אחרי טיסה ארוכה ולינה של לילה בלימה, הגענו לקוסקו בטיסה.

סכ”ה היינו בקוסקו שבוע, והספקנו להתאקלם לגובה ולטייל:

סיור בעמק הקדוש

את הסיור בעמק הקדוש לקחנו בעיקר כדי להתאקלם לגובה.

מחיר: 120 סול לאדם עבור יום שלם שבו לוקחים אותנו לראות כמה אטרקציות בעמק הקדוש.

לגונה הומאנתיי (lake humantay)

זה הטרק הראשון שהתחלנו ממנו, כיוון שיחסית לשאר הטרקים הוא נמוך (3850 מטר). אז זו היתה הזדמנות לראות איך הגוף שלנו מגיב לגובה בטיול.

מחיר: 70 סול לאדם עבור הסעה + מדריך + ארוחת בוקר וצהריים

כמו רוב הטרקים בקוסקו, נאלצנו לקום מוקדם ונסענו לכיוון תחילת המסלול.

מתישהו באמצע הדרך עצרנו לארוחת בוקר בסיסית, ומשם המשכנו בנסיעה קופצנית עד לתחילת המסלול.

המסלול מתחיל בהליכה קצרה מישורית ויחסית פשוטה… אני מזהה כבר בהתחלה איך הליכה פשוטה קשה לי ואני מתנשמת בכבדות.


 אחרי זמן קצר מתחילה עלייה די תלולה, ובצד הדרך אנשים שהתייאשו והחליטו לעלות על סוס.

אחרי עלייה של כשעה, אולי פחות… אני כבר לא זוכרת, היתה פנייה ימינה של השביל, ולמרות שהיה לי קשה, הופתעתי לגלות – שזהו. הנה הלגונה. אני יכולה להלל כמה הלגונה היפה, אבל התמונות מדברות בעד עצמן.

טרק 7 הלגונות

7 lagunas of ausangate

אחרי הטרק של לגונה הומנתאיי הרגשנו שאנחנו יכולים להמשיך לעוד טיולים, היה רצון כלשהו לעשות את האזנגטה, אבל מדובר בטרק של כמה ימים בגובה הרבה יותר גבוה, ובמקום זה הציעו לנו באחת הסוכניות את טרק 7 הלגונות, שהוא גם חלק מההאזנגטה, ובמסגרתו פוגשים 7 לגונות בצבעים וגדלים שונים.

גבהים: המסלול מתחיל ב-4200 מטר ובשיא מגיע ל-4800

המסלול מתחיל בעלייה, כאשר חלק מחברינו לקבוצה החליטו כבר על ההתחלה לעשות את המסלול על סוסים. אחרי עלייה שהיתה די קשה כנראה בגלל הגובה. הגענו ללגונה הראשונה, שהיתה בצבע אדמדם בגלל מינרל ברזל שנמצא בלגונה.

אחרי הלגונה הזו, שאר הלגונות נמצאות במרחקים די קצרים אחת מהשנייה וכולן בגווני כחול-ירוק שונים:

אחרי שעברנו את הלגונה האחרונה 2 מהבנות שטיילו איתנו התלוננו על כאבי ראש, ואחת אף קיבלה חמצן מהמדריך.
 גם לי קצת כאב הראש, ובדיעבד חשבתי שזה נגרם כי המדריך קצת האיץ בנו ולא איפשר לנו ללכת בקצב שלנו או לעצור.

לאחר הלגונות האלה התחלנו לחזור לנקודת ההתחלה.

כאשר הדרך מלאה בלמות חמודות שמנשנשות להן עשב.

מבחינתי זה היה אחד המסלולים הכי יפים שעשינו בטיול. הנופים היו פסיכים והרגשנו לבד במסלול.

מאצ'ו פיצ'ו 

אני לא חובבת עתיקות, אבל אי אפשר לבקר בקוסקו בלי להגיע למאצ'ו פיצ'ו.

ניסינו בהתחלה להגיע לשם בטרק, אבל כיוון שהבן זוג כבר עשה את סלקנתיי ואת האינקה טרייל צריך להזמין מראש, לא נותרו לנו הרבה אופציות. ניסינו בהתחלה לעשות את טרק לארס, אבל הוא לא כ”כ פופולרי. ובסוף החלטנו על נסיעה למאצ'ו פיצ'ו הלוך חזור באותו יום.

אין לי מה להוסיף יותר מידי. זה היה נחמד להיות בעיר האבודה והנוף של ההר, הערפל והעתיקות אכן חביב.

הר הצבעים

אני חושבת שזה היה הטיול שהכי חששתי ממנו. הר הצבעים מגיע לגובה של 5200. וחברים מהעבודה סיפרו לי איך הגובה הזה הכריע אותם והם לקחו סוסים.

אז הכנתי את עצמי נפשית שאני אעשה מה שאני אוכל, אבל אם צריך אקח סוס… לא צריך להיות גיבורה.

בפועל רוב המסלול היה הליכה יחסית מישורית, עם עלייה ממש קטנה. ובמקום הגובה הבעייה המרכזית שלי היתה שהיה לי קר באוזניים אבל אחרי ששמתי כובע שחימם אותי קצת מצבי השתפר.

אחרי הליכה ארוכה כזו מגיעים לנקודה שבה הסוסים כבר לא ממשיכים – עלייה מאוד תלולה וקשה.

הטקטיקה שלי היתה ללכת כמה צעדים ואם אני מגיעה למצב של התנשמות כבדה מידי, אז לעצור ולהסדיר נשימה ואז להמשיך. וזה עבד לי. סיימתי את העלייה לא בקושי רב מידי, בלי כאבי ראש ובלי צורך לנוח.

ויכולתי בשקט להנות מהר הצבעים (יחד עם עוד יותר מידי אנשים...)