יום ד' 8.6.16 – 131 מייל
Luray Caverns
הגענו למערות Luray בחשש מסוים, שהמקום יהיה מאד ממוסחר ותיירותי. הוא אכן כזה, אבל זה לא הפריע לנו בכלל. כל כמה זמן יוצאת קבוצה עם מדריך (לא ניתן לטייל לבד) לסיור של כשעה בתוך המערות. אלו מערות נטיפים גדולות מאד ומרשימות ביותר. יש שם ממש אולמות רחבי ידיים ועמודי נטיפים (סטלקטיט) בגובה עשרות מטרים. יש אפילו אולם אחד שהכניסו לתוכו אורגן ולפעמים יש שם הופעות שמנצלות, כפי שהבנתי, את האקוסטיקה המיוחדת של החלל הזה. יש עמוד בצורה של רגל של פיל, יש אגם מים כל כך צלולים שצריך להתאמץ לראות שבאמת יש שם מים, ועוד ועוד. מומלץ ביותר. אפשר לקנות כרטיסים עם הנחה של AAA אבל לא במקום, רק אם קונים מראש (כבר אמרתי שהיה סגור בפרונט רויאל?...). באזור יש כמה מערות נטיפים, אבל אלו הגדולות והידועות ביותר, וכנראה לא בכדי.
באותו מתחם, יש מוזיאון קטן וחביב של מכוניות עתיקות. יש שם כעין דמויות של ילדים בגודל טבעי רוכבים על אופניים של פעם, עגלות תינוק עתיקות עם גלגלים של כרכרה, וכמובן מכוניות רבות, חלקן מכוניות אמיתיות של סלבריטאים ודמויות היסטורית שונות.
מהמערות התברברנו לנו כהרגלנו עד שמצאנו שוב את הסקיי ליין והמשכנו בדרכנו לאורך שננדואה פארק.
אנו ממשיכים בדרכנו על ה- Sky Line Drive. הדרך מפותלת מאד ויפה מאד, גם אם לא הייתה הגבלת מהירות היינו נוסעים לאט כדי לא לפספס את הנוף. מדי פעם עוצרים באחד מאינספור המצפים שבשולי הדרך כדי לצלם ובעיקר כדי לראות דובים. באחד מקטעי הדרך ראינו מרחוק 2-3 מכוניות עומדות בצד. אנחנו כבר למודי ניסיון, פירוש הדבר שיש משהו מעניין לראות. ואכן הצלחנו לראות דובי דוב חמוד שחור מחפש לו אוכל בשלווה, כמה עשרות מטרים מאיתנו! ההתרגשות כמובן גדולה, אם כי אנחנו יודעים שצריך לשמור על השקט כדי לא להפחיד אותו (וכדי לא להרגיז את האימא...)
בהמלצת הריינג'רית הסימפטית במרכז המבקרים " Harry F. Byrd, Sr. Visitor Center" אנו פונים לשביל באורך 1.7 מייל שלוקח אותנו למפל Dark Hollow Falls. נעזרנו במקלות הליכה גדולים (ענפים שמצאנו בשטח...) והגענו בקלות יחסית למפל. ההנאה מהמים המרעננים שווה את הקושי המסוים בהליכה.
לינה בווינסבורו: Best Western Plus Waynesboro Inn & Suites Conference Center
