שבועיים בדרום מערב ארה"ב

הקדמה

באמריקה כמו באמריקה הכל בגדול. החל משקיות החטיפים בסופרים העצומים דרך עצי הסקויה הענקיים והמרחבים האין סופיים. משאיות ענקיות ורכבות משא ארוכות כל כך שדרושים 3-4 קטרים מקדימה על מנת למשוך אותם ועוד 2-3 קטרים בסופה. אפילו הפרחים גדולים יותר, חצבים מעל 2 מטר גובה ועורבים שחורים גדולים בהרבה ממה שהורגלנו לראות בארצנו.

יצאנו לטיול בדרום מערב ארה"ב במדינות קליפורניה, אריזונה, יוטה ונבדה. טיילנו בפארקים ובשמורות של שבט נאבחו, ראינו בוקרים מטפלים בבקר, חלקם כמיטב המסורת ע"ג סוסים ואפילו בוקרים מודרניים שמשתמשים בטרקטורונים במקום הסוסים.

עברנו בטיול בן שבועיים שינויים מרחיקי לכת מבחינת מזג אוויר. באחד הימים קמנו לקור ושכבת קרח על האוטו ולאחר נסיעה בת כשעתיים-שלוש קילפנו שכבות ביגוד לטמפרטורה של מעל 30 מעלות. באחת הדרכים עברנו בתוך שבר ענן וגושי ברד גדולים ואחרי כרבע שעה השמים חזרו להיות כחולים והשמש היכתה בחוזקה. בפעם אחרת ראינו קשת באופק תוך כדי נסיעה במדבר כתוצאה מאזור גשום במקום אחר. בשבועיים אלו נסענו מעל 3,000 מייל.

בכללי, כדאי להתרגל למושגים האמריקאים, מרחקים ומהירות נמדדים במיילים (מייל שווה 1.609 ק"מ), גבהים ברגל (בערך 30 ס"מ כל רגל) טמפרטורה במעלות פרנהייט ומשקל באונקיות (Oz) כאשר כל אונקיה שווה בערך 28 גרם.

למי שמתכנן לבקר בשלושה פארקים לאומיים ויותר, מומלץ להזמין את כרטיס הפארקים National Park Annual Pass באתר הבא;

https://www.nps.gov/planyourvisit/passes.htm

מחיר הכרטיס 80$ לשנה. במהלך הטיול ביקרנו בשמונה פארקים ובזכות הכרטיס חסכנו הרבה כסף. בכל הפארקים יש שירותים, רובם שירותי שדה נקיים ונוחים, אין מים לשטוף את הידיים אלא אלכוג'ל, פה ושם אפשר למצוא שירותים רגילים.

ארוחות בוקר קונטיננטליות היו לנו ברוב המלונות. ההגשה עצמית בכלים וסכו"ם חד פעמיים, כאשר כל כוס שתיה חמה סטרילית ועטופה בניילון.

טיפים והמלצות נהיגה 

יש כמה חוקים שונים בארה"ב שלא מוכרים לנו. למשל מותר לפנות ימינה גם כאשר הרמזור אדום כל עוד לא מפריעים לתנועה החוצה את הצומת, למעט כאשר יש רמזור ייחודי לפניה ימינה או כשיש שלט שלא מאפשר זאת לפני הצומת. בכל מקרה, גם כשפונים ימינה יש לשים לב שהצומת פנויה מרכבים והולכי רגל.

ברוב הצמתים המרומזרים, הפנייה שמאלה מתבצעת בזהירות גם כשהרמזור ירוק כי גם למכוניות שמגיעות ממול הרמזור ירוק. ולכן, יש לעמוד באמצע הצומת, ולהמתין שלא תהיה תנועה ממול, ורק אז להשלים את הפניה שמאלה, לעיתים כשהרמזור כבר התחלף לאדום. כאשר יש רמזור ייחודי לפניה שמאלה, יש לפעול בהתאם למה שמופיע ברמזור.

מומלץ להתאמן למי שלא מורגל לכך בנהיגה עם בקרת שיוט (cruise control)  מה שהופך את הנהיגה במרחבים ובמרחקים הארוכים לקלה הרבה יותר.

במרבית הכבישים הבינעירוניים הרגילים (נתיב אחד לכל כיוון) יש כל כמה מיילים נתיב נוסף מיועד לעקיפה, משולט כ-Passing lane . אין למהר ולהסתכן בעקיפות מסוכנות, עדיף לחכות למסלול זה. כביש 95 הוא היחיד בו לא ראינו נתיב כזה.

רוב הנהגים האמריקאים אדיבים בדרך כלל, סבלניים ולא צופרים. לא לכולם אצה הדרך. במקרה כזה, מרביתם ירדו לשוליים או יעצרו בחניה קטנה ע"מ לפנות לאחרים את הדרך ולא לעכבם.

אין בעיה של תחנות דלק גם בכבישים הקטנים, אם לא בכביש עצמו יש בעיירות/כפרים שבצד הכביש. לא למהר לתדלק, יש הבדלים גדולים במחירים, לפעמים אפילו בין תחנה אחת לשנייה סמוכה. עם זאת, כדאי לדאוג לתדלק לפני נסיעות ארוכות.

מחירי הדלק בקליפורניה גבוהים בדולר/שניים מאשר באריזונה, יוטה או נבדה.

תוכנת הניווט  maps.me שוב הוכיחה את עצמה, לא היינו תלויים בקליטה סלולרית שכמעט לא קיימת באזורים המדבריים הנרחבים.

מומלץ להצטייד כבר בתחילת הטיול בהרבה מים (יש בסופרים אריזות של 24 בקבוקים במחיר של כחמישה דולר) ונשנושים לדרך לימים של נסיעות ארוכות בשטחים שוממים או סתם עד שמגיעים למקום מסודר לאכול. מומלץ לתכנן עצירות יזומות להפסקה והתרעננות כל שעה וחצי שעתיים.

טיפ אחרון - להכין רשימת שירים אהובים ע"ג USB או בטלפון, האזנה לשירים, מעבירה את הזמן בכיף בנסיעות ארוכות.

התחלת הטיול

נחתנו בלוס אנג'לס אחרי טיסת המשך מפרנקפורט. 11 השעות עברו בצורה נעימה וקלה. התור בכניסה לארה"ב היה סביר, כ-45 דקות. פקיד ההגירה שאל אותנו 2-3 שאלות בסיסיות ואיפשר לעבור. אחרי שאספנו את המזוודות, יצאנו מחוץ לטרמינל ופנינו שמאלה בהתאם לשילוט הסגול המסמן את מיקום איסוף והחזרה של השכרת רכב (car rental pick up). לכל החברות יש שאטל שלוקח למיקום חברת ההשכרה כעשר דקות נסיעה מחוץ לטרמינל. העומס בשדה היה עצום, אבל התנועה זרמה. אחרי כמה דקות המתנה במקום המיועד, הגיע השאטל של חברת פוקס Fox שלקח אותנו למיקום שלהם.

כתובת: W Century Blvd, Los Angeles, CA 90045, USA 5500

טלפון: 323-593-7486 1+

הזמנו רכב מסוג SUV וקיבלנו Toyota Venza, רכב מעולה ששירת אותנו נאמנה במהלך כל הטיול.

חשוב לשים לב. יש בקליפורניה 3 אזורים עם כבישי אגרה אליהם יש צורך להשכיר קורא אוטומטי מראש, בדומה לכביש 6 אצלנו, עולה 12 דולר ליום. בכבישים המהירים יש שילוט אם הנסיעה בחינם או בתשלום.

בשעה 15.00 יצאנו לדרכנו לכיוון מזרח תוך חציית לוס אנג'לס. הופתענו לגלות עומסים כבדים בכבישים המהירים. חשבנו שהגענו לשעות העומס, אבל כשחזרנו, ראינו עומסים דומים בכל שעות היממה. דמיינו את ארבעת המסלולים בנתיבי איילון עמוסים לאורך עשרות ק"מ. למזלנו, גילינו מהר מאוד את מסלול ה"קאר פול", שמיועד לרכבים עם 2 נוסעים ומעלה, אשר הקלו עלינו חלקית את העומס.

נסענו כאמור מזרחה בכבישים המהירים: 105, 605, 60, 10, 62 לכיוון הכניסה הצפונית של פארק ג'ושע טרי Joshua Tree. כ-157 מייל, נסיעה שארכה כחמש שעות בגלל העומסים בכבישים המהירים.

לאחר שהשתחררנו מהעומסים אחרי Riverside, עצרנו בעיירה Beaumont להצטיידות באחד הסופרמרקטים מרשת Walmart וארוחת ערב במתחם הקניות.

מכאן הנסיעה כבר הייתה קלה וחלקה יותר ומהר מאוד הגענו למלון הראשון שלנו Holiday Inn Express & Suites  ב- Twentynine Palms שנמצא  ליד הכניסה הצפונית לפארק  Joshua Tree.

כתובת: 72535 Twentynine Palms Highway, Twentynine Palms, California 92277, USA

טלפון: +1 760-361-1000

פארק ג'ושע טרי וכביש 66

בבוקר יצאנו מהמלון לכיוון הכניסה הצפונית של הפארק הלאומי ג'ושוע טרי Joshua Tree National Park.

ג'ושוע טרי הוא פארק לאומי אמריקאי בדרום מזרח קליפורניה. הוא נקרא על שם עצי יהושע (Yucca brevifolia) המפורסמים שמקורם במדבר מוהאבי.

את שמו קיבל העץ מהמתיישבים המורמונים שהגיעו לאזור דרום קליפורניה במאה ה-19 וסגולותיו הייחודיות זוהו לפני שנים בידי האינדיאנים שחיו כאן. הוא הוכרז כאנדרטה לאומית בשנת 1936 וכפארק לאומי בארה"ב בשנת 1994 כאשר הקונגרס האמריקני העביר את חוק הגנת המדבר של קליפורניה. שטחו 790,636 דונם  - מעט יותר גדול ממדינת רוד איילנד.

הפארק כולל חלקים משני מדבריות, שלכל אחד מהם מערכת אקולוגית ייחודית ונפרדת שמאפייניה נקבעים בעיקר לפי גובה: מדבר מוהאבי הגבוה יותר ומדבר קולורדו התחתון. הן נפגשות ומתחברות יחד בפארק ג'ושוע טרי שנחשב לאחד המקומות המרתקים והמהפנטים בארה"ב.

בפארק מבקרים בממוצע כ- 2.5 מיליון תיירים מדי שנה, מקום 11 ברשימת הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. עטיפת האלבום החמישי והמפורסם של להקת  U2 הנושא את השם ג'ושוע טרי צולמה בפארק.

מרכז המבקרים בכניסה הצפונית (מזרחית) היה סגור לרגל שיפוצים. למזלנו, פגשנו בחור שהסביר לנו שהכניסה הצפונית לפארק פתוחה כרגיל. בכניסה הדרומית יש גם מרכז מידע גדול.

מחיר כניסה לרכב הוא 30$ והכניסה אליו נכללת בכרטיס הפארקים הלאומיים בו השתמשנו פה לראשונה.

נסענו בתוך הפארק ועצרנו ליד סלע הגולגולת (Skull Rock) - סלע שצורתו מזכירה גולגולת אדם. יצאנו להליכה קצרה לראות את הסלע הענק מקרוב. בכל האזור יש סלעים גדולים המזכירים למי שמכיר את הסלעים היפים באיי סיישל.

משם המשכנו בנסיעה קצרה לאתר סלעי יפה בשם: Jumbo Rocks Campground. בעיקרון זהו אזור המיועד לנופש ופיקניקים ויש כאן מספר מסלולי הליכה קצרים סביב אזור הסלעים.יש לציין כי בכל הפארקים שביקרנו ראינו משפחות רבות שמגיעות ומתנחלות במקום לכמה ימים, הן לנופש והן לטיולים רגליים.

המשכנו בנסיעה לעומק הפארק, לאזור בו רואים אין סוף עצי יהושע. המשכנו לחניון נוסף ממנו יוצאים שניים ממסלולי הטיול הפופולאריים בפארק וגם קצרים באופן יחסי:

Wall Street Mill - מסלול לחובבי היסטוריה האוהבים מכרות זהב וכסף, אורכו כ-2 מייל.

Barker Dam – מסלול מעגלי לכיוון אגם יבש בין סלעים ועצי יהושע בו בחרנו. למרות שביקרנו בפארק בחודש אוקטובר והשעה הייתה מוקדמת יחסית כבר התחיל להיות חם. יש לזכור שמדובר באזור מדברי והטמפרטורות יכולות להגיע בקלות ל-40 מעלות. איך שיצאנו לטיול רגלי פגשנו את הריינג'ר הראשון בטיול שאמר לנו לדאוג למים וכובעים לפני היציאה לטיול הרגלי.

מלבד שני מסלולים אלו יש עוד מסלולי הליכה רבים בפארק בדרגות קושי שונות. הקצר ביותר- כחצי מייל, והארוך ביותר כ-35 מייל.

להלן פרטים נוספים אודות הפארק:

כתובת:  National Park Drive, Twentynine Palms, CA, USA74485

טלפון: 760 367-5500

אתר: https://www.nps.gov/jotr/index.htm

דוא"ל: [email protected]

Joshua Tree Visitor Center

כתובת מרכז מבקרים: Park Blvd 6554, Joshua Tree, CA, USA, דרומית לכביש 62, כ-16 מייל לפני הכניסה הצפונית.

שעות פתיחה: 7:30 AM - 5:00 PM

עזבנו את הפארק בשעות הבוקר המאוחרות ויצאנו מהכניסה הצפונית ממנה נכנסנו אליו. נסענו צפונה בכביש לא ממוספר דרך Amboy עד הכביש המהיר 40 ובו המשכנו מזרחה עד נידלס (Needles) , כ-145 מייל, כשעתיים וחצי. כבר בנסיעה זו הרגשנו שהגענו למקום שונה ומיוחד. מרחבים עצומים, כבישים ארוכים וטמפרטורה שבצהרים הגיעה ל-37 מעלות.

ממזרח לנידלס עובר נהר ה-קולורדו הארוך (אותו נפגוש בעוד מספר מקומות בהמשך טיולנו) המהווה למעשה את הגבול בין קליפורניה לאריזונה. מנידלס המשכנו צפונה בכביש 95 ואחרי כ-9 מייל פנינו ימינה לכביש 153 עד סופו (כ-12 מייל) על מנת להתחבר עם כביש 66 (U.S. Route 66) המיתולוגי.

כביש 66 הוא כביש מיתולוגי במערכת הכבישים בארה"ב והיה אחד מהכבישים המהירים הראשונים בארצות הברית אשר השתרע לאורך 2,448 מייל (3,940 ק"מ). הכביש התחיל בשיקגו, אילינוי, ועבר דרך מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו מקסיקו, אריזונה עד סנטה מוניקה ולוס אנג'לס בקליפורניה.

כביש 66 הוא אחד מהאייקונים התרבותיים אשר הכי מזוהים עם ארצות הברית, הן עבור אמריקאים והן עבור אחרים. הכביש שימש השראה לשירים וספרים וכן לסרט מכוניות של וולט דיסני.

הכביש נבנה במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת, נפתח לנסיעה בשנת 1926 והיה כאמור אחד הנתיבים העיקריים שחצו את ארה"ב עד שהוחלט להוציא אותו באופן רשמי ממערכת הכבישים הלאומית של ארה"ב בשנת 1985.

כיום אפשר לנסוע בחלקים מהנתיב המקורי של הכביש שנקרא "Historic Route 66"

התחלנו את הנסיעה בכביש 66 מיד אחרי הפניה מכביש 153 והמשכנו אתו כמה מיילים  עד שהגענו לעיירה אוטמן Oatman.

מדובר על עיירה מיוחדת שהקסם שלה הוא בכך שהשתמרה כפי שהייתה לפני כמאה שנה. ייחודיות נוספת של העיירה הם החמורים המשוטטים בה באופן חופשי להנאת התיירים שמבקשים להאכיל אותם. את העיירה חוצה כביש 66, וכיום היא מהווה אחד המקומות המרכזיים בחלק זה של הכביש.

בכל יום בצהריים, ללא שעה מוגדרת כפי שהבנו, מתקיים מופע רחוב ע"י תושבי המקום הלבושים כמו קאובויים ומעלים מופע לתיירים. כשאנחנו היינו, הם ביימו שוד של בנק דמיוני. הבנק שנשדד היה בית המלון/מסעדה המפורסם בשם  Oatman hotel restaurant & saloon.

המחירים במסעדה לא זולים, אבל האטרקציה המיוחדת בה הם הקירות והתקרה המכוסים בדולרים. המסורת היא לתלות על הקיר בסוף הביקור דולר עם השם שלך.

לאחר הסיור בעיירה כולל ארוחה במסעדה וצפייה במופע, המשכנו צפון מזרחה בכביש 66 לעבר קינגמן Kingman. מדובר על קטע הנסיעה של כ-30 מייל בין אוטמן וקינגמן, אבל הכביש כאן, בעיקר ביציאה מאוטמן הוא צר, מפותל מאד בחלקו ללא שוליים. אמנם מדובר על כעשרה מייל בלבד, אבל יש לנסוע כאן בזהירות. בדרך עוברים במעבר ההרים  Sitgreaves Pass, לא גבוה כפי שרגילים כששומעים מעבר הרים, אבל לא פחות מאתגר. לאחר מכן, הנסיעה בכביש כבר נוחה הרבה יותר.

אחרי כשעה נסיעה הגענו לקינגמן Kingman, לא התעכבנו כאן אלא המשכנו צפונה בכביש 66.כמה מיילים אחרי Antares נמצאת תחנת דלק מפורסמת ליד הישוב הקברי Hackberry . עשה רושם שהמקום נטוש ונראה ממש כמו מוזיאון עתיק.

המשכנו דרך סליגמן Seligman ששימשה השראה לסרט המצוייר "מכוניות" עד ווילאמס Williams, כ-130 מייל כשעתיים וחצי מקינגמן.

סה"כ נסענו ביום הזה 360 מייל.

לינה במלון: Howard Johnson by Wyndham Williams

כתובת: North Grand Canyon Boulevard, Williams, AZ, USA 511

טלפון: +1 928 635 9561

המלון נמצא במרכז ווילאמס. באזור המלון יש מסעדות מהירות ודרומית לו (אחרי תחנת הרכבת) יש עוד כמה מסעדות.

הגרנד קניון – קניון אנטילופ

אחרי ארוחת הבוקר נסענו צפונה בכביש 64 לכיוון הגדה הדרומית של הגרנד קניון Grand Canyon, כ-60 מייל, כשעה נסיעה. גם הכניסה אל הגרנד קניון שהוא פארק לאומי כלולה בכרטיס הפארקים הלאומיים. למרות שחודש אוקטובר לא נחשב כחודש עמוס, מחוץ לעונה, כבר בשעה תשע בבוקר החניה הייתה מלאה כמעט לחלוטין.

הגרנד קניון – כשמו, כן הוא, הקניון הגדול בעולם. אורכו של הגרנד קניון 277 מייל (446 ק"מ), רוחבו מגיע עד ל-18 מייל (29 ק"מ) עומקו מעל מייל (6,093 רגל) ושטח הפארק הוא 4,926 קמ"ר. הקניון נמצא בחלק הצפוני של מדינת אריזונה. במרכז הקניון עובר ערוץ נהר הקולורדו הנחשב לאחד מפלאי עולם. לאורך כמעט שני מיליארד שנים נהר הקולורדו ויובליו חפרו שכבה אחר שכבת סלע את הערוץ בזמן שרמת הקולורדו התרוממה. הפארק הוא אחד המקומות המתוירים ביותר בארה"ב והוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979.

לגרנד קניון שני אזורים עיקריים: הגדה הצפונית והגדה הדרומית בה מבקרים כ-90% ואליה גם אנחנו נכנסנו. הגדה הדרומית יותר נגישה ולכן גם הרבה יותר מתוירת. חנינו ליד מרכז המבקרים. מכאן יוצאים גם שניים מתוך שלושת שירותי השאטלים שפועלים (בחינם) בחלק זה של הפארק.

הקו הכחול נוסע בתוך כפר הגרנד קניון ומקשר בין מרכז המבקרים למלונות ושאר האתרים בכפר.

הקו הכתום נוסע בין מרכז המבקרים לכמה מנקודות התצפית בפארק ולמוזיאון הגיאולוגי .

הקו האדום עובר דרך תשע נקודות תצפית ומגיע עד ל-.Hermit's Rest

הביקור במרכז המבקרים היה מאכזב. התחושה הייתה שהעובדים נמדדים לפי כמות האנשים שעוברים דרכם ולא על מתן יחס ושירות אדיב. למזלנו, לא נזקקנו כמעט לשירותם ולכן צעדנו ישר לכיוון התחנה של השאטל הכחול. נסענו איתו עד לקטע הרחוק בו הוא מסתובב חזרה.

כאן עברנו לתחנה של השאטל האדום אשר עובר לאורך 9 נקודות תצפית עד Hermit's Rest. כדאי לדעת שבדרך חזרה הקו עוצר רק בשלוש תצפיות.

ירדנו מהשאטל בשש נקודות תצפית מתוך התשע:

1.      Trail View Overlook – התלהבות וסקרנות ראשונית

2.      Maricopa Point  - דילגנו

3.      Powell Point

4.      Hopi Point – אחת התצפיות המיוחדות

5.      Mohave Point – עוד תצפית מיוחדת

6.      Great Mohave  - דילגנו

7.      The Abyss – דילגנו

8.      Pima Point

9.      Hermit's Rest – הנקודה האחרונה במסלול בה יש חנות מזכרות, בית קפה ושירותים. מכאן יוצא מסלול הליכה לאורך שפת הקניון.

לאחר שסיימנו עם התצפיות, חזרנו שוב עם השאטל האדום עד סופו (תחילת הקו למעשה) ושם עלינו על הקו הכחול חזרה לחניה ליד מרכז המבקרים. מהחניה נסענו ברכב כחמש דקות לחניה ליד המוזיאון הגיאולוגי Yavapai Geology Museum. לפני הביקור במוזיאון (קטן מאוד) עצרנו באחת מנקודות התצפית היפות ביותר על הגרנד קניון בשם Yavapai Point.

בהתאם לתכנון הלו"ז שלנו, בסביבות השעה 13:00 יצאנו מהפארק של הגרנד קניון ונסענו מזרחה בכביש 64. קטע זה של הכביש נקרא דרך נוף המדבר (Desert View Drive), דרך נופית הפופולרית ביותר לאורך השפה הדרומית בפארק הלאומי גרנד קניון. הדרך מתחילה כמייל מזרחית לכפר גרנד קניון, נמשכת כ-25 מייל ומסתיימת ליד הכניסה המזרחית של הפארק ליד מגדל השמירה תצפית המדבר Desert View.
לאורך הדרך יש שבע נקודות תצפית לעצור ולהתבונן בנופים המדהימים של הקניון. מלבד תצפיות, לאורך הדרך העוברת ברובה בתוך יער יש ארבעה אזורים לפיקניק. זכינו לראות כאן מקרוב מספר איילים שלא חששו להסתובב ליד האנשים.

עצרנו בשתיים מתוך שבע התצפיות כי בשלב מסוים כבר הרגשנו שהנוף חוזר על עצמו.

1.      Pipe Creek Vista – התצפית המערבית לאורך הדרך, חונים לצד הכביש.

2.      Yaki Point - נקודת התצפית היחידה בדרך נוף המדבר שלא ניתן להגיע עם הרכב אלא רק עם השאטל הכתום שיוצא ממרכז המבקרים.

3.      Grandview Point – אחת התצפיות הגבוהות והיפות לאורך הדרך והראשונה בה עצרנו. כאן אפשר להבחין בכמה עיקולים של נהר הקולורדו.

4.      Moran Point – תצפית פחות מוצלחת.

5.      Lipan Point – עוד תצפית יפה, השנייה בה עצרנו. כאן אפשר לראות את שכבות הסלע הנדירות וגם את נהר הקולורדו ברקע מרחוק.

6.      Navajo Point – נמצאת לא רחוק ממגדל השמירה לקראת סוף הדרך. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר בשפה הדרומית.

7.      Desert View – הנקודה המזרחית לאורך הדרך, נקראת גם Desert View Watchtower בגלל מגדל השמירה שנמצא כאן. בנוסף, אפשר למצוא כאן חנות מזכרות, שירותים ומזנון.

בהתאם לתוכניות ולוחות הזמנים, המשכנו מהתצפית האחרונה מזרחה בכביש 64 עד סופו וצפונה בכביש 89 לכיוון פייג' Page, כ-115 מייל, כשעתיים נסיעה.

התכנון היה לבקר בקניון אנטילופ Antelope Slot Canyon. לא לקחנו סיכון והזמנו כרטיסים מראש ולפי כמות המשתתפים שפגשנו, נראה שפעלנו נכון. בחרנו סיור בקניון התחתון עקב הזמינות הנוחה (סיור כל חצי שעה) לעומת הזמינות בקניון העליון.

הנסיעה לכאן עברה חלק, הספקנו לעבור דרך המלון, להוריד את המזוודות בחדר, להצטייד בכוס קפה לדרך, ותוך 10 דקות התייצבנו בעמדת הרישום לסיור. למרות שהזמנו כרטיסים מראש יש לעבור דרך עמדת רישום בה מוודאים שאכן התייצבתם לסיור.

רקע קצר על קניון אנטילופ הנמצא בשטחו של שבט הנבאחו. הקניון הוא למעשה נקיק צר שנוצר עקב זרימה חזקה של מים דרך אבן חול, לרוב בשיטפונות פתע. המים פיסלו נתיב עקלקל באבן, כשהם יוצרים קירות מפותלים המסומנים בקווים עדינים. לקניון כאמור 2 חלקים נפרדים (לא מחוברים ביניהם), החלק העליון והחלק התחתון. ההגעה לקניון העליון דורשת נסיעה ממקום המפגש, קל יותר לטייל בו אך הזמינות אליו קטנה יותר והמחיר גבוה יותר, כמעט פי 2 מאשר בקניון התחתון. לא ניתן לבקר בקניונים עצמאית אלא רק בסיור מאורגן עם מדריך מקומי.

יש 2-3 חברות שמוציאות סיורים בקניון התחתון. בחרנו להזמין סיור בשעה 16:30 אצל Ken's Tours (Ken's Tours Lower Antelope Canyon). אין סיבה מיוחדת מדוע בחרתי בהם ואין לי דעה על האחרים אבל הסיור דרכם היה מאלף ומומלץ מאוד.

הם נמצאים כ-2 מייל מזרחית לפייג', צפונית לכביש 98, פונים צפונה לכביש 222 (Navajo Route N22B) יש מגרש חניה ו-2 מבנים עליהם רשום "Ken's Tours".

מחיר כרטיס לסיור עולה $50 לאדם + $8 המיועד לרשות הפארקים של שבט הנבאחו (שבשטחו נמצא הקניון) + 6% מיסים + היטל רישום נוסף. סה"כ שילמנו 67$ עבור הסיור.

הם מציעים לאנשים לתכנן להגיע חצי שעה לפני שעת הסיור על מנת לא לפספס אותו ובפועל יש להגיע 10-15 דקות לפני ולהודיע בדוכן הרישום שהגעתם.

חשוב מאוד: אסור להביא לסיור תרמילים / תיקים גדולים, מקלות סלפי, מצלמות גופרו.

מומלץ להצטייד בנעלים גבוהות, בקבוק מים, כובע וקרם הגנה, ותיקים שקופים דקים.

לוודא את השעה לפי שעון אריזונה ולא שעון יוטה שקרובה למקום. גם לנו קרה שהטלפון הראה את השעה לפני שעון יוטה, כלומר הפרש של שעה. למזלנו, השעון ברכב הראה את השעה הנכונה.

לאחר הרישום מתאספים בנקודת הכינוס לפני היציאה לקניון. חילקו אותנו לארבע קבוצות, בכל אחת כ-15 משתתפים עם מדריך מקומי בן שבט הנבאחו. בשעה היעודה התחלנו ללכת לכיוון הכניסה לקניון. בניגוד לקניון העליון, הקניון התחתון צר יותר ודורש מאמץ קל, כולל ירידה ועליה במדרגות וסולמות.

הגענו לגרם מדרגות המוביל לתחתית הקניון הנמצא בעומק עשרות מטרים מהמקום בו עמדנו. על מנת להקל על העומס בכניסה הצרה לקניון, ממתינים כמה דקות בין קבוצה לקבוצה ורק לאחר שקבוצה אחת הגיעה לתחתית המדרגות, הקבוצה הבאה מתחילה בירידה. בדרך זו, לא מורגש עומס בתוך הקניון עצמו. המדריכים חוזרים ומבקשים לא לצלם בזמן הירידה עקב אסון שקרה בעבר שאחד המשתתפים נפל בגלל שלא החזיק במעקה בזמן הירידה.

הגענו בשלום לתחתית הקניון. מי שביקר בקניון האדום באילת יכול לדמיין מקום דומה רק גבוה, ארוך ויפה פי כמה. חייבים לשבח את המדריך על ההסברים המפורטים לאורך כל המסלול וכן על עזרתו בצילומים ייחודיים מהיכרותו היטב את הקניון ואת אפשרויות הצילום. הזמן המשוער לביקור בקניון הוא כשעה, בעיקר לאור העיכוב של הצילומים הרבים בקניון מכל זווית ואחרי כל עיקול (ויש לא מעט לאורך המסלול). יתרון נוסף שגילינו בביקור אחה"צ הוא הצבע של קירות הקניון הנצבע באור אדמדם תודות לקרני השמש החודרות לקניון בזווית מיוחדת.

אחרי עשרות תמונות ועלייה מתונה (חלקה בסולמות) הגענו לקצה הקניון שנראה כמו חריץ קטן באדמה בלי יכולת לדעת מה עברנו עד שהגענו לסופו. אתר חובה למבקרים באזור זה.

חזרנו למלוןשלנו ללילה הקרוב: Days Inn & Suites by Wyndham Page Lake Powell

כתובת: U.S. 89, Page, AZ, USA 961

טלפון: +1 928-608-5326

המלון נמצא ממש ליד הכביש הראשי 89.

מול המלון נמצא סניף של וולמרט, נוח להצטיידות להמשך הטיול.

בערב, מצאנו מקום מומלץ לבילוי במרכז פייג' במסעדת Big John's Texas BBQ, מגיעים לכאן המון תיירים. המארחים מושיבים את הממתינים לאכול סביב שולחן משותף בקבוצות של 3-4 זוגות, כאשר המארחת דואגת לעשות היכרות בין הזוגות ולשבור בכך את הקרח. רוב האוכל בסגנון אמריקאי טעים מאוד, ולאווירה הטובה מוסיפה להקה מקומית שמנגנת מוסיקה חיה עם מיטב הלהיטים האמריקאים.

כתובת: 153 S Lake Powell Blvd, Page, AZ 86040

סה"כ נסענו ביום הזה 218 מייל.

פארקים ואתרים ביוטה

בבוקר נסענו להשלים ביקורים בכמה אתרים באזור פייג' Page. תחנה ראשונה תצפית בסכר גלן -Glen Canyon Dam .  הסכר נבנה בשנות השישים של המאה הקודמת על נהר הקולורדו (שוב פגשנו את אותו נהר ארוך) וכך נוצר אגם פאוול(Lake Powell)  הנחשב לאגם המלאכותי השני בגודלו בארצות הברית.

לאחר סיור על הסכר והתרשמות מגודלו העצום (גובהו 216 מטר), נסענו לשמורה של אגם פאאול הנמצא בין אריזונה ויוטה. כתוצאה מהקמת הסכר ועצירת זרימת המים בנהר, המים החלו להצטבר ויצרו את האגם המכיל אינספור מפרצים מדהימים ביופיים בצבעי טורקיז. לאור המפרצים הרבים, אורך חופי האגם מתקרב ל-2,000 מיילים ! גם אגם פאוול כמו מרבית המקומות בכדור הארץ מאבד כתוצאה מהתחממות הגלובלית מספר יארדים מגובה המים וכמויות ענקיות של מים המשמשים מקור חיים למיליוני אנשים באזור.

שוב "ניצלנו" את כרטיס הפארקים הלאומיים, ועשינו סיור קצר לאורך הגדה המערבית של האגם המיוחד הזה. עצרנו בכמה תצפיות על האגם, על הצורות שנוצרו בגדות האגם ועל הסירות השטות בקניון. למעשה הקטע בו טיילנו הוא רק הקצה המערבי של האגם הענק שחלקו הגדול נמצא בכלל מזרחית לאזור הנופש שהוקם בשנת 1972. 

יצאנו מהאגם וחזרנו דרך פייג' דרומה לעבר הסיבוב המפורסם בנהר הקולורדו, הידוע בשם: פרסת הסוס - Horseshoe Bend, ונמצא כשני מייל דרומית לפייג'. מדובר על אחד העיקוליםהמיוחדים בנהר הקולורדו וכנראה המרשים מביניהם שמושך רבים לבוא לראותו.

חנינו בחניון הסמוך לכביש 89 שהיה עמוס כבר שעה 10:00 בבוקר ושילמנו את מחיר הכניסה 10$. מהחניה צעדנו עם עשרות המבקרים כחצי מייל עד עמדות התצפית.

טיפ חשוב: עדיף להגיע לתצפית בשעות הבוקר כדי השמש תהיה מאחור ולא תסנוור.

סיימנו את הביקורים באתרים שבאזור פייג' Page ונסענו מזרחה בכבישים 98, 160 וצפונה בכביש 163 כשיעד היום היה עמק מוניומנטואליMonument Valley, כשעתיים וחצי, 128 מייל.

מרבית הדרך באזורים אלו עוברת במישור המדברי כשמדי פעם נתקלים בצוקים מיוחדים ובולטים אשר אופיניים לאזור, כמו הסלע הבולט בכביש 98 אשר מופיע במפות כ- Chode Rockולידו צוק נוסף המופיע כ- Square Butte, Arizona, USA כ-5 דקות משם מזרחה, בהמשך בכביש 98, יש נקודת תצפית בתוך מגרש חניה ובה מספר דוכנים של אינדיאנים מקומיים המוכרים את התוצרת שלהם. עצרנו שם להתרשמות הן מהתצפית והן מהסחורה.

המשכנו דרום מזרחה בכביש 98 עוד כ-18 מייל עד סופו ועד החיבור עם כביש 160 בו פנינו צפון מזרחה עוד כ-32 מייל עד הצומת עם כביש 163. בצומת יש שתי תחנות דלק ומספר מסעדות השייכות לעיירה Kayenta הסמוכה. עצרנו להפסקה באחת מהן.

המשכנו צפונה בכביש 163 עוד כ-25 מייל לכיוון פארק מוניומנט ואלי Monument Valley. כמה מיילים לפני הכניסה לפארק בכביש 163, נמצא עוד שוק עם עבודות יד של אינדיאנים בשם - Navajo Indian Market

בשעות הצהריים הגענו ל-פארק מוניומנט ואלי Monument Valley - אחד משיאי הטיול מבחינתנו. גם עמק זה שוכן בשטחי השמורה של השבט האינדיאני נאוואחו שנמצא על הגבול בין יוטה ואריזונה. הכניסה לעמק היא מכביש 163 שחוצה את יוטה ואריזונה ומוביל לעיירה מואב, ולכן מוזר בעינינו שהרבה מטיילים באזור שנוסעים לכיוון מואב (ולפארק הקשתות) לא מקדישים כמה שעות למקום המדהים הזה.

יוטה מפורסמת בהרי השולחן האדומים והעצומים שלה. הקרקע מקבלת את צבעה האדום הכהה מהברזל המחומצן שבסלע, שמצוי בשפע שבחלק הזה של המדינה. כיודע, עמק המונומנט למרות שמו אינו עמק, אלא רמה. אלה גבעות או הרים עם פסגות שטוחות שעוצבו ע"י מיליוני שנות בליה. במהלך 50 מיליון השנים האחרונות, הרוח והמים שחקו את רוב הסלע, והותירו מאחוריהם את האתרים המלכותיים, שגם הם ייעלמו עם הזמן. אפשר למצוא במקום צורות מיוחדות וענקיות הבנויות מאבן חול בצבע אדום-כתום שמתנשאות לגבהים של למעלה מ-300 מ' מעל לקרקעית העמק.

בזכות יופיו וייחודיו של העמק והאותנטיות שלו הוא שימש מקום מושלם להרבה סרטים כבר בשנת 1939, כאשר ג'ון פורד צילם שם את הסרט "דיילתי". מאז צולמו עשרות סרטים שוברי קופות ומערבונים קלאסיים בעמק כמו: היו זמנים באמריקה, מרכבת הדואר, בחזרה לעתיד 3, תלמה ולואיז, משימה בלתי אפשרית 2, הסייר הבודד, סרט הלגו, רובוטריקים: עידן ההכחדה ועוד רבים טובים. בנוסף להיותו מקום צילום פופולרי לסרטים, מונומנט ואלי שימש לא מעט גם את תעשיית המוזיקה לאורך השנים לצילום עטיפות אלבומים וקליפים שונים.

דמי כניסה לעמק: $8 שמשולמים במקום (לא נכלל בכרטיס הפארקים)

שעות פתיחה: 07:00 עד 19:00, כניסה אחרונה ב-17:00

אתר האינטרנט: https://navajonationparks.org/

לאחר שנכנסנו לאתר, עצרנו בחניה ליד מרכז המבקרים ממנו נשקף נוף מדהים על העמק. למי שמעוניין ניתן לצאת לסיור בעמק עם מדריך מבני שבט הנבאחו ברכבי 4 4X גדולים. יש להירשם לסיור במרכז המבקרים.

אנחנו בחרנו לטייל בעמק באופן עצמאי. יש מסלול העובר בדרך כורכר בתוך העמק בשם The scenic road through Monument Valley אשר עוברת בכל המקומות המעניינים בעמק לאורך 11 הנקודות המעניינות ביותר ע"פ הרשימה להלן:

1.    The Mittens and Merrick Butte

2.    Elephant Butte

3.    Three Sisters

4.    John Ford's Point

5.    Camel Butte

6.    The Hub

7.    Totem Pole and Yei Bi Chei

8.    Totem Pole and Sand Springs

9.    Artist's Point

10.  North Window

11.  The Thumb

לאחר כשעתיים של סיור דרך כל הנקודות שבמסלול בעמק, חזרנו למרכז המבקרים בו ניתן למצוא שירותים, חנות מזכרות גדולה, בית קפה ומסעדה (אשר לצערנו הייתה סגורה כבר בשעות הערב). לקחנו משהו קל לדרך, ויצאנו מהעמק צפונה בכביש 163.

אחרי כ-13 מיילים מהמוניומנט וואלי עצרנו באחד המקומות הידועים באזור העמק אשר הופיע בסרט פורסט גאמפ בסצנה שבה פורסט גאמפ רץ ברחבי המדינה עם קבוצה גדולה של רצים שרצה בעקבותיו, עד שהחליט להפסיק לרוץ ועצר בנקודה הזו.

הסצנה הזו זכתה להמון תשומת לב בזכות הנוף המדהים כשעמק המונומנט מופיע ברקע, עד שהמיקום של נקודת התצפית התווסף למפות גוגל בכביש 163 ומופיעה כ-Highway from Forrest Gump movie. עצרנו במפרץ בשולי הכביש, ויצאנו ע"מ להתפעל מהמראה שהיה באמת מהמם לצלם מכל זווית אפשרית.

המשכנו בנסיעה צפונה בכביש 163 עד העיירה Bluff היושבת ליד הצומת על כבישים 162 ו-191, כ-33 מייל, כחצי שעה. בעיירה עצמה אין מה לעשות למעט כמה צורות סלע מיוחדות כשהיפה מכולן נקראת Navajo Twins (נמצאת מעל בית הקפה Twin Rocks Café),מעל Twin Rocks Trading Post.

מהעיירה Bluff עברנו לכביש 191 והמשכנו בו צפונה לעבר מואב Moab, כ-100 מייל, כשעתיים נסיעה כולל מספר עצירות לצילומי תופעות טבע מיוחדות נוספות.  

לנו במוטל: INCA INN and MOTEL אשר נמצא על הכביש הראשי, מרחק הליכה ממרכז מואב.

כתובת: North Main Street, Moab, Utah 84532, USA 570

טלפון: 435-259-7261 1+

סה"כ נסענו ביום הזה 310 מייל.

פארק הקשתות, יוטה

בבוקר יצאנו מוקדם מהמוטל לכיוון פארק הקשתות (Arches National Park) שנמצא בדרום-מזרח יוטה, כ-5 מייל מצפון למואב. למרות השעה המוקדמת כבר נאלצנו לעמוד בתור כחצי שעה יחד עם עוד כמה עשרות מכוניות. התור השתרך באיטיות, כנראה עקב הרצון הטוב של הקופאים בכניסה לעזור ולספק מידע מפורט למבקרים. גם בפארק זה השתמשנו בכרטיס הפארקים הלאומיים. מאחורי שער הכניסה לפארק נמצא מרכז המבקרים בו ניתן לקבל מידע לגבי, מסלולי טיול ועדכונים נוספים.

אתר הפארק - www.nps.gov/arch

הפארק הלאומי ארצ'ס  Arches National Park - הוא פארק לאומי במזרח מדינת יוטה שבארצות הברית ואחד הפארקים המפורסמים. הפארק גובל בנהר הקולורדו, כ-5 מייל צפונית לעיר מואב. הפארק כולל בתוכו תצורות סלע מגוונות וייחודיות, והוא ידוע בעיקר בגלל הריכוז הגדול ביותר של קשתות טבעיות מאבן אדומה, הריכוז הגדול בעולם, ומכאן שמו. חלק מהקשתות נוצרו בתהליך שחיקה איטי שנמשך מיליוני שנים ע"י כוחות הטבע: מים, קרח ורוח.

הפארק מכיל יותר מ-2,000 קשתות טבעיות שמפתח הקשת שלהן גדול מ-3 רגל (90 ס"מ). הקשתות העצומות נושאות שמות כמו הקשת המעודנת (Delicate Arch) או הקשת הכפולה (Double Arch). כאן גם נמצאת הקשת הטבעית הגדולה בעולם, שגובהה 34 מטר ורוחבה כ-100 מטר. לכל אורך הנסיעה בפארק יש נופים מדהימים, צורות סלע מיוחדות, בהן פסלים טבעיים, מחטים, חרוטים וצורות ייחודיות נוספות בגווני אדום- חום- צהוב. הפארק מציע מגוון גדול של מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות ויש הרבה נקודות תצפית נוף יפהפיות. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הוא הוכרז כמונומנט לאומי ב-12 באפריל 1929, וכפארק לאומי ב-12 בנובמבר 1971.  

היות והגענו מוכנים, נסענו מיד אחרי שעברנו את הכניסה לפארק ישירות לתצפית הראשונה בשם La Sal Mountains Viewpoint שנמצאת כ-3 מייל אחרי הכניסה. אחרי הביקור בתצפית המשכנו בכביש המרכזי בפארק כ-10 מייל לעבר החניה ממנה יוצא המסלול לעבר ה-Delicate Arch - קשת אבן שלמה וענקית, כנראה הקשת המפורסמת ביותר בפארק. מסלול הליכה זה הינו אחד הפופולריים בפארק. למרות שאורכו יחסית קצר (5.1 קילומטרים הלוך ושוב), מדובר על הפרש גובה של 192 מטר שמאוד משמעותי על שיפוע ההליכה בקטע הקצר לקשת.

החניה למסלול לא גדולה והייתה כבר כמעט מלאה כשהגענו, אבל למזלנו היו מטיילים שיצאו מוקדם וחזרו לחניה ובכך התפנו מספר מקומות. יצאנו למסלול בסביבות השעה תשע בבוקר והשמש כבר הכתה בנו בחוזקה בעיקר לאור העובדה שרוב המסלול חשוף לגמרי.

טיפ חשוב: לא לשכוח להצטייד בכובעים, שתיה מרובה וקרם הגנה.

החלק הראשון במסלול תלול וקשה יותר, ההמשך פחות נורא. לקראת ההגעה לאזור מעל הקשת עוברים בנוף מהמם של קניון וצורות סלעים מיוחדות. מרבית המטיילים שמגיעים לכאן פשוט יושבים ונהנים מהנוף היפהפה. אחרי מנוחה קצרה במקום, התקדמנו לכיוון הקשת להצטלם מתחתיה. רק כשעומדים לידה מבינים את הגודל העצום שלה. התעכבנו ממולה להמשיך וליהנות מיופיה המדהים לצד עשרות המטיילים האחרים, פשוט קשה להתנתק מהיופי של המקום.

חזרנו לכיוון החניה. קרוב אליה עברנו ליד ציורי קיר אינדיאנים (Ute Indian Petroglyphs) וליד  שרידים של בקתת עץ ישנה (Wolfe Ranch). כמייל מזרחית לחניה, יש שתי תצפיות נוספות על הקשת מחניה אחרת מכיוון דרום בשם Lower / Upper Delicate Arch Viewpoint. 

אחרי התרעננות והתאוששות מהחום, נסענו מזרחה כמייל אחד לתצפית מרחוק על הקשת מכיוון דרום (אפשר לוותר). חזרנו לדרך הנופית הראשית של הפארק שנקראת Arches Scenic Drive שעוברת לאורך כל הפארק ואורכה כ-17 מייל. נסענו בה צפונה כמעט עד סופה ועצרנו במקום בשם Sand Dune Arch. האטרקציה כאן היא הקירות הגבוהים והאדומים שיצרו קניון צר ויפה בנוסף לקשתשנמצאת כאן. השביל המוביל לכאן מהחניה (Sand Dune Arch Trailhead) מתפצל צפונה ומוביל לקשת יפה נוספת בשם Broken Arch. המשכנו בדרך הראשית עוד קצת צפונה לחניה ליד שביל המוביל לקשת נוספת בשם Skyline Arch.

הגענו לסוף הדרך, כאן יש מקום חניה גדול ושירותים, ומכאן יוצא מסלול הליכה נוסף בשם Devil's Garden Trailhead המוביל למספר קשתות מיוחדות, אבל עליו כבר ויתרנו בגלל עומס החום.

הסתובבנו חזרה בדרך הראשית ונסענו דרומה עד אמצע הדרך לערך ופנינו מזרחה לדרך המובילה לתצפית מרהיבה בשם Garden Of Eden שנמצאת באמצע הדרך בערך לביקור במקום מדהים נוסף. חנינו בקצה הדרך הזו ויצאנו למסלול לא ארוך בשם Turret Arch המוביל לקשת שונה ומיוחדת באותו שם Turret Arch וחזרנו דרך מסלול בשם Windows Loop העובד ליד 2 קשתות גדולות צמודות שנקראות Window Arch צפון ודרום. מהחניה יוצא שביל הליכה צפונה לקשת כפולה בשם Double Arch, הסתפקנו בצפייה מרחוק ועדיין המראה היה מרהיב.

חזרנו לדרך הראשית ועצרנו בתצפית Balanced Rock, אח"כ נסענו דרומה לכיוון היציאה ועצרנו בכניסה לשביל Park Avenue Trailhead - שביל מיוחד שעובר בערוץ בין צורות סלעים מיוחדות ומרשימות שמזכירות צורות שראינו במוניומנט ואלי. השביל מתחבר לדרך הראשית בשני מקומות. קרוב לכניסה הדרומית יש נקודת תצפית יפה במיוחד בשם  Park Ave Viewpoint.

זו הייתה נקודת התצפית האחרונה שלנו. בסיום הביקור המאלף בפארק, חזרנו לכביש הראשי ופנינו צפונה בכביש 191 כ-7.5 מייל עד הפניה שמאלה (מערבה) לכביש 313 המוביל בהמשך הדרך לכניסה של פארק הלאומי קניונלנדסCanyonlands National Park – עוד מקום מיוחד מאוד שקרוב לפארק הקשתות ולעיירה מואב שמטיילים רבים מפספסים וחבל. צורתו עוצבה בידי המים, הזמן ונחרטה ע"י הרוח. יש בו תצוגה של סלעי משקע מהגדולות בעולם בדגמים ומרקמים ייחודיים. הוא בנוי בעיקר ממשקעי אבן חול, שכבה ע"ג שכבה במשך מיליוני שנים. האזור היה פעם קרקעיתו של ים רחב שוליים בתוך היבשת, לאחר מכן, הוא היה מדבר עצום של דיונות חול ובתקופה אחרת היה דלתא של נהר. המים שחקו את סלעי המשקע תוך שהם מפסלים את הנוף הנהדר, את הבקיעים הפעורים והמבוכים המורכבים משכבות צבעוניות מרהיבות. אלו שמשו מקומות מסתור לבוקרים ולפניהם האינדיאנים השאירו את חותמם. שטח הפארק הוא כ-1,400 קמ"ר, הגדול ביותר ביוטה והוא מחולק לשלושה אזורים ע"י נהרות הקולורדו והגרין, הצפוני נקרא "אי בשמיים" דרכו נכנסנו לפארק.

נסענו בכביש 313 שלאורכו תצפיות יפות ורבות על "הרי שולחן" מגוונים וצורות סלע מיוחדות המזכירות את אזור המוניומנט ואלי. נסענו בכביש הפונה דרומה כ-15 מייל עד שהגענו למזלג דרכים, כל דרך מובילה לכניסה נפרדת לפארק. גם כאן הכניסה באמצעות כרטיס הפארקים הלאומיים. 

במזלג פנינו שמאלה והמשכנו דרומה בכביש 313, זהו האזור השני בפארק הידוע בשם "המחטים" עקב היותו עמוס בצפיפות בצורות מוזרות המזכירות מגדלים מחודדים וצבעונים וגם קניונים חבויים. עצרנו בכמה תצפיות יפות מאוד, המשכנו עם הכביש עד סופו והגענו לתצפית נוספת על נהר הקולורדו בשם Dead Horse Point בה הנהר חוזר על עקבותיו פעמיים אשר מופרדים רק בעשרות מטרים של סלע. התצפית מזכירה בצורתה ולא נופלת ביופייה מתצפית פרסת הסוס בה ביקרנו אתמול. באזור נקודות תצפית נוספות על הנהר המיוחד, לא כולן מסודרות, אבל הנופים כאן לא נופלים ביופיים מאלו שבגרנד קניון. 

חזרנו צפונה ובדרך עצרנו במרכז מבקרים ליד תצפית Colorado River Overlook . לאחר מכן, המשכנו לעבר המזלג ובו פנינו דרומה לאזור השלישי של הפארק וגם כאן עצרנו בדרך במספר תצפיות מיוחדות כמו Shafer Canyon Overlook Trailhead ממנה מוביל שביל קצר באותו שם לתצפית מדהימה על הקניון העמוק. המשכנו בדרך עד סופה לנקודת התצפית הדרומית ביותר - Grand View Point. כאן זה כבר היה השוס של המקום. תצפית על השטחים העצומים שלעין קשה לקלוט. מרחבים עצומים של קניון בתוך קניון בתוך קניון אחר עצום וענק כשברקע מרחוק נמצאים נהרות הקולורדו וגרין שלא נראים מכאן. אזור זה נחשב למבותר ביותר בארה"ב כשחלקים מהמבוך בלתי נגישים אפילו עם רכבי שטח אלא רק רגלית. מילים ותמונות לא יצליחו לתאר את המקום המיוחד הזה.

אחרי אינספור צילומים חזרנו צפונה. בהמשך הדרך יש קשת גדולה בשם Mesa Arch. מתורגלים בצעידות יצאנו מהחניה בשביל הקצר יחסית המוביל לעבר הקשת. הקשת ארוכה ולא גבוהה, שטוחה משהו, אבל מיוחדת בדרכה ומיקומה כשברקע הנוף של הקניון.

בסיום הביקור במתחם הקשת השמש החלה לשקוע, ניצלנו את שעת האור האחרונה לנסוע חזרה למואב, מצאנו דיינר נחמד במרכז העיירה וסיימנו יום מוצלח בארוחה מפנקת. 

סה"כ נסענו ביום הזה 157 מייל.

יוטה - ברייס קניון

יצאנו בבוקר מהמוטל במואב כשלפנינו נסיעה ארוכה דרום מזרחה של כ-250 מייל, 4 וחצי שעות לעבר הפארק הלאומי ברייס קניון (Bryce Canyon National Park) שממוקם בדרום מדינת יוטה. נסענו צפונה בכביש 191 ודרום מזרחהבכבישים  70, 72, 24, 62 (עצרנו להתרעננות בתחנת הדלק ב- Koosharem), 22, 63.

הגענו לפארק ברייס קניון בסביבות הצהריים, גם כאן הכניסה באמצעות כרטיס הפארקים הלאומיים. הפארק נחשב בצדק לאחד מהפארקים היפים ביותר בארה"ב ומתפרש על פני 145 קמ"ר. הפארק שנוצר לפני למעלה מ-10 מיליון שנים התגלה לראשונה ע"י המורמונים ונקרא על שם המורמוני - אביעזר ברייס.

אחרי שעברנו את הכניסה לפארק (לא היו תורים בשעות הצהרים), נסענו לאורך המשכו של כביש 63 הקרוי Rim Drive . לכל אורכו יש מספר נקודות תצפית עוצרות נשימה, בעיקר לכיוון מזרח מגובה רב, רובן מעל 8,500 רגל. היופי והייחודיות של המקום הם הסלעים המיוחדים בגוונים של כתום (הודות לתהליך החמצון שעבר הברזל בתוך סלעי הגיר האלו).

נסענו בכביש עד סופו דרומה כ-17 מייל לעבר נקודת התצפית הדרומית ביותר בפארק בשם: Rainbow Point. כבר בנקודה זו היה אפשר לחוש את המקום ולצפות צפונה על כל העמק הפרוס מגובה רב כשהסלעים המיוחדים משמשים כתפאורה מושלמת.

המשכנו צפונה ועברנו בתצפיות לכל אורך הדרך מדרום לצפון:

·     Black Birch Canyon

·     Ponderosa Canyon

·     Agua Canyon Overlook

·     Pink Cliffs

·     Natural Bridge (קשת יפה טבעית)

·     Farview Point.

לפני שהגענו לאזור המרכזי של הפארק, פנינו ימינה (מזרחה) לעוד 2 תצפיות יפות:

·     Lower Inspiration Point

·     Bryce Point

ככל שמצפינים לכיוון מרכז הפארק, הנוף של הסלעים משתנה ונראה כמו יער עצום של עמודי סלע גיר בצורות שונות, יפות ומיוחדות בגוונים של כתום בשילוב לבן אשר מעניק לעיתים תחושה שנמצאים על כוכב אחר...

חזרנו לכביש הראשי פנינו צפונה לעבר החלק המרכזי בפארק. כאן יש חניה גדולה, שירותים, מסעדה ואזור מנוחה. בצד מזרח של המתחם, נמצא האזור היפה ביותר של הפארק הידוע בתור אמפיתיאטרון ברייס Bryce Amphitheater. יש באזור הזה מספר שבילי הליכה בדרגות קושי שונות, בחלקם השבילים יורדים אל תחתית האמפיתיאטרון ואפשר לראות מקרוב את ההודוס (Hoodoos) אותם אלפי עמודים, צריחים, צוקים וצורות סלע מיוחדות שעוצבו ע"י איתני הטבע במשך מיליוני שנים ויצרו תפאורה טבעית בגוונים מרהיבים שונים.

הפעם בחרנו במסלול שנקרא Rim Trail אשר עובר על שפת האמפיתיאטרון של ברייס להשקיף על הכל מלמעלה. התחלנו בנקודת התצפית הדרומית sunset point וטיילנו לכל אורכו צפונה עד לנקודת התצפית sunrise point. בדרך עצרנו בכל נקודה או פינה לתצפית יפה אפשרית כלשהי. חזרנו באותו שביל דרומה שוב עם עצירות רבות ובסופו הגענו לחניה. 

יצאנו צפונה מהפארק ונסענו בכביש 12 מערבה. אחרי כ-9 מייל בכביש 12 עצרנו באזור בשם Red Canyon בו קיימות צורות סלע מיוחדות בגוונים אדומים יותר, מקום שאפשר להקדיש לו זמן רב יותר. המשכנו מערבה עוד כ-5 מייל למלון בשם Quality Inn Bryce Canyon  

כתובת:, Panguitch, UT, USA, 3800 South U.S. 89

טלפון: 435-676-8770 1+

אחרי התמקמות בחדר, נסענו לעיירה Panguitch הסמוכה למלון להצטיידות בסופר המקומי ולסיום סעדנו באחד הדיינרים במקום. 

סה"כ נסענו ביום הזה כ-320 מייל.

פארק ציון

כשהשכמנו לארוחת בוקר, לא הבנו מה קרה לרכב שלנו שנראה שרוט כולו. רק מקרוב ניתן היה לראות שמדובר בשכבה דקה של קרח שהצטברה עליו בלילה וזו לא תקלה שהטמפרטורה בניידים הראתה 2 מעלות צלזיוס.

אחרי טיפול להפשרת הקרח, המשכנו דרומה בכביש 89 ומערבה בכביש 9 כ-68 מייל, כשעה וחצי עד הכניסה לפארק לאומי ציון - Zion National Park Visitor Center. גם כאן השתמשנו בכרטיס הפארקים הלאומיים. הפארק ממוקם בקצה הדרום-מערבי של מדינת יוטה ומשתרע ע"פ שטח עצום של כ-600 קמ"ר. האזור העיקרי בפארק עובר בתוך קניון ענק שהתגלה על ידי מורמונים שהגיעו לכאן במאה ה-19 והיו משוכנעים שאלה הם נופי הארץ המובטחת ובשל זיקתם לתנ"ך הם העניקו לפארק את שמו ציון - ארץ הקודש. במרכז הקניון מתפתל נהר הווירג'ין Virgin כשמעליו נמתחים קירות הקניון האנכיים וגבוהים מאוד, צוקים תלולים בגוונים של חום-אדמדם.

אתר הפארק: http://www.nps.gov/zion/

לפארק יש 2 כניסות, הכניסה הדרומית לידה נמצא מרכז המבקרים ומכאן יוצאים השאטלים שמסיעים את המבקרים לנקודות עניין בפארק (התנועה ברכב פרטי סגורה במסלול שעובר בקניון) והכניסה המזרחית ממנה הגענו. התור בכניסה היה קצר יחסית, אך נוצר עומס בכביש בגלל המנהרה הצרה אחריה בה התירו תנועה בכיוון אחד בכל פעם. ביציאה מהמנהרה הכביש מתפתל והנוף שמתגלה יפהפה ומיוחד מאוד.

אחרי כ-3 מייל עם מספר עצירות בנקודות התצפית לאורך הדרך, הגענו לגשר Canyon Junction Bridge שכשמו מהווה צומת חשובה בפארק. מימין (צפונה) מתחילה דרך הנוף בשמורה בשם Floor of the Valley Road העוברת לאורך נהר הווירג'ין מדרום לצפון בתוך הקניון (קטע זה סגור לתנועת רכבים פרטיים). שמאלה (דרומה), הדרך מובילה למרכז המבקרים וליציאה הדרומית שהיא למעשה המשכו של כביש מספר 9. נסענו לעבר מרכז המבקרים, כאן יוצאים השאטלים לשמונה נקודות עניין בפארק. מכיוון שמגרש החניה הגדול כאן היה מלא עד אפס מקום (מרבית המבקרים נשארו לפיקניקים או שיצאו לטיול מאחד המסלולים באזור) נסענו חזרה לכיוון הגשר וחנינו באחד המקומות הפנויים בצל.

ליד הגשר נמצאת תחנה מספר 3 במסלול השאטל (Canyon Junction), כאשר מרכז המבקרים נחשב כתחנה מספר 1 ובאמצע הדרך בין המרכז לגשר נמצא מוזיאון ההיסטוריה האנושית של פארק ציון Zion Human History Museum (עליו ויתרנו) שנחשב תחנה מספר 2.

עלינו על השאטל בתחנה השלישית (הנסיעה בחינם) ונסענו הפעם לאורך הקניון צפונה עד סופו וירדנו בתחנה מספר 9,שנקראת מקדש סינוואבה Temple of Sinawava – הנקודה האחרונה במסלול וסוף הכביש הסלול. מנקודה זו  יוצא שביל קל יחסית בשם Riverside Walk , העובר לצד הנהר וחלקו במים ומוביל אל The Narrows - החלק הצר של הקניון. הסתפקנו בקטע קצר יחסית במסלול זה, חזרנו לתחנה של השאטל והתחלנו את המסלול חזרה לכיוון הרכב.

נסענו בשאטל תחנה אחת וירדנו בתחנה מספר 8 שנקראת העיקול הגדול Big Bend  כי יש כאן עיקול מרשים בנהר הוירג'ין הזורם למרגלות הצוקים הגבוהים והמרשימים במיוחד. בתחנה זו זכינו לצפות במספר רב של מיני ציפורים ובעיקר נשרים מסוג קונדור קליפורני שדאו בצורה מהפנטת ומרהיבה. דרך עדשת הזום של המצלמה קלטנו גם מספר מטפסים אמיצים שעשו סנפלינג בחלק העליון והמפחיד של הצוקים.

בזמן ביקורנו במקום (ב-2022), השאטל לא עצר בתחנה מספר 7 שנקראת הסלע הבוכה Weeping Rock  מאחר והייתה סגורה דאז, ירדנו בתחנה מספר 6, הגרוטו The Grotto. זהומתחם גדול בתוך יער קטן עם מספר שולחנות פיקניק קרוב לנהר הוירג'ין. חצינו את הגשר מעל הנהר המוביל למספר שבילים באזור ביניהם שביל Angel's Landing המוביל לאחר טיפוס קשה (ומסוכן בחלקו) לאחת התצפיות היפות ביותר בפארק. 

המשכנו עם השאטל, ויתרנו על ביקור בתחנה מספר 5 הלודג' Zion Lodge בה נמצא המלון של הפארק וירדנו בתחנה מספר 4 שנקראת חצר האבות  Court of the Patriarchs בה יש נקודת תצפית על שלושת הצוקים הענקיים הקרויים על שם אברהם, יצחק ויעקב, ועוד מספר מרשים של צוקים נוספים. מלבד תצפית מרשימה על הצוקים, ועל כמה פרחים ענקיים (כאלה שיש כנראה רק באמריקה) שמצאנו כאן, אין יותר מדי מה לעשות בנקודה זו ולכן חזרנו עם השאטל לחחנה מספר 3 בה השארנו את הרכב.

התארגנו להמשך נסיעה דרום מערבה בכבישים 9, 15, 515 ו-11, לעבר לאס וגאס. לפני הכניסה לעיר פנינו לביקור בסכר הובר (Hoover Dam) הידוע כסכר הבטון הגבוה ביותר באמריקה והשני בגודלו בעולם, כ-200 מייל, כשלוש וחצי שעות.

לפני הכניסה למתחם של הסכר עוברים בנקודת ביקורת קפדנית מאוד. אחרי שעברנו את הביקורת, עצרנו בחניון Boulder Dam Bridge parking. כאן עלינו במדרגות לעבר השביל העובר בגשר גבוה בצמוד לכביש המהיר 93/11 ומכאן יש תצפית מרהיבה מגבוה על הסכר שנקראת  Mike O'Callaghan –Pat Tillman Memorial Bridge  

חזרנו לחניה והמשכנו לעבר סכר הובר עצמו שלא היה עמוס במבקרים. המשכנו בנסיעה, חנינו בחניון הראשון אחרי העיקול וירדנו במדרגות לכיוון הסכר. הדרך המובילה לסכר עוברת ליד סכר קטן נוסף שמטרתו לנתב את המים במקרים של הצפות בנהר. הסכר אומנם נבנה על נהר הקולורדו הזורם ממזרח, אך לאגם מיד (Lake Mead) המלאכותי הענק שנוצר כשבנו אותו זורם מצפון נהר הוירג'ין בו ביקרנו בבוקר בפארק ציון. אגם מיד נמצא בגבול בין המדינות נבדה ואריזונה ונחשב לאגם המלאכותי הגדול ביותר שנבנה אי פעם ומחזיק בשיא מאגר המים המלאכותי הגדול ביותר בארה"ב מבחינת נפח המים. הסכר נבנה בין השנים 1931 ל-1936, במהלך השפל הגדול, והנשיא פרנקלין ד' רוזוולט חנך אותו ב-30 בספטמבר 1935. חצינו את הסכר מצד האגם לצדו השני לעבר מרכז המבקרים ולמרות התכנון, ויתרנו על ביקור במפעל החשמל שבתוך הסכר. חצינו חזרה את הסכר, הפעם בצד ממנו אפשר לראות עד כמה הוא מרשים ועוצמתי. 

בסיום הביקור בסכר ובתצפיות, חזרנו ללאס וגאס עצמה, כ-37 מייל, כ-45 דקות, כשבדרך עצרנו באחד מסניפי וולמרט בעיר להצטייד במצרכים לארוחת בוקר ולהמשך הטיול.

לינה (שני לילות) במלון: Hilton Grand Vacations Club on the Las Vegas Strip.

כתובת: South Las Vegas Boulevard, Las Vegas, Nevada 89109, USA 2650

טלפון: 702-765-8300 1+

המלון נמצא בקצה הצפוני של הסטריפ, קרוב לתחנת המונורייל (Monorail) במלון סהרה. 

לאחר התמקמות ומנוחה במלון נסענו כ-2 מייל צפונה לעבר רחוב פרמונט Fremont Street, אליו מומלץ להגיע בעיקר לאחר השקיעה.חנינו באחד מהחניונים באזור והלכנו לכיוון רחוב פרמונט שנמצא בדאון טאון לאס וגאס. החלק המרכזי והמעניין ברחוב נמצא ממערב לשדרות לאס וגאס.חלק זה  נסגר לתנועת כלי רכב והופך למעין מדרחוב מקורה כאשר התקרה היא מסך מעוגל ענק עליו מוקרנות תצוגות אורקוליות מרהיבות באמצעות עשרות אלפי נורות לד צבעוניות. מידי שעה עגולה מוקרנים על התקרה מופעים אור קוליים מלווים במוזיקה שמחה הבוקעת מהרמקולים הפזורים לאורך המדרחוב. טיילנו לאורך המדרחוב הגדוש בבתי קזינו שמנסים למשוך אליהם קהל באמצעות נערות בלבוש מינימלי. בנוסף לבתי הקזינו, יש חנויות רבות, מסעדות ואפילו אפשר לגלוש באומגת סלוטזילה Slotzilla zip line (יש אומגה נמוכה ואומגה גבוהה יותר). נהנינו מהופעות הרחוב והמשכנו לאחד הדיינרים באזור. 

לאחר ארוחת ערב נסענו לעבר מלון סטרטוספר (Stratosphere) שנמצא מול המלון שלנו ועלינו למרפסת התצפית במגדל המלון שהינו הגבוה ביותר בסטריפ ומתנוסס לגובה של 350 מטר, הגבוה ביותר בכל ארצות הברית וכן מגדל התצפית השני בגובהו בחצי הכדור המערבי, רק מגדל CN בטורונטו, קנדה גבוה ממנו. מגדל התצפית פתוח עד השעה אחת בלילה. הראות הייתה טובה והנוף בלילה על העיר והמרחבים סביבה היה מרהיב. במרפסת התצפית יש גם כמה פעילויות אקסטרים כמו Insanity – מן קרוסלה בה מסתובבים באוויר הפתוח או Thrill Rides – קרונית קטנה המתנדנדת באוויר הפתוח (לא לבעלי לב חלש). בשעות הלילה המאוחרות בה ביקרנו מתקנים אלו לא פעלו.

מחיר עליה למרפסת התצפית -20$.

סה"כ נסענו ביום הזה כ-320 מייל.

יום בילוי לאס וגאס

אחרי יותר משבוע בטבע, החלטנו לפתוח את הביקור האורבני בקצת מרגוע לנפש, ומה מתאים יותר מאשר שופינג באחד האאוטלטים בעיר. נסענו מהמלון דרומה כ-15 דקות לאאוטלט סאות' פרימיום (South Premium Outlets) – האאוטלט הדרומי בעיר שנמצא ליד שדה התעופה של העיר. ניצלנו את הביקור בשעות הבוקר ממש עם פתיחת החנויות, לפני הגעת ההמונים ושעות החום המעיק למרות שאאוטלט זה ספציפית מקורה וממוזג.

כתובת:  7400 South Las Vegas Boulevard, Las Vegas, NV 89123

שעות פעילות:  ראשון 9:00-20:00, שני-שבת 9:00-21:00

אתר אינטרנט: Welcome To Las Vegas South Premium Outlets® - A Shopping Center In Las Vegas, NV - A Simon Property

הקצבנו לעצמנו מראש כשלוש שעות לשהות במקום ומשם המשכנו לכיוון מרכז העיר לעבר שדרת לאס וגאס (Las Vegas Boulevard) המפורסמת שמוכרת בכינוי "הסטריפ", הנמתחת לאורך כ-4 מייל. בחלקה המרכזי אפשר למצוא משני צידיה את מלונות הפאר המפורסמים של העיר עם בתי קזינו, חנויות, מסעדות ואולמות מופעים בכל אחד מהם.

חנינו בחלק הדרומי של הסטריפ והתחלנו לעבור לבקר בבתי המלון. ידענו מראש שאין סיכוי לראות את כולם והחלטנו לזרום בהתאם להספק בלי לחץ. המלון הראשון בו ביקרנו היה מלון לוקסור (Luxor)  הבנוי בצורת פירמידה שחורה. הכניסה למלון היא מתחת לפסל ענק של הספינקס, ובתוך המלון יש פסלים של מומיות ודמויות מצריות אחרות המדמים את מצרים העתיקה. הסתובבנו בלובי הענק של המלון, טיילנו בקזינו הגדול (שיחקנו ואף הרווחנו כמה דולרים) וכשמצאנו את היציאה לאחר הליכה לא קצרה, הבנו עד כמה ענק כאן הכל כי יצאנו ממקום אחר לגמרי מזה שדרכו נכנסנו למלון...

המשכנו בטיולנו הרגלי צפונה. עברנו ליד מלון אקסקליבר (Excalibur) הנראה כמו טירה ענקית. לא נכנסנו לכאן כי נחזור אליו בערב להופעה אליה הזמנו כרטיסים מראש.

חצינו את שדרות טרופיקנה (.Tropicana Ave) ונכנסנו  למלון ניו יורק ניו יורק (New York New York) , אחד המלונות היפים בלאס וגאס. המלון בנוי מדגמים מוקטנים של הבניינים המפורסמים של ניו יורק כמו האמפייר סטייט בילדינג, פסל החירות וגשר ברוקלין, ואפילו רכבת ההרים. במלון עצמו יש קניון עם מבחר חנויות ואזור בילויים שבנוי בסגנון רחובות ניו יורק. אחרי סיבוב ארוך במלון, עצרנו להפסקה באחת המסעדות בחלק החיצוני של המלון המזכיר את אזור מנהטן.

לאחר מכן, חצינו את הסטריפ לכיוון מלון MGM שנראה יפה ומיוחד מבחוץ. הסתפקנו בביקור זריז במלון וטיילנו בין החנויות כאן ביניהם החנות המגניבה של M&M’S וקוקה קולה. המשכנו צפונה וחצינו שוב לצד השני של הסטריפ לעבר מלון בלג'יו (Bellagio) המפורסם בזכות מופעי המזרקות המרהיבים. המלון עצמו פחות משך אותנו, והצטרפנו לעשרות התיירים שהתרכזו להמתנה משותפת עד למופע המזרקות הבא. בחזית לפני המלון ישנה בריכת נוי גדולה ובתוכה מאות מזרקות אשר אחת לחצי שעה מציגות מופע מרהיב המשלב בין מוסיקה ומים (לפעמים גם בשילוב אש). המופעים שונים זה מזה והינם חינמיים.

בסיום המופע המשכנו למלון סיזרס פאלאס (Caesars palace) הסמוך הבנוי בסגנון רומא העתיקה. ברחבי המלון ומחוץ לו יש עשרות רבות של פסלים בגדלים מרשימים ומרהיבים, וכן בריכות נוי ומזרקות המזכירות את רומא. עברנו דרך הקזינו היפה של המלון לעבר מרכז הקניות שנקרא הפורום. הפורום מזכיר בסגנונו ובתקרה המיוחדת שלו את קניון ונוס פורט Venus Fort בטוקיו יפן. חזרנו למנוחה במלון שלנו ולהתרעננות לקראת המשך בילוי לילי.

סה"כ נסענו ביום הזה 23 מייל.

אחרי התרעננות ומנוחה, החלטנו הפעם לנסוע עם רכבת המונורייל. התחנה הראשונה נמצאת במלון סהרה מול המלון שלנו. רכשנו כרטיסי נסיעה הלוך וחזור (מחיר כל נסיעה 5$). הרכבת עוברת ע"ג מסילה עילית מאחורי המלונות בקו מקביל פחות או יותר לסטריפ ויש במסלול זה 7 תחנות:

·     מלון סהרה

·     מלון הילטון וגאס

·     מרכז הכנסים של וגאס

·     מלון אימפריאל פאלאס / מלון הארה'ס

·     מלון פלמינגו / מלון סיזרס פאלאס

·     מלון פריס

·     מלון  MGM

הרכבת פועלת משבע בבוקר ועד שתיים / שלוש לפנות בוקר. אתר: https://www.lvmonorail.com/

נסענו ברכבת עד התחנה האחרונה במלון MGM. כיוון שהתחנה (למעשה כל התחנות) נמצאת בצד האחורי של המלון, נאלצנו למצוא דרכנו דרך הקזינו הגדול של המלון עד היציאה לסטריפ. שמנו פעמינו לעבר מלון אקסקליבר (Excalibur) לכאן הזמנו כרטיסים להופעה של להקה אוסטרלית שביצעה קאבר לא הכי מוצלח לשירי הבי ג'יז. בסיום המופע שוטטנו ברחבי המלון ותוך כדי הטיול חצינו את אחד הגשרים ומצאנו את עצמנו במלון לוקסור.... עכשיו, בשעות הלילה הקזינו בו הימרנו בצהרים היה מלא ושוקק חיים הרבה יותר.

יצאנו חזרה לכיוון הסטריפ וחזרנו על המסלול שעשינו בצהריים לגלות את לאס וגאס של הלילה, ומצאנו עיר שונה לגמרי. המשכנו שוב עד הרחבה שלפני מלון בלג'יו לצפות בעוד מופע מזרקות המרקדות הפעם בלילה בליווי אורות בנוסף למוסיקה.

השעה כבר הייתה מאוחרת והגיע הזמן לחזור למלון. נכנסנו למלון פריס (Paris) שמזכיר בסגנונו את בירת צרפת.  עברנו בין דגם מוקטן של מגדל אייפל לדגם מוקטן של שער הניצחון, בדרך לתחנת המונורייל שנמצאת בקצה הרחוק של המלון. עברנו דרך הקזינו שנבנה בתוך אולמות דמויי רחובות פריס אבל האטרקציה היפה במקום היא התקרה דמוית השמיים.

נבדה - קליפורניה

את הבוקר הזה פתחנו שוב בקניות, הפעם באואטלט הצפוני - אאוטלט נורת' פרימיום  (North Premium Outlets) שנמצא בצפון העיר מדרום לכביש המהיר 215 כ-10 דקות מהמלון.

כתובת: South Grand Central Parkway, Las Vegas, NV, USA 875

אתר אינטרנט:  https://www.premiumoutlets.com/outlet/las-vegas-north

גם כאן החלטנו מראש להגביל את השהות במקום ל-3 שעות. אחרי ביקור בשני האאוטלטים קשה לקבוע איזה מומלץ יותר. בעוד שהאאוטלט הדרומי מקורה וממוזג, האאוטלט הצפוני פתוח ולכן היה משתלם להגיע מוקדם בבוקר. למרות שהחנויות והמחירים די זהים בשני המקומות, מצאנו מבצעים שונים משמעותית ביניהם והטובים יותר היו באאוטלט הצפוני. 

בסיום השופינג התארגנו לנסיעה ארוכה ביום לזה לעבר פארק יוסימטי. הנסיעה מלאס ווגאס צפונה בכביש 95 הזכירה במשהו את הנסיעה מאילת צפונה בכביש הערבה. נסענו  בכביש 95 העובר ממזרח לפארק עמק המוות Death Valley שרק השם עצמו מעלה בדמיון תמונה של שממה רחבת ידיים. העמק יושב בין נבדה וקליפורניה ושטחו עולה על 10,000 קמ"ר ונמצאת בו הנקודה הנמוכה ביותר בחצי בכדור המערבי במקום בשם Badwater Basin "אגם המים הרעים", 85 מ' מתחת לפני הים. זהו המקום היבש ביותר בארה"ב, כאן גם תועדה בשנת 1913 הטמפרטורה בגבוהה ביותר ביבשת צפון אמריקה, 56.6 מעלות צלזיוס. הנוף עצמו מזכיר את מאדים והוא מסתיר כמה מהסודות הנסתרים ביותר בעולם. פסגת טלסקופ Telescope Peak מתנשאת מעל 3,300 מ' מעל קרקעית המדבר ופסגתו מכוסה בשלג במשך כחצי שנה.

נסענו דרך Beatty (בה עשינו הפסקה ראשונה) כ-170 מייל עד הפניה לכביש 266 (Lida), בו פנינו צפון מערבה. הכביש חוצה פעמיים את הגבול בין המדינות נבדה וקליפורניה ואחרי הפעם השנייה מספרו משתנה ל-264. נסענו בו צפונה עד החיבור עם כביש 6 בו פנינו דרום מערבה עד בנטון Benton. לפני שהגענו לבנטון שוב חצינו את הגבול חזרה לקליפורניהוכאן עצרנו לבדיקה בתחנת מעבר בין המדינות. השוטרת כאן ביקשה לדעת אלו פירות וירקות הבאנו אתנו והסתבר שאסור להכניס למדינת קליפורניה פירות וירקות מסוימים ממקומות אחרים. בבנטון עצרנו להפסקה שנייה, לאחריה המשכנו מערבה בכביש 120 לעבר אגם מונו Mono Lake ומיד לאחריו חברנו לכביש 395 בו המשכנו צפונהלעבר Lee Vining.

זו הייתה נסיעה חווייתית שארכה במצטבר כחמש וחצי שעות ומרבית הדרך עברה במדבר שומם ומעט מכוניות בדרכים. 

בחרנו ללון ב-Lee Vining כנקודת יציאה לעבר פארק יוסימטי מצידו המזרחי. לנו במוטל Murphey's Motel (אין בעירה זו מבחר גדול של מקומות לינה)

כתובת: U.S. 395, Lee Vining, CA, USA 51493

טלפון: 760 647 6316 1+

לאחר שהתמקמנו במוטלטיילנו ברחוב הראשי וסיימנו את היום כהרגלנו בדיינר מקומי.

סה"כ נסענו ביום הזה 335 מייל.

פארק יוסמיטי, קליפורניה

פארק יוסמיטי (Yosemite National Park) הוא אחד הפארקים הוותיקים והמפורסמים בארצות הברית. שמו נגזר מהשם יוזומאטי שפרושו דב גריזלי באינדיאנית למרות שכיום אין יותר דובי גריזלי באזור. הפארק נמצא במרכז הרי הסיירה נבדה בחלקה המזרחי של קליפורניה. הוא אחת משמורות הטבע הראשונות שהוכרזו בעולם ונחשב לפארק היפה ביותר בקליפורניה. 

בשנת 1851 גילה האדם הלבן לראשונה את אחת התגליות היפות בצפון יבשת אמריקה, בשנת 1864 הכריז הנשיא אברהם לינקולן על האזור כשמורת טבע של מדינת קליפורניה, בשנת 1890 הוכרז המקום כשמורת טבע לאומית. הפארק גדול מאוד ומשתרע על שטח של 3,093 קמ"ר עם 260 מייל כבישים, ואפשר לראות בו צוקי גרניט גדולים ומרשימים, עמק קסום, נחלים ומפלים מרשימים (בעיקר באביב), עצי סקויה עצומים, יערות, ועוד.

זכינו ביום שמשי ונאה, אמנם הטמפרטורה בבוקר הייתה שש מעלות, אבל האוויר היה נקי וצלול. בהתאם לתכנון, נכנסנו לפארק מצדו המזרחי בכביש 120 דרך מעבר טיוגה Tioga Pass דרך הרי הסיירה נבדה המרשימים שלצדו המערבי, כ-27 מייל מהמלון, כ-45 דקות.

מעבר טיוגה הנמצא בגובה כ- 3,300 מ' מעל פני הים הוא המעבר הגבוה ביותר לכלי רכב בכל קליפורניה ואחד מתוך ארבע כניסות מכיוונים שונים לפארק.

הכניסות הנוספות הם:

·     הכניסה הדרומית מכביש 41, צפונית לפרסנו .Fresno

·     הכניסה הדרום-מערבית, Arch Rock Entrance מכביש 140 מזרחית למרסד Merced

·     הכניסה הצפון-מערבית, Big Oak Flat הנוחה ביותר לבאים מכיוון סאן פרנסיסקו.

הכניסה המזרחית Tioga Pass Entrence (היחידה מכיוון מזרח) דרכה הגענו מכביש 120 מערב פתוחה רק בחודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר), ומכיוון שחלק מהכבישים בפארק סגורים בחודשי החורף עקב חסימות שלגים, עקבנו באתר של הפארק אחר צפי הסגירות ורק כשהיינו בטוחים שהכביש ממזרח פתוח סגרנו סופית את הלינה ב-Lee Vining (שריינו מלון אחר עם אפשרות ביטול בעירה Oakhurst דרומית לפארק).

אתר: https://www.travelyosemite.com

הנסיעה דרך הכניסה המזרחית העוברת בגובה רב ובנופים קסומים הוכיחה את עצמה ככדאית. לאורך הדרך נקודות תצפית רבות בעיקר ליד האגמים הקסומים בהם ההרים והשמים משתקפים באופן יפהפה. האגמים הראשונים בהם נתקלנו בתחילת הדרך היו: Ellery Lake ו-Tioga Lake. בהמשך הדרך דרומה הגענו לכניסה המזרחית לפארק ושוב השתמשנו בכרטיס הפארקים הלאומיים. כמעט ולא היו מכוניות בתור בכניסה זו. הדרך ממשיכה מערבה ועוברת ברובה בתוך יער. נסענו בה כ-22 מייל עד אגם טנאיה Tenaya Lake שנחשב לאגם היפה ביותר בפארק יוסמיטי. בחלקו הדרומי של האגם יש אזור מוצל המיועד למנוחה וגם פיקניקים. אחרי הביקר באגם, המשכנו כ-5 דקות דרום מערבה לנקודת תצפית יפה ומפורסמת על דרך טיוגה בשם נקודת אולמסטד Olmsted Point . מהחניה טיפסנו על אבן סלע במסלול קצר אל נקודת התצפית. 

מהתצפית נסענו מערבה כ-48 מייל, כשעה ורבע לעבר עמק יוסמיטי  Yosemite Valley, שם נמצא חלק ניכר של הפעילות בפארק ותוך כדי הנסיעה כולל עצירות לתצפיות שונות, הבנו את גודלו הענק של הפארק. חשוב לציין שמרבית הנסיעה בעמק היא בכביש חד סטרי, ולכן חשוב מאוד לתכנן היטב את המסלול. ביחס לשטח הכולל של פארק יוסמיטי, שטחו של העמק קטן, אורכו כ-7 מייל ורוחבו המרבי הוא כמייל אחד, אך על אף שטחו קטן מרוכזים בו מרבית האטרקציות. עקב כך המקום מושך כמות מטיילים רבה, ולכן העמק עמוס מאוד והתנועה זורמת לאיטה. אפשר למצוא כאן צוקים מרשימים, אגמים, מפלים, נהרות, נקודות תצפית רבות, ומסלולי טיולים. 

הנקודה הראשונה בה עצרנו אחרי שהגענו לעמק והשתחררנו קצת מעומס המכוניות היה ממול מפל ההינומה Bridallveil Fall המפל השני בגובהו ביוסמיטי. כבר מרחוק ליד מגרש החניה ראינו שזרם המים במפל חלש ואין טעם להתקרב אליו למרות שיש שביל קצר ונוח המוביל קרוב לשם. המפל כנראה מרשים יותר אחרי החורף בו הזרימה של המים הנופלים מגובה רב חזקה יותר.

המשכנו לנסוע בעמק תוך כדי עצירות על צוקי הגרניט העצומים ומרשימים תוך תשומת לב לשני הצוקים המפורסמים, חצי כיפה (Half Dome) גוש הגרניט המרשים מכולם לדעתנו שמזדקר לגובה 1,600 מטר ואל קפיטן (El Capitan) - צוק גרניט המתנשא לגובה של 910 מטר שנחשב לצוק החשוף הגבוה בעולם.

התכוונו להגיע לאזור האיים השמחים Happy Isles על מנת לטייל במסלול שנקרא שביל הערפל Mist Trail הנחשב לאחד ממסלול הטיול הפופולאריים בפארק ועובר ליד שני המפלים המרשימים מפל ורנל Vernal Falls ומפל נבדה Nevada Falls, אך לצערנו ולהפתעתנו, כל מתחם הקמפינג והחניות היו מלאים וסגורים כי בשנת 2022 הכביש לעבר נקודת הקרחון Glaceir Point – אחד המקומות הפופולאריים בפארק ואולי נקודת התצפית היפה ביותר על העמק, היה סגור לשיפוצים שאמורים היו להימשך עד אביב 2023 וכל המטיילים הגיעו לכאן מוקדם בבוקר.

בדיעבד, לא הפסדנו כנראה כלום כי היעד הבא במסלול בתוך העמק היה מפל יוסמיטי Yosemite Fall עוד אחד מהאתרים הפופולאריים ביותר בעמק. בחלק זה היו עומסי תנועה כבדים וכל שטח החניה הענק ליד המפל היה מלא עד אפס מקום. אחרי שמצאנו חניה, יצאנו במסלול הקל יחסית לעבר המפל. כשראינו את העומס לפני החניון של המפלים ואת כמות האנשים הצופים מהגשר, היינו בטוחים שהמפל התחתון שוצף וגועש.... לקח לנו כשלושים שניות לזהות את זרזיף המים ממה שנותר אחרי הקיץ הארוך. ברור שלא היה טעם לטפס לעבר המפל העליון, וכנראה שלא הפסדנו כלום גם בשני המפלים הקודמים אליהם לא הגענו.

המסקנה המתבקשת למי שמבקשים לצפות במפלים זורמים בעוצמה היא להגיע באביב או בסוף החורף.

חזרנו לרכב והמשכנו לנסוע בעמק לאורך נהר מרסד Merced River הזורם בכל אורכו, עם עצירות יפות מידי פעם כולל תצפית יפה בשם תצפית העמק Yosemite Valley View ממנה נשקף נוף מרהיב של הנהר וצוק אל קפיטן. כאן סיימנו את במסלול בעמק ופנינו דרומה לכיוון חורשת מריפוסה גרוב Mariposa Grove כ-35 מייל ממרכז העמק, כשעה נסיעה. מיד כשעוזבים את עמק יוסמיטי והכביש מתחיל לטפס, יש תצפית יפהפה נוספת לפני המנהרה שנקראת בשם דומה תצפית נוף המנהרה Tunnel View, ממנה ניתן לראות את כל עמק יוסמיטי וצוקי הגרניט העצומים.

אחרי ההתלהבות מיופיו של המקום, עזבנו באופן מוחלט את העמק ונסענו דרומה. חשוב לציין שהכביש מכאן הוא צר ומפותל ויש לנסוע בזהירות. בדרך עברנו ליד וואוואנה Wawona מתחם החלוצים ההיסטורי ולא ראינו סיבה להתעכב והמשכנו לחניה הגדולה ליד ביתן קבלת הפנים למבקרים בחורשה Mariposa Grove Welcome Plaza Parking. כאן אפשר לקבל מידע על המקום, לראות חתך של אחד העצים הענקיים ופרטים על השאטל בו אפשר להגיע לנקודת ההתחלה של מסלולי הטיול בחורשת מריפוסה גרוב Mariposa Grove המרוחקת כשני מייל מכאן (לא ניתן להגיע עם רכב פרטי).

בחורשת מריפוסה בה נמצאים עצי הסוקויה הגבוהים יש מספר מסלולים שמתחילים מאותו שביל היוצא ליד הכיכר בה השאטל עוצר ובהמשך מתפצלים לכיוונים שונים. בחרנו באחד מהשבילים הקלאסיים שאורכו כ-2 מייל אשר עובר ליד כמה מהעצים המעניינים בחורשה בעלי קוטר ענק. כ-100 מ' מתחילת השביל שוכב אחד מהעצים שנפלו והוצבו במקום ע"מ להמחיש את גודלם ורוחב בסיסם ליד השורשים. לאורך הדרך עברנו בין עשרות מתוך מאות עצי הסקויה הענקיים בחורשה. המשכנו דרך שלושת העצים שגדלים סמוך זה לזה (Bachelor and Three Graces) לעבר העץהגדול והמפורסם ביותר בחורשה- דב הגריזלי הענק Grizzly Giant, שגובהו כ-64 מ' היקפו בבסיס התחתון כ-30 מ' וקוטרו כמטר מעל הקרקע הוא כ-8 מ'. עץ הסקויה הענק הזה נחשב לעתיק ביותר בחורשת מריפוסה ואחד העתיקים בעולם והערכה היא שגילו מתקרב ל-3,000 שנה !

לא הרחק ממנו נמצא עץ סקויה מפורסם נוסף - עץ קליפורניה California Tree בבסיסו ישנה מנהרה דרכה יכולים המטיילים לעבור מצד לצד. חזרנו על עקבותינו ופגשנו קבוצה גדולה של סנאים שקיפצו לא הרחק מאתנו ולידם חבורה של איילים צעירים.

חזרנו עם אחד השאטלים האחרונים למגרש החניה ויצאנו דרך היציאה הדרומית לפארק בכביש 41. לאורך הכביש ראינו עדויות נוראיות של שריפה גדולה שהתרחשה באזור ביולי 2022 אשר איימה להתפשט לעבר חורשת מריפוסה אך הכבאים השתלטו עליה בזמן.

מומלץ להתעדכן במצב הכבישים, שריפות וכו' באתר פארק יוסמיטי.

עדכוני סגירות: https://www.nps.gov/yose/planyourvisit/conditions.htm

טלפון:  372-0200 (209) 

המשכנו עם כביש 41 עד Oakhurst וצפון מערבה דרך כביש 49, כ-45 מייל, כבשעה נסיעה לעבר מלון: Mariposa Lodge

כתובת: California 140, Mariposa, CA 95338, USA 5052

טלפון: 209-966-3607 1+ 

בהמלצת פקידת הקבלה במלון סיימנו את היום במסעדה אסיאתית בשם Little Shop of Ramen.

סה"כ נסענו ביום הזה 160 מייל.

סן פרנסיסקו.

את הבוקר התחלנו באחד הדיינרים, רצינו לחוש את האווירה בהם גם בבוקר ולא רק בערב ולא התאכזבנו. לאחר כמה כוסות קפה, נסענו מערבה בכבישים 140, 59, 152, 33 לכיוון Gilroy כ-120 מייל, כשעתיים וחצי. לקראת  סוף הדרך, כביש 152 חוצה את אגם / מאגר San Luis Reservoir. קשה לקבוע אם זו עוד תוצאה של ההתחממות הגלובלית או שהיה זה כבר סוף הקיץ אבל האגם נראה במצב קשה ומעורר רחמים. המשכנו לעבר עוד אאוטלט  Gilroy Premium Outlets, הנמצא בעיירה גילרוי Gilroy.

אתר של האאוטלט: https://www.premiumoutlets.com/outlet/gilroy

אחרי הביקור באאוטלט שלהפתעתנו היה די דליל בקונים, המשכנו צפונה בכביש 101 דרך סן חוזה San Jose לעבר העיר סן פרנסיסקו הידועה ביופייה ובאתריה הייחודיים, כ-80 מייל, כשעה וחצי.

נסענו ישירות למלון: Chelsea Inn בו שהינו ב-2 לילות הקרובים.

כתובת: Lombard Street, San Francisco, CA, USA 2095 פינת רחוב Fillmore.

טלפון: 415 563 5600 1+

המלון נמצא ברובע המרינה (על כביש 101). למרות שהגענו לפני זמן הצ'ק אין, החדר היה מוכן ויכולנו להשאיר את המזוודות ולהמשיך את הטיול בעיר. בעלי המלון היו מאוד אדיבים והיו הראשונים להזהיר אותנו שלא להשאיר שום דבר ברכב בגלל גל הפריצות בעיר. שמחנו שבחרנו במלון זה כיוון שיש בו חניה סגורה המיועדת רק לאורחי המלון. 

המלון שלנו היה כאמור ברחוב לומברד(Lombard St)  והיה זה אך טבעי להתחיל את הביקור בעיר מתצפית על הרחוב המפותל והמפורסם בעולם שנחשב לאחד מסמליה הבולטים של סן פרנסיסקו אשר נמצא כמייל מזרחית למלון. חנינו לפני החלק המפותל והצטרפנו לעשרות תיירים שכבר היו במקום. בנקודה ממנה מתחילה הירידה המפותלת יש תצפית יפה על מרבית העיר. בנקודה זו, ברחוב הייד Hyde עובר גם הקו של אחת הקרונית המפורסמות. בסיום ההתרשמות מהמקום, חזרנו לרכב והחלטנו כמו רבים אחרים לנסוע ברחוב החד סטרי שיורד מלמעלה למטה. מכיוון שהרחוב מפותל מאוד, ורוב הנהגים הם תיירים, הנסיעה בו איטית והתנועה זוחלת, דבר שמאפשר לצלם בנחת תוך כדי עצירות. בשני צדי הרחוב יש מדרגות בהן אפשר לעלות ולרדת רגלית.

אחרי שירדנו ברחוב לומברד בחלק היפה פנינו לרחוב Leavenworth ונסענו לעבר גשר שער הזהב (The Golden Gate Bridge)  שהוא ללא ספק אחד הגשרים המפורסמים בעולם ונחשב כסמל העיר.אורכו המלא של הגשר הוא כ-2.74 ק"מ ובהתאם לכל ההמלצות חצינו את הגשר שמחבר את סן פרנסיסקו למחוז מרין בנסיעה לצד הצפוני בו יש מספר תצפיות מדהימות על הגשר, הצבוע בצבע כתום ועל סן פרנסיסקו. הדרך לתצפיות נקראת Conzelman Rd, תחילה עצרנו אחרי הכיכר בתצפית בשם Golden Gate Bridge scenic spot, לא הרחק מכאן נמצאת תצפית נוספת בשם Golden Gate View Point ובהמשך יש שביל מחניה נוספת לכיוון תצפית Battery Spencer.

אתר אינטרנט: https://www.goldengate.org/bridge/visiting-the-bridge/

בסיום התצפיות המרהיבות על הגשר נסענו לרציף הדייגים Fisherman's Wharf, אזור מתויר וממוסחר עם הרבה חנויות מזכרות ומסעדות.טיילנו באזור כשפנינו לעבר רציף 39 (Pier 39), הרציף הכי מפורסם וידוע באזור. בדרך עברנו ליד רציף 45 המשמש מוזיאון לאוניות מלחמה ישנות. עוד לפני שהגענו לרציף 39 כבר שמענו את המיית אריות הים השמנמנים, חלקם שוכבים ללא תנועה וחלקם משתעשעים. המיקום ברציף 39 בהם שוכבים אריות הים נקרא Sea Lion Viewing Area בצד המערבי של המזח.

הקפנו את הרציף ונכנסנו לתוכו. משני צידי המזח יש חנויות מזכרות, דוכני מזון ומסעדות רבות וטובות. הרציף יפה במיוחד בלילה עם שלל האורות ומהקומה השנייה נשקף נוף יפה על העיר. במרכז הרציף מסתובבת קרוסלה יפהפייה כמיטב המסורת של ירידים שונים בעולם. אחרי ארוחת ערב באחת המסעדות במקום, יצאנו מהצד הדרומי ליד סניף של הארד רוק קפה והאקווריום המקומי (Aquarium Of The Bay) חזרה לרכב ומשם למלון. 

סה"כ נסענו ביום הזה 225 מייל.

את היום השני בסן פרנסיסקו החלטנו לחלק לשניים ולשלב נסיעה ברכב ובתחבורה ציבורית. מרכז העיר סן פרנסיסקו מרושת ברובו בצורת שתי וערב, קל מאוד לנהיגה, אבל בכל צומת יש רמזור או תמרור עצור לכל הכיוונים, ולכן נדרשת הרבה סבלנות.

תחילה נסענו לתצפית טווין פיקס (Twin Peaks) הידועה, אחת מנקודות התצפית הנפלאות על העיר. טווין פיקס, הכוונה לשתי גבעות המתנשאות לגובה של כ-300 מ' שמהן ניתן לראות את העיר סן פרנסיסקו נפלא. הגענו לתצפית בשם Panoramic Views at Twin Peaks דרך Twin Peaks Blvd וממש לידה יש חניה מסודרת ובשעות הבוקר עדיין לא היו בה הרבה אנשים.

אחרי התצפית המרהיבה במיוחד, נסענו בהתאם להמלצות שקראנו מראש לעבר פארק גולדן גייט  Golden Gate Park , ריאה ירוקה עצומה בלב העיר. למרות שהפארק פופולארי מאוד בקרב המקומיים, גם כאן היה ריק יחסית ומצאנו מקום חניה בקלות בתוך הפארק. טיילנו בגנים העצומים בחלק שבמרכז הפארק, עברנו לגינה ליד שער Golden Gate בפארק בה נמצאים מזרקת Rideout Fountain ובהמשך אנדרטת Monumental Reckoning. המשכנו לעבר המתחם של גני התה היפנים Japanese Tea Garden הפסטורליים אבל ויתרנו על הביקור בו ופנינו בשביל העובר ביער לעבר אגם Stow Lake בו נמצא מבנה הפביליון Golden Gate Pavilion היפה כשמסביבנו מקפצים המון סנאים. 

מהפארק נסענו לתצפית נוספת על גשר הזהב שנמצאת מדרום לו ליד החניה של מרכז המבקרים בשם Battery East Parking Lot. מצפון למבנה של מרכז המבקרים יש דוגמה קטנה של כבל, אחד מתוך מאות הכבלים עליו תלוי הגשר.

מהחניה ירדנו בשביל לעבר עמדת התצפית ויש כאן כאלו רבות. מכאן נסענו לכיוון החוף לתצפית נוספת על הגשר ממזח Torpedo Wharf. חזרנו למלון, השארנו את הרכב בחניה השמורה של המלון והתחלנו את החלק השני של הביקור בעיר באמצעות תחבורה ציבורית. 

סה"כ נסענו ביום הזה 20 מייל.

ליד המלון עלינו על אוטובוס קו 22, רכשנו אצל הנהג כרטיס נסיעה יומי בעלות של 5$ ונסענו דרומה לכיכר אלמו Alamo Square, בצד המזרחי של הכיכר ברחוב סטיינר (Steiner Street), אפשר להתרשם מסדרת בתים צבעוניים ויפים הידועים כ-"הגברות הצבועות" The Painted Ladies בתים ססגוניים בהתאם לסגנון אדריכלות וויקטוריאנית אשר צבועים בצורה מיוחדת ועדינה. המשכנו את הסיור במקום ברחובות הסמוכים ובגינה הגדולה של כיכר אלמו. 

בדרום הכיכר לקחנו אוטובוס קו 21 לכיוון אזור הייז Haight. אזור זה הזכיר לנו את האזורים בשכונות קמדן ושורדיץ בלונדון. אזור הייז-אשבורי – ידוע כמקום הולדתה של "תרבות הנגד" בארה"ב בקיץ 1967 הידוע גם כקיץ האהבה. ברחובות שבאזור נמצאים בתיהם של מפורסמים כמו ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריס ואחרים. אפשר גם למצוא חנויות מיוחדות ומגוונות כאשר החנות המיוחדת והאטרקציה הבולטת כאן נקראת Love on Haight אשר נמצאת בפינת רחוב Haight ושדרות Masonic. 

מול החנות לקחנו אוטובוס קו 7 לכיוון כיכר יוניון (Union Square) הענקית. הכיכר היא הלב הפועם של אזור הדאון טאון בסן פרנסיסקו ואחד האתרים הידועים של העיר. האזור נחשב גם כאחד מאזורי הקניות המרכזיים בסן פרנסיסקו, וברחובות סביבו (כמו Market Street) ממוקמות רוב חנויות המותגים. 

מהכיכר המשכנו צפונה לעבר רחוב Bush  עד פינת שדרות גראנט (Grant Av) לביקור בצ'יינה טאון Chinatown, הרובע הסיני העתיק בארה"ב. הכניסה לרובע היא דרך השער המפורסם   Dragon Gate Chinatown SF בראשו עיטורי דרקונים. טיילנו צפונה לאורך רחוב גראנט והרחובות הסמוכים וספגנו קצתמהאווירה האוריינטלית והקישוטים למרות שבחלק מהמקומות הדברים נראים ממוסחרים ולא מקוריים. 

חזרנו על עקבותינו לכיכר יוניון והמשכנו לעבר התחנה הראשונה של קרונית הכבלים המפורסמת (פינת רחוב Market). לפנינו היה תור ארוך של אנשים שביקשו גם הם לחוות את הנסיעה המיוחדת. אחרי המתנה לא ארוכה, עלינו לקרונית ולמזלנו מצאנו מקומות בחלק המעניין והפתוח של הקרונית. נסענו עם הקרונית במעלה רחוב Powell Street לכל אורך הקו כשבדרך עברנו ליד רחוב לומברד המפורסם עד התחנה האחרונה Powell & Hyde (כלומר רחוב Powell פינת Hyde).

סיימנו את הביקור בסן פרנסיסקו שוב במזח הדייגים וברציף 39 וחזרנו למלון עם אוטובוס קו 28.

נסיעה מ-סן פרנסיסקו ל-לוס אנג'לס – כביש 101.

לקחנו בחשבון שמתוכננת לנו נסיעה ארוכה, עם הרבה עצירות במהלכה, ולכן יצאנו מוקדם בבוקר. עזבנו את סן פרנסיסקו בנסיעה דרומה בכביש מספר 1 המוכר גם ככביש 101 אשר מחבר בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, ונחשב לאחד הכבישים היפים בעולם והמכונה גם "דרך המלך".  יש שירימו גבה מההחלטה לבצע את הנסיעה ביום אחד, אבל לאחר בחינה מדוקדקת של המסלול כולל תכנון העצירות, מצאנו שניתן ליישם את התוכנית כמפורט בהמשך. 

יצאנו כאמור מהמלון בסן פרנסיסקו דרומה דרך כביש 1, כ-32 מייל, 45 דקות נסיעה לעבר נקודת העצירה הראשונה במסלול, עיירת החוף Half Moon Bay, שנמצאת במפרץ חצי ירח. בדרך עברנו ב-Pillar Point Harbor בו אפשר לצפות בגולשים אבל כנראה שהתנאים לא התאימו כי לא היו הרבה. המשכנו דרומה לאורך החוף (כולל כמה עצירות לצילומים) עוד 21 מייל, כחצי שעה נסיעה עד מגדלור Pigeon Point Lighthouse הלבן והציורי עם הבית הקטן לידו, אשר בולט מעל מי האוקיינוס. 

אחרי עצירה וסיור בשביל סביב המגדלור, המשכנו דרומה עוד כ-28 מייל, כחצי שעה נסיעה לעבר העיר סנטה קרוז (Santa cruz), והמשכנו לעבר טיילת החוף הארוכה והיפה (שעתיים אחרי סן פרנסיסקו). 

מהטיילת של סנטה קרוז, חזרנו לכביש 1 ונסענו דרומה לעבר מונטריי Monterey כ-43 מייל, כ-50 דקות נסיעה. מצאנו שמונטריי, העיר המרכזית באזור ששוכנת בדרום המפרץ היא מקום נחמד ולא מעבר לכך וכנראה מתאימה למי שמחפש לגור במקום עם איכות חיים. למי שמגיע עם ילדים, האטרקציה המרכזית בעיר היא האקווריום של מונטריי - Monterey Bay Aquarium. 

כחלק מהתכנון מראש, המשכנו ממונטריי כ-7 מייל ישירות לכרמל או בשמה המלא כרמל על הים (Carmel by the Sea) תוך החלטה (שהתגלתה כמוצדקת) לוותר על הנסיעה בדרך הידועה כדרך 17 המייל העוברת לאורך האוקיינוס השקט.

כרמל התגלתה כאחת הפנינות לאורך המסלול.לא לשווא היא נחשבת כאחת העיירות הציוריות בארצות הברית. העיירה מזכירה סגנון כפרי עם בתים פרטים יפים. מדובר על עיירת אמנים מפורסמת ובעבר קלינט איסטווד שימש כראש העיר בה. חנינו ליד חוף הים ויצאנו לטיול רגלי בין הבתים היפהפיים. 

חזרנו שוב לכביש 1 והמשכנו דרומה כ-3.5 מייל לעבר שמורתהטבע פוינט לובוס Point Lobos.מחיר הכניסה לשמורה הוא 10$ לרכב, והיה שווה כל סנט. בשמורה יש הרבה מפרצים סלעיים ושבילי הליכה לידם, חופים מבודדים. הביקור כאן לדעתנו מוצלח הרבה יותר מדרך 17 המייל. בלב השמורה, בצד המערבי נמצאת תצפית בשם Sea Lion Point, מקום מושלם לצפייהבאריות ים ולוטרות ימיות (בעזרתם האדיבה של אנשי שמורה). המשכנו את הביקור בשאר התצפיות בשמורה ויצאנו לנסיעה ארוכה, אך מעלפת לכיוון ביג סור Big Sur. 

אפשר לסכם שכאשר מדברים על היופי והייחודיות של כביש 1, החלק שנקרא אזור ביג סור הוא הכי יפה ומעניין. קטע הכביש משתרע לאורך כ-90 מייל בין מפרץ מונטריי עד לעיירה סן סימיון בדרום, כאשר האזור המרתק מתחיל כ-25 מייל, כחצי שעה נסיעה מדרום לשמורת פוינט לובוס. כביש החוףשמתפתל ועובר דרך שמורת ביג סור נחשב לקטע הנוף היפה והפראי ביותר לאורך כביש 1. הנסיעה בכביש מספקת מראות עוצרי נשימה של רצועת חוף יפהפייה, עם צוקים שצונחים בתלילות אל האוקיינוס, יש כאן הרבה חופים מבודדים, גשרים מיוחדים ותצפיות יפות שגרמו לנו לעצור ברבים מהם ומידי פעם אף לקלוט כלבי ים שרובצים על הסלעים. כתוצאה מהעצירות הרבות לקח לנו זמן רב יחסית לעבור את החלק הזה. כפי שתכננו מראש, כך גם ההמלצה שלנו שעדיף לעבור את הנסיעה בכביש מספר 1 מצפון לדרום כי הרבה יותר קל ונוח להחנות ליד התצפיות.

מומלץ להתארגן לפני התחלת הנסיעה בקטע זה של הכביש מכיוון שאין כמעט נקודות ״ציוויליזציה״ (למעט במקום שנקרא ביג סור וכאן יש לאורך הכביש מספר מלונות ומסעדות) עד לעיירה סן סימיון San Simeon שבסופו.

להלן מספר מקומות מומלצים לעצירה בדרך:

Rocky Creek Bridge

ולאחריו תצפית בשם: Castle Rock Viewpoint

תצפית על ההר הבולט לתוך הים - Point Sur Naval Facility

באחד העיקולים בהמשך דרומה תצפית מעל Partington Cove

בהמשך תצפית Vista Point

ונקודה קטנה בשם Sea Otter Refuge View Point

אחת הנקודות הפופולריות, היפות והמפורסמות בקטע זה, נקראת McWay Falls. לחניה יש לפנות מהכביש הראשי צפונה. השביל שיוצא מהחניה מוביל לתצפית מעל חוף McWay הקטן (McWay Beach) עם המפל הקטן ברקע. בהחלט אחד המקומות שחייבים לעצור כשנוסעים בכביש זה.

המשכנו דרומה כשהנקודה הבאה הייתה נקודת התצפית הידועה על פילי הים אשר נמצאת כמה מיילים לפני טירת הרסט. כתובת: Elephant Seal Viewing Point, San Simeon, CA, USA. מהחניה יוצא שביל צפון מערבה המוביל לתצפית שמאפשרת למבקרים להתבונן בפילי הים השוכבים להם על החול בחוף מקרוב.

אחרי התצפית על פילי הים, המשכנו דרומה, עברנו את סן סימיון ונסענו לנקודה האחרונה לאורך כביש מספר 1 אשר נמצאת במפרץ מורו (Morro Bay), כ-35 מייל, כ-45 דקות. מפרץ מורו הוא יפה, סגור כמעט מכל צדדיו ומקנה תחושה של אגם גדול, אבל מוקד המשיכה העיקרי שלו הוא סלע מורו Morro Rock העצום, שמזדקר בצדו הצפוני לגובה 177 מטר. 

מאזור מפרץ מורו כביש מספר 1 כבר הופך לדו מסלולי ופחות מעניין ואחרי כ-14 מייל הוא מתחבר עם כביש 101, כביש מהיר לכל דבר ללא תצפיות מעניינות. המשכנו דרומה עוד כ-67 מייל, כשעה ורבע לעבר סולבנג (Solvang), עיירה יפה מאוד שנוסדה ב-1911 על ידי מתיישבים דנים שיצרו כאן העתק של ישוב דני בתוך אמריקה. הבתים ציוריים וצבעוניים וגם ראינו תחנת רוח ברחוב הראשי. חנינו ממש במרכז העיר, יצאנו לטיול רגלי ברחובות היפים בין בתי העץ למחצה, נכנסנו להתרשם בכמה מהחנויות המקומיות וסיימנו באחת ממסעדות העיירה. 

המשכנו בנסיעה דרומה ובחרנו לנסוע דרך כביש 154 בו נתיב אחד לכל כיוון, מכיוון שהוא מעניין ויפה יותר. הכביש עובר ליד Lake Cachuma, אגם נוסף בו ראינו את נסיגת המים, כנראה בגלל שהיה זה כבר סוף הקיץ. בהמשך הדרך דרומה לכיוון הים, מגיעים לתצפיות יפות על אזור סנטה ברברה (Santa Barbara), עיר נופש של עשירי קליפורניה. אליה הגענו אחרי כ-33 מייל מסולברג, כ-45 דקות נסיעה. לא התעכבנו בסנטה ברברה והתחברנו שוב לכביש 101 להמשך נסיעה מזרחה לעבר לוס אנג'לס, כ-90 מייל, כשעה וחצי – שעתיים (תלוי בעומסים). 

סה"כ נסענו 454 מייל, יום נסיעה שלם 13.5 שעות כולל ההפסקות הרבות בדרך, בעיקר בחלק היפה של כביש מספר 1. 

בלוס אנג'לס בחרנו ללוןאת שני הלילות האחרונים בטיול ב-Rodeway Inn near Melrose Ave, מלון דו קומתי מודרני מאוד, כנראה אחרי שיפוץ, חדרים גדולים ומרווחים, מקלחת מודרנית, מיקום מצוין - נמצא ברובע הוליווד, חניה פרטית צמודה, ממליצים עליו מאוד.

כתובת: 777 Vine Street, Los Angeles, CA, USA

טלפון: 323 463 5671 1+

לוס אנג'לס

העיר לוס אנג'לס נוסדה בשם "אל פואבלו דה נוסטרה סניורה לה רינה דה לוס אנג'לס דה פורסיונקולה" או העיר של גבירתנו מלכת המלאכיםEl pueblo de Nuestra señora de Los Angeles על חלקת אדמה קטנה בשנת 1781 והיו בה 40 אנשים. כיום יש בעיר כמעט ארבעה מיליון תושבים.

התחלנו את הביקור בעיר באחד האייקונים המפורסמים של העיר - השלט של הוליווד הממוקם בגבעות הוליווד.תצפית ראשונה ערכנו ב-מוהלנד דרייב 7036 Mulholland Drive במקום שנקרא Jerome C. Daniel Overlook. מכאן המשכנו לאחת התצפיות הידועות (והקרובות ביותר) שנמצאת בכתובת: 3114 Canyon Lake Drive, מעל מאגר המים Hollywood Reservoir. אין כאן חניה מסודרת אבל כולם חונים משני צידי הדרך ללא בעיה. כאן אפשר להשיג את התצפית הטובה והברורה על השלט שנבנה ב-1923 כפרסומת נדל"ן בעצם. השלט המקורי נשא את השם “Hollywoodland”  אבל ארבע האותיות האחרונות הורדו בשנת 1945. 

מהתצפית נסענו לעבר אתר ידוע נוסף בעיר הסרטים – שדרת הוליווד(Hollywood Blv)  הידועה כשדרת הכוכבים (Hollywood Walk of Fame) אשר נוצרה בשנת 1958. השדרה המפורסמת, כוללת יותר מ-2,500 כוכבים עם שמות אומנים שזכו להיות מונצחים בה על המדרכה בעקבות עבודתם המופלאה. השדרה משתרעת מרחוב ויין  (Vine St) עד שדרות N La Brea Ave. טיילנו לאורך השדרה משני צידיה אבל בעיקר בצד הצפוני בה נמצא המבנה המפורסם והידוע של התיאטרון הסיני Man's Chinese Theater, אחד המבנים המיוחדים בעיר שלידו הותירו יותר מ-150 כוכבים את טביעותיהם במלט וליד הכניסה לתיאטרון דולבי (Dolby Theatre), בו נערך טקס האוסקר כל שנה. בשדרה יש מספר חנויות מעניינות, אמנם רובן מתוירות, אך עדיין יפות ומיוחדות וכדאי לבקר בהן. 

בסיום הטיול בשדרה נסענו לעבר מתחם ה״גרוב״ The Grove. מתחם/קניוןהגרוב הוא מרכז קניות פנאי ובידור יפה  ומהמובילים בלוס אנג'לס בו אפשר למצוא את חנויות המותגים המובילים לצד חנויות קטנות של מעצבים וחנויות וינטג' ייחודיות. במרכז המתחם יש כיכר קטנה בה נמצאת  המזרקה הרוקדת המציגה מופע מים משולב במוזיקה.

כתובת:  189 The Grove Dr, Los Angeles, CA 90036

שעות פעילות:  החל מ-10:00 כל יום עד 21:00, שישי-שבת עד 22:00

אתר אינטרנט: thegrovela.com

בסמוך למתחםהגרוב נמצא שוק האיכרים המקורה (The Original Farmers Market) שהחל לפעול בשנת 1934 אז מכרו בו החקלאים המקומיים תוצרת חקלאית. כיום השוק כולל מגוון גדול של מסעדות (באחת מהן עשינו הפסקה), חנויות אוכל מיוחדות, מאפיות ודוכני אוכל מהיר. 

מהשוק נסענו לכיוון האוקיאנוס דרך בוורלי הילס (Beverly Hills)– שכונת היוקרה הייחודית עם בתי העשירים. עברנו ברודיאו דרייב (Rodeo Drive) – רחוב הקניות המפורסם ובהמשך לידמלון  בוורלי וילשאר Beverly Wilshire המפורסם בו צולם הסרט ״אישה יפה״.

למרות שהמרחק עד האוקיאנוס הוא רק כ-8-10 מייל, הנסיעה ארכה זמן רב עקב עומסי התנועה שמאפיינים את לוס אנג'לס ובהם נזכרנו מהחוויה ביום בו הגענו לעיר שבועיים קודם. 

חנינו בחוף סנטה מוניקה Santa Monica סמוך למזח / רציף הדייגים המפורסם שלה ויצאנו לטייל לאורכו. אורכו של הרציף הוא כחצי ק"מ וידוע בזכות פארק השעשועים הנמצא בחלק הרחב שלו ובעיקר בזכות גלגל הענק המפורסם. בסוף הרציף נמצא שלט המציין שכאן זה סופו של כביש 66 האגדי. מקצה המזח ראינו שרצועת החוף כאן רחבה מאוד, בהערכה גסה בין 100 ל-200 מ' במקומות הרחבים והחול נראה נעים ומזמין. פה ושם ראינו מחליקי רולר בליידס מלהטטים. 

השמש כבר עמדה לשקוע אז החלטנו לנסוע לעבר אזור דאון טאון (Downtown) של לוס אנג'לס בו נמצאים גורדי השחקים של העיר, ופנינו לכיווןמתחם ה-L.A. Live, הוא מתחם הבידור של הדאון טאון של לוס אנג'לס. חנינו סמוך למרכז הכנסים Staples Center של לוס אנג'לס הצמוד לאצטדיון הארנה Crypto.com Arena ואשר בנייתם עלתה כ-2.5 מיליארד דולר. L.A. Live יהיה חלק מאשכול שנקרא "Downtown Sports Park" לקראת המשחקים האולימפיים הקרובים שיתקיימו בלוס אנג'לס ב-2028. כיוון שהמקום נראה שומם (כנראה שהמקום פעיל כאן במהלך היום או כשיש אירועים), ויתרנו על נסענו צפון מזרחה לאזור הדאון טאון עצמו שנראה מרשים מאוד גם בלילה עת האורות דולקים בגורדי השחקים, וחזרנו לעבר שדרות הוליווד למסעדת בשרים מומלצת בשם Musso & Frank Grill, כתובת: 6667 Hollywood Blvd.

סה"כ נסענו ביום זה 65 מייל.

לוס אנג'לס – סיום הטיול.

את השעות האחרונות בעיר התחלנו בביקור במצפה גריפית (Griffith Observatory) אשר נמצא בצפון העיר. עוד משנת 1935 מבקרים כאן מקומיים ותיירים רבים שמגיעים לצפות בנוף המדהים של העיר מגבוה, ובולטים מעל כולם גורדי השחקים של אזור הדאון טאון. מכאן ישנה תצפית (אמנם רחוקה) על השלט המיתולוגי של הוליווד.

כתובת:  2800 East Observatory Road
שעות פעילות: שלישי-שישי 12:00-22:00, שבת וראשון 10:00-22:00, שני סגור.

אתר אינטרנט: www.griffithobservatory.org

בדרך לשדה התעופה נסענו שוב לכיוון האוקיינוס, הפעם לחוף פופולרי נוסף - חוף וניס Venice Beach. החוף נמצא דרומית לחוף סנטה מוניקה וגם לאורכו טיילת ארוכה אם כי פחות מרשימה מזו שלאורך חוף סנטה מוניקה. גם כאן עצרנו מול מזח Venice Fishing-Pier שנמצא במרכז החוף. החוף היה די שומם, מעט מאוד אנשים ביחס לגודלו העצום. סיימנו את הטיול המדהים באחת המסעדות הקטנות לאורך החוף.

משם נסענו לשדה התעופה ושוב נתקלנו בעומסי התנועה המוכרים לנו כבר. נסענו למשרדים של חברת ההשכרה פוקס, תהליך ההחזרה עצמו עבר במהירות ומשם חזרנו בשאטל לשדה התעופה. טסנו חזרה לארץ שוב דרך חניית ביניים בפרנקפורט.

סה"כ נסענו ביום זה 55 מייל, ובכל הטיול 3,177 מייל.