ניו זילנד - חלק 4 - טרמפיסטים, טרק ראשון ותוכים עצבניים.

בוקר ה12.2.19 עולה, אביב ואני מתארגנים ומתקפלים מקמפסייט “Gentle Annie” המקסים אחרי לילה גשום וסוער ומתחילים את מסענו. אחרי עצירת תדלוק בעיירה “WestPort” אנחנו רואים 2 טרמפיסטים, בחור ובחורה שמחזיקים שלט ועליו כתוב “Greymouth”, מכיוון שלשם אנחנו מכוונים להגיע אנחנו עוצרים להם, עוזרים להם לסדר את התיקים וממשיכים בדרך.
קארל וקתרינה הם שני אחים גרמנים שמטיילים בניו זילנד בעזרת טרמפים. אנחנו ממש שמחנו לראות סופסוף טרמפיסטים שכן, זאת הסיבה ששכרנו רכב גדול.
 קארל וקתרינה כבר טיילו באזור הזה של החוף המערבי בניגוד אלינו ואמרנו להם שהעצירה הראשונה שלנו תהיה בסלעי הפנקייק המפורסמים ולשם אנחנו מגיעים.

לאחר מכן אנחנו ממשיכים בדרכנו אל עבר העיר “Greymouth”, תוך כדי נסיעה אביב ואני מתעדכנים באפליקציות מזג האוויר לראות אם מחר יהיה מזג אוויר טוב לעשות את טרק ה”Avalanche Peak” ואנחנו רואים שלא, לעומת זאת, האחים הגרמנים אמרו לנו שהם ראו שיהיה מזג אוויר טוב, בשלב זה אביב ואני מתלבטים ומחליטים לבדוק את מזג האוויר שוב בעוד כמה שעות, בינתיים אנחנו מגיעים לגריימאות' שם אנחנו עושים במבשלת הבירה “מונטיס”, קארל וקתרינה נפרדים מאיתנו על מנת ללכת לאכול אוכל שהם הכינו מראש ואנחנו יושבים במבשלת בירה לאכול ארוחת צהריים, שם אנחנו רואים זוג ישראלים ומחליטים להתיישב לידם לדבר, טל ואלון מטיילים גם כן בטרמפים ברחבי ניו זילנד אך לצערנו אצלנו כבר לא היה מקום.
 לאחר הארוחה אנחנו מחליטים לקחת את הסיור של מבשלת הבירה ופתאום מצטרפים אלינו עוד ארבעה ישראלים, לילך, יובל, עמרי ורועי, גם קארל וקתרינה מצטרפים אלינו לסיור במבשלת בירה, מבשלת הבירה מונטיס מאוד קטנה אך עם זאת מאוד איכותית, מעניינת וגם שותים הרבה.

 לאחר שהבנו שגם רביעיית הישראלים שפגשנו עתידים לבצע מחר את טרק ה”Avalanche Peak” אנחנו מצטרפים גם כן וממשיכים יחד עם קארל וקתרינה אל עבר ארתור פאס שם נעביר את הלילה בשלטר של ה”DOC” משם גם מתחילים את הטרק.

לאחר נסיעה של כשעה וחצי מגריימאות' אנחנו מגיעים לשלטר של הDOC שם מחוצה לו אנחנו ממקמים את האוהל שלנו, ומתחילים במלאכת הבישול ויצירת הוואי ובידור בתוך השלטר. בסביבות השעה 11 וחצי בלילה אחד המטיילים נכנס כאשר האוהל שלו מחורר וקרוע, כך גם מזרן השטח שלו. מסתבר שבאזור יש תוכי “קיה Kea” אשר ידועים ביופיים המרהיב, בחכמה והתחכום שלהם והכי הכי, ברשעות טהורה. רק לאחר מקרה זה שמנו לב לשלטי אזהרה המוצבים בכל פינה במקום שתוכי הקיה תוקפים אוהלים וצריך להזהר, בעוד שאביב ואני כבר נכנסו לתוך האוהל, אביב שומע ניקורים מחוץ לאוהל ונותן אגרוף לקיה, בשלב זה החלטנו לקפל את האוהל וללכת לישון ברכב, אביב ישן במושב הנהג מקדימה ואילו אני ישנתי על הספסל האחורי בצורה מאוד מוזרה כך שחצי מהגוף שלי באוויר (ותודה לשנים בצה”ל שהרגילו אותי לישון כך בין 2 כסאות).

לאחר לילה קשה אנחנו משכימים מוקדם בבוקר על מנת להתחיל את הטרק, אנחנו מתחילים אותו כל ה-6 ביחד, עמרי ורועי, לילך ויובל ואנחנו, קתרין וקארל יצטרפו קצת לאחר מכן. הבדלי הכושר ניכרים מאוד במסלול, הטרק הוא מאוד תלול, הטיפוס הוא באורך של 1100 מטרים לגובה ו3 ק”מ אורך כדי להגיע לפסגה, ולאחר מכן עוד כ-3.5 ק”מ אורך עם ירידה תלולה, עמרי ורועי שהם יוצאי יחידה מובחרת דילגו את המסלול הזה בלי בעיה בעוד שאביב ואני היינו איטיים יותר ולקח לנו הרבה יותר זמן, גם קתרין וקארל דילגו את המסלול ועקפו אותנו.
בזמן שעצרנו באחת הפעמים למנוחה ואגירת אנרגיה בדמות אגוזים וצימוקים פגשנו מטיילת שהגיעה קצת אחרינו, שמה קמילה, מטיילת פולניה שעבדה במשך תקופה ארוכה בניו זילנד ועכשיו לפני תום הויזה שלה היא מטיילת, ואז הגיע אלינו עוד בחור שמטייל גם כן לבד, שמו רומן, גם הוא פולני עם אותו הסיפור כמו קמילה, משם כבר המשכנו יחדיו עד הפסגה, שם עצרנו לפקל תה שהכנו וארוחת צהריים.
הנוף מהפסגה מרהיב, רואים את כל העמק מתחת ומנגד את פסגות ההרים המושלגים למחצה.
 סה”כ לקח לנו לבצע את הטרק בשלמותו כ-7 וחצי שעות.

לאחר שאנחנו מסיימים את המסלול אנחנו חוזרים לרכב, שם אנחנו נפרדים מקארל וקתרינה, הם ממשיכים בדרכם, ואנחנו בדיוק ראינו את טל ואלון, הזוג הישראלי שראינו במבשלת הבירה בגריימאות', מחזיקים שלט לכיוון כרייסטצ'רץ', אמרנו להם להצטרף אלינו ואיתם המשכנו את המסע.
 יצרנו קשר מהדרך עם מרסל וקולין, שנמצאים אי שם בעיירה אוקספורד בדרך בין ארתור פאס לכרייסטצ'רץ', שנתארח אצלם הערב, הם כמובן שמחו ולכן המשכנו אליהם להעביר את הלילה.

 יום למחרת היה יום שבו הקדשנו למנוחה ורביצה, נסענו עם אלון וטל ל”Rakaia Gorge” המרהיב ומעבר לזה לא עשינו משהו מיוחד.