אמנם עבר הרבה זמן מאז שכתבתי את החלק הראשון של הטיול, מאתרי לעצמי הרבה פעמים שב תכתוב הלאה את המשך המסע הקצרצר אך מלא החוויות,
אז הנה טוב מאוחר מכלל לא אני יושב וכותב לכם את ההמשך
אז היינו בדרך לפטרה על “king's way” עצרנו מדי פעם לתצפיות מדהימות על קניונים של טבע ענקיים, האויר היה קר יותר כי זה נסיעה בהרים גבוהים יחסית לתחילת הדרך ההגעה ל “king's way” כללה נסיעה מעלה מעלה אל ההרים, נסענו בסך הכל נסיעה של 2-3 שעות מדי פעם בדרך עברנו בתוך כפרים ועיירות קטנות שבדרך לפטרה, עד שהגענו למורד הר שמולו נשקף כפר לא קטן, זהו ואדי מוסא, וסובחי שלנו אומר לנו הגענו, קצת לא הבנו מה, איפה, איפה כל מה שרואים בתמונות, וכו' המשכנו עוד קצת בנסיעה והגענו לחניון גדול, סובחי הסביר לנו שהוא יחכה לנו בחניון 5 שעות עד שנסיים את הסיור בפטרה (מס' השעות תלוי בסיכום מראש בתחילת הנסיעה במעבר הגבול ממולץ לנהל על זה מו”מ)
העמסנו את תיקי הגב הקטנים שלנו ויצאנו רגלית לכיוון הכניסה לאתר מבנים חדשים קידמו את פנינו וחנויות מזכרות כיאה לאתר תיירות, תור לא מאוד גדול השתרך לפני הקופות, בקופות ניסינו לקבל מחיר מוזל על סעיף לינה בירדן, אך הפקיד לא נתן את ההנחה כי לא היה לנו איך להוכיח לו שאכן אנחנו לנים בירדן לילה, בקיצור הגענו עד לפה לא נחזור אחורה נשלם את המחיר הנדרש במחשבה שנקווה שהוא יהיה עם תמורה הוגנת, 70 דינר לאדם (מחיר הדינר בדרך כלל גבוה ממחיר היורו) חתיכת סכום!!! נכנסו פנימה עברנו את האיזור החדיש יחסית של הכניסה לאתר ובמעבר חד עברנו אחורה שנות דור לפטרה הידועה עתיקה והמפורסמת, את פנינו קידמו תושבים מקומיים שהציעו לנו שירות של רכיבה על הסוס אל תוככי פטרה, אחד מהם שאל באנגלית לכור מחצבתנו ובעקבות היחסים הנפלאים בין המדינות והדתות עניתי לו שאנחנו from london, בהתחלה הוא קנה את זה, התלחששות קצרה עם שותפי למסע האם לקחת סוס או לא בעברית כמובן הסגירה אותנו, ואז מיודענו פונה אלינו בעברית צחה, למה אתה אומר שאתה מלונדון אני יודע שאתה מישראל, הבחור ידע עברית מעולה.
החלטנו שאנחנו עוד בגיל שרגלנו סוחבות אותנו כראוי שנוותר בשלב זה על הסוס, ונצעד רגלית את פטרה אל הסלע האדום,
בתחילת המסלול הואדי/העמק די רחב עם מערות וקירות חצובים ולא גבוהים, ככל שצועדים פנימה יותר הקירות בצדדים הולכים ונעשים קרובים יותר והכל נעשה צר יותר
צעדנו פנימה וכל הדרך התפעמנו ממראה עינינו אך עדיין הייתה חסרה לנו התמונה המפורסמת של פטרה עם החקיקה המרשימה שמייחדת את פטרה צעדנו עוד ועוד פנימה (זה אתר מאוד גדול שכדאי כמה שעות בנחת ללכת אותו) השביל נהיה יותר צר, הסוסים לא יצאו מהסביבה גם אם לא שכרנו את שירותיהם תיירים אחרים כנראה לא ויתרו על התענוג, חמורים מובלים בידי ילדים מגיל 5 ומוצעים כשירות לרכיבה גם הם מצויים לרוב באתר, וכרכרות עם נהג שמספקות חוויה מוזיקלית בסביבה הריצפה בחלק מהנקיק סלעית לגמרי ופרסות הסוסים נשמעות היטב, גם שוטרים ירדנים רכובים על סוסים מצאנו שם, שומרים על הסדר. המשכנו ללכת בנקיק עד שהגענו לעיקול שאחריו שמענו קולות רבים של הרבה אנשים, עוד כמה פסיעות והנה נגלתה לעינינו החציבה המפורסמת במלוא הדרה, אמיתית לא בתמונה אל מול עינינו תיירים בכל פינה מנסים לתפוס עמדה שבה יוכלו לתפוס תמונה טובה למזכרת מפטרה, שהרי זו היא תמצותה של פטרה
אכן כמו בתמונות מדובר ביצירה מרשימה ולחשוב על זה שעשו את זה לפני שנים רבות בלי ציוד מכני משוכלל ובלי כלים מיוחדים, איך אומרים “פעם ידעו לעבוד”
המשך בקרוב...בתקווה שמהר יותר מפעם קודמת
