נובמבר 2021, התחלואה עלתה באוסטריה בזמן שתאריך טיסתנו הקדם חג מולדית התקרב. מה נעשה? האם יסגרו את אוסטריה לתיירים? הרבה שאלות שאולי עדיף לא לדעת את התשובה עליהן אם אנחנו רוצות להמריא שמחות ותמימות בנוגע לעתיד טיולנו. יצאנו לטיול בלי להזמין שום דבר מראש, חוץ מסיור חינמי שעליו ארחיב בהמשך, מפאת המצב לא רצינו לחפש החזרים נוספים במקרה והטיול יתבטל. למזלנו, וינה הייתה כמעט ריקה מתיירים והדבר לא השפיע על מהלך הטיול.

13.11 שבת:

נחתנו בשעות הערב והגענו למלון Hotel NH Wien City. משם יצאנו להסתובב ברובע הראשון, שקושט כולו לכבוד הכריסטמס.

נחתנו במציאות צבעונית ובאווירת חג

המשכנו לארוחת ערב נהדרת במסעדה figlmuller המפורסמת, ראינו את תור התיירים משתרך בכניסתה אבל מדובר במסעדה ענקית ונכנסו יחסית מהר. שניצל הבקר היה טעים וגם תפוחי האדמה, המקום מעוצב באלגנטיות, מרגיש שכל תייר שמגיע לוינה עולה לרגל למוסד השניצלים הזה, אך מדובר במסעדה יקרה ולטעמנו יש מסעדות שניצלים טובות יותר במחירים סבירים.

לאחר מכן, המשכנו לשוק הכריסטמס שבקרבת קתדרלת סנט סטפן, הראשון מיני רבים שאותם עוד נפקוד בטיול הזה.

קתדרלת סנט סטפן

שתינו יין חם עם קצפת שהיה מעניין כחוויה אך חלקנו לא התחברו ממש לטעמו, יותר לכוס המגניבה שבה הוא הגיע ולאוסף כוסות שהתחיל בזכותו. לקינוח וינאי תרבותי, היינו בקונצרט של מוצרט בקתדרלה, אפשר לרכוש כרטיסים מהאתר של הקתדרלה מראש או במקום, עלה לנו כמה עשרות יורו לכרטיס.

קונצרט בקתדרלת סנט סטפן

14.11 ראשון:

עונות מעבר, לא תמיד קל להבחין בהן, באביב עוד הפסח מגיע כהוכחה לבוא העונה אבל הסתיו הישראלי עוד יותר מתעתע. אלא שבוינה, קשה שלא להבין באיזו עונה הגענו, עלי השלכת הצבעוניים, בצבעים עזים מקיפים אותנו מכל עבר ומשרים אווירה סתווית.

כדי לבסס את היכרותנו עם העיר, הצטרפנו לסיור חינמי שעובר בקרבת האתרים המרכזיים. המדריך דיבר אנגלית טובה, סקר את ההיסטוריה של וינה, דרך בתי המלוכה ותרבות בתי הקפה החשובה. הסיור מסתיים בשעון אנקר, שמדי שעה מציג דמויות הקשורות להיסטוריה של אוסטריה, בליווי מוזיקה וב-12 מציג את כולן במופע מקסים. מבחינת עלות, משלמים כטיפ בסוף הסיור, תעריף משתנה בהתאם להחלטתכם.

שעון אנקר

משם, כחלק ממסענו לטעום את מאכלי הדגל של וינה, הלכנו לאזור קתדרלת סנט סטפן, שם יש דוכן קייזרשמרן(מעין קרעי פנקייק שמוגשים עם רוטב פירותי) שהוא שלוחה של בית הקפה המפורסם דמל! טעים מאוד ומומלץ

בצד אפשר לראות גם קרואסונים ומחבת שעליה הקייזרשמרן בשלבי הכנה, עוד בצורתו השלמה

המשכנו למוזיאון היהודי ב-Dorotheergasse, אחד משני המוזיאונים היהודים שבעיר. מוזיאון חשוב למעוניינים ללמוד על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בוינה, מתמקד יותר בקהילה היהודית כיום בעוד שהמוזיאון השני עוסק יותר בקהילה שהייתה.

אחרי המוזיאון עצרנו לארוחת צהריים באותו הרחוב, למי שזמנו קצר או מסיבות אחרות לא עתיד להגיע לחבל טירול או זלצבורג, מסתבר שבקפיצה קצרה שדורשת רק פתיחת דלת - הוא יכול להגיע! למקום קוראים Reinthaler's Beisl ואם חשקה נפשכם בשניצל טעים או מנות אוסטריות מסורתיות אחרות - זה המקום בשבילכם. גם וינאים אוכלים שם! כשעמדנו בתור החלו לדבר איתנו זוג וינאים שזיהו שדיברנו עברית, הם סיפרו לנו כי הם יהודים וביתם גרה בארץ. היה מעניין לשמוע מהם על הקהילה היהודית כיום בוינה, בעיקר אחרי הסיור במוזיאון ולקבל המלצות למסעדות ובתי קפה שבהם השתמשנו בהמשך הטיול.

Reinthaler's Beisl

לאחר מכן, הלכנו למוזיאון אלברטינה, מוזיאון נהדר שנמצא בתוך ארמון שהיה שייך לבני הבסבורג. יש בו אוסף יצירות מן הגדולים והחשובים בעולם. המוזיאון פתוח בדרך כלל עד 18 בערב ובימי רביעי ושישי עד 21. ילדים עד גיל 19 נכנסים חינם, יש הנחות שונות, לפנסיונרים, סטודנטים, שווה לבדוק, הדבר תקף גם לכמעט כל המוזיאונים שבהם ביקרנו.

מוזיאון אלברטינה

שוק הכריסטמס הגדול של וינה, הלוא הוא השוק שברחבת בניין העירייה, היה ליעד שלנו באותו הערב. מגוון של ביתנים שמציעים מאכלי חג כמו לביבות מיוחדות, מרק בלחם ואיך אפשר לשכוח מהיין המתובל. אפשר היה לחוש את השפעת הקורונה דרך הכמות הקטנה יחסית של התיירים שבילו בשוק, הרוב הגדול היו מקומיים וזאת הייתה באמת חוויה.

אחד מבין עשרות הדוכנים שהיו בשוק הכריסטמס שבקרבת בניין העירייה

15.11 שני:

התחלנו את הבוקר בסיבוב סופרים ברחוב מריה הילפר, ממנו יצאנו עם מספר רכישות שהוכיחו את עצמן כמועילות (וטעימות) ביותר במהלך היום. המשכנו לבדיקת הקורונה ליד העירייה, לאחר תלאות טכניות, הסתדרנו והצלחנו לבצע את הבדיקה. משם המשכנו לקפה סנטרל המפורסם שנמצא בסמוך, המקום שעוד מהארץ חששנו מהתור שנאלץ לעמוד בו הפתיע - לא היה תור כלל. אפשר לחוש את ההיסטוריה של המקום כבר מהרגע הראשון, העבר המפואר של המקום משתקף ממעמד העיתונים, לבוש המלצרים והעוגות המצוינות.

קפה סנטרל - Cafe Central

לאחר מכן, נסענו לארמון שנברון, שהיה למקום מושבם של של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה והקיסרות האוסטרו-הונגרית. סיירנו עצמאית בארמון היפיפייה, בליווי מדריך קולי, לקחנו את הסיור המורחב שלדעתנו מומלץ. אי אפשר שלא להתרשם מהפאר והעושר שהיום נשאר כשריד מוחשי לאותן אימפריות שחלפו מן העולם, פיסות זיכרון שליוו אותנו לאורך כל טיולנו בוינה. אחר כך, המשכנו אל הגנים המרהיבים של ארמון. העברנו שם מספר שעות, תוך כדי נשנשנו את רכישתנו מהסופר, שהתגלו כטעימות במיוחד.

רגע קסום של אושר רגעי בתפאורה סתווית

נסענו למוזיאון לתולדות האומנות. המוזיאון היה עשיר ומגוון, גם פה רמות העושר הבלתי נתפסות של הקיסרות נראו בכל דיוקן או פריט אומנות מלא אבנים יקרות. מומלץ לשבת בבית הקפה היפיפייה שנמצא בתוך המוזיאון.

מחווה לתקופה

החשק לפעילות אקסטרימית דיגדג והחלטנו לנסוע לפארק פראטר, שנראה קצת עזוב. בדיעבד לא היינו מגיעות אליו כנראה, הרבה מהמתקנים לא עבדו. אבל אם כבר רכבת הרים, אז למה שלא נאכל אוכל שמוגש ברכבת הרים? השאלה הזאת הובילה לארוחת הערב שלנו, שהייתה במסעדה בה האוכל מגיע לאחר נסיעה אקסטרימית ברכבת הרים, מומלץ לא להזמין משקאות מוגזים - הגימיק נחמד, האוכל פחות.

16.11 שלישי:

התחלנו את הבוקר בקבלת תוצאות בדיקות קורונה, ש-ל-י-ל-י-ו-ת ועכשיו היינו חיוביות לצאת לדרך. המשכנו לקפה דמל לארוחת מתוקים מפנקת ומשם המשכנו באותו הרחוב למעדנייה של julius meinl - הקפה המפורסם. מוצרים מכל רחבי אירופה כמו ממרח כמהין, פסטות בצורת עץ חג מולד, לחמים צרפתיים, יצאנו עם שלל שדרש התארגנות מחודשת במלון.

זאכר טורט בקפה דמל

יצאנו לארמון בלוודר, ראינו שעון שנפתח כמו טווס, את הנשיקה של גוסטב קלימט ועוד יצירות מעלפות אחרות.

מבחינת המלצות על מוזיאוני אומנות בוינה: לדעתנו במקום הראשון נמצא מוזיאון לתולדות האומנות , בשני האוסף הנהדר שבארמון בלוודר ובשלישי אלברטינה.

איך אפשר לשכוח את ציורי התקרה המרהיבים שבארמון בלוודר

המשכנו לשוק הכריסטמס ליד העירייה, שם כידוע לא ביקרנו כבר למעלה מיום, דבר שדרש תיקון. אכלנו גולאש בלחם כדי לחזור קצת לשורשים מבית סבתא וכרגיל הגענו למסקנה הקבועה שסבתא ואמא עושות גולאש טעים יותר, מה נעשה? המשכנו לבר הקוקטיילים Das LOFT עם נוף שמשקיף על כל העיר ואיורים משגעים על התקרה, בהתאם למיקום הגבוה המחירים היו גם הם בשמיים ולכן הסתפקנו בקוקטייל אחד והרבה תמונות. בדרך חזרה החלטנו לנסות את מסעדת ההמבורגרים le burger עליה שמענו המון המלצות והיא אכן הייתה מצוינת, מסעדה מעולה עם מחירים טובים וקוקטיילים מצוינים כפיצוי על הבר ממקודם.

17.11 רביעי:

היום הכמעט אחרון! עשינו צ׳ק אאוט במלון ויצאנו להסתובב בעיר. התחלנו בארוחת בוקר מעולה בבית קפה OBERLAA, שעליו קיבלנו המלצה מהוינאים שפגשנו לפני מספר ימים, מסתבר שמדובר ברשת, יש להם מספר סניפים, אנחנו היינו בסניף במריה הילפר ואכלנו מאכל אוסטרי מסורתי - מעין כופתאות גבינה מתוקות עם ריבה.

OBERLAA

משם, רצינו לנסוע אל הפריימרק שנמצא בקניון SCS, מחוץ לוינה. בדרך אל תחנת הרכבת עברנו ב-Naschmarkt - נאשמרקט - השוק של וינה, לדעתנו לא שווה להגיע במיוחד. בזמן ההמתנה לרכבת, הבנו שהיעד הוא באדן, עיירה ליד וינה, החלטנו להמשיך עם הרכבת עד לבאדן ולהסתובב שם. באדן עיירה מקסימה, עצרנו שם בבית קפה נהדר שהיו בו שלל עוגות על טהרת הפרג, ואת תוצריו אכלנו בגנים היפים שבעיירה, קפיצה נחמדה לכמה שעות.

גיחה קצרה לבאדן

משם נסענו למרכז הקניות, לאוהבי הקניות יש המון חנויות, וחזרה לוינה. הלכנו לשוק הכריסטמס האחרון שלנו לטיול זה. הוא נפתח באותו היום בכיכר מריה תרזה, והיה ריק מאנשים, הקל לשמור על הריחוק לקראת הטיסה, בעיקר שבזמן שהותנו בוינה התחלואה באוסטריה רק עלתה. היה שם את המשקה האהוב עלינו בטיול זה - בכוסות הפונץ׳ הייתה אפשרות לקבל שוקולדה חם, טעים ומתוק.

שוק הכריסטמס בכיכר מריה תרזה

אכלנו ארוחת ערב מעולה במסעדה איטלקית vapiano שבקרבת רחוב מריה הילפר, אוכל מצוין, העיצוב מגניב, מומלצת מאוד ומשם לנמל התעופה.

מסעדה איטלקית vapiano

18.11 חמישי:

נסענו ברכבת לנמל התעופה והעברנו שם את הלילה עד טיסת הבוקר המוקדמת, הטיסה עברה מהר ובהשלמת שעות השינה. אחרי מסע - שבנו הביתה, ובערך יום אחרי - הודיעו שסוגרים את אוסטריה לתיירים, הספקנו ברגע האחרון.

לגבי תאריכים שבהם שווקי הכריסטמס פתוחים שווה לעקוב אחרי העדכונים באתרים השונים.

לטיפים ולהמלצות - מוזמנים להגיב :)