משפחת זהר מטיילת בצפון איטליה - קיץ 2015

משפחת זהר מטיילת בצפון איטליה – קיץ 2015

המשפחה התרחבה והשנה הצטרף אלינו תינוק קטן, שעדיין לא חגג יומולדת שנה (בזמן הטיול). האם זה ישפיע על יעד הטיול?! נראה שכן...

ההרכב: נועם כמעט בן שנה, עמית בן 6, עפרי בת 8, מיה ואני (שקרוב ל 40 וכבר עסוק בתכנון הטיול הבא שיציין את חגיגות העשור).

הקצבת הימים שקיבלתי מהאשה היא 10 ימים (בלבד). מגבלות של ימי חופש וגם קצת חששות מטיול ארוך עם תינוק.

בחירת היעד: אחרי טיולים בסלובניה-קרואטיה, אוסטריה וביער השחור התלבטנו בין סלובקיה לצפון איטליה. כל האופציות האחרות שבדקתי נראו פחות מתאימות עם תינוק (כמו טיול שאינו כוכב), או פחות מעניינות מבחינת שילוב טיולי טבע עם אטרקציות לילדים. אחרי קריאה של בלוגים באתר למטייל ושוטטות בפורום טיולי משפחות ההחלטה התקבלה: השנה מטיילים לצפון איטליה – שילוב של הרבה טבע באיזור הדולומיטים עם הרבה אטרקציות באיזור אגם גארדה.

בחירת תאריך: כולם מדברים על העומס הגדול באתרים (למשל גארדה-לנד) ועל החום, אז החלטנו לבחור בספטמבר, גם בזכות החגים שסידרו ימי חופש רבים. תאריכים: 8-18/9/2015. יוצאים לפני ראש השנה חוזרים לפני כיפור. החלטה זו התבררה כמוצלחת מאוד – מזג אויר מעולה (אולי גם מזל שלא ירד גשם חוץ מכמה שעות של טפטוף קל), ואטרקציות בלי תורים בכלל.

חלוקת הימים תוכננה סביב 5 ימים לכל איזור. בחרתי בטיסה ישירה למילאנו, בדיעבד היה עדיף טיסות לורונה גם אם הן לא ישירות (יש ישירות רק לשבוע בדיוק – ואנחנו רצינו 10 ימים), ובכך לחסוך שעות של נסיעה.

הזמנת לינה:

לינה ראשונה במרכז הדולומיטים בעמק גארדנה, העיירה אורטיזיי. עשיתי מחקר מעמיק – שלחתי מייל דרך אתר http://www.val-gardena.com/en לכל הדירות בעמק הכוללות מטבח, ובין המקומות שהחזירו תשובה שיש מקום השוותי מחירים ואת התמורה שמקבלים וככה זכינו בצימר מפנק, נקי ומאובזר שכולל גם בריכה פנימית מקסימה, ספא חיצוני וחדרי סאונה וכמובן הנוף היפה של העמק וההרים שממול.

המקום נקרא Case Sassela. המחיר ששילמנו היה 90 יורו ללילה, ואפילו שודרגנו לדירה הגדולה עם שני חדרי שינה ושתי מקלחות.

לינה שניה הזמנתי דרך אתר בוקינג. המיקום מצוין – ליד העיירה לאציזה שבדרום מזרח אגם גארדה. המקום נקרא Corte Bozzini, גם הוא ב- 90 יורו ללילה. דירוג מאוד גבוה בבוקינג. החצר החיצונית יפה אבל שווה לחפש מקומות יותר מרווחים ומושקעים באיזור.

מכיוון שהטיסה היא למילאנו ונוחתים בלילה – הזמנתי לילה ראשון ליד שדה התעופה – הולידיי אין אקספרס. נוח, 5 דקות מהשדה. מתאים למעברים לפני או אחרי טיסה.

מסלול בקצרה:

נוחתים בערב מאוחר וישנים ליד שדה התעופה מלפנזה (מילאנו)– אז אתעלם מיום זה בסיפור הטיול.

יום 1: נסיעה עד העיירה אורטיזיי שבדולומיטים עם עצירה לטיול במלצ'סינה שבצפון מזרח אגם גארדה.

יום 2: רמת סיוזי (Alp di Siuzi) ופארק חבלים בקולפוסקו.

יום 3: אגם ברייס ומגלשת הרים סן-קנדידו.

יום 4: מעבר הרים סלה, אגם פדאיה, עליה ברכבל למרמולדה, מעבר פורדוי.

יום 5: ערוץ גילפנקלאם. נסיעה לצימר ליד לאציזה. ארוחת אבירים.

יום 6: עיירות ליד אגם גארדה. לאציזה, בורגטו וסירמיונה. שייט באגם בסרמיונה.

יום 7: פארק גארדה-לנד.

יום 8: צפון האגם. מפלי וארונה ואגם טנו.

יום 9: מפלי מולינה.

יום 10: חזרה למילאנו – טיסה חזרה.

מתחילים לטייל:

אחרי פקקים גדולים בדרך לשדה התעופה, המזל סידר הודעה על עיכוב של שעה בטיסה, מגיעים ברגעים אחרונים של צ'ק אין. נוחתים, מקבלים רכב במהירות, 5 דקות נסיעה למלון הולידי אין-אקספרס שבשדה התעופה מגיעים בחצות והולכים לצבור כוחות לתחילת הטיול.

היום הראשון לטיול - מלצ'סינה

ארוחת בוקר במלון (בשאר הימים תהיה כבר באחריותנו) ויציאה לדרך. לפנינו היום עם הנסיעה הארוכה ביותר.

היעד: אורטיזיי שבדולומיטים. נסיעה רצופה תהיה סביב 5 שעות – בוחרים לעצור בעיירה מלצ'סינה. התכנון היה לעלות ברכבל למונטה-באלדו ואז להסתובב בעיר העתיקה. הנסיעה לקחה הרבה יותר מהצפוי (כנראה בחירת דרך לא נכונה – נסענו צמוד לאגם ולא באוטוסטרדה), הגענו בצהריים והתור ברכבל היה ארוך. אין מצב שמחכים שעה עם תינוק, ועוד לפני שאכלנו צהריים...

פוסחים על מונטה באלדו ומסתובבים בסמטאות היפות של מלצ'סינה. ליד הכנסייה רואים משפחה סקוטית (גברים עם חצאיות) מחכים לחתן וכלה. הם מגיעים ומתקבלים בפרחים ומחיאות כפיים ונכנסים לרכב אספנות אוטוביאנקי ישן שמתאים לסמטאות העיר.

בחיפושינו אחרי ארוחת צהריים נתקלנו כבר ביום הראשון במשמעות ה"סייסטה". השעה 3 בצהריים, המטבח סגור.. מגישים רק פיצות. מכיוון שאין ברירה – אוכלים פיצה ומקנחים בגלידריה שליד.

שבעים ושמחים נוסעים לצימר בעמק גארדנה, כמעט שעתיים נוספות. מגיעים קצת אחרי 7 בערב, החבר'ה באוטו מותשים וכבר לא כל-כך שמחים, אבל אני מבסוט מהנוף. העיירה אורטיזיי נראית מקסימה, עמק יפה עם הרים גבוהים מסביב, אבל מה שמלהיב אותנו יותר זה הצימר שלנו, שנמצא במקום גבוה בעיירה. ברברה, בעלת המקום הנחמדה, מקבלת את פנינו ומסבירה שבסוף קיבלנו את הדירה הגדולה שהיתה פנויה, ולא את הקטנה שבחרנו כדי לחסוך עלויות. כלומר, קיבלנו שידרוג בחינם מדירה עם חדר שינה אחד לדירה גדולה עם שני חדרי שינה ושתי מקלחות. אבל החדר הוא לא העיקר – במקום בריכה פנימית גדולה, ספא חיצוני, חדר סאונות – הכל ברמה הגבוהה ביותר. איזה כיף ככה להתחיל את הטיול...

מתארגנים בזריזות לצאת לאכול משהו (הסופר כבר סגור) ואז- בלת"ם: בדרך למסעדה האוטו החליט להראות שהוא גם עייף והוציא עשן וריח שרוף. נאלצים לעצור ולחשוב מה עושים. אין מצב לפנות למוסך ובטח אין שירות של חברת ההשכרה, אלא במרחק של שעות. אין ברירה – עייפים ורעבים, מצליחים להניע ולהדרדר למרכז העיר, שם יש מסעדה ממש נחמדה. אוכלים מרק גולש, פסטות ואפילו מקבלים משחקים שמעסיקים את נועם לזמן הארוחה. האוטו לוקח אותנו חזרה לצימר, למרות הקושי והריח הלא נעים. נגיע לבוקר לראות אם הוא צריך טיפול או מחזיק מעמד...

היום השני לטיול – רמת סיוזי

הבוקר מתחיל עם הקאה של נועם במיטה - נראה שמתחיל לפתח מחלה. בינתיים לא משנים תוכניות ומקווים לטוב.

היום נוסעים מעט כדי שלאוטו לא יהיו תירוצים (וגם אנחנו צריכים מנוחה מהנסיעות של אתמול). מוצאים את הרכבל שבצידה התחתון של אורטיזי. הוא מעלה אותנו לרמה שמעל העיירה, שם מתגלה מצידה השני נוף פנורמי נהדר של כל האיזור הנקרא Alp di Siuzi. מזג האויר נפלא והשמים הכחולים מספקים רקע מושלם לנוף עוצר הנשימה.

מתחילים לטייל וכשנכנסים ליער מגלים את כפר הדרדסים (פטריות בכל מיני צבעים - כולל אדומה עם נקודות!!). ממשיכים לרדת לאורך השבילים והילדים מאבדים קצת סבלנות ורוצים לחזור (עדיין לא נכנסו לקצב של הטיול). אחרי ויכוחים ובכי ממשיכים עוד קצת, שם מגיעים לאגם מלאכותי ונוף יפהפה של כל האיזור, ממנו יוצא רכבל כסאות שמחזיר אותנו למעלה ההר. שווה לקנות מראש כרטיסים לשני הרכבלים, כולל לרכבל הכסאות, שיחסוך לכם עלייה מאומצת במעלה ההר.

הפסקת קפה ואוכל קליל וממשיכים ליעד הבא (בו הילדים לא יאבדו סבלנות) - פארק החבלים ליד קולפוסקו. נסיעה של כמעט שעה לכיוון רמת באדיה - כביש עם המון פיתולים, שלא ממש הפריעו לכולם להירדם לשנ"צ (חוץ ממני - הנהג המסכן). הפארק מאכזב. לא מגוון ומעט אתגרים ואומגות (יחסית לפארק החבלים המעולה שבו היינו, בפלדברג שביער השחור).

עוברים בסופר לקניית מצרכים לארוחות. לא זול - דומה לארץ (אכזבה ביחס לאוסטריה וגרמניה).

חוזרים לצימר ומספיקים להנות מהבריכה ושאר הפינוקים.

היום השלישי לטיול – אגם ברייס ומגלשת הרים

אחרי לילה לא קל (נועם חולה- התעורר הרבה עם חום ובכי) מיה שוקלת להשאר איתו ושאני והילדים נצא, אבל משתכנעת שעדיף לצאת איתו ליום נעים בטבע. נסיעה של שעה וחצי לחלק הצפון מזרחי של הדולומיטים, מגיעים לאגם ברייס. מקום קסום שמתאים לטיול עם עגלה מסביב לאגם ועצירה לפיקניק. הפעם גם עפרי ועמית נהנים מטיול בטבע ומנוף האגם (ולא רק כי יודעים שאחריו תהיה עוד אטרקציה).

מפה ממשיכים רבע שעה לאטרקציה מעולה - מגלשת ההרים בסן קנדידו. אין תור. מיה עולה עם עפרי שהפעם כבר מתגלשת בלי ליווי (רק עד גיל 8 בליווי מבוגר). אח"כ מחליפות אותנו בשמירה על נועם, ותורי ביחד עם עמית, שהשנה כבר אין לו פחד ורק רוצה להגביר מהירות. כיף גדול. גם הנוף ממש יפה.

מקפידים לחזור בזמן (סביבות 6) לפני שעת הסגירה של הסאונות והבריכה (8 בערב).

ארוחת ערב של מרקים, פסטות וירקות, ומתפנים לזמן השקט של היום (כשנועם ישן) שבו אפשר להימרח בסלון עם ספר (ספר טיולים כמובן - "המשפחה המטיילת צפון איטליה" של שלומית יפת ביאליק) ולתכנן את היום הבא.

היום הרביעי לטיול - המרמולדה ומעברי ההרים

הטיול שמתוכנן להיום הוא טיול נוף של מעברי הרים ועלייה לקרחון המרמולדה. למזלנו מזג האוויר גם היום בהיר מאוד וממש נעים לטייל, וחשוב לא פחות: נועם קם בלי חום ובמצב רוח שובבי במיוחד.

היום לא אוכלים ארוחת בוקר בצימר, אלא לוקחים איתנו את הלחמניות, הממרחים והירקות - ככה מרוויחים זמן וגם נהנים מהארוחה בטבע. נסיעה של שעה ורבע דרך מעבר הרים סלה, משם פיתולים רבים בירידה ל Val di Fassa ולעיירה קאנזיי, ועוד עליה שמביאה אותנו לאגם פדאיה שתחום בסכר ונמצא למרגלות המרמולדה. שם יש רכבל עמידה, שנראה כמו כלוב קטן למסע. בקרונית אחת אני עולה עם נועם במנשא (הוא נראה מאושר מהדרך, למרות שבסוף שמתי לב שהוא לא ראה הרבה כי כובע הצמר כיסה את עיניו), אחרינו מיה עולה עם עמית ועפרי.

עם כל מטר שעולים ברכבל מתגלה עוד חלק של נוף הרי הדולומיטים, ואי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם.

הרכבל מביא אותנו לתחילת האיזור המושלג. שם עושים פיקניק, עולים עוד בהליכה קצרה ברגל ונהנים מהנוף ומהאויר הנעים.

הדרך לפה והנוף מלמעלה היו כמו סיכום של איזור הדולומיטים. זה נתן לנו מבט מכל הכיוונים על ההרים המיוחדים האלו, עם שלג ובלי, עוד אגם ועוד מעבר הרים שמשקיף על העמקים.

בדרך חזרה שוב כולם נרדמו, מה שאיפשר לי לעשות מחטף קטן ולהוסיף עלייה לעוד מעבר הרים קרוב - Pordoi Pass כדי להרוויח תצפית אחרונה בהחלט על רכסי ההרים הפוטוגנים.

מתקרבים לצימר, השעה ממש מוקדמת (לפני 16:00). זמן מצוין להסתובב ולהכיר את העיירה בה ישנים Ortisei. המרכז הוא איזור קטן ויפה של מדרחוב עם הרבה תיירים וחנויות שעיסוקן העיקרי גילוף עץ. מסיימים בקפה וגלידה וחוזרים לאחר צהריים אחרון של בריכה. הפעם גם נועם יכול ליהנות אחרי שהבריא, ואפילו מיה מנסה את הסאונה שבאיזור ה"מבוגרים בלבד"...

מה שנשאר זה ארוחת ערב אחרונה פה - הילדים זוכים להשקעה בצורת בלינצ'סים, ואני מתפנה לארוז…

היום החמישי לטיול – ערוץ גילפנקלאם

עדיין לא רוצים להיפרד מהדולומיטים ומנסים להרוויח עוד בוקר באיזור. נסיעה של שעה לצפון מערב האיזור, לטיול בערוץ גילפנקלאם שליד הגבול עם טירול האוסטרית.

עולים במעלה הנחל, עליה מתונה. עוצרים הרבה לצילומים ולהינות מהמים התכולים שזורמים מתחתינו. לאחר כמעט שעה של הליכה לצד הנחל מתגלים המפלים הנהדרים היורדים בזרם אדיר ויוצרים

מראה מלא הוד והדר- בהחלט היה שווה את הנסיעה וההליכה. מצלמים את המפלים מכל כיוון אפשרי וממשיכים. כיוון אחד לקח שעה וחצי, החזרה כבר חצי מזה (גם ירידה וגם בלי עצירות צילום).