טיול עם חבר לפטרה
אז מה עושים כשיש לך חלון קטנטן של יום וחצי של זמן לטייל ואתה מרגיש שעוד טיול קצר בארץ הפעם לא יעשה לך את זה?
סורק בראש מה הכי קרוב אלינו, לבנון עדיין לא בחשבון, סוריה מעניינת למי שמחפש חווית קרב, סיני נשמע קצת מפחיד עם הדיבורים על החוליות שיושבות שלא ממש ישמחו לפגוש ישראלים,
מה נשאר? ירדן, גם עליה יש אזהרות מסע אבל משהו בתחושה אמר לנו שזה הרע במיעוטו, אוקי הולכים על זה ומחליטים לקפוץ לביקור בסלע האדום- פטרה מתחילים לבדוק ברשת מידע לגבי טיול לפטרה מחפשים המלצות מגולשים לא מצאנו יותר מידי מידע (אחד הדברים שאמרו לי שב תכתוב כדי שלאחרים יהיה קל יותר) אנחנו אמרנו יהיה בסדר יש מידע בסיסי ועם כל השאר נזרום.
התחלנו את הדרך לאילת ובתכנון היה לעבור את הגבול עוד בשעות אחר הצהריים המאוחרות ולישון לילה בעקבה שהרי אם כבר יוצאים לפחות לחוות לילה במקום אחר שהרי אילת כבר לא אטרקציה, הגענו לאילת ישבנו לאכול משה, הלכנו לציינג' הקרוב לקנות דינרים (המטבע הירדני) נדהמנו לגלות שהוא יקר יותר לקנייה אפילו מהיורו 5 שקל 20 אג' לכל דינר, עוד כמה סידורים קטנים של הצטיידות של אוכל ליום המחר שנהיה בירדן, ואופס אנחנו מגלים שמידע שגוי לגבי שעת סגירת המעבר גבול לירדן גורם לנו לעשות את הלילה באילת, טלפון לאישתי שנשארה בבית ששמחה על השינוי ושאני נשאר לישון באילת ולא חלילה בירדן, לא אנשים מתבאסים אנחנו קיבלנו את השינוי ברוח טובה מיד התחלנו לחפש מקום זול ללינה של כמה שעות בודדות, מצאנו משהו ב270 ש"ח ללילה חדר סביר נקי ואופציה להתקלח הלכנו על זה, היינו די עייפים מהדרך לאילת ונכונה לנו השכמה בבוקר אז פרשנו לישון בשעה מוקדמת יחסית ואפילו וויתרנו על סיור קצרצר בטיילת באילת לטובת אגירת הכוחות ליום המחר,
קמים בבוקר כמתוכנן אודות לשעון המעורר ולשעון המעורר הביולוגי שדואג להעיר אותי תמיד בכאלה מצבים, אורזים את עצמנו בזריזות לרכב בשעה הזו עדיין בתי הקפה בעיר סגורים ונאלצנו להתפשר על קפה של חנויות הנוחות הפתוחות 24/7, עדיף מכלום.
מגיעים למעבר הגבול מחנים את הרכב בחנייה חופשית הקיימת במקום, מעבר הגבול עוד היה מנומנם עוברים בזריזות את הצד הישראלי משלמים אגרת מעבר של 110 ש"ח לאדם (אם אני זוכר נכון) ושמים את צעדינו לכיון הצד הירדני, בצד הירדני מקדמים את פנינו שוטרים ירדנים העובדים במעבר הגבול שמפנים אותנו לחדר ספציפי, בחדר הזה פגשנו עוד כמה ישראלים כבר הרגשנו שאנחנו מסומנים ובתור ישראלים אנחנו נדרשים לעבור בידוק מיוחד ואיזה תדרוך כך נאמר לנו, יושבים בחדר ממתינים כחצי שעה ומגיע שוטר ירדני שטוען שללא אישור/הזמנה לתיירות ממשרד התיירות הירדנית לא נוכל לעבור, אנחנו יחד עם ישראלים נוספים שהיו שם טענו להם שדבר זה לא מופיע בשום מקום כדרישה מצד הרשויות בירדן כך שאנו במצבינו אין לנו מה לעשות ואיך להשיג אישור כזה, ניסינו ליצור קשר עם נהג מונית שתכננו שיקח אותנו מהצד הירדני של הגבול לפטרה שינסה לעזור לנו אך הוא לא הצליח בדיוק, זוג ישראלים נוספים שעברו איתנו את החוויה ניסו גם הם ליצור קשר עם הנהג שהזמינו שידבר עם השוטר ויראה מה לעשות, הנהג שלהם הצליח לסדר את הענין ושלח לשוטר את האישור הנדר, ביקשנו מהם וניסנו לקשור את גורלנו לגורלם ובכך להשתחרר גם מהבעיה אך ללא הצלחה, השוטר הפנה אותנו בטלפון לירדני שדיבר עברית שוטפת ואמר לנו שהוא יכול לסדר לנו את הבעיה תמורת 20 דינר לאדם!!! רק על האישור כניסה רצו שנשלם כ -100 ש"ח לאדם הייתה לנו הרגשה שזה משהו לא הכי תקין אבל אנחנו היינו נתונים לחסדיהם של השוטר והאדם ההוא, את העלות נאלצנו לקבל על עצמנו העיקר שנוכל להתקדם (התעכבנו במעבר הגבול סביב הסיפור הזה קרוב ל- שעתיים). האיש שהשיג עבורנו א האישור תמורת התשלום אמר שיחכה לנו בחנייה בחוץ נהג מונית בשם כלשהוא ושנשלם לו גם את ה"אגרה" והוא גם יקח אותנו לפטרה.
יצאנו לאחר ההחתמות וכל הפרוצדרוה הנדרשת את מעבר הגבול ויצאנו אל החנייה בה ממתינים נהגי מוניות לרוב שמחכים לקחת בחפץ לב את התיירים הסתובב בחניה אחד שנראה היה לנו כסדרן תחנת המוניות ושוחח כל הזמן בטלפון ואמר לנו שהוא השם שאנחנו מחפשים, ניגש אלינו נהג מונית נוסף והציע את שירותיו סיכמנו איתו על 90 דינר נסיעה לפטרה הלוך ושוב, וראינו שאותו סדרן לא מתנגד שהנהג יקח אותנו זרמנו איתו ולא דיברנו על נושא האגרה בתקווה שאולי הצלחנו לדלג על ההוצאה הזאת.
נכנסו למונית הנהג בירך אותנו ברוכים הבאים לירדן ויצאנו אל הדרך אל הסלע האדום
בדרך הנהג האדיב בשם ";סובחי" תושב העיר עקבה עצר בתחנת דלק וקנה לנו בחנות הנוחות מיץ טבעי בפחיות שיהיה לנו לדרך התרחקנו מהגבול בנסיעה בין ההרים שרואים מישראל והגענו לאוטוסדרדה בעלת 3 נתיבים והתחלנו בנסיעה צפונה, בדרך כל כמה זמן יש ביקורות של שוטרים ירדנים, יש נוכחות רבה של משטרה ירדנית בדרכים.
בנסיעה התברר לנו שיש נמל אחד בכל ירדן שהוא נמצא בעקבה כך שכל הסחורה שיוצאת ונכנסת למדינה עוברת דרך עקבה ולכן יש תנועה גדולה מאוד וכבישים מפותחים בדרך לעקבה.
לאחר כשעה נסיעה יצאנו שמאלה מהכביש הראשי אל כביש הנקרא ";king's way" דרך נוף מדהימה שעולה למעלה להרים ועוברת בכפרים קטנים בדרך לפטרה
המשך יבוא בקרוב
למי שיש שאלות דחופות עקב נסיעה לפטרה
אשמח לענות על כל שאלה!
