טיול משפחות בולגריה - 9 ימים - 2 מבוגרים ו4 ילדים (7-14)
באופן כללי:
מסלול הטיול בגדול היה: נחיתה בסופיה, יומיים בספברה בניה, יומיים בבנסקו, יום בנסבר, יום בפלובדיב, יומיים בסופיה וחזרה משם. אין הרבה הגיון בנסיעה כך כך ארוכה לנסבר, במיוחד אם זה רק ליום אחד, אלא אם כן (כמו אצלינו) פארק המים שם, הוא משהו שאתם לא מוכנים לפספס .
באזורים בבולגריה שלא נמצאים במרכז זרם התיירות, רמת האנגלית של המקומיים יחסית נמוכה, אבל רבים (בעיקר מבוגרים) מדברים רוסית (למי שרלוונטי).
האוכל מעולה וזול מאוד בבולגריה. עם זאת חייבים להזהיר: הקפה ששתינו בולגריה ממש לא היה לטעמינו. מתוך כ20 מקומות בהם שתינו קפה רק 2 היו טעימים לחיכנו (לא חושב שאנחנו אניני טעם או בררניים בקפה באופן מיוחד).
תדלוק בכרטיס אשראי מתבצע בצורה שונה מאשר בישראל. המתדלק ממלא לכם את המיכל, ורק בסוף התדלוק נכנסים לקופה כדי לשלם. כן. השיטה מאפשרת לנסוע בלי לשלם… זאת לא המלצה!!!
בבולגריה (כמו בעוד מספר ארצות בבלקן) תנועת הראש עבור כן ולא הפוכה מישראל. עבור כן, מניעים את הראש לצדדים, ועבור לא - מניעים את הראש מעלה מטה. זה אכן מבלבל.
ביולי חם מאוד (חוץ מבהרים) וחייבים מזגן בחדרים!
הוצאות:
סיכום מורחב:
יום 1 - יום שלישי
יצאנו מוקדם בגלל חשש מחסימות כבישים בעקבות המחאה נגד הרפורמה. הכבישים היו ריקים ושקטים והגענו 4 שעות לפני ההמראה לשדה. ראינו בתקשורת תמונות בלהות של תורים מפלצתיים, אבל לשמחתנו לא היה תור בכלל ועברנו את כל מסלול הבדיקות עד לדיוטי פרי ב 10 דקות (הכי מהיר ever).
פגשנו את השכנים הגבסואים שהיו בדרך ליוון. הילדים בתגבורת משותפת הופכים להיות אימת הדיוטיפרי, כשהם משחקים בתחרות ריצה על מסלול ההמראה.
ההמראה התאחרה ב40 דקות ואנחנו נוחתים בסביבות 3 לפנות בוקר. כשאנחנו כבר בבדיקת הדרכונים בטרמינל בסופיה, יפעת מגלה ששכחה את הטלפון במטוס. היא פונה למשטרת הגבולות והשוטר האביר רץ ברגל עד למטוס מרחק של כ20 ק"מ ומחזיר לה את הסלולר (איזה מלך).
לוקחים 2 מוניות למלון מדריד 20 לב האחת. מלון פשוט אבל נקי. הולכים לישון סביבות 4 בבוקר.
יום 2 - יום רביעי
הקטן קם ב8 ואיתו האישה. אני והשאר ישנים עד 10 וחצי. ואז יוצאים לסיבוב בשכונה. מתארגנים והולכים לבית קפה/מסעדה מעולה וזולה בשם בילה Billa. הזמנו כמויות מטורפות של אוכל וקינוחים במחיר של בערך 28 לב (קצת יותר מ50 שקל...). אוכל מצויין ומקום מומלץ.
נוסעים חזרה לשדה התעופה לקחת את האוטו בשני מוניות, אין לי כסף וליפעת אין טלפון. מזל שהנהג היה סבלני. במהלך בדיקת האוטו - אופל זאפריה ידני, מזהים סדק בשימשה. מדברים עם הנציג והוא משדרג אותנו לניסאן קשיאק אוטמט! במקור עולה פי 3 יותר במחיר.
בדרך לחתימה אני לוקח את הארנק של יפעת איתי. מגיעים חזרה לאוטו ואני בטוח שאיבדתי את הארנק של יפעת ורץ כמו מטורף בחזרה לדלפק ההשכרה. רק כשמגיע למעלה (4 קומות!) מגלה שהארנק היה ונשאר בכיס האחורי שלי...
יוצאים מסופיה ועוברים בדרך באגם איסקאר עוצרים בStork Nest היה כיף שם. נוף יפה מאוד לאגם. שתינו קפה ומיצים לילדים ועשינו סיבוב של חצי שעה בסירות פדאלים. מרוב חום הגדולה דיממה מהאף, הזמנו קברנים והיינו מוכנים לרע מכל, אבל היא החליטה שהיא לא סיימה איתנו והתאוששה.
ממשיכים לbeli iskar eco trail טיול חמוד של כשעה בין גשרים מעל נחל יפה. השביל מוצל ונוח, אבל בדרך לשם הכביש משובש וזרוע בבורות ומחייב נסיעה איטית וזהירה.
מסיימים לקראת 8 בערב ונוסעים כשעה לספרבה בניה שם נישן ב2 הלילות הקרובים. אנחנו ישנים אצל Villa Vibo. אחלה מקום. דירה יפה מאוד ונקיה. רצפות מעץ, יש תנור, מקרר קטן וגז. לקחנו פיצות מצוינות מפיצה ראדו והכנו צ'יפס בבית.
יום 3 - יום חמישי
קמים מוקדם ומתחילים להתארגן כדי לצאת מוקדם למסלול 7 האגמים. בסופו של דבר יוצאים ב 10 וחצי. נסיעה מפותלת של כ40 דקות במעלה ההר מביאה אותנו לחניה (5 לב). הכרטיסים לרכבל קצת יקרים. הרכבל עצמו פתוח, רק זוגות, נסיעה איטית של כ20 דק להערכתי עד למעלה. נוף יפה מאוד.
יושבים בתחילת המסלול עוד כחצי שעה וזוללים חטיפים/ארוחת בוקר שנייה. המסלול (האדום) מתחיל בעליה עצבנית. הרבה טרוניות מצד הילדים, מצד שני הנוף מדהים אז אפשר (בקלות) להתעלם מהם. פוגשים כמה משפחות ישראליות, ומטיילים ביחד. הקטנים רוצים ללכת לשלג ואנחנו מקיפים את האגם בסלעים בקוצים ובמים כדי לגעת בשלג לדקה. חוברים חזרה לשביל הראשי, אבל במקום לחזור חזרה באותה דרך כמו שבאנו ממשיכים למסלול מעגלי (המסלול הירוק). החלטה שרירותית שהסתכמה בכ5 ק"מ נוספים.
מגיעים בתשישות משהו חזרה לרכבל ומתחילים לרדת. באמצע הדרך הרכבל נעצר כשאנחנו תלויים בין שמים וארץ על הנדנדה המצ'וקמקת. אחד הילדים נכנס להיסטריה. הרוח נושבת בכוח ומתחילים להתקרר, אין תזוזה. אני מונע מאחד הקטנים לקפוץ כדי לבדוק אם אנחנו מספיק גבוהים. לאחר כמה דקות של המתנה לא ברורה הרכבל ממשיך. ושוב לאחר כמה דקות עוצר. יימח שמם של המפעילים שכל פריקת ציוד ברכבל עוצרים אותו ללא אזהרה. בחניה, הולכים קצת ביער לחפש פטריות. מצאנו בקלות כמות לא מעטה אבל לא כאלה למאכל.
חוזרים לדירה ומתארגנים לארוחת ערב, מי שלא התמרח בקרם הגנה נשרף ממש. יפעת גם נעקצה ממשהו ברגל וזה התנפח לה מאוד. מורחים אנטיביוטיקה מקומית וכדור נגד אלרגיות. מקווה שישתפר בלילה. מצד שני יפעת קיבלה הודעה שהתקבלה לתואר שני! כבוד. מבינים שהולך להיות רותח בבנסקו, ואנחנו במקור בחדר ללא מזגן. מבטלים ולוקחים מלון יקר יותר אבל עם מזגן בחדרים.
יום 4 - יום שישי
קמים מאוחר מתארגנים לאט לאט ויוצאים רק בסביבות 13:00 לדרך. תכננו לעשות טיול קצר למפל מים, אבל לגדולה עדיין כואבות הרגליים מהכוויות שמש של אתמול ומוותרים.
עוצרים בדרך לראות חסידות מקננות. מאוד מרשים, בעיקר התינוקות שהם מחזיקים במלאי. עוצרים לזלול ארטיקים וחטיפים בתחנת דלק. מיד אחרי היציאה מתחנת הדלק ה GPS לא עובד ואנחנו טועים בפניה ומאבדים כחצי שעה על סיבוב מיותר. נוסעים דוך לרכבות הרים Rila adventure park. כיף ולא יקר מידי. 5 כרטיסים עלו 60 לב. הילדים עשו שני סבבים.
ארוחת שבת במסעדה איטלקית מעולה Casa di papi. שמואל ישי לא אוכל כמעט כלום. אבל בעקבות התערבות בין שמואלי לטליה על אכילת פלפל חריף. שמואל ישי (הגבר שבגברים) מתחיל לקפוץ כמו מטורף שותה את כל המים וגומר את כל הפיצה, אבל מנצח בהתערבות על 20 שקל ו2 קינדר בואנו שלמים.
ליפעת מאוד כואב הרגל וזה די ברור שיש לה זיהום (צלוליטיס). מתחילים טיפול אנטיביוטי (אמוקסיצילין) ומקווים לטוב.
חוזרים לדירה קידוש וקבלת שבת ואז חלק מהילדים ואני יוצאים לסיבוב בבנסקו החשוכה. לצאת יותר קל מלחזור בגלל הדלת החשמלית בכניסה למלון, אבל ההשגחה העליונה מזמנת לנו גברת שמופיעה מהחשיכה ונכנסת בדיוק לפנינו למלון.
יום 5 - שבת
הילדים קמים מוקדם ואני יוצא איתם לסיבוב. עדיין נעים בחוץ הבריכות עדיין מכוסות והילדים משחקים כדורגל בחצר. עולים לקצת לנמנם בחדר, ואז יורדים שוב לבריכה הגדולה. איזה כיף. בריכה ענקית מקורה מחוממת, ג'קוזי, וכיסאות נוח הכל (כמעט) רק בשבילינו. מבלים שם כמה שעות טובות (חוץ מיפעת שלא רצתה להכנס לבריכה בגלל הרגל, והתפנקה במסאז' במקום) ואז מתארגנים לאכול במסעדה שיפעת שילמה מראש על הארוחה.
אוכלים טוב מאוד פיצות ודגים ומחליטים לצאת לסיבוב רגלי בעיר העתיקה של בנסקו. מתחילים בהליכה לאורך הנהר ופוגשים 3 כלבים גדולים. הילדים מחליטים לאמץ אותם. מזל שהכלבים אחרי שליוו אותנו ברחבי העיר החליטו עצמאית לחזור הביתה.
ממשיכים לכיוון מרכז העיר ופוגשים את אהבת חייה של הגדולה - הג'ינג'י. השם ישמור. רזה, מעצבן ומפונק. אבל הלב בוחר את מי שהוא בוחר… מזל שהוא לא הצליח לעמוד בפסטיבל שירי העם המדהים שהיה שם, ונעלם…
במקרה נפלנו על יומיים של פסטיבל שירי עם בבנסקו. היה ממש מצחיק וכיף, בעיקר מקהלת הנשים הזקנות והרקדנים עם הכובעים מלובלין. האתגר הגדול היה להרגיע את הצחוקים של כולם שהתגלגלו על הריצפה, כשמסביב כולם יושבים ברצינות בולגרית.
חוזרים הביתה בלילה. (שבת יוצאת ב10) עושים הבדלה על וודקה (הו האימה) ואורזים את התיקים לקראת הנסיעה הארוכה מחר מבנסקו לנסבאר.
יום 6 - יום ראשון
עוברים בבוקר במאפיה בולגרית Bread ואוספים בניצה (מין בורקס גבינה עם בצק רך) קניצה (סופגניה סטייל ספינג') ושלל מאפים אחרים הבולגרים שותים יחד עם זה משקה לבן (דומה לגיל שלנו) ומשקה חום זוועתי בטעם חיטה.
מגיעים לסביבות פלובדיב (נישן שם עוד יומיים בחזור) ועוצרים לתדלוק בתחנת דלק. מביאים את הכרטיס אשראי למתדלקת והיא מתחילה את התדלוק ומחזירה לנו את האשראי. בנתיים אחד הילדים שהלך לשירותים נתקע שם, לאחר מספר נסיונות חילוץ כושלים, כבר חשבנו לוותר ולהשאיר אותו שם. מזל שהמקומיים לא היו מוכנים לוותר כל כך בקלות ובמאמץ ישראלי-בולגרי הצלחנו להחזיר את הילד הביתה בשלום.
כדי לעשות הפסקה וחילוץ רגליים בנסיעה ארוכה בין בנסקו לנסבר, החלטנו לעשות סטייה קצרה בדרך ולעצור ב טירת אסונבה לסיבוב קצר. היה חום אימים, המצודה עצמה לא מאוד מרשימה אבל הנוף מאוד יפה. לדעתי, לא שווה לקפוץ לשם במיוחד.
ממשיכים לכיוון נסבר, האוכל הבולגרי בתחנת הדלק היה לא רע בכלל, במיוחד המרק שעועית והתפוחי אדמה בגבינה. מגיעים לעיר העתיקה של נסבר לאחר כ6 שעות נסיעה. ים יפיפה, רוח קרירה ואווירה בליינית.
משאירים את הילדים בדירה הנחמדת והולכים לעשות סיבוב נחמד לבדינו. חוזרים למלון ויוצאים לעשות סיבוב נוסף עם הילדים לאורך הטיילת. מאוד יפה שם. עוצרים במין פארק שעשועים. הילדים הולכים למכוניות מתנגשות ואני ואביתר הולכים לשחק במכונות של משחקי הוידאו Resident Evil. נראה שרצח הזומבים השפיע עליו במידה מסויימת, כי הוא ממש רוצה לראות את הסרטים עכשיו…
חוזרים לסיבוב בעיר עצמה. המקום גדוש בתיירים. המוני דוכני אוכל ומזכרות. מסתובבים בנחת ובסוף הולכים לאכול במסעדה ממש מול איפה שאנחנו ישנים. לצערי, המסעדה הייתה נפילה יחסית לשאר המקומות שאכלנו בהם - כולל מספר תחנות דלק. אוכל בינוני במקרה הטוב, אבל חצי ליטר בירה הצליח להוריד הכל. הילדות החליטו לקנות פנקייקים לסיום הערב. כל אחת קיבלה פנקייק בגודל של מגש פיצה משפחתית…
הולכים לישון מאוחר, מחר פארק המים הגדול!
יום 7 - יום שני
קמים בנחת ומתארגנים, התוכנית לצאת בסביבות 12 לכיוון הפארק. מקבל שיחת טלפון דרך הוואטסאפ מהסוכנות להשכרת רכב. מהצד השני קול נזעם: "המשטרה התקשרה אלי! לא שילמתם בתחנת דלק אתמול! אתה חייב לנסוע מייד לתחנת דלק לשלם!"
כשאני מנסה להבין מה קרה בכלל, איפה הייתה תחנת הדלק (לא היה לנו מושג איפה תידלקנו בדרך), או אפילו את השם של חברת הדלק, הבחור הכעוס לא ברור ושולח לי את הטלפון של מישהי בסניף הראשי של סוכנות הרכב. מנסה להתקשר, ומגלה שאין לי שיחות יוצאות בכלל, מדבר עם חברת פרטנר שלא פותרים את הסיפור, ולמעשה לא מצליח להתקשר ולברר פרטים דרך הטלפון. והמצב נראה קצת מסובך ומעצבן.
ואז יפעת מגיעה! היא יצרה קשר עם ניצה, מורת דרך שאמורה לעשות לנו סיור בסופיה וביקשה את עזרתה. ניצה התותחית נכנסה לפעולה וקודם כל מרגיעה אותנו. מוריס בן זוגה דובר העברית והבולגרית יצר קשר עם הבחור בסוכנות הרכב ולאחר מכן עם הסוכנת במשרד הראשי, ולבסוף עם מנהלת תחנת הדלק והתמונה התבהרה:
א. באמת לא שילמנו על הדלק… מסתבר שבבולגריה, קודם כל ממלאים לך את הדלק, ובסוף אתה באופן עצמאי אמור ללכת לקופה לשלם.
ב. אף אחד לא התקשר למשטרה. הם בדקו במצלמות וראו את מספר הטלפון של סוכנות הרכב ששכרנו ממנה.
ג. אין צורך לנסוע לתחנת הדלק, אפשר להעביר להם כסף דרך Easy Pay.
רגועים הרבה יותר, אנחנו עוזבים את הדירה ונוסעים לעמדה של Easy Pay בעיר. כמה דקות של העברת פרטים, תשלום במזומן, וכל הסיפור מאחורינו.
ממשיכים לפארק המים, סביבות 2 בצהרים כבר אין חניה במתחם, אבל מצאנו חניה פנויה כ200 מטר משם בקצה רחוב קטן. בכניסה אתה טוען כסף לתוך השעון וכל התשלומים על האוכל והשתיה הם דרך השעון. כיף שם מאוד! מליוני מגלשות, אבובים, ושאר בריכות וקשקושים. התורים לא נוראיים, ואף אחד לא עוקף. אנשים נחמדים ומאירי פנים. ברוב המתקנים, גובה 130 ס"מ ומטה מחייב ליווי מבוגר (איפה שאפשר, ולא מעט מגלשות אי אפשר 2 אנשים יחד). רק הקטן שלנו עדיין נמוך ממטר 30, אבל למרות זאת היה לו מספיק מתקנים. מבלים שם בכיף עד הסגירה ב6.
נוסעים משם כ3 שעות לכיוון פולבדיב שם נעביר את הלילה והבוקר של מחר. ישנו בדירה בגסטהאוס Skyler הדירה עצמה נחמדה מאוד עם מטבח מצוייד ומכונת כביסה. והמקום עצמו מצויין עם חניה פרטית וקרוב מאוד למרכז.
יום 8 - יום שלישי
קמים מוקדם, ובעל הגסטהאוס הנחמד מראה לנו איפה להסתובב. מתחילים בבית קפה, דוגמים מהעוגות ומהמאפים המלוחים (באופן מפתיע לא היה לו קרואסונים). ויוצאים לסיבוב במדרחוב ובפארק. כיף ונעים והחום עדיין לא מעיק. אחרי עצירה לגלידה, בפארק אביתר חובר לקבוצת ילדים מקומיים והם משחקים כדור רגל ביחד. מסתובבים בנחת במרכז העיר היפה עד ל12 שצריך לקחת את האוטו מהחניה.
כבר מאוד חם ומחליטים לעשות קניות ב Jumbo. חנות גדולה ויחסית זולה עם הרבה משחקים וכו' במרחק של כ20 דקות נסיעה. אני לא התרשמתי מהחנות, אבל הילדים מצאו משחקים קטנים נחמדים.
נוסעים לכיוון סופיה, שם נעביר את היומיים האחרונים לטיול. בדרך עוצרים לאכול באחד הסניפים של Happy. אני מודע לויכוח הלוהט על איכות האוכל ברשת, אבל אני לגמרי בצד של הממליצים. כמו בשאר המסעדות בבולגריה, קנינו כמות אוכל עצומה ומגוונת (כל ילד רוצה\שונא משהו אחר) מפלפלים בגבינה, דרך פילה סלומון, גבינות מטוגנות, ציפס בטטה ועוד ועוד, וכלה במרק אבוקדו קר וקינוחים, כל המנות היו גדולות טעימות וזולות (למעט נפילה בקינוח אחד).
לקראת ההגעה לסופיה, קצת מתוחים אנחנו צריכים לתדלק שוב. מוודאים ששילמנו… וממשיכים לפארק חבלים. הפארק עצמו ממוקם בפינה הצפון מזרחית של גן המלך בוריס, בדיוק היכן שגוגל מאפס מסמן. אנחנו לא ראינו שום שלט או סימן זיהוי לכניסה. פשוט צריך להיכנס לפארק היכן שגוגל מסמן, וללכת באחד השבילים כ10 מטר ואז רואים את המתקנים מעבר לעצים. אנחנו לא רצינו לחנות בחניה של הבניינים וחנינו בחניה בתשלום (קטן) 300 מטר משם, מול הכניסה הראשית לפארק.
מקום נחמד מאוד וזול (10 לב לסיבוב). 6 מסלולים שכל מספר מסמן רמת קושי. המסלולים עצמם נמוכים ויחסית קצרים, אבל לא לטעות ברמת הקושי. רמה 5 הייתה אתגר קשה (והילדים שלנו מנוסים יחסית) הילדים היו צריכים הסברים איך להמשיך מהמדריכים. ראינו לא מעט ילדים שנפלו\הפסיקו באמצע. הקטן שלנו (בן 7) עשה את מסלול 2 בקלות אבל נהנה מאוד. השאר (10-14) עשו את מסלול 5.
נוסעים משם כדי להחזיר את האוטו, נכון לזמן כתיבת שורות אלו - לא עשו לנו שום בעיות ולא חייבו אותנו על שום דבר. לוקחים 2 מוניות בחזרה לסופיה לדירה בה נישן עד לטיסה. מקום נחמד, מרווח ונקי עם כל מה שצריך (מכונת כביסה, מטבח מצוייד וכו') ממוקם דקה הליכה משדרות הויטושה בכלל ומהנזל וגרטל בפרט.
יום 9 - יום רביעי
קמים בנחת ויוצאים לאכול עוגות מדהימות בבית הקפה ב Vila Rosiche שנמצא חצי דקה הליכה מהדירה שלנו. ממשיכים משם לקניון פרדייז דרך המטרו - מגיעים לתחנת ה NDK כ5 דקות הליכה מהויטושה ונסעים בקו M2. לא משלמים על הילדים הקטנים. הקניון עצמו יפה ונחמד אבל לא קיבלתי דיווחים שהמותגים זולים יחסית לארץ. אכלנו שוב ב Happy הפעם בקניון - והאוכל היה מצויין.
ממשיכים לסיור רגלי בעיר - הסיור שקבענו התבטל עקב מיעוט משתתפים. לקחנו את המטרו עד לגשר האריות ומשם הלכנו ברגל עד לבית הכנסת. כמו בהרבה מרכזים יהודיים בעולם, אבטחה מרשימה, שריונית בחוץ ושוטרים בדום. משם המשכנו למסגד הגדול ולקתדרלת נבסקי. כל הסיפור פחות משעה הליכה בנחת.
בחזור עלינו על החשמלית. גם שם משלמים רק על הגדולים. טעות בקו ואנחנו מוצאים את עצמינו רחוק מהדירה. מוצאים מוניות וחוזרים לויטושה. בדרך, יפעת סוגרת עם הנהג שיגיע בלילה לאסוף אותנו משדה התעופה. חוזרים לדירה עוברים בהנזל וגרטל והילדים אוכלים ערמות של ממתקים ומשם ממשיכים לארוחת ערב אחרונה בבולגריה. כרגיל אנחנו מוצאים את עצמינו בפיצריה (פיצה הוגו) אוכל טעים ונחמד ממש מתאים לסעודה מפסקת ערב תשעה באב.
מתארגנים לסיום הטיול. כולם קצת מדוכדכים. מארגנים תיקים והולכים קצת לנמנם. השכמה באחד וחצי לפנות בוקר. 02:30 יוצאים החוצה - המוניות כבר מחכות. טרמינל, תורים, מחכים, תורים, מנמנמים, טיסה קצרה, וחזרנו.
