שליחת הודעה

הבלוג של dnahmoni

הבלוג מתאר רשמי טיול מסקנדינביה קרא עוד

הטיול של מלכה ודוד לקרואטיה שלב א

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של dnahmoni

dnahmoni

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של dnahmoni

06/11/2019 עודכן: 07/11/2019

561

תמונה ראשית עבור: הטיול של מלכה ודוד לקרואטיה שלב א — האגמים המדהימים של קרואטיה

חלק א של הטיול לקרואטיה 2001 מזגרב לפליטוויצה בכתבה זו:זגרב ופליטוויצה

מלובליאנה ל-זאגרב

•קיבלנו אופל אסטרה 1600והתחלנו לנסוע לכיוון זגרב עלינו על האוטוסטרדה כביש E-70 ,בשלב מסוים האוטוסטרדה נגמרה ונסענו על כביש רגיל עד גבול קרואטיה כך שמשאיות מעכבות את התנועה,הדרך עד כאן יפה בחלקה גבעות יערות ונהרות זורמים, בגבול עצמו ביקורת דרכונים החנינו את הרכב החלפנו כסף בבנק שנמצא במקום ,שירותים ולאחר מכן עלינו על האוטוסטרדה לזגרב,בכניסה לעיר החלטנו לנסוע לפי השילוט צנטרום כדי להחנות את הרכב ולסייר בעיר,כאשר הגענו למרכז התברר לנו שאין אפשרות לחנות ,חזרנו אחורה ברחוב Ilica [איליצה]והחנינו את הרכב באחד הרחובות הצדדים לידו.

זאגרב

•זאגרב (קרואטית Zagreb פירוש: "מאחרי הצוק") היא עיר הבירה של קרואטיה והעיר הגדולה ביותר בה. זאגרב היא המרכז התרבותי, המדעי, הכלכלי והממשלתי בקרואטיה. בשנת 2008 התגוררו בעיר כ-804,200 תושבים, וכ-1,288,000 תושבים במטרופולין זאגרב הכולל את הערים סאמובור, וליקה גוריצה וזאפרשיץ '. העיר ממוקמת בין מדרונותיו הדרומיים של הר מדבדניצה וגדותיו הצפוניים של הנהר הסאווה. היא ממוקמת בגובה 120 מטרים מעל לפני הים והשטח 641.29 קמ"ר. העיר נמצאת בחלקו הדרום-מערבי של האגן הפאנוני, שמתרחב עד לאלפים הדינריים, הים האדריאטי והמישור הפאנוני, שמספק קווי תנועה מצוינים בין מרכז אירופה לים האדריאטי.

•היסטוריה: באזור של אירופה היו יישובים החל מהתקופה הניאוליתית. בתקופה הרומית שכנה במקום העיר אנדאוטוניה. שמה הנוכחי של העיר - זאגרב - קיים החל מ-1094. במאה ה-13 הפכה זאגרב לעיר חופשית, והעיר מימי הביניים נשתמרה עד ימינו במרכז זאגרב.

•שלטון מקומי:לעיר ראש עיר, ומועצת עיר נבחרת בה 41 נציגים.

•מוזאונים:בעיר זאגרב כ- 30 מוזיאונים וגלריות.

•תחבורה ציבורית:במרכזה של העיר קיימת מערכת חשמליות מפותחת, ובפרברי העיר קיימת מערכת של אוטובוסים.

•השכלה גבוהה:אוניברסיטת זאגרב נוסדה בשנת 1669, ובנייניה פזורים על פני כל העיר.

•שלטון מקומי:לעיר ראש עיר, ומועצת עיר נבחרת בה 41 נציגים.

•מוזאונים:בעיר זאגרב כ- 30 מוזיאונים וגלריות.

•תחבורה ציבורית:במרכזה של העיר קיימת מערכת חשמליות מפותחת, ובפרברי העיר קיימת מערכת של אוטובוסים.

•השכלה גבוהה:אוניברסיטת זאגרב נוסדה בשנת 1669, ובנייניה פזורים על פני כל העיר.kaptol-Banajelacuc

הכיכר הראשית

פסל המדונה

הקתדראלה

הפמיקולר

• התיאטרון הלאמי פסל Jesu

זאגרב אתרים בעיר העילית

•ככר סנט מרק: קשורה באחד המאורעות החשובים של קרואטיה: ב-1573 מרדו הקרואטים בראשו של Matija Gubec, נגד דוכס אכזר בשם Franjo Tahi. גובק רצה ליצור דמוקרטיה של איכרים תחת שלטונו של מאקסימיליאן ה-2, ומרד זה התפשט במהירות. סימן הזיהוי של המורדים היה ענף של עץ. המנהיגים היו מציירים עיגול גדול בתוך הכיכר וכל מי שרצה להצטרף למרד היה נכנס לעיגול מרים את ידו ונשבע,

•כיכר הרפובליקה:באזור רובע של רחובות צרים עם קתדראלה, ארמון בישוף מבוצר ושרידים מימי הביניים. כיכר שבמרכזה מזרקה מרשימה, העשויה משיש לבן. בראשה פסל מוזהב של מריה הקדושה, ומסביבה ארבעה פסלי מלאכים מוזהבים. את המזרקה בנה אנטו פרנקורן ב-1873, ולאחרונה עבר המקום שיפוץ. כיכר ילצ'יק, מי שדיכא בשירות ההבסבורגים את אביב העמים ההונגריים ב-,1848 ב-1866 הקימו פסל לזכרו. כאשר ידו מכוונת לכיוון סרביה ולא הונגריה כפי שהיה בעבר,מפת מרכז זגרב

זגרב העיר התחתית

•לאחר רעידת האדמה של 1880, נבנתה העיר התחתית בצורת "פרסת סוס" של גנים ומבני ציבור. בלבה של העיר נמצאת ככר סטרומאייר(Strossmayer) , גיבור לאומי, בן המאה ה-19, שתמך בשחרור הקרואטים מהאוסטרו-הונגרים ושאף לאחוד דתי בין הקרואטים והסרבים (קתולים ואורתודוכסים, קצת צפונה לכיכר נמצאת הגלריה לאומנות מודרנית. ממול נמצאת האקדמיה היוגוסלבית למדע ואומנות. מוסד שהוקם על ידי סטרוסמאייר ונראה כארמון רנסנס. משם ממשיכים לTrg Zrinskog-, כיכר יפיפייה על שמו של המצביא ניקולה זרינסקי, עם פסלים, מזרקות, מרחבי דשא גדולים, פרחים צבעוניים ושדרת עצים ובהם מסלולי הליכה, מעניין מכול המוזיאונים הוא המוזיאון האתנוגרפיובחזיתו פסל של מסטרוביץ', "מקור החיים". בתוכו לבוש מסורתי של כל חבלי המדינה, כלי נגינה ושחזור של בתי איכרים מאזורים שונים.

•בית הקברות: בית הקברות מירוגז' מוקף בחומה ומשמש כמוזוליאום לעשירים. זהו בית קברות ייחודי ויפהפה, בסגנון אנגלי, המוקף מגדלי עמודים וקשתות. יחודו העיקרי של בית הקברות הוא ששוכנים כאן זה לצד זה מוסלמים, נוצרים ויהודים.

•הרעיון הכללי אומר, שכולם שווים במותם ולכולם אלוהים אחד. באגף היהודי מוצאים כתובות עבריות, מגיני דוד ועוד. היות ובית הקברות מלא, מת שלא שולמה עבור אחזקת אחוזת קברו במשך עשר שנים, מוצאת גופתו לשריפה והחלקה נמכרת לאנשים אחרים. כך שכיום, בית הקברות מעורב. הקבורה היא בארונות והחלקה - משפחתית.אתרים נוספים

•בנוסף לכל אלו, כדאי לבקר גם בגנים הבוטניים, בסטודיו של איוון מסטרוביץ', הפסל הלאומי, שעד היום רוחשים לו כבוד רב. במוזיאון מאות פסלים. בסטודיו, בו עבד וגר האמן במשך כ-20 שנה, אפשר למצוא גם ציורים וליטוגרפיות פרי מכחול.

•סמוך לכיכר זרינסקי נמצא המוזיאון הארכיאולוגי, הכולל אוסף של 400,000 ממצאים ארכיאולוגיים בני תקופות רבות, בעיקר מקרואטיה, וקצת מחוצה לה. האוצר העיקרי של המוזיאון הוא אוסף המטבעות והאוסף המצרי.

•על קיר הבית ברחוב פראשקה 6, לכוון מגרש החנייה יש לוח זיכרון לזכר בית כנסת שהוקם בשנת 1867, אך במלחמת העולם השנייה נחרב עד היסוד.

מזגרב ל-פליטביצה

•חזרנו בחשמלית אל המקום שהרכב חנה והתחלנו לצאת מהעיר לכיוון Karlovac בדרך ל-Plitvicki [פליטויצה שבה אנו מתכוננים להיות מחר,לקח לנו כחצי שעה לצאת מהעיר בתחילה נסענו על אוטוסטרדה 65 E] עברנו את Karlovac לאחר מכן בשלב מסוים הכביש הופך לרגיל,השטח גבעי,מיוער,נהרות ויפה,התחיל לרדת גשם מדי פעם עברנו ליד העיר Slunj אשר בה שלושה גשרים עץ על נהרות, המקום יפה שווה להקדיש כחצי שעה,המשכנו לנסוע הגענו לעיירה Rakovica השעה הייתה 1700 עברנו את העיר ולאחר כ- 3 ק"מ ראינו שלט של צימר ונשארנו ללון בו.

מפת אזור Karlovac

Slunj

•עיר בחלק ההררי של מרכז קרואטיה מצאת על ציר התנועה העיקרי בדרך לים האדריאטי בין Karlovac ל-plitvice במפגש של נהר Korana עם נהר Slunjčica ,נמצאת במחוז Karlovac השטח המוניציפאלי 392.54 קמ"ר,גובה 258 מ' תושבים כ-7000 , בעיר עצמה כ-1750,בעבר היו בה ביצורים בלחימה נגד התורכים,בעיר מפלי מים ב-Rastoke שהא פרבר של Slunj ו- וטחנות תירס מהמאה ה-18 שהשתמרו היטב , Slunj להיכנס אחרי הגשר הראשון לרובע ראסטוק כדי לראות את הדלתה שנוצרה בהתפצלות נהר סלונצ"יצ"ה לתוך נהר ה-קוראנה ,

Slunj המפלים והגשר

אגמי פליטביצה

•אגמי פליטביצה (קרואטית Plitvička jezera) הוא פארק לאומי בשטח של 296.85 קמ"ר בקרואטיה ואטרקציה תיירותית ידועה במדינה. מאז שנת 1979 מוכרז הפארק כאתר מורשת עולמית.

•גאוגרפיה: האגמים שוכנים ברמת פליטביצה, בין הר ליצ'קה פליישביצה ), הר מלה קפלה Mala Kapela והר מדוודג'ק Medveđak. שישה-עשר האגמים העיקריים מחולקים לשתי קבוצות, עילית ותחתית, לאורך נתיב זרימה בן 8 ק"מ המשתרע בגבהים שבין 636 מטר ל-480 מטר. סך שטחם של האגמים הוא כ-2 קמ"ר, ומהתחתון שבהם זורם נחל קורנה (Korana) לכיוון צפון. אגמי פליטביצה שוכנים באזור סלעי בעלי אופי קרסטי, בעיקר אבן גיר ודולומיט. הם נפרדים זה מזה על ידי סכרים של סלעי משקע שנוצרו כתוצאה מפעולת אצות, חיידקים וטחב והנערמים זה על גבי זה בקצב של כסנטימטר בשנה. האגמים ידועים בצבעיהם האופייניים הנעים בין טורקיז, ירוק, כחול ואפור בהתאם להרכב המים בכל אגם ושבירת אור השמש.מפת אגמי פליטביצה

הסיור באגמי פליטביצה

•יצאנו מהצימר והמשכנו ל- פלטויצ"ה המרוחקת 10 ק"מ מהמקום, ונכנסנו דרך הכניסה של מלון פלטויצ"ה ,החנינו את הרכב , לאחר מכן הלכנו למנהלת הפרק וקנינו כרטיסים [60 קרונה 16 מרק]לסיור אחד שנמשך בין 5 ל- 6 ש,ומתוכם הולכים שעתיים וחצי ברגל,עלינו על רכב שהעלה אותנו ועוד אנשים לנקודת היציאה, ירדנו מהרכב והתחלנו ללכת במסלול האדום [אמרו לנו שזה לוקח שעה וחצי]פלטויצ"ה בנויה מאגמים במפלסי גובה שונים כאשר מסביב יער , מנהלת הפרק יצרה שבילי הליכה אשר בחלקם הם עדני עץ על גבי כלונסאות התקועות במים,את העץ לוקחים מעצי היער במקום,כל ציר הליכה מסומן בחצים בצבע מסוים של הציר,אנחנו הלכנו בציר האדום,•התחלנו לנוע על עדני עץ שמתחתם מים ומסביב יער,אגמים ומפלים קטנים מראה מקסים ומרהיב,באופן כללי הלכנו כלפי מטה עד שלאחר שעה ועשר דקות הגענו למעגן המתנו מספר דקות עד שהגיע סירה עלינו עליה לשייט של כ-10 ד,באגם ירדנו מצד שני במקום היה מחנה מנהלתי אשר בו מסעדה,שירותים ושמשיות נגד שמש וגשם מאד יפה,מכאן התחלנו ללכת לכיוון המפל הגדול משך הליכה של כ-40 ד כאן הליכה לאורך אגמים במפלס יחסית ישר בדרך ישנם מדרגות המובילות למערה בתוך סלע ,המשכתי עד המפל הגדול, ] לאחר שראינו את המפל הגדול טיפסנו למקום[20 ד, הליכה]שבו עלינו על רכב שהסיע אותנו לנקודת ההתחלה ,סך הכל עשינו את הסיור ב-4 שעות.

תמונות מאגמי פליטביצה

•כאן תם שלב א ושלב ב מתחיל מ-מ-Plitvice ל-makarska שלב ב עד דוברובניק

•

•התחלנו לנסוע לכיוון Sinj לאחר מכן נסענו בכיוון כללי Split הנוף השתנה דרך הררית הכביש בעיקרון בסדר המשכנו לנסוע עברנו בעיר Knin עלינו למבצר השולט על העיר ומכאן הנוף יפה מאד,המשכנו לנסוע עד לעיר Sinj אשר נמצאת בעמק המזכיר את עמק יזרעאל ולא רחוק מאגם יפה המשכנו לנסוע

•ולאחר מספר ק"מ עזבנו את הכביש הממשיך ל-ספליט פנינו שמאלה על כביש מס, 7 לכיוון Makarska כביש זה הוא יותר צר והררי וממשיך עד בוסניה,נסענו עד לעיירה Trilj פנינו ימינה חצינו את הנהר והמשכנו לכיוון מאקארסקה נסענו לאורך גב ההר ואז פנינו ימינה והתחלנו לרדת לכיוון כביש חוף הים האדרייאטי הכביש היורד הוא כביש עם הרבה סיבובים חדים וצר,נסיעה איטית אולם אזור יפה,הגענו לכביש החוף למקום שהפניה ימינה היא לכיוון ספליט ושמאלה לכיוון דוברובניק,נסענו על הכביש לכיוון דוברובניק כאשר הוא מקביל לחוף הים עם מפרצים נהדרים ולאורכו המון עיירות ציוריות אשר בהן תיירים זאת למעשה הריבירה של קרואטיה ,עברנו את העיירה מאקארסקה והמשכנו עד לעיר בשם Ploce

Dlamtia דלמטיה

•הוא אזור גאוגרפי והיסטורי בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה. דאלמטיה משתרעת מהאי רב בצפון ועד למפרץ קוטור (Boka Kotorska) במונטנגרו בדרום. האזור כולל את רצועת החוף של הים האדריאטי ואת רוב האיים השייכים לקרואטיה, וכן את חלקה דרומי והמרכזי של שרשרת האלפים הדינריים.

•דאלמטיה מחולקת לארבעה מחוזות (מצפון לדרום):

•מחוז זאדר - בירתו בזאדר.

•מחוז שיבניק -קנין - בירתו בשיבניק.

•מחוז ספליט-דאלמטיה - בירתו בספליט.

•מחוז דוברובניק-נרטבה - בירתו בדוברובניק.

•בדאלמטיה שורר אקלים ים תיכוני, לעומת רוב חלקי קרואטיה האחרים בהם האקלים יבשתי. האזור שהינו חלק מהריביירה הקרואטית הוא יעד תיירותי ראשון במעלה בדרום אירופה.

•דאלמטיה ההיסטורית השתרעה על שטח גדול בהרבה מזה שתופס האזור כיום, והגיעה עד איסטריה וסלובניה בצפון, עד אלבניה בדרום, וכן כללה שטחים נרחבים מזרחית לאלפים הדינריים. מקור שמו של האזור הוא ככל הנראה בדלמטים (Dalmatae), שבט אילירי שישב באזור באלף הראשון לפנה"ס. דאלמטיה העניקה את שמה לשפה הדלמטית (שפה מתה ממשפחות השפות הרומאניות), לגזע כלבים, ולציפור, הפליקן הדלמטי.

•רובה של דלמטיה הייתה בריבונות הרפובליקה של ונציה עד לכיבושה על ידי נפוליאון, ומאז נמסרה למרותה של הקיסרות האוסטרית כארץ כתר, בנפרד מיתרת קרואטיה שהייתה כפופה למלכות הונגריה.מפת דלמטיה

knin

•היא עיר היסטורית בנפת Šibenik-Knin county נמצאת ליד מקורות הנהר Krka ,בשטח התחתון של פרובינציית דלמטיה,על שטח של 355 קמ"ר,גובה 214 מ',תושבים 12000 אלף בפריפריה 16000 אלף,

•העיר מהמאה ה-10 היתה עיר חומה חשובה. במאה ה-11 הוכתר כאן המלך הקרואטי הראשון, וכאן ישבו חלק ממלכי קרואטיה. למיקומה האסטרטגי היה תפקיד חשוב במלחמות הרבות שהיו כאן ובחילופי השלטונות: הונגרים, וניציאנים, תורכים, אוסטרים וצרפתים. זוהי אינה עיר תיירות, אך המצודה שלה, לעומת זאת, שווה טיפוס, בשל הנוף הנפלא הנשקף ממנה.
המצודה, מהמאה ה-18, נבנתה על יסודות מצודה שנבנתה במאה העשירית. אפשר לראות אותה בדרך מקרקה לטרוגיר, מופיעה לנגד עינינו על גבעת Spas ועליה מתנוסס דגל קרואטיה. זו המצודה הגדולה בדלמטיה.

קנין המבצר והעיר

מפת אזור קנין

Sinj

זאת עיר בנפת ספליט ו-30 קמ' מצפון לה ב-דלאמטיה מספר התושבים כ-12000 אלף,זאת עיר המהווה מרכז לישובים חקלאיים במקום זה עובר הנהר Cetina והשטח מתאים לגידולים חקלאיים,העיר שוכנת בעמק בין 4 הרים Svilaja, Dinara, Kamešnica and Visoka הער גדלה סביב מבצר אוטמני במאות ה-16 ו-17 והמנזר הפרנסיסקני במקום הביא צליינים,בעבר היה כאן ישוב רומאי בשם Aequum , . בכל שנה מתקיימת תחרות בשם Sinjksa Alka . זאת תחרות רכיבה בסגנון ימי הביניים לזכר ניצחון המקומיים על העותומנים ב-1715

מפת העיר

העיר

Trilj

•היא עיירה ועיר מחוז ב-דלמטיה נמצאת דרומית מזרחות ל- Sinj וצפונית ל-ספליט,בעיר כ-2500 תושבים ובמחוז כ-11000 אלף,

•קילומטר אחד דרומית לעיר על גבעה בכפר Gardun יש הריסות של מבצר רומאי שהיה בעבר בכפר בשם Tilurium אשר שמר על הכניסה לעמק Cetina מהדרום ואת הגישה לבירת המחוז [בעבר] Salona ,בכפר הקרוב Košute יש אנדרטה לזכר החללים שנפלו במלחמת העולם השנייה.מפה אזורית מהמאה ה-4 לספירה

Makarska

•עיר קטנה בחוף האדריאטי 60 קמ' דרומית מזרחית ל-ספליט ו-140 קמ' צפונית מערבית ל- Dubrovnik. I ,השטח 28 קמ"ר תושבים כ-13500 ,העיר נמצאת בנפת ספליט, זהו מרכז תיירותי, הנמצא במפרץ בצורת פרסה בין ההרים Biokovo והים האדריאטי,מרכז העיר היא עיר עתיקה רחובות צרים ומרוצפים,כיכר כנסייה שבה שוק פירות ופרחים, המנזר הפרנציסקני שהבתים הם כמו אוסף קונכיות ים המתארת צדפה ענקית,העיר למעשה היא מרכז התיירות האזורי.מפת העיר Makarska

מפת אזור Makarska

Makarska Phtos

מ- Makarska ל-דוברובניק

•קמנו בבקר ובשעה 0700 יצאנו לכיוון דוברובניק המרחק 103 ק"מ כשעתיים נסיעה,לאחר כשעה הגענו לעיר Neum היא עיירת נופש בבוסניה הרצגובינה ממוקם על חוף הים האדריאתי ולמעשה היא עיר הנופש היחידה שלהם בחוף האדריאטי,כול התחבורה בין העיר Ploče לדוברובניק זה מסדרון באורך 9 קמ' בטרטוריה של בוסניה הרצגובינה. המשכנו לנסוע הדרך יפה כמו אתמול ,במקום מסוים חוצים עמק רחב ידיים ושוב עליה מפרצי ים החודרים לתוך היבשה,הגענו ל-דוברובניק בשעה 0930 ,

Neum

דוברובניק

•היא עיר עתיקה, נמל לחוף הים האדריאטי ומרכז תיירותי ראשון במעלה בדרום דאלמטיה שבקרואטיה. העיר, שהייתה בעבר עיר-מדינה עצמאית ויריבתה של הרפובליקה של ונציה, משמשת כיום כבירת מחוז דוברובניק-נרטבה (Dubrovačko-neretvanska županija) ומושב של דיוקסיה קתולית [הוא כינוי ליחידת מנהל טריטוריאלית המנוהלת בידי בישוף]. העיר חרתה על דגלה את הסיסמה "LIBERTAS" (חירות), וזכתה בכינוי "פנינת הים האדריאטי".השטח 21.35 קמ"ר תושבים כ-45000 אלף, שמה הנוכחי של העיר בא מהמילה הסלאבית "Dubrava" (חורש),

•העיר שוכנת לאורך מישור צר בן 6 ק"מ, בין שפך נחל רייקה (Rijeka) בצפון לכף סבטי יקוב (Sveti Jakov, "יעקב הקדוש") בדרום. מרכזה של העיר והנמל ברובע גרוז' Gruž השוכן בבסיסו הצר של חצי האי הגבעי לאפד Lapad העיר העתיקה שגודלה כרבע קמ"ר שוכנת מזרחה משם בין הרבעים פולצ'ה (Polče) ופילה (Pile). מול חופי העיר העתיקה שוכן האי לוקרום (Lokrum) וממערב לה נמצא ארכיפלג אלפיטי Elafiti,בעיר אקלים ים תיכוני ו-1250 ממ' גשם בשנה ממוצע.•הסטוריה: מייסוד העיר עד התקופה הוונציאנית 1205, העיר נוסדה בתחילת המאה ה-7, לאחר ששבטים סלאבים ואווארים הרסו את העיר הרומית אפידאורום (אשר שכנה כ-15 ק"מ דרומית מזרחית לדוברובניק, במקום בו נמצאת כיום צאבטט (Cavtat, - "רגוזה העתיקה"). חלק מניצולי העיר הקימו את הכפר לאוסה (Lausa) באתר שבו שוכנת כיום דוברובניק לפי סברה אחרת חרבה אפידאורום לראשונה בידי הגותים כבר בשנת 265, והיישוב החדש קם במאה ה-3, מאות שנים לפני שאפידאורום חרבה באופן מוחלט. הכפר החדש הוקם על אי זעיר, שמאוחר יותר חובר ליבשה וכיום נמצא בתחומי העיר העתיקה של דוברובניק, ויש האומרים כי היה זה חצי אי. המיקום החדש העניק הגנה מסוימת לתושביו, אך בשל כך שלא הייתה בו כמעט אדמה פורייה, והתושבים נאלצו להגיע לעתים קרובות אל היבשה שמעבר למצר הים, תמורת תשלום מסים לקרואטים שהחלו ליישב את החוף סמוך לגבעת סרג' (Srđ). שני היישובים אוחדו לבסוף במאה ה-12, והמצר שחצץ ביניהם יובש והיה לרחובה הראשי של העיר העתיקה של דוברובניק - "פלאצה" או "סטראדון" (Placa או Stradun,

••היסטוריה: הסרצינים שמו מצור על העיר במשך 15 חודשים, בין השנים 866 ו-867. המצור נפסק בהתערבותו של הקיסר הביזנטי והעיר עברה לחסותה של האימפריה הביזנטית, עם היחלשותה של האימפריה, החלה הרפובליקה של ונציה לראות ברגוזה איום לשליטתה באזור. ניסיונה הראשון של ונציה לכבוש את העיר בשנת 948 כשל.]. בשנת 1050 הרחיבה העיר את תחומיה אל נמל גרוז' ועד זאטון, כ-16 ק"מ מצפון לה, וב-1191 זכו סוחריה בזכות לסחור באופן חופשי בכל תחומי האימפריה הביזנטית. זכויות דומות הוענקו להם בסוף המאה ה-12 גם על ידי סרביה ובוסניה והרצגובינה, ואלה מראות על חשיבותה של העיר כמרכז מסחרי. בתקופה זו נזכרה העיר לראשונה בשם דוברובניק.•תחת שלטון ונציה: ב-1205, לאחר מסע הצלב הרביעי, עברה רגוזה לשליטתה של ונציה. העיר הייתה למקור חשוב לצרכיה המסחריים של ונציה וסחורה שהגיעה מרגוזה לוונציה הייתה פטורה ממכס. ונציה הגנה על רגוזה מפני שכניה ובתמורה הייתה העיר לבסיס העיקרי של התנועה הימית הוונציאנית בדרומו של הים האדריאטי. ב-1272 חוקקה העיר את חוקיה הראשונים ששילבו בין המשפט הרומי ובין מנהגי המקום. שירותים רפואיים הונהגו ב-1301, ובית המרקחת הראשון שנפתח ב-1317 עדיין פעיל. בית אבות הוקם בשנת 1347, בית חולים בתנאי הסגר נפתח על האי לופוד ב-1377, ובית יתומים החל לפעול ב-1432. רגוזה החלה להתפשט ובמאה ה-13 השתלטה על האי לסטובו. ב-1333 קנתה העיר את חצי האי פליישץ (Pelješac) מסרביה, וב-1345 פרשה את שליטתה על האי מלייט. בשנת 1348 פקד המוות השחור אל העיר,

•תקופת העצמאות: בשנת 1358 נאלצה ונציה לוותר על כל דרישותיה בדאלמטיה בעקבות הסכם זאדר, וב-27 ביוני 1358 נחתם בוישגרד בהונגריה הסכם סראקה (Giovanni Saraca), ולפיו תוכר ריבונותה של הונגריה בעיר, אך האצולה המקומית תמשיך לשלוט בה אגב התערבות מינימלית. בכך קמה בעצם "הרפובליקה של רגוזה" (Respublica Ragusina, קרואטית Dubrovačka Republika) , חוקת הרפובליקה הייתה מעמדית והאוכלוסייה התפלגה לשלוש קבוצות: האצולה שהחזיקה בכל הסמכ

•ויות הממשיות, האזרחים שהורשו לשאת בתפקידים זוטרים, ובעלי המלאכה או הפלבאים שהורחקו מכל שדרות השלטון. נישואין בין-מעמדיים היו אסורים ומשפחות האצולה התחתנו בינן לבין עצמן כשנישואין בין קרובי משפחה בדרגה השלישית או הרביעית היו נפוצים. מבנה המשטר היה דומה לזה הוונציאני. ראש המדינה היה הרקטור, או הדוכס לאחר 1358, והוא התחלף אחת לחודש. עם 11 ואחר כך שבעת חברי "האסיפה הקטנה" שנבחרו אחת לשנה, החזיק הרקטור או הדוכס בסמכויות הביצועיות. האסיפה הגדולה כללה את כל בני האצולה מעל גיל 18, והסנאט ובו 45 חברים מכל משפחות האצולה, היה מעין רשות מייעצת. הדוכס, או רקטור, התגורר ועבד בארמון הרקטור בתקופת כהונתו, אך בני משפחתו המשיכו להתגורר במעונם הקבוע. בשנת 1399 רכשה העיר את השטח שמצפון לה

•(- "לאורך החוף") ובתחילת המאה ה-13 התפשטה דרומה אל צאבטט ומעבר לה, והגיעה לשיא שטחה הטריטוריאלי שעמד על כ-1,500 קמ"ר.מפת רוגוזה בשיא פריחתה בתקופה העותומנית

•תחת החסות העות'מאנית: ב-1458 חתמה הרפובליקה של רגוזה הסכם עם האימפריה העות'מאנית לפיו תשלם הראשונה מס לסולטאן מאוחר יותר, ב-1481, באה העיר תחת חסות מלאה של העות'מאנים, אך שמרה על עצמאותה בכל מובן אחר, ובכלל זה הייתה רשאית להתקשר בחוזים עם מדינות זרות ואוניותיה היו רשאיות לשוט תחת דגל הרפובליקה. הכפיפות לעות'מאנים נשאה עימה הקלות מס וזכויות סחר מיוחדות בתחומי האימפריה, והרפובליקה ניהלה את קשרי המסחר של האימפריה באדריאטי. לסוחרי רגוזה ניתנה הרשות לשוט בים השחור, זכות שהייתה חסומה בפני סוחרים זרים אחרים, והאימפריה תמכה ברגוזה במחלוקות בינה לבין ונציה. העיר ישבה על ציר המסחר היבשתי שבין פירנצה ובורסה, ובנמל רגוזה הועמסה הסחורה שהגיעה מטורקיה על אוניות על מנת לחצות את האדריאטי, ולהמשיך את דרכה בדרך היבשה עד פירנצה. חשיבותה של העיר לעות'מאנים הייתה רבה ונבעה, בין היתר, מכך שבאמצעותה סחרה האימפריה עם מדינות שעימן הייתה במצב של מלחמה. בתקופה זו הגיעה הרפובליקה לשיא פריחתה.דוברובניק משקיעת הרפובליקה עד עצמאות קרואטיה

•בסוף המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16 התהדקו יחסי רגוזה וצרפת אשר העניקה לראשונה זכויות סחר. גדודים קרואטים שירתו בצבאו של לואי השלושה עשר מלך צרפת ונקראו "Croates". בשל כך שחיילים אלה נהגו לענוד צעיף צבעוני סביב צווארם, השתרש שמם והיה למילה הצרפתית לעניבה Cravate

•עם התגליות הפורטוגזיות שפתחו דרכי מסחר חדשות, הוסט סחר התבלינים מהים התיכון, והתעבורה הימית באזור נקלעה למשבר אשר סימן את שקיעתן של הרפובליקה של רגוזה ושל ונציה, מכה קשה ניחתה על העיר ביום 6 באפריל 1667, רעידת אדמה פקדה אותה וגרמה למותם של יותר מ-5,000 מהתושבים. רוב מבני הציבור של העיר חרבו למעט החומות, ארמון הרקטור וארמון ספונצה. כמעט ולא נותר דבר מפאר הרנסאנס של העיר ואף שנבנתה מחדש בסגנון הברוק, היא לא שבה עוד למעמדה שלפני האירוע. בשנת 1684, העיר קיבלה על עצמה את ריבונותו של הקיסר האוסטרי, דבר שפתח בפניה הזדמנויות סחר נוספות באדריאטי. בה בעת המשיכה העיר והכירה גם בריבונות העות'מאנים, דבר שהיה מקובל באותה תקופה

דוברובניק משקיעת הרפובליקה עד עצמאות קרואטיה

•עם החלשות האימפריה העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-17 השתלטה ונציה על שטחים מסביב לרגוזה, ואיימה להקיפה ולנתק אותה לחלוטין מדרכי המסחר היבשתיות שיצאו ממנה. ב-1683 הובסו הטורקים בקרב וינה, ובהסכם קרלוביץ מ-26 בינואר 1699 ויתרו על חלקים נרחבים שהיו בשליטתם, כולל דאלמטיה. עם זאת במסגרת ההסכם ועל מנת למנוע מוונציה לנתקה מעורפה הטריטוריאלי, מסרה הרפובליקה מרצונה את השטח הצפוני שהיה בשליטתה לידי הטורקים. פיסת חוף קצרה זו נותרה כמובלעת בשליטת בוסניה הרצגובינה בתוך שטח קרואטיה, והינה הפרוזדור היחיד שברשותה של הראשונה אל הים. עוד מסרה הרפובליקה לידי הטורקים את החלק הדרומי של שטחה, וגם מצב זה הונצח והשטח שייך למונטנגרו עד היום. במלחמת הירושה האוסטרית ובמלחמת שבע השנים במהלך מאה ה-18, שמרה הרפובליקה של רגוזה על ניטראליות, והיא קיימה נציגות דיפלומטית ביותר משמונים ערים ונמלים בעולם.

דוברובניק משקיעת הרפובליקה עד עצמאות קרואטיה

•ב-1806 נכנעה הרפובליקה לצבאות נפוליאון במטרה להינצל מהמצור ששם עליה הצי הרוסי-מונטנגרי. העיר ניצלה, אך ב-31 בינואר 1808 ביטל המרשל אוגוסט מרמונט (Auguste Marmont) את הרפובליקה והעיר הייתה לחלק מהפרובינציות הצרפתיות של איליריה,ב-1814 הצרפתים נכנעו לאוסטרים ועזבו את רוגוזה והיא נהייתה חלק ממלכת דלמטיה האוסטרית,עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. עם הקמתה של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים ב-1918 שינתה העיר את שמה באופן רשמי לדוברובניק, והשיבה לעצמה את סמל הפסים העתיק של הרפובליקה. הסמל מופיע בדגל קרואטיה בין חמשת סמלי מחוזות קרואטיה ההיסטוריים ב-1941 כבשו האיטלקים את העיר ולאחריהם החזיקו בה הגרמנים, ובאוקטובר 1944 היא שוחררה על ידי הפרטיזנים היוגוסלבים. ב-1979 הוכרזה העיר העתיקה של דוברובניק לאתר מורשת עולמית. דוברובניק הייתה לחלק מקרואטיה העצמאית עם הכרזת עצמאותה ב-25 ביוני המצור על דוברובניק

המצור על דוברובניק

•עם הכרזת העצמאות של קרואטיה, החלה התקפת הצבא הלאומי של יוגוסלביה על קרואטיה העיר לא הייתה במוקד הלחימה בחודשים הראשונים, ב-1 באוקטובר 1991 התקדם הצבא היוגוסלבי מכיוון מונטנגרו ובוסניה-הרצגובינה וכבש את אזור העיר, ובכלל זה גם את העיר צאבטט ואת שדה התעופה של דוברובניק. כוחות אלה מנו כ-7,500 עד 20,000 חיילים של הצבא היוגוסלבי עצמו ושל כוח ההגנה של מונטנגרו. למולם ניצבו כ-1,500 חיילי חטיבת החי"ר ה-163 של צבא קרואטיה, ואליהם נוספו לאחר מכן כ-300 חיילי גדוד החי"ר ה-9 של כוחות ההגנה של קרואטיה הצבא היוגוסלבי לא הצליח לכבוש את העיר, ובמקום זאת תפס עמדות בגבעות שמסביב לה והטיל עליה מצור. ב-6 בדצמבר 1991 ניחתה על העיר ההפצצה הכבדה ביותר, אשר גבתה את חייהם של 13 אזרחים לפחות ופצעה 60 אחרים[9]. הפצצת העיר נמשכה עד סוף שנת 1991, מועד בו נכנסה לתוקפה הפסקת האש האחרונה. עיקר כוחות הצבא היוגוסלבי נסוגו לבוסניה הרצגובינה, והצבא הקרואטי ניצל זאת ויצא להתקפה שהביאה להסרת המצור מהעיר ב-26 במאי 1992 דוברובניק לאחר המצור

•הנזק לעיר היה ניכר והוערך בכמעט 10 מיליון דולר. 563 מ-824 בנייני העיר העתיקה נפגעו (יותר משני שלישים), ותשעה בניינים עלו באש ונהרסו לחלוטין. חומות העיר לבדן ספגו 111 פגיעות ישירות[10]. בשל הפגיעה החמורה בגגות הרעפים הנטויים של העיר היה הצורך בשיקום הנזקים מיידי.עד סוף 1999 העיר שוקמה וכמעט לא ניכרים בה הנזקים עלות השיקום 7,000,000 דולר.

•דוברובניק כיום:בשנת 2005 התגוררו בדוברובניק 43,770 תושבים וכ-90% מהם היו קרואטים. כלכלת העיר נסמכת כמעט לחלוטין על תיירות ושירותים. מידי שנה בקיץ מתקיים בעיר פסטיבל האומנות הבינלאומי "ליברטס.

קתדראלה והעיר דוברובניק

מפת דוברובניק

דוברובניק האתרים העיקריים

•חומות העיר דוברובניק, שנבנו בין המאה ה-13 למאה ה-16, הן ממערכות הביצורים השמורות ביותר באירופה. במאה ה-14 נקבעו 15 מגדלי שמירה בחומות, ועל אלה נוספו מספר מגדלים במאה ה-15. אורכן של החומות הוא 1,940 מטר, ורוחבן עד שישה מטרים בצד הפונה אל היבשה ומטר וחצי עד שלושה מטרים בצד הפונה אל הים. גובה החומות עד 25 מטר וצורתן כשל משושה. במרכזה של החומה המערבית ניצב שער פילה (174 במפה) המוליך אל רחובה הראשי של העיר העתיקה, הפלאצה (116 במפה). חלקו החיצוני של השער הוא מ-1537 ומעליו ניצב פסל בלזיוס הקדוש. בצידו השני של הפלאצה ניצב שער מישני המוליך אל הנמל הישן של העיר (132 במפה). השער העיקרי החשוב האחר בחומות הוא שער פולצ'ה (ליד 111 במפה) הממוקם בצידן הצפון מזרחי,חומת העיר

דוברובניק מפת העיר העתיקה

אתרים עיקריים

•לאורך הפלאצה:הפלאצה, רחובה הראשי של העיר העתיקה נמתח לאורך 200 מטר. ליד שער פילה נמצאת מזרקת אונופריו אשר נבנתה ב-1438 כחלק ממערכת אספקת המים של העיר. המזרקה ניזוקה הן ברעידת האדמה של שנת 1667 והן בהפצצות על העיר בשנת 1991. המנזר הפרנסיסקני ניצב בסמוך למזרקה (107 במפה), ומעל לשער הכניסה אליו נמצא פסל הפייטה מ-1498. החזית והשער הם כל ששרד מהמבנה המקורי לאחר רעידת האדמה. בקצה המזרחי של הפלאצה ניצב עמוד האביר רולנד מ-1417 (או אורלנדו) ולידו, בסמוך לשער אל הנמל הישן, עומד מגדל השעון מ-1444 ובו שתי דמויות ארד המצלצלות בפעמון על מנת להכריז על השעה (ליד 169 במפה).מזרקת אונפוריו והרחוב הראשי בעיר העתיקה

מבנים חשובים אחרים

•בין המבנים החשובים האחרים של העיר העתיקה נימנים ארמון ספונצה (172 במפה) ששימש בעברו כבית מכס, מטבעה, בית אוצר העיר ובנק, וכיום הוא משמש כארכיון. כנסית בלזיוס (115 במפה) הקדוש נבנתה בהשראת כנסית מאוריציוס הקדוש בוונציה בשנת 1715, במקומה של כנסייה קודמת שחרבה ברעידת האדמה ב-1667. ארמון הרקטור מסוף המאה ה-15 ששימש (165 במפה) כמגוריו ומשרדיו של שליט הרפובליקה של רגוזה משמש כיום כמוזיאון. המנזר הדומיניקני נבנה בסוף המאה ה-14 במקביל לבנין החומות, נראה כחלק מביצורי העיר (106 במפה). במנזר כנסייה ובמרכזו חצר פנימית ובאר.שער פילה מגדל הפעמון ארמון ספונצה

האיים

•האיים האלפיטים ((Elafitski otoci) והאי לוקרום (Lokrum שנמצא מול חופי העיר העתיקה ושלא תמיד נכלל בארכיפלג, שייכים גם הם לעיר דוברובניק. שטחם הכולל של האיים פחות מ-30 קמ"ר ואוכלוסייתם מונה פחות מ-1,000 תושבים. האיים העיקריים הם האיים לופוד Lopud ששימש בעבר כבית חולים ותחנת הסגר, שיפן Šipan הגדול מבין האיים ואזור נופש לאצולת העבר, קולוצ'פ Koločep, שנמצא מול נמל גרוז' ויאקליאן (Jakljan). מקור שמם של האיים במילה היוונית Ελάφι (אלפי) שמשמעה צבי.

מפת אזור דוברובניק והאיים

מפת דוברובניק

תחבורה