים נוח עד השעה שתיים עשרה, הספינה עוגנת ליד מצוף בים למרגלות אי לא מיושב, כולם מקבלים שנורקלים ויורדים בסולם למים.
צוללים בסביבת הספינה ולאורך קו החוף של האי, המחזות מדהימים, אלמוגים מסוגים שונים ודגים בצבעים מרהיבים, ממש חוויה מהנה.
אחרי צליחה של כשעה עולים בחזרה לספינה לדרכנו חזרה.
עכשיו הטילטולים מורגשים פחות כי אנחנו שטים בכיוון הגלים.
מגיעים לאי חדש בו אנחנו עוגנים ויורדים לראות אקווריום נוסף, קטן יותר מזה שבריזורט אבל גם יפה.
חוזרים לספינה וחוזרים לנמל האם, עולים על האוטובוס ולפי טון צריך לוותר על משהו בהמשך, פגודה או סלע היד, מחליטים לוותר על הפגודה.
אחרי נסיעה של כחצי שעה לחלק הצפוני של טיילת נטראנג היפה מגיעים ליעד, טון קונה כרטיסים ואנחנו עולים לתצפית. איזה יד ואיזה "נעליים" !, מולנו אי קטן עם סלעים, טון מספר אגדה על בעל ואישה שנסחפו עם הסירה שלהם ובגלל הגלים עמדו לטבוע, הבעל הושיט יד לקרקע, ניסה להציל את עצמם אך ללא הצלחה, היד נשארה והם טבעו,,, אנחנו לא מצליחים לראות יד, טון אומר שאנחנו צריכים להפעיל את הדמיון שלנו, לא הולך, שיהיה,,,
חוזרים לאוטובוס ואנחנו בדרך לשדה התעופה רטובים, מג'ויפים, מיוזעים, בדרכנו לטיסה להו צ'י מין סיטי (סייגון).
בשלב זה לכולם תלונות על הארגון, למה לא סידרת מלון להתקלח,,, צודקים ! (שיפטרו אותי או שלא ישלמו לי ...)
בשדה התעופה, צ'ק אין מהיר, בטחון ולמי שנערך מבעוד מועד (כמוני) יש בגדים להחלפה. אני נכנס לשירותים, שטיפה בברז הכיור, החלפת בגדים, התרעננות ואנחנו על המטוס.
טיסה של כארבעים דקות ואנחנו נוחתיםהו צ'י מין סיטי (סייגון) , אוספים מזוודות ויוצאים. בחוץ מחכה בחורה חייכנית וביישנית, לוסי, המדריכה שלנו בסייגון ובמקונג.
שלום, שלום,,, מעמיסים מזוודות (שוב כל הילדים בורחים למעלה ורק ירון ויערי נשארים להעמיס) ונוסעים העירה.
כולם רעבים, מבקשים מלוסי לעצור,,, לאכול,,, לוטוריה, בורג קינג, kfc, מה שיש,,, המהג לא יכול לעצור, יש בעיית חניה.
לבסוף מוצאים kfc, עוצרים, יורדים, מזמינים, לא מבינים אותנו, מסבירים, מכינים, אורזים טייק אווי, חוזרים לאוטובוס,
נוסעים למלון, מגיעים, נכנסים, מתיישבים בחדר האוכל הקטן ו,,, מסתערים,,,
בינתים ירון ויערי עושים צ'ק אין, מסיימים לאכול ועולים לחדרים היפים.
ירון ויערי יוצאים לסיבוב של חצי שעה בשוק הלילה הקרוב למלון.
לילה טוב סיגון.
