סין זה כמו סינית בשבילי

שלום,
שמי גילי וזהו הטיול השני שלי בסין. הטיול הראשון היה בשנת 2011 למשך חודשיים, יולי אוגוסט.
אני מקווה להמחיש כאן את הטיול גם במילים ובעיקר בתמונות.
סוף סוף אני חוזר לסין לטיול שני, אחרי שבטיול הראשון פשוט התאהבתי במדינה ובאנשים.
בשנתיים האלו לא היה יום אחד שלא קראתי או למדתי משהו שקשור בסין.
את המסלול התחלתי לבנות 2-3 חודשים לפני הטיסה, מסלול שהשתנה פעמים רבות במהלך הטיול בגלל מזג אוויר קיצוני במיוחד.
 אגב, הבלוג הזה מתחיל כמעט מהסוף, ביום שבו גנבו לי את האייפון. היה בו המון מידע שתכננתי להוסיף גם כאן. למזלי כתבתי ביומן קצת רשמים מהטיול אז לא הכל אבד.



נחיתה בבייג'ין
נחתנו ב-23:00. בשעה 23:50 כבר הייתי באוטובוס shuttle לעיר. כשהגענו למרכז בייג'ין עצרתי מונית וניסיתי להסביר לו שאני לא מעוניין שיפעיל מונה (השמעתי לו את התרגום "בלי מונה" באפליקציה), והראיתי לו במחשבון את המספר 40 ואמרתי "יואן".
הוא חייך והתחלנו לנסוע. כשהגענו הוא הצביע על המונה ואמר בחיוך 15...
זו דוגמא קטנה לכל מי ששואל לגבי תקשורת בסין.
האמת? לא התגעגעתי לחוסר תקשורת בסין אבל זה היה משעשע.
נתתי לו 25, הוא לא הבין למה אני נותן לו יותר כי לא נהוג לתת טיפים בסין. הייתי צריך ממש לשכנע אותו..
 את האכסניה מצאתי די מהר, היא נמצאת בתוך רחוב מלא מסעדות וחנויות לתיירים, בקיצור חוטונג טיפוסי.


 Nanlougu Alley hutong


קניית כרטיס סים -
למחרת בבוקר יצאתי לחפש סניף של China Mobile כדי לקנות כרטיס סים. יש לשים לב אם מדובר בסניף רשמי או סתם עוד דוכן עם שלט זהה. בד"כ הסניף הרשמי יהיה גדול יותר, המוכרים עם תלבושת אחידה ותג עם השם שלהם על החולצה.
בקנייה ראשונה צריך לשלם סכום חד פעמי של 200 יואן "דמי מנוי" וסכום נוסף להטענת הכרטיס. כשנגמרות הדקות אפשר להטעין בכל קיוסק או דוכן שמוכר אביזרים לסלולר, די פשוט.
נתון חשוב -; בכל מחוז התעריף הוא שונה, לכן אם עוברים כל כמה ימים למחוז אחר זו קצת בעיה כי התעריף קופץ לפעמים ל-8 יואן לדקה (!).
לא מיהרתי לקנות כי נשארתי בבייג'ין רק יומיים.
למחרת נסעתי לחומה הסינית. בכל זאת טיול שני בסין בלי לראות את החומה?...
הנסיעה אורכת 2-3 שעות, הנהג מוריד את הנוסעים בכניסה ומודיע מתי ואיפה הוא אוסף בסיום.
נסענו לחומה 8 אנשים וטיילנו די לבדנו במשך 3 שעות והיה די נחמד.
כמו כל אתר תיירות בסין, גם כאן יש דוכנים למכירת שתייה קלה, חטיפים וכו'..
למחרת נסעתי ברכבת המהירה לשנחאי במחיר 553 יואן. מחיר די יקר אך רציתי לנסוע ברכבת המהירה בעולם (או משהו כזה..). מסתבר שהיא כבר לא נוסעת במהירות 430 קמ"ש בגלל שהיו כמה תאונות, אז נסענו "רק" במהירות 300 קמ"ש.
אפשר לנסוע ברכבת לא מהירה 9 שעות במחיר 410 יואן.


 החומה הסינית










שנחאי
רבים משווים את שנחאי לניו יורק. כמי שגר ועבד בניו יורק אני יכול לומר -; אין דמיון.
מה שכן, שנחאי יותר מודרנית ומפותחת בהשוואה להמון ערים בסין.
לשנחאי נסעתי בעיקר בכדי לבקר חבר סיני שפגשתי בטיול הקודם, לכן הוספתי את ההר הצהוב למסלול.
על הדרך גם פגשתי בחור ישראלי מאוד נחמד שגר בשנחאי כבר 8 שנים (כיף לו).
 בשנחאי עצמה לא טיילתי הרבה אז אין לי מה לספר, סורי..












חייב לציין את האכסניה המעולה Mingtown Etour.
היא ממוקמת במרחק הליכה של 5 דקות מתחנת מטרו people's square.
 מחיר ללילה בחדר משותף 40 יואן, עם כל הצרכים שמטייל זקוק להם ועם יחס מצוין של צוות דובר אנגלית שוטפת.








סוג'ואו -; מכנים אותה "ונציה של המזרח" ובצדק. הייתי בונציה באטליה לפני 8 חודשים ואת סוג'ואו אהבתי יותר כי יש בה סינים, ברור..
טעות שלש מתחילים -; נסעתי לסוג'ואו עם סוללה כמעט גמורה (ב-2 המצלמות!), אז יש לי מעט תמונות משם.
הגעה משנחאי לסוג'ואו -; רכבת 15 יואן, שעה נסיעה.
 טיול בעיר -; לדעתי מינימום 3 שעות.


Huangshan
משנחאי נסעתי לחואנגשן. אחרי נסיעה של 7 שעות הגענו בחושך לצומת דרכים ושם ביקשתי מהנהג להתקשר לאכסניה ולהסביר איפה הוא הוריד אותי.
אחרי 5 דקות באו לאסוף אותי והכל היה בסדר. למחרת התברר לי שהנהג הוא בעל האכסניה כי הנהג כבר הלך לישון... זה קורה המון בסין שבעל המקום עובד רגיל כמו שאר העובדים.
האכסניה East Huangshan Youth Hostel נמצאת בעיירה Tan-jia-qiao. האיזור מסביב לעיירה הוא יפה, פסטורלי וכולל כמה כפרים קטנים שנשמרו כמו שהיו לפני עשרות שנים. בדיוק מה שאני אוהב.
האכסניה נמצאת במרכז העיירה ויש ממנה נוף מקסים, הצוות נחמד וחברותי, לכן מבחינתי היא אחת האכסניות הטובות בסין.
 אגב, זו אחת האכסניות היחידות שהיה בה מייבש כביסה!






בבוקר התקשרתי להזמין חדר במלון בפסגת ההר. חדר פרטי עולה 600 יואן, מיטה בחדר משותף (12 מיטות) עולה 100 יואן לאדם.
נסענו להר באוטובוס מקומי, אני וסיני נחמד שהצטרף אליי. שילמתי בכניסה 22 יואן. משם נוסעים באוטובוס עוד 20 דקות לקופות, שם שילמתי 115 יואן לכרטיס סטודנט. מחיר מלא 230 יואן.
כרטיס לרכבל עולה 80 יואן הלוך חזור.
אחרי כמה דקות התחיל גשם מטורף שלא פסק עד למחרת כשיצאנו. במשך כל הטיפוס למעלה בקושי ראינו את השביל..
 למזלנו פגשנו בדרך עוד כמה סינים שהיו מצוידים במפה וביחד מצאנו את המלון בפסגת ההר.








 מחכים שהגשם ייפסק. אז מחכים..


Fenghuang
למחרת חזרנו לאכסניה והזמנתי כרטיס רכבת ל -; Fenghuang, לפסטיבל הדרקון שמתחיל בעוד יומיים.
שוב טעות של מתחילים, הזמנתי כרטיס מעט באיחור. אמנם זה לא ה-1 באוקטובר אך היה עומס וביקוש גדול ולכן נאלצתי לנסוע חצי דרך בסליפר וחצי בישיבה.
החלק היותר מציק זה המחיר, כל הכרטיסים של 150 יואן אזלו ולכן שילמתי 350.
לא לקחתי בחשבון שעוד כמה סינים שמעו על הפסטיבל הזה...
הרכבת יוצאת ב-23:00 , וחצי שעות של נסיעה ברכבת מלאה בסינים. וכשאני אומר מלאה אני מתכוון שאין מקום להכניס גפרור! (פעם היה דבר כזה, גפרור).
 הלילה עבר בשקט יחסי אבל בבוקר כשהייתי צריך להחליף מקום התברר לי ש-3 סינים (!) יושבים על המושב שלי. בקיצור חוויה.


 אנשים שקנו כרטיס בעמידה, יושבים במעברים


 מנה בשרית במחיר 20 יואן


צלחת פירות במחיר 15 יואן


בפנגחואן מצאתי יחסית מהר את האכסניה ואחרי חצי שעה כבר הייתי עם מצלמה מול הנהר המקסים שחוצה את העיר. יחד איתי היו בערך מיליון סינים שבאופן לא מפתיע באו לקחת חלק בפסטיבל, מה שהקשה על מלאכת הצילום. גם ככה אני לא איזה צלם מדופלם.
 העיר העתיקה בנויה מסביב לנהר ויש המון סמטאות מלאות בחנויות לתיירים.



















Bajiaozhai
התחנה הבאה במסלול היא השמורה Bajiaozhai. אין אוטובוס ישיר מפנגחואן ואין רכבת קרובה אז יצא שהחלפתי 3 אוטובוסים.
 מפנגחואן נסעתי באוטובוס ל -Huaihua על מנת לקחת עוד אוטובוס לשינינג ומשם אוטובוס/מונית לכפר הקרוב לשמורה. בין לבין, לקחתי מוניות ריקשות וטרמפים לתחנות אוטובוס. הכל עלה לי 120 יואן.

הכרטיס לשמורה כולל כניסה ל -; Langshan.
הגעה -; העיר הגדולה הכי קרובה היא Xinning , להבדיל מ -; Xining במחוז צ'ינחאי (N אחת).
כשהגענו לשינינג "קפצו" עליי עם הצעות לבתי מלון והסעה לשמורה. סירבתי בחיוך והלכתי לכיוון הצומת שליד התחנה, ושאלתי בבית המלון איך הכי נוח וזול להגיע לכפר Juejichong.
למזלי פקידת הקבלה דיברה אנגלית ברמה סבירה ועזרה לי מאוד. הזמנתי דרכה מונית למקום שבו אני אמור לישון (הום סטיי) ולפני שיצאתי היא נתנה לי את מספר הפלאפון שלה למקרה שאצטרך עוד עזרה.
אחרי חצי שעה נסיעה הגענו לבית פרטי שנמצא קצת מחוץ לכפר, שם חיכתה לנו בעלת הבית.
קבעתי איתו שיאסוף אותי ב-6 בבוקר לנסוע לפתח השמורה.
בבוקר הוא דפק על הדלת ב-10 דקות לפני השעה 6 ובמבט של רס"ר הצביע על השעון כמי שאומר "נו, אתה עוד מתלבש?? אנחנו מאחרים!"..
בפתח של השמורה היו כמה סינים ומשרד סגור. נהג המונית נאלץ להעיר את השומר (או הקופאי) משנתו כדי שאוכל לשלם. כמובן ששניהם לא דיברו מילה באנגלית והיה קשה מאוד לתקשר, אך בסין כמו בסין, פתאום הופיעו 5 סטודנטיות שלומדות באוניברסיטה בפקולטה ל...אנגלית!
השעה 06:10 בבוקר, השמש עדיין בשלבי התעוררות, אני ו-2 סינים עומדים ובוהים אחד בשני מנסים לתקשר, והופ, 5 סטודנטיות לאנגלית... סין , לך תבין.
שילמתי 35 לכרטיס סטודנט (65 יואן מחיר מלא) ונכנסנו. הטיפוס לפסגה לוקח 2-3 שעות, כשבפסגה אפשר לטייל כשעה. יש בפסגה צלם מקצועי שמפתח תמונות במקום (או שולח בוואטסאפ סיני..) וכמה דוכנים עם אוכל ושתייה קלה, וכמובן מזכרות, כובעים נגד שמש וכו'.
 יצאנו אחרי 4 שעות ונסענו במונית/מיני ואן להר Langshan הסמוך.
המונית עלתה 50 יואן ל-6 אנשים, 10 דקות נסיעה. הטיפוס והסיור בהר ארכו שעתיים וחצי.
 לאחר מכן חיפשנו מקום לאכול צהריים. נסענו לכפר הסמוך והגענו לבית של זוג סינים מבוגרים, שם התעניינתי לגבי חדר ומקלחת. כך יצא שנשארתי לישון שם לילה אחד במחיר 60 יואן שכולל ארוחת ערב ובוקר.













בבוקר נסעתי באוטובוס לגווילין (50 יואן, 5 שעות) כדי להמשיך משם לקונמינג.
נסעתי ישר לאכסניה המצויינת Wada והזמנתי דרכם כרטיס לרכבת של מחר.
 גווילין קונמינג -; 315 יואן, 24 שעות. (290 יואן, אם קונים עצמאית בתחנה).